הרשות להגנת הפרטיות קוראת לרופאים, אנשי צוות רפואי והנהלות ארגוני הבריאות שלא להעביר מידע רפואי באמצעים דיגיטליים, כגון ווטסאפ, טלגרם או ג'ימייל, ולא לשמור אותו בשירותי ענן פרטיים כגון גוגל דרייב או דרופבוקס. כמו כן, היא קוראת לארגוני הבריאות לפעול להגברת המודעות של גורמי הרפואה הפועלים תחתיהם, ולוודא שהם לא פוגעים בפרטיות של המטופלים ובסודיות הרפואית שלהם. הדברים עולים מנייר עמדה שהרשות פרסמה אתמול (ג'), שבו היא מפרטת מהם הסיכונים שקיימים בהעברת מידע רפואי דרך שירותים אלה. בנוסף, היא מזהירה כי "לאור רגישותו של המידע הרפואי ופוטנציאל הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפתו, הרשות לא תהסס להפעיל את הסמכויות העומדות לה על פי דין במקרים של הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו". חלק מתעבורת המידע הרפואי ,שעובר מארגוני הבריאות ללקוחותיהם, נעשה באמצעות טלפונים פרטיים של עובדים, כשאין בקרה על רמת האבטחה של מכשירים אלה. הרשות ממליצה לארגונים לרכוש עבור אותם עובדים שמורשים להעביר מידע דרך ערוצים דיגיטליים טלפונים ניידים. אחד הסיכונים להפרת פרטיות במקרים כגון אלה הוא בכך שהמידע שמועבר דרך סמארטפונים יישמר במספר רב של מאגרי מידע, שחלקם נמצאים מחוץ לארגון הבריאות. מידע זה, שלא לומר מאגרים אלה, עלולים להגיע לידיים של חברות מסחריות או של גורמים שלא מורשים לראות אותו. הרשות מחדדת במסמך את החובה לקבל אישור מהמטופל להעביר מידע רפואי אישי שלו לגורם אחר, ומציינת ש-"יש לוודא שתוכן המסמכים שיועברו יכלול רק את המידע החיוני לצורך אותו תהליך, תוך הגנה עליהם". הרשות מבהירה כי האחריות למידע הרפואי ושמירת סודיותו חלה על הארגון שממנו הוא נשלח, וחלות עליו הנחיות משרד הבריאות לאבטחת המידע ותקנות המשרד לניהול רשומות רפואיות. במסמך מודגש כי "אישור שנותן ארגון או מוסד המספק שירותי בריאות ורפואה להשתמש במכשירים דיגיטליים לצורך העברת מידע על מטופלים, מטיל עליו חובות ספציפיות בנוגע לאבטחת המידע בשימוש במכשירים". המלצה נוספת הרשות ממליצה, לאחר הטיפול, ובמקרים שבהם מידע נשמר במכשיר טלפון של גורם כלשהו כדי לתת את הטיפול, לשמור את המידע במערכות הייעודיות של הארגון, ובמקביל למחוק אותו מזיכרון המכשיר. לסיכום, מודגש במסמך כי ארגוני הבריאות צריכים להשקיע בהגדלת המודעות אצל העובדים, קביעת נהלים ברורים וחידודם, ותרגולים שוטפים. "התהליכים הדיגיטליים שמשפרים את הקשר בין המטופל לרופא הם מבורכים, אבל עלולים לפגוע בפרטיות של כל אחד ואחד מאיתנו", נכתב במסמך.

