מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מזהיר שבמצב העניינים הנוכחי סין, שנאלצת להתמודד עם החרם האמריקני על מעבדי AI מתקדמים מתוצרתה, היא זו שתנצח, בסופו של דבר, במרוץ הבינה המלאכותית. הואנג אמר את הדברים לכתב הפייננשל טיימס במלך כנס "עתיד ה-AI" שערך העיתון הכלכלי השבוע. מאוחר יותר הוא חיזק את הדברים בפוסט שהעלה לחשבון שלו ב-X, ובו כתב: "כמו שאני אומר מזה זמן רב – סין נמצאת רק ננו-שניות מאחורי ארצות הברית בתחום ה-AI. חשוב מאוד שאמריקה תנצח על ידי האצה קדימה וזכייה בלב המפתחים ברחבי העולם". מדובר, כאמור, בחיזוק של הואנג לטענות שהוא השמיע בעבר, שלפיהן ארצות הברית תזכה במרוץ הזה אם בכל העולם, כולל בסין, ישתמשו – איך לא – במערכות של אנבידיה. אלא שנכון לעכשיו, אחרי שארצות הברית הגבילה עוד יותר את אפשרויות הסחר של אנבידיה עם סין, ובעקבות כך החליטה בייג'ינג למנוע מאנבידיה בכלל לבצע מכירות במדינה, סין מתקדמת במהירות גבוהה באיכויות הייצור של מעבדי הבינה המלאכותית. "אנחנו רוצים שהעולם ייבנה על בסיס טכנולוגיה אמריקנית. בהחלט כך הדבר. אבל אנחנו צריכים להיות גם בסין כדי לזכות במפתחים שלה. מדיניות שגורמת לאמריקה לאבד מחצית ממפתחי הבינה המלאכותית בעולם אינה מועילה בטווח הארוך, היא פוגעת בנו יותר", אמר הואנג באחרונה, תוך שהוא מעביר ביקורת על הממשל האמריקני. מאז שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נבחר לתפקיד בשנית, הואנג מנסה להתקרב אליו ולשאת חן בעיניו. בין היתר, הוא היה אתו בארוחת ערב עם מלך בריטניה, צ'ארלס, בלונדון והצטרף לסיור שלו במדינות המפרץ, ובראשן סעודיה – שם הוא חתם על עסקאות לאנבידיה. למרות זאת, רק בשבוע שעבר אמר טראמפ כי מעבדי הבינה המלאכותית החזקים ביותר ישמשו רק ארגונים אמריקניים, וכי הוא אוסר על אנבידיה למכור את הבינה המלאכותית המתקדמת שלה לסין. החשש של הואנג הוא שחברות בכל העולם יפנו, בסופו של דבר, לפתרונות סיניים.

בדרך כלל, כשחושבים על יוצאי צה"ל שהקימו ביחד סטארט-אפ, האסוציאציה היא יוצאי 8200 (למשל אסף רפפורט וחבריו, שהקימו את אדאלום ומכרו אותה למיקרוסופט, ואחר כך את וויז ומכרו אותה לגוגל), ממר"ם או יחידה טכנולוגית אחרת בצה"ל. לעתים רחוקות פוגשים יוצאי יחידות אחרות שהקימו סטארט-אפ ביחד, ולעתים נדירות – יוצאי יחידה קרבית. שניים כאלה הם נתי רייכר ורן חייקין, ששירתו במשך שמונה שנים כחובלים בחיל הים. הרעיון שלהם לסטארט-אפ נולד כשביצעו ביחד את תפקידם האחרון לפני השחרור – הם היו מדריכי קורס חובלים. "אז הבנו את הצורך של חיל הים בפיתוח סימולטורים, לגישור על הפער בין הספינה המבצעית ליכולות ההדרכה, שצריכות להיות קרובות ככל הניתן למציאות המבצעית. עם השחרור, ב-2017, הקמנו את In3D – בית תוכנה שמתמחה בפתרונות מציאות מורחבת (XR), בינה מלאכותית וסימולציה לארגונים – בעיקר לצרכי הדרכה ואימון, תחזוקה ותפעול, ליווי בביצוע ופתרון תקלות מרחוק", אמר רייכר, המשמש כמנכ"ל החברה. לדברי רייכר, "ניתן לחלק את עולם המציאות המורחבת לשלושה תחומים: מציאות מדומה, מציאות רבודה ומציאות משולבת (AR, VR ו-MR). הוא