ועדת החוקה של הכנסת החלה בהליכי חקיקה, שיאפשרו לבני משפחתו של אדם שנפטר לגשת לתכנים אישיים שלו ברשתות החברתיות. הצעת החוק היא של חבר הכנסת ארז מלול, מסיעת ש"ס, מ"מ יו"ר הוועדה וסגן יו"ר הכנסת.  ההצעה מתייחסת לכך שהאדם, בעודו בחיים, יהיה רשאי לקבוע בצוואה מי יוכל לעיין במידע ובחומרים שלו שפרסם בפלטפורמות החברתיות, ואם כך ייעשה, בעלי הרשתות יהיו מחויבים לאפשר לקרובי משפחתו גישה למידע זה.  העלו תהיה על זכויות דיגיטליות של מתים ברשתות החברתיות. אירועי הדמים של מתקפת החמאס על ישראל מה-7 באוקטובר. צילום: ויקיפדיה. דוברות זק"א. "לאחר ה-7 באוקטובר, עם כל כך הרבה נרצחים שמרכז חייהם הוא במדיה (החברתית – י"ק) ובדיגיטל, יש לדון בכובד ראש בהצעה התקדימית, כדי לדאוג שמצד אחד הזיכרונות הדיגיטליים לא יימחקו ולכבד את המשפחות השכולות שהנכסים הדיגיטליים מהווים עבורן נחמה, ומצד שני לדאוג לזכויות הפרט הקיימות לאדם גם לאחר מותו ולאזן בין האינטרסים הללו", אמר ח"כ מלול. בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי אמר בדיון כי לרשם הירושות הוגשו למעלה מ-1,200 בקשות בנוגע לקורבנות ה-7 באוקטובר, ביניהם חללי המסיבה ברעים, נרצחי העוטף וחיילי צה"ל. "משפחות החללים מחפשות כל שבב של מידע מה קרה ליקיריהם ברגע האחרון של חייהם", אמר פיגלסון. נציג הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, העומד לצד המשפחות השכולות במלחמה, אמר כי יש שבעה מקרים בהם נעשתה פנייה לבית המשפט בבקשה לקבל צווים שיאפשרו גישה למידע האישי של יקירם, ובמקרה אחד אף נגרם נזק לפרטיות, ולכן החוק צריך לתת את הדעת על כך. "חלק גדול מהמשפחות עוד לא עיכלו את הטרגדיה ולכן טרם פנו, ומאלו שפנו – ביקשו תמונות אישיות, מידע לגבי תכתובות עם גורמים שלישיים ונזהרו לא לפגוע בפרטיות האדם", אמרו נציגי משרד המשפטים.

גוגל סוגרת את אפליקציית הפודקאסטים שלה בארה"ב בעוד כמה ימים. החברה החלה להאיץ במשתמשים להעביר את המנויים שלהם ליו-טיוב מיוזיק עד ה-2 באפריל, כדי שיוכלו להמשיך ולהזרים את התכנים שלהם. למשתמשים שלא יבצעו את המהלך באופן מיידי עדיין יהיה זמן נוסף להעברה, אך הם לא יוכלו עוד להזרים תכנים ישירות מאפליקציית Podcasts לאחר תאריך זה. אפליקציית הפודקאסדטים של גוגל, המותקנת ביותר מ-500 מיליון פעמים במכשירי אנדרואיד ברחבי העולם, מציעה כבר יותר מחצי עשור ממשק פשוט ויעיל למעקב והאזנה לפודקאסטים, כמו גם כלים להוספת פודקאסטים באמצעות הזנת RSS. לרוע מזלם של מעריצי האפליקציה, ענקית הטכנולוגיה הודיעה בספטמבר האחרון, שהיא תתחיל לסגור את אפליקציית הפודקאסטים בתחילת 2024 כחלק מהמהלך הרחב שלה להסיט משתמשים ממוצרים ישנים יותר ולהפוך את יו-טיוב מיוזיק למתחרה מול אמזון מיוזיק, אפל מיוזיק, ספוטיפיי ואחרות. המהלך להעברת הפודקאסטים ליו-טיוב יכול לעזור לגוגל להפוך לשחקן גדול יותר בתחום לא רק באמצעות שילוב המאמצים שלה והגברת המיקוד, אלא גם בגלל שהעניין בפודקאסטים של וידאו – שכבר היו פופולריים ביו-טיוב – נמצא בעלייה. השבוע, למשל, ספוטיפיי חתמה על הסכם עם Universal Music Group להבאת פודקאסטים של וידיאו למשתמשים בארה"ב באפליקציית הסטרימינג שלה, לאחר שמוקדם יותר במרץ הכריזה על בדיקות של פודקאסטים של וידאו ב-11 שווקים אחרים ברחבי העולם. לפי הדיווח, עמוד תמיכה באתר של גוגל מאשר שמשתמשים בארה"ב יוכלו להשתמש באפליקציית הפודקאסטים רק עד סוף מרץ 2024, ותאפשר למשתמשים זמן נוסף לשמור את המנויים שלהם על ידי כך שתאפשר להם להשתמש בתכונת הייצוא של האפליקציה עד יולי 2024. גוגל הגיבה ואמרה, כי למרות שהיא עדיין פועלת בהתאם לציר הזמן של 2 באפריל עבור ארה"ב, היא עדיין לא שיתפה ציר זמן עבור שאר העולם. עם זאת, מההצהרות הקודמות שלה, התוכנית היא להפסיק את הפודקאסטים של גוגל ברחבי העולם בשנת 2024.

