לפי חשיפה חדשה של סם מיטרוביץ', יועץ פתרונות אבטחה במיקרוסופט, באחרונה צצה מגמה חדשה ומדאיגה, במסגרתה האקרים משתמשים בטכנולוגיית AI כדי להונות משתמשי ג'ימייל (Gmail), בנסיון להשיג מהם פרטים אודות הכניסה לחשבונותיהם. מיטרוביץ' תיאר באחרונה חוויה שלו, אשר החלה בדואר אלקטרוני שגרתי לכאורה שקיבל ובישר לו שעליו לשחזר את חשבון הג'ימייל שלו. עד כה אין בכך דבר חדש – מדובר בטקטיקה נפוצה בה משתמשים פושעי סייבר כדי לפתות משתמשים לחשוף את אישורי הכניסה שלהם לשירות המייל בפרט ולחשבון הגוגל שלהם בכלל. I wrote about my experience with a similar Google AI scam. It's elaborate and super realistic:https://t.co/pEdMhpjZ5y https://t.co/VvwEtZ684K — Sam Mitrovic (@SamMitrovic) October 11, 2024 "שיחת AI סופר-ראליסטית" אולם לדבריו, למרות שהתעלם תחילה מהאימייל, הוא קיבל מאוחר יותר שיחת טלפון מאדם(!) שטען שהוא נציג תמיכה של גוגל(!). לפי מיטרביץ', זו הייתה "שיחת AI סופר-ראליסטית". המתקשר, שמיטרוביץ' סיפר כי הזדהה כעובד גוגל בסידני, אוסטרליה, נשמע כבן אנוש רגיל. הוא הודיע ​​לחוקר כי חשבונו נפרץ. מיטרוביץ' סיפר כי בחר להתעלם מהשיחה, בלי יותר מדי הנמקות או סיבות, רק כי הרגיש כנראה שכך מוטב לעשות. אלא שלדבריו, שבוע לאחר מכן הוא קיבל שוב מייל לשחזור חשוב, ושוב התעלם. אבל אז הדברים קיבלו תפנית מדאיגה יותר, משום שקיבל שיחה שנייה מאדם אשר טען שהוא מהתמיכה של גוגל, והתעקש שחשבון הג'ימייל שלו נפרץ ונתוניו בסכנה. מיטרוביץ' סיפר כי שם לב שהקול של הדובר נשמע לא אותנטי וכך החל לחשוד כי בעצם מדובר בקול שהוא תוצר של בינה מלאכותית. ההבנה הזו שלו גרמה לו, כמובן, לא לנקוט בפעולות לשחזור ולא לספק פרטי אימות לחשבון הג'ימייל שלו בשיחה, וכך לא נפל קורבן לפריצה פוטנציאלית. מיטרוביץ' מיהר לספק על מה שקרה לו בבלוג מפורט, שכלל גם צילומי מסך, ושמתריע בפני הרבבות הרבים של משתמשי ג'ימייל על התופעה המסוכנת. בבלוג המליץ למשתמשים להיות זהירים במיוחד לגבי הטקטיקה המסוימת, ומשיחות לכאורה מגוגל או מחברות אחרות, שנשמעות משכנעות אבל שבפועל מקורן בקול שנוצר בידי בינה מלאכותית, על ידי האקרים. גוגל לא מתקשרת ללקוחות לשחזור חשבון הניסיון של מיטרוביץ' מדגיש את הצורך של משתמשים לנקוט כיום במשנה זהירות בכל מקרה שבו הם נתקלים בבקשות לא צפויות לשחזור חשבון, גם אם הן מגיעות כשיחות טלפון. על מנת להתגונן בהצלחה מפני איומים חדשים שכאלה, חיוני לאמת את הלגיטימיות של כל בקשה ובקשה על ידי בדיקה מול הגוף שלכאורה ממנו היא הגיעה, במקרה זה – גוגל. עושים זאת פשוט על ידי פנייה לשירות התמיכה הרשמי של החברה. בנוסף, מומלץ למשתמשים להימנע מתגובה מהירה מדי להתרעות דומות, שאולי נשמעות מפחידות או דחופות. קחו את הזמן לבירור אותנטיות הפנייה, שכן תוקפים לעתים קרובות מציפים בכם בכוונה תחושות שכאלו, כדי לעקוף את כושר השיפוט של קורבנותיהם הפוטנציאליים. בהתייחסה למתקפות דיוג מונעות בינה מלאכותית, גוגל הדגישה כי צוות התמיכה שלה לעולם לא ייצור קשר עם משתמשים בטלפון לשם שחזור חשבון. החברה הבהירה כי אם משתמשים מקבלים שיחות כאלה, מומלץ לנתק ולאמת כל טענה דרך ערוצי גוגל הרשמיים. יתרה מזאת, ניטור קבוע של חשבונות ג'ימייל לאיתור פעילות חריגה, ושמירה על הגדרות אבטחה מעודכנות, עשויים גם הם לעזור להפחית את הסיכון ליפול קורבן לטקטיקות מטעות שכאלו או דומות.