"מנקודת המבט שלי, כאזרחית וכאשת DevOps, אני מתרגשת לראות את המשרדים הממשלתיים מתחילים להטמיע טכנולוגיות ענן. בתור אזרחים, נרוויח מזה ובגדול. מתחילים להרגיש את השינוי הדיגיטלי החיובי במשרדי הממשלה, בכמות ובאיכות השירותים הדיגיטליים שאנחנו, האזרחים, מקבלים מהם, ונרגיש את זה יותר ויותר לאורך השנים הקרובות", כך אמרה יונית גרובר-חזני, ארכיטקטית ענן בגוגל קלאוד. יש לציין שגוגל קלאוד היא אחת משתי החברות שזכו במכרז הענן הממשלתי נימבוס (השנייה היא AWS). גרובר-חזני דיברה בכנס DevCon & Security Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') בבורסה לניירות ערך בתל אביב. היא הקדישה את מרבית דבריה לבינה המלאכותית בכלל, ולזו היוצרת בפרט. "ה-GenAI תופסת, כי יש בה ישימות מאוד גבוהה, ואפשר להשתמש בה באופן אפליקטיבי. לפני כמה שנים, הבינה המלאכותית היוצרת כבר הגיעה לשיא, אבל אי אפשר היה להשתמש בה. כעת זה אפשרי. המודלים הקיימים בשוק מניבים תוצאות טובות עבור כל הגורמים הרלוונטיים בארגונים – מהמפתח המתחיל ועד לסמנכ"ל", אמרה גרובר-חזני. Immersive View, ג'מיני וג'מה על קצה המזלג "2023 הייתה השנה שבה הבינה המלאכותית התפוצצה, אבל גוגל הייתה שם כבר ב-2016. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל החברה, דיבר כבר אז על בינה מלאכותית והפוטנציאל שבה, ואמר שגוגל היא חברה של AI תחילה. גוגל החלה לפתח מודלי AI כבר ב-2015 – בהתחלה לשימושים פנימיים ואחר כך לשימוש בשירותים שלה והנגישה אותם לפיתוח. כך, למשל, ה-Immersive View, שנכנס ל-Google Maps אט אט, בכל פעם בעיר אחרת. בנוסף, יש פונקציה של AI בחיפוש התמונות", ציינה. כאן היא הגיעה לג'מיני (Gemini) – המולטי מודאל האחרון של גוגל בעולם הבינה המלאכותית. "ג'מיני תוכנת מההתחלה להשתמש באודיו, וידיאו, טקסט וקוד במקביל. זאת, לעומת מודלים אחרים, שכל אחד מהם אומן על אחד השימושים, ואחרי זה חיברו אותם ביחד", ציינה. גרובר-חזני מנתה שלוש שכבות למפתחים בג'מיני: Duet AI – כלי שמצוי בסביבות העבודה ובקונסולת גוגל קלאוד (GCP); API של גוגל, שמאפשר להוסיף את המודל לאפליקציות של המפתחים; וה-GPUs וה-TPUs שהמפתחים משתמשים בהם כדי לאמן את המודלים שלהם. "ג'מיני", הוסיפה, "אומן על הטכנולוגיה של גוגל קלאוד, כדי שהוא יוכל לתת תשובות מה שיותר מפורטות ומדויקות". Vertex AI הוא כלי הפיתוח, שבאמצעותו המפתחים בונים את האפליקציות. "בין היתר, פיתחנו באמצעותו צ'טבוט שמאפשר לחפש ב-250 האתרים בפורטל הממשלתי gov.il, שמאוד קשה להתמצא בהם", אמרה. "בתוך Vertex AI יש את גן המודלים שלנו, שכולל את הגרסאות העדכניות ביותר של הג'מיני – 1.5 ואולטרה". כלי בינה מלאכותית נוסף של גוגל שגרובר-חזני הציגה הוא ג'מה (Gemma), שפירוש שמו בלטינית הוא אבן יקרת ערך. ג'מה משתמש באותן טכנולוגיות ומחקר שהחברה השתמשה בהם כדי לבנות את המודלים של ג'מיני, על מנת "לבנות לטובת בינה מלאכותית אחראית". מדובר במשפחה של מודלים, שפותחה על ידי דיפמיינד – חברה שגוגל רכשה, כמו גם על ידי צוותים אחרים בענקית הטק.

