בעוד השאלה לגבי מידת המעורבות של איראן בשנים, החודשים והשבועות שלפני המלחמה – לא הוכרעה, הרי שמבחינת איראן (בסייבר) – העסקים כרגיל: קבוצת ההאקרים MuddyWater, הפועלת בחסות הרפובליקה האיסלאמית, ערכה קמפיין דיוג-חנית (spear-phishing) חדש, אשר כוון לשתי ישויות ישראליות. לפי חוקרי דיפ אינסטינקט (Deep Instinct) הישראלית, מטרת מתקפת הסייבר נועדה לפרוס כלי ניהול מרחוק בשם Advanced Monitoring Agent מבית N-able. לדבריהם, "הקמפיין שיקף מדדי תקיפה מעודכנים לפעילות שערכה Muddy Water בעבר". הם ציינו, כי קבוצת ההאקרים השתמשה בעבר בדפוסי תקיפה דומים על מנת להפיץ כלי גישה מרחוק אחרים, כמו ScreenConnect, RemoteUtilities, Syncro, ו-SimpleHelp. "נכון הוא, שהפעם מדובר בכלי שליטה וניטור מרחוק שונה", אמרו, "אבל אופי הפעולה לא השתנה ברובו, והוא ממשיך להניב מידה מסוימת של הצלחה עבור שחקן האיום". אנליסטים ציינו, כי המתקפה הובחנה, בנפרד, גם על ידי חברת אבטחת הסייבר Group-IB, בפוסט של החברה ב-X (לשעבר טוויטר). קבוצת MuddyWater מוכרת לחוקרי אבטחה מאז 2017 לפחות. היא פעלה כבר בעבר נגד יעדים במזרח התיכון, וככל הנראה הצליחה לפגוע בספקית שירותי אבטחה. הקבוצה תקפה עם דלתות אחוריות מבוססות כלי קוד פתוח, בין השאר יעדים במצרים ובסעודיה. עוד תקפה הקבוצה חברה תעשייתית בישראל. בינואר 2022 סייברקום, מפקדת פיקוד הסייבר של צבא ארה"ב, פרסמה יותר מתריסר דגימות של נוזקות השייכות לקבוצת MuddyWater. ההאקרים הללו פועלים במסגרת גוף במשרד המודיעין והביטחון האיראני, MOIS, זרוע של מנגנון הביטחון, המתמקדת במעקב פנימי אחר מתנגדי המשטר ופעילים נגד המשטר בחו"ל. במשרד המודיעין והביטחון של איראן פועלות עוד קבוצות האקרים, בהן OilRig, Lyceum, Agrius ו-Scarred Manticore. במתקפה הנוכחית, ציינו החוקרים, נמצא דמיון למתקפות קודמות, של שליחת דוא"ל דיוג-חנית עם קישורים ישירים, או עם קבצים מצורפים של HTML, PDF ו-RTF, המכילים קישורים לארכיונים המתארחים בפלטפורמות שונות של שיתוף קבצים. בסופו של דבר, הם מצליחים להפעיל את אחד מכלי הניהול המרוחק. עוד הועלתה האפשרות, כי "הטקטיקות והכלים העדכניים ביותר מייצגים, במובנים מסוימים – המשך, ובמובנים אחרים – התפתחות, של קבוצה ידועה אחרת בשם Mango Sandstorm ו-Static Kitten". מה ששונה הפעם, הסבירו, "הוא השימוש בשירות שיתוף קבצים חדש בשם Storyblok כדי ליזום וקטור זיהום רב-שלבי". כך, לאחר שהקורבן נדבק, חבר בקבוצת MuddyWater יתחבר אליו באמצעות כלי הניהול המרוחק – הלגיטימי – ואז יתחיל לשוטט במערכות ה-IT של החברה בה הקורבן עובד". מסמך הפיתוי שמוצג לקורבנות הפוטנציאליים הוא תזכיר רשמי של נציבות שירות המדינה. לדברי חוקרי דיפ אינסטינקט, "עדות נוספת ליכולות הסייבר הזדוניות והמשתפרות במהירות של איראן היא, שגם זיהינו את שחקני