מיקרוסופט ממשיכה בתוכנית שלה, שהחלה בראשית השנה, של פיטורי עובדים, וביצעה באחרונה עוד סבב – כך דווח בתקשורת, ומיקרוסופט אישרה. עם זאת, החברה לא מסרה בכמה עובדים מדובר והיכן הם ממוקמים, וממיקרוסופט ישראל לא נמסרה תגובה לפניית אנשים ומחשבים. יצוין כי בחודש שעבר פורסמו הערכות שלפיהן הענקית מרדמונד עומדת לפטר 1,500 עובדים בגל הקרוב. על פי הדיווחים, הפיטורים השפיעו על מחלקות ואזורים גיאוגרפיים שונים במיקרוסופט. כך, למשל, מפוסט שפרסם אחד המפוטרים בלינקדאין עולה שפוטרו עובדים ביחידות המוצר והתכנות של חברת הענק. בפוסט נוסף כתבה אנג'לה וינס, מנהלת מוצר בכירה בחברה: "שלום, חברים. כחלק מהפיטורים האחרונים במיקרוסופט, פיטרו גם אותי, ואני מחפשת עכשיו את ההרפתקאה הבאה בקריירה שלה. זה היה מסע מדהים ואני מודה מאוד על ההזדמנויות שניתנו לי במהלכו". עובדת אחרת, שהועסקה במחלקת Xbox, כתבה ב-X: "אני עצובה להודיע שפוטרתי ממיקרוסופט. לכל אלה שהיו חלק מצוות Xbox – תודה רבה. אני מקווה שעשיתי אתכם גאים". הפיטורים הם חלק מהאסטרטגיה של מיקרוסופט "לייעל" פעילויות קיימות ולהשקיע בתחומים מחוללי צמיחה. דובר מטעם החברה מסר ל-GeekWire כי "התאמות ארגוניות ושל כוח העבודה הן הכרחיות וחלק רגיל מניהול העסקים שלנו. נמשיך להעדיף ולהשקיע באזורי צמיחה שהינם אסטרטגיים לעתידנו, ובתמיכה בלקוחות ובשותפים שלנו". גל הפיטורים הקודם במיקרוסופט בוצע בחודש מאי וכלל 1,000 עובדים בכל מחלקות החברה. גל זה והגל הנוכחי בוצעו לקראת סוף השנה הכספית של החברה, שהסתיימה ב-30 ביוני. מומחים מצביעים על כך שפיטורי עובדים לקראת תחילתה של שנה כספית חדשה הם לא דבר שכיח במיקרוסופט. כמו כן, בחודש ינואר פיטרה מיקרוסופט 1,900 עובדים מחלקת הגיימינג שלה.

חברת ההיי-טק הישראלית פאפאיה מעלה קמפיין לגיוס עובדים שישודר במהלך שידורי העונה החדשה של "המירוץ למיליון" בקשת 12, בכיכובו של השחקן רון שחר ובהפקת look&listen. במסגרת הקמפיין ישתתפו עובדי החברה בפרסומות וישחקו את "עצמם" יחד עם שחר. החברה, המתמחה במשחקי טורנירים במובייל, מנהלת כ-20 מיליון טורנירים ביום מסביב לעולם. במסגרת משחקי החברה, שחקנים יכולים להתחרות זה מול זו בטורנירים מבוססי יכולת, לאתגר את עצמם ולהשתפר, וכך להרוויח מניצחונותיהם. החברה מעסיקה כמעל 300 עובדים, תוך שהיא ממשיכה בגיוס עובדים לתפקידים שונים.