OpenAI, החברה שעומדת מאחורי ChatGPT, זיהתה מעל 20 מתקפות סייבר וקמפייני השפעה שנוצרו תוך שימוש בכלי הפופולרי שלה ושבוצעו מתחילת השנה – כך היא מסרה בסוף השבוע. הן נוצרו בעיקר על ידי האקרים מאיראן ומסין, שפיתחו באמצעות הכלי נוזקות, מתקפות דיוג חנית (ספייר פישינג) ודיבאג. הדיווח של OpenAI מאשר מתקפה שכבר דווחה: מתקפת דיוג חנית שכונתה SweetSpecter, שטאלוס של סיסקו דיווחה עליה בנובמבר האחרון. האקרים סינים ביצעו אותה נגד ממשלות של מדינות אחרות באסיה. הן עשו זאת באמצעות משלוח של קובץ Zip זדוני, שיוצר שרשרת הדבקה במחשב של המשתמש, אם הוא מוריד ופותח את הקובץ. שימוש ב-ChatGPT לטובת תקיפת מתקני מים לטובת המתקפה השנייה, השתמשו מבצעיה, חברי הקבוצה האיראנית סייבר אוונג'רס (CyberAv3ngers), ב-ChatGPT כדי לחדור למחשבי משתמשים במחשבי macOS דרך פרצות ולגנוב סיסמאות שלהם. חברי הקבוצה, שמשויכת למשמרות המהפכה האיראניים, תקפו מערכות בקרה תעשייתיות, בעיקר על מתקני מים באירלנד – מתקפה שהשאירה אנשים בלי מים למשך יומיים – ובארצות הברית, כולל המתקפה על מתקן המים בפנסילבניה. ברבות מהמתקפות הללו, חברי הקבוצה ניצלו את העובדים שארגונים משאירים את מערכות הבקרה התעשייתיות שלהם פחות או יותר חשופות, ותקפו בקרים שניתנים לתכנות (PLCs). ספציפית, חברי הקבוצה האיראנית שאלו את ChatGPT אודות פורטים ופרוטוקולים תעשייתיים שניתן לקשר לאינטרנט, ראוטרים ו-PLCs תעשייתיים שנמצאים בשימוש נרחב בירדן, כמו גם חברות חשמל וקבלנים שלהן במדינה, וכן לפעילות בניגריה. עם זאת, ב-OpenAI אמרו שהחקירה שלהם העלתה שסייבר אוונג'רס לא השיגה בתקיפות הללו "כל יכולת חדשנית, משאבים או מידע, והיא השיגה רק יכולות מוגבלות, שניתנות להשגה באופן פומבי, וכן כלים שאינם מבוססים על בינה מלאכותית". מתקפה נוספת, שביצעה קבוצה איראנית אחרת – Storm-0817, השתמשה בתוכנה לפיתוח נוזקה עבור מכשירי אנדרואיד, שגנבה פרטי אנשי קשר, לוגים של שיחות, מיקומים, גישה לקבצים ואת היסטוריית הגלישה של המשתמשים. הם ניצלו את ChatGPT גם לתרגום לפרסית של חשבונות לינקדאין. OpenAI ציינה שההאקרים לא פיתחו נוזקות חדשות באמצעות ChatGPT. עם זאת, הממצאים שהיא חשפה מראים עד כמה קל להשתמש בתוכנה, וב-GenAI בכלל, כדי לבצע מתקפות, ואיזה אתגר הטכנולוגיה הזו מהווה לחברות ולמנהלי האבטחה. כך או כך, החברה ציינה כי היא תמשיך לחזק את האבטחה, לחקור את הנושא ולשתף את ממצאיה עם הציבור.

