אחד העדכונים האחרונים של מיקרוסופט עבור Windows 11 גרם לתקלה משונה: במחשבים רבים, ובאופן אקראי לחלוטין, הותקנה אפליקציית HP Smart, גם אם לא מחוברות אליהם מדפסות של HP, באופן פיזי וגם לא באמצעות מנהל התקן. יתרה מכך, התקלה הזו גרמה לשינוי של שמות המדפסות שכן מחוברות לשמות של מדפסות HP שנתמכות בידי האפליקציה – ובעיקר ל-HP LaserJet M101-M106. מיקרוסופט אישרה שאכן, יש באג שיכול לגרום לתופעה הזאת, וכאמור באופן אקראי, אבל הפתרון שלה קצת מוזר, אולי אפילו לא פחות מוזר מהתקלה עצמה. כדי לתקן את הבאג, מיקרוסופט מציעה למשתמשים להתקין כלי נוסף ב-Windows, במקום להוציא עדכון למערכת שיסדר את הבעיה. את הכלי צריך להריץ כמנהלן ודרך פתיחת שורת הפקודה של Windows מהתיקייה שאליה הורד הקובץ. הרצת הכלי, אם היא מצליחה, משחזרת את המדפסות הקודמות לפני ההתקנה ואת הצלמיות שלהן, אלא אם המדפסות המותקנות הן אלה המוגדרות של HP, וכן מסירה את HP Smart. בעת הרצה בארגונים, בידי מנהלני IT, תיקון המדפסות עבור כל המשתמשים וההפעלות במערכת מחייב הפעלת הכלי כחשבון במערכת המקומית, באמצעות כלים שמאפשרים זאת. האפליקציה אמורה להחזיר את ההודעה Troubleshooter completed successfully (פתרון הבעיה הסתיים בהצלחה), אם נמצאה התקלה ותוקנה, ובכל מקרה אחר תופיע ההודעה Troubleshooter not applicable since metadata package not found (פותר הבעיות לא ישים, מכיוון שלא נמצאה חבילת מטא נתונים).

שיעור המועסקים בהיי-טק מקרב יוצאי אתיופיה הוא נמוך, ועומד על 4.6% מהגברים ו-2.3% מהנשים בלבד. זאת, בהשוואה לשיעורים של 12% ו-7.5%, בהתאמה, בקרב יהודים.ות לא חרדים.ות. במטרה להעלות את הנתון העגום הזה ולענות במשהו על המחסור בכוח אדם בהיי-טק, החליטו רשות החדשנות ומשרד העבודה לממן שלוש תוכניות להכשרה ולהשמה של יוצאות ויוצאי אתיופיה בענף, בסך כולל של 10 מיליון שקלים. הגופים שיקיימו את התוכניות ויקבלו את הכסף הם טק קריירה, עמותת בוגרי 8200 ו-ווליום אלמנטס. הם נבחרו מבין 11 גופים שנענו לקול קורא שהוציאו הרשות והמשרד מוקדם יותר השנה. השאיפה היא להכשיר בשנתיים הקרובות, בשלוש התוכניות הללו, 520 יוצאות ויוצאי אתיופיה לתפקידי פיתוח ויזמות, תוך דגש על הכשרה עיונית ומעשית, בשילוב של פיתוח כישורים. התוכניות שנבחרו טק קריירה מציעה תוכנית שמשלבת בין למידה תיאורטית, תרגול והתנסות מעשית משמעותיים. הפרויקטים במסגרת ההתנסות המעשית יהיו רב תחומיים וידרשו שיתוף פעולה בין משתתפים מכמה קורסים. בנוסף, הקורסים יאפשרו את חשיפת יכולות המשתתפים למעסיקים. עמותת בוגרי 8200 מפעילה תוכנית יזמות וקידום מנהלים עבור יוצאי אתיופיה, שמופעלת על ידי בוגרי יחידה 8200, ומטרתה היא להקנות להם כלים משמעותיים לביסוס דרכם והשתלבותם בעולמות הניהול והיזמות הטכנולוגית, וליצור חיבורים משמעותיים בינם לבין גורמים נוספים באקו-סיסטם הישראלי. ווליום