אפליקציה רשת חברתיצת חדשה בשם noplace זינקה לצמרת חנות האפליקציות של אפל לאחר שהושקה אתמול פומבית לאחר שהייתה במצב הזמנה בלבד. האפליקציה, שנועדה למשוך קהל צעיר יותר – או מי שרוצים להתחבר עם חברים או סביב תחומי עניין משותפים – היא מעין Myspace מודרנית עם פרופילים צבעוניים הניתנים להתאמה אישית, המאפשרת לאנשים לשתף הכל, החל ממצב מערכת יחסים ועד תכנים שהם מקשיבים או צופים בהם, מה הם קוראים או עושים ועוד. באיתות ברור על הפוטנציאל שלה בשוק החברתי הצרכני התחרותי, noplace הפכה ויראלית עוד לפני ההשקה הפומבית, בעיקר בשל התכונה שלה, המאפשרת למשתמשים לבטא את עצמם על ידי התאמה אישית של צבעי הפרופיל שלהם. המייסדת והמנכ"לית של האפליקציה, טיפאני זונג, פעילה ומעורבת בשוק עוד משנות העשרה שלה, כשעבדה ב- Binary Capital וסייעה לחברה לאתר עסקאות צרכניות בשלביהן המוקדמים. "עם noplace", אומרת המייסדת, "הרעיון הוא לספק מקום שבו אנשים יכולים לעקוב אחר חבריהם, כמו גם למצוא אחרים שחולקים את תחומי העניין שלהם במקום אחד". האפליקציה מציעה פרופיל קטן וניתן להתאמה אישית, שבו במשתמשים יכולים לשתף את מה שהם עושים ולהתאים אותו כך שישקף את תחומי העניין שלהם. פרופילים של משתמשים יכולים להכיל תגים, שהאפליקציה מכנה "כוכבים", שהם תחומי העניין או הנושאים החשובים להם. לדוגמה, משתמשים עשויים להוסיף לפרופילים שלהם את הסימן האסטרולוגי שלהם, התחביבים שלהם  ועוד – מה שהופך אותם לגלויים לאחרים. יש גם מדור של "10 החברים המובילים", שמזכיר את "8 המובילים" של Myspace. אבל noplace דומה לצ'אט קבוצתי עולמי או מתחרה של X יותר מאשר אלטרנטיבה לפייסבוק, מכיוון שהיא מתמקדת בעדכונים מבוססי טקסט ואינה תומכת לעת עתה בתמונות או בסרטונים.

בצעד שנועד לשמור על פרטיות המשתמש, הסוכנות הלאומית להגנה על הנתונים של ברזיל, ה-ANPD, נקטה באחרונה עמדה נחרצת מול מטא (Meta) – חברת האם של פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם ואחרות. הסוכנות הורתה לענקית ממנלו פארק להפסיק להשתמש בנתוני משתמשים ברזילאים כדי להכשיר את דגמי הבינה המלאכותית שלה, תוך ציון חששות לגבי נזק אפשרי וחוסר שקיפות. ה-ANPD העניקה למטא חמישה ימים החל מיום ג' האחרון, על מנת לציית להחלטתה, והודיעה כי תקנוס את מטא ב-50,000 ריאל (9,000 דולר) על כל יום, אם החברה תמשיך לשאוב את הנתונים של אזרחי המדינה עבור אימוני מודלי הבינה המלאכותית שלה. החלטה זו נובעת מעדכון מדיניות הפרטיות האחרון של מטא, שהתבצע לקראת סוף יוני, שלפי לחברה יש רשות להשתמש בפוסטים, תמונות וכיתובים ציבוריים מהפלטפורמות שבבעלותה לשם פיתוח יכולות הבינה המלאכותית שלה. ה-ANPD הביעה את חששה ממדיניות זו, והדגישה את "הסיכון הקרוב לנזק חמור ובלתי הפיך" לזכויות היסוד של המשתמשים הברזילאים.  