כולל את עולמות הסימולטורים, ליווי בעת ביצוע, שיחות מרוחקות ועוד. יש בעולם הזה שפע אתגרים, בכל מגזר פעילות – אימון וסימולציה, הדרכה, תפעול ותחזוקה, ותמיכה מרחוק. בסופו של יום, הטכנולוגיה קיימת, ונותנת מענה למגוון רחב של שימושים ובעלי מקצוע: מרפואה מנתחת ועד לסטי"ל בצבא. בעזרת VR, לדוגמה, הסימולטור מדמה לעובד בניין את התחושה של עבודה בגובה רב ואת סכנת הנפילה ממנו – עוד לפני שהוא עבד בגובה בפועל, וכך ממחיש את הסיכון, מבלי להסתכן באמת". היתרונות של כל אחת מהמציאויות נתי רייכר, מייסד משותף ומנכ"ל In3D. צילום: מולי נעים רייכר ציין כי "יש ל-VR יתרון ב-'ניתוק' מהעולם האמיתי – אבל גם חסרון: לא רואים את סביבת העבודה. המציאות המדומה חדרה לשוק בעיקר בעולם הגיימינג, ואנחנו עושים בה שימוש בסימולטורים, על מנת לדמות מציאות שקשה לתרגל: שריפה ברב קומות, פגיעת רקטה או ניתוח מורכב. הרעיון הוא לדמות את תפקוד המתורגלים במצב הכי קרוב למציאות, גם כשיש עומס קוגניטיבי, תוך שילוב בין כמה מתורגלים". "ב-AR", הוסיף, "יש יכולת לייצר רובד דיגיטלי על המציאות הפיזית, עם מכשיר בעל מסך ומצלמה. המכשיר יכול לזהות אובייקטים ולהנגיש מידע מורכב בצורה מופשטת, כגון זיהוי של צנרת וקצב זרימת המים בתוכה". "עולם ה-MR הוא שילוב שני העולמות הללו – ה-VR וה-AR. הוא לוקח את הטוב משני העולמות לטובת חיבור לתהליכים", ציין. רייכר ממליץ לחשוב על המציאות המורחבת כעל "טכנולוגיה דמוית הולוגרמות, שכוללת שימוש במשקף ראייה שקוף. היא 'מלבישה' על העדשות תצוגה תלת ממדית, שמשופעת באינטרקציות של המפעיל. למשל, בסריקת הריון באולטראסאונד עם תלת ממד, הרופא יכול להראות להורים מודל פרופורציונלי של העובר, כאשר ההורים והרופא רואים האחד את השני. עוד אפשר לחבר את המשקף למערכות שיקוף תוך כדי ניתוח אורתופדי – פרויקט שעשינו בבית חולים גדול בארץ". "לבנות חוסן אנושי בחירום, במצבי קצה" In3D ערכה במלחמה האחרונה בעזה פרויקטים ביטחוניים. "המטרה של הפרויקטים הללו הייתה לבנות חוסן אנושי בחירום, במצבי קצה, כדי שהמתורגלים ידעו לבצע את הפעולות הנכונות, בשיתוף פעולה וגם בתנאי לחץ, אי ודאות, עם הסחות דעת. כך המתורגלים יוכלו להתמודד טוב יותר במצבי אמת", אמר רייכר. "ערכנו גם פרויקטים בתעשייה", הוסיף. "בשנתיים האחרונות, בשל המצב, לא מגיעים לארץ טכנאים של מכונות שמיובאות מחו"ל. בעזרת הפתרונות שלנו ניתן לפתור תקלות מרחוק, באמצעות מציאות רבודה". הוא אמר כי "בעקבות משבר הקורונה ואחרי המגפה, במלחמה, הטמענו מגוון פתרונות מותאמים ללקוח מבחינת ביטחון מידע, עבודה בתנאי שטח ועוד. אלה כוללים תמיכה מרוחקת הולוגרמית, פיתוח לומדות תלת ממדיות וגם חיבור של מומחים לטובת ייעול תהליכי ייצור". חייקין, שותפו של רייכר עוד מחיל הים, משמש כסמנכ"ל תפעול ב-In3D. החברה לא גייסה מימון מעולם ולדברי רייכר, החברה רווחית מאז 2018. לסיכום אמר רייכר כי "המטרה שלנו היא הבאת ערך ללקוחות הארגוניים. אנחנו פותרים בעיות ועונים לצרכים, באמצעות XR. אנחנו מאפיינים את הצורך ועל בסיסו מספקים מענה עם חומרה מתאימה, וכך מרחיבים את ארגז הכלים של הארגון".

