המבוכה הדיגיטלית למודיעין הישראלי נמשכת: הגרדיאן הבריטי, שחשף ביום ו' האחרון את זהותו – שהייתה שמורה בסוד – של מפקד יחידה 8200, תא"ל יוסי שריאל, פרסם אמש (ג') את חלקו השני של התחקיר על הקצין הבכיר. לפי העיתון, הקצין ניהל גם – בניגוד לנהלים – חשבונות פייסבוק, אינסטגרם, סקייפ ולינקדאין. חשבון הפייסבוק, שנמחק בשבוע שעבר, כלל תמונה של שריאל ואף קושר לעמוד בעל זיקה לבוגרי יחידה 8200. עוד ציין העיתון הבריטי כי בחשבון הלינקדאין שלו צוינה דרגתו. כמו כן, פורסם כי באחד החשבונות הייתה כתובת מייל שכללה את שמו המלא של שריאל, וגם כי הוא היה פעיל בעריכה ובתרומה ל-ויקיפדיה בשפה העברית. גם שם הוא השתמש בשמו האמיתי. כמו כן, לפי הגרדיאן, פרטי הקצין פורסמו במסמך ממשלתי שהיה ברשת. ספר שפרסם תא"ל שריאל באמזון הוביל לתחקיר דיגיטלי שאותו ערכו בעיתון, וממנו נתגלה חשבון גוגל פרטי שלו, פרטי זיהוי ייחודיים וקישורים למפות שבחשבון. הספר פורסם ב-2021 ומחברו כונה תא"ל YS. שריאל כתב את הספר The Human Machine Team (צוות המכונה האנושית), ובו הוא תיאר "חזון רדיקלי", שמפרט את זווית הראייה שלו על בינה מלאכותית ויכולותיה העתידיות להביא לשינוי ביחסים בין אנשי הטכנולוגיה למכונות, ובתוך זה את התפיסה העתידית, שתשלב באופן עמוק יותר בין לוחמים ל-AI. לפי האתר, הספר מתאר בפירוט את המודל החדשני של אמצעי ה-AI שבהם ישראל משתמשת במלחמה הנוכחית. פרסום שמו של תא"ל שריאל מגיע ברקע הביקורת שנמתחה על היחידה הטכנולוגית שבראשה הוא עומד, שלא צפתה את מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר. בגרדיאן צוין כי "הטעות הביטחונית עשויה להפעיל לחץ נוסף על שריאל, שאומרים שהוא 'חי ונושם' את המודיעין, אך כהונתו בניהול חטיבת מודיעין הסייבר העילית של צה"ל הפכה שנויה במחלוקת… מאז מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר, יחידה 8200 הואשמה ב-'היבריס טכנולוגי', שבא על חשבון טכניקות איסוף מודיעין קונבנציונליות יותר". מה אומרים בדובר צה"ל? מדובר צה"ל נמסר בתגובה ש-"מפקד 8200 הינו קצין ערכי, שמוביל את יחידתו במהלך המלחמה. טענות שמטרתן לצייר את התנהגותו כבלתי אחראית ופזיזה משוללות כל יסוד. קצינים בצבא רשאים, על פי הפקודות, להחזיק בעמודי רשתות חברתיות אישיים. לאור הפרסומים האחרונים ובהתייעצות עם גורמי המקצוע, הוא החליט למחוק את העמודים, למען ביטחון משפחתו". בתגובתו התייחס דובר צה"ל גם לטענה לגבי הפעלת עמוד הוויקיפדיה ומסר כי "מדובר בפעילות שנעשתה ב-2004, בעת שהוא היה סטודנט באוניברסיטה, כחלק מקבוצה שלקח בה חלק במסגרת לימודיו האקדמיים, שעסקה בפיתוח ידע גלוי". בנוגע לספר באמזון אומרים בצבא כי "הוא פורסם לפני כמה שנים והכתובת המוזכרת בו לא משמשת את הקצין באופן אישי, ולא נעשה בה שימוש בעבר. עם זאת, חשיפת פרטיו האישיים של הקצין הינה תקלה. הנושא ייבדק כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד".

