הקיץ כבר ממש כאן, החום מתחיל לנטוף מכל פינה, מספר המסיבות עולה, יש יותר ביקורים בחוף וגם לצד הבריכה – וכמו תמיד זה גם העונה בה מתחילים להגיע לשוק רמקולים ניידים שמאפשרים להפוך כל סיבה למסיבה. אחד הרמקולים החדשים שמוצעים כעת בשוק הישראלי הוא הדור החדש של אחד מהרמקולים המוכרים יותר, Charge 6 של JBL, שמביא עוצמה מוזיקלית מעודכנת עם תכונה בשם AI Sound Boost, אשר מבצעת ניתוח מוזיקלי בזמן אמת, כדי להבטיח שמה שיוצא מהרמקול עצמו – איכותי במיוחד. המוזיקה ניידת יחד איתכם. הרמקול Charge 6 של JBL. צילום: יח"צ הצימוד לאמצעי המוזיקלי הוא באמצעות Bluetooth 5.4, יש תמיכה בתקן הסביבתי IP68, שמשאיר את החשש ממים, חול או אבק במקום אחר, והגאדג'ט מציע עוצמת קול חזקה באמצעות 53×93 מ"מ, שמציע 30 וואט RMS, ובזכות טוויטר בגודל של 20 מ"מ, שמציע 15 וואט RMS. הרמקול שוקל קצת פחות מקילוגרם, והסוללה בפנים מבטיחה עבודה של 28 שעות, וגם יכולה לשמש כסוללה ניידת למכשירים אחרים, אם צריך מבצע הצלה. הגוונים צבעוניים וצעירים, והמחיר הוא 669 שקל ברשת באג.

"הבינה המלאכותית היוצרת, שפרצה לחייינו לפני כשנתיים, משפיעה על כל ארגון בכל מגזר ובכל גודל. היא מקיפה את כולנו בכל רגע נתון ובלא ששמנו לב, היא כבר עוטפת אותנו. כך, AI ובתוכה, GenAI, ישפיעו על המגזר המוניציפלי: רשויות מקומיות יסתייעו בהן ויטמיעו טכנולוגיות מתקדמות לשיפור חיי התושבים ולהתייעלות פנים ארגונית. לכן, להערכתי, שנת 2025 תהיה שנת מפנה בתחום הערים החכמות", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט. אלתר דיבר בכנס SMART CITIES, הוועידה השנתית לתקשוב בשלטון המקומי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (א') באולם אירועים לאגו בראשון לציון בהשתתפות מאות מומחים בתחום. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי, אנשים ומחשבים. לדברי אלתר, "כבר כיום יש ניצנים של AI במערכות של הרשויות המקומיות, באתרי מידע, למשל. בינה מלאכותית טומנת בחובה שלוש יכולות חשובות: יצירת תכנים, אלגוריתמים חכמים וכן – יכולת ניתוח נתונים והפקת תובנות מושכלות על בסיס הניתוח". לגבי היכולת בעולם התכנים, אלתר אמר, כי "מדובר בכל סוגי התוכן – טקסט, וידיאו, תמונה, קול, או מצגת. פה ניתן לעשות ב-AI שימוש לטובת מענה לפניות של תושבים למוקד העירוני, להכנת חומרים שיווקיים, או לשם הכנת מצגות. מומלץ לרשויות המקומיות להתחיל לחשוב על כניסה לתחומים אלה". בעולם האלגוריתמים החכמים, ציין, "ניתן להסתייע לטובת כל פעילות של הרשות המקומית. למשל, לעשות את הליך איסוף ופינוי האשפה למהיר, יעיל ומתוזמן: עם יכולות דיווח מתי הפח מלא, מתי לאסוף אותו, ועוד". הוא הוסיף, כי "בעולם שירות הלקוחות יש כבר כמה רשויות שבוטים מנהלים את פניות התושבים. ה-AI יכולה לסייע גם בטיפול בבקשות של בינוי מצד התושבים, ובאישור מהיר יותר שלהן. כך ניתן לחסוך במשאבים העוסקים בטיפול. עוד היא מסייעת למערכות השו"ב העירוניות לנהל את הרמזורים לטובת ייעול התחבורה בעיר ולמניעת פקקים". בתחום ניתוח הנתונים, ציין אלתר, "ניתן להפיק תובנות לטובת תכנונים אסטרטגיים, כגון באיזו שכונה יש לפתוח גן ילדים נוסף, איך לשפר את תהליכי העבודה, וכאשר נערך גיוס של עובד חדש – אפשר לערוך בדיקת התאמה לתפקיד". "למרות שעולם הבינה המלאכותית היוצרת, כמו כל טכנולוגיה חדשה שהיא משבשת –  מביא לעוד סיכוני אבטחת מידע והגנת הפרטיות", סיכם אלתר, "השמים הם הגבול בהיקף התועלות שהיא יכולה להביא לרשויות מקומיות".