לפי הערכה שבוצעה בתחילת החודש, אוכלוסיית ברזיל מונה כעת 217,637,297 בני אדם. מתוכם, 102 מיליון ברזילאים משתמשים בפייסבוק ו-113 באינסטגרם, בנוסף יש כמובן רבים רבים אחרים שעושים שימוש ב-ווטסאפ, ת'רדס ובשירותי מטא אחרים. לאיסוף נתוניהם, כך טענה הרשות הרגולטורית של ברזיל, תהיה ההשפעה פוטנציאלית משמעותית ולא רצויה. The Brazilian DPA just ordered Meta to pause the training of large language models using public content shared by adults on Facebook and Instagram in Brazil. pic.twitter.com/kXVP9bYBxs — Luis Montezuma | @luismontezuma@mstdn.social (@montezumachavez) July 2, 2024 מטא: "זהו מכשול לחדשנות ולהבאת יתרונות ה-AI לברזיל" יצוין כי הסוכנות לא סתם מודאגת, אלא מביעה חששות מתסריטי בלהה פוטנציאליים שניצנים שלהם כבר ניצפו בפועל. כך למשל, דו"ח שערכה באחרונה Human Rights Watch מצא תמונות ניתנות לזיהוי של ילדים ברזילאים בתוך מערך אימון בינה מלאכותית גדול בשם LAION-5B. הממצא המסוים עורר דאגה מוגברת לגבי האפשרות של זיופים עמוקים וצורות אחרות של שימוש לרעה בדאטה של אזרחים, והדגיש את הדחיפות לנקיטת אמצעי הגנת מידע מחמירים יותר בברזיל. The personal photos of Brazilian children are being used to create powerful AI tools without the children’s knowledge or consent. Children shouldn't have to live in fear that their photos might be stolen and weaponized against them.https://t.co/RQjLGLsQdg pic.twitter.com/ObnANImKQL — Human Rights Watch (@hrw) June 10, 2024 אחרי שהסוכנות הבינה, לטענתה, ש-מטא מעבדת נתונים אישיים לצורך אימון מערכות זיהוי פנים, מבלי לקבל הסכמה מתאימה מהאנשים המעורבים – מה שמפר את חוקי הגנת המידע של ברזיל – הוחלט ב-ANPD לדרוש מהחברה להפסיק לעשות שימוש בנתונים האישיים של משתמשים ברזילאים לצורך אימון ה-AI, ולהבטיח עמידה בתקנות הגנת המידע של המדינה. מטא הביעה אכזבה מהוראת ה-ANPD, וטענה כי היא מצייתת לחוקי הפרטיות המקומיים. בהודעה מטעמה היא ציינה כי "'השקיפות שלנו גדולה מזו של חברות רבות אחרות בתעשייה, שמשתמשות בתוכן ציבורי כדי להכשיר את הדגמים והמוצרים שלהן, והגישה שלנו תואמת את חוקי הפרטיות והתקנות הברזילאים". דובר החברה הוסיף בתגובה כי "זהו צעד לאחור לחדשנות ולתחרות בפיתוח AI, ויגרום לעיכובים נוספים בהבאת היתרונות של ה-AI לאנשים בברזיל". עם זאת מטא הביעה את מחויבותה לעבוד עם ה-ANPD כדי לטפל בחששות שהועלו ולהבטיח ציות מלא מטעמה לכל חוקי הגנת המידע של ברזיל.