יזם ההיי-טק לירון פטרושקה ורעייתו, נעמי, נהרגו אתמול (ש') בהתרסקות מטוס קל בצפון קליפורניה, שבה הם התגוררו, בעת טיול טראקים. בני הזוג השאירו אחריהם ארבעה ילדים. פטרושקה עסק ביזמות היי-טק והשקיע במיזמים שונים בארץ ובחו"ל. בשנות ה-90' הוא עשה את האקזיט הראשון שלו, ומכר חברה שפיתחה תוכנות שכר ומשאבי אנוש תמורת חמישה מיליון דולר. ב-1999 הוא הקים יחד עם משפחתו את קומרס ביד – חברת תוכנה שעסקה במסחר אלקטרוני, שנמכרה לאחר שמונה חודשים לחברה המתחרה קומרס וואן תמורת 242 מיליון דולר – סכום ענק באותה התקופה. לאחר האקזיט השקיע פטרושקה בחברות הסטארט-אפ צ'ק, שבה הוא היה חבר במועצת המנהלים, ו-Upwest Labs, חממה טכנולוגית שממוקמת בעמק הסיליקון ומקדמת יזמים ישראליים צעירים, שבה הוא היה שותף. בישראל, פטרושקה היה מוכר בין היתר מאחר ששיחק בצעירותו בקבוצת הכדורגל הפועל רמת גן, ונחשב לאחד השחקנים המוכשרים באותה התקופה. הוא שיחק בנבחרת הנוער של הקבוצה, שאיתה הוא זכה באליפות המדינה, ואחר כך בבוגרים.

משרד החוץ האמריקני הודיע כי הוא מציע פרס בסך של 10 מיליון דולרים תמורת מידע שיוביל לזיהוים או למיקומם של ההאקרים שביצעו את המתקפה "המשבשת ביותר" נגד Change Healthcare. Change Healthcare היא ספקית של ניהול הכנסות ומחזורי תשלומים, המחברת בין תשלומים, ספקים ומטופלים במערכת הבריאות האמריקנית. היא מפעילה את מערך חילופי המידע הפיננסי והמינהלי הגדול בארה"ב במגזר הבריאות. ככזו, היא מטפלת מדי שנה בכ-15 מיליארד מרשמים ותעבורות כספיות בין גופים שונים בעולם הבריאות בארה"ב. ב-21 בפברואר השנה החברה נפגעה ממתקפת סייבר, שמנעה יכולת להעביר תשלומים לרופאים על הפלטפורמה שלה. בשל המתקפה לא ניתן היה לטפל ולנהל תשלומים אלקטרוניים ותביעות רפואיות במרחב הבריאות בארה"ב, מה שהוביל לשיבושים תפעוליים בקרב ארגוני בריאות רבים, בארה"ב ומחוצה לה. כך, מטופלים נאלצו לשלם עבור רבות מהתרופות שלהם מכיסם במקום לקבלם בחינם או במחיר מופחת תמורת מרשם. ספקי שירותי בריאות רבים טענו שהם מפסידים הכנסות משמעותיות כתוצאה מההפרעה מדי יום, עד 100 מיליון דולר ליום, מצב שאיים על רבים מהם להפוך לחדלי פירעון. בחודש שחלף מאז הפריצה, קבוצת UnitedHealth, הבעלים של Change Healthcare, שאותה רכשה ב-2022, שילמה לספקים שנפגעו מהמתקפה יותר מ-3.3 מיליארד דולרים כדי לסייע להם להמשיך ולתפקד. יממה לאחר המתקפה, הודיעה קבוצת UnitedHealth לרשות ליירות ערך, כי "שחקן