בשורה למשתמשי אנדרואיד: גוגל השיקה סוף סוף את תכונת "מצא את המכשיר שלי" לאיתור מכשירי אנדרואיד גם כשהם במצב לא מקוון. בפוסט בבלוג שלה, הודיעה גוגל על השקת התכונה שרבים חיכו לה, וציינה כי היא תהיה זמינה למכשירי אנדרואיד בכל העולם, בתחילה בארה"ב ובקנדה. "עם רשת חדשה מבוססת המונים של יותר ממיליארד מכשירי אנדרואיד, תכונת 'מצא את המכשיר שלי' יכולה לעזור לכם למצוא את מכשירי האנדרואיד שאינכם מוצאים ואת הפריטים היומיומיים שלכם במהירות ובאופן מאובטח". גוגל כבר מציעה הגדרת "מצא את המכשיר שלי" בטלפוני אנדרואיד, אבל המכשיר שמחפשים חייב להיות מופעל ומחובר כדי שהתכונה תפעל. הרשת החדשה משתמשת בבלוטות' כדי לאתר התקנים גם כשהם מנותקים מרשת Wi-Fi או מרשת סלולרית. תכונת האיתור של מכשירים לא מחוברים גורמת לכל מכשיר לאחסן את מיקומו בזיכרון של בקר הבלוטות', וכך מאפשרת לרשת לראות כל מכשיר נתמך גם אם הוא לא מחובר. בפוסט בבלוג שלה, גוגל מתארת חמש דרכים שבהן משתמשי אנדרואיד יכולים להתחבר לרשת "מצא את המכשיר שלי" החדשה: "ניתן לאתר כל טלפון או טאבלט אנדרואיד תואם על ידי צלצול או הצגת מיקומו על מפה. הרשת תאתר כל מכשיר נתמך גם אם הוא לא מקוון. היא תאתר כל מכשיר Pixel 8 או Pixel 8 Pro גם אם הוא כבוי או שהסוללה שלו התרוקנה. החל ממאי, ניתן יהיה להשתמש באפליקציית 'מצא את המכשיר שלי' כדי לאתר פריטים כמו מפתחות או מזוודות באמצעות תגי מעקב בלוטות' מתוצרת Chipolo ו-Pebblebee, שתוכננו במיוחד עבור הרשת החדשה. התגיות ישלחו למשתמש התראות מעקב במכשירי אנדרואיד ו-iOS כדי להזהיר את המשתמש גם על כל מעקב לא רצוי. בנוסף, במאי יושק כפתור 'מצא בקרבת מקום', שיעזור לאתר אובייקט שעשוי להסתתר ממש לידך. על ידי שימוש בתגי המעקב החדשים, ניתן יהיה לצוד חפצים קרובים, כמו ארנק או מפתחות. לאחר מכן, אפליקציית 'מצא את המכשיר שלי' תציג טלפון שנעלם או פריט אחר ביחס למכשירי Nest הביתיים, ותספק נקודת התייחסות. ולבסוף, ניתן יהיה לשתף מכשיר או אביזר כדי שאנשים אחרים יוכלו לעקוב אחריהם גם כן". גוגל הכריזה על רשת "מצא את המכשיר שלי" בספטמבר 2023, אך עיכבה את השקתה בגלל חשש שהטכנולוגיה תנוצל לרעה על ידי אנשים בעזרת תגי מעקב, כמו ה-AirTag של אפל, כדי לעקוב אחר אנשים אחרים. לפי הדיווחים, iOS 17.5 הקרובה של אפל כוללת את הגנות האבטחה הנדרשות כדי למנוע סוג זה של ניצול לרעה, וסוללת את הדרך לגוגל להשיק סוף סוף את הרשת שלה. הרשת החדשה תתמוך בכל מכשיר אנדרואיד 9 ומעלה. עוד מבטיחה גוגל, ש-"הגנות רב-שכבתיות המובנות ברשת 'מצא את המכשיר שלי' עוזרות לשמור על בטיחות המשתמש והמידע האישי, תוך מתן אפשרות שליטה על המכשירים המחוברים לרשת. זה כולל הצפנה מקצה לקצה של נתוני מיקום וכן דיווח מצטבר על מיקום מכשירים ותכונת בטיחות ראשונה מסוגה, המספקת הגנה נוספת מפני מעקב לא רצוי בדרך הביתה או למקום פרטי".  

