אין כמעט ספק שהדבר שהכי מעניין את אפל בימים אלה הוא סיכום המשלוחים השנתי בשוק הטלפונים, שבו התברר שהיא טיפסה למקום הראשון על חשבון סמסונג. מדובר בהדחה שבאה אחרי 13 שנים שבהן הענקית הדרום קוריאנית שלטה בשוק הזה. מכשירי ה-iPhone הם כבר כמה שנים הציר המרכזי של אפל, מבחינת הכנסות. זה לא שהיא לא משקיעה כסף ביוזמות אחרות – ומשקפי המציאות המעורבת החדשים שלה, Vision Pro, הם דוגמה מצוינת לכך בעידן הנוכחי, אבל קודם כל טלפונים. המיקוד של אפל בשוק הסמארטפונים לא מפתיע. שוק המחשוב הדיגיטלי אמנם נהנה משפע דגמים וחידושים של מחשבים ניידים, אבל הטלפון נחשב מכשיר עבודה, וקרנם של המחשבים ירדה באופן יחסי – וגם לא יחסי אצל לא מעט אנשים. יש מצב שאפל ראתה את הנולד כבר מזמן, עוד ב-2007, כשסטיב ג'ובס המנוח השיק את ה-iPhone הראשון. לפני הסמארטפונים, אי אז בשנות ה-80' וה-90' של המאה הקודמת, המיקוד של אפל היה בשוק המחשוב. למעשה, פעם, כמעט כל ההשקעות שלה היו בשוק המחשוב, ועוד הנייח – במטרה לשלוט עליו. יש להודות שהיא לא כל כך הצליחה בזה, אלא, עם מחשבי ה-Apple II, ה-Lisa והמקינטוש שלה, בעיקר זינבה ביבמ. היום (ד'), לפני 40 שנה בדיוק, אפל הכריזה על מחשב המקינטוש הראשון – ואפשר למצוא כאן את ההודעה לעיתונות במלואה. המחשב הזה, שעלה 2,495 דולר, הושק בכלל לצד כמה מחשבי Lisa, שנחשבו אז למוצר העיקרי של אפל (והראשון שבהם הושק שנה קודם לכן). המקינטוש הראשון הגיע עם מעבד 8 מגה-הרץ, 128 קילו-בייט זיכרון RAM וכונן לדיסקטים בנפח של 400 קילו-בייט – לאחסון חיצוני. אפל השיקה ביחד איתו שורה של פריטי ציוד היקפי, כולל מדפסת, מודמים וכונן חיצוני, אבל הכי חשוב – היא הביא אל השולחן עיצוב אייקוני בולט, ועוד משהו קטן ליד: עכבר, עם כפתור אחד – וכפתור אחד בעכבר המשיך ללוות את מחשבי המקינטוש לאורך שנים רבות. השינויים העיקריים שהמקינטוש הביא לעולם העכבר, ועוד יותר מזה הממשק הגרפי, היו השינויים העיקריים שהמקינטוש הביא לעולם, ואין ספק שאפל, גם אם היא לא הייתה החלוצה של המחשוב האישי, הייתה זו שהפכה את עולם המחשוב על פיו. היא עשתה זאת בכך שהיא העבירה אותו משימוש בשורת פקודה להצבעה ולחיצה על הפקודה שרוצים לבצע, באופן הרבה יותר טבעי ומהיר. לא בכדי שנה וחצי לאחר מכן מיקרוסופט מיהרה לשחרר את הגרסה הראשונה של Windows – שלא זכתה לפופולריות. אפל כתבה בהודעה לעיתונות שהוציאה