חוקרי גוגל גילו באחרונה זן חדש של נוזקות, שמופעלות על ידי בינה מלאכותית. הנוזקות הללו משתמשות במודלי שפה גדולים (LLMs) כדי ליצור באופן דינמי סקריפטים זדוניים ולהתחמק מזיהוי. חוקרים בקבוצת מודיעין האיומים של גוגל, GTIG, מצאו שתי משפחות של נוזקות: PromptFlux ו-PromptSteal. "כלים אלה מייצרים באופן דינמי סקריפטים זדוניים, מטשטשים את הקוד שלהם כדי להתחמק מזיהוי ומשתמשים במודלים של AI כדי ליצור פונקציות זדוניות לפי דרישה, במקום לקודד אותן לנוזקה", כתבו החוקרים בדו"ח. "אף על פי שמדובר במגמה שעדיין נמצאת בחיתוליה, היא משקפת צעד משמעותי, בדרך לעולם שבו יש נוזקות זדוניות, אוטונומיות וקלות יותר לאימוץ ולפריסה", ציינו. "PromptFlux", הסבירו חוקרי גוגל, "היא מעין 'טפטפת' שנכתבה ב-VBScript, והיא 'מתחדשת' באמצעות ה-API של ג'מיני. הנוזקה מבקשת מה-LLM לשכתב את קוד המקור שלה תוך כדי תנועה, ולאחר מכן לשמור את הגרסה המעורפלת בתיקיית ההפעלה, לצורך המשכיות. הנוזקה מנסה גם להתפשט על ידי העתקת עצמה לכוננים נשלפים ולמערכות שיתוף ברשת". "PromptSteal", הוסיפו, "היא כורה נתונים שנכתב בפיית'ון, שמבצע שאילתות על ה-LLM, כדי ליצור פקודות Windows בשורה אחת, לטובת איסוף מידע ומסמכים, גניבתם מתיקיות ספציפיות ואז שליחת הנתונים שנקצרו לשרת פקודה ובקרה (C2)". ההאקרים שלו כבר משתמשים בנוזקה שהתגלתה. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. צילום: ShutterStock החוקרים כבר הבחינו כי קבוצת APT28 הרוסית השתמשה ב-PromptSteal למתקפה באוקראינה. הקבוצה, שפועלת בחסות הקרמלין, פעילה כבר שני עשורים, וידועה גם בשמות דוב מהודר (Fancy Bear) וסטרונטיום. הם ציינו כי PromptFlux עדיין נמצאת בשלב הפיתוח. עוד קבוצות של נוזקות שתומכות ב-AI החוקרים ציינו גם משפחות אחרות של נוזקות, שאף הן תומכות בבינה מלאכותית. האחת היא FruitShell – מעטפת שמקימה חיבורי שליטה ובקרה מרחוק, ומאפשרת ביצוע פקודות על מערכת הקורבן, תוך התחמקות מזיהוי. נוזקה נוספת שהם זיהו היא PromptLock – כופרה שנכתבה ב-Go, שמשתמשת ב-LLM כדי ליצור באופן דינמי סקריפטים זדוניים של Lua, לטובת הצפנת נתונים וחילוצם. הנוזקה השלישית היא QuietVault, שגונבת אישורי ג'אווה סקריפט שמשתמשים בכלי AI CLI שמותקנים במערכות הקורבן, כדי לקצור מידע סודי. "שוק הנוזקות של הבינה המלאכותית גדל", הזהירו חוקרי קבוצת מודיעין האיומים של גוגל. "עולם פשעי הסייבר לכלי ה-AI מתפתח בקצב מהיר. יש היצע רב של כלים רב תכליתיים, שנועדו לתמוך בפישינג, פיתוח נוזקות ומחקר פגיעויות – וזה עלול להפוך את פשעי הסייבר ל-'דמוקרטיים' ונפוצים עוד יותר. ההאקרים עושים מאמצים מתמשכים לעקוף את כלי האבטחה ומשתמשים ב-'תירוצים דמויי הנדסה חברתית'. שחקנים של מדינות לאום משתמשים לרעה בצ'טבוטים כדי לסייע בכל שלבי המתקפות שלהם – החל מסיור ויצירת פתיונות פישינג ועד לפיתוח כלי השתלטות ובקרה מרחוק – לטובת חילוץ וקצירת נתונים".