Muddy Water הממנפים מסגרת עבודה חדשה של פיקוד ושליטה (C2) בשם MuddyC2Go, שהיא ה'יורשת' של MuddyC3 ו-PhonyC2". החוקרים לא ציינו מתי נערך הקמפיין, מה זהות הקורבנות והאם נגרם להם נזק. לפי חוקרי ESET, "קבוצת התקיפה האיראנית MuddyWater, כמו קבוצות תקיפה נוספות, המשיכv לפתות קורבנות בישראל במטרה לרגל ולגנוב מידע". לדבריהם, "חברי הקבוצה הפעילו רוגלה מבוססת PowerShell כנגד יעד שזהותו אינה ידועה בישראל, ככל הנראה כ-access development team, קבוצת תוקפים האחראית על פריצה ראשונית למערכות מחשב ותשתיות עבור קבוצת תקיפה איראנית מתקדמת יותר". באפריל השנה, ציינו, "קבוצת MuddyWater, המזוהה עם איראן, המשיכה להשתמש בתשתית שליטה ובקרה ששימשה בעבר הן אותה והן את DarkBit בהתקפות כנגד יעד בלתי מזוהה בישראל. לאחר שהצליחה לחדור, הקבוצה הפעילה תסריט שהוריד תוכנה זדונית מסוג סוס טרויאני מבוסס PowerShell משרתי השליטה והבקרה שלה. מטרת הסוס הטרויאני היא לאפשר גישה מתמשכת ו הקורבן לצורך איסוף מידע נוסף ופוטנציאל לניצול נוסף. פעילות זו עולה בקנה אחד עם מאמציה המתמשכים של MuddyWater לפגוע בארגונים בישראל".

אפל פרסמה את התוצאות העסקיות לכל שנתה הכספית 2023 ולרבעון האחרון של שנה כספית זו. לא היו אלו תוצאות טובות ונרשמה ירידה בהכנסות בשתי התקופות לצד ירידה שנתית ברווח הנקי אך עלייה ברווח הנקי הרבעוני. במהלך השנה כולה ההוצאות הכלליות ירדו ב-2.12%, ל-268.98 מיליארד ד' – ירידה של 5.91 מיליארד. ההכנסות ירדו ב-11.04 מיליארד ד', ל-383.29 מיליארד – ירידה של 2.8%. הרווח התפעולי ירד ב-4.3%, ל-114.3 מיליארד דולר, והרווח הנקי ירד ב-2.81%, ל-97.0 מיליארד ד'. אופטימי. מנכ"ל אפל, טים קוק. צילום: פליקר במהלך הרבעון ההוצאות הכלליות ירדו ב-4.67%, ל-62.53 מיליארד – ירידה של 2.73 מיליארד דולר. ההכנסות ירדו ב-648 מיליון, ל-89.5 מיליארד דולר – ירידה של 0.72%. מתוך סכום כללי זה, ההכנסות ממכירת מוצרים ירדן ב-5.32%, ל-67.18 מיליארד דולר, כנגד ההכנסות ממכירת שירותים, שגדלו ב-16.3%, ל-22.31 מיליארד. במהלך הרבעון ההוצאות הגולמיות ירדו ב-5.73%, ל-49.07 מיליארד דולר. הרווח הגולמי גדל ב-6.12%, ל-40.42 מיליארד – רווח גולמי שולי של 45.17%, לעומת 42.26% ברבעון המקביל אשתקד. במהלך אותם שלושה חודשים, ההוצאות התפעוליות גדלו ב-1.95%, ל-13.46 מיליארד דולר והרווח התפעולי גדל ב-8.33%, ל-26.97 מיליארד. חבות המס גדלה ב-2.69%, ל-4.04 מיליארד. הרווח הנקי גדל ב-10.79%, ל-22.96 מיליארד – רווח נקי למניה מדולל של 1.46% – עלייה של 13.18%. טים קוק, מנכ"ל החברה, אמר בתגובה בין השאר: "אני אופטימי לגבי העתיד. לקראת עונת החגים, חג המולד וראש השנה, יש לנו את מבחר המוצרים החזק ביותר מאי פעם. אנחנו גם מתקדמים ליעד להבטיח שכל מוצרי החברה יהיו נקיים לסביבה עד לשנת 2030".