גוגל בישרה אתמול (ג'), בפוסט חדש שעלה לבלוג החברה, על שינויים משמעותיים במנגנון הדירוג שעומד מאחורי מנוע החיפוש הדומיננטי שלה, ה-Google Search. מטרת השינויים, כך נכתב, היא להפחית את כמות התוכן המיועד לקידום אתרים (SEO) ואת תכני הספאם שמגיעים לתוצאות החיפוש של המשתמשים, וכן לשפר את איכות התוצאות המוצגות לגולשים באינטרנט. צפי ל-40% פחות תוכן נחות ו"מטופל" כתוצאה מכך, כתבה טאקר, גוגל תבצע כעת מספר שינויי מפתח במנגנון הדירוג שלה, ואלו כוללים בין השאר אלגוריתמים חדשים שיופעלו לשם זיהוי תכני SEO וספאם – כשענקית הטק מבטיחה שתפעל לפיתוח אלגוריתמים מתקדמים יותר שיוכלו לזהות ולסנן תכנים אלו. טאקר הבהירה כי בחברה "משפרים את החיפוש כדי שתראו יותר מידע שימושי ופחות תוצאות שמרגישות שהוכנו במיוחד עבור מנועי החיפוש". בנוסף התחייבה גוגל שתיתן מעתה משקל רב יותר לגורמים כמו איכות הכתיבה באתרים, רלוונטיות התוכן והתועלת שלו עבור המשתמש. "אנו מאמינים שהעדכונים הללו יצמצמו את כמות התוכן באיכות נמוכה בחיפוש וישלחו יותר תנועה לאתרים מועילים ואיכותיים", ציינה טאקר בפוסט שלה. "בהתבסס על ההערכות שלנו, אנו מצפים שהשילוב של עדכון זה והמאמצים הקודמים שלנו יצמצמו יחדיו תוכן נחות ולא מקורי בתוצאות החיפוש ב-40%". מאחר שאפשר כי השינויים שגוגל מתכננת יפגעו באתרים מסוימים ובדרך פעולתם, בעיקר באתרים המסתמכים על טכניקות SEO מניפולטיביות לקידום עצמם במנוע החיפוש שלה, החברה מליצה לבעלי אתרים להתמקד יותר ביצירת תוכן איכותי ומועיל, תוך שימוש בטכניקות SEO הוגנות. מובילה בפער עצום על מנועי החיפוש האחרים. גוגל. צילום: שאטרסטוק יותר מ-80% מהחיפושים בעולם – דרך Google Search נכון ל-2023, גוגל מחזיקה בנתח שוק של למעלה מ-80% מכלל החיפושים במנועים השונים הפעילים בעולם, ביניהם בולטים יאהו! (Yahoo!), בינג (Bing), יאנדקס (Yandex) הרוסי וביידו (Baidu) הסיני. משמעות הדבר היא שיותר מ-8 מתוך 10 חיפושים באינטרנט מתבצעים באמצעות מנוע החיפוש של הענקית ממאונטיין וויו. החברה מרוויחה סכומים אדירים מפרסום במנוע החיפוש שלה, לכן ככל שיותר אנשים משתמשים ב-Google Search – כך הפרסום דרך גוגל גדל, וכך גדלות הכנסותיה. לכן גוגל חייבת לשמר את פופולריות המנוע שלה גבוהה בכל עת. באחרונה החלו כלי GenAI ובוטי AI חכמים לערוך בעצמם חיפושים באינטרנט, אם משתמשיהם מבקשים מהם לחפש אחרי מידע לצורך יצירת התכנים. כך קרה למשל ש-CoPilot שבבעלות מיקרוסופט, ושמתבסס על טכנולוגיית ChatGPT של השותפה העסקית שלה OpenAI, שולב בין השאר עם פעילות מנוע החיפוש של הענקית מרדמונד, בינג. לכשתשתכלל, הפעילות המתקדמת הזו של חיפוש באמצעות AI יכולה בפוטנציה לפגוע ברייטינג של ה-Google Search, משום שהתופעה של קבלת תוכן שיווקי ולא איכותי מספיק בתוצאות החיפוש הייתה מאוד רווחת ב-גוגל, לכאורה. לפיכך נראה שהחברה פשוט נאלצת לבצע את הכיוונון והתיקון האחרון עליו הכריזה בכלי החיפוש הדומיננטי שלה, בעיקר כדי שהפופולריות שלו לא תפגע.