אי אז ב-1984 על הפלא החדש: "המשתמשים אומרים למקינטוש מה לעשות פשוט על ידי הזזת 'עכבר' – התקן הצבעה קטן – כדי לבחור בין הפונקציות הרשומות בתפריטים ומיוצגות על ידי סמלים ציוריים על המסך. משתמשים כבר לא נאלצים לשנן את פקודות המקלדת הרבות והמבלבלות של מחשבים רגילים. התוצאה היא נוחות שימוש קיצונית והפחתה משמעותית בזמן הלמידה". העכבר של המקינטוש מהדור הראשון. צילום: ShutterStock זה לא היה רק הממשק הגרפי בפני עצמו, אלא גם היכולת לפתוח כמה יישומים זה לצד זה, כשכל יישום פועל בחלון משלו ומציע אפשרות לעבור אליו בעת שרוצים, ולמזער אחרים – וכן, לעשות את זה פשוט בלחיצת עכבר. כיום זה מובן מאליו, אבל פעם זה נשמע דמיוני. ה-"פלא" הזה, כפי שאנחנו יודעים, הגיע גם ל-Windows, שייתכן שאלמלא המקינטוש כלל לא הייתה מגיעה לשוק, או שהייתה מגיעה אליו הרבה יותר מאוחר. במשך השנים, המקינטוש נתפס כמכשיר של הגרפיקאים, המעצבים ואנשי הדפוס. הוא גם היה המחשב האופנתי יותר, ואנשי אפל, וג'ובס בראשם, הצביעו על הקופסאות הלבנות והמשעממות של מחשבי ה-PC של אותם הימים, כדי להראות עד כמה המחשבים הנייחים שלהם מלאי השראה. אולם, יכול להיות שג'ובס ואנשיו התחרטו לאחר מכן על כמה עיצובים שהלכו יותר מדי רחוק. בול ממוזמביק (!) של סטיב ג'ובס ומחשבי מקינטוש. צילום: ShutterStock גם כיום, המחשבים הנייחים של אפל מביאים הרבה סגנון אל המסך, אבל העולם הנוכחי הוא עולם של מחשבים ניידים, ולכל חברה יש מחשבים כאלה, שמעוצבים היטב. השינוי המהותי במחשבי המקינטוש בשנים האחרונות, המקינטושים, הניידים והנייחים כאחד, עברו שינוי מהותי פנימי, כשאפל החלה לצייד אותם במעבדים שהיא מתכננת בבית – אם כי מייצרת ב-TSMC. אלא שברמה הבסיסית, מערכת ההפעלה, גם אם היא נראית אחרת, עדיין שואבת הרבה מאוד התנהגות וממשקים מאותה מערכת ראשונית, שהגיעה לשולחן העבודה עם מסך קטן שהוא חלק מוכלל מגוף המחשב. אפל היא המובילה של שוק הסמארטפונים, אבל בשוק ה-PC, השליטה של המחשבים מבוססי ה-Windows מוחלטת. לפי הנתונים של GlobalStats, מיקרוסופט שולטת בשוק עם 73% לעומת כ-16.5% של מחשבי ה-macOS של הענקית מקופרטינו. אל תצפו כאן למהפך, ולא רק מאחר שאפל תמשיך להילחם על מעמדה בשוק הטלפונים לפני כל דבר אחר. אולם, עדיין אפשר לומר שהכול, גם המעמד הרם של מחשבי ה-Windows, קרה בגלל עכבר אחד קטן – שאפילו היה די מכוער למראה.