ALLSTARSIT, הספקית הגלובלית המובילה בישראל לשירותי מיקור חוץ של כוח אדם, עם שורשים עמוקים בישראל מאז שנת 2004 – מתייצבת ללא עוררין לצד ישראל בזמנים מאתגרים אלו. בהמשך למאמץ הבלתי מתפשר להגנה על המדינה, וחלוקה נרחבת של צווי 8, החברה החליטה להקצות את משאביה הרחבים ומציעה את תמיכתה, כמובילת המשק הישראלי בתחום 'הטאלנט אופשור', לעמיתיה בענף בישראל שעובדיהם בתחום הטכנולוגי נקראו לשירות צבאי, וזאת ללא דמי שירות או עמלה. לדבריה של אלכס אמסטר, מנהלת הפעילות של ALLSTARSIT בישראל, "אנו מבינים כי לאור האירועים הטרגיים האלה, אחדות מהווה חשיבות עליונה. המטרה העיקרית שלנו היא לחזק משמעותית את העסקים בענף הטכנולוגיה בישראל בזמנים קשים אלו, מתוך הכרה בחשיבות ההמשכיות העסקית שלהם ובכך גם חיזוק הקטר שמניע את המשק. העובדים שלנו עושים ככל יכולתם על מנת לתרום להצלחת חברות הטק בישראל". צוות הגיוס הגלובלי של ALLSTARSIT, המגייס טאלנטים בלמעלה מ-20 סייטים שונים ברחבי העולם, ערוך לסייע לחברות בגיוס – של מפתחי תוכנה; אנשי בדיקות תוכנה; DevOps; מומחי סיילספורס (Salesforce); מומחי תמיכה טכנית T1, T2, T3; אנשי שירות לקוחות (דוברי אנגלית כשפת אם); מומחי AI Machine ;Learning Data Labeling and Annotation ועוד – זאת על מנת להבטיח את ההמשכיות העסקית של הענף בישראל, אל מול אתגר המלחמה וגיוס המילואים הנרחב.  אנו מאוחדים ועומדים איתן לצד ישראל בזמנים המאתגרים האלו. לקבלת מידע או סיוע, אל תהססו לפנות אל אלכס אמסטר, מנהלת פעילות החברה בישראל.

"בזמן שהמצב שלנו בשגרה לא מדהים, בחירום הוא עוד יותר בעייתי. כדי לענות לכלל צרכי המחשוב של העיר, לרבות האתגר שבמחסור של ציוד מחשוב – יש אותי ואת הטכנאי לצדי. נדרשנו לענות גם להמון בקשות לעבודה מהבית, כדי לספק לתושבים רציפות תפקודית", כך אמרה עדי לסרי, מנמ"רית עיריית נתיבות. לסרי דיברה בפתח וובינר שערכה קבוצת אנשים ומחשבים, בנושא "מנמ"רים בשלטון המקומי והמרכז לשלטון מקומי – תחת אש". את הוובינר הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי לסרי, "נולדתי, גדלתי ואני גרה בנתיבות. בבוקר שבת ה-7 באוקטובר היינו אצל הורי, גם הם תושבי נתיבות. האזעקות תפסו אותנו בהפתעה. זו חוויה שלא אשכח לעולם, הגם שהמחבלים נעצרו בכניסה ליישוב". לסרי משמשת זה שש שנים בתפקיד. "הוא כרוך בהתמודדות למול כמה חזיתות", סיפרה, "עם מחסור בכוח אדם – מחלקת ה-IT מונה אותי ועוד טכנאי. בחירום המצב יותר בעייתי". "אין לנו מלאי של ציוד", ציינה לסרי. "לא היו לנו מחשבים. נאלצנו להתפשר על היבטי אבטחת מידע ולבקש מהעובדים להשיג מחשבים ניידים מסביבתם. עליהם התקנו מייל ארגוני, וחיברנו אותם לסביבת העבודה של העירייה. זה בעייתי, אבל לא הייתה לנו ברירה". "אנו למודי ניסיון לפעול ככה, למרות שהפעם זה היה שונה", ציינה לסרי. "בין