"אנשי ה-IT והטלקום במדינת ישראל לא ישנים בלילה בארבע השנים האחרונות – מאז הקורונה ובפרט מאז המלחמה. מדובר בטכנולוגיה 'משבשת', אבל גם כזאת שמסייעת למדינה לצאת מה-'שיבוש' שהיא נכנסה אליו ב-7 באוקטובר. הטלקום הוא שיא הטכנולוגיה, המקום שיש בו את ההתפתחות הרבה ביותר וזה שמייצר את הפתרון לאילוצים השונים של המדינה והמשק", כך אמר המנכ"ל החדש של בזק, ניר דוד. דוד, שנכנס לתפקידו לפני פחות משבועיים, פתח כנס שהחברה ערכה היום (ד') באולם איסט בתל אביב, שבו היא השיקה את משפחת הפתרונות שלה לארגונים – בזק עסקים Pro (שדיווח עליה יפורסם בהמשך). מנחת הכנס הייתה הילה קורח מחדשות 13. הוא ציין כי השקעות בעולם התקשורת תמיד נתנו מענה למשברים, ובשני המשברים הגדולים האחרונים שעברו על מדינת ישראל – הקורונה והמלחמה בעזה – חלו עליות בצריכת התקשורת. כך, רוחב הפס למשק בית גדל בקורונה ב-38%, מ-8.7 ל-12 גיגה-בייט, ובמלחמה – ב-30%, מ-15.9 ל-20.7 גיגה-בייט. כמו כן, חל במלחמה הנוכחית גידול משמעותי, של 44%, בשימוש של ישראלים ברשתות החברתיות, וגם בצפייה בטלוויזיה, שבניגוד לעבר, נעשית כיום במידה רבה על גבי IP. "ב-7 באוקטובר", אמר דוד, "ראינו שיכולת המדינה להתמודד עם משברים נשחקה, אבל המגזר העסקי הפגין חוסן, בפרט בחודשיים הראשונים למלחמה. המגזר הציבורי נכנס להלם והחברות העסקיות המשיכו לרוץ קדימה, ולבצע פעילויות הרבה פעמים מבלי לשאול האם יש או אין להן רווח מזה. ראינו חברות תקשורת, קמעונאות, בתי מלון ומה לא שנרתמו על מנת לתרום ולסייע לחיילים, למפונים ולמשפחות החטופים. המגזר העסקי דחף את המדינה קדימה. כך גם בזק, שנכנסה ל-'צו 8 עסקי'". "התגייסנו לטובת צה"ל, ביצענו עבורם פעילות אינטנסיבית", ציין. "בשעות לפני הכניסה לעזה צה"ל פנה אלינו על מנת לטפל באירוע תקשורתי על קו הגבול. הם הסבירו לנו שאנחנו המטרה הכי קלה, שהמחבלים יירו עלינו. הצבא סיפק לנו נמ"ר, שני טנקים, מסוק קרב באוויר ושתי מחלקות, שהגנו עלינו. העובדים עבדו בתוך הנמ"ר, משום שהבנו שאם לא נטפל במקרה, צה"ל לא ייכנס לעזה. החלטנו שאנחנו מבצעים את המשימה, סיפרנו על כך לעובדים, הזהרנו אותם שבוודאות יירו עליהם וביקשנו מתנדבים. רבים קפצו על העגלה. היו באותו השבוע עוד שישה אירועים כאלה, שלכל אחד מהם היו מתנדבים, ולא רק צעירים בגיל גיוס למילואים, אלא גם עובדים שהיו להם ילדים בתוך עזה. ירו עליהם, תוך כדי שהם מרתכים את הסיבים. השלמנו את המשימה וצה"ל נכנס לעזה". טכנאים של בזק בדרום בתחילת המלחמה. צילום: דוברות בזק "בבזק יש כ-5,500 עובדים, שמעל 700 מהם התגייסו בצו 8 למילואים. כלומר, הרבה יותר משימות הוטלו על כתפיהם של פחות עובדים. למרות זאת, ביצענו שלל תרומות ופעילויות התנדבותיות, למשל פריסה של 2,000 קווי טלפון לטובת הקמת חמ"לים, מרכזי ידע, איסוף תרומות ואיתור נעדרים, תרומת מקלטים והתמודדות עם גידול אגרסיבי במתקפות סייבר", ציין דוד. פנימית בבזק, אמר, "הגענו מוכנים למלחמה ולא היינו צריכים לעשות תהליך מיוחד עם פתיחתה, אלא להפעיל נוהל מלחמה, שהעובדים והמנהלים ידעו עליו והיו מאומנים בו. המוקדים שלנו היו זמינים בזמינות הכי גבוהה, 1,000 טכנאים היו בשטח וחיכו לקבל את המשימות, וגם המהנדסים שלנו". בזק, סיבים אופטיים וחשמל דוד התייחס לאחד הפרויקטים המרכזיים של בזק בימים אלה – פריסת תשתית הסיבים האופטיים שלה ברחבי המדינה. "נכון לסוף 2023, יותר משני מיליון בתי אב כבר מחוברים לתשתית הסיבים של בזק, מתוך כשלושה מיליון בתי אב במדינת ישראל. זה הרבה מעל המתחרים. בקרוב יפורסמו נתונים מעודכנים, אבל אני יכול לומר שמתחילת השנה