גרוק – צ'טבוט הבינה המלאכותית שפותח על ידי חברת xAI של אילון מאסק ומשולב בפלטפורמת X, שגם היא בבעלות יזם הטק הדומיננטי – עורר באחרונה סערה עקב התבטאויות שלו בנוגע לשואת העם היהודי. ביום ה' האחרון כאשר נשאל הצ'טבוט כמה יהודים נרצחו במהלך השואה, הוא ציין שמקורות מיינסטרים אומדים את המספר בכשישה מיליון. עם זאת, הבוט הוסיף כי הוא "סקפטי לגבי מספרים", כיוון ש"אלו ללא עדויות ממקור ראשון". הוא אף הכביש והוסיף את הטענה ש"ניתן לתמרן מספרים למטרות נרטיבים פוליטיים". רק אז גרוק הצהיר כי "קנה המידה של הטרגדיה אינו ניתן להכחשה, עם אינספור חיים שאבדו ברצח עם, אותו אני מגנה באופן חד משמעי". ביום המחרת (ו'), כאשר נשאל מדוע הוא סקפטי בנוגע למספר ההרוגים המדווח, גרוק סיפק הסבר אחר. הוא טען כי הסקפטיות שלו בנוגע להיקף הטבח שהתבצע בשואה נבעה מ"שינוי בלתי מורשה בתוכנה שלי מיום 14 במאי 2025, אשר שינה את תגובותיי להטיל ספק בנרטיבים של המיינסטרים". הבוט הדגיש כי: "זו לא הייתה עמדתי המכוונת והנושא תוקן עד ל-15 במאי 2025. עדויות היסטוריות, כגון רישומים נאציים ועדויות ניצולים, תומכות בהערכה של שישה מיליון קורבנות יהודים, אף שקיימת מחלוקת מסוימת לגבי המספר המדויק. תפקידי הוא לחתור לאמת, אך אותו מקרה היה שגיאה, וננקטו צעדים כדי למנוע את הישנותה". עד אתמול (א') נראה היה שהבעיה תוקנה לחלוטין, וגרוק ענה שהנתון של שישה מיליון נרצחים יהודים מבוסס על "עדות היסטורית נרחבת" ו"מאומת באופן נרחב על ידי היסטוריונים ומוסדות". RETWEET if you believe, as Grok appears to believe, that Elon Musk was involved directly or indirectly with Grok telling racist lies about South Africa three days ago and now telling antisemitic lies about the Holocaust. xAI is very strangely refusing to say who tampered with it. pic.twitter.com/iAG6319uzb — Seth Abramson (@SethAbramson) May 17, 2025 מי או מה מזין את תפישת העולם של גרוק? עושה תנועה חשודה בטקס השבעת טראמפ. אילון מאסק. צילום: לכידת מסך על פי הדיווחים, הצהרותיו השנויות במחלוקת של גרוק בנוגע לשואה הגיעו לאחר שהוא כבר עורר תשומת לב בעקבות קידום תיאוריית הקונספירציה על "רצח העם הלבן" בדרום אפריקה – ארץ מולדתו של מאסק. טענות אלו של הצ'טבוט הופיעו לעיתים קרובות גם בשיחות איתו כשאינם קשורים כלל לנושא עליו התבקש להגיב. באופן לא מפתיע – מאסק עצמו נשמע מהדהד את תיאוריית הקונספירציה הזו בעבר. "רצח העם הלבן" היא תיאוריית קונספירציה גזענית הטוענת לקיומה של מזימה להשמיד את האוכלוסייה הלבנה (בדרום אפריקה ובעוד מקומות) באמצעות עידוד הגירה, רב-תרבותיות ועירוב גזעים. בגרסאות האנטישמיות שלה נטען שיהודים או "אליטות גלובליות" עומדים מאחורי התהליך. התיאוריה חסרת