מאת הילל יוסף   "התחלנו לפעול לפני 20 שנה בהטמעת מערכות CRM, ומשם התרחבנו להטמעת מערכות תקשורת מתקדמות וניהול מוקדים טלפוניים. במהלך השנים התפתחנו לעולמות תוכן נוספים, כגון ניתוח קול ויישום מערכות הקלטה מתקדמות, ובשלוש השנים האחרונות אנו מובילים בהגירת המוקדים לטכנולוגיית הענן הציבורי בעולמות הקונטקט סנטר בישראל", כך אמרה אנה מזור, מנכ"לית ITNAV. מזור התראיינה לקראת אירוע שהחברה עורכת לציון שני עשורי פעילות. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ג', 2 באפריל, באולם סנטרל בפתח תקווה, בהשתתפות לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. "כחברת אינטגרציה", ציינה, "אנו מתמחים ביישומים מתקדמים לעולמות מוקדי השירות למגוון מגזרי תעשייה, דוגמת ארגוני בריאות, המגזר הפיננסי, טלקום, קמעונאות ומגזר ציבורי-ממשלתי ומקומי. תחום המוקדים הארגוניים הוא מאתגר ודורש לתת מענה לצרכים המורכבים בהיבטי ערוצי תקשורת ואפשרויות פריסה גיאוגרפית, וזאת כדי שהארגונים יעמדו בהתחייבות ללקוחותיהם ויספקו שירות ברמה גבוהה ובמהירות, תוך מענה לצרכים משתנים". "עולם התקשורת הדינמי מציב בפני ארגונים רבים אתגרים משמעותיים", הסבירה, "בהם הצורך לאפשר ללקוחות פניות בכל ערוצי הגישה הקיימים היום; הרצון לאפשר לעובדים עבודה מרחוק ובאופן פשוט – מגמה שתפסה תאוצה בשנים האחרונות; ומתן מענה לאתגרי המלחמה, שהביאה לפערי כוח אדם בשל גיוס מילואים". לצד אלה, הוסיפה, "יש את האתגרים הקלאסיים: המשכיות עסקית ושרידות המערכות, שיפור השירות, הטמעה מוצלחת של טכנולוגיות מתקדמות וצליחה של המסע לשינוי דיגיטלי. אנו מציעים פתרון כולל, המאפשר התמודדות יעילה עם אתגרים אלו, תוך שיפור חוויית הלקוח, הפרודוקטיביות ושביעות רצון הלקוחות". "לצוות שלנו ניסיון עשיר של מאות פרויקטים בתחום", הדגישה מזור. "אנו מתמחים בהקמה ואינטגרציה של מערכות באתר הלקוח וכן בענן הציבורי, תוך שמירה על חוויית לקוח אחידה וייעול תהליכי עבודה בסביבות תקשורת מתקדמות וקונטקט סנטרים". יאיר אריאלי, משנה למנכ"ל ITNAV, מדגיש את המחויבות של החברה לספק פתרונות חדשניים ומותאמים אישית ללקוחותיה. "אנו מצליחים לענות על צורכי הלקוחות בהיבטים הטכנולוגיים והעסקיים בדגש על חדשנות. הפתרונות שלנו מתבססים על יצרנים מובילים בתחום, כגון אוויה(AVAYA) , ג'נסיס (GENESYS),  ורינט (VERINT) ונייס (NICE)". יאיר אריאלי, משנה למנכ"לית ITNAV. "ITNAV זיהתה את הצורך הגובר של השוק העסקי לפתרונות ענן מקומי והקימה לפני שנתיים ענן פרטי מגובה וכולל את כל השירותים המתקדמים הנדרשים בקונטקט סנטר", מציין אריאלי. "אנו מקפידים להתקדם ולהתעדכן בהיבט הטכנולוגי ולהיות בחוד החנית בתחום. כך, אנו פועלים להרחבת היישומים בענן, ולטיפול ביישומים מבוססי בינה מלאכותית כדי לתת מענה למחסור בכוח אדם מיומן בעולמות ההדרכה". "ITNAV מציעה פתרונות בינה מלאכותית מתקדמים", מוסיף אריאלי, "המאפשרים לארגונים להרחיב את היצע שירות הלקוחות שלהם סביב השעון. אנחנו האינטגרטור היודע לעשות זאת נכון ולהוסיף ערך עסקי ללקוח הארגוני". עוד מדגיש אריאלי, כי ITNAV מעסיקה צוות מקצועי ומיומן בעל ניסיון רב בתחומי ה-CCaaS ובעולמות התוכן העסקי. "החברה מונה מקצוענים בעלי ניסיון רב בתחומם – בעולמות ה-CCaaS ובעולמות התוכן העסקי, בהם מנתחי מערכות, מהנדסי תעשייה וניהול, מנהלי פרויקטים, יועצי הדרכה והטמעה, צוות מדריכים ותוכניתנים במגוון סביבות פיתוח ואנשי IT – כולם מהשורה הראשונה בתחומם ובעלי ניסיון עתיר שנים", אומר אריאלי. "ITNAV מתכננת להרחיב את היקף הלקוחות הארגוניים שלה בשנים הקרובות ולפעול להרחבת הפעילות שלה בעולמות תוכן נוספים, דוגמת CRM, AI וכדומה", מסכמת מזור. "נתמקד בשנים 2024-2025 בשיפור חוויית הלקוח, במתן שירותים מתקדמים ופתרונות ניהול ידע".