חשוד הקשור לאיום אבטחת סייבר" הצליח להשיג גישה למערכת ה-IT של Change Healthcare. משם, במתכונת פריצה צד ג', המכונה מתקפת שרשרת אספקה, ההאקרים השיגו גישה לארגוני בריאות נוספים ולחברות ביטוח רפואי, בהם CVS Health, Walgreens, GoodRX, BlueCross, athenahealth ו-Publix. עוד נפרצו בתי מרקחת פרטיים ברחבי ארה"ב וכלל בתי מרקחת ובתי חולים של צבא ארה"ב בעולם. כעבור שבוע, ב-29 בפברואר, אישרה החברה כי מתקפת הכופרה בוצעה על ידי שחקן איום בסייבר, "שהציג את עצמו בפני החברה כ-ALPHV/Blackcat". לצד עבודה עם סוכנויות אכיפת החוק, החברה שכרה את שירותי מנדיאנט (Mandiant) מבית גוגל ואת פאלו אלטו (Palo Alto Networks). ההאקרים, מצידם, טענו כי גנבו 6 טרה-בייט של נתונים, "הנוגעים לכל לקוחות Change Health", וכי יש ברשותם "נתונים רגישים המעובדים על ידי החברה". חברי הקבוצה הכחישו דיווחים שפורסמו, שלפיהם הם ניצלו ועשו שימוש בפגיעויות של ConnectWise ScreenConnect כדי להשיג גישה ראשונית למערכות. בתחילת מרץ נחשף ב-Wired, כי UnitedHealth שילמה להאקרים דמי כופר בסך 22 מיליון דולר במטבעות קריפטו. החברה לא הגיבה לדיווח. תשלום דמי הכופר, לפי KrebsonSecurity, הביא לסכסוך בין ההאקרים, כאשר חלקם טענו כי רימו אותם והם לא קיבלו את הנתח המגיע להם מדמי הכופר ששולמו. במחצית מרץ הנהלת החברה זומנה לבית הלבן, שם ננזפה על הסכום הנמוך שהעניקה לספקים שנפגעו ונדרשה להגדיל את היקף הסיוע. בהודעת משרד החוץ נמסר כי "קבוצת הכופרה-כשירות Alphv/BlackCat פרצה וסיכנה רשתות מחשבים של מגזרי תשתית קריטיים בארה"ב ובעולם. היא פרסה ותקפה בכופרה באופן ממוקד ארגונים, השביתה תכונות אבטחה ברשתות הקורבנות, גנבה מידע סודי רגיש, דרשה תשלום דמי כופר תמורת השבת המידע שהוצפן, ואיימה לפרסם את הנתונים הגנובים אם דמי הכופר לא ישולמו". הפרס המוצע מגיע על רקע ביקורת פדרלית הולכת וגוברת על המתקפה על Change Healthcare. כך, CISA, הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות, מתחה באחרונה ביקורת והביעה דאגה לגבי רמת השקיפות הנמוכה של  UnitedHealth בנוגע לתקרית הסייבר. גם ג'יימי רסקין, הסנטור הדמוקרטי ממדינת מרילנד, הפנה שאלות בנושא לחברה – בדיון של ועדת הסנאט לפיקוח ולאחריות. בדצמבר האחרון ה-FBI וגופי אכיפה נוספים בארה"ב ומחוצה לה פעלו להשמדת תשתית ההפעלה של קבוצת הכופרה Alphv/Blackcat. לאור הפריצה החמורה ונזקיה, נראה כי המבצע הצליח רק באופן חלקי.