קוואלקום סיימה את השנה הכספית ואת הרבעון האחרון שלה עם תוצאות מאכזבות: לפי הדו"חות שהיא דיווחה עליהם אמש (ד'), ההכנסות שלה אמנם עלו, אך הרווח הנקי פחת בשנה כולה וההפסד הנקי ברבעון גדל. החברה סיימה את השנה עם גידול של 13.66% בהכנסות ל-44.3 מיליארד דולר ועלייה של 22.67% ברווח התפעולי ל-12.66 מיליארד. לעומת זאת, הרווח הנקי צנח ב-45.4% ל-5.5 מיליארד דולר, על רקע גידול של יותר מפי שלושה בחבות המס – ל-7.1 מיליארד. ברבעון האחרון של השנה הכספית, ההכנסות של קוואלקום הציגו עלייה של 10.2% ל-11.3 מיליארד דולר. הייתה זו תוצאה טובה מתחזיות האנליסטים, שצפו כי הן יגיעו ל-10.8 מיליארד. בחלוקה לסעיפים, מכירות הציוד והשירותים רשמו גידול של 13.4% בהכנסות ל-9.67 מיליארד דולר, אך מכירות הרישיונות פחתו ב-6.8% ועמדו על 1.6 מיליארד. החברה רשמה ברבעון חבות מס של קצת יותר משישה מיליארד דולר לעומת החזר מס של 318 מיליון ברבעון המקביל בשנה הכספית 2024. ההפסד הנקי שלה רשם עלייה של קרוב ל-200 מיליון דולר ועמד על 3.1 מיליארד. ההפסד הנקי למניה עלה ב-30 סנט ל-2.89 דולר. איפה נמצאת ההזדמנות הגדולה של קוואלקום? קוואלקום עלולה לאבד לא מעט הכנסות ממכירות השבבים שלה לסמסונג. החברה הדרום קוריאנית כללה את השבבים של קוואלקום במכשירי ה-Galaxy S25, ובכך תרמה תרומה נכבדת להכנסות שלה. כריסטיאנו אמון, מנכ"ל קוואלקום, אמר כי החברה שהוא מוביל נערכת לכך ש-"לשבבים יהיה חלק קטן יותר" במכשירים של סמסונג מהדור הבא. החברה נערכת גם לכך שהיא תאבד את אפל כלקוחה בשנים הקרובות. מכשירי הדגל של ה-iPhone בדורות האחרונים כללו את המעבד והמודם של קוואלקום. ההזדמנות הגדולה ביותר של ענקית השבבים נמצאת בשוק ה-AI, שאנבידיה מובילה אותו ו-AMD מזנבת אחריה. קוואלקום הודיעה בשבוע שעבר כי היא תוציא בקרוב שבבי AI חדשים: ה-AI200, שיצא לשוק ב-2026, וה-AI250, שיתחיל להימכר שנה לאחר מכן. תוצאות נוספות במהלך הרבעון, ההוצאות הגולמיות של קוואלקום גדלו ב-12,67% לקצת יותר מחמישה מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-1.8% ל-6.2 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 55.37%. ההוצאות התפעוליות הציגו עלייה של 9% ל-8.4 מיליארד דולר והרווח התפעולי גדל ב-13.1% ל-2.9 מיליארד. אמון סיכם את התוצאות באומרו כי "העסקים שלנו נשארו חזקים והחברה נמצאת במומנטום עסקי שהולך וגדל".

שם ותפקיד: ד"ר ענת דהן, ראש המחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל. ותק בתפקיד: חברת סגל במשך שמונה שנים, ראש מחלקה החל מהשנה הנוכחית. השכלה/שירות צבאי: שירתי בחיל המודיעין ביחידה 8200. בעלת תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון, תואר שני מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ודוקטורט (PhD) מהפקולטה לחינוך למדע ולטכנולוגיה בטכניון. כיום אני עוסקת במחקר בתחומי מדעי המוח. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "תמיד נמשכתי לחשיבה לוגית ולפתרון בעיות, ולכן הבחירה בלימודי מדעי המחשב הייתה טבעית עבורי. לאחר מספר שנות עבודה בתחום, החלטתי להגשים חלום ישן ולפנות ללימודים במדעי המוח, תחום שמסקרן אותי מאוד ועוסק בשאלות העמוקות על מי אנחנו וכיצד אנו פועלים. במחקר שלי אני משלבת כלים ושיטות מעולם מדעי המחשב לניתוח מדדים התנהגותיים ומוחיים". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "אני לא חושבת שיש אפליה ישירה, אך לעיתים התרבות הארגונית פחות מותאמת לנשים, ובפרט לאמהות. יחד עם זאת, אני רואה שינוי חיובי בשנים האחרונות, יותר נשים לוקחות מקום, מובילות, ומשפיעות על האווירה הארגונית. אני פוגשת במחלקה סטודנטיות מוכשרות, בעלות ביטחון עצמי ורצון להוביל, ואני בטוחה שהן ימשיכו להרחיב את השפעתן על התרבות הטכנולוגית והניהולית בארץ". האם נתקלת אישית באפליה על רקע היותך אישה? "לא חוויתי אפליה ישירה, ותמיד הרגשתי שמתייחסים אליי על פי יכולותיי ולא על פי המגדר שלי. עם זאת, השילוב בין עבודה תובענית בתעשייה לבין גידול ילדים קטנים היה מאתגר, ולעיתים הרגשתי שאין מספיק הבנה לצורך לצאת מוקדם כדי לאסוף את הילדים מהגן".

