כל 1.8 מיליארד משתמשי ג'ימייל  קיבלו "התראה אדומה" על הונאה שמאפשרת להאקרים לקבל גישה לחשבונות. המתקפה משתמשת ב-AI כדי ליצור שיחות דיפ-פייק אוטומטיות ומיילים זדוניים, שמסוגלים לעקוף מסנני אבטחה, המנסים לשכנע את הקורבנות שחשבון הג'ימייל שלהם נפרץ. המשתמשים מקבלים שיחת טלפון, שמודיעה לכם כי זוהתה פעילות חשודה בחשבונם וכי בקרוב יקבלו מייל עם הוראות לתיקון הבעיה. המייל כולל אתר מזויף, שנראה זהה לזה של גוגל, שמהמשתמשים מתבקשים להזין בו את פרטי הכניסה שלהם לחשבון. מומחי אבטחת סייבר מזהירים כי מטרת הקמפיין היא "לשכנע את יעד התקיפה לספק לפושעים את קוד השחזור שלו בג'ימייל, בטענה שהוא נחוץ כדי לשחזר את החשבון". בעקבות זאת לא רק חשבונות הג'ימייל נפגעים, אלא גם כל השירותים האחרים הקשורים לחשבום בפלטפורמה פתוחים גם הם להאקרים. לדברי ה-FBI, "הטקטיקות המתוחכמות הללו עלולות לגרום להפסדים כספיים הרסניים, לפגיעה במוניטין ולפגיעה בנתונים רגישים". בשבוע שעבר פרסמה Malwarebytes דו"ח שבו ציינה, כי "אין להקל ראש באזהרת ה-FBI", והוסיפה, כי "זה במיוחד בגלל שכלי הבינה המלאכותית שעומדים לרשותם של פושעי סייבר זמינים בעלות נמוכה יחסית: במחקר אחד, חוקרים גילו שהעלות של מתקפות אימייל מתקדמות ומתוחכמות מתחילה בחמישה דולרים בלבד". החוקרים קראו למשתמשים לעולם לא ללחוץ על קישורים או להוריד קבצים מהודעות דוא"ל או הודעות לא צפויות, ולא להזין מידע אישי באתר אינטרנט, אלא אם הם בטוחים לחלוטין שזה אתר לגיטימי. ההונאה החדשה מתקדמת יותר משיחות הונאה קודמות, מכיוון שהנוכלים משתמשים בטכנולוגיית זיהוי מתקשרים מזויפת כדי להתחזות לבנקים ולרשויות אכיפת החוק, והרמאים יכולים להתחזות לכל אחד, אפילו לחברים במשטרה המקומית.

שופטת מחוז בארה"ב סירבה אתמול (ג') לבקשתן של 14 מדינות לחסום באופן מיידי את אילון מאסק ואת מחלקת היעילות הממשלתית, ה-DOGE (ר"ת Department of Government Efficiency) שבהובלתו מלגשת למערכות נתונים ממשלתיות, או מלהשתתף בפיטורי עובדים סוכניות ממשל שונות. התובעים הכללים של המדינות שעתרו לבית המשפט הגישו את פנייתם אחרי שמהלכי גישה למידע ממשלתי ופיטורי עובדים כבר קרו לא אחת, מאז כניסת הנשיא דונלד טראמפ בית הלבן והקמת ה-DOGE. המדינות העותרות, הדמוקרטיות באופיין, טענו כי גישתם של אנשי ה-DOGE אל נתונים ממשלתיים רגישים היא בלתי חוקתית. התובעים הכלליים של המדינות ציינו בתביעתם כי הסמכות שניתנה למאסק ול-DOGE מהווה הפרה של סעיף המינויים ושל עקרון הפרדת הרשויות של החוקה האמריקנית. הם הוסיפו וטענו כי מאסק מאייש תפקיד של פקיד, אשר צריך לפי התקנות להיות ממונה רשמית על ידי הנשיא ואז מאושר בסנאט – דבר שאינו תקף במקרה של איל הטק, שהוא גם האיש העשיר בתבל. המדינות פירטו גם כי מאסק ועובדי מחלקתו "שוטטו בממשלה הפדרלית", ניגשו למידע רגיש, שלטו בפעילויות הסוכנות וביטלו תוכניות במחלקות שונות, כולל במחלקות החינוך, העבודה והאוצר, בסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, ה-USAID, ובלשכה להגנה פיננסית על הצרכן. הם ביקשו מבית המשפט להורות על ביטול פעולותיו של מאסק ושל DOGE, ולקבוע כי לכל ההוראות או ההנחיות העתידיות שלהם לא יהיה עוד כל תוקף חוקי. As expected, Judge Chutkan won't issue a sweeping TRO against Elon Musk and DOGE, but she fires this shot across the bow to them both. "Plaintiffs legitimately call into question what appears to be the unchecked authority of an unelected individual and an entity that was not… pic.twitter.com/r8id9vg8Qy — Adam Klasfeld (@KlasfeldReports) February 18, 2025 אין ראיות לנזק משפטי חמור שמצדיק צו מניעה זמני השופטת טניה צ'וטקן, שמונתה על ידי הנשיא הדמוקרטי ברק אובמה, קבעה כי אומנם ישנן שאלות לגיטימיות לגבי סמכותו של מאסק, אך אין ראיות לנזק משפטי חמור שמצדיק הנפקת צו מניעה זמני. היא הכירה בחששות שהעלו המדינות לגבי פעולותיה הבלתי צפויות של ה-DOGE וחוסר הפיקוח עליהן מצד הקונגרס. עם זאת, צ'וטקן ציינה כי בשלב זה לא ברור כיצד עבודתה של DOGE תשפיע על המדינות, ואמרה ששופטים יכולים להוציא צווים רק כדי לחסום נזקים ספציפיים ומיידיים. לדבריה, "התובעים מעמידים בסימן שאלה את מה שנראה כסמכות בלתי מבוקרת של אדם לא נבחר וישות שלא נוצרה על ידי הקונגרס, ושאין לו פיקוח עליה". You know if there was a way for Tanya Chutkan to stop Trump she would have. This is a huge win! pic.twitter.com/TjXSCbPoOU — Texas Aeronaut (@TxAeronaut) February 18, 2025 ממשל טראמפ טען בתגובה לעותרות כי הפיטורים מגיעים בהנחייתם של ראשי הסוכנות להתייעלות, ומאסק אינו מנהל ישירות את פעילותה היומיומית של ה-DOGE, למרות שהוא נוהג להלל בפומבי את מהלכיה. הגולשים ברשתות החברתיות הגיבו להחלטת צ'וטקן בהתאם לעמדתם הפוליטית, כשתומכי טראמפ ומאסק נהנים לחבוט בדמוקרטים ולטעון שאם שופטת שהיא מינוי דמוקרטי סירבה לעתירה – משמעות הדבר היא שבאמת אין כל פסול בהתנהלות מאסק ומחלקת ההתייעלות שלו. חלק מהמגיבים טענו שההחלטה היא תקדימית ובזכותה לא יוגשו עוד תלונות דומות נגד ה-DOGE ומאסק. ואולם, בהתבוננות מעט שונה ניתן לומר שההחלטה של צ'וטקן יכולה בהחלט להצביע על ספקנות לגיטימית (על פי מה שנקבע בחוק) בנוגע סמכותו של מאסק, אך היא גם מדגישה את הצורך בראיות קונקרטיות לנזק מיידי כדי להצדיק הוצאת צו מניעה, כפי שנדרש. כך או כך, התיק ממשיך להתנהל בבית המשפט, ולמרות ההחלטה הראשונית שהתקבלה בו אתמול, התביעה נמשכת וייתכנו החלטות נוספות, ואולי שונות לגמרי, שיתקבלו בו בעתיד לבוא.