האקרים משירות ביון החוץ של רוסיה (SVR) מרגלים אחרי ישויות אמריקניות, אירופיות וגלובליות במשך שנים, כדי לאסוף מודיעין ולאפשר מתקפות סייבר עתידיות – כך לפי התרעה חדשה שהוציאו סוכנויות מודיעין מערביות. את ההודעה המשותפת, שפורסמה בסוף השבוע, הנפיקו-הזהירו ארבע סוכנויות ממשלתיות: ה-FBI, ה-NSA וכוח המשימה הלאומי לסייבר (CNMF) – שלושתן מארצות הברית, וכן המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC). בהתרעה נכתב כי יש להיזהר מפני קמפיין ריגול סייבר מתמשך של APT29. קבוצת האקרים זו ידועה גם בשמות סופת שלג בחצות הליל (Midnight Blizzard), דובי חמים ונעים (Cozy Bear) ונובליום (Nobelium). הקבוצה, המקושרת ל-SVR, קשורה לעתים גם ל-FSB – שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ה-"יורש" של הקג"ב. מסע הריגול החל ב-2021 לכל המאוחר, ותרם למאמץ של רוסיה במלחמתה באוקראינה, מאז שפרצה בפברואר 2022. הארגונים שהותקפו כללו ישויות ממשלתיות ודיפלומטיות, חברות טכנולוגיה, צוותי מחקר וחשיבה, ארגונים בינלאומיים וקבלני ביטחון מצפון אמריקה ומערב אירופה. כמה ארגונים מהמגזר הציבורי והפרטי באסיה, אפריקה, דרום אמריקה ומהמדינות השכנות של רוסיה – הותקפו גם הם. המטרה העיקרית של קמפיין מתמשך רחב היקף זה, ציינו סוכנויות הביון במערב, היא "לאסוף מודיעין זר ונתונים טכניים, ולבסס גישה שתאפשר את הפגיעות הבאות בשרשרת האספקה בקרב הקורבנות". מהן הטקטיקות והטכניקות של APT29? בהתרעה פורטו הטקטיקות והטכניקות של APT29: בדרך כלל, זה מתחיל בסריקת מערכות המקושרות לאינטרנט, בחיפוש אחר פגיעויות שלא תוקנו. או אז, ההאקרים מנצלים חולשות שנחשפו בפומבי באתרים ובפורמים מקצועיים, כגון JetBrains ,TeamCity או Zimbra, מכשירי רשת כמו Citrix NetScaler Gateway או תוכנות מסחריות, דוגמת גוגל כרום ומיקרוסופט טימס. טכניקות אחרות כוללות פישינג ממוקד, ריסוס סיסמאות, ניצול לרעה של שרשרת האספקה, משלוח נוזקות מותאמות אישית, ניצול פרצות ודרכי גישה בענן, וכן טכניקות מגורים מחוץ לאדמה (LotL). לצד הרצון לקבל גישה ראשונית, ההאקרים פועלים כדי להסלים הרשאות, לנוע לרוחב מערכות הארגון, להישאר ברשתות הקורבנות באופן רציף – בקרקע וגם בסביבות ענן, ואז לקצור מידע. עוד ציינו סוכנויות המודיעין המערביות כי חברי APT29 משתמשים לעתים קרובות ברשת TOR, בתשתית ובשרתי פרוקסי מושכרים, או כאלה שנפרצו – וזאת על מנת לטשטש את פעילותם. "כשב-SVR חושדים שהחדירות שלהם זוהו על ידי הקורבן, או על ידי רשויות אכיפת החוק, הם מנסים להרוס במהירות את התשתית שלהם ומצניעים או משמידים כל ראיה לכך. כדי להישאר בלתי מזוהים, הם משתמשים, לעתים קרובות, בכלים ובתוכנות שכבר נמצאים ברשתות הקורבנות. זאת, כדי להימנע מגילוי על ידי תוכנות אנטי וירוס", נכתב בהודעה. הסוכנויות סיימו את הודעתן בשורה של המלצות ליישום, כדי להפחית את איום הריגול בסייבר: עדיפות לפריסה מהירה של תיקונים ועדכוני תוכנה; הפעלת עדכונים אוטומטיים במידת האפשר; השבתת שירותים נגישים לאינטרנט, שאינם בשימוש – מתחנות העבודה ומסביבות הפיתוח, או הגבלת הגישה רק לרשתות מהימנות; בדיקת יציאות פתוחות ופרוטוקולים מיושנים, או כאלה שאינם בשימוש; בידוד שירותים המקושרים לאינטרנט, להפחתת החשיפה של רשתות פנימיות; אכיפת אימות רב גורמי (MFA); עריכת ביקורת קבועה על חשבונות ויישומים מבוססי ענן, וזיהוי פעילות חריגה; וכן הגבלת משך חיי הגישה לאסימונים וניטור ראיות לשימוש חוזר באסימונים. אזהרות של מיקרוסופט ביוני האחרון, מיקרוסופט שלחה הודעה שנייה, חדשה, לעוד לקוחות שלה, ובה הזהירה אותם כי קבוצת האקרים רוסית השיגה גישה לרשומות המייל שלהם. הפריצה התרחשה בסוף נובמבר 2023 והענקית מרדמונד זיהתה אותה בינואר השנה. היא