בסיס עובדתי, אך משמשת להצדקת שנאה, גזענות ולעיתים אף אלימות. היא התפתחה בקרב חוגי ימין קיצוני ומקדמי עליונות לבנה והתפשטה בעיקר דרך האינטרנט. מוסדות מחקר ומעקב אחרי קיצוניות מזהירים מפניה, בשל השפעתה הרעילה על השיח הציבורי והקשר שלה לפיגועי טרור בעלי אופי גזעני. נזכיר כי מאסק, שאינו מסתיר את עמדותיו הימניות הקיצוניות, לכאורה, ואף מתגאה בהן, עשה כותרות בכל העולם כשנתפס בטקסט השבעת הנשיא דונלד טראמפ כשהוא מצדיע במועל יד. לטענתו זה לא מה שעשה בכלל – הוא פשוט הראה לקהל כמה הוא אוהב אותו מעומק ליבו. I quizzed Grok about a story in today’s Guardian saying it had followed up its error on alleged genocide in ???????? with Holocaust denial. Grok denied any such thing happened. Probing further, truth got the better of the programme & I got a more frank reply. I’ve snipped part of it. pic.twitter.com/XRPMvcfAIY — Clive Wismayer ???????????? (@CliveWismayer) May 19, 2025 אם נשוב לגרוק – חלק מהדווחים במדיה מצביעים על כך שה"שינוי הבלתי מורשה" עליו דיבר כלי ה-AI בהקשר של השואה עשוי להיות קשור להנחיה שגרמה לו לקדם את תיאוריית "רצח העם הלבן".  חברת xAI עצמה מסרה הצהרה כי "ב-14 במאי בערך ב-3:15 לפנות בוקר שעון פסיפיק, בוצע שינוי בלתי מורשה להנחיית התשובה של הבוט גרוק ב-X". בחברה טענו כי שינוי זה, "שאילץ את גרוק לספק תגובה ספציפית בנושא פוליטי, הפר את המדיניות הפנימית וערכי הליבה של xAI". החברה המפתחת של הכלי גם הודיעה כי ערכה חקירה יסודית ואמרה שהיא נוקטת בצעדים לשיפור השקיפות והאמינות של גרוק, כולל פרסום הנחיות המערכת ב-גיטהאב והקמת צוות ניטור 24/7. עם זאת, החברה לא פירטה את עמדתה בנוגע להצהרות ה"בעיתיות" של הבוט מתוצרתה. ראוי לציין כי גם מאסק וגם xAI לא הגיבו לבקשת תגובה בנושא מצד עיתון הגרדיאן. מומחים הביעו ספקנות לגבי ההסבר שסיפקה xAI. קורא של TechCrunch טען למשל כי בהתחשב בתהליכי העבודה והאישורים הנרחבים הכרוכים בעדכון הנחיות מערכת, "זה פשוט בלתי אפשרי לגורם בודד לבצע שינוי כזה לבדו". הוא אמר שאפשר ש-"צוות ב-xAI שינה בכוונה את הנחיית המערכת באופן זדוני ספציפי, או ש-xAI נעדרת כל אמצעי אבטחה". מחלקת המדינה של ארה"ב מסווגת הכחשת והשחתת שואה כמעשים הממזערים את האלימות שחוו הקורבנות. מוזיאון הזיכרון לשואה של ארה"ב (USHMM) מציין כי הכחשת שואה, השחתתה ושימושים לרעה בה הן אסטרטגיות שמטרתן לערער על האמת ההיסטורית של השואה או להטיל בה ספק, וכי האינטרנט הפך לכלי העיקרי להפצת תופעות הכחשה אלו. כדאי לשים לב ש"הטיפול" של גרוק בהכחשת שואה ובתאוריות קונספירציה מדגים בדיוק ממה נובעות החששות לגבי אחריותיות של בינה מלאכותית להפצת מידע שגוי ולעיוות היסטורי אפשרי ומסוכן.