סייברארק פרסמה היום (ה') את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון השלישי, שמהם עולה כי היא סיימה אותו עם עלייה בהכנסות וברווח הנקי למניה שלא לפי חישוב GAAP – ועקפה את תחזיות האנליסטים בשני סעיפים אלה. עם זאת, בחישוב לפי GAAP, הרווח התפעולי שלה זינק והיא עברה להפסד נקי. סייברארק נרכשה ביולי האחרון על ידי פאלו אלטו בעסקת הרכישה השנייה בגודלה בהיי-טק הישראלי, תמורת 25 מיליארד דולר, אולם עדיין לא מוזגה אליה סופית. השלמת העסקה צפויה במחצית השנייה של 2026. הדו"חות שהיא פרסמה היום כוללים את התוצאות מרכישת ונאפי, שהושלמה ב-1 באוקטובר אשתקד, ואת אלה של זילה סקיוריטי, שרכישתה הושלמה ב-12 בפברואר האחרון. החברה הציגה רווח נקי למניה Non-GAAP של 1.2 דולר – זינוק של 43% משנה לשנה ו-28 סנט יותר מתחזיות האנליסטים. כאמור, גם ההכנסות עקפו את ההערכות בוול סטריט, ועמדו על 342.8 מיליון דולר, לעומת צפי ל-328.3 מיליון. גם במקרה זה מדובר בצמיחה של 43%. בחלוקה לסעיפים, ההכנסות ממינויים הסתכמו ב-280.1 מיליון דולר – זינוק של 60% לעומת 175.6 מיליון ברבעון השלישי של 2024, וההכנסות מתחזוקה, שירותים מקצועיים ופעילויות אחרות ירדו ב-2.8% ל-62.7 מיליון. בחישוב לפי GAAP, סייברארק סיימה את הרבעון עם זינוק של קרוב לפי חמישה בהפסד התפעולי ל-50.1 מיליון דולר, ומעבר להפסד נקי של 50.4 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 11.1 מיליון, כמו גם מעבר להפסד נקי למניה של דולר אחד לעומת רווח של 24 סנט. שלא לפי GAAP, הרווח התפעולי של החברה זינק ביותר מ-80% ל-64.8 מיליון דולר והרווח הנקי עלה ב-44% ל-64.9 מיליון. נכון ליום סיום הרבעון, ה-30 בספטמבר, סך המזומנים, שווי המזומנים, הפיקדונות קצרי וארוכי הטווח וניירות הערך הסחירים הסתכם ב-1.96 מיליארד דול, ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד על 50.7 מיליון דולר – ירידה קטנה לעומת 54.2 מיליון בתום הרבעון המקביל אשתקד. "השילוב בין סייברארק לפאלו אלטו – מנוע צמיחה עוצמתי" מאט כהן, מנכ"ל סייברארק, כינה את התוצאוחת "יוצאות דופן". לדבריו, "אנחנו רואים ביקוש חזק בכל תחומי הפעילות שלנו, כאשר לקוחות פונים אלינו כדי להתמודד עם אתגרי אבטחת הזהויות המורכבים ביותר שלהם. ריבוי ההרשאות בקרב זהויות אנושיות, הגידול האקספוננציאלי בזהויות המכונה והצורך המתהווה באבטחת זהויות סוכני בינה מלאכותית יוצרים הזדמנות משמעותית". "בהסתכלות קדימה", הוסיף, "השילוב בין סייברארק לפאלו אלטו ייצור מנוע צמיחה עוצמתי, יאפשר לנו להגיע ליותר לקוחות ויענה על צרכי השוק, ההולך ומתרחב בקצב מהיר".

