זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
31/10/24 18:10
7.5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הנה קצת חדשות טובות וגאווה ישראלית, בימים של אירועים מורכבים ומדכדכים: הסייבר הישראלי מככב בדירוג Fortune Cyber 60, שהמגזין הכלכלי ערך זו השנה השנייה, עם 20 חברות כחול לבן שנכללות בו הפעם. הדירוג כולל את 60 חברות הסייבר המבטיחות בעולם ל-2025, בשלוש קטגוריות, שכל אחת מהן כוללת 20 שמות: חברות בשלב המוקדם, חברות בשלב הצמיחה המוקדמת וחברות בצמיחה. כלומר: החברות מישראל מהוות שליש מהרשימה.
הדירוג נערך בשיתוף לייטספיד ונצ'ר פרטנרס, ונבחנו בו 300 חברות סייבר שהפתרונות שלהן מיועדים לארגונים ושלא עברו הנפקה או רכישה. "לא מפתיע שברשימה השנה יש מיקוד בהגנה נגד איומים מבוססי AI", כתבו עורכי הרשימה, "כמו גם חברות שעוסקות באבטחת AI פנימית, כדי לא ליצור פגיעויות חדשות". עוד ציינו העורכים שלושה תחומים: אבטחת נתונים ומידע, אבטחת תשתיות ענן וכן ניהול זהויות.
הפסקאות הבאות כוללות את כלל החברות הישראליות שנמצאות ברשימה של פורצ'ן, לפי סדר ה-א"ב בכל קטגוריה.
חברות סייבר בשלב מוקדם
בקטגוריה זו כלולות שמונה חברות ישראליות:
אואזיס סקיוריטי מציעה פלטפורמת סייבר למיפוי, ניהול ואבטחת ישויות לא אנושיות. היא הוקמה ב-2022 על ידי דני בריקמן, המנכ"ל, ועמית צימרמן, שעבד באבטחה של מיקרוסופט.
מייסדי אואזיס סקיוריטי: דני בריקמן, מנכ"ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ"ל המוצר שלה. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: בן יצחקי
אוליגו סקיוריטי פיתחה פתרון אבטחה שמצמצם את חולשות הספריות בקוד פתוח. החברה הוקמה ב-2022 על ידי המנכ"ל, נדב צ'רנינסקי, גל אלבז, איש צ'ק פוינט בעבר, ואבשלום חילו.
אפווינד פיתחה פלטפורמה לאבטחת תשתיות ענן בזמן אמת. הקימו אותה המנכ"ל, עמירם שחר – מייסד Spot.io, שנמכרה לנט-אפ ב-450 מיליון דולר – יחד עם שותפיו ל-Spot.io.
בלינק אופס – חברה שהוקמה ב-2021 ועוסקת במיכון משימות ותהליכי אבטחה מבוסס בינה מלאכותית יוצרת, בענן ובקרקע. המנכ"ל שלה הוא גיל ברק, מייסד שותף.
ג'יט (Jit.io) פיתחה פלטפורמה המאפשרת לחברות לאבטח את המוצר שלהן באיכות גבוהה כבר מהשלב הראשון של הפיתוח, ללא צורך ברכישת ידע סייבר מתקדם. החברה נוסדה ב-2021 על ידי רון זלקינד וצחי שפסה, מנכ"לים משותפים, גיל צימרמן, אבירם שמואלי ודוד מלמד. שפסה, זלקינד וצימרמן ייסדו בעבר את קלאודלוק, שנמכרה לסיסקו תמורת 350 מיליון דולר.
לדסקופ יש פלטפורמת אימות וניהול משתמשים, בלא צורך בסיסמאות. תחום זה הוא מהגורמים העיקריים לפריצות. את דסקופ ייסדו שמונה איש, שהגיעו מדמיסטו, שנרכשה ב-2019 על ידי פאלו אלטו ב-560 מיליון דולר.
הצוות של דסקופ. צילום: יח"צ
קלאץ' סקיוריטי עוסקת בתחום אבטחת הזהויות הלא אנושיות. היא הוקמה אשתקד על ידי המנכ"ל, אופיר הר-חן, שגיא הס וטל קמחי.
רדיאנט סקיוריטי הוקמה ב-2021 ומנוהלת על ידי שחר בן הדור, יוצא אימפרבה ואקסבים. היא מציעה מרכז תפעול אבטחה (SoC) מבוסס AI, שמסייע למנתחי ולצוותי האבטחה כעוזר וירטואלי.
חברות בשלב צמיחה מוקדם
קטגוריה זו מונה שש חברות ישראליות מתוך 20 החברות המדורגות בה:
גריפ סקיוריטי פיתחה פתרון לניהול שימוש העובדים בארגונים באפליקציות תוכנה כשירות (SaaS), כדי למנוע אובדן שליטה על כמות המשתמשים ואופן השימוש, כמו גם את חשיפת מאגרי המידע הארגוניים לתקיפות. גריפ הוקמה על ידי ליאור יערי, המנכ"ל, אלון שנקלר ועידן פאסט.
את טורק יסדו ב-2020 עופר סמדרי, המנכ"ל, לאוניד בלקינד ואלדד לבני. היא פיתחה כלי אינטואיטיבי ליצירת אוטומציות, שכולל אינטגרציות ותבניות מובנות. הכלי מאפשר לצוותי אבטחה לבנות פתרונות סייבר מורכבים בממשק חזותי פשוט, בתוך דקות.
מיקי בודאי, ממייסדי ומנכ"ל טרנסמיט סקיוריטי. צילום: עומרי אראל
טרנסמיט סקיוריטי מציעה פתרונות לזיהוי משתמשים ללא סיסמה ורישום. היא הוקמה לפני עשור על ידי מיקי בודאי וראקש לונקאר. בתחילת המילניום הקים בודאי עם שלמה קרמר את אימפרבה, שנרכשה ב-2018 על ידי קרן תומא בראבו ב-2.1 מיליארד דולר, שמכרה אותה ביולי אשתקד לקבוצת תאלס תמורת 3.6 מיליארד. בודאי ולונקאר אף ייסדו את טראסטיר, שנמכרה תמורת יותר מ-700 מיליון דולר ליבמ.
