החל משנת הלימודים הבאה, כל תלמיד שייגש לבגרות במדעי הנתונים יפגוש שאלות שיחייבו אותו להשתמש ב-AI על מנת להגיע לתשובה – כך נמסר היום (ב') בדיון של ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת, שבראשה עומדת ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי). הדיון עסק במוכנות מערכת החינוך למהפכת הבינה המלאכותית. מירב זרביב, סמנכ"לית חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, הציגה בדיון, בפעם הראשונה, את התוכנית להטמעת בינה מלאכותית במערכת החינוך. התוכנית תוצג מחר להנהלת משרד החינוך ועתידה לצאת לדרך. היא מבוססת על כך שכל תלמיד במערכת החינוך בישראל צריך לעבור הכשרה לאחת מארבע המיומנויות: זיהוי מנגנוני בינה מלאכותית ואופן פעילותם, שימוש ב-AI באופן מושכל, שימוש יוזם ויוצר בבינה מלאכותית, והיבטים אתיים של התחום. "התוכנית מתייחסת הן לתלמידים והן למורים, כאשר המורים יצטרכו להיות בעלי כישורים בכל ארבע המיומנויות. המורים הם מוקד השינוי, וניתן להם את התשתיות הפדגוגיות והטכנולוגיות", אמרה זרביב. עוד היא ציינה שלקראת שנת הלימודים תשפ"ו (2025-2026) צפוי משרד החינוך להטמיע מערכת ניהול למידה מותאמת אישית, שמשתמשת בבוט מבוסס AI להתאמת תוכן וניהול שגרת הלמידה. התשתית תיבנה בשנת הלימודים תשפ"ה, ובמהלכה אף ייערך פיילוט למערכת. זרביב הוסיפה כי המערכת תתרחב בהדרגה. "ברור לנו שאם בעבר תוכניות לימודים התעדכנו בכל 10 שנים, כעת הן ישתנו בכל שנה", אמרה. שר החינוך, יואב קיש, הצטרף לחלק האחרון של הדיון ואמר כי "מדינה שלא תכשיר את הדור הבא שלה לבינה מלאכותית – תישאר מאחור". "יש להקים מגמת בינה מלאכותית" ח"כ פרקש הכהן קראה למשרד החינוך "לשים את הדגש קודם כל על המורים וההכשרה". הוועדה קראה לממשלה לכלול בכל תקציב תוכנית רב שנתית, שתאפשר ליישם את התהליכים הללו "כמו טייס אוטומטי". כמו כן, היא קראה לממשלה "לייצר מבנה חדש ואחר, שבו התוכנית תוכל להשפיע ולהיות מיושמת באופן אמיתי". "הוועדה", אמרה ח"כ פרקש הכהן, "דורשת לקבוע לוחות זמנים דחופים מאוד ליישום, להתחיל בצורה מיידית מגמות חדשות, כגון מגמת בינה מלאכותית, ולשים דגש על למידה מותאמת, לא רק בכותלי בית הספר". משתתף נוסף בדיון היה ד"ר תומר סימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל. הוא אמר כי "רוב השינויים הדרושים הם לא מהתלמידים. אנחנו צריכים שינוי בהוראה ובהערכה, לא רק לדרוש יותר מהתלמידים. מעמד המורה בישראל נמצא בשפל, אנחנו נמצאים בשלישייה הסוגרת של המדינות בכל הסקרים. בסקר שעוסק בביקוש להיות מורה, אנחנו נמצאים במקום השני מהסוף". הילה חדד חמלניק, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הזהירה כי "ישראל נמצאת במקום ה-18 במדד של קרן המטבע הבינלאומית שעוסק ביכולת של מדינות להטמיע בינה מלאכותית, ואנחנו עלולים להידרדר בקלות למקום ה-70 ואף ה-80".