"מדינת ישראל מאותגרת יום יום, ומתמודדת עם איומים ואתגרים בקנה מידה מעצמתי. בעידן ה-AI, ההתפתחויות הן מהירות משמעותית, ונדרש מאיתנו להגביר את הקצב, כדי להמשיך ולשמר את היתרון האיכותי והעליונות הטכנולוגית. בהנחיית משרד הביטחון, יהיה מיקוד וריכוז מאמץ בתחומים של עצמאות בייצור כחול לבן והאצת היכולות הישראליות בעולמות הרובוטיקה, האוטונומיה והבינה המלאכותית", כך אמר אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת שבמשרד הביטחון. אל"מ וויינגולד דיבר שלשום (ג') בכנס בנושא "אסטרטגיה לישראל: עתיד ביטחוני ומדיני". את הכנס ערך מכון הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. הרצאתו של אל"מ וויינגולד נשאה את הכותרת "העתיד שמעבר לכיפת ברזל". לדבריו, "לצד הדגשים של משרד הביטחון, גם לראש מפא"ת ישנם דגשים: קיצור הזמן למבצוע יכולות (הפיכתן למבצעיות – י"ה) מיצוי הפוטנציאל האדיר של אומת הסטארט-אפ ואימוץ טכנולוגיות Dual use (שימוש כפול, לשתי מטרות, צבאית ואזרחית – י"ה) – הם אלה שיסייעו לנו להוביל בתחרות הלמידה העזה". הוא אמר כי "ה-14 באפריל – ליל היירוטים נגד המתקפה האירנית, היה נקודת עוצמה מדעית, טכנולוגית וביטחונית. הצלחת הלילה הזה הינה, בין היתר, תולדה של לפחות שלושה עשורים של עבודה במפא"ת על מערך הגנה רב שכבתי. זה נעשה בשיתוף האקדמיה, התעשיות הביטחוניות, צה"ל ומערכת הביטחון". "עתיד ההגנה האווירית טמון בלייזר" לדברי אל"מ וויינגולד, "עתיד ההגנה האווירית טמון בלייזר. אנחנו עובדים על מערכת לייזר רב עוצמה קרקעית, מגן אור, שצפויה להיות מבצעית בשנה הבאה. בעשור הקרוב, בראי התפיסה והחזון שהצבנו, אנחנו צפויים לראות מערכות לייזר רבות, כולל על פלטפורמות מוטסות, שיהפכו את המערך לרובסטי, אג'ילי וכלכלי יותר". "מפא"ת", אמר, "משתף פעולה עם יותר מ-270 סטארט-אפים. יש לנו 'מסלול ירוק', שמקצר תהליכים וכך, כיום, בתוך שבועיים חברות הזנק יכולות לעבוד איתנו, בלא דרישה למימון אקוויטי ובלי דרישה לקניין רוחני משותף". "במקביל", ציין, "פתחנו אקסלרטור, Innofense (או Innovation Defense), ועשינו זאת יחד עם המפעילים האזרחיים SOSA ו-iHLS. כעת אנחנו במהלך ההרשמה למחזור החמישי, ויש כבר כ-200 הצעות שהוגשו. 13 חברות בוגרות המרכז קיבלו הזמנות המשך ממפא"ת בגובה של יותר מ-18 מיליון שקלים, מתוכן חמש חברות תמכו במישרין במאמצי המלחמה הנוכחית. אנחנו מעודדים שיתוף פעולה עם סטארט-אפים, להשגת היעדים הטכנולוגיים המתקדמים העומדים בפנינו, ומעודדים פניות אלינו של חברות הזנק בכל שלבי החיים שלהן, שסבורות שיש להן מה להציע למערכת הביטחון בשל החבירה אלינו. הסטארט-אפים הישראליים הם מהירים וגמישים, והם מספקים מערכות בחוד חנית הטכנולוגית לכוחות הלוחמים. הם מביאים לקיצור זמן ה-'מהירות לשטח' (Time to operation), ויש להם תפקיד קריטי בתחרות על העליונות הטכנולוגית-מבצעית". אל"מ וויינגולד סיים את דבריו באומרו כי "חשוב לציין את התעשיות הביטחוניות: התעשייה האווירית, אלביט, רפאל, תומר ועוד חברות רבות, שמהוות נדבך משמעותי בעוצמה הביטחונית של מדינת ישראל. הן גם תורמות לכלכלה הישראלית. כך, הייצור הביטחוני שבר השנה שוב שיא, והסתכם ביותר מ-13 מיליארד דולר".