אלמנטס היא חברה שעוסקת בעולמות הבינה המלאכותית והראייה הממוחשבת. מטרתה של התוכנית, שאותה היא תקיים בשיתוף אוניברסיטת רייכמן, היא "להנביט את הדור הבא של מנהיגי, מובילי ויזמי תעשיית ההיי-טק במדינת ישראל, מקרב יוצאי אתיופיה", כך לשון ההודעה. תוכנית זו כוללת "העצמה, פיתוח מנהיגות מקיפה וחדשנית, והקניית כלים ומיומנויות איכותיים", נכתב. הגדלת הייצוג של יוצאי אתיופיה בהיי-טק ויצירת שינוי חברתי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, ציין כי "מדינת ישראל רואה בתעשיית ההיי-טק את קטר הצמיחה של המשק, המשלב את כלל המגזרים והאוכלוסיות במדינה. מטרתנו היא להגדיל את היקף המועסקים בהיי-טק בקרב יוצאי אתיופיה, ולייצר עבורם שינוי כלכלי וחברתי, כחלק מחיזוק מגמת הגיוון וההכללה בהיי-טק הישראלי. שילוב מהיר ונכון של בוגרי התוכניות שנבחרו יהווה אחד הנדבכים החשובים לצמצום המחסור בכוח אדם טכנולוגי בהיי-טק, בהסתכלות רחבה וארוכת טווח". לדברי ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה, "עתידנו תלוי במידה רבה ביכולת של אנשים ממגזרים שונים למצוא את עצמם בתפקידים בעלי שכר ופריון גבוהים. אף ששיעורי התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה בישראל גבוהים מהממוצע הכללי, ייצוגם בענף ההיי-טק נמוך באופן משמעותי ממנו. לכן, אנחנו פועלים במגוון כלים וערוצים לקידום ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה בתעסוקה איכותית בכלל ענפי המשק, וכחלק מכך גם בענף ההיי-טק. מדובר כאן בחלק מיישום של החלטות הממשלה לשילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית".

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, מגופי ההשקעות הפעילים בתעשיית ההון-סיכון בישראל, הודיעה היום (ד') על סגירה ראשונה של Israel Resilience Fund – קרן לתמיכה במגזר ההיי-טק הישראלי. ההיקף הכללי המתוכנן של הקרן עומד על 50 מיליון דולר. הקרן, שתשקיע בסטארט-אפים שמתמודדים עם קשיי התקופה, כבר קיבלה התחייבויות השקעה בהיקף של 13 מיליון דולר, ואישרה החודש השקעות בשמונה סטארט-אפים. הקרן צפויה להשקיע במעל 50 סטארט-אפים שנפגעו ישירות מהמשבר או כאלה שמפתחים פתרונות קריטיים שקשורים למצב הביטחוני, כגון: ההשפעה הסביבתית של המלחמה, רפואת חירום, ביטחון תזונתי, אבטחת סייבר, ניטור מדיה, בינוי ושיקום. OurCrowd לא תגבה דמי ניהול ודמי הצלחה מהסטארט-אפים שהקרן תשקיע בהם. מספר גדול של חברות סטארט-אפ פנו לקרן בבקשות להשקעה, ושמונה מהן נבחרו החודש וצפויות לגייס הון מהקרן. ארבע מהחברות הללו לא נכללו עד עתה בפורטפוליו של OurCrowd. בין החברות שבהן הקרן מתעתדת להשקיע: BlueTree, שפיתחה טכנולוגיה קניינית להפחתת סוכר במשקאות טבעיים ובאחרונה נאלצה לפנות את משרדיה בקריית שמונה; Carrar, שמתמחה במערכות לניהול חום שמפיקות סוללות של כלי רכב חשמליים, ושנאלצה לפנות