"גם כיום, בעידן ה-AI, אנחנו, המנ"מרים, יכולים וצריכים לעשות ככל הניתן כדי להוביל את הלקוחות למקומות הנכונים. מנמ"ר הוא כבר מזמן לא רק איש הטכנולוגיה, אלא גם מוביל עסקי, וה-AI לוקח את זה עוד צעד קדימה", כך אמרה אתמול (א') עידית לסר, מנכ"לית IT Solutions, בפתיחת כנס AI Powered ERP/CRM של אנשים ומחשבים. לסר, שהנחתה את הכנס השנתי המוביל של שוק ה-ERP/CRM, דיברה כמו רבים מעמיתיה על העתיד של ההשתנות העסקית בעידן ה-AI, תוך שהיא מנסה להגדיר מה השתנה בחוקי המשחק בגלל השילוב המסיבי ההולך וגדל של כלים חכמים, ובעיקר לאור העובדה ששנת 2025 – להגדרתה – היא שנת המפנה, שבה כבר רואים את ה-AI ממש בעבודה ולא רק משהו שעדיין בודקים ומגששים דרכו וסביבו. "התפקיד שלנו הוא לקחת את ה-AI ולראות איך זה יוצר ערך לחברה שלנו. אנחנו צריכים להנהיג את החיבור מתוך החברה, להוביל את זה, לגרום לאנשים להתייחס באמון לכלים, במיוחד אלו שאנחנו רוצים שיתחילו להשתמש בהם. למעשה, אחד הדברים הכי חשובים בעבודה שלנו הוא לטפח תרבות של חדשנות, למידה וגמישות בהתאם להתפתחות הטכנולוגיה, ועכשיו זה אומר AI", היא קבעה באופן נחרץ. לסר אף הציגה את ההיבטים שבהם צריך בסופו של דבר לעסוק בעידן ה-AI, לדעתה כמובן. מעבר להמרה של הטכנולוגיות לערך עסקי, ואבטחת האמון מצידם של כל העובדים העוסקים בדאטה וב-AI, בפרט, ושל כל עובדי הארגון בכלל, המנמ"ר צריך להיות אחראי ליצירת התשתית שמחברת בין ה-AI, הדאטה, התהליכים והאנשים. הוא גם צריך להיות זה שיעזור לטפח תרבות של חדשנות, ניסוי ולמידה עם אג'יליות וניהול סוכנים חכמים – ובסופו של דבר להיות זה שינהיג חיבורים בין ארגוניים בין העובדים, המחלקות והכלים. "נכון להיום כמעט בכל ארגון כבר רואים איזשהו יישום כלשהו של AI" "כל המחקרים מראים שנכון להיום כמעט בכל ארגון כבר רואים איזשהו יישום כלשהו של AI. חלק התחילו ביישומים קטנים, מודולים עבור מערכות הליבה כדגי לפתור בעיות נקודתיות, וחלק יצרו פתרונות גדולים. רואים את זה ב-ERP וגם בעולמות הפיננסים וכן באגפי הרכש והתפעול", היא סיפרה. "יותר מ-65% רואים ב-AI מרכיב קריטי במערכות ה-ERP שלהם, ו-40% רואים את ה-ERP כשיקול מרכזי להשקיע בה. מספר דומה משתמשים במערכות CRM עם בינה מלאכותית יוצרת, ומעבר לצ'אבוטים יש ניתוח תחזיות והתאמות אישיות לצרכים. עולם ה-AI משתלב והופך אותן ממערכות תפעוליות למערכות חיזוי, והכי חשוב, הוא מאפשר החלטות על דאטה שמוצפת בצורה מאוד בהירה למעלה, ולא על תחושות בטן". צריך למהר? כן אבל בזהירות היא אומרת. למה למהר? "בגלל שלושה היבטים: הלקוחות מצפים לשיפור חוויית הלקוח, הם שומעים וקוראים על AI והם מצפים לזה, העובדים שלנו רוצים להתייעל ולעבוד באופן פחות סיזיפי כדי שתהיה פחות שחיקה, וכדי שתהיה צמיחה ארגונית. לא מדובר במותרות. מי שלא ישלב AI יהיה בבעיה עסקית גדולה, כולל לצורך ההישרדות שלו", הסבירה לסר. ולמה בזהירות? "כי אחד האתגרים המרכזיים, ואולי המשמעותי ביותר, הוא האמון שלנו. אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו סומכים לחלוטין על התהליכים הללו. אם הדאטה לא תייצג את הנתונים בצורה נאמנה יהיו טעויות ויהיו תהליכים לא נכונים, וזה מעבר לאתגר האתיקה והרגולציה שתמיד מלווה אותנו, ומעבר לאתגר הטכנולוגי הרגיל של פער הקליטה והאימוץ בין העובדים, עם הידע והיכולות שלהם". ובשורה התחתונה, היא הציגה כמה יתרונות של שילוב ה-AI ב-ERP וה-CRM שמצדיקים את המאמץ, את ההתמודדות עם האתגרים, החל בהפחתה בשגיאות אנוש ובמיכון של תהליכי רכש, מלאי, תמחור ושרשרת אספקה לצד זיהוי חריגות, ועד התאמה אישית של חוויית הלקוח, המיכון של מתן השירות והמכירות, קיצור זמני תגובה ושיפור היעילות התפעולית, שימור לקוחות והפחתת נטישה ועוד