סבבי הלחימה בשנים האחרונות שיפרנו ושדרגנו את המערכות. העברנו את המייל הארגוני ל-365 ובדרך זו העובדים יכולים להתחבר למערכות בכל זמן ומכל מקום. זה חשוב, כי חלק מהעובדים פונו. כך, גם מערכת הנוכחות פועלת מכל מקום". "אפשרנו לרבים מתוך 250 העובדים להתחבר למערכות המשרד מרחוק", אמרה, "ולצד התמיכה, יצרנו עבורם הרגשה כאילו הם עובדים במקום העבודה. גם אחרי המלחמה נסיק מסקנות, נפיק לקחים, נציף קשיים ונבחן אילו מערכות אנו יכולים לשפר כדי שבסבב הבא נהיה מוכנים יותר. המטרה היא לספק מענה למשתמשים עם רציפות תפקודית לצד שיח עם התושבים". "העבודה ממשיכה ואנו מטפלים בנושאים לבד", סיכמה לסרי. "אין תקנים למערכות מידע ברבות מהרשויות. אין הכרה במנמ"ר כתפקיד סטטוטורי. אנו רוצים עוד, ויש מכשולים רבים בדרך, בין השאר בהיבט התקציבי. ישנן רשויות רבות בהן מערכות המידע לא מתוקננות ומאורגנות עד תום. סיפקנו מענה דיגיטלי וזה עבד. הצטברו המון פניות של תושבים, דרישות דחופות, והמחשוב סייע לצמצום כמות הפניות ולהגדלת המענה להן". בשדרות מערכת חגי תיאמה בין מתנדבים בלה מיכאלוב, מנמ"רית שדרות, אמרה כי היא תושבת המקום מאז עלייתה ארצה לפני יותר משני עשורים. "בבוקר אותה שבת הייתי בדרכי לעשות ספורט. זה היה יום קשה, שבוע קשה וגם חודש קשה. לאחר שניתנה רשות לצאת מהבתים, כלל העובדים הלכו לחמ"ל ונותרו שם ימים כלילות". "לא משנה כמה נערכנו לקראת סבבי הלחימה, מה שקיבלנו ב-7 לאוקטובר זה לא משהו שיכולנו לצפות ולהיערך לקראתו". מיכאלוב אמרה כי "מתנדבים עזרו לנו להקים את מערכת ניהול ההתנדבות 'חגי'. זו סייעה לניהול של מאות מתנדבים, תושבי העיר ומחוצה לה. היתה דרישה לריכוז כל השירותים במקום אחד – גם בגלל האיומים מבחוץ וגם בשל הרצון לראות את כולם לטובת עבודה אינטגרטיבית. מערכת 'חגי' מכילה המון מידע עליהם. אנשי העמותה נענו לבקשות שלנו ופיתחו לנו פיתוחים ייעודיים בתוך יומיים. יותר מ-1,500 פניות טופלו על ידי המערכת. אחים לנשק הקימו את החמ"ל שלהם בצמוד לשדרות. רוב התושבים פונו בעזרת 'אחים לנשק'. נתקלנו באתגרים שלא היו לנו בסבבי עבר, בין השאר כי הפינוי היה בממדים גדולים יותר". "לטובת ה-IT קיבלנו גן ילדים ממוגן", סיפרה. "נדרשנו בזמן אפס להקים תשתיות פיזיות בגן בלא קליטה סלולרית… הקמנו את כל שנדרש בין השאר עם מתנדבים שהגיעו מחריש. מנמ"רים עמיתים מרשויות מקומיות סייעו לנו רבות, זה שיתוף פעולה מטורף. אנשי בינת סייעו לנו להקים מוקד טלפוני בתוך פחות מ-48 שעות. בינת הביאו את כל מה שנדרש". "האתגר שלנו לעתיד הקרוב", סיכמה מיכאלוב, "הוא כיצד לתת מענה נכון וייעודי לתושבים, גם אלה הפזורים בארץ אחרי שהם פונו. כשנכנסתי לתפקיד לפני שלוש שנים, עבד בעירייה טכנאי אחד. כיום בשל תקציב שקיבלנו מישראל דיגיטלית לשיפור המערך הטכנולוגי – יש לי כבר חמישה עובדים בצוות".