את משרדיה בשדרות עם פרוץ המלחמה; Edgybees, שהמוצר שלה משתמש בצילומי לוויין וצילומים בתנועה כדי לספק תובנות לפעולה, ושעל פי OurCrowd, הוא כבר משמש להצלת חיי אדם; ו-Verobotics, שפיתחה רובוט אוטונומי שמשמש לתחזוקה פרו-אקטיבית של סביבות שונות, ושרבים מעובדיה ומנהליה משרתים כעת במילואים. הקרן תפעל לגיוס השקעות מקרנות נוספות של OurCrowd Israel Resilience Fund תפעל לגייס השקעות נוספות מקרנות נוספות של OurCrowd, ממשקיעים בחברה ומקרנות הון-סיכון, וכן תחתור למינוף מימוני דרך תוכניות תמיכה ממשלתיות שהוקמו בעקבות המשבר. פעולות הקרן מנוהלות על ידי ג'ף קופייצקי, מנהל בעל ניסיון של מעל 15 שנים בתעשיית ההיי-טק בארצות הברית ובישראל. קופייצקי מכר באחרונה את ג'ינג, שהייתה בבעלותו, לאופן ווב בסכום של 100 מיליון דולר. יחד איתו התגייסו לפעילות הקרן נועם קייזר, לשעבר שותף באינטל קפיטל ומשקיע בקרנות ג'מיני ישראל פרטנרס ועופר היי-טק, וליאת סברדלוב, שותפה בצוות ההשקעות של OurCrowd. קופייצקי אמר כי "בגלל הקושי לגייס הון עקב התנאים בשוק הון-הסיכון, חברות רבות שמפתחות טכנולוגיות ייחודיות עם התאמה חזקה לצרכי השוק, שנהנו מתנופה עסקית, מתקשות עתה להמשיך בפעילות וזקוקות להון, אך נתקלות באווירה עסקית שמקשה על גיוס. סטארט-אפים לא יודעים מתי משקיעים בינלאומיים יחדשו את ההשקעות שלהם בארץ והם מחכים שהעימות ישכך. נוסף על כך, חברות טכנולוגיות רבות מתמודדות עם אתגרים תפעוליים לאור העובדה שרבים מאנשי המפתח שלהן גויסו למילואים, ואחרות נאלצו להתפנות מאזורים סמוכים לקרבות ועקב מטחי טילים – מה שמאיים על המשך פעילותן העסקית. החברות הללו מפגינות עמידות עסקית, אך רבות מהן זקוקות לגיוס הון כדי להמשיך את הפעילות, לצלוח את המשבר ולהיערך להצלחה אחריו". יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה, שותף השקעות בקרן Disruptive AI ומי שבנו, ירון ז"ל, נפל ביום הראשון למלחמה בקרב בכרם שלום, הצטרף למועצה המייעצת לקרן. לדבריו, "המשימה שלי היא לכבד את זכרם של אלה שנפלו ב-7 באוקטובר ולהקים 1,400 חברות חדשות לזכרם של קורבנות המלחמה. קרן החוסן היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי ליצור הזדמנויות וצמיחה, ולהביס את אלה שכל שאיפתם היא להרוס". OurCrowd ציינה השנה 10 שנים להיווסדה, שבמהלכן הפכה, כאמור, לאחד מגופי ההשקעות הפעילים בתעשיית ההון-סיכון הישראלית. יש לה, על פי הדיווחים שלה, יותר מ-225 אלף משקיעים כשירים רשומים מ-195 מדינות. OurCrowd גייסה מהקמתה התחייבויות השקעה בהיקף של מעל 2.2 מיליארד דולר, והשקיעה עד היום ביותר מ-420 חברות פורטפוליו וב-50 קרנות השקעה. היא אף רשמה 63 אקזיטים, ובהם, בין היתר, ההנפקות של אינוביז, למונייד וביונד מיט, והרכישות של ג'אמפ בייק על ידי אובר, קרוס ווייז על ידי אורקל, ריפליי על ידי אינטל ו-CyberX על ידי מיקרוסופט.