כנס שנערך השבוע ביקש לשים קץ למה שעורכיו כינו "הדחיקה החוצה מההיי-טק של החיילים המשוחררים המפונים" מהדרום ומהצפון, ובמקום זאת להרחיב את התעסוקה שלהם בענף. הכנס נערך על ידי Nitzanim To Tech – תוכנית שנותנת לחיילים משוחררים מהפריפריה לימודי היי-טק, ובמיוחד לימודי DevOps, יחד עם ליווי מקצועי מלא. התוכנית הוקמה על ידי עמותת בנתיבי אודי, שייסדו ההורים השכולים מרדכי וג'ורג'ט אלגרבלי לזכר בנם, אודי אלגרבלי ז"ל, שנפל בלבנון. היא מתקיימת בשיתוף האגף לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, מערך הדיגיטל הלאומי, מיקרוסופט ישראל, בנק הפועלים, מיזם 710, שפועל להשמה של מפונות ומפונים שנפגעו תעסוקתית בעקבות המלחמה, צה"ל – אגף התקשוב וההגנה בסייבר, בסמ"ח באגף התקשוב ואכ"א, משרד החינוך, גופים פילנתרופיים כגון עתידים, הפדרציה היהודית ניו יורק וקרן משפחת שעשוע, וכן הפניקס וסיימוטיב טכנולוגיות. על פי עורכי האירוע, "מאז פרוץ המלחמה, אי השוויון בין המרכז לפריפריה החמיר אף יותר, וסיכוייהם של חיילים מהעוטף – הדרום והצפון – להתקבל למשרות בהיי-טק נמוך ביותר מ-50% לעומת חבריהם מהמרכז". בכירים במשק ובצה"ל הגיעו לאירוע במטרה לנסות ולשנות את המגמה הזאת. היעד המרכזי של הכנס היה "להגביר את השתלבות החיילים המשוחררים מהפריפריה בתעשיית ההיי-טק, ולתת להם תקווה שהמלחמה לא הרסה להם את האפשרות לעתיד טוב יותר", על פי מארגניו. "זוהי משימה לאומית, שנועדה לטפל בפערים" סא"ל (מיל') יניב אוסי, מנהל תוכנית Nitzanim To Tech ותושב כרמית – ישוב קהילתי בצפון הנגב, אמר כי "אנחנו שואפים להבטיח שחיילות וחיילים משוחררים.ות מהפריפריה שיש בהם.ן את הרצון והלהט לטכנולוגיה יוכלו למצוא תעסוקה, תוך טיפוח צמיחה כלכלית וחוסן באזורים אלה". לדבריו, "התוכנית היא יותר מיוזמה חינוכית – זוהי משימה לאומית, שנועדה לטפל בפערים בין המרכז לפריפריה בישראל. על ידי מתן שוויון הזדמנויות לחינוך טכנולוגי ופיתוח קריירה, התוכנית שואפת ליצור עתיד מכיל ומשגשג יותר לכולם.ן". בין משתתפי הכנס ניתן היה למצוא את קרן קציר שטיבל, מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות תאגידית במערך הדיגיטל הלאומי; נועה ליפשיץ, ראשת היחידה לסיוע נוסף להשכלה והכשרות מקצועיות באגף לחיילים משוחררים במשרד הביטחון; רס"ן דניאל אלפי ארביב; איל שילון, ראש תחום הכשרות שער לעתיד; הילה היבש, סמנכ"לית ייעוץ משפטי, קשרי ממשל ואחריות תאגידית במיקרוסופט ישראל; הילה למברגר מטרני, סמנכ"לית חברתית בבנק הפועלים; סמר בשארה, מנהלת פועלים בקהילה; חנה רדו, יזמת חברתית, מייסדת ויו"רית סופרסונס ו-Group 19, וכן יזמת 710; והחיילות והחיילים המשוחררים.ות שהחלו את המחזור הנוכחי של התוכנית. בתמונה: מימין – אופיר אלגרבלי, מנכ"ל בנתיבי אודי; סמר בשארה, מנהלת פועלים בקהילה מטעם בנק הפועלים; קרן קציר שטיבל, מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות תאגידית במערך הדיגיטל הלאומי; מעין מלצר, נציגת מיזם 710; חנה רדו, מייסדת ויו"רית סופרסונס ו-Group 19, ויזמת 710; הילה היבש, סמנכ"לית ייעוץ משפטי, קשרי ממשל ואחריות תאגידית במיקרוסופט ישראל; הילה למברגר מטרני, סמנכ"לית חברתית בבנק הפועלים; ונועה ליפשיץ, ראשת היחידה לסיוע נוסף להשכלה והכשרות מקצועיות באגף החיילים המשוחררים במשרד הביטחון.