ועדת המדע והטכנולוגיה תקיים השבוע (ביום ג'), דיון דחוף בנושא קידום ושילוב צעירים מהעדה הדרוזית בענף ההיי-טק. הדיון ייערך לבקשתם של חמישה חברי כנסת מסיעת יש עתיד: מטי צרפתי הרכבי, שלי טל מירון, נאור שירי, רון כץ ועידן רול. חברי הכנסת שיגרו מכתב ליו"ר ועדת המדע, ח"כ איימן עודה, בבקשה לקיים דיון בנושא. "ההיי-טק הוא אחד מהענפים המרכזיים של כלכלת ישראל. חברות ההיי-טק מעסיקות יותר מעשרה אחוזים מכוח העבודה בישראל, והן אחראיות ל-18 אחוזים מהתמ"ג ול-48 אחוזים מסך כל היצוא", נאמר בפתיחת המכתב. בהמשך ציינו הח"כים הפונים כי הממשלה קיבלה שורה של החלטות, שנועדו לצמצם פערים כלכליים וחברתיים, בין היתר על ידי שילוב צעירים ממגזרים אלו בהיי-טק. "בהחלטות אלו, והפעולות שננקטו, יש כדי לייצר שינוי משמעותי, תוך שילוב צעירים דרוזים מגיל צעיר בהיי-טק", נאמר במכתב. אולם, לדברי הח"כים, חלק מהתוכניות שהממשלה קיבלה והחלה ליישם הן לטווח מוגבל, ולכן יש ליישם אותן במלוא המרץ ובמהירות, בטרם יפוג תוקפן. "בימים אלה אנו עדים לתרומתה האדירה של העדה הדרוזית במאמץ המלחמתי והחברתי, וחובה עלינו להכיר בצורך להעצים צעירים מהקהילה הדרוזית, ובפרט חיילים ואנשי מילואים בני העדה הדרוזית, בין היתר בענף ההיי-טק", נכתב בפניית הח"כים. "במבט צופה פני עתיד, יש להתחיל לגבש תוכניות ארוכות טווח להמשך. לכן נדרש לקיים דיון מעמיק עם כלל הגורמים הרלוונטיים ומשרדי הממשלה לקבלת סטטוס הביצוע בתוכניות והחלטות הממשלה בנושא", נאמר עוד במכתב. לדיון הוזמנו נציגי משרדי הממשלה השונים, ביניהם משרד רוה"מ, משרד הביטחון, רשות החדשנות, ועד ראשי האוניברסיטאות, ועד ראשי המכללות, איגוד ההיי-טק, מנהלי חברות היי-טק ואחרים.

המושג 'גיבוי' מתייחס להעתקת קבצים פיזיים ווירטואליים, או מסדי נתונים, למיקום משני, לשם הגנה במקרה של כשל בציוד או קטסטרופה, וגיבוי נתונים הוא מרכיב מרכזי בכל תוכנית מוצלחת להתאוששות מאסון. ההגדרה הזו לגמרי מספיקה כדי לשקול גיבוי של הקבצים והמידע שלנו. עם זאת, חשוב שנרענן את החשיבות והדרכים שבהן אפשר לגבות את הנתונים. בכיס שלכם אתם מחזיקים מכשיר שמכיל מידע כמעט על כל היבט בחיים שלכם: זיכרונות בצורת תמונות, הערות אישיות, תזכורות, סיסמאות ועוד. מרגיש אישי, נכון? מה אם הטלפון שלכם יינעל על ידי מתקפת כופר או חלילה יהרס? אם דבר כזה קורה, האם אתם מאבדים את כל המידע, או שאתם דואגים לגבות אותו באופן קבוע? אם התשובה היא לא, חשוב להתחיל לעשות זאת מיד. מנקודת מבט של אבטחה, גיבויי נתונים חשובים כמעט כמו הגנה דיגיטלית או תוכנת אבטחה לתחנת הקצה.  