אפל, יחד עם תאגידים גדולים בארה"ב, בהם נייקי, מתכננת להשיק את האקדמיה להשגת אנרגיה נקייה. המטרה היא להעצים חברות אחרות בידע הטכני שהן זקוקות לו (ואפל פעילה מאוד בתחום) כדי לאמץ אנרגיה נקייה ולתמוך בהפחתת פליטות פחמן בשרשרת האספקה. שרשראות אספקה ​​מהוות יותר מ-50% מפליטות גזי החממה העולמיות, ולכן הגיוני לפעול להפחתת הפחמן במגזר הזה. אפל שומרת על מובילות מסוימת בניסיונותיה להפחתת פחמן, והגדילה את השימוש בחשמל מתחדש בכל שרשרת האספקה ​​שלה בכמעט 30% בשנת 2022. אפל ונייקי מוציאות לפועל את הפרויקט באמצעות המכון לרוכשי אנרגיה נקייה (CEBI), שהושק ב-2022 במימון של גוגל. החברות אמזון, מטא, פפסיקו ו-REI Co-op הצטרפו גם הן. הרעיון המרכזי מאחורי הקבוצה החדשה הוא לתמוך בהשגת אנרגיה נקייה בכל האזורים ולצייד חברות אחרות במשאבים הדרושים להן כדי שזה יקרה. תאגידים רבים מייחסים לכך חשיבות, שכן באחרונה גם הצרכנים מתייחסים לנושא יותר ויותר ברצינות. לפי מחקר שנערך לאחרונה על ידי חברת המודיעין הצרכני GfK מצא, ששינוי האקלים הוא אחד החששות הצומחים ביותר בקרב צרכנים. "כדי לטפל במשבר האקלים, עלינו לפעול במהירות כדי להרחיב את הגישה לאנרגיה נקייה ברחבי העולם. עסקים יכולים לעזור להניע את השינוי הזה", אמרה שרה צ'נדלר, סגנית נשיא אפל לסביבה וחדשנות בשרשרת האספקה. "ככל שאנו מתקדמים כדי להבטיח שכל מוצר של אפל יהיה נייטרלי בהיבט של פליטת פחמן עד 2030, נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הספקים הגלובליים שלנו כדי לתמוך במעבר שלהם לאנרגיה מתחדשת. אנו גאים לשתף פעולה עם מכון CEBI ואחרים כדי להרחיב את המאמצים הללו מעבר לשרשרת האספקה ​​שלנו ולרוחב תעשיות".

שורת משקיעים ויזמים בכירים מחברות וקרנות הון סיכון מובילות בארץ ובעולם הכריזו היום (א') על השקת קרן חירום ללא כוונות רווח בשם איירון ניישן (Iron Nation), אשר תגייס לפחות 20 מיליון דולר להבטחת הרצף התפקודי של שורת סטארט-אפים ישראליים מבטיחים הנמצאים בשלבי Post-Seed ונפגעו כתוצאה מהמצב הביטחוני. היוזמה החדשה נתמכת על ידי בכירי עולם ההון סיכון, בהם חמי פרס מקרן פיטנגו (Pitango), צ'רלי פדרמן מקרן סילברטק (SilverTech), דני כהן מקרן ויולה (Viola), משה ליכטמן מקרן IGP, אהרון אפלבאום מקרן מיזמא ((MizMaa וכלנית ולפר מקרן אלה (Elah), אשר הצטרפו בהתנדבות לוועדת ההשקעות של הקרן. קרן החירום לא תגבה דמי ניהול או ריביות מהמשקיעים והחברות. המלחמה שפרצה עקב מתקפת הטרור של החמאס הובילה לגיוס מילואים בהיקף חסר תקדים, אשר כולל כ-15%-20% מכוח האדם של תעשיית ההיי-טק הישראלי. מצב זה יצר לחברות בשלבים מוקדמים אתגרים חסרי תקדים. משימתה של קרן איירון ניישן היא להבטיח שחברות מבטיחות בעלות תמיכה קודמת של קרנות הון סיכון, המהוות נדבך חשוב ביותר באקוסיסטם ובמשק הישראלי, ימשיכו להתקיים ולצמוח גם תוך כדי המשבר ואחריו. סטארטאפים העומדים בתנאי הבסיס יכולים כבר להגיש בקשות להשקעה באמצעות האתר של איירון ניישן. הבקשות יבחנו ויוכרעו בתוך שבועיים על ידי ועדת ההשקעות של הקרן. הקרן תפעל להגדיל באופן אקטיבי את השקעותיה באמצעות תוכנית מאצ'ינג ייעודית של רשות החדשנות ובסיוע משקיעיהם הקיימים של החברות. באתר ניתן גם להצטרף כמשקיעים או תורמים כאשר התרומה מוכרת לצורכי מס בארה"ב.