מסרה כי הקבוצה, שפועלת בחסות הקרמלין, השיגה גישה לכמה חשבונות מייל של תאגידים, כהמשך לגישה שהושגה ל-"בכירה בהנהלת החברה שלנו, חברי צוות אבטחת הסייבר, וכן פונקציות משפטיות ואחרות". כמה סוכנויות ממשל אמריקניות הושפעו מהאירוע. כמו כן, מיקרוסופט הודיעה בחודש מרץ השנה כי קבוצת ההאקרים ניסתה לפרוץ למערכות שלה באמצעות נתונים שנגנבו בפריצה קודמת, מחודש ינואר. "ייתכן שחברי הקבוצה משתמשים במידע שהשיגו (בעבר – י"ה) כדי לשפר את יכולת התקיפה שלהם. הפעילות הזו משקפת את מה שהפך באופן רחב יותר לנוף איומים גלובלי – חסר תקדים", מסרה אז הענקית מרדמונד. אנליסטים הביעו דאגה בנוגע לאבטחת השירותים והמערכות של מיקרוסופט, המספקת שירותי דיגיטל ותשתיות IT לממשל האמריקני. בינואר השנה, HPE חשפה כי נפגעה ממתקפה של Midnight Blizzard בשנה שעברה. זמן מה לאחר חשיפת הפריצה לסולארווינדס קבעו גורמי ביון מערביים כי הקבוצה היא האחראית למתקפת הסייבר הענקית, אף שמוסקבה, כצפוי, הכחישה זאת. הקבוצה הייתה מעורבת גם בפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית במהלך המרוץ לנשיאות ב-2016.

הדלפה שפורסמה היום ברשת X של כיסוי המיועד ל-iPhone SE 4 מדגישה ומבססת כמה תכונות של המכשיר שאפל צפויה להשיק באביב הקרוב. לפי התמונה שפורסמה על ידי המדליף סוני דיקסון, למרות שה-iPhone SE 4 צפוי להתבסס על עיצוב ה-iPhone 14, אין לו אותו מערך מצלמות כפול כמו ל-iPhone 14, והמשמעות היא שלא תהיה מצלמה אולטרה רחבה, אם כי עדיין ה-SE 4 צפוי לכלול מצלמה עם חיישן ראשי של 48 מגה-פיקסל, זהה לזו של ה-iPhone 15. למרות שמועות קודמות שלדגם SE הבא יהיה כפתור הפעלה, ההדלפות האחרונות, כולל זו, לא מאמתות זאת. בכיסוי המודלף עדיין יש מגרעת למתג ההשתקה בפינה השמאלית העליונה, במקום כפתור נוסף כמו בכיסויים לדגם ה-15 Pro ואלה שאחריו. pic.twitter.com/cAySCuE1cz — Sonny Dickson (@SonnyDickson) October 12, 2024

אינטל הכריזה בשבוע שעבר, ביום ה', על סדרת המעבדים הראשונה שלה לשוק השולחני, אשר מכונה Core Ultra – השם שהעניקה למעבדי השוק הנייד לפני שני דורות. במעבדים החדשים – ששם הקוד שלהם הוא Arrow Lake והשם הרשמי המלא Core Ultra Processors Series 200S – משלבת אינטל כמה ליבות ביצועים לצד ליבות יעילות, כמו בדור הראשון של מעבדי ה-Core Ultra לניידים, והם המעבדים הראשונים שמגיעים עם ליבת NPU ייעודית – אם כי היא מציעה 13TOPS בלבד, רחוק מאוד ממה שמיקרוסופט דורשת כדי להריץ את יכולות הבינה המלאכותית שלה, המאוגדות תחת המיתוג Copilot+ PC. אינטל תשיק בפועל בהתחלה מעבדים שפותחים להמהרה, כלומר במשפחת ה-K, ויש שלושה מעבדים בפועל ששניים מם יוצעו גם בגרסאות ללא שבב גרפי – במיוחד לגיימרים, שגם כך מציידים את המחשב שלהם עם כרטיס גרפי ייעודי עוצמתי. כל המעבדים מגיעים עם אותו שבב NPU, ובכל הכרטיסים עם השבב הגרפי המובנה יש 4 ליבות של Xe-LPG, שתומכות ב-XeSS וב-DirectX 12 Ultra ומציעות עד 8TOPS. המעבד החזק ביותר הוא ה-Ultra 9 285K עם 8 ליבות ביצועים ו-16 ליבות יעילות, במהירות מרבית של 5.7 גיגה-הרץ. כמו לכל חבריו, גם לו אין יותר תמיכה בעבודה בריבוי נימים, בדומה למעבדי ה-Core Ultra 200V לשוק הניידים. שני המעבדים האחרים, שכאמור גם מוצעים בגרסות ללא שבב גרפי, הם Ultra 7 265K עם 8 ליבות ביצועים ו-12 ליבות יעילות, במהירות מרבית של 5.5 גיגה-הרץ; ו-Ultra 5 245K עם 6 ליבות ביצועים ו-8 ליבות יעילות, במהירות מרבית של 5.2 גיגה-הרץ. המעבדים הראשונים אמורים להגיע לשוק ב-24 באוקטובר, במחירים שנעים בין 294 ל-690 דולר ליחידה, ומכיוון שמדובר במעבדים פתוחים להמהרה, האימוץ הראשוני הצפוי הוא של גיימרים ושל יוצרי תוכן, וכן של אלו שעובדים על כמה יישומים בו-זמנית.