בעיקרו של דבר, גיבוי צריך להיות חלק בלתי נפרד מצעדי ההגנה על מידע שאתם או הארגון שלכם נוטים לעשות. אובדן מידע לצמיתות איננה חוויה נעימה. באופן כללי, ככל הנראה תרצו לשמור את כל התמונות והסרטונים הלוכדים את הזיכרונות היקרים שלכם, כמו גם הוכחות רכישה שחברות מסוימות שלחו לכם (מטעמי אחריות), או מסמכים חיוניים מכל סיבה שהיא. ????Today is #WorldBackupDay! ???? Don't wait until it's too late! Protect your precious memories, important documents, and valuable data. Backup now and secure your digital life! ???????? #DataProtection #BackupYourData pic.twitter.com/JpvwHeo6Al — World Backup Day (@WorldBackupDay) March 30, 2024 שיטות הגיבוי השונות חברת אבטחת המידע ESET פירטה אודות אפשרויות הגיבוי השונות, כך שתוכלו לבחור מתוכן אחת או יותר ולדאוג ליישם אותה, על מנת שלא תאבדו מידע יקר. בכל הנוגע בגיבויים פיזיים – כוננים חיצוניים/משניים – בדרך זו ייתכן שיהיה צורך באחסון נוסף עם אמצעי אחסון גדול יותר; עם זאת, זוהי אולי השיטה נטולת הטרחה ביותר. פשוט בחרו תיקיה והעתיקו אותה לכונן אחר. משתמשי MacOS, השתמשו ב-Time Machine כדי ליצור גיבוי בהתקן אחסון אחר. משתמשי Windows, יכולים לגבות את מערכת ההפעלה כתמונה (באמצעות גיבוי ושחזור) בכונן אחר, או להשתמש ב'היסטוריית קבצים', היוצרת באופן אוטומטי גיבויים מצטברים של קבצים המאוחסנים בספריות להתקן אחסון אחר. משתמשי מכשירים ניידים מבוססי אנדרואיד יכולים לחבר אותם למחשב Windows ולהעתיק את התיקיות הרצויות אליו, וזה הכי טוב עבור תמונות/קטעי וידיאו/מסמכים. לחלופין, יצרן הטלפון עשוי לספק תוכנת מחשב ליצירת גיבויים מקומיים. עבור מכשירי iOS, התקינו את iTunes וצרו גיבוי מוצפן מקומי במחשב ה-PC. ניתן גם לסנכרן את הטלפון באמצעות Wi-Fi בשיטה הזו. בכל הנוגע בגיבויים בענן –  אפשרות זו אינה דורשת רכישה של כונן נוסף, או שמירה של מספיק שטח אחסון במחשב כדי להכיל קבצים מהמכשיר הנייד. אחסון נתונים בענן מספק שיטה שבאמצעותה ניתן, אפילו בדרך אוטומטית, לאחסן ולאחר מכן לשחזר נתונים במקרה חירום. מה שחשוב לציין הוא שלתשתיות ענן יש עלויות, כך שככל הנראה תצטרכו לשלם בעבור השירות, אבל היתרון הוא שניתן לגשת לקבצים המאוחסנים מכל מקום, כל עוד יש חיבור לאינטרנט. משתמשי Windows, באפשרותכם לבחור בין ספקי ענן שונים, אך האפשרות המיידית ביותר היא OneDrive, המותקן מראש במחשב. כאן תוכלו לבחור את הספריות שברצונכם לגבות מעת לעת, או לבחור את התיקיות או הקבצים שתרצו לגבות ולמקם אותם בתיקיית OneDrive. זכרו שרק 5GB הם בחינם, ושטח אחסון נוסף הינו בתשלום. עבור macOS ו-IOS, iCloud זו האפשרות שלכם. עם זאת, אתם יכולים לשמור את שולחן העבודה והספריות שלכם מעת לעת, ולבחור אילו קבצים ברצונכם לשמור ב-iCloud Drive. זכרו ש-5GB הם בחינם, ושטח אחסון נוסף הוא בתשלום. היתרון הוא המשכיות חלקה של מכשירי אפל והצפנה. משתמשי אנדרואיד יכולים לגבות את הטלפונים שלהם באופן חופשי באמצעות חשבון הגוגל שלהם, אך שוב, רק 15GB הם בחינם, ותוספת שטח אחסון – בתשלום. לא צריך מומחה כדי להשתמש באפשרויות מקומיות או בענן לצורך גיבוי המידע, אבל כן צריך מוח סקרן כדי לחקור את כל הספקים והמקומות שבהם אפשר להשתמש על מנת לאחסן את הקבצים בבטחה. בכל מקרה, עדיף להישאר בטוחים מאשר להצטער אחר כך. אם אתם יכולים, גבו נתונים (ובדקו אותם באופן קבוע), מכיוון שאחרת יש בהחלט סיכון ממשי לקיום הדיגיטלי שלכם. בהצלחה.