השבוע פורסמו שני דו"חות שהראו שברבעון השני חל שיפור מסוים בהיקף הגיוסים וההשקעות בהיי-טק. הדו"חות, האחד של RISE Israel והשני של IVC ולאומיטק, מצביעים על כך שהנתון הגיע ברבעון ל-2.8 או 2.9 מיליארד דולר, בהתאמה. מדובר בעלייה תלולה בהשקעות ועל פי RISE Israel, בחזרה לרמה של סוף 2022 – לפני משבר המהפכה המשפטית, ואחריו משבר המלחמה. לכאורה, נראה שיש סיבה למסיבה: ההשקעות שבות לעלות. אלא שהמציאות לא מתכתבת עם התחושה האופטימית, במידה רבה מאחר שהמקור של חלק ניכר מהגידול הוא במגה-סבבים, קרי – גיוסים של סכומים גדולים, ורק שש חברות עשו זאת ברבעון. הבולטת מביניהן היא וויז של אסף רפפורט, שגייסה קרוב למיליארד דולר בסבב אחד. האם החברות האלה והמגה-סבבים שהן ביצעו הם היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל? התקווה היא שלא, אבל התשובה לכך תינתן ברבעונים הבאים. ב-RISE Israel מצביעים על כך שהנתונים מוכיחים שיש קשר הדוק בין מצב ההיי-טק וההשקעות בו למה שקורה במדינה – המלחמה והשלכותיה – ובזירה הגלובלית. ואמנם, רואים את זה לאורך ולרוחב הענף – אנשי הון-סיכון, אנשי אקדמיה, מנהלים ואפילו עובדים זוטרים. המלחמה הביאה לגיוס מילואים נרחב, גם של אנשי היי-טק, והיא (עוד) גורם שמביא משקיעים זרים להדיר את רגליהם מישראל. אלה ואחרים מביאים לדחיית עסקאות, פיטורים, ביטולי משלחות לחו"ל והשתתפויות בכנסים, ועוד. מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: ניב קנטור מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, היטיבה לשקף את המציאות כפי שהיא: לדבריה, העובדה שרוב כספי הגיוסים הלכו למספר קטן של חברות מעוותת את התמונה ועלולה ליצור אופטימיות מדומה. בנוסף, מעבר למספרים היפים, עדיין שרירה וקיימת האזהרה שמנהלים ומשקיעים הביעו באחרונה, שלפיה יש חשש שהמצב בארץ יגרום לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל – מה שירתיע קרנות מסוימות מלהשקיע בארץ. זאת, אפילו לאחר שאיומי ה-BDS והרוח האנטי ישראלית במקומות רבים בעולם לא הרתיעה אותן מלשים את כספן כאן. מה באשר לעתיד? ייתכן שהמספרים האלה מעידים על שינוי מגמה וחזרה לצמיחה של ההיי-טק, אבל יש מנהלים בענף שסבורים אחרת. בדו"ח שפרסמה רשות החדשנות מצוין ש-600 מהם התריעו על ירידה בתפוקות, מה שעלול להוביל לפיטורים, כדי להתאים את מצבת כוח האדם למה שקורה בשווקים. בהקשר זה יש לציין שפיטורים קורים לא רק בישראל ולא רק במלחמה. למעשה, זוהי מגמה עולמית בהיי-טק, בפרט מתחילת השנה. על פי ההערכות, קרוב ל-200 אלף איש פוטרו בענף מאז ה-1 בינואר. האחרונה שפורסם שהיא מבצעת פיטורים היא מיקרוסופט. במקרה שלה, מדובר בעוד שלב ביישום תוכנית הפיטורים שהיא החליטה עליה לפני חודשים אחדים. בחברה סירבו לציין