מכללת ג'ון ברייס, שותפת ההדרכה של סאפ ישראל וזרוע ההדרכה של מטריקס, תקיים בשיתוף סאפ ישראל את האירוע הלימודי המרכזי של קהילת מקצועני סאפ (SAP) בארץ – SAPGeekWeek, זו השנה הרביעית ברציפות. הכנס, שייערך בשיאה של תקופה מאתגרת במציאות הישראלית, כולל סמינרים מקצועיים בהובלת מיטב המרצים והמומחים בכדי לאפשר למשתתפיו ללמוד ולהתפתח אישית ומקצועית, לצד בניית חוסן לקהילת מקצועני סאפ בישראל. משתתפי הכנס יפגשו קולגות בענף ויחד עם המומחים ידונו בסוגיות מרכזיות איתן הם מתמודדים מדי יום. בנוסף, חברי הקהילה יחשפו לטכנולוגיות העדכניות ביותר בתחום. הכנס יתקיים בין התאריכים 12-14 במרץ, כאשר בתאריך 12 במרץ יתקיימו הסמינרים המקצועיים במלון דניאל בהרצליה, וב-13-14 במרץ יתקיימו סמינרי תרגול מקצועיים מעשיים במכללת ג'ון ברייס בתל אביב, בהם ניתן יהיה להשתתף גם בצורה היברידית. מוטי חדד, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה. צילום: סאם יעקובסון מאות אנשי מקצוע מקהילת מקצועני SAP בישראל בכנס צפויים להשתתף מאות אנשי מקצוע מקהילת מקצועני SAP בישראל, ביניהם מנהלי טכנולוגיות ראשיים (CTO), מנהלי מערכות מידע (CIO), מנהלי חווית לקוח (CXM), מנהלי פרויקטים ב-סאפ, מיישמים, משתמשים, מפתחים, אנשי Basis, אנשי אבטחת מידע ועוד. תכני הכנס מותאמים לדרישות ולצרכים העכשוויים בתעשייה וכוללים למעלה מ-30 סמינרים מקצועיים בני יום שלם, המאוגדים תחת שישה מסלולי לימוד: SAP Business Technology Platform (BTP), RISE with SAP (SAP S/4HANA Cloud Private Edition), SAP Line of Business Solutions, Managers & Soft Skills, Development Tools ומסלול ייעודי הכולל סדנאות תרגול מעשיות, Hands On Seminars. הסמינרים יועברו על ידי מיטב המומחים מטעם החברות המובילות בארץ, ויעסקו בסוגיות הקשורות בידע מקצועי, שיפור ביצועים, פתרונות ומתן מענה מקצועי לסוגיות איתן מתמודדים ארגונים על בסיס יומי. מוטי חדד, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה: "תקופה זו בה אנחנו נמצאים מצריכה גיוס כוחות משולבים במטרה לייצר חוסן בכל תחומי העיסוק. אנחנו מודים על הזכות לקיים אירוע כזה יחד עם שותפתנו סאפ ישראל זו השנה הרביעית. הודות לניסיון ההדרכה והידע המקצועי של ג'ון ברייס נשאף להוביל להתפתחות, שדרוג והרחבת ארגז הכלים של קהילת מקצועני סאפ בישראל, ולייצר עבורם במה לשיתוף תובנות והרחבת הידע. אנחנו מאמינים כי בעשייה זו אנחנו מעניקים ערך מוסף לארגונים העושים שימוש בפתרונות סאפ, תוך שיפור תוצאות וביצועים, וכך מסייעים בחיזוקה והתפתחותה של התעשייה". עופר מילבסקי, מנכ"ל סאפ ישראל: "בעיקר בתקופה מאתגרת זו, חשוב לנו לספק לקהילת מקצועני SAP בישראל את כל הכלים הנדרשים, אשר יאפשרו להם לבצע את עבודתם ולשמור על הרציפות התפקודית והעסקית של ארגונם. אנחנו שמחים לשתף פעולה עם ג'ון ברייס גם השנה, ומודים להם על הסיוע בהנגשת הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים של סאפ לקהילה המקצועית בישראל".   לפרטים נוספים והרשמה לכנס – לחצו פה