בימים שבהם החרם נגד ישראל נמשך, גם אם בווליום נמוך יותר מאז הפסקת האש, התקיים השבוע אירוע שבו הנציגים הישראליים התקבלו בחמימות. זה קרה דווקא בספרד – מדינה שהיחס של השלטון בה לישראל מאז פריצת המלחמה לא אוהד, בלשון המעטה. אותו אירוע הוא כנס ותערוכת הערים החכמות Smart City בברצלונה. אוגו ולנטי, מנהל הכנס, אף נכח בקבלת פנים שנערכה למשלחת הישראלית – אירוע לא טריוויאלי בכנסים בינלאומיים, בימים אלה ובכלל. הוא אמר בדבריו באירוע כי "ישראל היא מדינת חדשנות, ונוכחותה בכנס הערים החכמות בברצלונה היא חשובה ביותר. זו הייתה תפיסת עולמי מהרגע הראשון". ולנטי פנה למשתתפי קבלת הפנים ואמר כי "אני מעריך מאוד שהגעתם לפה בתקופה מורכבת זו. זה לא מובן מאליו. אני משוכנע שבשנה הבאה, הנוכחות הישראלית בתערוכה, מבחינת מספר החברות שיציגו, תהיה הרבה יותר גדולה". מכון הייצוא לא השתתף השנה את המשלחת הישראלית הוביל בני ביטון, ראש עיריית דימונה וסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי. במשלחת, שמנתה 180 איש, השתתפו ראשי ישובים, מנכ"לים ובכירים בשלטון המקומי, יו"ר התאגידים העירונים, יצחק בורבה, ורמי סידיס, מנכ"ל החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי. זאת, בנוסף לחברי מועצות מקומיות, ונציגים מחברות פרטיות וציבוריות, קרן תל אביב, המכון הישראלי לערים חכמות ועוד. בני ביטון, ראש עיריית דימונה וסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי. צילום: דוברות עיריית דימונה השנה הציגו בתערוכה מספר קטן יותר של חברות ישראליות לעומת שנים קודמות. זאת, לאחר שמכון הייצוא, שהיה אמור להקים את הביתן הלאומי של ישראל ולארח בו חברות מהארץ, ביטל ברגע האחרון את השתתפותו. הסיבה לכך היא בקשה שהגיעה מהנהלת התערוכה שלא להציג את דגל ישראל מעל הביתן, בטענה לסיבות ביטחוניות. המשא ומתן בין הצדדים נערך עד ממש סמוך לפתיחת התערוכה, ולבסוף החליט מכון הייצוא לבטל את ההשתתפות. למרות זאת, מספר קטן של חברות ישראליות הציגו בביתנים משלהן. זאת לאחר שמנהל התערוכה, ולנטי, עשה מאמצים בלתי רגילים כדי לאתר עבורם שטחי תצוגה יקרים ללא כל עלות. "תלמדו מאיתנו ותיישמו אצלכם" ביטון אמר בקבלת הפנים כי "הנוכחות של ראשי הערים והיישובים ובכירי השלטון המקומי לא מובנת מאליה בימים אלה, והיא מוכיחה שישראל, למרות הכול, היא אימפריה בתחום החדשנות. אנחנו, ראשי הרשויות המקומיות, מפנים משאבים רבים לחדשנות, והנציגות הישראלית בתערוכה היא מסר לעולם: תלמדו מאיתנו ותיישמו אצלכם". בורבה אמר כי החדשנות הישראלית מוערכת מאוד בעולם, למרות מדיניות של ממשלות וקומץ מפגינים נגד ישראל, שהפגינו בפתיחת התערוכה ולא זכו לתשומת לב רבה מצד עשרות אלפי המבקרים. "תבדילו בין הממשלות לאנשים", קרא בורבה. "שלא יבלבלו אתכם. בשטח, התושבים ומנהלי העסקים מעריכים ואוהבים את ישראל – וזה מה שחשוב, ולא הממשלות". הוא ציין את הפעילות החדשנית הענפה של התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות בישראל ואמר כי הנושאים המרכזיים בוועידה השנתית של תאגידים אלה יהיו AI ורובוטיקה. לוגו תערוכת Smart City בברצלונה סידיס אמר כי "אנחנו מבקרים בתערוכה הזאת מאז 2011. אז, האינטרנט של הדברים היה מילת הבאזזז. הדברים משתנים כל הזמן, וכיום מדברים על AI". הוא ציין שמרכז החדשנות שפועל במסגרת החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי מסייע לחברות הישראליות, "אבל ראשי הערים יודעים היטב שהמפתח להנעת המערכות נמצא בידיהם". חתם את המפגש פרופ' חוזה אונדיביאלה, חבר סגל באוניברסיטת UFC בברצלונה. בעברו הוא עבד במשך כ-30 שנה במיקרוסופט, ובין תפקידיו היה סגן נשיא לנושאים של מגזר ציבורי וערים. בהרצאתו סקר פרופ' אונדיביאלה את תחומי המחקר שלו – כיצד טכנולוגיות חכמות, כולל בינה מלאכותית, הופכות את העיר לאטרקטיבית ומעמידה את האדם במרכז. 