דאזז הוקמה ב-2021 על ידי מרב בהט, המנכ"לית, תומר שוורץ ויובל אופיר. בהט הייתה משנה למנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח והובילה את חטיבת אבטחת הענן של החברה. דאזז פיתחה פלטפורמה לתעדוף ותיקון אוטומטי של חולשות אבטחה בסביבות הענן בארגונים.
מייסדי דאזז: יובל אופיר, סמנכ"ל המחקר והפיתוח; מרב בהט, המנכ"לית; ותומר שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות. צילום: נתנאל טוביאס
לג'יט סקיוריטי מאפשרת לארגונים לאבטח את תהליכי פיתוח התוכנה הפנימיים ומגנה על שרשרת אספקת התוכנה של כל ארגון מפני תקיפות. היא נוסדה ב-2020 על ידי רוני פוקס, המנכ"ל, ליאב כספי וליאור ברק.
זירו נטוורקס הוקמה ב-2019 על ידי בני לקונישוק, המנכ"ל, ואמיר פרנקל. כשמה, היא מספקת פתרונות אבטחת אמון אפס (Zero Trust), שמאפשרים למנוע מתוקפים לנוע ברשת הארגונית, לגנוב נתונים או לתקוף בכופרה, ולא רק להרתיע מפניהם. החברה מציעה פלטפורמת SaaS אוטומטית, שלומדת את כל תעבורת הרשת ומגבילה את הגישה.
קטגוריית החברות בצמיחה
איילנד הוקמה על ידי מייקל פיי, שהיה סמנכ"ל התפעול של סימנטק וסמנכ"ל הטכנולוגיות של מק'אפי, והיזם הסדרתי דן אמיגה. היא פיתחה דפדפן ארגוני מאובטח, שמאפשר לממש מדיניות אבטחת מידע ארגונית על פלטפורמה. אמיגה, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של איילנד, הקים את פיירגלאס, שנמכרה לסימנטק ב-2017 תמורת רבע מיליארד דולר.
מימין: דן אמיגה ומייק פיי, מייסדי איילנד. צילום: MKJ
אקסוניוס מסנכרנת בין מאות מערכות בארגון, ומציגה תמונה מלאה ומהימנה של הנכסים והתוכנות, לטובת שליטה על ניהולם ועל אבטחתם.
עוד חברה ברשימה של פורצ'ן היא ארמיס סקיוריטי, שבאחרונה הגיעה לשווי של 4.3 מיליארד דולר. ארמיס הוקמה על ידי יבגני דיברוב, המנכ"ל, ונדיר יזרעאל. הפלטפורמה שלה מאפשרת לחברות לראות, לאבטח ולנהל את הנכסים הקריטיים ביותר שלהן – החל מ-IT, דרך OT ומכשור רפואי, ועד לנכסי ענן, קוד ותוכנה.
וויז, חד הקרן של ה-"רוק סטאר" אסף רפפורט, מופיע בדירוג זו הפעם השנייה. העורכים ציינו את העובדה שהחברה דחתה את הצעת הרכישה של גוגל מיולי השנה, תמורת 23 מיליארד דולר.
אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז. צילום: עומר הכהן
יוניקורן נוסף ברשימה הוא קאטו נטוורקס, שנוסדה ב-2015 על ידי שלמה קרמר וגור שץ, ופועלת בתחום ה-SASE (מרחב תקשורתי מאובטח בענן). קרמר, יזם סייבר מצליח, היה ממקימי צ'ק פוינט וכאמור, אימפרבה. קאטו פיתחה רשת מבוססת ענן, המאפשרת תקשורת ארגונית מאובטחת ומהירה, שמחברת את כל קצוות הרשת הארגונית.
קורו מספקת לעסקים קטנים ובינוניים פלטפורמה לאבטחת סייבר ברמה ארגונית הנגישה לכל, ובראשה עומד גיא מושקוביץ.
31/10/24 12:01
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאת נתן פרידחי
בחודש נובמבר 2023 אישרה מליאת רשות ניירות ערך את ההצעה לחיוב החברות הציבוריות בארץ לדווח את הדו"חות הכספיים בפורמט הדיגיטלי iXBRL. השלמת החקיקה בוועדת הכספים של הכנסת מתוכננת למושב הנוכחי, אולם חברות ה-IT הגדולות כבר הזדרזו לאמץ את התקן המתקדם.
דיווחי התאגידים ובייחוד הדו"חות התקופתיים, מהווים את אחד ממשאבי המידע החיוניים ביותר בשוק ההון. זאת, עבור המשקיעים, עבור גורמים מתווכים כגון אנליסטים ומנהלי תיקים, ועבור התאגידים עצמם.
בשנים האחרונות עוברים השווקים המתקדמים, ובפרט ארצות הברית ואירופה, להשתמש במתכונת הדיווח המתקדמת iXBRL. מתכונת דיווח זו, מחייבת מיפוי של כל סעיף כספי בדו"ח לשדה חד-חד ערכי, כלל עולמי. באופן כזה המשתמשים, כמו גם תוכנות ייעודיות, יכולים לבצע השוואות, חיפושים חכמים וניתוחים עבור המלצות השקעה גם מול נתונים היסטוריים של החברה עצמה וגם בהשוואה לחברות אחרות.
המגזר המוביל בארץ – חברות ה-IT הישראליות
לאחר כשנתיים של דיווח iXBRL באופן וולונטרי, כ-200 דו"חות כספיים כבר עלו למגנ"א (אתר הדיווח של הרשות לני"ע). עשרות חברות ציבוריות כבר החליטו להיערך לחקיקה הקרובה, תוך הבנת הערך שדיווח iXBRL יעניק לחברה שלהם מול משקיעי חוץ.
המגזר המוביל שנערך באופן כמעט מלא הנו מגזר ה-IT בישראל, כאשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות, בהן וואן, מטריקס, מלם-תים וחילן כבר מדווחות בתקן זה.