המועצה העצמאית שמפקחת על מטא קבעה אתמול (ג') שההחלטה של החברה להסיר שני סרטונים שקשורים למלחמת ישראל-חמאס הייתה מוטעית. אחד הסרטונים, שהוסר מפייסבוק, מראה את חטיפתם של נועה ארגמני ובן זוגה, אבינתן אור, ב-7 באוקטובר, והשני, שהועלה במקור לאינסטגרם – את תוצאות הפיצוץ ליד בית החולים שיפא, שנגרם כתוצאה מטיל של הג'יהאד האסלאמי. לשיטת המועצה, יש לשני הסרטונים ערך, משום שהם מסייעים להבנת הסבל האנושי שנגרם לשני הצדדים כתוצאה מהמלחמה. בסרטון הראשון, שוודאי מוכר לרוב הישראלים, מראים את חטיפתם של ארגמני ואור, תוך שהיא צועקת קריאות נואשות ומתחננת לחוטפים שלא יעשו זאת. השבוע פורסמה כתבת תחקיר ב-NBC, שבה נטען, על פי הסרטון הזה וממצאים נוספים שהרשת בדקה, שארגמני לא נחטפה על ידי אנשי חמאס, אלא על ידי אזרחים מהרצועה. בסרטון השני נראות התוצאות של נפילת הטיל ליד בית החולים העזתי – מעשה שבתחילה יוחס לצה"ל, ועד מהרה התברר שמי שעשו אותו היו פלסטינים בעצמם, מארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי. הסרת הסרטונים, שבוצעה בתחילת החודש, הביאה, מטבע הדברים, למחאה נרחבת של גולשים ישראליים ופרו-ישראליים, אבל גם מצד גולשים פלסטיניים ופרו-פלסטיניים, וכאלה שאין להם עמדה מוצקה במלחמה – פשוט כי הם רצו לראות על מה מדובר. כדי לנסות להרגיע את הרוחות, מטא העבירה את ההחלטה לבדיקת המועצה. זאת הפעם הראשונה שבה המועצה מפרסמת כל כך מהר החלטה במקרה שהגיע לבחינתה. המהלך מבוסס על מדיניותה לפרסם החלטות במהירות, במקרים של אירועים דחופים, כמו המלחמה בין ישראל לחמאס. בהחלטתם, חברי המועצה הפצירו במטא "לכבד את זכויות המשתמשים הנוגעות לחופש הביטוי… ואת היכולת שלהם לתקשר במשבר זה". מייקל מק'קונל, יו"ר משותף של המועצה, כתב כי היא התמקדה בבדיקה "בהגנה על חופש הביטוי של אנשים מכל הצדדים לאירועים הנוראיים האלה, תוך וידוא שלא נכללות בעדויות (שמובאות בסרטונים – י"ה) אלימות או שנאה. העדויות האלה חשובות לא רק למי שהעיד אותן, אלא למשתמשים ברחבי העולם, שמחפשים מידע עדכני ומגוון על האירועים המטלטלים הללו". מטא ציינה בתגובה כי היא כבר החזירה את שני הרשתות החברתיות: זירה מרכזית לדיונים על המלחמה – ולביקורת עליהן הרשתות החברתיות מהוות זירה מרכזית לדיונים על המלחמה ולכן, ההחלטות שלהן האם להשאיר או להסיר פוסטים, תמונות וסרטונים שקשורים אליה מעוררות הדים נרחבים, משני הצדדים. מטא היא אמנם המושא של חלק מהביקורות הללו, אבל הרשת החברתית שסופגת את עיקר האש היא X, שעל פי מומחים רבים מעודדת פרסום של פוסטים שנויים במחלוקת ושיח שנאה, ואף הסירה את מרבית המגבלות שמנעו את הפרסומים הללו. המצב, לגבי X, הידרדר עד כדי כך שהנציבות האירופית פתחה בחקירת ההתנהלות של הרשת החברתית של אילון מאסק מאז תחילת המלחמה והאם פוסטים שנויים במחלוקת שפורסמו שם, כולל על ידי מאסק עצמו, נחשבים אנטישמיים, כפי שטוענים רבים. הנציבות חושדת שהחברה הפרה בפרסום אילון מאסק לצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונציג צה"ל, בסיור בכפר עזה בעת ביקורו בישראל. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ הטענות הנוקבות כלפי X, וחרם המפרסמים על החברה, הם אלה שככל הנראה הביאו את מאסק לערוך בסוף החודש שעבר ביקור בישראל, שבמסגרתו הוא סייר בכפר עזה יחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראה את תוצאות הטבח הנורא וההרס הרב שביצעו שם מחבלי החמאס. גם התנהלותה של טיקטוק סביב המלחמה עוררה, ומוסיפה לעורר, זעם מצד גולשים ואינפלואנסרים ישראליים ותומכי ישראל. אלה טוענים שטיקטוק מוחקת להם פוסטים ומהצד השני מקדמת תוכן פרו-פלסטיני. הרשת החברתית מכחישה את הטענות ואף שולחת לאמצעי התקשורת מעת לעת נתונים על הסרת פוסטים ובכלל, פעילותה בכל הנוגע לתוכן אנטי-ישראלי בפלטפורמה שלה, שלדבריה מראים שהיא עושה פעולות רבות בנושא. זה הרגיע במקצת את הטענות, אם כי לא לחלוטין.