סם בנקמן-פריד, אחת הדמויות הבולטות בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים שאפילו כונה "מלך הקריפטו" לזמן מה, נידון ל-25 שנות מאסר ביום ה' האחרון. גזר הדין הזה חתם סאגה שהחלה בעלייה המטאורית ובקריסתה המזעזעת של FTX – בורסת הקריפטו שהקים והוביל – שהותירה אחריה הרס גדול וחובות עצומים. FTX נוסדה בשנת 2019 על ידי סב"פ וגארי וואנג. בשיאה, ביולי 2021, לחברה היו למעלה ממיליון לקוחות, והיא הייתה בורסת המטבעות הדיגיטליים השלישית בגודלה בעולם. באותם ימי תהילה סב"פ טיפח לעצמו תדמית של יזם צעיר מבריק, אבל האימג' הזה הסתיר מעשי הונאה, מתוכננים היטב לכאורה, של המשקיעים – לקוחותיו. SBF’s response to his sentencing pic.twitter.com/fhyuj9gIYV — High Yield Harry (@HighyieldHarry) March 28, 2024 "כמעט כמו מזימת פונזי" הפרשה נחשפה אחרי שבנובמבר 2022 החלו להופיע סדקים בתדמית ובמצבה של FTX – הבורסה התמודדה עם משבר נזילות, ולא הצליחה לעמוד בבקשות המשיכה של לקוחותיה. לאחר מכן, החברה הגישה בקשה לפשיטת רגל, במהלך שטלטל את כל שוק הקריפטו. חקירות שניהלו הרשויות חשפו שהקריסה נבעה מהונאה שמי שלכאורה עמד מאחוריה ותיזמר אותה היה בנקמן-פריד עצמו. לפי הדיווחים, תחת ניצוחו, FTX הפנתה מכספי הלקוחות שלה אל אלמדה (Alameda Research) – קרן גידור קריפטו שבנקמן-פריד ייסדה גם אותה, כשהשיטה הזו היא שעמדה במרכז הונאת הקריפטו המסוימת. "זה היה כמעט כמו מזימת פונזי", אמר השופט האמריקני לואיס קפלן, שניהל את המשפט, במהלך הדיון אודות גזר הדין, כך לפי חדשות NBC. הקריסה הזו של הבורסה וסב"פ הייתה דרמטית מאוד והותירה את  FTX חייבת מיליארדים למשקיעים שלה. הסכום המדויק של חובותיה עדיין לא ברור, אך ההערכות הן שהחוב שנותר עומד על בין כ-8 מיליארד דולר לסכום גבוה בהרבה ודו-ספרתי. אם מסתכלים על התוצאה של ההונאה ברזולוציה יותר גבוהה – רבים מהמשקיעים ה"רגילים" שהיו לקוחות החברה איבדו את כל חסכונות חייהם. מעצרו של סב"פ בדצמבר 2022 חשף עוד פרטים מדהימים למדי על הסיפור – יזם הקריפטו נתפס באיי בהאמה, שם פעל המטה הראשי של FTX. הוריו, שניהם פרופסורים למשפטים בסטנפורד, הסתבכו גם הם בפשיעה של בנם, לכאורה. השניים נעצרו ונחקרו ועל פי דיווחים שונים, אפשר שגם הם נהנו מכספי לקוחות FTX השדודים. בנקמן-פריד עצמו טען כי הוא חף מפשע, וגרס בהתמדה שלא היה מודע למצב או אחראי להיקף העוול כלפי המשקיעים. עם זאת, השופט העומד בראש התיק, קפלן, לא הסכים להתעקשותו זו של סב"פ. הוא התייחס לעדותו של הנאשם וקבע כי היא הייתה "לרוב מתנערת, מסמרת שיער ומתחמקת משאלות", כך לפי דיווח של AP News. SBF was just sentenced to 25 years in prison. pic.twitter.com/CTTL0M6sub — Christopher David (@Tazerface16) March 28, 2024 "חכם ביותר" וגם "אנאלפבית פיננסי" שופט המחוזי של ארה"ב העמיק בניתוח מעלליו ופשעיו של סב"פ בטרם ההכרזה על גזר דינו. בין השאר בדבריו פירגן קפלן לסב"פ ותיאר אותו כאדם "חכם ביותר". אחרי הסיכום הזה הכריז השופט כי קבע לו 25 שנים בכלא, שהן מחצית ממה שהתביעה ביקשה ופחות מרבע מהמאסר בן 105 השנים שהומלץ במקרה על ידי קציני המבחן של בית המשפט. "אין ספק ששמו של מר בנקמן-פריד כרגע די טבוע בבוץ ברחבי העולם", אמר קפלן על היזם היהודי בן ה-32 מקליפורניה. על אף שאינו עומד בדרישות התביעה, עונש המאסר בן 25 השנים משקף את חומרת הפשעים שסב"פ הורשע בהם, שכללו הונאת רשת והונאת ניירות