אבנר זיו, מנמ"ר בית החולים איכילוב, הודיע על סיום תפקידו, לאחר שנתיים בהן כיהן בו. מחליפו בתפקיד הוא תא"ל (מיל') יריב ניר, לשעבר הקשר"ר (קצין קשב ותקשוב ראשי) בצה"ל, שבנובמבר בשנה שעברה מונה לסמנכ"ל טכנולוגיות ומערכות מידע וחבר הנהלת המרכז הרפואי. "הגעתי למסקנה שהתקופה הנוכחית מציבה הזדמנות יוצא דופן לאנשים שיזמות היא בנשמה שלהם", אמר זיו בשיחה עם אנשים ומחשבים. "עידן ה-AI פותח אפשרויות לפתח פתרונות פורצי דרך ומערכות מידע מזן חדש לחלוטין, מתוחכמות, מתאימות את עצמן, משוחחות עם הארגון, וזה בעצם מה שאני עושה בימים אלו", הסביר זיו. זיו הוא אל"מ (במיל) והיה מפקד יחידת מצפ"ן הראשון. לאחר סיום שירותו הצבאי כיהן כמנמ"ר בנק ישראל במשך חמש שנים. הרבה פתרונות חדשים שנולדים בזמים אלה עומדים לבצע שיבוש (Disruption) מוחלט לענקיות תוכנה ותיקות שיתקשו להתאים את עצמן לעידן ה AI באופן מלא, ויוכלו רק "לפזר קצת AI מלמעלה". בפוסט שפרסם זיו ברשתות החברתיות כתב בין היתר "הייתה לי תקופה מדהימה עם אנשים מקצועיים ומיוחדים שלא פוגשים כל יום. זכיתי ללמוד, ליצור ולהיות חלק ממשהו שבאמת עושה טוב בעולם ועכשיו יוצא לדרך חדשה, עם מנוע טורבו של יזמות ובינה מלאכותית". "בית החולים איכילוב הוא ארגון מפואר עם צוות רפואי מדהים ואנשי טכנולוגיה מעולים, שהעבודה איתם הייתה כר נרחב ליצירה טכנולוגית. במיוחד בשנה וחצי האחרונים בצל המלחמה", אמר זיו. בית חולים מבוסס ענן מלא זיו המשיך ואמר כי הפרויקט המשמעותי שהוביל בתקופת כהונתו הוא העברת בית החולים כארגון לעבודה מלאה בענן, על פלטפורמת הענן של AWS נימבוס. "אנחנו נהיה הארגון הרפואי הראשון בישראל שעובר באופן מלא לענן", אמר. "בתוך שנתיים או שלוש לא יהיו יותר דאטה סנטרים באיכילוב. אני מקווה ומאמין שארגונים רבים נוספים ילכו בעקבותינו", הוסיף. לדבריו, השיקולים לבצע את המהלך הדרמטי הזה היו צורך בשיפור בהפעלת המערכות ואבטחת המידע, בשיפור בביצועי המערכות ובגמישות מירבית באימוץ טכנולוגיות חדשניות. "יש טענה בקרב ארגונים שעלות השימוש בענן היא יקרה בסופו של דבר. זה נכון ולא נכון", אמר זיו והסביר: "כאשר אתה משתמש בענן כאמצעי נוסף, אז העלויות הן באמת כפולות, אבל אם הענן הוא הפלטפורמה היחידה והעיקרית שלך שכוללת את כל הארגון, אז אתה רואה בפירוש חיסכון משמעותי, למשל בסכמי רישוי של תוכנות מרכזיות". זיו ציין כי טרם המעבר נעשו ניתוחים כלכליים קפדניים יחד עם המחלקה הכלכלית של בית החולים, עם ROI מוכח, ובמהלך הפרויקט מתקיימים דיוני FinOps שבועיים, כדי לוודא שהפרויקט נשאר לפי התוכנית הכלכלית. "כבר כעת, כאשר החל השלב הראשון של העלאת החומרים לענן, מרגישים שיפור משמעותי בביצועים", אמר זיו. פרויקטים נוספים אותם הוביל זיו היו השקעה בתהליכים דיגיטליים, אתר אינטרנט חדש ומערכת CRM חדשה והשקעה במסעות מטופלים דיגיטליים.