המלחמה מסכנת את חברות הסטארט-אפ הצעירות, גם בגלל הקושי לגייס כספים וגם עקב גיוס המילואים הנרחב, והן נמצאות במצב קשה ביותר – כך עולה מדו"ח שפרסם היום (ד') מכון המחקר SNPI. הדו"ח מבוסס על ניתוח נתונים של אחת מקרנות הסיוע הפרטיות, שקמו על מנת לסייע לחברות שתהליך גיוס ההון שלהן ממשקיעים נעצר בבת אחת, בעקבות המלחמה. הקרן הזו תומכת ב-600 סטארט-אפים. על פי הנתונים, הגורם המרכזי שהשפיע על מצב החברות הצעירות הוא גיוס המילואים הנרחב, וגורם נוסף הוא הפסקת תהליכי השקעות וגיוס הון – הן ממשקיעים זרים והן ממשקיעים מקומיים. יש לציין שההשפעה ניכרת גם בקרב חברות טכנולוגיה ותיקות. אחד הממצאים המעניינים הוא שחברות טכנולוגיה בעולמות הבריאות והתוכנה הארגונית, שעובדות עם השוק המקומי, דיווחו על ירידה של 20% בפעילות שלהן, בגלל עצירת רכישות ופרויקטים. לעומת זאת, בסקטורים אחרים, כמו סייבר, ריטייל ואלקטרוניקה, לא נרשמה ירידה. גורם נוסף שהשפיע על פעילות החברות הצעירות הוא הפסקת הטיסות לישראל, מה שגורם קושי למנהלים שלהן לפגוש משקיעים ולבצע תהליכי מכירות מול לקוחות פוטנציאליים. המלצה לממשלה: להגמיש את התנאים לקבלת תמיכה בפעילות מו"פ בפרק ההמלצות, הדו"ח של SNPI קורא לממשלה להגמיש את תנאי התמיכה בפעילות מו"פ שהיא מעניקה לחברות, באמצעות רשות החדשנות. התמיכה מותנית כיום בגיוס הון מקביל חיצוני שכל חברה צריכה להציג לממשלה, והתניה זו יצרה מגבלה שמקשה על חברות שזקוקות למענק לקבל אותו. הדו"ח מציין כי אמנם, הרשות הגמישה את התנאים עבור חברות שאורך הנשימה שלהן מבחינת הון קצר, אבל ההערכה היא שחברות לא מעטות לא יוכלו ליהנות מהתמיכה גם לאחר הגמשת התנאים. דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון SNPI. צילום: אלקטרה דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון SNPI, שערך את המחקר, אמר בראיון לאנשים ומחשבים: "כמובן שלא הופתענו ממסקנות המחקר לגבי השפעת המלחמה על חברות ההיי-טק, אבל רצינו לצלול קצת לעומק ולהבין מה השפיע הכי הרבה ומה ניתן לעשות על מנת לבטל את ההשפעה הזאת, או לפחות למתן אותה. אמנם, לא כל ענף ההיי-טק נסקר כאן, אבל הסקר כולל מדגם מייצג של 600 חברות, שהקרן ששיתפנו איתה פעולה נתנה לנו נתונים עליהן". "יש קשר מובהק בין המלחמה למצוקה שאליה נכנסו חברות הסטארט-אפ שנסקרו, אם כי בהחלט יכולים להיות מצבים שהמלחמה היא לא הסיבה היחידה לכך", הוסיף. בירן הודה כי ממצא שכן הפתיע אותו ואת צוותו, במידה מסוימת, הוא זה שהראה שגם חברות ותיקות נפגעו מהמלחמה . "אנחנו לא יודעים בוודאות את הסיבה, אבל נראה שלפחות אחת מהן היא שמשקיעים לא ששים להשקיע גם בחברות ותיקות יותר", אמר. גם הנתון של הפגיעה בחברות בעולמות הבריאות והתוכנה הארגונית שמוכרות לשוק הישראלי מעניין, לדעתו: "מסתבר שבניגוד למה שחשבנו, חברות תוכנה רבות מוכרות לא רק בחו"ל אלא גם בשוק הישראלי, ובשני המגזרים שצוינו – בריאות ותוכנות ארגוניות – הסתמנה האטה, כי ארגונים כנראה הקפיאו את הפרויקטים הללו". "הפסקת הטיסות לישראל משדרת משהו לא טוב למשקיעים" בירן מייחס משקל רב לצמצום המשמעותי של הטיסות לישראל. "נכון שיש את חברות התעופה הישראליות", אמר, "אבל הן לא יכולות לתת מענה מלא להעדר הטיסות של החברות הזרות. מעבר לזה. העובדה שכל כך הרבה חברות הפסיקו את הטיסות לישראל משדרת משהו לא טוב למשקיעים וללקוחות, והם נמנעים מלעשות עסקאות והחברות מפסידות מכירות". לסיכום, האם אתה אומר שהחברות שסקרתם, או לפחות חלק ניכר מהן, נמצאות בסכנת סגירה? "אי אפשר לקבוע את זה בוודאות מנתוני הדו"ח. זאת שאלה של כמה זמן תימשך המלחמה, והאם החברות יצליחו בכל זאת לגייס תזרימי כספים – בין אם מהקרנות ובין אם ממסלולים מיוחדים של רשות החדשנות".  