ערך. בנוסף גזר הדין הזה גם שולח מסר ברור ומתריע אל קברניטי תעשיית המטבעות הוירטואליים – תעשייה שעדיין מתמודדת עם סוגיות של רגולציה ושקיפות, ושראתה כמה בורסות מובילות בתחומה מסתבכות וקורסות בשנתיים האחרונות. נפילתו של סם בנמן-פריד משמשת כסיפור אזהרה לתעשיית הקריפטו כולה ומדגישה את הצורך בהחלתם של אמצעי הגנה חזקים יותר, שיחזירו את האמון בקריפטו ובהשקעה במטבעות הווירטואליים, יגנו המשקיעים וימנעו אסונות דומים בעתיד. #SBF was financial illiterate. He thought effective altruism meant he could rip people off, that it was OK to use new investor money to pay the old… Another reason why we need early financial education – to help kids understand money ethics, hopefully preventing future SBF’s. — Sheila Bair (@SheilaBair2013) March 29, 2024 המדיה החברתית התמלאה בתגובות על גזר הדין, כולל בממים ובקליפים שבהם לכאורה נראה סב"פ, אבל שנעשו ככל הנראה באמצעות GenAI. משתמש X כריסטופר דיוויד הזכיר את תרומותיו הנדיבות מאוד של סב"פ למפלגה הדמוקרטית, שמקורן היה כמובן כספי משקיעים שלמעשה נגנבו. דיוויד ניצל את הבשורה על גזר הדין כדי להתנגח בבעלים של הפלטפורמה אילון מאסק. הוא שיתף צילום מסך של ציוץ ישן שפרסם מאסק ב-13 בנובמבר, 2022, בנוגע לפרשה. באותו ציוץ כתב יזם הטק המפורסם: "סב"פ היה תורם משמעותי של הדמוקרטים – לכן אין חקירה (בענינו – ג"פ)". דיוויד, בלעג לא מוסתר לתיאוריית הקונספירציה של מאסק שהתנפצה, כתב עם שיתופה: "סב"פ נשלח ממש כעת ל-25 שנים בכלא". מבין שלל המגיבים בלט גם ציוץ שפרסמה יו"רית התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות (FDIC), שילה בייר, על המקרה, בו כתבה: "סב"פ היה אנאלפביתי פיננסי. הוא חשב שאלטרואיזם יעיל פירושו שהוא יכול לקרוע אנשים, שזה בסדר להשתמש בכסף של משקיעים חדשים כדי לשלם את הישן… זאת סיבה נוספת מדוע אנו זקוקים לחינוך פיננסי מוקדם – כדי לעזור לילדים להבין אתיקה של כסף, בתקווה למנוע סב"פים עתידיים".

בשנים האחרונות יש מחסור כרוני, הולך ומחמיר, בכוח אדם בהיי-טק. זה בא לידי ביטוי גם, ובעצם במיוחד, כשמדובר בטאלנטים. הדרישות לכוח אדם מיומן, שנובעות מהחדשנות הטכנולוגית ומטרנדים כגון ה-AI, הסייבר והטרנספורמציה הדיגיטלית, מקשות על איתור כוח אדם שעונה להן ומייקרות את העסקתו. זה קשה במיוחד לחברות היי-טק קטנות ובינוניות, עם דגש על סטארט-אפים, שכן לחברות ההיי-טק הגדולות יש הרבה יותר כסף ותנאים להציע לטאלנטים. מציאות זו מחייבת גם את המנמ"רים, ולא רק את מחלקות משאבי האנוש, לאמץ גישות שונות לגיוס כוח אדם. רבים מהם מרגישים כי מנגנוני הגיוס הפנימיים של ארגונם לא מספיק מיומנים ובעלי יכולת לאתר את האנשים הנכונים, כשמדובר בכוח אדם ברמה גבוהה. אחד הפתרונות הוא פנייה לגיוס במיקור-חוץ, או העלאת מספר העובדים שהארגון מגייס בצורה זו. המחסור התמידי בכוח אדם בהיי-טק הגדיל מאוד את מספר החברות שעוסקות בגיוס טאלנטים במיקור-חוץ. חלק מהן אלה חברות השמה ומשאבי אנוש, חלקן חברות ייעוץ שחיות את עולם הטכנולוגיה ואחרות הן חברות IT גדולות. הן ממצבות את עצמן ככאלה שיכולות להיות שותף עסקי של המנמ"ר באיוש עמדות מפתח חשובות. נכון הוא ששימוש במיקור-חוץ לשירותי IT הוא לא תופעה חדשה, אבל השוני הוא ההיקף והמגוון הרחב של סוגי השותפויות בין המנמ"ר לחברת מיקור-החוץ. יתרה מזאת, בעוד שבעבר, גיוס במיקור-חוץ היה בדרך כלל לתפקידים