על פי מחקר שפורסם על ידי חברת סופוס בשנת 2024 על מצב מתקפות הכופרה, 59%  מהארגונים נפגעו מתוכנות כופר ב-2023, ירידה קטנה אך מבורכת לעומת כ-66% שדווחו בשנתיים הקודמות. על פי מחקר שערכה חברת טרנד מיקרו, נראה שהירידה נובעת מבחירה של הפושעים באיכות ולא בכמות – התמקדות בתקיפות של ארגונים גדולים שמהם יש סיכוי להרוויח יותר כסף. 78.2% מן המתקפות ברבעון הראשון של 2024 כוונו לארגונים גדולים, תמונה הפוכה בהשוואה ל- 2023, אז רוב המתקפות כוונו לעסקים קטנים ובינוניים. כאשר יותר ממחצית מהארגונים חווים מתקפה, זה לא הזמן הנכון להוריד את ההגנות בארגונים בכל סדר גודל. בהתייחס למתקפות הכופרה, רבים כבר יודעים – זה לא עניין של אם או מתי, אלא באיזו תדירות תתרחש פריצה בארגון. "ארגונים יכולים להשתמש בחדר הנקי כדי לדמות מתקפות סייבר ולבדוק את תוכניות התגובה שלהם, לזהות ולטפל בחולשות פוטנציאליות לפני התמודדות עם מתקפה אמיתית" פערים בתוכנית ההתאוששות התהליך המוכר והמבוסס של שמירה על המשכיות עסקית לאחר תקלת תפעול מערכת השתנה ברגע שהגיעו תוכנות כופר. כיום ארגונים רבים אינם מודעים לפערים בתוכניות ההתאוששות שלהם בתחום הסייבר. במציאות הנוכחית, חיוני להחזיק בגישה אחרת להתאוששות המידע ושחזור נתונים. ברוב המקרים, מתקפות כופר תוקפות גם את סביבות הגיבוי – מה שאומר שקוד זדוני מוסתר לעיתים קרובות במידע המגובה. שחזור מהגיבוי האחרון או שימוש בעותק משני באתר חלופי ללא בדיקות מתאימות עלול להחמיר את המצב! כאשר עותק מוצפן עלול להיות משוכפל הן באתר הראשי והן באתר הגיבוי. הפתרון לבעיה זו גלום בבידוד הסביבה הראשית מסביבת הגיבוי באמצעות "חדר נקי" או "סביבת התאוששות מבודדת" או "ארגז חול". סביבה זו מאפשרת לשמור נתונים במקום גמיש וחסכוני לבדיקות, כמו גם מקום בטוח ומאובטח לניתוח, שחזור ותיקון מערכות שנפגעו על ידי מתקפות סייבר. להלן כמה מקרי שימוש מרכזיים לחדר נקי בהתאוששות סייבר: בדיקה רציפה של תוכנית התאוששות סייבר: ארגונים יכולים להשתמש בחדר הנקי כדי לדמות מתקפות סייבר ולבדוק את תוכניות התגובה שלהם, לזהות ולטפל בחולשות פוטנציאליות לפני התמודדות עם מתקפה אמיתית. תרגולים שוטפים בסביבת החדר הנקי יכולים לעזור לצוותי אבטחה וטכנולוגיית מידע לשמור על כושר וליישם שיפורים רציפים בתוכנית התאוששות סייבר לשם יעילות במתקפות אמיתיות. תגובה לאירועים ופורנזיקה – ניתוח שלאחר האירוע: החדר הנקי מספק סביבה מבוקרת לאנליסטים פורנזיים לחקור את ציר הזמן של המתקפה, לזהות את מקורה ולאסוף ראיות להליכים משפטיים פוטנציאליים. לאחר זיהוי הפגיעויות, ניתן להשתמש בחדר הנקי לפיתוח, בדיקה ופריסת תיקוני אבטחה בסביבה בטוחה ומבוקרת לפני יישומם במערכות ייצור. שחזור נתונים מאובטח: גם אם חלק מהנתונים נפגעו במערכות הייצור, ניתן להשתמש בחדר הנקי כדי לחלץ גרסאות נקיות של נתונים קריטיים ממקורות גיבוי שאינם נגועים. כאשר שלמות הייצור מוטלת בספק, החדר הנקי מאפשר מקום בטוח ומאובטח להתחיל בתהליך ההתאוששות בזמן שטיפול במערכת הייצור מתבצע. בסביבות שנפגעו לחלוטין, החדר הנקי מאפשר יעד בטוח לשחזור ולהתחיל להפעיל את העסק ממנו. אם יש צורך בסביבת ייצור חדשה, הלקוחות יכולים להעביר את עומסי העבודה מחוץ לחדר הנקי כאשר הם מוכנים. חיזוק סביבות לאחר מתקפות כופר לסיכום, פתרונות חדר נקי מאפשרים התאוששות במהירות ממתקפות תוכנות כופר, צמצום זמן השבתה ואובדן נתונים. הבסיס הוא שימוש בסביבת גיבוי בלתי ניתנים לשינוי, הפרדה מוחלטת (air-gapping), ארכיטקטורות אפס אמון ותהליכי התאוששות אוטומטיים בחדר נקי כדי לשקם ולחזק סביבות פרטיות וסביבות ענן לאחר מתקפות תוכנות כופר.   הכותב הוא דירקטור טכנולוגיות בינלאומיות בקומוולט.  