חוקרי קספרסקי (Kaspersky) פיתחו דרך לזהות בקלות את קיומה של רוגלת פגסוס של NSO הישראלית. החוקרים, מצוות המחקר והניתוח העולמי של קספרסקי (GReAT) פיתחו – ושחררו לשוק – שיטה כדי לעזור למשתמשי iPhone הנמצאים בסיכון לזהות האם הרוגלה של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית הושתלה במכשירם. לפי קספרסקי, הכלי החדש חושף את נוכחות פגסוס באמצעות ניתוח של רכיב שלא נחקר בעבר, בשם Shutdown.log. זהו יומן מערכת המאוחסן בארכיון sysdiagnose של מכשירים מבוססי מערכת ההפעלה iOS, השומר מידע מכל הפעלה ואתחול של המכשיר. החוקרים מצאו שאם משתמש שהמכשיר שלו הודבק ברוגלה מאתחל את המכשיר – יצופו חריגות (אנומליות) הקשורות לפגסוס, המפריעות להשלמתו של הליך האתחול, וכך יש עדות להדבקה.. לדברי מאהר יאמוט, חוקר האבטחה הראשי של GReAT, "קשה לחדור ליומן המערכת sysdiagnose, ובכך הוא מסייע לזהות זיהומים פוטנציאליים ב-iPhone. הוא מקבל חיווי על הזיהום, ואז מאשר ומאמת את ההדבקה והופך להיות לחלק מגישה מוכללת לחקירת זיהום נוזקות ב-iOS. אנו מאמינים שהשיטה והכלי ישמשו כעדות משפטית אמינה, שתתמוך בניתוח זיהומים". הניתוח מתבסס על כלי הערכה עצמית חדש של קספרסקי – סקריפט Python3. הוא מחלץ, מנתח ומנתח את Shutdown.log. הוא זמין לשימוש ציבורי ב-GitHub, וניתן להשתמש בו גם במכשירים המריצים macOS, Windows ולינוקס. קספרסקי עצמה הותקפה ב-2019 על ידי רוגלת "אפס קליק" ל-iOS בשם Triangulation. זו הייתה נוזקה מתוחכמת מאוד, בייחוד בשל יכולתה לטשטש את שרשרת ההתקפה ואת קיומה. מפתחי הנוזקה לא נחשפו. והנוזקה פעלה נגד אנשי חברת הסייבר במשך 5 שנים לערך. החשיפות שלה על ידי חוקרי קספרסקי שימשו לאחר מכן את בכירי סוכנות הביון FSB של הקרמלין, כדי להאשים את אפל בשיתוף פעולה עם שירותי הביון האמריקניים. אפל הכחישה עובדה זו בתוקף, ואמרה כי לעולם לא תאפשר לממשלה כלשהי להכניס דלת אחורית למוצריה. פגסוס נמכרה לממשלות, שהשתמשו בה כדי לרגל אחרי פעילי זכויות אדם, פעילים חברתיים ומתנגדים פוליטיים ועיתונאים. קוסטין ריאו, ראש צוות המחקר והניתוח הגלובלי בקספרסקי, אמר בעבר כי "רוגלת פגסוס של NSO היא כלי רב עוצמה, שנמכר למדינות ומקנה להן יכולות לבצע מעקבים סמויים אחר מטרות באופן מתוחכם מאוד – מבלי שיעד המעקב נדרש לבצע פעולה אקטיבית כלשהי. זה מלמד אותנו ששחקניות אלו מוכנות להשקיע משאבים גדולים – עשרות ולעיתים גם מאות מיליוני דולרים – כדי להשיג את יכולות הריגול המתקדמות הללו. לפיכך, סביר להניח כי יעד שנבחר על ידי שחקן מדינתי ככל הנראה לא יוכל לחמוק ממעקב. אלה החדשות הרעות". בסוף 2023 חשפו החוקרים רוגלה ל-iPhone, שפותחה, לכאורה, על ידי הביון האמריקני והדביקה גם דיפלומטים ישראלים. הרוגלה, ציינו אנשי קספרסקי, "מתוחכמת בצורה בלתי רגילה". היא הופעלה, לדבריהם, כנגד אלפי יעדים, תוך ניצול רכיב חומרה לא מוכר ב-iPhone, עם שילוב של כמה חולשות ופרצות. קורבנות הרוגלה היו חוקרי קספרסקי עצמם, בכירים בנאט"ו ודיפלומטים ישראלים וסינים – שכולם פעלו במסגרת תפקידם ברוסיה. ביוני האחרון שירות הביון FSB הרוסי האשים סוכנות ביון אמריקנית בפריצה לכמה אלפי מכשירי iPhone, כולל מכשירים השייכים לאזרחים רוסים ואחרים הקשורים לנציגויות דיפלומטיות ולשגרירויות במדינה. המתקפות אירעו בתחילת 2023. הצהרת סוכנות הביון הייתה דלה בפרטים ולא ציינה איזו סוכנות ביון אמריקנית עומדת מאחורי המתקפות. לפי הסוכנות, אפל עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם המודיעין האמריקני, במיוחד הסוכנות לביטחון לאומי, NSA. מומחי אבטחה ציינו, כי "התחכום של המתקפות הללו מצמצם את טווח החשודים בפיתוחם רק לקומץ מהשחקנים החזקים בעולם בתחום ההתקפי". במשך שנים היו דיבורים על קשר חשאי בין חברת הגנת הסייבר לקרמלין. ב-2017 הממשל בארה"ב אסר את השימוש במוצרי קספרסקי במערכות פדרליות, בשל חששות מריגול. בשנה שעברה, נציבות התקשורת הפדרלית של ארה"ב הוסיפה את החברה הרוסית לרשימת חברות שהציוד והשירותים שלהן נחשבות לאיום על הביטחון הלאומי.