חברת הגנת מערכות הסייבר הפיזיות (CPS) קלארוטי הודיעה היום (ד') על גיוס הון בסכום של 100 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן דלתא-V קפיטל, והשתתפו בו, בין היתר, סטנדרד אינווסטמנטס, טושיבה דיגיטל סולושנס וסיליקון ואלי בנק. עד לסבב הנוכחי גייסה קלארוטי 635 מיליון דולר. הכסף שגויס ישמש להרחבת פלטפורמת החברה להגנה על מערכות סייבר פיזיות במגזרי מפתח, כולל המגזר הציבורי ותעשיות תשתיות קריטיות, שבהן יש רגולציה מחמירה. כמו כן, הוא ישמש עבורה להתרחבות לאזורים בצמיחה באמריקה, אירופה ואסיה-פסיפיק. השקעות נוספות יבוצעו במו"פ עבור טכנולוגיות ליבה של החברה וטכנולוגיות שקשורות להן, כולל גישה מאובטחת מרחוק. חלק מהכסף שגויס ישמש להשקעה בשותפויות אסטרטגיות קיימות וחדשות. "השנה האחרונה הביאה עמה שינויים גיאו-פוליטיים, מקרו-כלכליים ורגולטוריים חסרי תקדים, שיצרו מגמות ואתגרים חדשים עבור אלה האמונים על הגנת התשתיות הקריטיות בעולם", אמר יניב ורדי, מנכ"ל קלארוטי. "בישראל נוספו האתגרים הרבים שהביאה עמה המלחמה, ולמרות זאת, הגיוס בוצע לאחר ה-7 באוקטובר – בהובלת משקיעים חדשים וחוזרים. זו הבעת אמון בנו ובחוסנו של ההיי-טק הישראלי". קלארוטי נוסדה ב-2015 על ידי אמיר זילברשטיין, גלינה אנטובה ובני פורת. נשיא החברה הוא תא"ל (מיל') נדב צפריר, שהיה מפקד 8200. נתונים שהחברה פרסמה היום עם ההודעה על הגיוס מראים שב-2023 היא עברה את רף 100 מיליון הדולרים בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR), השיגה צמיחה של מעל 300% במספר הלקוחות ובנתה שותפויות עם סרוויס נאו, קראוד סטרייק ו-AWS. כמו כן, חברות כגון יבמ, שניידר אלקטריק ורוקוול נוספו לתוכנית השותפים של קלארוטי וצוות המחקר שלה, שפועל בישראל, גילה וחשף עד כה מעל 550 חולשות אבטחה במערכות סייבר פיזיות.

"אין חולק על כך שארגונים נדרשים להיות ירוקים יותר. אנו מכירים בכך שקיימות היא מסע, ובשלוש השנים האחרונות, הגדלנו את ההשקעה שלנו בפיתוח התחום, כדי שהמסע יהיה מהיר ופשוט יותר עבור הלקוחות שלנו, כך שהם יוכלו להפעיל תשתית IT עמידה, מאובטחת ובת קיימא", כך אמר קווין בראון, סגן נשיא בכיר לפתרונות EcoStruxure, חטיבת Secured Power (לשעבר APC), שניידר אלקטריק (Schneider Electric). בראון התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת מסיבת עיתונאים שערכה החברה לרגל השקת גירסה חדשה של EcoStruxure IT – פלטפורמת ניהול תשתיות הדאטה סנטר (DCIM) שלה. לדברי בראון, "הדרך להפיכת הארגון לידידותי לסביבה עוברת בנתונים. בלא נתונים אי אפשר למדוד, ולא ניתן להציג שיפור. בבואנו לטפל בנתוני הצריכה האנרגטית של דאטה סנטרים, יש להתמודד עם האתגר של מורכבות הנתונים המבוזרים והמדידה שלהם באופן אחוד. בנוסף, יש