  יפית בן חיים   בישראל, אנו חיים תחת איום מתמיד של עימותים צבאיים. מצב זה מציב אתגרים משמעותיים לחברות ריטייל, שצריכות להיות ערוכות להתמודדות עם שיבושים עסקיים, פגיעה בנכסים ומחסור באספקה. אנליטיקה מרחבית הינה כלי רב עוצמה, העוזר לחברות ריטייל להתמודד עם מצבי חירום. היא מאפשרת לחברות לקבל החלטות מושכלות על בסיס מידע מרחבי, כגון מיקום הלקוחות, הנכסים והספקים בשילוב עם נתונים חיצוניים, כדוגמת אזורי התרעה של פיקוד העורף ונתונים דמוגרפיים. אנליטיקה מרחבית מאפשרת לנו לחבר את הדאטה הפנימית של הארגון (לקוחות, סניפים, עובדים) עם דאטה חיצונית של פריסת התחרות, נתונים דמוגרפיים על האוכלוסייה, צפי אכלוס עתידי ברמת השכונה ועוד. באנליטיקה המרחבית יוצרים את החיבור של הנתונים הפנימיים השייכים לארגון עם הנתונים החיצוניים ויוצרים פרמטרים חדשים לניתוח. לדוגמה: נתח שוק, ממוצע פדיון למשק בית, מגמות על ציר הזמן ועוד, וכל זאת בראייה המרחבית ברמת השכונה. אנליטיקה מרחבית יכולה לשמש למגוון מטרות, כגון זיהוי מגמות, התאמת מוצרים ושירותים לצרכים של לקוחות וקבלת החלטות אסטרטגיות. אנליטיקה מרחבית משמשת את חברות הריטייל בשוטף למטרות הבאות: סינוף: זיהוי אזורים בעלי פוטנציאל צמיחה עבור פריסת סניפים חדשים, התאמה של תמהיל החנויות לצרכים של האוכלוסייה, זיהוי קניבליזם בין סניפי הרשת וזיהוי אזורים ללא נוכחות הרשת. שיווק: התאמה של מסרים שיווקיים לצרכים של לקוחות באזורים שונים, סגמנטציה דמוגרפית של לקוחות הרשת, טרגוט לקוחות להעמקת מכירות, מימוש פוטנציאל ברמת השכונה ועוד. תפעול: ניהול יעיל של מערך ההפצה, שילוב מערכי אונליין ואופליין, ניהול מלאי אפקטיבי על בסיס חיזוי ביקושים ברמת החנות. ויזואליזציה של ניתוחים מרחביים מתקדמים. צילום: Points Location Intelligence מספר ימים לאחר פרוץ הלחימה בדרום, הפיצה פוינטס ללקוחותיה את אזורי ההתרעה של פיקוד העורף וחישובי מרחק מכל שכונה לגבול הדרומי והצפוני. בעזרת נתונים אלו הארגונים קיבלו החלטות בכמה ערוצים: בהיבט הסינופי – בוצע זיהוי מיידי של כלל נכסי הארגון בקרבת קווי העימות – סניפים, נכסים, עובדים. כתוצאה מכך ניתן היה לחדד הנחיות לסניפים בהתאם למיקום ולאפשר תפעול הסניפים גם בהיבט העובדים שפונו מאזור מגוריהם. בהיבט השיווקי – בוצעה פנייה ישירה, אישית ומותאמת ללקוחות המתגוררים בקווי העימות. בנוסף, ניתן היה לבצע התאמה של מגוון השירותים בהתאם לצורכי הלקוחות לפי המרחק מהגבולות בדרום ובצפון וברמת השכונה. גם בהיבט של ניהול סיכונים והתכוננות ל-2024, שילוב נתוני הארגון עם נתונים חיצוניים מאפשר לבצע תרחישים של ניהול סיכונים לאיבוד הכנסה. ולמי שאין תשתית מרחבית מוכנה? עד לפני כמה שנים, כל הניתוחים המרחביים נעשו על כלי GIS מקצועיים, אך בשנים האחרונות כלי BI, כדוגמת Qlik, Tableau ו-Power BI, הטמיעו יכולות מובנות של אנליטיקה מרחבית, המאפשרות, ויזואליזציה גיאוגרפית וביצוע של ניתוחים מרחביים מתקדמים. השינוי שחל מאפשר לכל ארגון לעשות שימוש בטכנולוגיה הקיימת אצלו, תוך שילוב של דאטה מרחבית חיצונית ומתודולוגיה לניתוח מרחבי על מנת לתת את המענה לצרכים השונים של הארגון בשוטף וגם בזמן מלחמה.   