בית המשפט המחוזי בסן פרנסיסקו פסק אתמול (ג') נגד מטא, בתביעה שהגישה נגד החברה הישראלית ברייט דאטה, שעוסקת באיסוף מידע פומבי מהאינטרנט. השופט הבכיר אדוארד צ'ן פסק כי בניגוד לטענת מטא, ברייט דאטה לא הפרה את תנאי השימוש כשאספה מידע משתיים מהפלטפורמות שלה, פייסבוק ואינסטגרם. מטא הגישה את התביעה נגד ברייט דאטה בינואר 2023 – בגין איסוף המידע. זאת, על אף שהיא שילמה לה על איסוף מידע מאתרים אחרים. ברייט דאטה הגישה תביעה נגדית. בתביעתה ביקשה מטא מבית המשפט להורות לברייט דאטה לחדול מאיסוף המידע, ואילו החברה הישראלית ביקשה פסק דין תקדימי שלפיו איסוף מידע נגיש פומבית מפייסבוק ומאינסטגרם הינו דבר חוקי. לטענת מטא, ברייט דאטה פיתחה כלי אוטומטי שאוסף את מידע אישי על בעלי חשבונות, על ברייט דאטה טענה בבית המשפט כי השירותים שלה מאפשרים איסוף מידע שבעליו הגדיר אותו כפומבי. כמו כן, לדבריה, בניגוד לטענת מטא, השירותים שלה לא דורשים את קיומו של חשבון בפלטפורמות של ענקית המדיה החברתית. השופט צ'ן כתב בפסק הדין כי "מטא לא הציגה ראיות מספיקות לכך שברייט דאטה גרפה נתונים בעת התחברות לחשבון, ובכך השיגה גישה לנתונים לא פומביים". הוא הוסיף כי "על אף שיש לה גישה לתשתית המחשבים שלה והזדמנויות גילוי נרחבות, מטא לא הראתה שנתונים מוגנים של המשתמשים שלה – שאינם זמינים לציבור – נאספו ונמכרו על ידי ברייט דאטה". עוד ציין השופט כי מטא לא הוכיחה שברייט דאטה מוכרת מידע "בקנה מידה עצום" שאותו היא גרפה מהפלטפורמות שלה. השופט קיבל את טענת החברה הישראלית שלפיה כשהמערכת שלה אוספת את המידע מפייסבוק ומאינסטגרם, לא מתבצעת כניסה (Log in) לפלטפורמה, ולכן אין לראות בה משתמש בשירותים אלה. "בלי לעבור את התהליך הזה (של הכניסה – י"ה), לא יכולה להיות לאורח אפילו את ההזדמנות לראות את תנאי השימוש, והוא לא יכול להסכים להם. זה מצביע על כך שאורח הוא לא 'משתמש' בשירותים של פייסבוק ואינסטגרם לא יכול להיות כפוף לתנאים האלה. 'משתמש' הוא מישהו שיש לו חשבון בפייסבוק או באינסטגרם", כתב צ'ן. בית המשפט צפוי לדון בחודש הבא בסעיפי התביעה האחרים – הנזיקיים, ומטא יכולה לתקן אותה עד אז. אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה. צילום: ענת (פמלה) שרון "ההיגיון הבריא ניצח" אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה, אמר כי "כשמטא