לשכת השירות המשותפת של וואן טלדור ו-hms – מובילה את השוק
כנהוג גם בעולם, דיווח iXBRL מחייב רישום ללשכת שירות שקיבלה את אישור הרשות לני"ע, ועובדת עם מוצרי מדף ייעודיים לנושא זה.
לשכת השירות המשותפת שהוקמה על ידי וואן טלדור ו-hms הינה הלשכה המובילה בישראל, אשר אחראית על למעלה מ-80% מדיווחי ה-iXBRL של חברות ציבוריות בארץ.
לשכת השירות של וואן טלדור מייצרת את תיוגי ה-iXBRL באמצעות מוצר ייחודי של החברה הצרפתית UBPartner, אשר הותאם באופן מלא לשוק הישראלי, ומשמש כבר מספר שנים כמוצר מוביל עבור תיוגי XBRL (תקן דומה) עבור הבנקים בישראל.
לאחרונה הצטרפו ללשכת השירות ומדווחות במגנ"א בתקן iXBRL חברות ציבוריות מובילות כגון בזק, ערד השקעות, כמו גם חברות נוספות שמשלימות את ההכנה הנדרשת עבור דיווח למגנ"א בהמשך.
דיווח iXBRL – דווקא עכשיו!
ככל שחברות ציבוריות נוספות ידווחו ב-iXBRL, כך תגדל החשיפה החיובית בעולם של החברות הישראליות, ותתבטא עוצמתו של שוק המניות הישראליות בחו"ל. צעד זה הוא חשוב ומתבקש על רקע הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת מודי'ס. משקיעי חוץ שיגלו התעניינות בשוק המניות הישראלי יועילו לא רק לחברות עצמן, אלא לציבור הישראלי כולו, דרך המוסדיים שכולנו מושקעים בהם באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלנו, ועד למשקיעים הישירים.
לשכת השירות של וואן טלדור ו-hms גאה להוביל את אימוץ הדיווח ב-iXBRL בישראל, ומזמינה את כל החברות הציבוריות בארץ לאמץ את פורמט הדיווח המתקדם בצורה מהירה, קלה ומקצועית, כדי להגביר את החשיפה שלהן למשקיעים בינלאומיים ואף לתרום לחיזוק החוסן הכלכלי של ישראל.
הכותב הוא מנכ"ל משותף Fang Experts מקבוצת hms ויועץ בכיר ללשכת השירות של וואן טלדור ו-hms עבור iXBRL.
31/10/24 13:55
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
באמצע אוקטובר, כפי שדיווחנו, הודיע מאט גרמן, מנכ"ל AWS, לעובדיו על שינוי משמעותי במדיניות העבודה של החברה – הוא בישר להם שעליהם לשוב לעבודה מהמשרדים חמישה ימים בשבוע, החל מינואר 2025. גרמן נימק את השינוי ברצון חברת הענן של אמזון "ליותר אינטראקציה בלייב בין מועסקיה", וטען כי מודל העבודה ההיברידי הנוכחי לא איפשר שיתופי פעולה בין הצוותים ופגע בפרודוקטיביות. "אנחנו רוצים להיות בסביבה שבה אנו עובדים יחד", אמר גרמן. "אני די נרגש מהשינוי הזה, אבל יודע שלא כולם כך". למי שאינו מרוצה מהמדיניות החדשה, הציע גרמן למצוא עבודה בחברה אחרת: "אם יש מי שפשוט לא עובדים טוב בסביבה הזו (המשרדית – ג"פ) ולא רוצים, זה בסדר, יש חברות אחרות בסביבה", ציין המנכ"ל באופן ברור ומובהק.
אלא שעובדי AWS לא נשארו חייבים והשיבו לגרמן במכתב, עליו חתמו 500 מהם. "[we're returning to office 5 days a week @ Amazon] because we’ve observed that it’s easier for our teammates to learn, model, practice, and strengthen our culture"
the culture: pic.twitter.com/CadcLyP2rj
— boon (@boonafterboon) September 16, 2024 המכתב הזועם: דורש הוכחות לטענות גרמן
אחרי בשורותיו הנחרצות של גרמן כ-37,000 עובדי AWS נהרו לערוץ סלאק פנימי שהוקם למחאה נגד המדיניות החדשה. רבים מהפעילים בערוץ טענו כי הפרודוקטיביות שלהם דווקא השתפרה בזכות העבודה מרחוק, וכי החזרה למשרדים תפגע באיזון בין העבודה לחיים. כעת הגיעה המחאה נגד המגמה של אמזון לשיאה, עם המכתב הפתוח שנשלח לגרמן, בו הביעו העובדים זעם ותדהמה מדבריו וטענו כי הם "מעוותים את המציאות של העבודה באמזון" ואינם משקפים את חווייתם.
"הזדעזענו לשמוע את ההסבר לא מבוסס הנתונים שנתת לאכיפת חובת חמישה ימי עבודה מהמשרד על ידי אמזון", כתבו העובדים. הם הדגישו כי עבודתם מרחוק הייתה יעילה ופרודוקטיבית, וכי הנסיעות למשרד גוזלות זמן וכסף מיותרים.
המכתב כלל סיפורים אישיים של תריסר עובדים, שציינו חובות משפחתיות, צרכים רפואיים וזמני נסיעה ארוכים כמחסומים לעמידה במדיניות החדשה שמכתיב המנכ"ל. עובד אחד דיווח על נסיעה של ארבע שעות למשרד הקרוב, בעוד שעובד אחר ציין יאלץ לעבור דירה כדי להגיע למשרד, ולפיכך בת זוגו תצטרך לעזוב את עבודתה.
"הייתי גאה בעבודתי והתלהבתי מהעתיד שלי כאן. אני כבר לא מרגיש ככה", צוטט עובד אחר במכתב.
במכתבם ביקשו העובדים מגרמן להציג נתונים התומכים בטענותיו, וטענו כי הוא "שבר את האמון" של מי מביניהם שלא רואים בחזרה למשרד צעד חיובי. הם הוסיפו כי המדיניות החדשה פוגעת באופן לא פרופורציונלי בעובדים עם צרכים מיוחדים, כמו הורים לילדים קטנים או עובדים עם מוגבלויות, וסותרת את עקרון "להיות המעסיקה הטובה ביותר בעולם" עליו אמזון מתגאה. New 5-day office policy at @amazon sparks big discussions!