יצרנית הטלוויזיות TCL נחשבת לאחת המובילות כיום בעולם, ועכשיו היא גם הופכת למפיקת סרטים. היא הקימה חברת בת בשם TCLtv+ Studios, שמטרתה להפיק סרטים באמצעות בינה מלאכותית, וחלקם יהיו כנראה באורך מלא – והם יהיו מבוססים על תוכן מקורי. לפי TCL, המרכז הראשון שבנתה תחת החברה החדשה כבר מעסיק כמה מקצועני הנפשה, מומחי אפקטים ויזואליים וכמובן מהנדסי בינה מלאכותית. את התחום מנהל עבור החברה כריס רגינה, שהיה בעבר מנהל תחום היצירה המקורית בנטפליקס וגם סגן נשיא בכיר להפקות מקורית בשיתוף פעולה עם צד שלישי ב-NBCUniversal. הסרטים שתפיק החברה מיועדים בינתיים רק לערוץ הפרטי של החברה: מי שרכש את הטלוויזיות של החברה, המבוססות על Google TV, כבר מכיר את ערוץ הזרמת המדיה TCLtv+. הסרט הראשון עליו הכריזה החברה נקרא "התחנה הבה פריז", ומדובר בסרט רומנטי קצר שהקולות עבורו יוקלטו בידי שחקנים מקצועיים. אבל עוד לפני כן שחרר הסטודיו סרטון מדע בדיוני קצר בן קצת יותר מארבע דקות, שנקרא "הודעה בבוט" והוא יוצג לראשונה בערוץ ב-18 בחודש – אבל כבר הגיע ליו-טיוב.  

בעת שיטפונות, אחד המקומות בארץ שבהם זורמים מי הגשמים בשאון ובעוצמה הוא גשר עד הלום שליד אשדוד. הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 על ידי הטורקים, כחלק מהדרך בין יפו לעזה. במלחמת העולם הראשונה האנגלים כבשו את הגשר, באחד הקרבות הבולטים שהביאו לסיום שלטון האימפריה העות'מאנית על ארץ ישראל. לאחר הכרזת העצמאות ב-1948, הצבא המצרי פלש למדינה, נעצר באזור הגשר ולבסוף נסוג דרומה. כך קיבל הגשר את שמו – עד הלום. עד כאן הגיע האויב. ב-2015, בחלוף 67 שנים ממלחמת העצמאות, אדאלום נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. הייתה זו הרכישה הגדולה ביותר של הענקית מרדמונד בישראל. אדאלום הוקמה ב-2012 על ידי שלושה יוצאי יחידות מחשוב צה"ליות: אסף רפפורט, שהיה מנכ"ל החברה, עמי לוטבק ורועי רזניק. שנתיים וחצי קודם לכן היא התפרסמה לאחר שחשפה פרצת אבטחה ב-Office 365 של מיקרוסופט. רכישת אדאלום הייתה חלק מהקמת גוף הגנת סייבר כבד משקל במיקרוסופט. הענקית מרדמונד הרחיבה משמעותית את עיסוקה בתחום, רכשה כמה חברות ומינתה את רפפורט למנהל מרכז המו"פ של החברה בארץ. ההצלחה שהביאה להתעניינות של גוגל אתמול (א') דווח שגוגל מתכוונת לרכוש את וויז הישראלית תמורת 23 מיליארד דולר. וויז הוקמה על ידי רפפורט, לוטבק, רזניק וינון קוסטיקה, שפועלים יחד מזה שני עשורים. החברה, שמספקת פתרונות אבטחה בעולם הענן, צמחה בקצב אדיר, על אף שהוקמה רק לפני ארבע שנים. במאי השנה היא הוערכה ב-12 מיליארד דולר, לאחר שגייסה בסבב E סכום עתק של מיליארד דולר. בגיוס האחרון שלה, וויז שקלה לצאת להנפקה בורסאית, ומסרה שיש לה 350 מיליון דולר בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR). מאז שהוקמה היא גייסה 1.9 מיליארד דולר. מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב הצלחת החברה הייתה בזיהוי מגמת ההגירה המאסיבית לענן והצורך הנלווה לאבטחתו בסייבר. אם תמומש הרכישה, היא תהיה הגדולה ביותר של גוגל, שלא מרבה לערוך רכישות – בניגוד, למשל, ליבמ, סיסקו ומיקרוסופט. הרכישה הגדולה ביותר של גוגל הייתה של מוטורולה מוביליטי תמורת 12.5 מיליארד דולר, ב-2012. בנוסף, תהיה זאת הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי, והיא תהיה גבוהה משמעותית מהשיא הקודם: רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר. למה לרכוש את וויז? נראה כי בכירי גוגל הגיעו לכמה תובנות בטרם החליטו ללכת על רכישת וויז. האחת: עם כל הכבוד לשיח