פנו אלינו בדרישה להפסיק לאפשר ללקוחותינו לאסוף מידע פומבי מפייסבוק ומאינסטגרם, החלטנו שהדבר הנכון הוא לסרב ולצאת לקרב יקר, כי זה הדבר הנכון והצודק. למרות מאמצים רבים מצד ענקיות הטכנולוגיה לשלוט באופן בלעדי במידע פומבי באינטרנט, ברגע שבית המשפט נדרש להתייחס לסוגייה, ההיגיון הבריא ניצח. מידע פומבי, כשמו כן הוא – פומבי. זאת תמיד הייתה הטענה שלנו, ואנחנו מאוד שמחים על ההחלטה התקדימית של השופט צ'ן בקליפורניה, שתומכת בגישה הזאת. ברייט דאטה תמשיך להילחם על הזכות הבסיסית לגישה חופשית למידע פומבי ברשת". יצוין כי בימים אלה מתנהלת בבית המשפט המחוזי הצפוני של קליפורניה תביעה של X, לשעבר טוויטר, נגד ברייט דאטה – בטענות דומות. כעת נותר לראות מה תהיינה ההשלכות של פסק הדין בתיק הזה על ההחלטה באותה התביעה.

איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק בהסתדרות, ועד עובדי בזק אונליין והנהלת החברה חתמו אתמול (ג') על הסכם קיבוצי חדש. ההסכם, שיהיה בתוקף לארבע שנים, יחול על כ-2,300 עובדי בזק אונליין, חברה בת של בזק, התמחה בהקמה, בניהול ובתפעול של מרכזי שירות טלפוניים ובמענה אנושי וממחושב ללקוחות. לחברה מוקדים בכל הארץ, בין היתר בקריית מלאכי, בבאר שבע ובירכא. טקס החתימה נערך במשרדי החברה ברבדים במעמד יו"ר איגוד עובדי האינטרנט, ההייטק והסלולר יקי חלוצי ומנכ"ל בזק אונליין אבי אטיאס. במסגרת ההסכם יזכו עובדי החברה לקרן השתלמות לעובדים בוותק של 5 שנים, הגדלת הפרשות החברה לפנסיה של העובדים מוותק של שלוש שנים, העלאת שכר למנהלי הצוותים ב-4.2%, העלאת שכר לאחראי משמרת ולנציגים בכירים, ושמירה על העלאה קבועה בהתאם לעליית שכר המינימום במשק. יו"ר ועד העובדים, דומיניק אטלי דימאינט, אמר עם החתימה, כי  "אני גאה בהסכם הקיבוצי החדש שמעניק לעובדות ולעובדים עתיד עם אופק תעסוקתי. בנינו עבור העובדים מערך מקיף ומשמעותי שמשדרג את תנאי ההעסקה ככל שהם מתקדמים בתפקידים בחברה ובוותק, בהם קרן השתלמות, העלאת ההפרשה לפנסיה, העלאת ערך דמי ההבראה, עדיפות לעובדי החברה באיוש משרות, הגנה בהליכי פיטורין ועוד. אני מודה להנהלה ולמנכ"ל אבי אטיאס על שיתוף הפעולה".   השתתפו במו"מ – מטעם איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק: גיא כהן; מטעם החברה: עו"ד עינת כרמי ממשרד סולומון ליפשיץ; ומטעם ועד העובדים עו"ד אמיר בשה.