היכן מבוצעים הפיטורים וממיקרוסופט ישראל לא נמסרה תגובה לפניית אנשים ומחשבים בעניין, אבל בהחלט ייתכן שהמהלך משפיע על הפעילות הענפה של הענקית מרדמונד בארץ. ברמה המגזרית, מרבית ההצלחות שהביאו לשיפור ברבעון השני קשורות בתחום הסייבר ובתחום הביטחוני. בתחומים אחרים, כמו AI, אנחנו אמנם מדורגים במקום השלישי במספר החברות שפעילות בעולם זה, אבל נשרכים מאחור בכל מה שקשור בהשקעה בתשתיות שיאפשרו את המחקר ואת המשך פיתוח המוצרים – מה גם שיש לאוכלוסיות מסוימות קושי בגישה למשאבי מחשוב. השורה התחתונה: הנתונים היבשים על ההשקעות בהיי-טק הישראלי מעודדים. אין כאן רצון להשבית שמחות, אבל, יחד עם זאת, אסור לקבל כמובן מאליו מסרים שגורמים אינטרסנטיים מנסים לשדר, כחלק מקמפיין שנועד לצייר תמונת מצב מעוותת שלפיה הרע מאחורינו ואנחנו בדרך להתאוששות. הטכנולוגיה אינה חזות הכול אחת המסקנות ממה שאירע ב-7 באוקטובר היא שהקונספציה שלפיה אפשר להתבסס על הטכנולוגיה שתתריע האם יש מחבלים שמנסים לחדור מרצועת עזה לישראל ותנטרל את האיום – קרסה. האירועים הוכיחו שמקבלי ההחלטות נתנו משקל סגולי גדול מדי לטכנולוגיה, ולכן לא היו מספיק כוחות אנושיים בשטח כדי לבלום את המתקפה. זה נכון לא רק ברמה הביטחונית, אלא גם ברמה האזרחית – בתפיסת עולם שמתלהבת מדי מהטמעת טרנספורמציה דיגיטלית, מבלי לחשוב על משתמשים רבים, מכל הגילאים והמגזרים, שמחשוב תהליכים לא יסייע להם בחיים – ולייצר איזונים מתאימים. זה נכון שבעתיים לגבי אנשי המגזר הציבורי-ממשלתי. הטכנולוגיה עושה דברים נפלאים, אבל היא גם מעמיקה את הפערים, במקום לצמצם אותם. מקבלי ההחלטות יכולים למנוע את זה, מבלי למנוע את הקידמה והמחשוב. הכול שאלה של רצון ותקציב השבוע קיבלנו דוגמה לכך, שאמנם עוסקת במגזר מסוים, אבל נכונה לגבי חלקים נרחבים באוכלוסייה. הנושא עלה בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בדיון שעסק במחסור בלשכות תעסוקה בפזורה הבדואית בנגב. מנתונים שהוצגו לוועדה עולה שלפחות 80 אלף תושבים מיישובים אלה, שמרוחקים ממרכזי תעסוקה והיי-טק, ונטולי פתרונות תחבורה, למעשה לא יכולים לקבל שירותים מלשכות התעסוקה, כולל לא קבלת קצבאות, שרבים מהם זכאים להן. התשובה של הממסד היא שהלשכות נמצאות בתהליך של טרנספורמציה דיגיטלית, שתמחשב חלק גדול מהדברים שכדי לבצע אותם, על מי שנדרש להם ללכת כיום פיזית ללשכה. בכך, הם אומרים, יתייתר הצורך להגיע לסניף. זה היה הנימוק העיקרי שהוביל להחלטת שר הכלכלה, ניר ברקת – שנולד בהיי-טק, לבטל הקמת חמש לשכות תעסוקה בפזורה הבדואית. שהרי אם התהליכים יהיו דיגיטליים, אין צורך בלשכות האלה. הלא כן? לא. מי שיושב על המדוכה בנושא זה, כבר כמעט שלוש שנים, מתעלם מהעובדה שכדי לממש תהליכים דיגיטליים נדרשת גישה