הכותבת היא סמנכ"לית ייעוץ ואנליטיקה ב-Points Location Intelligence.

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ומחלקת משפט כלכלי במשרד המשפטים, פרסמו באחרונה מסמך מנחה למשרדי הממשלה, שמפרט את הרגולציה והאתיקה בתחום הבינה המלאכותית שעליהם לפעול לפיהן. המסמך פורסם בעקבות החלטת ממשלה מאוגוסט 2021, שקבעה כי יש לגבש עקרונות לשימוש ב-AI במשרדיה, כחלק מהתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הוא מנחה את משרדי הממשלה לנהוג על פי רגולציה ענפית בכל הנוגע לבינה מלאכותית, ולפעל ככל האפשר בהתאמה לרגולציות שקיימות במדינות ה-OECD, ולכאלה שניסחו ארגונים בינלאומיים. המסמך מאפשר למשרדי הממשלה שימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית, בכפוף לאותם תנאי רגולציה, תוך ביצוע ניהול סיכונים מתבקש והכנת תקינה היכן שצריך – כל זאת בשיתוף אנשי מקצוע ובעלי ידע בתחום, מהתעשייה ומהאקדמיה. העקרונות שמיושמים במדינות ה-OCED מאפשרים ואף מעודדים פיתוח טכנולוגיות AI ושימוש בהן בצורה אחראית. בין העקרונות המנחים שהמסמך ממליץ למשרדי הממשלה לפעול על פיהם: שמירה על כבוד האדם ופרטיותו, שוויון ומניעת אפליה, שקיפות הסברתית לגבי הרגולציה ותנאי השימוש, ופיתוח מערכות שיהיו אמינות ובטיחותיות, עם מזעור סיכונים. לפי משרדי המדע והמשפטים, אם משרדי הממשלה יעשו זאת, הם יעודדו צמיחה ופיתוח, ויכולים לסייע לחברות ישראליות להיות מובילות בתחום ה-AI. מוקד ידע ותיאום ממשלתי עוד מצוין במסמך כי משרדי המדע והמשפטים יקימו מוקד ידע ותיאום ממשלתי לתחום הבינה המלאכותית, שייתן מענה לנושאי הרגולציה, המדיניות והמידע שקשורים לתחום. את פעילות המוקד תלווה ועדת היגוי, שתפקידה להמליץ לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה על אסטרטגיה לאומית בתחום ה-AI ועדכונה מעת לעת, לבחון את הצורך בשינוי מדיניות מדי תקופה, לייעץ בכל הנוגע לתוכנית עבודה שנתית של המוקד ולהמליץ על יעדים. שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "הפוטנציאל המהפכני של הטכנולוגיה משפיע במהירות על שיפור איכות אזרחי מדינת ישראל בתחומים שונים. אולם, לצד היתרונות הרבים, יש גם סיכונים רבים, ולכן יש לוודא כי האדם נשאר במרכז קבלת ההחלטות, לצד ערכת עקרונות אתיים שיאפשרו שימוש אחראי, תוך הקפדה על זכויות יסוד". השר אקוניס הוסיף שבכוונתו לקדם החלטת ממשלה שתאמץ את מסמך המדיניות ותנחה את הרגולטורים לפעול בהתאם.