AWS CEO says it’s widely supported—but those who disagree are free to explore other companies.
Watch for details and comment thoughts! ???????? pic.twitter.com/wRw1FmkTuD
— Ahlquist (@ahlquistdev) October 29, 2024 אמזון לא מתרשמת מהמחאה: "לכן הודענו זמן רב מראש"
זה המקום לציין כי ענקיות טכנולוגיה אחרות, כמו גוגל ומיקרוסופט, דווקא בחרו לנקוט בגישה גמישה יותר ומאפשרות לעובדיהן לעבוד מרחוק בחלק מימות השבוע, אולם אמזון מתעקשת על חזרה למשרד באופן מלא, וממשיכה בתוכניותיה אלו למרות שכבר נתקלה בהתנגדות עזה מצד חלק נכבד מכוח העבודה שלה.
גם כעת, אחרי מכתב העובדים, אמזון, מצידה, כך מסתמן – לא מתרשמת מהמחאה. דוברת החברה, מרגרט קלהאן, מסרה כי החברה מבינה שהמעבר למשרד באופן מלא יכול להיות קשה עבור חלק מהעובדים, ולכן הודיעה על השינוי במדיניות מראש. קלהאן הוסיפה כי החברה מציעה לעובדים "מספר משאבים" לסיוע במעבר, כגון סבסוד לתחבורה ציבורית, שאטלים חינם, חניונים מסובסדים ואפשרויות טיפול בקשישים ובחיות מחמד.
בינתיים, נראה כי המאבק בין הנהלת AWS לעובדים שמעוניינים להמשיך לעבוד מרחוק או לפחות באופן היברידי – רק בתחילתו. תאריך היעד שנקבע לשינוי הוא, כאמור, תחילת 2025, משמע יש עוד כמה חודשים עד שהגזירה תכנס לתוקפה ונראה שמועסקי הענקית מסיאטל יוסיפו לפעול נגדה. נמשיך לעקוב.
31/10/24 14:56
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קשה להתעלם מהנוכחות החזקה של Nothing בשוק האוזניות האלחוטיות, יחד עם מותג המשנה הצעיר והזול יותר שלה CMF. נדמה היה כאילו בחברה של קארל פיי הריחו מראש את ההחלטה של ג'אברה לצאת משוק האוזניות והחליטו למלא את החסר בריבוי השקות משל עצמה – טוב, קצת קשה לומר על שוק רווי כמו שוק האוזניות האלחוטיות נטולות החוטים שיש חוסר של משהו, אבל זה לא מונע מהרבה מאוד יצרניות בכל רמות המחיר לשלוח עוד ועוד מתחרות.
אוזניות ה-TWS האחרונות שנשלחו לקרב מהחזית של CMF עונות לשם Buds Pro 2, שאת הדור הראשון שלהן סקרנו כאן, כמו גם האוזניות הבסיסיות יותר, Buds. ברגע הראשון, מארז הטעינה והעיצוב של האוזניות קצת מבלבל – בחברה החליטו לאמץ את מארז המרובע של Buds במקום העגול והגדול של Buds Pro, כולל הגלגלת בקצה השמאלי העליון שלה.
האוזניות עצמן, עם קצה הסיליקון שנכנס לאוזן ומחובר לרגלית עם נקודת המגע התפעולי למעלה, מציגות עיצוב זהה לחלוטין, לכן כשמניחים אותן ליד ה-Buds זה יכול לבלבל, כאמור, אבל עד ששמים לב שהפעם הגלגלת באמת תפעולית ויש לה שני פסים מעל במקום שני חורים לחיבור חוט נשיאה בלבד, וכברירת מחדל היא מאפשרת לשנות בסיבוב את עוצמת הקול של האוזניות.
זה נשמע כמו גימיק נחמד, וזה אכן כך, אבל רק עד שמניחים את המארז בכיס צמוד ומתחילות ההפתעות, במיוחד אם שמים את המארז בצמוד למפתחות או שלט או כל דבר אחר שיכול לזוז ולגעת בו. מעבר לקביעת עוצמת הקול זהו פקד לחיץ לכל דבר ועניין: ניתן להגדיר עבורו מגוון פעולות בדיוק כמו למחוות המגע בקצה האוזניות למעלה, אבל, אלא אם מחזיקים את המארז ביד כל הזמן, זה נראה קצת מיותר – אולי אם מניחים אותו על השולחן בזמן עבודה כשהאוזניות באוזניים? כך או כך, מחוות המגע כמו באוזניות הקודמות לא ממש לא מספיק מדויקות, וזאת למרות שמאז שהאוזניות הגיעו לסקירה כבר היו מספר עדכונים.
לעומת דגם ה-Pro הראשון, Buds Pro 2 מציעות יותר מכל דבר כמעט. בכל אוזנייה יש שני דרייברים לבאס בגודל 11 מ"מ יחד עם טוויטר בגודל 6 מ"מ וזה מבטיח איכות מוזיקלית טובה ומקיים. יש גם תמיכה בקול היקפי, אם בוחרים את האפשרות בתוכנה, אבל קשה לומר שממש מבחינים בכך, ויש תמיכה בהשתקת קולות אקטיבית בעוצמה של עד 50 דציבלים לעומת 45 דציבלים בדור הקודם. איכות השתקת הרעשים טובה מאוד עבור רעשים מונוטוניים, והן עברו בהצלחה נסיעה ארוכה באוטובוס בהשקטת הסביבה הקרובה ורוב רעשי המנוע.
גם כשמדברים האיכות סבירה בהחלט בעזרת 3 מיקרופונים בכל אוזנייה, שעוזרים לנקות רעשים מהשיחה. המיקרופונים הללו גם עוזרים להתמודדות עם רעשי רוח שלפעמים יכולים להטריד מאוד, בעיקר בשיחות.