נטפליקס סיימה את 2023, ובעיקר את הרבעון האחרון שלה, עם תוצאות מצוינות: מספר המנויים גדל, ההכנסות עלו והרווח הנקי זינק – כך עולה מהדו"חות שהחברה פרסמה אמש (ג'). המשקיעים הביעו את שביעות רצונם מהתוצאות בכך שהם הביאו לעלייה של 7% בשער המניה של ענקית הסטרימינג במסחר שאחרי סגירת שערי וול סטריט – מה שנקרא מעבר לדלפק. צלילה למספרים מעלה שבמהלך הרבעון נטפליקס הגדילה את מספר מנוייה בכ-13 מיליון, כך שהוא הגיע בסופה ל-260.3 מיליון. ההכנסות השנתיות של החברה רשמו עלייה של 6.7% ל-33.7 מיליארד דולר, הרווח התפעולי שלה צמח ב-23.5% לשבעה מיליארד והרווח הנקי גדל ב-20.3% ל-5.4 מיליארד. ברבעון האחרון של השנה, נטפליקס רשמה עלייה של 12.5% בהכנסות ל-8.8 מיליארד דולר, ולעומת זאת קיטון של 6% בהוצאות ל-5.33 מיליארד. החברה קיבלה ברבעון החזר מס של 210.3 מיליון דולר לעומת חבות מס של 16 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2022. הרווח הנקי זינק פי 17 ל-937.8 מיליון דולר והרווח הנקי קפץ פי 17.5 ל-2.1 דולר. עוד ברבעון: ההוצאות הגולמיות קטנו ב-1.8% ל-5.3 מיליארד דולר, הרווח הגולמי צמח ב-44.1% ל-3.53 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 39.91%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-6.9% למעט יותר משני מיליארד דולר והרווח זינק פי 29.9 (!) ל-1.5 מיליארד דולר. במכתב לבעלי המניות כתבה הנהלת החברה כי "2023 הייתה השנה הראשונה שבה החברה נוהלה על ידי צמד מנכ"לים (גרג פיטרס וטד סרנדוס – גב"ז), והייתה זו שנה שבה הגשמנו את המטרות שלנו, הגדלנו את הערך המוסף ושיפרנו כל הזמן את הסרטים והסדרות שאנחנו מספקים".

ההודעה של התוקפים הטורקים על אחד המסכים בקולנוע לב תל אביב, אתמול (ג'). צילום: מהמדיה החברתית, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים האקרים טורקים פרצו אתמול (ג') למערכת של קולנוע לב תל אביב, שממוקם בדיזנגוף סנטר, והקרינו על המסכים הודעות מאיימות ותמונות מאירועי ה-7 באוקטובר. מתקפת הסייבר, מסוג "חירבוש", נמשכה דקות בודדות. ההודעות המאיימות הוקרנו על גבי מערכת חיצונית, שאחראית להקרנות של פרסומות על מסכי הפלזמה, שמפוזרים בחדרי הלובי של האולמות ומחוץ להם. ההודעות הוסרו מהמסכים והאירוע נמצא בחקירה. בהודעות המאיימות נכתב: "יהודים טיפשים, כולכם רוצחי טרור"; "אתה פחדן. אתה תיקח אחריות על מאות הילדים החפים מפשע שמתו בעזה. לא ניתן לכם שלום, אפילו לא בבתי הקולנוע שלנו, עד שיסתיימו מעשי הטבח שלכם. אנחנו נשמיד את כולכם. אנו נגביל את הגישה שלכם לאינטרנט ולשירותי בנקאות. אלוהים איתנו" (הטעויות במקור – י"ה). רשת בתי הקולנוע לב אישרה את פרטי האירוע וציינה כי המסכים כובו בתוך פרק זמן מיידי. מומחי אבטחה אמרו לאנשים ומחשבים כי "מדובר במבצע תודעה בסייבר שאמנם הצליח – אבל הוא לא מתוחכם מבחינה טכנית".