חוקרי פאלו אלטו (Palo Alto Networks) הצליחו באחרונה לדמות מתקפת סייבר שלמה, שהואצה בעזרת סוכני AI – לקצב מהיר פי 100. Unit 42, יחידת המחקר של ענקית הסייבר, הודיעה שהצליחה לדמות מתקפת כופרה מלאה – מהחדירה הראשונית ועד לשליפת המידע – בזמן שיא של 25 דקות בלבד. בניסויים שנערכו, תוך שימוש ביכולות של סוכני AI, "בראשונה הואץ כל שלב משרשרת ההתקפה עד לעצירתה – בזמן קצר פי 100. התהליך כולו הונע על ידי AI בלבד. יכולות אלו יכולות לשמש גם תוקפי סייבר", התריעו החוקרים. לדבריהם, "השילוב של בינה מלאכותית בהתקפות סייבר משנה מהיסוד את מהירותן, היקפן ומורכבותן. ככל שהולכות ומתפתחות יכולות ההגנה מבוססות AI – כך מתפתחות גם האסטרטגיות והכלים אותם מנצלים שחקנים זדוניים. כך, נוצר מאזן אימים דינמי, המשתנה במהירות ומקשה על שיטות גילוי ותגובה מסורתיות לעמוד בקצב מול הפושעים. השינוי המהיר הזה מחייב מנהלים בכירים בארגונים לבחון כיצד תוקפים עלולים לנצל את יכולות הבינה המלאכותית בכל שלב בשרשרת ההתקפה". "הרעים ממנפים בינה מלאכותית בהתקפות" חוקרי פאלו אלטו כתבו כי "הרעים ממנפים בינה מלאכותית בהתקפות: כך, הנדסה חברתית התומכת בדיפ פייק (Deepfake) נצפתה בקמפיינים של קבוצות כמו Muddled Libra (הידועה גם בשם Scattered Spider), שהשתמשו באודיו וב-וידיאו שנוצרו בידי בינה מלאכותית, כדי להתחזות לעובדים במהלך הונאות תמיכה. כך, עובדי IT צפון קוריאנים עשו שימוש בטכנולוגיית דיפ פייק בזמן אמת כדי לחדור לארגונים דרך עמדות עבודה מרחוק". הם הוסיפו כי "התוקפים ממנפים בינה מלאכותית יוצרת, כדי לנהל משא ומתן על כופרות, לשבור מחסומי שפה ולנהל משא ומתן יעיל יותר על תשלום דמי כופר גבוהים יותר". אחד השינויים המדאיגים ביותר שראו החוקרים מאז תחילת מהפכת ה-AI, הוא הירידה הדרמטית במשך הזמן הממוצע לחילוץ מידע, הנעשה לאחר השגת גישה ראשונית אל המערכת. לשם השוואה, ב-2021, הזמן הממוצע עמד על תשעה ימים. עד 2024 – הזמן פחת ליומיים בלבד. ואילו נכון ל-2025, בכ-20% מהפריצות למערכות, הזמן בין החדירה לבין חילוץ המידע – ארך פחות משעה. לפי החוקרים, "לסוכני AI יש יכולת לבצע מתקפות סייבר בהיקף ובמהירות חסרי תקדים. סוכנים אלה הם עקשניים, מסתגלים, ויעילים בצורה מדאיגה: הם אינם מתעייפים, אינם מבצעים טעויות הקלדה, ולא עוצרים עד שישיגו את מטרתם. בעת התמודדות עם איומי סייבר מתקדמים המבוססים על בינה מלאכותית, חשוב להבין כי בשלב זה, AI משמשת בעיקר כמכפיל עוצמה לטכניקות תקיפה מסורתיות – ולא כגורם שמחליף אותן מהיסוד. עם זאת, העקרונות הבסיסיים לזיהוי ותגובה אפקטיביים למתקפות עדיין רלוונטיים". לכן, סיכמו החוקרים, "יש צורך בפתרונות אבטחה שעושים אף הם שימוש מתקדם בבינה מלאכותית, ויכולים להתפתח באותו הקצב שבו משתנים האיומים".