אז מה עוד יותר? הסוללה במארז נותרה בגודל של 460mAh שעה אבל הסוללה בכל אוזנייה עלתה מ-55mAh ל-60mAh, וזה מוביל לכך שלפי החברה האוזניות מחזיקות עד 11 שעות מוזיקה בלי ANC בעצמן ועד 43 שעת מוזיקה כולל מה שמספק המארז – וזה אומר שבסך הכל יש 4 שעות יותר. עם ANC המספרים צונחים ל-6.5 ו-26 שעות, בהתאמה, עדיין 4 שעות יותר בסך הכל. 10 דקות טעינה מספיקות ל-1.8 שעות עם ANC, ול-3 בלי.
בבדיקה, דרך אגב, עם עוצמת קול של כ-70%, נע זמן העבודה של האוזניות בין 6 ל-7 שעות, עם ANC, כמובטח.
האוזניות שוקלות 4.9 גרם כל אחת, והמארז 446 גרם, והן נוחות לשימוש גם לאורך שעות ארוכות. הן תומכות ב-IP55,הצימוד מבוצע באמצעות Bluetooth 5.3 ואפשר לחבר אותן לשני מכשירים במקביל, עם תמיכה חיבור במהיר בתקן Fast Pair של גוגל ובתקן Swift Pair של מיקרוסופט – ויש גם אפשרויות שונות שזמינות רק אם עובדים מול טלפון של Nothing: זמן שיהוי קצר במיוחד בעת שמשחקים במשחקים, וכן תמיכה ב-ChatGPT ישירות מהאוזניות.
האפליקציה המלווה של Nothing הייתה מעולה מהרגע הראשון ונותרה כזו, והיא מאפשרת גם לבדוק את ההכנסה של האוזניות לאוזן. היא גם מספקת את יכולת ה-Super Bass 2.0 המוכרת של החברה, שמספקת צליל באס עמוק, איכותי – אבל במקרה המסוים הזה החברה הלכה יותר מדי רחוק, עם עוצמת באס מוגזמת שממש הפריעה לי. הייתי צריך לבטל את תכונה הדגשת הבאס, ולשחק מאוד עם ההגדרות הקוליות האחרות כדי להגיע לצליל שכיף להשתמש בו. מופתע מאוד שעוד לא תוקן באיזה עדכון קושחה.
ובמעטפת כולה, עם מחיר של 329 שקלים, ועם צבעים לבחירה בדמות כחול, כתום, לבן וגם שחור, מדובר באוזניות שוק ביניים טובות שמציעות תמורה נאה, ומי שרוצה חבילת ANC טובה במחיר שלא קורע כיס, הן מספקות את הסחורה היטב. עם זאת, מי שיותר מדי באס מפריע לו, ובכלל לא מת על זה, האוזניות הקודמות עדיין זמינות במחיר של כ-100 שקל הפרש למטה.
31/10/24 16:17
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בישיבת ועדת השרים למדע וטכנולוגיה, שהתקיימה בערב יום כיפור האחרון, הזהירה שרת המדע וחדשנות גילה גמליאל, כפי שדיווחנו, מפני מצב ההיי-טק בעקבות המלחמה, בעיקר בהקשר של חברות ההזנק והמו"פ.
"ענף ההיי-טק בצומת דרכים קריטי, המסכן את חוסנה הביטחוני של ישראל", אמרה השרה גמליאל, והוסיפה: "אני שומעת את הזעקה וחייבת להרים דגל אדום, כדי להבטיח את המשך הצמיחה והשגשוג של תעשיית ההיי-טק".
אז האם הממשלה, בעיקר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', יגיבו לדגל ויהפכו אותו לכחול?
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, בישיבת ועדת השרים לחדשנות. צילום: דוברות משרד החדשנות והמדע
באותה ישיבה השתתפו שרים ומנכ"לים של משרדי הכלכלה, החינוך, הנגב והגליל ועוד. הם שמעו נתונים קודרים מרצף של דו"חות שפורסם באחרונה מצד ארגוני מחקר, המעידים על כך שבניגוד לציפיות, מסוף 2023 הרבעונים של 2024, עד לרבעון הנוכחי, מראים סימנים מדאיגים בכל מה שקשור להשקעות בחו"ל, קיפאון בגיוסי כוח אדם, ובעיקר קיפאון בכל מה שקשור לגיוון והכלה בשילוב עובדים בענף.
משתתפי הישיבה הסכימו כי לאור המצב הנוכחי והיעדר השקעות הון זרות – שהן החמצן העיקרי של הענף – על הממשלה לסייע לענף על ידע הגדלת תקציבים, אם באופן ישיר או באופן עקיף באמצעות הקלות במסים, רגולציה ועוד.
אל מצב זה חוברת גם האווירה הציבורית, המשדרת שיש ענפים ויש אנשים במצב גרוע יותר. זה נכון, אבל חלק מהחוסן הלאומי הוא היכולת להמשכיות עסקית וכלכלית, כדי לשמור על ייצוא ההיי-טק, שהוא חמישים אחוז מכלל היצוא הישראלי
נכון למועד כתיבת שורות אלו, הצעת התקציב של האוצר למשרדים שקשורים לענף ההיי-טק רחוקה מהדרישה של השרה ואנשי המקצוע שלא לקצץ בתקציבים, בגלל המלחמה, אלא בכלל להגדילם, בדגש על תקצוב גופים כמו רשות החדשנות.
סימנים מדאיגים ודו"חות מבשרי רעות
פרופ' פרץ לביא, היו"ר הפורש של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. צילום: שלומי אמסלם, לע"מ
סימני מדאיגים ולא מעודדים בכלל הושמעו השבוע בדיון שנערך בוועד המדע של הכנסת. בממצאי הדו"ח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ) נכללה הזהרה כי המו"פ הישראלי נמצא בסכנה ממשית בעקבות המלחמה. בדיון בוועדה הזהיר הפרופ' פרץ לביא, היו"ר היוצא של המולמו"פ, כי אסור בשום אופן לקצץ בתקציבי המחקר שעומדים לרשות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וה-ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה לשהכלה גבוהה). לדבריו, "גופים אלו מייצגם את ההשקעה של המדינה בתשתית מדע ומו"פ אזרחי, והם מתוקצבים בראייה ארוכת טווח, לפיתוח החדשנות, המדע והאקדמיה". פרופ' לביא הוסיף והזהרי כי המידע הזה נכלל בדו"ח האחרון שהגיש לוועדה, במסגרת תפקידו הציבורי במולמו"פ.