האם היוטיובר המפורסם מיסטר ביסט (MrBeast) – פעלולן שהוא מגה-כוכב בפלטפורמת הסרטונים שבבעלות גוגל – עומד להגר סופית ל-X של אילון מאסק? הכוכב חשף השבוע (ב') כי הרוויח מעל 250,000 דולר מסרטון בודד שהעלה לרשת החברתית המצייצת. הסכום הנכבד הוא תוצאה של תוכנית חלוקת רווחים עם יוצרים שמאסק השיק ב-X בקיץ האחרון, בלווית הבטחות לפוטנציאל מונטיזציה שאין שני לו. מיסטר ביסט, ששמו האמיתי הוא ג'ימי דונלדסון, מוכר כיוטיובר ונדבן אמריקני שזכה בפרס יוצר השנה ארבע שנים ברציפות בפרסי Streamy ב-2020, 2021, 2022 ו-2023; בנוסף בשנת 2023, מגזין הטיים הכתיר אותו כאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם, והוא דורג בראש רשימת פורבס של יוצרי היוטיוב שהרוויחו הכי הרבה כסף מפועלם ב-2022. בנוסף, שוויו הנקי מוערך ב-500 מיליון דולר, ואלו רק כמה מתאריו ומפרטי הרזומה המרשים שלו. לפני מספר שבועות דיווחה התקשורת העולמית כי הכוכב העשיר ביותר ב-יוטיוב (YouTube), מיטסר ביסט, דחה את פנייתו של מאסק שהציע לו לשתף תוכן בפלטפורמה המצייצת שבבעלותו, בטענה שלא יצליח להכניס מכך אפילו לא חלק קטן מהעלויות שלו. אך לבסוף הוא השתכנע, והתוצאה של השיתוף המסוים של הסרטון הבודד והראשון ב-X הותירה רבים המומים למדי.  MY FIRST X VIDEO MADE OVER $250,000! ???? But it’s a bit of a facade. Advertisers saw the attention it was getting and bought ads on my video (I think) and thus my revenue per view is prob higher than what you’d experience pic.twitter.com/nViVpZbWBb — MrBeast (@MrBeast) January 22, 2024 היסטוריה ב-X: שבוע אחד והמוני צפיות בשבוע שעבר פרסם מיסטר ביסט סרטון בפלטפורמה של מאסק, במטרה מפורשת לראות "כמה הכנסות ממודעות ירוויח הסרטון ב-X". מאסק, שרצה מאוד שהיוטיובר יעבור לפרסם אצלו, צייץ בהתרגשות זמן קצר לאחר שהבדיקה עלתה: "הסרטון הראשון של MrBeast פורסם ישירות ב-????!". $1 Car vs $100,000,000 Car!!! I’m curious how much ad revenue a video on X would make so I’m reuploading this to test it. Will share ad rev next week ❤️ pic.twitter.com/amSSmddFht — MrBeast (@MrBeast) January 15, 2024 בחלוף כשבוע ממועד הפרסום הסתבר כי העלאת הסרטון היחיד ל-X – מה שהוא בעצם פרסום מחדש של סרטון שכבר היה פופולרי ביוטיוב, שם צבר המוני צפיות אך לאורך כארבע חודשים – הניבה למעלה מ-150 מיליון חשיפות (כעת החשיפה כבר עומדת על 166 מיליון) ויצרה עבור מיסטר ביסט הכנסות של 263,655 דולר. היוטיובר שיתף את עוקביו בצילום מסך שתיעד את הכנסתו המרשימה ב-X, אבל לצד השיתוף הביע ספקנות, וייחס את הרווח המופרז הזה לתהילתו הקיימת, שלדבריו היא שמשכה מפרסמים גדולים במיוחד להשתתף בניסוי שלו לבחון את כוחו ב-X. "מפרסמים ראו את תשומת הלב שהציוץ זוכה לו ולכן קנו פרסומות בסרטון שלי (אני חושב), וזה מה שגרם להכנסה שלי לצפייה להיות גבוהה יותר כנראה ממה שמשתמשים רגילים חווים", כתב מיסטר