ספציפיים ולנישות מסוימות, כעת, יותר ויותר, הוא לכלל התפקידים באגף ה-IT של הארגון. פן נוסף הוא העובדה שחברות מיקור-החוץ יכולות להרשות לעצמן להעסיק מומחי השמה מקצועיים, שידעו לענות על הביקוש הרב שיש לחלק מהמקצועות – מה שקשה הרבה יותר בארגונים אחרים. מחלקת משאבי האנוש בארגון ממוצע לא מסוגלת להתמודד עם תשובות למודעות דרושים, ולעתים הזמן הוא המרכיב הקריטי, שבעטיו מפסידה החברה טאלנט מבוקש. הליכי הגיוס נעשים מהירים יותר, ועל כן, חברות מחפשות פתרונות בהתאם – ומוצאות אותם בחוץ, במיקור-חוץ. בכירי IT: פנייה למיקור-חוץ היא הכרח כמה בכירי IT ששוחחו בנושא עם האתר CIO מדגישים שפנייה למיקור-חוץ היא הכרח ואף מהלך נכון, אבל מדגישים גם שכללי המשחק השתנו, והדרישות של לקוחות חברות מיקור-החוץ אינן כבעבר. כאן, האלמנט של בניית אמון ושקיפות הוא קריטי להגדלת הסיכוי לאתר את הטאלנט הנכון, מבלי לבזבז הרבה זמן ואולי גם כסף. יש גם נושאים חשובים שצריך לתת עליהם את הדעת ולמצוא להם פתרון משותף, כמו הקניין הרוחני. הכנסת שותף אסטרטגי בגיוס כוח אדם פירושה חשיפה של נושאים שעד כה בדרך כלל נשמרו פנימה, בתוך הארגון – במיוחד כאשר מדובר ברעיונות חדשים לפיתוח דברים חדשים. כאן מומלץ הן למנמ"רים והן למנהלי חברות מיקור-החוץ לסגור היטב את הפינה הזו, גם בהיבט המשפטי, כדי למנוע אי נעימויות בהמשך. המרוץ אחרי החדשנות מגביר את הצורך של מנמ"רים לגייס את הטאלנטים המוכשרים ביותר והמבוקשים ביותר, שיצעידו את הארגון קדימה וייצרו את הבידול התחרותי, למיקור-חוץ, ולגיוס במיקור-חוץ יש מנמ"רים שמנסים ללכת בדרך היברידית – להקים אצלם בבית מחלקה קטנה של עובדים מיומנים וגם להיעזר במיקור-חוץ. היתרון הוא שהשליטה על ניהול כוח האדם נשארת אצל המנמ"ר, והשותף מלווה אותו במימוש האסטרטגיה שלו. השיטה ההיברידית הזו נחשבת למתקדמת, כי היא מאתגרת את המנמ"ר ללמוד לנהל כוח אדם כשיש שותף חיצוני, שמביא אתו את הידע והיכולות הרלבנטיות לתחומים החדשים שהמנמ"ר מחפש. איך לנהל מיקור-חוץ של כוח אדם מיומן? לבכירי ה-IT המצוטטים בכתבה יש כמה עצות איך לנהל מיקור-חוץ של כוח אדם מיומן: ראשית, יש לשים דגש על האיכות של אותם שותפים חיצוניים. יש לבחון היטב את היכולת שלהם ואת הדרך שבה הם מנהלים את האסטרטגיה שלהם, כדי לוודא מהימנות וסיכויים טובים יותר שהמנמ"ר יקבל את מה שהוא מחפש. עצה חשובה אחרת היא שהמנמ"ר לא יוותר על השליטה במדיניות שלו, שיהיה צמוד לתוכניות ולדרישות שלו, ובהתאם לזה ינחה את שותף מיקור-החוץ – בין הם הוא מגייס עבורו או מעסיק מטעמו. הניהול והאחריות הם לעולם של המנמ"ר. ספק מיקור-חוץ של כוח אדם חייב להוכיח גם את יכולות וקשרי שרשרת האספקה שלו – עם מי הוא מחובר, מהם מקורות כוח האדם שהוא מגייס והאם הוא זה שיביא את הארגון של המנמ"ר לבידול תחרותי. כמו בשווקים רבים, יש הרבה היצע של מיקור-חוץ, והאתגר של המנמ"ר הוא למצוא את השותף הכי טוב והכי מוכשר. כמו כן, חשוב לשים דגש על הפן של התרבות הארגונית בשותף מיקור-החוץ, ולוודא שכוח האדם שמגויס דרכו אכן מתאים לסביבה של הארגון ומה הוא יכול לתרום להגדלת הרמה מקצועית של הארגון. במקרים מסוימים מומלץ לארגון להקים מוסד משלו להכשרת טאלנטים, שיהוו עתודת כוח אדם יציבה. השורה התחתונה: המרוץ אחרי החדשנות מגביר את הצורך של מנמ"רים לגייס את הטאלנטים המוכשרים ביותר והמבוקשים ביותר, שיצעידו את הארגון קדימה וייצרו את הבידול התחרותי, למיקור-חוץ, ולגיוס במיקור-חוץ.