חווינו גידול של כ-10%. הצפי הוא שעד סוף השנה נגיע ל-2.5 מיליון בתי אב, ועד סוף השנה הבאה נסיים את הפריסה בכל המקומות שהתחייבנו בפני המדינה שנפרוס בהם את תשתית הסיבים האופטיים שלנו". "המטרה שלנו היא לוותר על תשתית הנחושת ולעבור לסיבים אופטיים בלבד. נכון שהמצב הביטחוני הביא לגידול בבקשות לחבר קווי טלפון שמבוססים על הנחושת, אבל הציבור פוגש בה את הפער הגדול בין שני סוגי החיבורים. התשתית של הסיבים האופטיים תשרת את כל המדינה הרבה שנים קדימה, משום שהיכולת לקפוץ בגללם ברוחב הפס ולתת שירותים נוספים היא כמעט אינסופית", ציין. מהלך נוסף, שאושר אמש על ידי דירקטוריון בזק, הוא כניסת החברה לשוק החשמל. דוד אמר כי "בלחיצת כפתור נאפשר לעבור מחברת החשמל לבזק ולהוזיל את החשבון ב-7%. כמעט הכול נשאר אותו הדבר – חברת החשמל היא זו שתחבר את הבתים ותיתן את השירות, אבל ההתחשבנות תהיה מול בזק, והמשתמשים יקבלו הנחה של 7% בחשבון החשמל שלהם". הוא הוסיף ש-"מדובר במיזם משותף שלנו ושל חברת ג'נריישן לאספקת חשמל מבוסס אנרגיות ירוקות". לסיכום אמר דוד כי "2023 הייתה שנת שיא עבור החטיבה העסקית של בזק – הן בהכנסות והן בחוויית השירות. הכנסנו בשנה החולפת הרבה מאוד חדשנות אצל הלקוחות הפרטיים והעסקיים כאחד, והטמענו אצלנו מערכי AI לזיהוי תקלות ברשת, כדי שהלקוח לא יפגוש אותן. אנחנו מזהים 99.9% מהאירועים ומתקנים אותם עוד לפני שזה מגיע ללקוח. כתוצאה מכך, יש הרבה פחות פניות של לקוחות למוקדים שלנו. בנוסף, בנינו מערך שירות עצמי ללקוחות הפרטיים והעסקיים, כולל אפליקציה. כמו כן, בנינו תשתית דאטה חדשה לחברה, כדי שתהיה לנו יכולת להפעיל מדעי נתונים, ומספר אנשי אבטחת המידע לעסקים אצלנו עלה משלושה לפני כמה שנים ל-30 במוקד ועוד 10 מומחים מעליהם. מעל 60 עובדים מתעסקים בפתרונות ובשירות שלנו לעסקים. ארגונים יגלו בקרוב את היתרונות של חבילת הפתרונות החדשה שלנו, ואין לי ספק שנצמח בתחום זה".

"עוברים עלינו ימים מאתגרים. זו תקופה שדורשת תעצומות נפש גדולות. במקביל, אנחנו חייבים להביט קדימה: אנחנו נכנסים לעידן חדש, של בינה מלאכותית. זו נכנסה לעולמנו בסערה והביאה עימה יכולות כמעט בדיוניות, בעלות פוטנציאל של שינוי מהפכני. אלא שלצד לא מעט תועלות צצים גם החששות: האם הבינה המלאכותית תחליף את העובדים בארגונים? האם היא תנוצל לרעה על ידי ההאקרים? דבר אחד בטוח: הבינה המלאכותית בכלל, ובתוכה הבינה המלאכותית היוצרת, כבר כאן, והן לא הולכות לאף מקום. היעד הוא לבחון כיצד ניתן להבין אותן לעומק על מנת לתעל את התועלות והיתרונות הגלומים בהן – לטובתנו", כך אמר ליאור פוני, מנכ"ל דל טכנולוגיות ישראל. פוני פתח את הכנס שערך היום (ד') הסניף הישראלי של ענקית ה-IT בשיתוף אנבידיה ואינטל. הכנס התקיים באולם הגן בשפיים, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה. בדבריו ציטט פוני ממחקר שנערך ביוזמת דל, שבחן עמדות של מנמ"רים מארגונים ב-40 מדינות, ביניהן ישראל, לגבי חדשנות. לדבריו, "המחקר בחן את הקשרים וההקשרים שבין ארגונים שהחדשנות הייתה בהם יוזמה למימוש, ובגינה הם חוו צמיחה, לעומת ההשקעה שהם עשו בבינה מלאכותית". הוא ציין כי "81% מהם העריכו שהעתיד יהיה רווי בשינויים, בשל כניסת ה-GenAI. זו, לדבריהם, תחולל שינויים משמעותיים בכל ארגון – מכל מגזר פעילות. ואמנם, אנחנו כבר רואים ארגונים שהחלו ליישם יכולות של בינה מלאכותית יוצרת, והיקף ההשקעות גבוה יחסית לעובדה שמדובר בטכנולוגיה צעירה. היקף השימוש בה צפוי רק לצמוח, ואנחנו נסייע לארגונים להיות בחזית החדשנות. כבר בנובמבר האחרון החל לפעול Israel-1 – מחשב העל שאנבידיה בונה בישראל, בשיתוף דל. הוא יהיה אחד ממחשבי העל המהירים ביותר בעולם לבינה מלאכותית ומחשב העל החזק בישראל, עם 8 אקסה-פלופ ל-AI ו-130 פטה-פלופ עבור מחשוב מדעי. עם Israel-1, חברות חדשניות בישראל ייצרו טכנולוגיות בינה מלאכותית שיחוללו מהפכה בתפוקה ובמודלים העסקיים של ארגונים מסביב לעולם". "פתרונות שלנו, מבוססי AI, כבר מוטמעים בחברות רבות – החל מארגוני בריאות, לטובת זיהוי מחלות הסרטן השונות במהירות וביעילות, המשך בהכנסת שירותים אישיים ועוד. כך, סובארו הטמיעה מערכת מצלמות, מבוססת מערכות שלנו, שמפענחת את תנאי הכביש, מזהה סכנות ומתריעה עליהן מבעוד מועד, למניעת תאונות", אמר פוני. לסיכום הוא ציין כי "ה-GenAI תהווה המאיץ של העשור, כי היא מגלמת בתוכה הזדמנות מסיבית ומיידית לארגונים. התחום מראה פוטנציאל מרגש לחדשנות, לצד אתגרים. כמו כל מהפכה טכנולוגית, כעת זה הזמן של כל ארגון להחליט האם הוא מוביל את המהפכה ומהווה חלק ממנה, או שהוא נותר מאחור".

אנשי ה-IT במשרד המשפטים, בראשות ששון סופרי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע (מנמ"ר) במשרד, בשיתוף אנשי נס (Ness) הטמיעו פתרון תשתית של ברודקום (Broadcom) להעברת מידע באופן מאובטח; כך נודע לאנשים ומחשבים. הפרויקט החל לפני כחצי שנה והסתיים בימים אלה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליוני שקלים. המערכת שהוטמעה היא Layer7 API Gateway של ברודקום (לשעבר CA). היא החליפה מוצר ותיק של יבמ (IBM). התשתית של ברודקום הוטמעה בסוף העשור הקודם בפרויקט "שדרת המידע", המהווה את תשתית העברת המידע בין משרדי הממשלה והרשויות, באופן מאובטח. את הפרויקט, שעלה לאוויר בתחילת 2019, ערכו אנשי נס מקבוצת חילן. לאור הצלחת פרויקט "שדרת המידע", משרד המשפטים החליט על הטמעת הפתרון בסביבה הפנימית שלו. זוהר פרל, סמנכ"ל בכיר בנס ומנהל חטיבת ברודקום תוכנה בנס פרו. צילום: ניב קנטור "יניב חיסכון כספי של מאות אלפי שקלים בשנה" במסגרת הפרויקט, לצד העברת השירותים למערכת החדשה של Layer7 API Gateway, המשרד הטמיע גם יכולות ניטור. כך, הוטמעו שתי מערכות עיקריות במשרד. האחת, מערכת הניטור Broadcom Application Monitoring, אשר מנתחת את המכונות הקיימות בסביבת ה-ESB של משרד המשפטים. עוד הוטמע מוצר Elasticsearch, אשר מייצא את כל המטריקות וה-Traffic Log ומציג את המידע בצורה נוחה וידידותית, לטובת קבלת התרעות בעת הצורך. במסגרת הפרויקט אנשי נס ליוו את משרד המשפטים בביצוע המעבר למערכות, ועד היום הועברו יותר מ-150 שירותים למערכת. בקרוב יעלו גם השירותים החיצוניים המיועדים לממשקים מול בנקים וגופים חיצוניים עימם משרד המשפטים עובד. עוד הוטמע מוצר Self Service של נס, המאפשר תצורת עבודה מודרנית ומעניק עצמאות למפתחים שיכולים להעלות ולהגר שירותים בעצמם. לדברי סופרי, "פרויקט המעבר לתשתית ברודקום יניב חיסכון כספי של מאות אלפי שקלים בשנה. זאת, בשל המעבר לשרתים וירטואליים במקום פיזיים. הפרויקט החשוב שיפר את יכולות הניטור והתגובה על השירותים שהמשרד מנגיש לאזרחים". זוהר פרל, מנהל חטיבת ברודקום בנס פרו (NessPRO), קבוצת מוצרי התוכנה של נס, אמר כי "הדגש המרכזי בפרויקט היה להטמיע את היכולות של המערכות השונות בסביבות הפנימיות של המשרד, כך שתהיה תאימות בין הסביבות – שדרת המידע ו-ESB". לדבריו, "הפרויקט מבטיח חוויית משתמש חדשנית וידידותית יותר לעובדי המשרד, אשר משלימה באופן מוכלל את פרויקט שדרת המידע, ומרחיבה את היכולות שהמשרד צבר בזכות הפרויקט. נמשיך ללוות את משרד המשפטים לטובת מיצוי מיטבי של הפתרון".