ביסט בציוץ הנלווה שלו, שבו הסביר את שאירע. הספקנות הזו הדהדה חששות של אנליסטים, שכבר הביעו פקפוק בתוכנית חלוקת הרווחים של מאסק. בין מבקריה של Amplify של X – תכונת המונטיזציה העיקרית בפלטפורמה, שמתהדרת במודל של מודעה לפני סרטון עם תשלומים גבוהים משמעותית מאלו שניתנים למשפיעני יוטיוב – יש הטוענים כי למודל שמציעה X יש פוטנציאל להטעות משתמשים. עם זאת, למרות החששות הללו ואפילו טענות של גולשים שמאסק שיחק עם המספרים, עליהן דווח ביאהו!, ההישג החדש של מיסטר ביסט ב-X מהווה מכה משמעותית עבור יוטיוב, ולפי הדיווחים השונים כבר גרם ליוצרים בולטים אחרים להביע מאז עניין לנסות את מזלם ברשת החברתית של מאסק, מה שעלול להוביל לנטישה המונית של יוטיוב, אם X אכן תעמוד בהבטחותיה. אם לחזור להישג של מיסטר ביסט – אחרי פרסום הסרטון וההכנסות של יותר מרבע מיליון דולר ממנו, הוא בישר כי בכוונתו לחלק את הכל הכסף ל-10 עוקבים בני מזל. ובקשר למאסק – שידוע בצעדים המשבשים והנועזים שחיל על טוויטר מאז שהשתלט עליה, ביניהם גם שינוי שמה ומיתוגה ל-X – מעניין לציין כי על אף שהוא מן הסתם שם לב להצלחה של הכוכב שהיגר לרגע לשירות שבבעלותו, בינתיים הוא לא הגיב עליה.

אבדה לעולם האינטרנט: פרופ' דיוויד מילס, אחד מאותם גאונים שהמציאו את הרשת שבה כולנו משתמשים כיום, מת בגיל 85, כשהוא משאיר אחריו מורשת בעלת השפעה מהפכנית על העולם. מותו נקבע לפני שבוע, אולם בתו פרסמה על כך רק אתמול (ג'). מילס היה פרופסור למדעי המחשב והתקשורת מאוניברסיטת דלאוור. הוא ידוע בעיקר בגלל פרוטוקול ה-NTP (ר"ת Network Time Protocol), שהוא המציא ב-1979 והיה הראשון שיישם אותו. הוא ביצע את הצגת הבכורה של הפרוטוקול, במה שנחשב לשימוש הראשון בשירותי אינטרנט על גבי לוויין טרנס אטלנטי, ב-"ועידת המחשבים הלאומית", שנערכה בניו יורק. הפרוטוקול נכנס לשימוש מסחרי בשנות ה-80', ומאז הוא יושם במיליארדי מכשירים. NTP הוא פרוטוקול רשת לסנכרון זמן בין מערכות מחשב על גבי רשתות נתונים עם מיתוג מנות ואחזור משתנה. זהו אחד מפרוטוקולי האינטרנט הוותיקים ביותר שקיימים. כמו כן, מילס המציא את נתב הרשת הראשון – ה-Fuzzball router, שהתבסס על המיני מחשבים DEC LSI-11, שנמכרו בין שנות ה-70' לשנות ה-90' של המאה הקודמת. הוא קיבל את הפרופסורה שלו ב-1986 ופרש מהאוניברסיטה ב-2008, אז הוא הפך לפרופסור אמריטוס. מילס כתב 28 בקשות RFC (ר"ת Request for Comments) וקבע שני סטנדרטים בעולם האינטרנט. ב-2013 הוא זכה בפרס האינטרנט של IEEE "על מובילות יוצאות דופן ותרומות קבועות למחקר, פיתוח, סטנדרטיזציה ויישום של יכולות סינכרוניזציית זמן עבור הרשת". מילס נולד ב-1938 עם גלאוקומה – מחלה שפוגעת בעצב הראייה, אם כי כתוצאה מניתוח שעבר בילדותו, הייתה לו ראייה חלקית. כתוצאה מכך, הוא תמיד עבד עם מסכי מחשב גדולים. ראייתו החלה להידרדר ב-2012, ואבדה לחלוטין עשור אחר כך. לצד ההמצאות שלו בתחום האינטרנט והפיתוח הרב של עולם זה, מילס היה חובב רדיו.