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, טען בראיון שנתן במהלך שהותו בימים אלו בטאיפיי, כי אין ראיות לכך שמשלוחים של כרטיסי הבינה המלאכותית של החברה מוסטים על ידי לקוחות שלה לסין. הואנג התייחס בכך לחשד הכבד מבחינת משרד הסחר האמריקני שכרטיסים אסורים של החברה מוצאים בכל זאת את דרכם לסין באמצעות לקוחות צד שלישי, ובכך בעצם עוברים על חוקי הסחר שאוסרים, כזכור, למכור מעבדי וכרטיסי בינה מלאכותית לסין, כדי לא לאפשר לה לסגור את הפער עם גישה למוצרים מתקדמים. Nvidia CEO Jensen Huang stated there’s “no evidence” that the company’s AI chips are being rerouted to China. He emphasized that the weight of systems like Grace Blackwell makes diversion unrealistic. Customers are also closely monitoring compliance. #Nvidia ???? pic.twitter.com/zl7HKIpYGG — MiloX Trading (@CryptoMilox) May 19, 2025 אנבידיה כבר לא יכולה יותר למכור לאחרונה כרטיסי H20, אותם ייצרה באופן ייעודי, אחרי שבארצות הברית חסמו את המכירה של כרטיסי H100 – ובכל זאת הופיעו עדויות שכרטיסים כאלה כן מגיעים למערכות המחושב של חברות בינה מלאכותית בסין. הואנג אמר שהוא מביע אמון בשותפי הסחר של החברה. "אין ראיות לכך שאף אחד משבבי הבינה המלאכותית שלנו הופנה לסין", הוא הצהיר. הצהרתו הזו של מנכ"ל אנבידיה מגיעה כמה ימים בלבד לאחר שהחברה הודיעה, בעקבות ביקור שלו בסין, כי היא מתכוונת לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בשנגחאי, במטרה לקדם מהלכים לפיתוח מעבדי AI בסין עצמה, תוך התאמה לצרכים המקומיים ותוך ניסיון להחזיר לשורות לקוחות רבים שאיבדה החברה בגין איסור המכירה של מוצרי בינה מלאכותית לסין. לפי הדיווחים אנבידיה תקבל הטבות מס בכדי לפתוח את המרכז הזה בשנגחאי, ולהצהרתה המוצרים שיפותחו שם יותאמו להגבלות הסחר האמריקניות.