האינסופי על בינה מלאכותית בכלל ובינה מלאכותית יוצרת בפרט – עתיד המחשוב הארגוני הוא בענן. השנייה: מיקרוסופט צדקה בהליכתה לתחום הגנת הסייבר, עם השקעות מסיביות בתחום, לצד רכישות. השלישית: אין ענן בלא אבטחת ענן. הרביעית: רכישת וויז יכולה לסייע לגוגל במאבקה בשתי ענקיות הענן המובילות – AWS ומיקרוסופט. כך, גוגל עסקה בהרחבת פעילותה באבטחת הסייבר בכלל ובענן בפרט, ורכשה ב-2022 את ענקית הייעוץ ומודיעין האיומים בסייבר מנדיאנט תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן, לאחר שניצחה את מיקרוסופט במאבק לרכישתה. מנדיאנט ומיקרוסופט היו הראשונות לחשוף שהן נפגעו מפריצת הענק לסולארווינדס בתחילת העשור. לפי כמה מהפרסומים הבוקר, גוגל סבורה כי היא יכולה לעשות טוב יותר בתחום לעומת "כשלי האבטחה" של מיקרוסופט. הענקית מרדמונד התמודדה באחרונה עם כמה אירועי אבטחת סייבר בפרופיל גבוה. עוד כחלק מהמאבק של גוגל ב-AWS ובמיקרוסופט, היא רכשה באותה השנה את סימפליפיי הישראלית, שפועלת אף היא בעולם ההגנה בענן, בכחצי מיליארד דולר – הרכישה הראשונה שהיא ביצעה של חברת סייבר בישראל. נסיך הסייבר הישראלי, אסף רפפורט, שמסמל את הדור הבא בתחום הסייבר בארץ – זה שאחרי ניר צוק, גיל שויד, מריוס נכט, שלמה קרמר, שלמה טובול, ינקי מרגלית ומיקי בודאי, רוצה לאבטח את הענן, כי המושגים "ענן" ו-"אבטחה" שלובים זה בזה, והם ההווה, ועוד יותר מזה העתיד אנליסטים ציינו כי "מנהלי אלפבית, החברה האם של גוגל, רואים ברכישת וויז דרך לבצר את עסקי הענן של החברה". אלה צמחו ברבעון הראשון של השנה ב-28% ועמדו על 9.57 מיליארד דולר. אם תושלם, העסקה תדגיש את ההימור – הברור והמתמשך – בהליכה לתחום אבטחת הסייבר, בתקופה שבה מדינות ופושעי סייבר שפועלים ממניעים כספיים-פליליים הצליחו ומצליחים לשבש במתקפות את הפעילות של גופי ממשל וארגונים גדולים. המכשול הרגולטורי מכשול לעסקה מגיע מכיוון הרגולטורים והביקורת של רשויות ההגבלים העסקיים. משרד המשפטים בארצות הברית תבע את גוגל פעמיים על רקע דומה. אף שהעסקה "נראית סבירה", לפי הניו יורק טיימס, אנליסטים ציינו כי היא עלולה להיכשל ולהיחסם על ידי הרגולטורים האמריקניים. אם העסקה תבשיל ותצלח את המכשול הרגולטורי, גוגל תמצא את עצמה פועלת בשתי חזיתות בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר. האחת, למול שחקניות אבטחה "טהורות" דוגמת קראוד סטרייק, הממצבת עצמה כ-"סימנטק החדשה", ופאלו אלטו של ניר צוק. שתי החברות הללו מתהדרות בכך שהן היחידות בעלות פלטפורמת הגנת סייבר אחת, אחודה ומוכללת. בחזית השנייה, היא תמצא את עצמה מול כמה ענקיות טק שיש להן גופי הגנה גדולים, בהן מיקרוסופט, יבמ, סיסקו ו-AWS. לקראת סיום, נסיך הסייבר הישראלי, אסף רפפורט, שמסמל את הדור הבא בתחום הסייבר בארץ – זה שאחרי ניר צוק, גיל שויד, מריוס נכט, שלמה קרמר, שלמה טובול, ינקי מרגלית ומיקי בודאי, רוצה לאבטח את הענן, כי המושגים "ענן" ו-"אבטחה" שלובים זה בזה, והם ההווה, ועוד יותר מזה העתיד. לכך מתווספת העובדה שגוגל מבינה שכדי להצליח במאבק במיקרוסופט וב-AWS, עליה להעלות הילוך. ולסיכום, בחזרה לאדאלום: לאחר ההודעה הרשמית על רכישתה כתב טאקשי נומוטו, סגן נשיא לשיווק ענן ומוצרים לארגונים במיקרוסופט, כי "התקשורת מלאה בכותרות על אירועים של מתקפות סייבר מתקדמות. הדאגה של הלקוחות הארגוניים נמשכת והנושא נמצא בעדיפות עליונה. זהו אתגר אמיתי ל-IT, שנדרש לספק הגנה בעולם משתנה, שפונה למובייל". לא בטוח שנומוטו ידע שכל מילה בדבריו, מלפני תשע שנים – נכונה לרכישה, אם תתממש, של גוגל את חד הקרן של רפפורט.