הדו"ח גם הציג עוד הוכחה כמה עליבות יש בהתייחסות הממשלה לכל מה שקשור לחדשנות ולהיי-טק. כך למשל צוין בדו"ח שהשקעות הממשלה כיום במו"פ שהוא לא אזרחי – שמהווה פחות מעשרה אחוזים מכלל השקעות המו"פ בישראל.
זה נתון שקיים כבר כמה שנים, אבל כעת לאור המצב בעקבות המלחמה, יש לו חשיבות רבה יותר, שכן בהיעדר השקעות בסקטור העסקי, לא יהיה מי שיסייע לחברות שזקוקות להשקעה, כי הן החברות שמגדלות את הדור הבא של הטאלנטים מישראל.
פרופ' לביא תיאר גם את המצב בתחום של החרם האקדמי, וכן את הקיצוץ במענקי מחקר אירופיים, שהם הבסיס למימון מחקרים רבים בארץ.
חששות גם ממחסור בטאלנטים
המלחמה גורמת לכך שמדענים ואנשי היי-טק, כמו גם רופאים, עוברים לעבוד בחו"ל, כל אחד מסיבותיו הוא, ומשאירים פה ואקום ענק של מחסור בטאלנטים.
העתידן פרופ' יובל נח הררי אמר בראיון שפורסם לא מכבר כי חצי מיליון ישראלים יעזבו את הארץ בשנים הקרובות. זה אמנם לא מספר מהותי ביחס לכלל האוכלוסייה, אבל מדובר באנשים שמהווים את חוד החנית ביתרון היחיד שיש למדינת ישראל: ההון האנושי. וכאשר איש צוות בכיר בחברת היי-טק אורז את משפחתו ואת עצמו ועוזב – זה גם עצוב וגם מדאיג.
כל האזהרות והתחזיות אלו מתנפצים לאור המציאות, כפי שהיא משתקפת בהצעת תקציב האוצר למשרדים הרלבנטיים להיי-טק.
בציניות האופיינית לפקידי האוצר, שמסתכלים על הכלכלה ממרומי המשרדים הממוזגים בקריית הממשלה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נכלל ברשימת ה"משרדים המיותרים". זהו עוד מאפיין לישראבלוף הלאומי שלנו. לכולם ברור שאף משרד לא ייסגר, ואם כן, השר ותקציביו יעבור ללשכה אחרת עם שם אחר, והסיבה לכך היא בהפוך על הפוך: דווקא מפני שברשימה נכלל המשרד, המיותר באמת הנקרא משרד ההתיישבות, של השרה אורית סטרוק, שהיא חברה במפלגתו של שר האוצר סמוטריץ'.
ושוב מוצאים את עצמם ראשי ענף ההיי-טק, המנכ"לים ואפילו השרים האחראים על התחום, נאבקים במציאות שבה אלו שהקופה בידיהם לא מודעים לחומרת הבעיה. אל מצב זה חוברת גם האווירה הציבורית, המשדרת שיש ענפים ויש אנשים במצב גרוע יותר. זה נכון, אבל חלק מהחוסן הלאומי הוא היכולת להמשכיות עסקית וכלכלית, כדי לשמור על ייצוא ההיי-טק, שהוא חמישים אחוז מכלל היצוא הישראלי.
וכמו שאמרה השרה גמליאל בישיבת ועדת השרים: "אם לא נשקיע היום בדור הבא של המהנדסים, מי יפעיל את חץ 4 או 5 הבאים? מי יטיס את המטוסים?" בהינתן שלפי התחזיות הדמוגרפיות בתוך 20-30 שנה חמישים אחוז מתלמידי ישראל היו כאלו שבאו ממגזרים שלא לומדים לימודי ליבה – ומן הסתם גם לא ישרתו בצה"ל – אם יש עדיין אנשים אחראים במוסדות השלטון, מן הראוי שיתייחסו ברצינות לדגל האדום שמניפים השרים ואנשי ההיי-טק, ויותר חשוב – שיתחילו לפעול כדי שהדגל האדום יהפוך לכחול, רגע לפני שהכל יטבע.
31/10/24 09:30
5.83% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאת הילל יוסף
"ארגונים ניצבים מול מגוון אתגרים חדשים בניסיון לעמוד בקצב התפתחות הטכנולוגיה ובדרישות שוק מורכבות ומשתנות במהירות: מודרניזציה של חלק מהיישומים, הטמעת בינה מלאכותית וגידול בהתקפות על שרשרת האספקה של התוכנה. בנוסף, הדרישות הרבות והמורכבות של הפרויקטים, עם שינויי הטכנולוגיה – יוצרים עומס קוגניטיבי על המפתחים, שמשפיע על הפרודוקטיביות. הפתרונות שלנו מסייעים לארגונים לעמוד בכלל האתגרים הללו, כשלא משנה אם הם פועלים בסביבת מקומית (און-פרם), בענן, בשניהם, או בכל מה שביניהם", כך אמר שי רביבו, סגן נשיא גלובלי להנדסת תוכנה, רד האט (Red Hat).
רביבו התראיין לקראת כנס OpenShift Commons, שייערך ביום ד' בשבוע הבא, ה-6 בנובמבר 2024, באולם לאגו בראשון לציון. בכנס יוצגו החידושים העדכניים בעולמות OpenShift, קוברנטיס וניהול יישומים בסביבות ענן היברידיות.