צורך שהמידע יהיה נגיש, גם זה של זמן אמת וגם נתונים היסטוריים, וגם שהוא יהיה מוחצן. אתגר נוסף נובע מכך שכלי ניהול התשתיות מאתגרים בהיבטים של הטיפול בהם והניהול שלהם. בכל דאטה סנטר יש מאות רכיבים, שנדרש לדעת את מיקומם ואת השפעתם על חשבון החשמל הסופי – וגם אז יש נתונים קשים לחילוץ ולהבנה. אתגר נוסף קשור גם הוא ברכיבים: ברגע שהחלפתי רכיב, יש לברר מה הייתה השפעתו – הישירה והעקיפה – על צריכת האנרגיה הכוללת". לדבריו, "יכולות הדיווח החדשות הכלולות ב-EcoStruxure IT נבדקו ואומצו על ידי הארגון שלנו, שכידוע הוא גלובאלי ובעל צורכי IT מפותחים בפני עצמו. כעת, הן יאפשרו ללקוחות הארגוניים להפוך נתונים מורכבים למידע משמעותי, וכך הם יוכלו לדווח על מדדי קיימות מרכזיים באופן כולל". "הגירסה החדשה שהשקנו", אמר בראון, "מהווה התפתחות של תוכנת הניהול שלנו – וכוללת מדדי קיימות המבוססים על מודלים אוטומטיים. היא כוללת תכונות חדשות, שמעניקות נראות משופרת של צריכת אנרגיה ומשאבים, ניתוח נתונים היסטורי וכן מדדים מפורטים. כל אלה מסייעים לארגונים לעמוד בדרישות הדיווח הרגולטוריות שיחולו השנה". "תכונות הדיווח החדשות", ציין, "מייצגות שני עשורים של הניסיון שלנו – המשלב בין תחומי הקיימות, העמידה ברגולציות וההיכרות העמוקה שלנו עם עולם הדאטה סנטר הארגוני והיכולות לנהל אותו. הגירסה החדשה של התוכנה כוללת יכולות מתקדמות של לימוד מכונה. כך, ארגונים יוכלו לקבל מערך כולל של יכולות דיווח, אשר באופן מסורתי דרשו הבנה עמוקה של שיטות חישוב נתונים ידניות". על פי בראון, "הגרסה החדשה מציעה ללקוחות הארגוניים מנוע דיווח מהיר, אינטואיטיבי ופשוט לשימוש. הוא יסייע להם לעמוד בדרישות הרגולטוריות שיחולו השנה, ובראשן, היוזמה האירופית ליעילות אנרגטית (EED – Electrical Efficiency Directive). כך, ארגונים יוכלו למדוד את נתוני ביצועי האנרגיה שלהם, נתוני זמן אמת ונתונים היסטוריים, שמספרים מה קורה בדאטה סנטר שלהם בפירוט. בשילוב יכולות ניתוח, ניטור בזמן אמת ובינה מלאכותית – ניתן להפוך את התובנות לפעולות המשפרות את מצב הקיימות של הארגון. כך, מנהלי התשתיות בארגונים יכולים לכמת ולדווח במהירות, ובלחיצת כפתור להפוך משימות ידניות שגוזלות זמן ואנרגיה – לאוטומטיות, באופן שרותם את הכוח של הנתונים כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית של הדאטה סנטרים שלהם". "ככל שעוד חברות מתכוננות ונערכות למימוש הרגולציות והתקנות שיחולו השנה, כגון יוזמת היעילות האנרגטית של האיחוד האירופי, אשר מחייבת דיווח על צריכת אנרגיה של IT הדאטה סנטר החל ממאי 2024 – המשמעות של גישה לנתונים בזמן אמת הופכת קריטית עוד יותר. באמצעות השקת לוח המחוונים החדש שלנו" סיכם בראון, "המבוסס יכולות בינה מלאכותית ויכולות נראות מתקדמות, לקוחות יכולים למנף במהירות את הנתונים שלהם – כדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות החדשות".