"הטמעת הבינה המלאכותית היא משימה מאוד לא פשוטה, בפרט בשלטון המקומי. זה, וההטמעה של שאר הטכנולוגיות, הם לעשות היי-טק בארגונים שהם לא היי-טק. אבל ההצלחה של הטמעתן תאפשר לנו ליישם את משימת העל שלנו – לחזק את השלטון המקומי ביכולות התקציבית והתפקודית. אנחנו עושים ונעשה את זה בין היתר באמצעות טכנולוגיה, לרבות AI", כך אמרה לירון דורון לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי. דורון לוי דיברה בכנס Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. את האירוע פקדו מומחים רבים בתחום והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. בדבריה ציינה דורון לוי את האתגרים שעימם מתמודדות הרשויות המקומיות בימים אלה של מלחמה: מאלה שעימם מתמודדות הרשויות המקומיות ביישובים המפונים בדרום ובצפון ועד לאלה שהם מנת חלקם של היישובים שקולטים אותם. "כשהחירום הופך להיות חלק מהשגרה, אנחנו נדרשים לצאת מהקופסה", אמרה. היא ציינה כי "מצב הרשויות המקומיות לא טוב – 85% מהן מתקשות להעביר תקציב ו-100 רשויות ביקשו הלוואה ממשרד הפנים מאז תחילת המלחמה. זה קורה כי הארנונה מהווה 9% בלבד מהמיסים שכל בית אב משלם. עם הסכום הזה אנחנו, בשלטון המקומי, נדרשים לטפל בכל תחומי החיים, כולל הטכנולוגיה. הדבר יוצר מצב שהרשויות הופכות להיות גירעוניות. טכנולוגיה היא חלק מהגישור על הפער הזה". מערכת CRM חדשה ב-1.5 מיליון שקלים "כשזה מגיע לטכנולוגיה וחדשנות", הוסיפה דורון לוי, "אנחנו, במרכז השלטון המקומי, מתמקדים בכמה דברים, כאשר הראשון שבהם הוא הנתונים. הבנו במלחמה שאין לנו מסד נתונים אחוד ושהמערכות שלנו לא מחוברות עם אלה של המדינה. אנחנו עושים מאמץ גדול עם מערך הדיגיטל הלאומי ומפתחים מערכת CRM למרכז השלטון המקומי, ב-1.5 מיליון שקלים. אנחנו מקווים שאפשר יהיה להתחיל להטמיע אותה ברשויות המקומיות כבר בתחילת השנה הבאה. המערכת תצא לפיתוח תהיה בחודש הקרוב. המערכת תאפשר להתחבר למערכות הנתונים הממשלתיות ותקל על מתן השירות לתושב". כמו כן, היא סיפרה על מערכת שפיתח מרכז השלטון המקומי, בשיתוף החברה למתנ"סים, להתמודדות עם המחסור בכוח אדם במקצועות שונים. המערכת, שנקראת המסייעת, מאפשרת להעסיק אנשים "מהיום למחר", לדבריה. "הכול נעשה בהודעות ווטסאפ, בלחיצת כפתור". דורון לוי אף סיפרה על חברת חדשנות שהקים המרכז, שמתעסקת בדשבורדים של מה שהיא כינתה "מערכת המערכות": "היא אוספת נתונים און ליין מכל המערכות הקיימות, ומאפשרת לקבל החלטות ולעשות שליטה ובקרה".

בימים אלו נקלטו 14 אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה במרכז הטכנולוגי החדיש והראשון מסוגו למחזור פסולת אלקטרונית של בית חם בירושלים, זאת לאחר שהמפעל שהעסיק אותם במשך שנים נסגר. המרכז החדש של בית חם קם על מנת לקדם תעסוקה בקרב אנשים עם צרכים מיוחדים. במרכז למחזור פסולת אלקטרונית מועסקים אנשים עם עיוורון, לקויות ראייה, שמיעה, בעיות גופניות, הנמכות קוגניטיביות ועוד. המרכז פועל תחת משרד הרווחה ועיריית ירושלים והינו ייעודי לאוכלוסיית השיקום של משרד הרווחה. כיום מלווים במרכז של בית חם 43 מקבלי שירות מאוכלוסיית השיקום, ולאחרונה, כאמור, בעקבות סגירה של מפעל לשיקום עיוורים בעיר, נקלטו 14 מקבלי שירות עם עיוורון ולקות ראייה שמשתלבים במגוון עבודות הקשורות למחזור פסולת אלקטרונית. המרכז הטכנולוגי למחזור ומיחדוש פסולת אלקטרונית הושק לפני שנה ומספק מגוון אפשרויות של תעסוקה – החל מעבודות קלות של מיון והפרדת רכיבים, ועד לעבודות מורכבות של הרצת תוכנות, בקרת איכות ועוד. המרכז מציע הזדמנויות תעסוקתיות לאנשים עם צרכים מיוחדים ומעניק ערך מוסף של עשייה חברתית משמעותית לטובת הסביבה. לצד עבודה מכבדת, המרכז מציע סדנאות בנושאי תעסוקה, בריאות, פנאי, איכות חיים ועוד. כמו כן, כל עובד זוכה לליווי פרטני על ידי אנשי מקצוע של עמותת בית חם, שבמרכזו בניית תוכנית קידום אישית וקידום מטרות ויעדים אישיים להשתלבות בסביבת עבודה טכנולוגית ודינמית. עמותת בית חם מעניקה שירותי טיפול ושיקום בקהילה כבר קרוב לשלשה עשורים. אלפי אנשים המתמודדים עם משברי חיים שונים זוכים לתהליך טיפולי-שיקומי, באמצעות צוות של כ-400 עובדים עם ניסיון טיפולי רב הנותנים מענה מקצועי, מגוון