מנכ"ל בזק, ניר דוד, הודיע היום (ד') על מינויו של דניאל שמעוני לתפקיד סמנכ"ל חטיבת הלקוחות העסקיים של בזק. במסגרת תפקידו, שמעוני יהיה אחראי על החטיבה העסקית, המתמחה בפתרונות תקשורת ללקוחות עסקיים. לחטיבה עשרות אלפי לקוחות, והיא מספקת שירות גם לכלל ספקי התקשורת הפועלים במדינה. החטיבה מונה מאות עובדים, בעיסוקים רבים ומגוונים. שמעוני מנהל את אגף לקוחות ושותפים עסקיים בחטיבה העסקית בבזק כ-12 שנה, והוא מנוסה בהקמה וניהול של מערכי מכירה ארציים בקנה מידה גדול והתוויית אסטרטגיית מכירות ושירות לעסקים. שמעוני עסק רבות בגיוס לקוחות, תוך השקת שירותים חדשים ומתקדמים במגזר העסקי. לפני תפקידו האחרון היה שמעוני מנהל אגף הרכש בבזק ובבזק בינלאומי. ניר דוד, מנכ"ל בזק: "דניאל שמעוני הוא אחד המנהלים המוערכים ביותר בשוק התקשורת בתחום העסקי. אין לי ספק שיכולותיו יתרמו רבות לבזק בהתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות במגזר התקשורת לעסקים בתקופה זו. לדניאל יהיה חלק מרכזי בחיזוק הזרוע העסקית של בזק, תוך הגדלת הערך ללקוחות, פיתוח שירותים חדשים והמשך הצמיחה בהכנסות".

המחלוקת בעולם סביב המלחמה של ישראל נגד החמאס נמשכת, גם בתעשיית ההיי-טק: קבוצה של עובדים בגוגל יצאה בקריאה לחברה לצאת מפרויקט הענן הממשלתי נימבוס, ששוויו 1.2 מיליארד דולר. חברי הקבוצה נוקטים פעולות שונות, תחת הכותרת No Tech for Apartheid (לא לטק לטובת האפרטהייד). המגזין טיים פרסם אתמול (ג') תחקיר על הקבוצה הזאת, שאמנם כוללת כעת 40 עובדים בלבד, אבל לטענתם, מאות מעמיתיהם בחברה תומכים בהם. גוגל מעסיקה ברחבי העולם 180 אלף עובדים, מהם כ-2,000 בישראל, כך שלפחות כרגע, מדובר בשיעור קטן מאוד מכלל עובדי החברה. כך או כך, כתבי טיים דיברו עם 10 עובדים בגוגל – חמישה מהם לשעבר וחמשת האחרים עובדים בה כיום, ורבים מהם ציינו כי הכעס בחברה סביב השתתפותה בפרויקט נימבוס גובר, מחשש שהיא למעשה מסייעת לכך למלחמה של ישראל בעזה. שניים מהעובדים לשעבר ציינו כי הם התפטרו מהעבודה בחודש האחרון בדיוק מסיבה זו. ביטוי לכך ניתן בחודש שעבר, כשעובד בחברה התפרץ לדבריו של ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל, בכנס שנערך בניו יורק. העובד, אדי האטפילד בן ה-23, אמר כי "אני מהנדס תוכנה בגוגל קלאוד ואני מסרב לבנות טכנולוגיה שמשמשת רצח עם או מעקב אחרי אנשים". הקהל הגיב בשריקות בוז ורגב אמר בתגובה שהמקרה מציין את העובדה שגוגל היא חברה דמוקרטית ונותנת מקום לדעות שונות. לא הקריאה הראשונה לגוגל לצאת מנימבוס נימבוס הוא פרויקט הענן הלאומי הענק של ישראל, שהוכרז ב-2021 