יאן לקון, דמות בולטת בתחום הבינה המלאכותית (AI) ומדען הבינה המלאכותית הראשית של מטא (Meta) עלה לאחרונה לכותרות בשל ביטול מוחלט ובוטה מצידו של החששות הרבים הנפוצים בציבור בנוגע להיות ה-AI איום קיומי על המין האנושי. כתב הוול סטריט ג'ורנל כריסטופר מימס סיפר באחרונה בכתבה כי לקון הצהיר באוזניו באופן חד משמעי שהחשש שהבינה המלאכותית, המתקדמת ומתפתחת עוד ועוד, מהווה סכנה לאנושות הוא "בולשיט מוחלט". לקון, שהוא גם פרופסור במכון קורנט באוניברסיטת ניו יורק וזוכה בפרס טיורינג היוקרתי, הדגיש בדבריו את המגבלות של מערכות הבינה המלאכותית העכשוויות. הוא טען כי למודלי השפה הגדולים של ימינו אין תכונות חיוניות של אינטליגנציה, כגון זיכרון מתמשך, כישורי חשיבה והבנה של העולם הפיזי, ולכן ה-AI שעל בסיסם היא פועלת אינה יכולה להתחרות עם היכולת האנושית, או לגבור עליה. It seems to me that before "urgently figuring out how to control AI systems much smarter than us" we need to have the beginning of a hint of a design for a system smarter than a house cat. Such a sense of urgency reveals an extremely distorted view of reality. No wonder the more… https://t.co/fbavtOA6YE — Yann LeCun (@ylecun) May 18, 2024 חכמה כשל חתולי בית למעשה לקון השווה בעבר את האינטליגנציה של המודלים הללו – שעל בסיסם עובדים כלים כמו ChatGPT או ג'מיני – לזו של חתול בית. הוא גם הוסיף וטען שלפני שהחברה מתפנה לדאוג שתיכבש ותשלט על ידי בינה מלאכותית סופר אינטליגנטית, יהא על בני האדם להצליח לפתח מערכות שהאינטליגנציה שלהם תעלה על זו הבסיסית של בעלי החיים – רק אז אולי אפשר יהיה להתחיל לחשוש. דבריו אלו של לקון נאמרו כחלק מדיון שערך ב-X במאי עם הקולגה שלו יאן לייקה, חוקר למידת מכונה שכיום עובד באנתרופיק ובעבר כיהן גם כחוקר ב-OpenAI וב-DeepMind של גוגל. לייקה מגדיר את עצמו כמי שמחולל "אופטימיזציה לעתיד שלאחר ה-AGI, שבו האנושות פורחת". בשיחה ביניהם כתב לקון בין היתר: "נראה לי שלפני ש'נחפש בדחיפות כיצד לשלוט במערכות בינה מלאכותיות הרבה יותר חכמות מאיתנו' אנחנו צריכים לקבל התחלה של רמז לעיצוב למערכת חכמה יותר מחתול בית. תחושת הדחיפות הזו חושפת ראייה מעוותת ביותר של המציאות". כדי להמחיש את דבריו הוסיף כי "זה כאילו מישהו אמר ב-1925 'אנחנו צריכים בדחיפות להבין איך לשלוט במטוסים שיכולים להסיע מאות נוסעים במהירות הקרובה למהירות הקול מעל האוקיינוסים'". הוא המשיך והסביר: "היה קשה להפוך מטוסי נוסעים לטיסות ארוכות לבטוחים לפני המצאת הטורבו ולפני שמטוס כלשהו חצה את האוקיינוס ​​האטלנטי בטיסה רציפה. עם זאת, אנו יכולים כעת לטוס למחצית העולם במטוסים דו-מנועים בבטיחות מוחלטת. זה לא דרש איזה מתכון קסום ליתר ביטחון. זה פשוט לקח עשרות שנים של הנדסה זהירה ושכלולים איטרטיביים. התהליך יהיה דומה עבור מערכות חכמות. יעברו שנים עד שהן יהיו חכמים כמו חתולים, ועוד שנים עד שיהיו חכמות כמו בני אדם, שלא לדבר על חכמות יותר מבני אדם (אל תבלבלו בין צבירת הידע העל-אנושי ויכולות השליפה הנוכחיים של ה-LLM עם אינטליגנציה ממשית). יידרשו שנים עד שהן ייפרסו ויכוונו במדויק ליעילות ובטיחות, בזמן שהן ילכו ויעשו חכמות יותר ויותר". תשתלט על העולם או לאו? ה-AI. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock הסנדק של ה-AI – ביקורתי או פשוט נזעק להרגיע? באופן מפתיע, דברים אלו של לקון משקפים ספקנות לגבי היכולות של טכנולוגיות AI עדכניות, במיוחד מודלים גדולים של שפה (LLMs), שרבים מיהרו להכתיר כיכולות-על חסרות גבולות, אשר עלולות להביא את ה-AI להשתלט על בני האנוש, על כלי הנשק וככלל – על העולם. במהלך הקריירה שלו, לקון תרם תרומה משמעותית בתחום למידת המכונה, וזאת בעיקר כאחת הדמויות המייסדות של רשתות עצביות קונבולוציוניות (CNNs), ששינו תחומים כמו זיהוי ועיבוד תמונות. עבודתו פורצת הדרך בסוף שנות ה-80 הניחה את הבסיס לבינה המלאכותית המודרנית, ואיפשרה התקדמות בזיהוי דיבור והבנת שפה טבעית, בהם מצטיינים כיום ה-LLMs. למעשה לקון זכה בעבר בכינוי "הסנדק של ה-AI" בזכות היותו בין חונכיה. הרקע העשיר הזה שלו בתחום ה-AI מאפשר ללקון לגשת לטכנולוגיות הנוכחיות בעין ביקורתית, תוך שימת דגש על הפער בין היכולות הקיימות לבין היעדים הבאים שבני האדם נוטים לייחס לרוב לבינה מלאכותית, כמו השתלטות על העולם. דבריו האחרונים הללו של לקון נאמרו בהקשר לדיון הרחב יותר על עתיד הבינה המלאכותית, אבל במקביל אליהם, יש לציין, המדען הבולט הדגיש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה ליצור עוזרי AI מותאמים אישית שיכולים לשפר את חיי היומיום של בני האדם, על ידי מתן תמיכה במטלותיהם. "בעוד 10-15 שנים, לא יהיו לנו סמארטפונים", הוא קבע, וחזה מעבר למכשירי מציאות רבודה, שישלבו סיוע אינטליגנטי באופן טבעי יותר בחיינו. בעוד שנקודת המבט של לקון על המגבלות של ה-AI ברורה, הוא אינו דוחה לחלוטין את הרעיון של השגת בינה כללית מלאכותית (AGI), אולם הוא מאמין שיהיה צורך בגישות חדשות כדי לקדם את התחום, כולל מאמצי מחקר של הצוות שלו ב-מטא – המתמקד בשילוב נתוני וידיאו מהעולם האמיתי, כדי לשפר את הבנת ה-AI. למרות ההשקפה המבטלת והאופטימית שהוא מציג לגבי ה-GenAI במצב האבולוציוני הנוכחי שלה, ישנם קולות בקהילת הבינה המלאכותית שמתנגדים לדעותיו של לקון. מבקריו טוענים שביטול הסיכונים הפוטנציאליים של בינה מלאכותית מתקדמת עלול להוביל לכך שלא ינקטו מספיק אמצעים רגולטוריים סביבה, וכן שהאנושות לא תהיה מוכנה לקראת תסריטי בלהה שונים שעלולים בכל זאת להיקשר ביכולותיה. בכל מקרה יש מי שהסבירו בתגובה כי הנפנוף העכשווי של לקון את החששות והפחדים הקיומיים הקשורים ל-AI ולהתפתחותה, מקורו בעיקר באמון שלו שהמגבלות הנוכחיות של הטכנולוגיה לא יאפשרו לה להתפתח כפי שסבורים החרדים מפניה. אלא שלפי המבקרים, אין לדעת איזה פיתוח או קפיצת מדרגה ביכולות הללו יעשה את ההבדל, כן או לאו. יתרה מכך יש הסבורים כי דבריו של לקון שגויים משום שכבר כיום, עם כל המגבלות שמוצא המדען הבכיר ב-AI, הטכנולוגיה מאימת על בני האנוש. בין השאר מציינים המבקרים והחוששים את העובדה ש-AI כבר מסייעת כעת להפצת מידע מטעה שמוליך את הנחשפים אליו שולל – כמו למשל סרטוני דיפ פייק; וכן, למשל, את העובדה שהיא כבר גורמת לעובדים מסוימים לאבד את משרותיהם, ומשנה לבלי הכר את שוק העובדה של ימינו.