ורגיש תרבות. בית חם היא אחת מהעמותות הגדולות בישראל, המובילה בנושאים של שיקום תעסוקתי, טיפול ושיקום מתמודדי נפש ונפגעי טראומה שונים. הרב אריה מונק, מנכ"ל עמותת בית חם, ציין, כי "לצורך קליטתם המיטבית של האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, התאמנו את המרחב וגייסנו צוות ייעודי לליווי מקבלי השירות החדשים. בשנה האחרונה התפתח מרכז מחזור הפסולת האלקטרונית, קודמו כמה שיתופי פעולה עסקיים חדשים ומשמעותיים, שבמסגרתם אנו מבצעים עבודות שונות עם זיקה טכנולוגית עבור חברות שונות. כמו כן, בימים אלו אנו בתהליכי הקמה של מעבדה לתיקונים ומכירת ציוד, ואתר שיאפשר קנייה מקוונת. מכאן גם שלוחה תודתנו לחברות, לארגונים ולעסקים שבאופן שוטף שולחים אלינו תרומות של פסולת אלקטרונית על מנת שנוכל להמשיך להעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים. העובדים מקבלים בית חם כפשוטו, וזוכים ללו"ז פעילות נרחב, הכולל ליווי אישי, סדנאות קבוצתיות, פעילויות העשרה ועוד".

אחד הלקחים שנלמדו מהר מאוד במלחמה הנוכחית הוא שמלחמת הסייבר דורשת התמקדות והיענות רבה יותר מתמיד. באופן טבעי נובע מכך שחמ"ל הסייבר העתידי, ה-SOC (ר"ת Security Operations Cente) החדש, יהיה חייב להתאים את עצמו לסביבה הקיומית החדשה, עם האיומים וגורמי טרור הסייבר שתוקפים את ישראל ללא הפוגה, או כפי שהגדיר זאת מוטי בן עטיה, מנהל מערכות בחברת האבטחה פורטינט: "זה המסע מן המציאות הנוכחית שלנו אל הבגרות, עם רבדים שמכסים את כל הגורמים וכל משטחי ההתקפה, עם נראות מלאה, וכמובן שיהיה מבוסס על בינה מלאכותית". בן עטיה, שתפקידו בחברה ממקד את עבודותיה בעיקר במגזר הביטחוני, הציג במליאת הסייבר של כנס IT for IDF 2024 של אנשים ומחשבים את הרבדים השונים בהם פורטינט מספקת פתרונות ל-SOC, כולל פתרונות שעוזרים לאנליסטים בניהול, וכולל יכולות הרחבה ל-SOC שמציעה החברה, ומספקים ערך מוסף ו/או שירותים מנוהלים, כולל שיתוף פעולה עם בזק בינלאומי. "אם מדברים על מודיעין – מדברים בעצם על אתגרים" "אם מדברים על מודיעין – מדברים בעצם על אתגרים. חברות אבטחת מידע מספקות לכל מוצר אבטחה, כמו אנטי וירוס או פיירוול לדוגמה, את החתימות שלו והעדכונים שלו, אבל מעבר לכך צריך ראייה הוליסטית, שתהיה התייחסות גם לפתרונות אחרים או גישה לכל מארג האבטחה – וזה קונספט מגובה בטכנולוגיה שהתחלנו לפני עשור", סיפר בן עטיה. "הקונספט הזה אומר שהפתרונות שלנו יודעים לדבר אחד עם השני, ומעבר לכך, וגם עם פתרונות של יצרנים אחרים. אנחנו מציעים כיום אינטגרציה עם יותר מ-500 יצרנים שונים. זה מוביל לכך שמודיעין מפתרון אחד ממונף עם שאר הפתרונות שיש לך ברשת, וכמובן יחד עם זה עדכונים ומערכת אחודה – ולכל זה אנחנו גם משלבים מהפתרונות שלנו, שמותקנים ברחבי העולם, הרבה מאוד נתונים שעוזרים להגנה הכוללת שלנו", הוא הוסיף. הרובד השני הוא פלטפורמות המספקות פתרונות זיהוי וניטור. "הוא כולל פתרון איסוף לוגים מרכזי, עם תוספת של יכולות אוטומציה מלאות שהוא גם חלק ממערכת האבטחה – FortiAnalyzer. FortSIEM הוא פתרון שמתייחס לכל החיבורים שלנו לפתרונות צד שלישי, אבל הוא מתאים לשימוש ב-SOC וגם לסביבת OT – הוא מאפשר לייצר לוחות בקרה ייעודיים להצגת חולשות והתקפות לפי מודל מוגדר. "מעבר לכך" הוא ציין, "יש גם כלי תגובה אוטומטית, להתקנה באופן מקומי, שגם מאפשר יצירה של ארגז חול כדי למנוע התקפות יום אפס. יש גם אפשרות להוסיף שכבת מלכודות המאפשרת זיהוי תוקף ברשת באופן מיידי, באמצעות FortiDeceptor, והוא מציע גם אינטגרציה עם כלים אחרים שלנו, ובאמצעות API, גם עם פתרונות צד שלישי". ומעל כל זה מציעה פורטינט, לארגונים שזקוקים לכך, גם מערכי פתרונות לחיזוק ה-SOC שלה, ואף לניהולו מרחוק, וזאת לצד שירותים מוסיפי ערך אחרים. "אנחנו יודעים מבחינת אתגרים שיש הרבה מאוד התרעות ויכולות להיות הרבה התרעות חיוביות שגויות, והחלק השני שמאוד חשוב הוא חוסר בידע. אני נתקל בהרבה לקוחות עם SOC שאינו בשל בעקבות בעיית ידע. עוד היבט הוא שההתקפות הופכות להיות ויותר מתוחכמות, ואנחנו יכולים להציע SOC כשירות כדי שאנחנו נספק את ניטור האיומים, ובהתאם לכך לתת המלצות ללקוח, לפי סוג ההתקפות ולפי החולשות שאנחנו מכירים", הוא סיכם.