״אני מברכת בכל ליבי על ההתכנסות הזאת, שמבקשת להפנות זרקור על העשייה המופלאה של נשים גיבורות, פורצות דרך של ממש, בחזית ובעורף, ולא פחות למנהיגות נשית בהיי-טק ובזמן מלחמה בפרט. בתוך ימי הלחימה המטלטלים שעוברים עלינו ממש מראשיתם ב-7 באוקטובר אנחנו נחשפים לגילויים יוצאי דופן בעוצמתם של גבורה, אצילות ומסירות נפש. בכל אחת מהחזיתות הבוערות שאנחנו מנהלים מאז שמחת תורה, אנחנו מוצאים נשים לוחמות, עזות רוח, הניצבות במלוא העוצמה כגיבורות השעה. על רקע כל זה יש לומר בגלוי – אנחנו צריכים וצריכות את הגבורה וההשפעה הנשית הזאת סביב שולחנות ההנהגה וקבלת ההחלטות. כן, גם בעולם ההיי-טק, אשר יש לו מקום משפיע כל כך בחיינו כחברה וכמדינה. הרי למדנו על בשרנו וראינו במו עינינו איזו מכפלת כוח זו לפתוח את השורות, לתת מקום שווה ומשפיע גם לאחיות, לנשים, לאימהות שלנו, ללוחמות הללו – העשויות ללא חת. מי ייתן ונוביל כולנו יחד את החברה הישראלית לעבר חוף מבטחים במהרה ובבטחה״. דברים אלה אמרה רעיית הנשיא, מיכל הרצוג, בוועידת המנכ״ליות השנתית של איגוד ההייטק הישראלי, Woman CEO Summit 2024, שהתקיימה אתמול (ג') בבורסה לניירות ערך בת״א. ועידת המנכ״ליות השנתית נערכה זו השנה השנייה, בסמוך ליום האישה הבינלאומי, ועוסקת בקידום נשים בהיי-טק. בוועידה התקיימו הרצאות טד, ראיונות אחת על אחת ופאנלים בנושאים בוערים כגון: הטלטלה בענף ההיי-טק נוכח אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', אתגרים מרכזיים עמם מתמודדות נשים בהיי-טק הישראלי, כיצד ניתן להצמיח חדשנות גם בעתות של חוסר יציבות ושל משבר כלכלי מקומי וכלל עולמי ועוד. נושאים נוספים שעלו בוועידה עסקו בסוגיות של קידום נשים הלכה למעשה, כיצד ניתן לעודד יותר נשים להיכנס לענף ההיי-טק, ומה נדרש לעשות על מנת שנראה יותר נשים בתפקידי ניהול בהיי-טק. מאיה שוורץ, מנכ״לית איגוד ההייטק הישראלי, ציינה, כי ״ועידת המנכ״ליות השנתית מתקיימת זו השנה השנייה לקראת יום האישה, אך הניצחון והחגיגה האמיתיים יהיו ביום שנפסיק לציין את יום האישה כי כבר לא יהיה בו צורך. המשבר שאירע ב-7 באוקטובר הוכיח לכולן ובעיקר לכולם – את נחישותן, גבורתן ועוצמתן של נשים – דבר שריגש את כולנו וגרם לנו גאווה ענקית. בעולמות ההיי-טק המצב הקיים הוא, שבמקום שנראה גדילה וצמיחה של נשים לעמדות מפתח, אנו רואים קיפאון ואפילו הליכה לאחור. בעולם בכלל ובישראל בפרט אנו עדיין עדים לאפליה: מתוך המשקיעים רק 5% הן נשים אנג'ליות, רק 15% מהשותפים בקרנות הון סיכון הן נשים ורק ב-15% מהמיזמים יש נשים יזמות – לעומת כ 25% באירופה ובארה"ב. חייבים לשים את זה על השולחן בכל מקום וכל דיון, זו מטרת-על שחייב להיות לה מקום בכל שיח״. ״דווקא בתקופה זו ונוכח מה שעברנו בחודשים האחרונים, מיעוטן של נשים בתעשייה, באקדמיה ובעמדות מפתח בעולם העסקי הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת  שאותו יש  לתקן ולשפר״, אמר מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. ״עובדה זאת מצטרפת לתופעה של מיעוט משווע של נשים גם במגזר הציבורי ובוודאי שבהנהגה הפוליטית בישראל. לנשים תרומה משמעותית למגזר העסקי בישראל ולתעשיית ההיי-טק בפרט ומקומן סביב השולחנות בהם נלקחות ההחלטות היא קריטית. חברה שלא משכילה למצות כראוי את היכולות של כלל ההון האנושי שברשותה היא חברה שלוקה בחסר, והדבר משפיע באופן ישיר על היכולת שלה לשגשג ולממש את מלוא הפוטנציאל שלה. זוהי חובתנו לנפץ את תקרת הזכוכית ולהסיר את החסמים העומדים בפני נשים מלהשתלב כשוות לצד גברים בכל שדרות הניהול הבכיר״.