קבוצת יעל רכשה את פעילות קרנליוס (KERNELiOS), מרכז האימון וההכשרה לתחומי הסייבר בישראל. היקף הרכישה לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותה במיליוני שקלים. זו הרכישה הרביעית של קבוצת יעל בעולמות הגנת הסייבר. כחמישים עובדי ועובדות הנרכשת מכשירים מדי שנה מאות עובדי ארגונים, צעירים משוחררי צבא ואחרים, למקצועות הסייבר. הפעילות נערכת בשני מרכזים – בהרצליה ובראשון לציון, וכוללת הכשרות פרקטיות במעבדות ייחודיות וקורסים אינטנסיביים בעולמות הסייבר ועולמות טכנולוגיים נוספים, כולל ליווי בפועל של בוגרי הקורסים להשמה, בתפקידים שונים בתעשייה. קרנליוס הוקמה ב-2014 בידי איתי לוי ויוסי כהן-ארזי, שניהם יוצאי מערכת הביטחון. בין היתר, שימש כהן-ארזי כאחראי על כל מערך הפיירוולים במשרד החוץ, שהתפרס על פני כ-120 נציגויות ברחבי העולם, ובמסגרת זו עסק, בין השאר, בהכשרת אנשי סייבר בארץ ובעולם. לוי, שעבד לצדו של כהן-ארזי בתפקידי סייבר משמעותיים במשרד החוץ, צבר שנות ניסיון רבות בהגנת סייבר במגזרים הממשלתי, הפיננסי והפרטי. החברה מתמחה באימונים מעשיים בעולם הסייבר בארץ ובחו"ל, וככזו, היא מספקת מענה למחסור באנשי מקצוע רלוונטיים, שהולך וגדל מדי שנה. ב-2018 הקימה החברה הנרכשת מטה פעילות בניו-יורק, לטובת הרחבת פעילותה בחו"ל. קרנליוס אימנה, הכשירה והסמיכה עד היום בישראל אלפי לוחמי סייבר. אלה השתלבו בתפקידי הגנת סייבר בחברות רבות, ביניהן צ'ק פוינט, בינת, אינטל, אמדוקס, בזק, מגדל, פלאפון, פרטנר, רפאל והבנק הבינלאומי, וכן בשורה של גופים ממשלתיים וגופי בטחון, ביניהם משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ושירותי הביטחון. "בקרנליוס מודגש הקשר בין ההכשרה לבין מה שנדרש בפועל", אמר אופיר חזות, סמנכ"ל בכיר בקבוצת יעל, "ההכשרות, המועברות בידי מומחי סייבר והדרכה, מדגישות את החלקים המעשיים בתחום. החזון שלנו הוא הכשרת דור העתיד בעולמות הסייבר והענקת ידע מעשי לתלמידים שיהוו גורם ידע מרכזי, בכל ארגון בו יועסקו בעתיד. בפעילות החדשה שלנו, נשלב מומחי הסייבר משתי החברות, נעניק מקצוע שנחשב היום לקריטי בישראל ובעולם, נספק ערך מקצועי משמעותי וליווי לתעסוקה". בינואר השנה רכשה קבוצת יעל את חברת הענן אופסגורו (OpsGuru), בעסקה בשווי מיליוני שקלים. הנרכשת, שותפת Premier של גוגל ושל AWS, מתמחה בליווי פרויקטים גדולים של גופים ציבוריים וגופי אנטרפרייז במעבר לענן הציבורי ובתחזוקת תשתיות IT על גבי פלטפורמות הענן השונות. בינואר 2023, רכשה יעל את קונסיינטה (ConSienta). היה זה האקזיט הראשון בישראל בתחום באותה שנה. קונסיינטה מתמחה בניהול סיכונים מצד הגורם האנושי. היקפה הכספי של הרכישה מוערך במיליוני שקלים. קונסיינטה הוקמה ב-2017 על ידי גיא דגן וצחי שטראוס, המשמשים כמנכ"לים משותפים של החברה. היא פועלת בעולם מודעות הסייבר, פיתחה מתודולוגיה המתמקדת בחינוך הגורם האנושי ומספקת פתרון מנוהל ומקיף, שמשלב מומחיות אבטחת סייבר עם תהליכים להטמעת מודעות בתחום. הפתרון שלה מטפל במודעות הארגון והגורם האנושי שבו, תוך התאמה לצרכים ולייחודיות של כל מגזר וארגון. עובדי החברה מספקים לארגונים מערכי הדרכה והסברה, מסייעים להטמעת תוכניות מודעות לעובדים בארגונים, עורכים תרגולים של הנהלות ודירקטורים ומכינים אותם למצבי קיצון. הייתה זו הרכישה השלישית של קבוצת יעל בעולמות הגנת הסייבר. בינואר 2022 היא רכשה במיליוני שקלים את Triad Security, שעוסקת בייעוץ בעולם הסייבר. את הרכישה אז הובילה סמארטסופט (Smartsoft), זרוע אבטחת המידע של יעל, והיא מאפשרת לקבוצה להציע לגופי אנטרפרייז בארץ ובחו"ל ניהול של פרויקטי אבטחה גדולים ומורכבים, הכוללים, בצד הכלים והפתרונות, ייעוץ וליווי מקצועיים באופן שוטף בתחומי אבטחת המידע והסייבר. סמארטסופט עצמה, שהתמחתה בפתרונות אבטחת מידע מתקדמים, נרכשה על ידי קבוצת יעל ב-2017.