רכישה ראשונה בישראל לענקית ניהול הגישה והזהויות אוקטה: החברה רוכשת את ספרה (Spera) תמורת 100-130 מיליון דולר ותקים על בסיסה מרכז פיתוח בארץ. סגירת העסקה צפויה לקרות בפברואר הקרוב. סכום הרכישה הסופי ייקבע במועד מאוחר יותר, על פי מדדי ביצועים של הנרכשת. לפי אוקטה, "הרכישה תחזק את היכולות של מערך הזיהוי והתגובה לאיומי הזהות (ITDR) שלנו. היא תביא להעלאת הרמה של אבטחת הזהות, תעשיר את הניהול שלה, ותספק רמה גבוהה יותר של זיהוי חריגות וצמצום הסיכונים. כל זאת, בסביבה מאתגרת יותר ויותר, בהיבט הסיכונים והאיומים". גניבת זהויות ברשת הינה איום סייבר מרכזי על ארגונים, בשל יכולתו לפגוע לא רק במשאבי הארגון, אלא גם במוניטין שלו. לכן, ועקב החשש כי הנזק מאובדן נתונים ותוכן עלול להיות רב ממדי, התחום דורש לנקוט אמצעי התגוננות. חברה שמשרתת אבטחה – ומעבר לה אוקטה היא מהחברות המובילות בעולם לניהול זהויות ואימות משתמשים – כך לפי גרטנר ופורסטר. ספרה פיתחה פתרון לעולם ניהול הגישה והזהויות בארגון (IAM) וניטור התהליכים בתחום. המערכת שלה מתחברת לכלל אפליקציות הארגון, לרבות מערכות חיצוניות, ועל בסיס חיבור זה בונה דאטה בייס של הרשאות וזהויות – בענן ובקרקע. כמו כן, המערכת מנטרת ומנתחת את כלל הנתונים שאוגדו, על מנת לזהות חריגות, דוגמת הרשאות פתוחות של עובדים שכבר אינם מועסקים בחברה, חשבונות מועדפים, חשבונות רדומים או כאלה שרמת האבטחה שלהם לא גבוהה דיה, ועוד. בדרך זו, ספרה מעניקה ללקוחות הארגוניים שלה נראות, ומסייעת להם להעלות את רמת האבטחה, כולל בהיבט ההלימה לרגולציות – לרוחב כל מחלקות הארגון. על פי הנרכשת, הפלטפורמה שלה מזהה ופותרת יותר מ-75% מהבעיות הקריטיות בעולם ניהול הגישה והזהויות. היא מצטטת בהודעה על הרכישה מחקר של גרטנר, שלפיו עד 2026, 90% מהארגונים ישתמשו בסוג כלשהו של אסטרטגיית ITDR משולבת, לעומת הנתון כיום, שעומד על 5%-20%. יש לציין שספרה משרתת גם מטרה שמעבר לאבטחה: היא מסייעת לחברות להוזיל את עלויות הרישיונות שלהן, על ידי איתור חשבונות רדומים שניתן להשבית. את ספרה הקימו דור פלדל, המנכ"ל, ואריאל קדישביץ', סמנכ"ל הטכנולוגיות. השניים מכירים משירות צבאי משותף ביחידה 8200. ב-"אזרחות", פלדל שימש מנהל מוצר לעולם הסייבר בגוגל והיה מנהל בקרן OpenView. מוקדם יותר השנה ערכה ספרה את סבב הגיוס היחיד שלה, שעמד על 10 מיליון דולר. על המשקיעים נמנו גוגל, פאלו אלטו, אקמאי וזנדסק. מטה החברה יושב בפאלו אלטו, ומרכז הפיתוח שייפתח בישראל יכלול את 30 עובדיה המקומיים.