ביום ו' האחרון פרסמה הנציבות האירופית קביעה משמעותית שלה בנוגע ל-X שבבעלות אילון מאסק. לדברי הגוף המשפטי האירופי, X ביצעה הטעיה מכוונת של משתמשיה עם סימן האימות שלה, הלא הוא ה-וי הכחול המפורסם. ככלל, עקב חקירה שביצעה בנוגע לפלטפורמת המדיה החברתית, הנציבות טוענת כי X מפרה את חוק השירותים הדיגיטליים ה-DSA (ר"ת Digital Services Act), החדש יחסית שלה, בכל הקשור בדפוסי ניהול אפלים, שקיפות הפרסום וגישה לנתונים לחוקרים. הנציבות יזמה חקירה רשמית של X, שהחלה בשלהי 2023, במטרה להעריך אם ייתכן שהחברה הפרה את חוק השירותים הדיגיטליים, שנכנס לתוקפו רשמית במרץ האחרון. החקירה כללה ניתוח מעמיק של מסמכים פנימיים של X, ראיונות עם מומחים ושיתוף פעולה עם רכזי השירותים הדיגיטליים הלאומיים. מה שהנציבות פרסמה ביום ו' הוא למעשה הממצאים הראשוניים בעקבות חקירתה זו, ואלו כוללים טענות לאי ציות, לכאורה, של החברה שבבעלות מאסק לשלושה נושאים מרכזיים שמכסה ה-DSA. הנציבות פרסמה בהודעה לתקשורת בדיוק מה היו ממצאיה וההפרות שזיהתה. לדבריה, "ראשית, X מעצבת ומפעילה את הממשק שלה עבור 'החשבונות המאומתים' עם 'סימן הביקורת הכחול' באופן שאינו תואם את הנוהג בתעשייה ומטעה משתמשים. מכיוון שכל אחד יכול להירשם כדי לקבל סטטוס 'מאומת' שכזה – הדבר משפיע לרעה על יכולתם של המשתמשים לקבל החלטות חופשיות ומושכלות לגבי האותנטיות של החשבונות והתוכן שעימו הם מתקשרים. ישנן עדויות לשחקנים זדוניים בעלי מוטיבציה, המנצלים לרעה את 'החשבון המאומת' כדי להונות משתמשים". החל להימכר לבעלי מנוי מאז שמאסק השתלט על השירות. אימות ה-וי הכחול ב-X (בימים שעוד הייתה טוויטר). צילום: BigStock "שנית", המשיכה וגוללה הנציבות את ממצאיה, "X לא עומדת בשקיפות הנדרשת בפרסום, שכן היא אינה מספקת מאגר פרסומות ניתן לחיפוש ואמין, אלא מעמידה תכונות עיצוביות ומחסמי גישה שהופכים את המאגר לבלתי מתאים למטרת השקיפות שלו כלפי המשתמשים. בפרט, העיצוב אינו מאפשר את הפיקוח והמחקר הנדרשים על סיכונים אפשריים הנובעים מהפצת פרסום באינטרנט". ושלישית, כתבה הנציבות, "X לא מצליחה לספק גישה לנתונים הציבוריים שלה לחוקרים, בהתאם לתנאים שנקבעו ב-DSA. בפרט, X אוסרת על חוקרים זכאים לגשת באופן עצמאי לנתונים הציבוריים שלה, למשל על ידי גירוד, כפי שצוין בתנאי השירות שלה. כמו כן, נראה שהתהליך שמיישמת X על מנת להעניק לחוקרים זכאים גישה לממשק תכנות היישומים (API) שלה מונע מחוקרים לבצע את פרויקטי המחקר שלהם, או לא משאיר להם ברירה אחרת מאשר לשלם עמלות גבוהות באופן לא פרופורציונלי". מרגרט וסטגר, סגנית נשיא הנציבות למען אירופה המותאמת לעידן הדיגיטלי ונציבת התחרות של האיחוד, אמרה בהקשר לממצאים הראשונים כי "בבסיס ה-DSA יש שקיפות, ואנו נחושים להבטיח שכל הפלטפורמות, כולל X, עומדות בחקיקה של האיחוד האירופי". תיירי ברטון, נציב השוק הפנימי, הביע אף הוא את מחויבות האיחוד להבטיח עמידה ברגולציה החדשה של היבשת. "ל-X יש כעת את זכות ההגנה – אבל אם השקפתנו תאושר, נטיל