לדברי רביבו, "הייחודיות של פלטפורמת ה-OpenShift שלנו היא הגמישות בפריסה של מודלי שפה: OpenShift עם OpenShift AI מציעה מגוון רחב של אפשרויות לפריסת יישומים מובני בינה מלאכותית, בכל הסביבות. זה מאפשר לארגונים להמשיך לפעול בסביבות המחשוב שלהם כפי שהם רגילים, בלא הצורך לשנות את כל המערכות שלהם בבת אחת, ולפרוס יישומים מודרניים בצורה יותר גמישה וסקלבילית – המאפשרת לארגונים להתאים את סביבת העבודה לצרכים הייחודיים שלהם, ולהגיב במהירות לשינויים בשוק ולדרישות הלקוחות".
"השנה", אמר רביבו, "השקנו את InstructLab ואת RHEL AI, בשילוב מודלי גרניט, שהולכים יד ביד. InstructLabהיא פלטפורמה, שמטרתה לתמוך בפיתוח מודלי בינה מלאכותית בצורה נגישה ופתוחה. באמצעותה ארגונים יכולים ללמד את מודל הגרניט ידע או יכולות חדשות מהמידע הארגוני ובגישת הקוד פתוח. כל זאת בעלויות מופחתות משמעותית וחיסכון בזמן".
באשר ל-RHEL AI ציין רביבו, כי "זו פלטפורמה למודלי שפה של גרניט, המיועדים ספציפית לאפליקציות עסקיות. הפלטפורמה אורזת את הכלים הנדרשים לבניית המודלים בצורה נגישה, כקופסה אחת, ומאפשרת למשתמשים לפתח, לבדוק ולאמן מודלי בינה מלאכותית בצורה חלקה יותר, כדי לשלב את יכולות ה-AI עם שאר היישומים הארגוניים בסביבה פתוחה ובענן ההיברידי. כל זאת עם תמיכה מלאה וכלים מתקדמים לניתוח נתונים ולמידת מכונה, עם יכולת לקדם שיתוף פעולה בין צוותים שונים בארגון, מה שיכול לשפר את תהליך הפיתוח הכולל".
"השנה", ציין רביבו, "חלה התקדמות משמעותית באימוץ יכולות AI בכל המגזרים. בתחום הרפואה, קיים מידע רב מסודר ומובנה על חולים, שמאפשר לנתח ולהסיק מסקנות על בסיס עשרות שנות מידע שנצבר. לדוגמה, לקוחות שבונים מודל בינה מלאכותית שיכול להתריע על נטיות אובדניות של מטופל, או צ'אטבוט שמאפשר לרופא לתשאל מודל המאומן על ההיסטוריה הרפואית של המטופל ולחשוף מידע חדש. בעולם התעופה ניתן לתזמן ולנהל את כלל המערכים הלוגיסטיים באופן יעיל יותר: המטוסים, הצוותים, העלויות ומלאי דלק – עם ניבוי צרכים טוב ומדויק יותר, מבוסס AI. בעולם הפיננסים, ה-AI מעריך את הסיכונים במתן הלוואה או קרדיט".
"אוניברסיטת בוסטון", אמר רביבו, "ערכה פרויקט מבוסס פלטפורמת OpenShift ו-OpenShift AI. הפרויקט החל ביצירת סביבה לימודית דיגיטלית לתלמידי מדעי המחשב וחשיפתם לסביבות עבודה עם בינה מלאכותית. לאחר שבאוניברסיטה הבינו את כוחו של הקוד הפתוח, הם העבירו את כל ספרי הלימוד לקוד פתוח שבו כולם יכולים לתרום, לשנות ולעדכן. התלמידים כבר לא צריכים להמתין ליציאת ספר לימוד מעודכן".
מרכז הפיתוח ברעננה הוקם ב-2008 וכולל צוותי הנדסה רבים לצד צוות מכירות. "השילוב בין הפיתוח והמכירות הוא יתרון משמעותי וחיובי", הסביר, "הקירבה בין הצוותים מאפשרת עבודה הדוקה ביניהם תוך מתן גישה מהירה למפתחים לצרכי ודרישות הלקוח ובמקביל – עובדי הפיתוח תומכים ומסייעים בפתרון אתגרי הלקוחות במהירות".
"2024 הייתה השנה שבה פרצה הבינה המלאכותית היוצרת לחיינו, היא עברה מפוטנציאל למימוש בפועל וליצירת ערך", סיכם רביבו, "ב-2025 תתחולל חדירה בהיקף מעריכי (אקספוננציאלי), עם הטמעה, שימוש ויצירת ערך מואצים".
31/10/24 09:54
5.83% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משלחת מיוחדת של מנהלי טכנולוגיות ואבטחת מידע בכירים בחברות המובילות במשק במגוון סקטורים יצאה למרכז ה-EBC (ר"ת Executive Briefing Centre) של חברת אבטחת המידע הגלובלית טרנד מיקרו בסינגפור.
הלקוחות שהתארחו במרכז המבקרים של החברה נהנו מחוויית ביקור מעשירה ומפנקת וקיבלו חשיפה לתוכניות האסטרטגיות של טרנד מיקרו לצמצום איומי הסייבר בעידן של מיחשוב ענן ו-AI, באמצעות פלטפורמת הגנת הסייבר Trend Vision One, הכוללת מודולים לכל וקטור במשטח התקיפה הארגוני ובעלת ממשק ניהול אחוד המאפשר יכולות תחקור, נראות, סדרי עדיפויות ויכולות אקטיביות לחסימת פגיעויות והקלה בעומסים הקיימים על צוותי אבטחת המידע בארגונים.
מור סוויני, מנהל אופרציה בטרנד מיקרו: "שמחנו לארח את לקוחותינו הבכירים עם הנהגת החברה במשרדים הראשיים בסינגפור על מנת לספק להם הצצה נדירה למגמות הבולטות בתחום אבטחת המידע הצפויות בעתיד. אנחנו ממשיכים להוביל בתחום ולספק לצוותי אבטחה נראות בזמן אמת של כל משטח התקיפה, הערכות סיכונים וניטור מתמשכים, תובנות ניתנות לפעולה עם המלצות לתיקון ובקרות אבטחה על מנת לחזות ולצמצם סיכונים".
31/10/24 14:44
5.83% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הממשלה מתכנסת הערב (ה') לדיון לילי, שיתכן שיימשך אל תוך הבוקר שלמחרת, וזאת כדי לדון בהצעת התקציב לשנת 2025, שהונחה אתמול על שלחנם של השרים.