קרן ההשקעות רד דוט (Red Dot Capital Partners) הודיעה באחרונה על מינוי אטד פלד ודניאל ארדון ברץ לשותפים. הם יצטרפו לשותפי הקרן – יורם אורון, יניב שטרן וברק סלומון. פלד וארדון ברץ השתלבו בצוות השקעות של רד דוט במהלך הקרן הראשונה, והיו חלק משמעותי בהובלת השקעות שביצעה הקרן בחמש שנים האחרונות.  פלד שירת 13 שנים ביחידה מובחרת בחיל האוויר, שם מילא מספר תפקידי פיקוד בכירים, ובשנת 2015 עבר לארה"ב לטובת לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת MIT. לאחר התואר, שימש פלד כמנהל מוצר בחטיבת הסקיוריטי של סיסקו, אקמאי ו-AWS של אמזון, שם עסק באבטחת גישה לרשתות (NAC) וניהול זהויות וגישה (IAM). לאחר כארבע שנים בארה"ב, חזר פלד לישראל להצטרף לצוות ההשקעות של רד דוט, שם הוא מוביל השקעות במגוון תחומים הכוללים DevOps, Cybersecurity Enterprise IT, B2B SaaS, Climate-tech ועוד.  פלד – בעל תואר ראשון בניהול מערכות מידע ואווירונאוטיקה מאוניברסיטת בן-גוריון וכן תואר שני נוסף בממשל ואסטרטגיה מאוניברסיטת רייכמן – מכהן כיום בדירקטוריון של הסטארט-אפים Sealights, Anecdots, EverC, Codefresh, SupPlant, Coralogix ו-Perception Point. ארדון ברץ גדלה בקנדה וחזרה לארץ לפני כ-12 שנים. היא החלה את הקריירה במחלקת האסטרטגיה והרכישות ב-NICE, שם במשך חמש שנים הובילה פרוייקטים שעזרו להגדיר את האסטרטגיה של החברה לטווח הארוך והביצוע שלה דרך רכישות. היא עזבה את NICE בכדי להצטרף לצוות ההקמה של קרן ההון סיכון של אייל עופר, O.G. Venture Partners, ולקחה חלק בהשקעות הראשונות של הקרן. לפני כחמש שנים ארדון ברץ הצטרפה ל-רד דוט, שם היא מובילה השקעות במגוון תחומים הכוללים Enterprise Software, AI Infrastructure, Vertical SaaS, Deep Tech, FinTech ועוד.  היא בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים עם התמחות במימון ואסטרטגיה מאוניברסיטת רייכמן ומכהנת בדירקטוריון של הסטארט-אפים Travelier (Bookaway) Trigo, Quantum Machines, ועד לא מזמן גם ב-Granulate (שנרכשה על ידי אינטל).   "הצהרה על כוונה להרחיב ולהעמיק פעילות עם חברות טכנולוגיה ישראליות" קרן רד דוט הוקמה בשנת 2016 על ידי אורון ו-שטרן. לקרן קבוצה קטנה של משקיעים, הכוללת בין היתר את Temasek – חברת השקעות בבעלות ממשלת סינגפור; Eldridge – חברת אחזקות פרטית מארצות הברית; וכן משקיעים מאירופה, יפן ומדינות נוספות במזרח הרחוק. הקרן מנהלת השקעות בהיקף של 450 מיליון דולר בשתי קרנות דגל ובקרן Opportunity. האקזיטים הבולטים של הקרן כוללים את חברת הסייבר ארמיס (Armis), שנרכשה על ידי על ידי Insight Partners וקרן ההשקעות של גוגל בכ-1.1 מיליארד דולר; Global-e, שהונפקה בנאסד"ק בשנת 2021 ונסחרת כיום בשווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר; ו-Granulate, שנרכשה על ידי אינטל ב-650 מיליון דולר. יניב שטרן, שותף מנהל ב-Red Dot: "אנחנו מאד שמחים להודיע על מינוי דניאל ואטד לשותפים בקרן ולחזק את פעילות ההשקעות בסטארט-אטפים ישראלים, במיוחד בתקופה זו. דניאל ואטד הצטרפו לקרן לפני כחמש שנים והעמיקו את היכולת המקצועית של הצוות. בשנים האחרונות הם היו גורם מוביל בפעילות הקרן בארץ ובחו"ל והפגינו יכולת חריגה בזיהוי השקעות מעולות ובבניית מערכת יחסים עמוקה וכנה עם יזמים ומשקיעים. ההחלטה על המינוי אינה רק הצהרה על רמת האמון שלנו ושל המשקיעים ביכולתם להמשיך להוביל פעילות השקעות מוצלחת, אלא גם הצהרה על כוונת הקרן להרחיב ולהעמיק את פעילותה עם חברות טכנולוגיה ישראליות".