מונוגוטו, שמספקת פתרונות קישוריות מבוססי תוכנה לטובת מעבר בין רשתות סלולריות, פרטיות מהדור החמישי ולווייניות, הודיעה היום (א') כי גייסה 27 מיליון דולר בסבב A, שהובל על ידי טויוטה ונצ'רס. על המשתתפים בסבב נמנים, בין היתר, סמסונג נקסט, מגנטה ו-ג'יי ונצ'רס. עד כה גייסה החברה סך כולל של 38 מיליון דולר, והיא תשתמש בכספי סבב הגיוס הנוכחי להרחבת תשתיות ולהאצת ההתרחבות הגלובלית שלה. מונוגוטו הוקמה ב-2018 על ידי מומחים בעלי ניסיון בעולמות האפליקציות, האינטרנט והסלולר: איתמר קוניק, המכהן כמנכ"ל החברה, ומאור אפרתי, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. שניהם שירתו בשירות קבע בצה"ל – קוניק ב-8200 ואפרתי כעתודאי להנדסת תקשורת. השניים נפגשו בפרינג, שם שימש קוניק כסמנכ"ל הטכנולוגיות ואפרתי כארכיטקט פתרונות, ולאחר כמה שנים החליטו לייסד יחד את מונוגוטו. הפתרונות של מונוגוטו מאפשרים קישוריות לחברות פורצ'ן 500 בתחומים שונים, כמו רכב, קמעונאות, אנרגיה, שרשרת אספקה וערים חכמות. שירותי החברה זמינים ביותר מ-180 מדינות, תוך שימוש ב-550 רשתות ציבוריות ופרטיות 5G, כמו גם ברשתות לווייניות. בחברה יש כ-50 עובדים, שפועלים מישראל, ארצות הברית, הודו, אירופה ועוד. קישוריות – חלק בלתי נפרד מהטרנספורמציה הדיגיטלית הקישוריות הפכה לחלק בלתי נפרד מתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגונים. היא תומכת במהפכת ה-AI ומשמשת כמנוף לטכנולוגיות חדשניות, כמו משאיות אוטונומיות, רובוטים מתקדמים, רחפנים ומכשירי מציאות רבודה. שינויים אלה מגדילים את הדרישה לפתרונות קישוריות מבוססי תוכנה, שמציעים גמישות ניהולית, ממשקי תוכנה (APIs) ידידותיים למפתחים ומעבר בין ספקי תקשורת שונים, וכן רשתות פרטיות 5G וכיסוי לווייני. את כל אלה מספקת מונוגוטו. החברה מציעה שירותי קישוריות מבוססי תוכנה (Software-Defined Connectivity), שלדבריה מפשטים את תהליך חיבור המכשירים עבור ארגונים ומפתחים. באמצעות מערכת ניהול אחודה, מונוגוטו מציעה פתרונות שמתבססים על API ומבטיחים שירות איכותי ברשתות שבהן הם מוטמעים, ומספקת קישוריות מאובטחת לחיישנים ומכשירים מחוברים. קוניק ציין כי "מכשירים כמו רחפנים ומכוניות חשמליות זקוקים לפתרונות קישוריות שונים בזמנים שונים, בהתאם למצב שבו הם נמצאים. מונוגוטו פיתחה תשתית ענן שמפשטת אותה, ומשרתת מאות לקוחות ברחבי העולם, ממגוון תעשיות".