על פי ההצעה, תקציב משרד המדע והחדשנות בראשותה של גילה גמליאל, הוא 390 מיליון שקל – תקציב זהה פחות או יותר לזה של שנת 2024. כלומר, נכון לכרגע התקציב לא קוצץ, אולם, משרד האוצר אמור להציג לשרים תוכנית קיצוצים רוחבית בכל המשרדים, שעדיין לא ידוע מה שיעורה. גם תקציב רשות החדשנות, לא ברור אם יגדל או יקטן, והוא ייקבע בישיבת הממשלה הלילה.
כמו כן משרד החדשנות, ומשרד הנגב והגליל, כלולים ברשימת המשרדים שהאוצר הגדיר כ" מיותרים", אולם ההערכה היא שהם לא ייסגרו, בין היתר מפני שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע כי הוא מתנגד לסגירת משרדים.
אולי מישהו בכנסת או בממשלה יתעשת ברגע האחרון ויפעל על מנת להקצות להיי-טק ולחדשנות את התקציבים הראויים? צילום: ShutterStock
השרה הביעה שאיפה לתקציבים של מיליארד שקלים
השרה גמליאל אמרה בכמה הזדמנויות בחודשים האחרונים,כי בכוונתה להיאבק על גידול משמעותי בתקציב המשרד, ומבחינתה קיצוץ, ובוודאי שסגירה, כלל אינם על הפרק. בראיון לאנשים ומחשבים, אמרה גמליאל כי היא תדרוש מהממשלה להגדיל משמעותית את תקציב משרד החדשנות והמדע, ולהעמידו בתוך כמה שנים על מיליארד שקלים.
נכון לעכשיו, האוצר לא מציע להגדיל את תקציב המשרד, אולם בסביבתה של השרה אומרים כי היא מתכוונת להיאבק על כך, וגם בנפרד על הגדלה משמעותית של תקציב רשות החדשנות, שגם עבורו השרה אמרה שתדרוש תקציב של מיליארד שקל, בדומה לתקציב שהאוצר נתן להם בעקבות המלחמה, כדי לסייע לחברות צעירות שלא יכולות לגייס כספים.
"אני מודעת היטב לכך שאנחנו בזמן מלחמה, ויש לא מעט אתגרים, אבל אני פועלת על מנת לשכנע שדווקא עכשיו יש צורך מיידי להגדיל את ההשקעות בהיי-טק, כפי שהממשלה עשתה בתחילת המלחמה", אמרה השרה גמליאל והוסיפה: "אז, האוצר הזרים מיליארד שקלים, דרך רשות החדשנות, לסיוע לחברות סטארט-אפ שלא היה ביכולתן לגייס כספים, הוקמה קרן יוזמה ובוצעו עוד מהלכים נכונים. זה הצליח מעל ומעבר, וגם השנה חייבים לחזור על כך".
תקציב משרד הנגב והגליל לטובת ההיי-טק?
השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף. צילום: פרטי, מתוך ויקיפדיה
תקציב נוסף שיש לשים אליו בהקשר ההיי-טק הוא תקציב הנגב והגליל. על פי הצעת התקציב שמוגשת לממשלה, תקציב המשרד יהיה 182 מיליון שקל – גידול קל לעומת התקציב הנוכחי העומד על 149,996,000 שקלים.
באחרונה הועלה רעיון, שחלק מתקציב המשרד יופנה לסיוע לחממות שפועלות בנגב, אשר זקוקות לסיוע ממשלתי כדי להמשיך לפעול, וזאת כהשלמה לתקציב רשות החדשנות, שכאמור היקפו לא ידוע, אבל הנחת היסוד היא שידרשו תוספות בכל מקרה.
השר הממונה על המשרד, יצחק וסרלאוף, מתייחס בחיוב לרעיון, וכעת צריך לראות איך מוציאים אותו לפועל.
סעיפים אחרים בהצעת התקציב, כפי שדווח באנשים ומחשבים, עוסקים בשדרוג מעמדו של מערך הדיגיטל הלאומי, והאצלת סמכויות רגולטוריות בכל מה שקשור ליישום חדשנות דיגיטלית במשרדי הממשלה, ובנוסף גם ברשויות המקומיות.
סעיף זה זכה לביקורת מצד השלטון המקומי, בטענה כי הפיכת הרשות לרגולטור לא מגובית בתקציבים, ולכן חלק גדול מהרשויות לא יוכלו לעמדו בדרישות החדשות.
כמו כן יש בהצעה, לראשונה, התייחסות לעלויות הגבוהות של המעבר לענן, בשני היבטים: היבט אחד – הקמת ועדת היגוי שתבחן תוספות תקציביות למשרדים שעוסקים כיום בהכנות להגירה לענן, לאור העובדה שמנמ"רים טוענים כי ההכנות לענן גוזלות משאבי כוח אדם ותקציבים, ויהיה קשה מאוד לעשות זאת במסגרת התקציבים הקיימים; היבט שני – נסיון לשלוט על העלויות הגבוהות מאוד של יישום בענן, מצד המשתמשים, שבאים לידי ביטוי בחיובים גדולים מאוד מצד ספקיות הענן.
סעיף נוסף בפרק זה מציע להקים רשת לקידום מדעי הנתונים (רקמ"ה), בתיאום עם החשב הכללי. מדובר ברשת מבוזרת של אגמי נתונים, שתאפשר הנגשת נתונים רבים ושיתופם בין משרדי ממשלה לחוקרים מתוך המגזר הציבורי, התעשייה והאקדמיה. כמו כן הוצע להטיל על הלמ"ס לפתח תשתיות מחשוב לשאילתות המבוססות על נתונים קיימים של הלשכה.
כאמור, הצעות האוצר, כמו בכל שנה, הן ראשוניות, ובענף ההיי-טק מקווים שהממשלה תבין את הצרכים האמיתיים של היי-טק, החדשנות והמו"פ בעקבות המלחמה, ותגדיל משמעותית את התקציבים בהתאם.