25 אלף מבקרים בסימן הבינה המלאכותית תערוכת Smart City היא התערוכה הגדולה בעולם בתחום החדשנות העירונית, והיא מתקיימת מאז 2011. על פי ההערכות, הגיעו אליה השנה 25 אלף מבקרים מכל העולם, נציגים מיותר מ-130 מדינות ומ-850 ערים. מספר המציגים באירוע עמד על כ-1,100. לצד התערוכה נערכו כנסים ומפגשים מקצועיים, בהשתתפות כ-600 מרצים. הביתן של אנבידיה ודל בתערוכה. צילום: יח"צ התערוכה התפרשה על פני שלושה אולמות, על פי נושאים מרכזיים: מובייל, בנייה חכמה וכלכלה כחולה (נמלים). כמעט כמתבקש בעידן הזה, הדבר הבולט ביותר היה שילוב הבינה המלאכותית בערים החכמות – הן ברמת התשתיות והן ברמת השירות לתושב. החברה הבולטת ביותר בתערוכה הייתה אנבידיה. היא הציגה בכמה ביתנים של מדינות וחברות, וחלקה עם דל ביתן גדול, שמשך תשומת לב רבה. שתי החברות הציגו בביתן את תוכנית ה-BluePrint שלהן עבור ערים חכמות, שכוללת שילוב של נתונים בתוך תהליכים עירוניים, מודלים ויזואליים לשימוש וענן. המסר המרכזי שהציגו שתי חברות הענק למבקרים היה: יכולות לאיסוף נתונים כבר אינן מספיקות, אלא נדרש כוח מחשוב לניתוח וסימולציות של נתונים. המשך סיקור התערוכה – בשבוע הבא.

אז הארגון שלכם החליט להטמיע מערכת לניהול ידע – מזל טוב. עכשיו תתכוננו לשנה של תסכולים. זה לא ניסיון להרתיע, אלא תמונה מהשטח. חברות משקיעות מאות אלפי שקלים במערכת מבריקה, עושות Kick-off מרשים עם כל ההנהלה, ואז… שלושה חודשים אחרי כן כולם חוזרים לשלוח מיילים ולשמור קבצים על השולחן. זה קורה יותר מדי פעמים. אנשים לא רוצים לשתף ידע. לא בגלל שהם רעים, אלא כי זה לא טבעי. זו הבעיה המרכזית שכל מערכת צריכה להתמודד איתה, ורוב הארגונים מתעלמים ממנה לחלוטין הבעיה האמיתית (רמז: זו לא הטכנולוגיה) נניח שמנהלת מכירות מצליחה פיתחה טכניקות שעובדות מצוין. למה שהיא תשתף אותן עם המתחרים הפנימיים שלה? הידע שלה זה הביטחון התעסוקתי שלה. וכשמנסים לשכנע מהנדס בכיר עם 15 שנות ותק לתעד את הידע שבראש שלו, התשובה תמיד "כן כן, אני על זה". ואז הוא פורש לגמלאות והחברה משלמת לו ייעוץ חיצוני. אנשים לא רוצים לשתף ידע. לא בגלל שהם רעים, אלא כי זה לא טבעי. זו הבעיה המרכזית שכל מערכת צריכה להתמודד איתה, ורוב הארגונים מתעלמים ממנה לחלוטין. העובדים והתנהלותם ישפיעו על הצלחת הפעולה. הטמעת מערכת ניהול הידע. צילום: Shutterstock מה שאף אחד לא מספר על תחזוקת המערכת מערכת ניהול ידע זה כמו אקווריום. אי אפשר פשוט למלא אותו במים ולשכוח. צריך לנקות, להחליף, לבדוק איכות כל הזמן. ארגון ממוצע עם מערכת כזאת צובר אלפי מסמכים: נהלים מ-2019 שהשתנו שלוש פעמים מאז; הצעות מחיר ללקוחות שכבר לא קיימים; מדריכים לגרסאות תוכנה שאף אחד לא משתמש בהן יותר. לפי הערכות שמרניות, כ-25% מהתוכן במערכות כאלה כבר לא רלוונטי. אז מי אמור לנקות את זה? בתיאוריה – כל מחלקה אחראית על התוכן שלה. בפועל – אף אחד לא עושה זאת. כי זה לא "סקסי", זה לא ב-KPI, וזה נראה כמו בזבוז זמן. עד שמישהו מחפש מידע חשוב, מוצא גרסה ישנה, ופועל לפיה. ואז זה כבר לא משעשע. תארו