לאינטרנט, וזה משאב חסר במרבית היישובים הבדואים, בפרט בכפרים הלא מוכרים, כמו גם בלא מעט ישובים אחרים בפריפריה. הנדרשים לשירותי לשכות התעסוקה מגיעים בדרך כלל מאוכלוסיות מוחלשות, וחלקם בעלי אוריינות דיגיטלית מוגבלת ביותר. קל להשיב על טענה זו בכך שהם חייבים ללמוד להתחבר לעולם החדש. אלא שללמוד עולם חדש, בפרט בגיל מבוגר, זה קשה, מה גם שברוב המקרים אין מי שיקנה להם את האוריינות הדיגיטלית. הגופים הציבוריים שעוסקים במתן השירות לאזרח ובדיגיטציה שלו, בעיקר בממשלה ובשלטון המקומי, חייבים לראות לנגד עיניהם כל הזמן את האזרח המוחלש, חסר האמצעים, שאין לו אוריינות דיגיטלית חזקה, אבל גם שביקור בסניף מרוחק של לשכת התעסוקה או כל גוף ממשלתי-ציבורי אחר דורש ממנו התניידות מסורבלת ויקרה. כזה שהקצבאות הן בסיס הקיום שלו, אבל קשה לו להגיע ללשכה ולקחת אותן. זו דוגמה לכך שהטכנולוגיה עושה דברים נפלאים, אבל היא גם מעמיקה את הפערים, במקום לצמצם אותם. מקבלי ההחלטות יכולים למנוע את זה, מבלי למנוע את הקידמה והמחשוב. הכול שאלה של רצון ותקציב.

פגיעות חדשה שהתגלתה במעבדים של אינטל, וזכתה לכינוי Indirector, יכולה להיות מנוצלת לצורך התקפת ערוץ צידי חדשה, שתאפשר הדלפה מידע חשוב מתוך המעבדים עצמם. כך עולה מנייר עמדה שפורסם בעקבות מחקר של שלושה חוקרי אבטחה – לואי לי, חוסיין יאברזאדש ודין טולסן. הבעיה הזו קיימת במעבדים המודרניים יותר של אינטל, אלו ששייכים למשפחת ה-Alder Lake ומעלה, כלומר לדור ה-12 עד ה-14 של מעבדי ה-Core של החברה, אך לא ברור האם גם במעבדי ה-Core Ultra שמיועדים למחשבים הניידים. הפגיעות התגלתה בחומרה במנגנון שמשמש את המעבדים לחזות את כתבות היעד של הסתעפויות בלתי צפויות בתוכנה. האקרים יכולים לתקוף את הרכיב הזה, שמכונה Indirect Branch Predictor (IBP), שפעיל בזמן הריצה של התכונה, ואז להזריק הוראות מטורגטות היטב, שיכולות להשתמש במנגנון הזה כי לחשוף עבור משתמש שהשיג גישה מקומית מידע ששמור במעבד באמצעות ערוץ צידי. עורכי המחקר אף ציינו, שניתן לבצע הנדסה לאחור של פעולות סיעוף הכתובות הללו במעבדים המודרניים כדי ליצור התקפות משמעותיות ואף להשתלט על מנגנון הזרמת הפקודות של כל התוכנות המורצות במחשב המותקף. הממצאים על הבעיה החדשה הועברו לאינטל כבר בפברואר 2024, לפי החוקרים, ולפי אינטל המידע הועבר ליצרניות תוכנה/חומרה רלוונטיות. לפי אינטל, היא סקרה את הדו"ח ואין צורך בהנחיות נוספות או חדשות מעבר להנחיות שהיא סיפקה בעבר עבור נושאים דומים אחרים כולל IBRS, eIBRS ו-BH. כן ממליצה החברה להשתמש באופן אגרסיבי יותר ב-Indirect Branch Predictor Barrier וכן להקשיח את תנאי השימוש ביחידה החוזה את ההסתעפויות, BPU, עם שימוש בהתוויות מורכבות יותר, הצפנה וגם מוטיבים של אקראיות.