קנסות ונדרוש שינויים משמעותיים", הבהיר ברטון. וסטגר העלתה גם פוסט ל-X בו ציינה כי "לדעתנו X אינה תואמת ל-DSA בתחומי שקיפות מרכזיים. היא מטעה משתמשים, לא מצליחה לספק מאגר מודעות הולם וחוסמת גישה לנתונים עבור חוקרים". הנציבה הדגישה כי "זו הפעם הראשונה שאנו מפרסמים ממצאים ראשוניים במסגרת חוק השירותים הדיגיטליים". The European Commission offered ???? an illegal secret deal: if we quietly censored speech without telling anyone, they would not fine us. The other platforms accepted that deal. ???? did not. https://t.co/4lKsaRsYoA — Elon Musk (@elonmusk) July 12, 2024 בתגובה לקביעת הנציבות צייץ מאסק, בלווית ריטוויט של דברי וסטגר, כי: "הנציבות האירופית הציעה ל-X עסקה סודית בלתי חוקית: אם נצנזר בשקט דיבור בלי לספר לאף אחד, הם לא יקנסו אותנו. הפלטפורמות האחרות קיבלו את העסקה הזו. X לא". ברטון הגיב לטענה זו של מאסק, גם כן ב-X, וציין בין השאר כי: "מעולם לא הייתה – ולעולם לא תהיה – שום 'עסקה סודית'. עם אף אחד". ברטון הוסיף, בהתייחסות ישירה למאסק: "תחליט אם להציע התחייבויות או לא… נתראה (בבית המשפט או לא)". Be our guest @elonmusk ⚖️???????? There has never been — and will never be — any “secret deal”. With anyone. The DSA provides X (and any large platform) with the possibility to offer commitments to settle a case. To be extra clear: it’s *YOUR* team who asked the Commission to… https://t.co/8Wo7DXdap0 — Thierry Breton (@ThierryBreton) July 12, 2024 X – ענקית דיגיטלית אמריקנית שלישית שהאיחוד מבקש לרסן נזכיר כי הנציבות גם נקטה באחרונה בפעולה גם נגד אפל ומטא בגין מה שהגדירה כהפרות של חוק השווקים הדיגיטליים, ה-DMA (ר"ת Digital Markets Act). X היא למעשה החברה השלישית שמתמודדת עם הרגולציה החדשה והמוקשחת של האיחוד בגין הפרת חוקיו החדשים, וזאת בתוך כמה שבועות בלבד. כזכור, בריסל הזהירה את אפל ומטא שאם לא ישנו את דרכיהן, יהיו בסכנה לספוג באירופה בקנסות אדירים – של כ-10 אחוז ואף יותר מהכנסותיהן השנתיות הגלובליות. האיחוד מנהל כעת גם חקירות אחרות במסגרת ה-DSA, כנגד פייסבוק ואינסטגרם שבבעלות מטא, ואף נגד החברות עלי אקספרס וטיקטוק. הקנסות על הפרת ה-DSA, בה מואשמת X, יכולים להגיע לעד שישה אחוזים מסך המחזור השנתי העולמי של חברה, ולאלץ את פלטפורמת המדיה החברתית לבצע שינויים בהתהלותה, כדי להימנע מהפרות אלו. X תקבל כעת ארכה, שלא הוגדרה בזמן קצוב מראש, על מנת לבחון את הממצאים נגדה בתיק האיחוד האירופי ולהגנן על התנהלותה בגינם. יצוין כי X נמצאת על הכוונת של האיחוד גם בגין קיצוץ משאבי ניהול התוכן שלה. במאי הודיע האיחוד ל-X שעליה למסור לידיו מידע מפורט ומסמכים פנימיים ודרש מידע נוסף על צעדים שננקטו בפלטפורמה שבבעלות מאסק כדי להפחית את הסיכונים מ-AI יצירתית ושילובה בתהליכי בחירות במדינות, על מנת לשטות במשתמשים ולהטות דעת קהל. חקירה זו טרם מוצתה ועדיין לא התפרסמו ממצאיה.