ומשרת את משרדי הממשלה. גוגל ו-AWS הן שתי החברות שזכו במכרז, וכל אחת מהן הקימה בעקבותיו אזור ענן בישראל (זה היה אחד התנאים המרכזיים במכרז). אחת הטענות של העובדים נגד גוגל היא שעקב הסודיות של חלקים נרחבים מהמכרז ומהפרויקט, היא נוקטת בחוסר שקיפות. העובדים הביעו דאגה שהטכנולוגיה נמצאת בשימוש צה"ל, והם מתבססים בין היתר על הצהרת משרד האוצר שלפיה משרד הביטחון ישתמש בה. זאת לא הפעם הראשונה שבה עובדים בגוגל, וגם ב-AWS, קוראים לחברות שבהן הם מועסקים לצאת מנימבוס: באוקטובר 2021, כמה חודשים לאחר הזכייה שלהן בפרויקט, כתבו עובדים משתי החברות מכתב אנונימי, שפורסם בגרדיאן, שבו הם הביעו חשש שהטכנולוגיות שהחברות יספקו במסגרת הפרויקט יגיעו לצה"ל ו-"ישמשו לפגיעה ולהרג פלסטינים". הם טענו כי מכירת הטכנולוגיות לישראל מהווה הפרה של ייעודה "לשרת ולהעצים אנשים בכל מקום". מגוגל נמסר בתגובה לטיים על הקריאה הנוכחית כי "אנחנו ברורים מאוד: חוזה נימבוס מאפשר למשרדים של ממשלת ישראל, כגון האוצר, הבריאות, התחבורה והחינוך, לפעול על גבי הענן שלנו. אנחנו לא עוסקים ישירות במידע ופעילויות צבאיות סודיות או רגישות ביותר, שקשורים לפצצות או לתוצרי מודיעין". בחברה ציינו שכל לקוחות גוגל קלאוד חייבים לפעול לפי תנאי השימוש שלה, שאוסרים עליהם, בין השאר, "לבצע מעשים אלימים שגורמים למוות, פציעה או נזק רציני". האם גוגל תחסל אפליקציה פנימית בגלל המלחמה? דיווח נוסף, שפורסם שלשום בניו יורק טיימס, מעלה שגוגל תבצע שינויים בפלטפורמת המסרים הפנימית של החברה, ממג'ן (Memegen), לאחר שעובדים התנצחו בה סביב מלחמת ישראל-חמאס. מטרתם של השינויים היא להוריד את הטמפרטורה בפלטפורמה. בין היתר, החברה עתידה להסיר את האפשרות לסמן אגרוף עם האגודל למטה, כדי להביע חוסר שביעות רצון מהתוכן. כמו כן, ככל שהמסרים יזכו ליותר לייקים, הם יוצגו גבוה יותר, ומסרים לא פופולריים ייעלמו מהפלטפורמה. בנוסף, העובדים לא יוכלו לראות כיצד תכנים פופולריים נוצרו. השינויים צפויים להתבצע מאוחר יותר השנה. לדברי גוגל, היא מבצעת את השינויים בעקבות משובים מעובדים, שלפיהם סימוני האגרוף עם האגודל למטה גורמים למשתמשים להרגיש רע והאפשרות לראות כיצד תכנים פופולריים נוצרו הפכה את ממג'ן לסביבה תחרותית מדי. ממג'ן פותחה לפני 13.5 שנים על ידי שני מהנדסים בגוגל, והיא משמשת את עובדי החברה להוציא קיטור, לשתף עובדים אחרים במחשבות – וגם להתווכח על אירועים אקטואליים. היו עובדים שהביעו חשש שהשינויים שגוגל מבצעת בפלטפורמה היא צעד בדרך להוריד אותה מהאוויר. פוסט שפרסם אחד מהם זכה לאלפי סימוני אגרוף עם אגודל… למעלה.