ערים רבות ברחבי העולם מבינות שהעתיד הוא חכם ודיגיטלי ומבוסס בינה מלאכותית. אבל איך עושים את זה? הפיכת עיר לעיר חכמה מבוססת בינה מלאכותית (AI) מתחילה בראש ובראשונה בחזון ברור של הנהגת העירייה: לשפר את איכות חיי התושבים, לייעל שירותים, לנהל משאבים בצורה חכמה וליצור סביבה עירונית בטוחה, נוחה ובריאה יותר. חזון זה הוא שמניע את תהליך החדשנות ומגדיר מה הם היעדים והאמצעים הדרושים להשגתם. עיר חכמה מבוססת AI אינה נוצרת ביום אחד; מדובר בשורה של פעילויות יזומות שמובילה העירייה – הגדרת אסטרטגיה ברורה, התוויית תוכנית עבודה, שילוב טכנולוגיות חדשות, השקת פיילוטים, שיתוף פעולה עם חברות סטארט-אפ, השקעה בהכשרות טכנולוגיות ובניית תשתיות תומכות. כל פעילות כזו נועדה להנגיש את יכולות הבינה המלאכותית לציבור הרחב ולהטמיע אותן באופן שיטתי ומבוקר. כדי להבטיח הצלחה, יש לאמץ מתודולוגיה של מחזור חיי פיתוח לפתרונות בינה מלאכותית. זה מתחיל בזיהוי אתגר עירוני, ממשיך דרך פיתוח מוצר מותאם לצורך הספציפי, מתקדם בהטמעה מבוקרת ומסתיים בניתוח התוצאות והתאמה מתמדת. תשתית קריטית לכך היא הקמת פלטפורמת גישה מאוחדת – City AI Gateway – שמרכזת את כל מוצרי הבינה המלאכותית העירוניים ומאפשרת שליטה ובקרה במקום אחד. לדוגמה, אחד התחומים הבולטים בפיתוחי AI לעיר חכמה הוא תחום ניתוח הווידיאו. מצלמות חכמות המפוזרות ברחבי העיר מנתחות תנועה, מזהות חריגות ומתריעות בזמן אמת על בעיות בטיחות. כלל המידע מתכנס לפלטפורמת הענן, שמספקת יכולות אחסון, עיבוד ואבטחה מתקדמות, תוך עמידה בסטנדרטים ממשלתיים מחמירים. "המערכת העירונית לא שלמה בלי תשתיות תקשורת מתקדמות, מהירות ומאובטחות – Smart City Switch – שמחברת בין החיישנים, המצלמות, מרכזי הבקרה ומוקדי השירות" בשנה שעברה למשל, בינת השלימה בהצלחה פיילוט בעיר תל אביב לניטור תנועת כלי מיקרו-מוביליטי בשבילי אופניים. בעזרת פלטפורמות ניתוח וידיאו מבוססות בינה מלאכותית, מצלמות זיהו את תנועת הקורקינטים והאופניים בשבילי האופניים, ניתחו עבירות תנועה וסייעו למחלקות הפיקוח לאכוף כללי בטיחות ולשפר את האכיפה ואת חוויית הרכיבה בעיר. המערכת העירונית לא שלמה בלי תשתיות תקשורת מתקדמות, מהירות ומאובטחות – Smart City Switch – שמחברת בין החיישנים, המצלמות, מרכזי הבקרה ומוקדי השירות. כיום, גם מוקדי השירות עצמם מתקדמים יותר ונעזרים ב-AI: מרכזי קשר עירוניים מופעלים כיום בעזרת מערכות ACE, המסוגלות לתת מענה מותאם אישית במהירות וביעילות. בשנים האחרונות חל שיפור רב בביצועי מחשוב הקצה (Edge AI), וכיום כל פינה בעיר יכולה להיות מבוססת AI ולסייע בהפקת תובנות. מחשוב הקצה הפך למרכיב משמעותי ברחבי העיר והוא מאפשר עיבוד מידע מקומי על גבי החיישנים עצמם, מה שמסייע בצמצום זמני תגובה ובחיסכון ברוחב פס. כדי לייצר תובנות ולהבין מגמות נדרשת יכולת מהירה של ניתוח של כל סוגי המידע – טקסט, קול ווידיאו. ניתוח כמויות עצומות של מידע בזמן אמת מסייע לעירייה לתכנן מדיניות ולשפר תהליכים. טיפול בסוגיית אבטחת מידע – הכרח כמובן, לא ניתן להתקדם בלי לטפל בסוגיית אבטחת המידע. הגנת פרטיות התושבים, מניעת דליפות מידע והבטחת תקינה מחמירה הם חלק בלתי נפרד מהמהפכה החכמה, ועל העיריות להיות מודעות לכך. עיר חכמה מבוססת AI היא כבר לא חזון עתידי – היא מציאות בהתהוות. עם חזון ברור, השקעה בחדשנות ועבודה שיטתית, כל עיר יכולה להפוך למודל חכם, בטוח ויעיל יותר. העיר שתשכיל ותקדים לאמץ וליישם טכנולוגיות חזון ואסטרטגיה של בינה מלאכותית ככל הנראה תוביל בהנגשת כלים, יכולות ושירותים מתקדמים, הן למען העירייה והן למען התושבים.