"מערכות הבינה המלאכותית תהיינה חכמות יותר מאדם ממוצע, זה ברור. אנחנו ניצבים בפני מצב חדש לגמרי, של מרוץ חימוש מטורף ב-AI בין ארצות הברית לסין, המתחרות זו בזו", כך אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. דולב דיבר במסגרת מפגש של CSC – פורום אבטחת המידע והגנת הסייבר מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ד') ביס פלאנט בראשון לציון, בהנחיית גיא מזרחי, מנכ"ל סייפרוז (CyPROS) ויו"ר ועדת התכנים של הפורום. האם המרוץ ל-AI הוא המרוץ לאטום של המאה ה-21? צילום: ShutterStock ארצות הברית וסין מתחרות ביניהן בתחרות עזה בתחום הבינה המלאכותית כבר כמה שנים, והממשל האמריקני הקודם נקט במספר צעדים, בהם הגבלת ייצוא שבבי AI לסין וחקיקת חוק ה-CHIPS, שמעודד חברות להקים מפעלי שבבים בארצות הברית – וכבר נושא פירות. לדברי דולב, "כולם דוהרים קדימה בעולם הבינה המלאכותית. במרוץ החימוש המשמעותי שנערך בין ארצות הברית לסין, סין עושה עבודה טובה, אבל זה לא אומר שהיא תצליח לנצח בו. סין שחררה מנועי AI ללא בקרות וללא רגולציות, והתוקפים ברחבי העולם ישתמשו בהם, בדגש על איראן ושלוחותיה". "מהפכת ה-AI תביא להתפתחויות שלא חשבנו עליהן" דולב אמר ש-"חוויתי כמה מהפכות בעולם המחשוב. ב-1983 הבאתי הביתה את המחשב הראשון. כעבור זמן נוספה מערכת ההפעלה Windows. בסוף המילניום הקודם הגיעה מהפכה חשובה, כזו ששינתה לחלוטין – לטוב ולרע – את העולם, עם הופעת האינטרנט. ב-2008 רכשתי את ה-iPhone הראשון. למהפכת המחשוב הקוונטי עדיין לא הגענו". "כעת אנחנו ניצבים למול מהפכת ה-AI", ציין. "אני מזהה שינוי משמעותי בצורה שבה אנשים פרטיים, כמו גם ארגונים, חיים, פועלים ומתנהגים בשל אותה מהפכה. הבינה המלאכותית תחולל שינויי עומק, ותביא להתפתחויות שלא חשבנו עליהן: היא תשנה סדרי עבודה, העבודה לא תהיה אותו הדבר כמו כיום. היא תשנה את השפה, ועוד. בסופו של דבר, לארגז הכלים המקצועי והאישי שלנו יתווסף מערך שלם של כלים – עוזרי מחקר ועוזרים אישיים, שיכולים להקפיץ את היקף ורמת העבודה". דולב, בעל חברת מודיעין איומים, הציג בפני משתתפי הפורום כיצד כלי AI מסייעים לו לייצר במהירות דו"חות מחקר איומים. "בסיוע כלי בינה מלאכותית, אני מקבל מחקר מודיעין סייבר עם תוצרים טובים ומעמיקים יותר ממה שהייתי מקבל לפני שנתיים", אמר. הצד השני של ה-AI בסייבר – רומניה כדוגמה לדבריו, "הצד השני של ה-AI הוא ביכולתה לסייע גם לרעים בסייבר, למשל במבצעי השפעה בהיקפים גדולים". הוא ציין את תוצאות הבחירות שהתקיימו ברומניה באחרונה: מסמכי מודיעין רומניים חשפו, לאחר שהסודיות הוסרה מהם, שהייתה השפעה חיצונית על קמפיין הבחירות ברשתות החברתיות. מטרת ההשפעה הייתה לקדם את המועמד העצמאי קלין ג'ורג'סקו, שניצח בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות המדינה, עם כ-23% מהקולות. ג'ורג'סקו, מועמד עצמאי, שזכה להתעלמות כמעט מוחלטת מצד גופי התקשורת המרכזיים, הוא פוליטיקאי ימני קיצוני, בעל נטיות אנטישמיות, שחזר והביע הערצה לתנועת הליגיונרים הפשיסטית, ששלטה ברומניה בין שתי מלחמות העולם והייתה בת בריתה של גרמניה הנאצית. בנוסף, ג'אורג'סקו התבטא בעד משטרו של ולדימיר פוטין ברוסיה, וביקר את מעורבות רומניה בנאט"ו ובסיוע לאוקראינה. קלין ג'ורג'סקו. צילום: ShutterStock החשד שעלה מהמסמכים שנחשפו הוא שגופים שעמדו מאחורי ג'אורג'סקו, שטען ל-"0 תקציב בחירות", ניצלו אלגוריתמים של רשתות חברתיות כגון טיקטוק וטלגרם לטובת קידום סרטוניו וריבוי לייקים. מדובר במניפולציה מקוונת, שכבר נעשה בה שימוש באוקראינה ובמולדובה. ניצחונו של ג'ורג'סקו עורר תדהמה וזעזוע ברומניה ומחוצה לה, במיוחד בקרב הרוב הפרו-מערבי ופרו-האיחוד האירופי במדינה. בעקבות זאת, ועדה מטעם האיחוד שלחה להנהלת טיקטוק בקשה דחופה למידע בדבר "אפשרות המעורבות של גורמים מדיניים זרים (רמז לרוסיה – י"ה), במערכת הבחירות ברומניה". נראה שרשת עלומה של משתמשי טיקטוק, שהייתה לא פעילה במשך שנים, קמה לחיים כשבועיים לפני הבחירות במדינה והחלה בפעילות אינטנסיבית ברשת. שיטת פעולתה זהה לזו של משתמשי טיקטוק מטעם גופים פוליטיים.

היום (ד') התבשרנו כי אלעד מערכות, בין חברות התוכנה המובילות בישראל, יצאה בהנפקה ראשונה לציבור (IPO) בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה כבר מוכרת ממניותיה. ההנפקה מסיימת בצורת הנפקות ארוכה של חברות טכנולוגיות בבורסה המקומית, ומעוררת שיח ער הן בשוק הטכנולוגי והן בקרב משקיעים.  אלעד יוצאת לשוק לפי שווי של 380 מיליון שקל (אחרי הכסף) וצפויה להשלים גיוס של 80 מיליון שקל.  דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות. צילום: ויקטור לוי גידול חד בהכנסות וברווחיות החברה מבצעת הנפקה לנוכח מצבה הפיננסי האיתן עקב גידול חד בהכנסות וברווחיות. בהובלת אדיב ברוך, מהמייסדים של חברת נס טכנולוגיות, המשמש כיו"ר פעיל של החברה, ודגן הלוי, המכהן כמנכ"ל החברה משנת 2019, החברה הצליחה להגיע לשיאים חדשים. במהלך חמש השנים האחרונות, הכנסות החברה כמעט והוכפלו ובשנת 2024 הן עומדות על סך של כ-480 מיליון ש', עם רווח נקי של כ-22.23 מיליון ש', גידול שנתי של 47.22%, לעומת 15.1 מיליון בשנת 2023. ה-EBITDA עלה ב-19.04%, ל-45 מיליון ש', לעומת 37.8 מיליון שקל ב-2023. אחד הגורמים המבדלים את אלעד מערכות ומעוררים עניין רב של המשקיעים בה הוא כי לחברה מדיניות דיבידנד של עד 50% מהרווח הנקי, מה שקורץ למשקיעים וגם לכאלו שמעוניינים בנכס עם פוטנציאל שיעניק לרוכשי המניות הכנסה טובה. פתרונות תוכנה יצירתיים למגוון מגזרים אלעד מערכות נוסדה ב-1982 כחברת השמה לעובדי מחשוב, ומשם התפתחה לחברת IT מובילה וצומחת. כיום אלעד היא שם מוכר בעולמות ה-IT בישראל ומעסיקה כיום למעלה מ-1,300 עובדים ומדורגת Tier 1 לפי מחקר של STKI. בליבת פעילותה, החברה מתמחה במתן פתרונות תוכנה יצירתיים למגוון מגזרים, הכוללים פיתוח, יישום, הטמעה של פתרונות עסקיים לחיזוק הקשר עם לקוחות בשלושה ערוצים: CRM ,Digital ו-Data. אחד ממנועי הצמיחה של החברה מתמקד בעולמות ה-AI, תחום שבו החברה כבר מבצעת פרויקטים מסקרנים בקרב לקוחות מובילים. כבר היום, על לקוחות החברה נמנים חברות וארגונים מובילים מכלל המגזרים במשק, ביניהם בנקים, חברות ביטוח, קבוצות המזון הגדולות במשק, חברות היי-טק וקבוצות תקשורת. בדיווח לבורסה ציינה אלעד כי כספי ההנפקה נועדו בעיקרם לצורך האצת הצמיחה בחברה על ידי הגברה של פעילות המיזוגים והרכישות. ההנפקה מתבצעת באמצעות לאומי פרטנרס חתמים ולצידה אי.בי.אי חיתום והנפקות, אשר תשמש כחברת החיתום הראשית.

"אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך פיתוח מערכות IT משולבות בינה מלאכותית, שישנה את עולם הפיקוח על שוק ההון. עובדי רשות ניירות ערך עומדים בפני שינוי משמעותי בעבודתם היומיומית: ה-AI תסייע להם בפיקוח ובאכיפה, ותביא לייעול משמעותי בעבודה השוטפת. הנהלת הרשות הגדירה את 2025 כ-'שנת ה-AI לכל עובד', ואנחנו משקיעים משאבים רבים בהטמעת תהליכי בינה מלאכותית בארגון", כך אמרה אורלי בלום, מנהלת תחום דאטה ו-AI ברשות ניירות ערך. לדבריה, "הבינה המלאכותית תשמש כזוג עיניים נוסף עבור הרפרנטים במחלקות המקצועיות, תסייע לזהות מקרי הפרות ותאפשר להתמקד בחקירת המקרים המורכבים במקום בסריקת נתונים ידנית". "התחלנו בתוכנית לשילוב AI אצל העובדים ברשות", אמרה בלום, "בשיתוף יחידת החדשנות ומחלקת משאבי אנוש ברשות. אנחנו משקיעים משאבים רבים להטמעת תרבות ארגונית, עם קבלת החלטות מושכלות. אנחנו פועלים במגוון דרכים כדי לעזור לעובדים להשתמש בטכנולוגיות החדשות – סקרים, הדרכות, הכשרות והקמת מרכזי מצוינות". אגם הנתונים של רשות ניירות ערך בלום משמשת בתפקידה זה שנה וחצי, ועובדת תחת אורן הנר, סמנכ"ל מערכות מידע ברשות ניירות ערך. הרשות מפקחת על נכסים בשווי של כ-800 מיליארד דולר, ותפקידה להסדיר את הפעילות בשוק ההון, כדי להבטיח שקיפות והגנה על המשקיעים. פעילותה משפיעה על 6,000 תאגידים וגופים פרטיים. כל 300 עובדי הרשות הם לקוחות ומשתמשי ה-IT בה. בלום אמרה כי "היחידה בראשותי אחראית להקמת אגם הנתונים (Data Lake) של הרשות. האגם מרכז את כל הדאטה שעובר ב-IT שלה. לצד בניית אגם הנתונים, התחלנו בפיתוח יישומי AI, כדי לשפר את עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות. האגם מבוסס תשתיות AWS, ואנחנו כבר משתמשים בשירותי Bedrock ו-SageMaker כדי לממש בו יכולות בינה מלאכותית. רוב הפיתוח שלנו הוא פנימי, תוך סיוע של מומחי ענן ו-AI חיצוניים, כמו שעשינו באחד הפרויקטים עם מומחי נס". לדבריה, "כל המערכות שלנו יושבות בענן. רוב יישומי ה-AI והדאטה הם בענן AWS, ולצידם אנחנו עורכים פרויקטי פיתוח גם בגוגל קלאוד (GCP). בנוסף, אנחנו משתמשים בכלי אינטגרציה מעל אופיס 365. כל היישומים שאנחנו בונים יהיו מבוססים על תשתית אגם הנתונים, שיהיה הבסיס להכול – להנגשת המידע, וגם לפיתוח". פרויקט שזכה בתחרות מצטייני המחשוב השבוע זכתה בלום בתחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים. הזכייה הייתה בפרויקט לשילוב AI שיסייע לפיקוח, לאכיפה ולעבודה השוטפת של הרשות. היא ציינה כי "המערכת נמצאת כבר בייצור. זהו בוט ארגוני, שמאפשר למחלקות המקצועיות לנתח מידע פנימי של הרשות – דיווחי חברות, מסמכי קרנות נאמנות, יצירת סיכומי מסמכים ומסמכי חקירות. הבוט משתמש בכל המודלים הפנימיים של תשתית AWS, לטובת ניתוח מסמכים ומידע פיננסי". פרויקט נוסף שהיא ציינה נעשה בשיתוף מומחי קבוצת הענן והדאטה של נס. "יחד, אנחנו מטמיעים פרויקט לפיקוח על קרנות נאמנות, וגם פה אנחנו מטמיעים AI, הפרויקט כבר החל ויעלה לאוויר השנה", אמרה. בהיבטי הגנת הסייבר ואבטחת מידע, הוסיפה בלום כי "בכל הפתרונות שאנחנו מפתחים, אנחנו דואגים לרמה הגבוהה ביותר של אבטחת מידע, המבוססת על Best Practices של ספקיות הענן". "בסופו של יום", סיכמה בלום, "אני מאמינה שכל יישום ומערכת יהיו מבוססי תשתית בינה מלאכותית, כדי לטפל בנתונים באופן מושכל ולהביא ערך. זהו מסע ארוך, מורכב ולא מובן מאליו. עבדנו קשה ב-2024, ונמשיך בכך גם השנה. אנחנו מאמינים ב-AI ובערך שהיא תספק למשתמשי הרשות בעבודתם השוטפת, ובתוצריה – גם לציבור המשקיעים. נחזק את האכיפה בתחום ההונאות, ונשפר את הזמינות והמהירות בתגובה. שילוב AI לצד הפיקוח האנושי מאפשר לרשות להגיב בצורה יעילה ומדויקת יותר, וכך להגן על ציבור המשקיעים ולשמור על יציבות השוק".

אילון מאסק וחברת הבינה המלאכותית שלו, xAI, הכריזו אתמול (ג') על השקת Grok 3 – הדור החדש של מודל ה-GenAI שלהם. מאסק טען כי המודל החדש עולה על ChatGPT של OpenAI וגם על יכולות הכלי המדובר של המתחרה הסינית דיפסיק (DeepSeek). לטענת מאסק, Grok 3 מסוגל לטפל במידע במהירות גבוהה יותר, להגיב בצורה מתוחכמת יותר ולהתאים עצמו טוב יותר לצרכי המשתמש. באירוע ההשקה אמר מאסק כי "Grok 3 הוא לא עוד עוזר צ'אט – זוהי בינה מלאכותית מותאמת לחלוטין, שתחשוב במהירות של אינטואיציה אנושית". לטענת מאסק, "Grok 3 לא רק מגיב – הוא חושב ולומד את מה שאתם צריכים, לא משנה מה ההקשר". Grok 3 הציג יכולות מרשימות בהדגמה החיה שלו, כשיצר תוכנית עסקית שלמה עבור סטארט-אפ בתוך פחות מחמש דקות, וכן הצליח במשימה של כתיבת יצירה ספרותית בהתבסס על הנחיות משתמש. https://t.co/hEfQ31gANQ — xAI (@xai) February 18, 2025 הציפיות כבר עולות – אבל האם ההשקעה בפיתוח הייתה שווה? השקת מודל Grok 3 כבר מעוררת התרגשות בקרב חובבי AI, ומאידך גם מעלה ציפיות של משקיפים עסקיים. גיל לוריא, אנליסט ב-DA Davidson, התייחס להשקה ואמר כי השיפורים ב-Grok-3 מעניקים ל-xAI עמדה חזקה יותר בשוק ה-AI בקוד פתוח, אך ציין כי אפשר שההתקדמות שהמודל מפגין לא תצדיק את המשאבים שהושקעו באימונו. נזכיר כי סוגיית השקעות הענק בפיתוח מודלי AI חטפה טלטלה עקב הופעת דיפסיק וכלי ה-AI שלה, שפיתוחו, לפי טענות החברה האם, עלה כ-6 מיליון דולר בלבד, ולא עשרות מיליארדי דולרים כמו שהושקע בכלים המערביים, החלוציים והוותיקים יותר. The @xAI Grok 3 release will improve rapidly every day this week. Please report any issues as a reply to this post. — Elon Musk (@elonmusk) February 18, 2025 Grok 3 משולב בפלטפורמת X ואף זמין למנויי Premium+. בנוסף, xAI השיקה את grok.com, גרסת ווב לכלי, אך הגישה אליו דרך האתר אינה זמינה עדיין באיחוד האירופי ובבריטניה. בישראל היא דווקא כבר פעילה. לכלי יש גם אפליקציה ייעודית לנייד, אך היא זמינה רק ב-iOS. בנוסף יש לדעת כי מודל Grok 3 טרם שוחרר דרך ה-API, אך סביר להניח שגם זה יקרה בקרוב. מאסק בישר לעוקביו ב-X כי "גרסת Grok 3 תשתפר במהירות בכל יום השבוע", וביקש: "אנא דווח על כל בעיה כתגובה לפוסט זה".

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול (ג') להמשך חקיקה את ההצעה לתיקון סעיף בפקודת מס הכנסה, שמשמעותו הקלות ותמריצים לחברות היי-טק ובעלי המניות שלהן, ולחברות נוספות. ההצעה היא יוזמה של רשות המיסים, בשיתוף רשות החדשנות ומשרד האוצר, והיא צפויה לעלות בהמשך לאישור בקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת. על פי התיקון, "חברות שמבקשות להתמזג לתכלית עסקית וכלכלית ולשם ניהול ותפעול מאוחד של פעילותן לא יחויבו בתשלום מס באופן שחויבו עד היום… ובלבד שיחסי השווי בין החברות המתמזגות אינם עולים על 1:19. יחס זה עומד כיום על 1:9. עוד מוצע להקל במס על חברות המבקשות להתמזג בדרך של החלפת מניות, ולאפשר מיזוגים אלה ללא חיוב במס גם כש-70% ממניות החברה הנעברת מוחלפות במניות החברה הקולטת (השיעור כיום עומד על לא פחות מ-80%)". הצעת החוק גם מגדילה את שיעור התמורה במזומן שבעלי מניות מעבירים רשאים לקבל במיזוג מ- 40% מתוך התמורה הכוללת בו ל-49%. "התיקון יאפשר לחברות לבצע שינויי מבנה ולארגן מחדש את פעילותן הכלכלית, ככל שהדבר נחוץ, כדי לאפשר להן להתייעל", אמר שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים. לדבריו, "מדובר במהלך שישפר את הסביבה העסקית עבור חברות ומשקיעים, ויגדיל את הוודאות המיסויית בענף".  

ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשותו של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת (רע"מ) דנה אתמול (ג') באתגרי ההון האנושי מקרב החברה הערבית בהיי-טק הישראלי. המפגש היווה ישיבת המשך לשתי ישיבות קודמות שנערכו במהלך השנה שעברה. מנתונים שנמסרו בישיבה על ידי הדוברים השונים עולה כי בשנת 2024 רק 1.4 אחוזים מהשכירים בחברה הערבית עבדו בהיי-טק, לעומת 12.6 אחוזים מקרב השכירים היהודים. סך הכל השכירים בתחום ההיי-טק מהווים 11 אחוזים מסך כל המועסקים במשק וההיי-טק אחראי ל-17 אחוזים מהתוצר. לדברי אלעד דה מלאך, מחטיבת המחקר של בנק ישראל, שהציג נתונים אלו, למרות שהנתונים מראים ייצוג נמוך של ערבים ביחס לחלקם באוכלוסיה,  בעשור האחרון נרשמת מגמת עלייה מתמדת במספר המועסקים, ולמעשה מספרם מקרב החברה הערבית גדל מאז 2014 ועד היום מ-2,200 עובדים ל-9,000. כמו כן עידכן דה מלאך כי חל גידול במספר הסטודנטים הערבים בתחומי המדעים – הוא הכפיל את עצמו מ-5,000 ב-2014 ל-10,000 בשנה שעברה. דה מלאך אמר כי הסיבות לאחוז הנמוך עדיין של ערבים בהיי-טק נובעות מהבדלים בשלבי רכישת ההשכלה בין החברה היהודית לחברה הערבית, ויש גם קשיים בהשתלבות לאחר סיום הלימודים, בין היתר גם בגלל בעיית הג'וניורים. לדבריו, "הקושי קשור לפערי מיומנויות והישגים שנוצרים בגילאים צעירים בקרב הערבים, והם משתקפים בנתוני ציוני מבחני PISA או סקר PIAAC, שם ניכר פער בולט לטובה במגזר היהודי. לכן בנק ישראל ממליץ להגדיל את ההשקעה בשיפור איכותה של מערכת החינוך הערבית כבר מהגיל הרך". בנוסף, ישנה בעיית נשירה בולטת בקרב סטודנטים ערבים שכבר מתחילים ללמוד מדעים, ולשם כך יש להגביר את תוכניות הסיוע למגזר זה. עוד צוין כי לצעירים הערבים חסרים קשרים אישיים, הנוצרים דרך שירות צבאי או רשתות חברתיות, מה שמביא לנתון מעניין נוסף מסקר שנערך באחרונה: רק 36 אחוזים מקרב הערבים שמעו על תחום היי-טק והיזמות. בשנים האחרונות פועלות מספר עמותות שנועדו לצמצם פערים אלו, אבל עדיין ייצוג החסר בולט. עוד פארקי היי-טק בישובי המגזר נציגי רשות החדשנות, איתי לבנון, מנהל אגף הון אנושי להיי-טק, וחיר עבד אלראזק, מנהלת תוכניות לגיוון דמוגרפי, הציגו את תוכניות הרשות למגזר הערבי, שמבוססת על החלטת ממשלה 550, העוסקת בקידום הייצוג של החברה הערבית בהיי-טק. על פי הדיווח שלהם בשנת 2025, במסגרת תוכנית הזנק להיי-טק יופעלו חמישה מרכזי חדשנות ופארקי היי-טק בישובים סחנין, ג'וליס ובמשולש. בכפר קאסם שבמשולש כבר קיים פארק היי-טק, והרשות פועלת להרחבת הייצוג של החברה הערבית בו, בשיתוף פעולה עם סייברארק. מיזמים דומים יופעלו בתגבור בחברה הבדואית, בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון, עמותות, מט"ח, ותוכניות ייעודיות. כל אלו בנוסף לתוכניות שכבר קיימות. עוד נמסר כי בשיתוף עם משרד העבודה פותחה פלטפורמת דש-בורדים להערכת הון אנושי בחברה הערבית, הפתוחה לכלל הציבור, והיא משקפת את המידע המלא על מצב שילוב הערבים בהיי-טק. מנהל תחום תעסוקה בהיי-טק במשרד העבודה, רועי הרצוג, עדכן כי 5,164 נשים מהחברה הערבית מועסקות בהיי-טק – נתונים אמנם נמוכים, אך שכן נמצאים בעלייה ביחס לשנים עברו. הוא ציין כי משרד העבודה שואף להגיע תוך חמש שנים ל-14,000 נשים ערביות שמועסקות בהיי-טק. יו"ר הוועדה, ח"כ חוג'יראת, סיכם: "התוכנית שאושרה בממשלה, 550, היא תוכנית טובה, שמכסה את כל תחומי החיים, והיא נועדה לצמצם פערים בין החברה הערבית ליהודית. הרשויות המקומיות חייבות להשקיע בתשתיות החינוך וליזום עוד ימי חשיפה, למטב את הכסף כדי להכפיל את מספר הסטודנטים והתלמידים בתחומי ההיי-טק". היו"ר הוסיף פנייה לכל משרדי הממשלה לשים בפעילותם זו דגש מיוחד על הנגב.