במחצית מרץ דיווחנו באנשים ומחשבים, כי וויז (Wiz) רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי ג'ם סקיוריטי (Gem Security), תמורת 350 מיליון דולר במזומן. היום (ד') הודיעה וויז באופן רשמי על הרכישה, השנייה שהיא עורכת. הנרכשת מציעה יכולות זיהוי ותגובה בזמן אמת למתקפות בענן – CDR (ר"ת Cloud Detection and Response) – המאפשרות לארגונים וצוותי ניטור ובקרה (SOC) לקצר משמעותית את משך התגובה בעת מתקפה על תשתיות הענן. וויז נוסדה ב-2022 – שווה כבר כ-10 מיליארד דולר וויז, הפועלת בתחום אבטחת הענן, פיתחה פלטפורמת CNAPP (ר"ת Cloud Native Application Protection Platform). שווייה נאמד כיום בכ-10 מיליארד דולר, והיא גייסה עד כה כ-900 מיליון דולר, עם מכירות שעמדו על 350 מיליון דולר. 40 מארגוני ה-Fortune 100 הם לקוחותיה. וויז הציבה לעצמה יעד מכירות של מיליארד דולר, לפני הנפקה עתידית בוול סטריט. "החברה", נמסר, "שואפת להמשיך ולהרחיב את הפלטפורמה שלה, ברקע הביקוש הגובר לפתרונות אבטחת ענן מוכללים, לעומת עשרות מוצרי אבטחה שלא מתקשרים זה עם זה ומקשים על ניהול מערך האבטחה". הרכישה של ג'ם תאפשר ל-וויז להרחיב את היכולות לזהות איומים על גבי הענן בזמן אמת, בכל שלבי הפיתוח והייצור, ולעזור לארגונים לקצר משמעותית את זמן התגובה אליהם. המייסדים של ג'ם: יוצאי 8200 ג'ם סקיוריטי הוקמה ב-2022 על ידי אריה זילברשטיין, מנכ"ל החברה, רון קוניגסברג, ה-CTO, ואופיר ברוקנר, סמנכ"ל המוצר. מייסדי החברה הם בעלי ניסיון רב בתחום הסייבר, הכירו ועבדו יחד במהלך שירותם הצבאי ביחידת 8200; זילברשטיין וברוקנר עבדו ב-סיגניה, הפועלת בתחום ה-Incident Response (ניהול ותגובה לאירועי סייבר) וזו נמכרה לקרן Temasek. קוניגסברג היה ארכיטקט ראשי ב-Singular. מאז הקמתה, ג'ם גייסה 34 מיליון דולר מקרן הסייבר של Team8, קרן Notable Capital (לשעבר GGV Capital) וכן קרנות IBM Ventures, Cisco Investments, וקבוצת מנהלי אבטחת המידע Silicon Valley CISO Investment. לאחר הרכישה, עובדי ג'ם ייקלטו ב-Wiz ומייסדיה יצטרפו להנהלה של הרוכשת. זו, כאמור,הרכישה השנייה של וויז מאז הוקמה ב-2020. בדצמבר האחרון היא רכשה את הסטארט-אפ הישראלי ראפט (Raftt) – שפיתח פלטפורמת ענן לשיתוף פעולה בין מפתחים – תמורת עשרות מיליוני דולרים. אסף רפפורט, מייסד ומנכ"ל וויז. צילום: עומר הכהן "עם ג'ם, נבנה יחד את פלטפורמת אבטחת הענן המובילה בשוק" לדברי אסף רפפורט, מייסד-שותף ומנכ"ל וויז, "המעבר המואץ לענן, לצד הגידול המהיר בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מציף את הצורך בפלטפורמות רחבות, שנבנו במחשבה על הענן ונותנות מענה מקיף לצרכי האבטחה המשתנים. ג'ם בנו פתרון לזיהוי איומים בענן ולתגובה אליהם, שמציב סטנדרט חדש בתעשייה. הרכישה תאפשר לנו לספק פתרון אפקטיבי, דרכו צוותי ניטור והגנת סייבר יכולים להגיב לאיומים המשתנים במהירות. עם ג'ם, נבנה יחד את פלטפורמת אבטחת הענן המובילה בשוק". זילברשטיין ציין כי "הבאנו גישה חדשנית לצוותי ניטור ותגובה בעידן תשתיות הענן. הפלטפורמה שבנינו מאפשרת לצוותים להיות מהירים וחכמים יותר בעת זיהוי ותגובה לאירוע תקיפה. עם וויז נעניק ערך משמעותי ליותר ארגונים ברחבי העולם". הסייבר הישראלי – בתנועה מתמדת ככלל, הסייבר הישראלי נמצא בתנועה מתמדת – ענקית הגנת הסייבר פאלו אלטו (Palo Alto Networks), שהקים ניר צוק, רכשה בסוף 2023 את דיג סקיוריטי (Dig) הישראלית, תמורת 315 מיליון דולר, וכן רכשה את טאלון סייבר סקיוריטי (Talon) תמורת יותר מ-600 מיליון דולר. בסך הכל השקיעה פאלו אלטו ברכישות של חברות בישראל כשלושה מיליארדי דולרים. באוגוסט האחרון נערך עוד אקזיט כל ישראלי, כאשר צ'ק פוינט רכשה את חברת אבטחת הענן הישראלית פרימיטר 81 (Perimeter 81) תמורת 490 מיליון דולר. במרץ השנה ענקית הסייבר האמריקנית קראוד סטרייק (Crowdstrike) רכשה את פלואו (Flow) הישראלית בכ-200 מיליון דולר. הרכישה הנוכחית היא אחת מעסקאות הרכישה הגדולות בהן חברת הזנק ישראלית רוכשת סטארט-אפ ישראלי: ב-2021 קלארוטי קנתה את מדיגייט (Medigate) ב-400 מיליון דולר.