לעצמכם עובד טיפוסי: עובד במערכת ניהול קשרי לקוחות (CRM), כותב מיילים ב-Outlook, שומר קבצים ב-SharePoint, מנהל פרויקטים ב-Monday. ועכשיו מישהו מחליט שהוא צריך גם להעלות ידע למערכת חדשה. בשביל מה? הוא כבר עובד בחמש מערכות. הפתרון היחיד שעובד הוא אינטגרציה אמיתית. כשסוגרים עסקה ב-CRM, המערכת אוטומטית מציעה לתעד מה עבד ומה לא. כששולחים מייל ללקוח, אפשר לשמור אותו ישירות למערכת הידע עם תיוג אוטומטי. אם זה לא קורה באופן טבעי בתוך זרימת העבודה – זה לא יקרה בכלל. הסיפור המפחיד על GDPR עובד לשעבר מבקש למחוק את כל המידע האישי שלו מהמערכות. זכותו החוקית. בעיה אחת – יש לו 340 מסמכים במערכת הידע, חלקם עם תובנות קריטיות על לקוחות. מה עושים? מוחקים הכול ומאבדים ידע? משאירים ומפרים את החוק? אנונימיזציה של שמות היא פתרון חלקי, אבל היא דורשת עבודה ידנית משמעותית. הלקח: צריך לחשוב על זה מראש וליצור הסכמים ברורים עם עובדים חדשים על זכויות קניין רוחני ושימוש בתוכן. ויש עוד בעיה – בינה מלאכותית. מערכות משתמשות ב-AI כדי להציע תוכן רלוונטי. נחמד, אבל מה קורה כשהיא מציעה מסמך שמכיל מידע לא מדויק? מי אחראי? הצעת מחיר מבוססת AI על מחירים מלפני שנתיים יכולה להפיל עסקה שלמה. איך מודדים הצלחה כשהכול מטושטש? "אז המערכת הזאת, היא משתלמת לנו?" – שאלה פשוטה שאין עליה תשובה פשוטה. 450 משתמשים פעילים בחודש מתוך 600 עובדים – זה 75%. זה טוב? רע? ומה זה בכלל אומר "פעיל"? מישהו שנכנס פעם אחת לחפש משהו זה פעיל? אפשר לנסות למדוד זמן חיפוש – נגיד שאנשים חוסכים בממוצע שעתיים בשבוע – לכפול נתון זה במספר העובדים, כפול השכר הממוצע – יוצא ROI חיובי. אבל מי אומר שזה מדויק? אולי הם גם היו מוצאים את המידע בלי המערכת, רק בדרך אחרת? הפתרון היחיד הוא שילוב של מדדים כמותיים (שימוש, זמן חיפוש) עם משוב איכותי תקופתי. שאלון קצר כל שלושה חודשים: "האם המערכת עזרה לך החודש?" ותיעוד של סיפורי הצלחה קונקרטיים – כמו עובד חדש שמשלים חפיפה תוך שבועיים במקום חודש. מה שבאמת עובד (ומה לא) אחרי כל הניסיון הצבור בשטח, יש כמה עקרונות שחוזרים על עצמם: צריך Champion בכל מחלקה – מישהו שבאמת מאמין ולא עושה את זה כי ביקשו ממנו. למשל מנהל שירות שמבין שאם הטכנאים שלו יתעדו פתרונות, הם יחסכו טונות של זמן. כשיש כזה, המחלקה הופכת לדוגמה והשאר עוקבים. להתחיל קטן – הרצון לעשות הכול ביחד – כל המחלקות, כל סוגי התוכן, אינטגרציה מלאה – הוא מתכון לכישלון. צריך להתחיל עם מחלקה אחת, להצליח שם, להראות תוצאות, ואז להתרחב. Quick wins יוצרים מומנטום. לקבל את זה שזה אף פעם לא יהיה מושלם – תמיד יהיו אנשים שיעדיפו לשמור מידע אצלם. תמיד יהיו מסמכים מיושנים. תמיד יהיו תלונות. השאלה היא האם המצב טוב יותר מבלי המערכת, לא האם הוא מושלם. אז בשורה התחתונה – מערכת ניהול ידע זה לא פרויקט IT. זה פרויקט תרבות ארגונית שבמקרה משתמש בטכנולוגיה. אם אין נכונות להשקיע בשינוי תרבותי אמיתי – העצה הטובה ביותר היא לחסוך את הכסף. אבל אם יש סבלנות ונכונות להתמיד, אם מבינים שזה מרתון ולא ספרינט – זה באמת יכול לשנות את האופן שבו ארגון עובד ולומד. רק צריך לדעת שזה לא יקרה בן לילה, וזה בטח לא יקרה כמו שכתוב בברושור של הספק. החלק הכי חשוב? להיות כנים לגבי האתגרים. כי בסוף, הסיבה שמערכות נכשלות היא לא חוסר יכולת טכנית – אלא ציפיות לא מציאותיות ותכנון לקוי של המימד האנושי. הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי