סמסונג משיקה את מכשירי הדגל שלה מסידרת ה-S באופן מסורתי מדי שנה בינואר, ו-2025 לא צפויה להיות שונה. בהתאם, כבר פורסמו כמה הדלפות על השקת ה-Galaxy S25 שתתרחש בינואר, וכעת פורסמה הדלפה נוספת, שחושפת את התאריך המדויק לאירוע ה- Unpackedהצפוי של ענקית האלקטרוניקה הדרום קוריאנית. לפי הטיפסטר אלווין ברשת X, סמסונג תכריז על שלישיית ה-Galaxy S25 באירוע ה-Unpacked הראשון של השנה ב-22 בינואר 2025. ההדלפה חושפת, שהאירוע יתרחש בסן חוזה, קליפורניה, בדיוק בשעה 10:00 לפי זמן קליפורניה (20:00 זמן ישראל). יתר על כן, ההדלפה מפרטת גם את כל המוצרים שסמסונג מתכננת להכריז עליהם באירוע –  הסמארפונים, כמובן – Galaxy S25, S25 Plus וGalaxy S25 Ultra. עם זאת, למי שציפה לראות את משקפי ה-XR שהוכרזו לאחרונה על ידי החברה תחת שם הקוד Project Moohan Android XR – צפויה אכזבה, שכן המכשיר יושק במהלך 2025. הגיוני גם שאירוע השקת הטלפונים לא יהיה המקום שבו סמסונג תחליט להשיק את המשקפיים. סביר להניח שהחברה לא רוצה להאפיל על השקת מכשירי הדגל שלה עם השקה בו-זמנית של קטגוריית מוצרים חדשה לגמרי. נחמה קטנה תימצא למאוכזבים אולי בדמות הצגה ראשונית כלשהי של הפרויקט המדובר, אולי גם חשיפה השם השיווקי של המשקפיים ואולי גם את תאריך השקתם. ההערכה היא שהמשקפיים יושקו לצד מכשירי ה-Galaxy המתקפלים באירוע הבא של סמסונג, מתישהו ביולי בשנה הבאה.

טלפונים ניידים, טאבלטים עם מסכים גדולים יותר מתמיד, וכמובן מחשבים ניידים – לא חסרות כיום דרכים לצרוך מדיה תוך כדי תנועה, גם אם מדובר בסרטים וטלוויזיות, כי הפרסומת ההיא של החברה של התפוח נשארה נכונה בדיוק כמו שהיא הייתה לפני שנים – יש אפליקציה לזה. אבל השקה חדשה של אפסון (Epson) מזכירה שאם באמת רוצים לראות סרט על משטח ענקי, וגם לעשות את תוך כדי תנועה, כנראה שאין תחליף למקרן נייד – סליחה, מיני מקרן נייד. EpiqVision Mini EF22 שוקל בסך הכל 2.3 ק"ג ומציע מידות של פחות מ-20 ס"מ לאורך ולרוחב, ויש לו גם מעמד שמאפשר להקרין את התמונה שיוצאת ממנו בכל כיוון אפשרי, גם אם שוכבים במיטה ורוצים לראות את הסדרה האהובה דווקא על התקרה. מבחינה טכנית מדובר במקרן לייזר, עם עד 20 אלף שעות עבודה, שמציע תמונה בגודל של עד 150 אינץ' ברזולוציית FHD, והוא משתמש בטכנולוגיית 3LCD כדי לשלוף מקרביו את התמונה אל משטח ההקרנה, עם ניגודיות של 5,000,000:1 ובהירות גבוהה של עד 1,000 ניט, כך שאפשר להשתמש בו גם כדי לבצע הקרנות מחוץ לבית. יש לו תמיכה מובנית ב-WiFi וב-Bluetooth, יש יציאת HDMI ויש גם חיבור USB-A וגם חיבור 3.5 מ"מ כדי להתחבר למערכת אודיו, והכי חשוב – יש לו Google TV עם מערכת Chromecast מובנית ואפשר, כמו בכל טלוויזיה תומכת גוגל, להתקין מאסה ענקית של אפליקציות, שמאפשרות הזרמת מדיה מכל שירות אפשרי כמעט. המחיר על EpiqVision Mini EF22 עומד באופן רשמי על 5,900 שקלים.

סטודנטים להנדסת תוכנה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון (SCE) פיתחו מערכת ללימוד ותרגום שפת הסימנים הישראלית (שס"י), שנועדה לשפר את התקשורת בין כבדי שמיעה שמדברים בשפת סימנים לבין יתר האנשים. המערכת עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של למידת מכונה ועיבוד תמונה, ומאפשרת תרגום מיידי של מילים משפת הסימנים לשפה הכתובה. הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה בין צוות הפרויקט לדוברי שפת הסימנים. לדבריהם, המודל שהמערכת מבוססת עליו מציג רמת דיוק מרשימה של 91% בזיהוי מילים, ומהווה צעד משמעותי לקראת שילוב רחב של הכלי במערכות לימוד ותמיכה לאוכלוסיות שונות. המערכת פותחה על ידי דין עזרא ושי מסטיץ, בוגרי תואר ראשון בהנדסת תוכנה במכללת סמי שמעון, במסגרת פרויקט הגמר שלהם. עזרא מספר: "הנושא פגש אותי לפני ארבע שנים, כאשר גרתי ממש מול שכן כבד שמיעה מלידה. פעם כשהייתי שומע מבעד לדלת רעשים ודפיקות בארון חשמל הבנתי שהוא צריך עזרה עם הפעלת מונה החשמל אצלו בדירה, ויצאתי לסייע לו והוא כמובן סימן לי תודה", מספר עזרא. מסטיץ מספר, שנחשף לנושא כאשר בכיתת הלימוד שלו בחטיבת הביניים היו ילדים כבדי שמיעה. "עם הזמן נתגלו בעיות תקשורת בין אלו ששומעים לבין אותם ילדים. חוויה זו עוררה בי את ההבנה שצריך לצמצם את הפערים על ידי קידום התאמת שפת הסימנים הישראלית לשימוש רחב יותר גם בקרב האוכלוסייה הכללית", הוא אומר. יוזמי הפרויקט מספרים, שכיום המערכת תומכת בזיהוי של 18 מילים שונות, והם עובדים על הרחבת המערכת כדי לתמוך באוצר מילים רחב יותר, ובהמשך גם בתרגום משפטים מלאים, תוך התחשבות בחוקי התחביר הייחודיים לשפת הסימנים. את הפרויקט ליוותה ד"ר אירינה רבייב, מומחית בתחום. הפרויקט גם קיבל ביטוי במאמר באחד מהעיתונים המדעים הנחשבים בתחום בעולם.

מאת: הילל יוסף  "מנמ"רים בארגונים מסורתיים נתקלים לעתים באתגר הנובע בעיקר מחוסר היכרות וידע, בבואם להטמיע מחשבים ומוצרים של אפל (Apple) במערכי המחשוב שלהם, שהם ברובם מבוססי חלונות או לינוקס. פה אנו נכנסים לתמונה ומסייעים לארגונים אלה, עם הטמעת מערכת הניהול Jamf", כך אמר משה קפטן, סמנכ"ל מכירות, Wediggit.  "החברה, אמר קפטן, "מוכרת את מוצרי אפל וכן שירותים שונים לעסקים. יש לנו יותר מ-250 לקוחות ארגוניים". על לקוחותיה נמנים גופי ממשלה, משרד הביטחון, מוסדות אקדמיה ואוניברסיטאות, וחברות היי-טק  דוגמת וויקס (Wix), פלייטיקה (Playtika), וולט (Wolt) ואמזון (Amazon). "אנו מספקים שירותים ומתמקדים בתהליכי הטמעה ואופטימיזציה של IT בחברות – באמצעות מוצרי אפל ופלטפורמת Jamf", הוסיף, "ומוגדרים כאינטגרטור ייחודי למגזר העסקי של אפל בישראל".  "פעמים רבות", הסביר קפטן, "ארגונים מסורתיים המבקשים לגייס כישרונות צעירים, נתקלים בבקשות העובדים לעבוד עם Mac, ולממש את תפישת 'הבא את המכשיר שלך מהבית' (BYOD) – במקום העבודה שלהם. אלא שבקרב לא מעט ארגונים, האוחזים במדיניות אבטחה והגנת פרטיות, ולעיתים גם ברגולציות שונות שהם כפופים אליהן, יש לבחון תחילה כיצד נכון לשלב את מכשירי אפל עם כל אלו".  "פה אנו נכנסים לתמונה", הסביר קפטן, "אנו מתחילים בסקר אתר מקיף, משמע – מיפוי נכסי ה-IT בארגון, אלו מהתוכנות עברו לענן, אלו עדיין באתר הלקוח, ואיזה רכיב תוכנה נדרש ובכפוף לאיזו תקנה". לאפשר לעובדים להביא את מכשירי האפל שלהם, כמו ה-MacBook, מהבית למקום העבודה. צילום: Shutterstock הסמכה ייחודית מ-אפל "ב-2022", סיפר, "קיבלנו מ-אפל הסמכה רשמית, כמשווק ארגוני מורשה שלה (Apple Authorized Enterprise Reseller), היינו הראשונים בישראל שהוסמכנו לעסקים. משמעות התואר היא שמעבר לסמכויות בהן זוכה משווק רשמי של אפל – Wediggit יכולה להעניק שירותים טכניים, לתמחר רכש שנתי אטרקטיבי לעסקים ועוד יתרונות רבים, בשל היותה המשווק הבכיר בישראל לארגונים". הוא הוסיף כי "התואר ניתן לנו לאחר ש-אפל בחנה את ביצועי החברה במשך שלוש שנים. מדובר בהסמכה ייחודית – אוחזות בה רק מספר מצומצם של חברות בכל העולם, ואנו היחידים בישראל ומהבודדים בכל המזרח התיכון".  "כדי לסייע בתאימות בין מכשירי אפל וסביבת המחשוב הארגונית", אמר קפטן, "אנו מטמיעים את מערכת Jamf, לניהול אחוד של מכשירי הקצה הארגוניים (UEM) של אפל. היא עוזרת לארגונים לחבר את ה-Mac לעולמות המחשוב בארגון, מסייעת לפשט את העבודה ותומכת בארגונים לנהל ולאבטח את משתמשי הקצה מבוססי אפל. Jamf מהווה סטנדרט בעולם למתן פתרון ניהול ואבטחה מלא לסביבת אפל – מערכת מאובטחת ברמה הארגונית, פשוטה למשתמש וגם מגנה על הפרטיות".  לדבריו, "אנו מסייעים לארגונים בכמה היבטים: בחינת המדיניות, פרופילי משתמשים, חיבור לספקיות ניהול גישה ולמערכות ניהול זהויות המשתמשים, ועוד היבטי אבטחת סייבר, למניעת דליפות מידע. למערכת Jamf יש את כלל המחברים (קונקטורים) וה-API הנדרשים לכך. כך, למשל, אם המנמ"ר רוצה שהמחשב יינעל אחרי חמש דקות בהן לא נעשו עליו פעולות, או מבקש חילוץ נתוני log של משתמשים מה-Active Directory, או שהוא רוצה לקבל דיווחים ממערכות האבטחה שלו – כל אלו והרבה יותר מזה מתאפשרים בקלות".  באחרונה נערך בנאשוויל, טנסי, JNUC 2024 (ר"ת Jamf Nation User Conference), כנס המשתמשים השנתי ה-15 של Jamf. במוקד האירוע עמדו דרכים חדשות וטובות יותר לנהל ולאבטח מכשירי אפל, לטובת שיטות עבודה מתקדמות, פישוט העבודה ושמירה על פרודוקטיביות המשתמשים. בכנס זכו אנשי Wediggit בפרס ה-Excellence Award היוקרתי בכל מרחב EMEIA (אירופה, המזרח התיכון, הודו ואפריקה). הפרס ניתן לחברה כהוקרה על עבודת אנשיה לאורך שנים מול ארגונים ומוסדות, בניהול מערכות המחשוב וההגנה על משתמשי הקצה, אפיון מערכת הרישיונות, הטמעות, הדרכות והסמכות בינלאומיות.  "אנחנו מלאי גאווה", סיכם קפטן, "הזכייה הזו היא תוצאה של שיתוף הפעולה שלנו עם Jamf והעבודה הבלתי פוסקת של הצוות שלנו, שמביא את הפתרונות הטובים ביותר עבור לקוחותינו בישראל ובעולם".

ענקית הרשתות החברתיות מטא הצטרפה למאבק נגד חברת OpenAI, המפתחת של ChatGPT, בניסיון למנוע ממנה לשנות את המודל העסקי שלה לחברה למטרות רווח. מטא – שאמנם מתמחה במדיה החברתית אבל בהחלט מפתחת גם מודלי שפה גדולים עם יכולות בינה מלאכותית ג'נרטיבית מתקדמים, משמע ש-OpenAI היא מתחרה שלה – פנתה אל התובע הכללי של קליפורניה, רוב בונטה. החברה ביקשה ממנו לחסום את המעבר המתוכנן למודל העסקי החדש של OpenAI, בטענה כי המהלך יהווה תקדים מסוכן שיאפשר לחברות סטראט-אפ לנצל את היתרונות של הקמה במעמד של עמותה – ש-OpenAI הוגדרה לפיו בהקמתה ב-2015 – עד שיגיעו לסף רווחיות. במכתב של מטא לתובע הכללי טענה החברה כי "התנהגות OpenAI עשויה להיות בעלת השלכות עצומות על עמק הסיליקון". מטא פירטה את ההשלכות שאליהן היא מתכוונת, וציינה כי אם מודל עסקי חדש זה של OpenAI ייחשב לחוקי, הדבר עלול להוביל למצב שבו "משקיעים בעמותות יקבלו את אותן תשואות כמו אלו שמשקיעים באופן קונבנציונלי בחברות למטרות רווח, וייהנו גם מהטבות המס שמקנה הממשלה", כך לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל.  "בעוד שעבודתנו נמשכת ככל שאנחנו ממשיכים להתייעץ עם יועצים פיננסיים ומשפטיים עצמאיים, כל שינוי מבני פוטנציאלי יבטיח שהארגון ללא מטרות רווח ימשיך להתקיים ולשגשג, ויקבל את מלוא הערך עבור אחזקותיו הנוכחיות ב-OpenAI למטרות רווח, עם יכולת משופרת להמשיך במשימתו", הדגיש והבהיר יו"ר OpenAI, ברט טיילור, בהצהרת התגובה שלה למהלך של מטא. Meta's letter to the California AG argues that he should block OpenAI's planned switch from a non-profit the letter says that Meta thinks @elonmusk is “qualified and well positioned to represent the interests of Californians in this matter" — things have come a long way since… pic.twitter.com/nYvHGJJVmu — Alex Heath (@alexeheath) December 14, 2024 מאסק כבר נאבק על אותה מטרה בדיוק הצטרפותה של מטא למאבק מהווה התפתחות משמעותית בסכסוך המתמשך בין OpenAI לאילון מאסק. מאסק, ממייסדי OpenAI במקור, שעזב את החברה בשנת 2018 על רקע לא לחלוטין מובהק אבל כזה שכלל לכאורה מאבקי כוח, טען כי החברה בגדה במשימתה המקורית, להיות עמותה ללא מטרות רווח שמפתחתץ בינה מלאכותית לתועלת הציבור. עוד הוא טוען כי כיום OpenAI משתפת פעולה עם מיקרוסופט, המשקיעה הגדולה ביותר בה, על מנת להשתלט ולחלוש על תחום ה-GenAI הלוהט כיום. במכתבה, מטא גם אמרה שהיא תומכת במאמציו של מאסק לייצג את האינטרסים של הציבור בהחלטה האם OpenAI תוכל להפוך לחברה למטרות רווח, כך הוסיף ודיווח הג'ורנל. כפי שדיווחנו, בנובמבר האחרון מאסק הגיש תביעה נגד OpenAI בנדון. היועץ המשפטי הראשי של מאסק, מארק טוברוף, הגיש בשם מרשו בקשה לצו מניעה ראשוני נגד OpenAI, בניסיון לעצור אותה מלשנות את המודל העסקי שלה לכזה שנועד למטרות רווח. בהגשה לבית המשפט הפדרלי טען צוותו של מאסק באופן ציורי-משהו ש-OpenAI "לא יכולה לנוע בכבדות בשוק כפרנקנשטיין, שחובר יחד מכל צורות תאגיד שמשרתות את האינטרסים הממוניים של מיקרוסופט". בתגובה לטענות בתביעה זו, OpenAI חשפה מיילים ישנים שנשלחו על ידי היזם, בהם הוא מציע, לכאורה, לרכוש את החברה ולמזג אותה עם חברת המכוניות החשמליות החכמות שלו, טסלה. חשיפת המיילים נועדה להפריך את טענותיו של מאסק ולהציג אותו כמי שתמך במודל העסקי הרווחי של OpenAI, בניגוד לטענות יזם הטק התזזיתי. OpenAI אף חשפה מיילים ישנים שמאסק שלח אליה, בהם הוא מציע להשקיע בה מיליארד דולר ולשמש כמנכ"ל – הצעה שנדחתה על ידי הנהלת OpenAI, לדבריה. שוב תבע את יצרנית ChatGPT, OpenAI. אילון מאסק. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock OpenAI הגיבה למתקפה מצד מאסק וטענה כי הוא "לא רק רצה, אלא יצר למעשה, גוף למטרות רווח" שישמש כמבנה המוצע החדש של החברה. "כשלא קיבל את הרוב והשליטה המלאה, הוא עזב אותנו ואמר שניכשל", כתבה החברה בפוסט. "כעת, כש-OpenAI היא מעבדת מחקר ה-AI המובילה ואילון מנהל חברת AI מתחרה, הוא מבקש מבית המשפט למנוע מאיתנו להגשים את המשימה שלנו". למרות התנגדות מאסק, וכעת מטא, נראה כי OpenAI נחושה להמשיך במעבר למודל עסקי למטרות רווח. החברה טוענת כי המעבר הכרחי על מנת לגייס את המשאבים הדרושים לה לפיתוח AGI – בינה מלאכותית כללית – וכי היא ממשיכה לתרום לקהילת הקוד הפתוח ומחויבת לפתח AI בטוח ואתי.

הוסרו המכשולים הלא מעטים שעמדו בפני פראגון (Paragon) הישראלית: קרן ההון סיכון הפרטית אירו-אקוויטי (Euro-Equity) רוכשת את חברת הסייבר ההתקפי, שהוקמה על ידי תת-אלוף (מיל') אהוד שניאורסון, מפקד יחידה 8200 לשעבר, ואהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. היקף הרכישה נאמד בכ-900 מיליון דולרים. פראגון הושקה בדיסקרטיות ב-2019, ובראשה עמד שניאורסון. לצדו ולצד ברק נוטל חלק בהנהלת החברה עידן נוריק, המשמש כיום כמנכ"ל, ובעברו עבד ב-Team8 של נדב צפריר, לשעבר מפקד 8200 וכיום מנכ"ל צ'ק פוינט. בתחילת 2023 קראו מחוקקים בוושינגטון לחקור את הרכישה והשימוש של הממשל האמריקני בריגול התקפי בסייבר, פרי פיתוחן של שתי חברות ישראליות, כשפראגון היא אחת מהן. זאת, ברקע צעדים שנקט הקונגרס בניסיון למזער את התופעה של סייבר התקפי. אדם שיף, הדמוקרט בקליפורניה, אז יו"ר ועדת המודיעין של הקונגרס, שלח מכתב ל-אן מילגרם, ראשת הסוכנות למלחמה בסמים, ה-DEA, וביקש ממנה מידע מפורט על השימוש של הסוכנות ברוגלה גרפיט (Graphite), פרי פיתוח חברת הסייבר ההתקפי הישראלית. לפי דיווח של הניו יורק טיימס, שעליו חתום גם העיתונאי רונן ברגמן, שיף כתב כי "שימוש כזה עלול להיות בעל השלכות על הביטחון הלאומי של ארה"ב. הוא מנוגד לניסיון לצמצם את ההפצה הנרחבת של כלי ריגול חזקים למשטרים אוטוקרטיים ואחרים, אשר עלולים לעשות בהם שימוש לרעה". מאמצי הוועדה לצמצם את התפשטות הרוגלות נעשים בתיאום דו-מפלגתי. בפראגון – כמו ב-NSO – עובדים רבים מ-8200. כמו כלי הסייבר ההתקפי פגאסוס, פרי פיתוח של NSO הישראלית, גרפיט של פראגון מסוגל לחדור לטלפונים הניידים שאותם הוא תוקף ולקצור משם הודעות, סרטונים, תמונות ותכנים נוספים. בסוף 2022 חשף הניו יורק טיימס, כי ה-DEA עשתה שימוש בגרפיט. לפי הניו יורק טיימס, במחצית העשור הקודם הסוכנות שקלה לרכוש את פגאסוס של NSO, ולבסוף לא עשתה זאת. בתחילת העשור הזה גם הבולשת הפדרלית, ה-FBI, שקלה לעשות שימוש בפגסוס, אולם לא עשתה כך לבסוף. ב-2023 הקונגרס החל בתהליך להעברת חוק, המעניק למנהל המודיעין הלאומי לאסור על גופי קהילת המודיעין האמריקנית לרכוש רוגלות זרות, ומחייב אותו להגיש לקונגרס דיווח שנתי על "חברות ריגול זרות", ששימוש בכלים שלהן עלול ליצור סיכון לסוכנויות הביון האמריקניות. ב-2021 הוכנסו שתי חברות סייבר התקפי ישראליות – NSO וקנדירו (Candiru) – ל"רשימה השחורה", רשימת החברות המזיקות לאינטרס הלאומי של ארה"ב, שמנפיק משרד המסחר האמריקני – ולכן אסור לקיים איתן קשר עסקי. אתמול הגיע המאבק לסיומו, ולמרות התנגדותו לפעילות הסייבר ההתקפי, באחרונה אישר ממשל ביידן לקרן לרכוש את פראגון. לפי גלובס, מתוך כלל סכום הרכישה, 450 מיליון דולרים יחולקו ל-400 עובדי החברה (20%) וחמשת המייסדים (30%). ברק צפוי להרוויח כ-10 עד 15 מיליון דולרים. הקרן תבצע את העסקה באמצעות מיזוג פראגון ל-רד לאטיס (Red Lattice) – אחת מחברות הפורטפוליו של הקרן. זו משמשת אינטגרטור בעולם הביטחוני, ועוסקת בפרויקטים עבור מערכת הביטחון האמריקנית. לפי גלובס, פראגון תמשיך להיות חברה ישראלית ולפעול בישראל, אך תוכל לייצא את טכנולוגיית הסייבר ההתקפי לארה"ב.

שם ותפקיד: שירלי לזרוביץ, מנהלת מערך התמיכה ב-פרופיליטי (PROFILITY) – אחת מחברות הפורטפוליו בתוכנית הצמיחה של היי-סנטר, מרכז ליזמות טכנולוגית והשקעות בחיפה.  תפקידים קודמים: QA INSPECTOR בחברת היי-טק. השכלה: הנדסאית אדריכלות עם תואר ראשון כללי. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? לימודי האדריכלות הובילו אותי לעבודות במשרדים טכנולוגיים, שם רכשתי הבנה ומושגים בעולם אבטחת המידע, יחד עם ההבנה הטכנית והמעשית שלי, שהובילו אותי להתקבל לחברת פרופיליטי ,בשה למדתי המון בכוחות עצמי והתקדמתי לתפקיד הנוכחי שלי : מנהלת מערך התמיכה ללקוחות ולעובדי החברה, תוך כדי שמירה על אבטחת איכות וסטנדרטים אמריקניים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? אני חושבת שתמיד יש עוד תקרות זכוכית לנפץ, ועם זאת, אני מרגישה, בעיקר בעקבות המלחמה שנוכחנו לראות בה נשים צעירות, בעלות יכולות גבוהות, כמו ולעיתים יותר מגברים, אני בטוחה שרבות מהן יגיעו רחוק לתפקידי מפתח בתעשייה. האם נתקלת באפליה בענף נגדך אישית על רקע היותך אישה? לא הרגשתי אפלייה, כן הרגשתי שאני מביאה ערך מוסף ופן תקשורתי והתנהלותי שונה, בגלל היותי אישה, שהיה חסר מאוד בחברה, תמיד הרגשתי שמתייחסים אלי בגובה העיניים. בתחילת הדרך, כשהחברה הייתה קטנה הייתי האישה היחידה בחדר, והיום אני שמחה לומר שיש עוד נשים מועסקות בחברה, בחו"ל בעיקר, אבל בהחלט מהוות איזון לכמות הגברים המועסקים.

בישראל פועלות כ-1,600 חברות הזנק מקומיות העוסקות בחדשנות בבריאות, מתוכן 700 עוסקות בבריאות דיגיטלית באופן ישיר, כך נמסר היום בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת. ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ רון כץ (יש עתיד) אמר בדיון כי "ישראל הוכיחה עליונות טכנולוגית וחדשנות בתחומים רבים, אך עדיין אין מקום המרכז, מקדם וממנף את כל החידושים במערכת זו". לדבריו, "ריכוז כזה ימשוך קרנות משקיעים, ויהפוך את ישראל למובילת התחום בעולם". תרבות של חדשנות משרד הבריאות הגיש לפני שנתיים דו"ח של ועדת החדשנות, שבו נכללה שורה של המלצות בתחום ניוד מידע רפואי, פיתוח והטמעת שירותי בריאות חדשים ושירותי רפואה מרחוק. ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, פירטה את ההמלצות ומה נעשה מאז. לדבריה, המאפיין את חברות הסטארט-אפ העוסקות בבריאות הוא תרבות של חדשנות. "כמעט לכל אחד יש רעיון לשיפור החדשנות, המבוסס על הבנה טובה יותר של הצרכים, בגלל הקרבה למיטת החולה", ציינה ד"ר לוקסנבורג והוסיפה: "יש יתרון לקוטן, לנגישות ולפמילריות הישראלית". היא ציינה עוד שהאתגרים הטכנולוגיים הם לייצר הרבה יותר טכנולוגיה, יותר דאטה, וטיפול ממוקד ומדויק יותר. לדבריה, "כדי לממש את הפוטנציאל הכלכלי והציבורי, ולשמור על מקומה כיעד אטרקטיבי, ישראל צריכה לספק לאותן הטכנולוגיות סביבה רגולטורית מאפשרת, שדה ניסויים יעיל ודיגיטלי, ומעטפת רגולטורית תומכת לאורך שלבי פיתוח המוצר". לדברי לוקסנבורג, המשרד תומך בחברות ההזנק הרבות, אבל ציינה כי טרם הוקם מאגר מידע שמרכז את כל העוסקים בתחום. בעקבות הדו"ח שהוגש לפני שנתיים יושמו ההמלצות הבאות: נחקק חוק ניוד מידע רפואי בין ארגוני הבריאות, והיישום שלו יימשך חמש שנים; המלצה נוספת היא ניסוי ב"טכנולוגיה כמרשם" בבריאות הנפש, שבמסגרתו הוקם מסלול פיילוטים בשת"פ עם רשות החדשנות, שעוסק בשחיקה בבריאות הנפש והתפתחות הילד; כמו כן הוקם אקסלרטור להטמעת טכנולוגיות בשיקום. פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל חדשנות בשירותי בריאות כללית, סקר את שיתופי-הפעולה הבינלאומיים הקיימים, את הצורך בחדשנות בתחום הגריאטריה בגלל הזדקנות האוכלוסייה, והפעלת בינה מלאכותית בחשיפת חולים "רדומים" שהביאה להעניק להם תרופה-מונעת.