סקר שערכה רשות החדשנות בשבועיים הראשונים של המלחמה הראה, ש-80% מחברות ההיי-טק נפגעו מהמלחמה, כאשר הפגיעה היא בעיקר בגלל גיוס עובדים בצו 8, וחלק לא מבוטל מתמודד עם בעיית מזומנים עקב עצירת גיוסים החל מה-7 באוקטובר בראיון לאנשים ומחשבים מספר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, כיצד המדינה מתכוונת לסייע לחברות שנקלעו לקשיי מימון, האם זה יספיק, וכן על המאמצים לשמר את המוניטין המובילים של ההיי-טק הישראלי בחו"ל, ומה הוא צופה ליום שאחרי תום המלחמה. סקר שערכתם באחרונה הראה ש-80% מחברות ההיי-טק נפגעו כתוצאה מהמלחמה. איך הממשלה, דרככם, מסייעת להם? "אנחנו פועלים בשלוש חזיתות. אחת היא המשכיות עסקית, השנייה היא החזית הבינלאומית והשלישית היא להתחיל לתכנן את היום שאחרי. בהקשר של המשכיות עסקית, המסקנות מהסקר שהראה ש-80% מהחברות אמרו שנפגעו, הן שזה נובע בעיקר מבעיית כוח אדם, בגלל גיוסים של עובדים בצו 8. הבעיה השנייה, הלא פחות אקוטית, של עצירת גיוסים – יכולה להשפיע על המשך הקיום שלהן. לפי ההערכות שלנו, על סמך הסקר, כ-15% מעובדי ההיי-טק מגויסים בצו 8. ויש עוד עובדים שמרותקים לבית, עם ילדים או מסיבות אחרות, וזה נתון שקשה לנו להעריך". איך ניתן לסייע לחברות שההשקעות בהן נעצרו? "נקטנו שורה של מהלכים, שנועדו לפשט יותר את הדרכים שבהן החברות עובדות איתנו, כדי לאפשר לתת להן סיוע מהיר יותר. למשל, הודענו על שורה של הקלות בכל מה שקשור לדיווחים של החברות שקיבלו מאיתנו מענקים. במקום דיווח רבעוני, כל שלושה חודשים, חברות ידווחו על ביצועים אחת לחודש, ובתוך חמישה ימים יקבלו את החלק היחסי של הכסף, ויש עוד שורה של תהליכים שפישטנו". בעיית המימון לא פחות קשה וגם קריטית, איך מונעים קריסת חברות? "לגבי סוגיית המימון, הקמנו בלו"ז די מהיר יחסית קרן חדשה, בסך 400 מיליון שקלים, עבור אותן חברות שאופק הקיום שלהן מבחינת מזומנים הוא בין שלושה לשישה חודשים. בסך הכל, ביחד עם מימון עצמי שלהן (מאצ'ינג) אני מעריך שבתוך שלושה חודשים נזרים כמיליארד שקלים לענף ההיי-טק, וזה אמור להספיק ל-400 חברות, כאשר כל חברה יכולה להגיש בקשה עד 7.5 מיליון שקלים, כאשר המימון שלנו הוא בערך חצי". אבל כרגע אין השקעות ואין משקיעים, אז איך הם יוכלו ליהנות מהסיוע? "כל הרעיון הוא, שהכסף של הממשלה נועד להוריד את רמת הסיכון ממשקיעים שיושבים כעת על הגדר. אם יש חברה, שבדרך כלל יש לה כמה משקיעים, ואף אחד מהם לא מוכן להשקיע, לצערי זה מראה 'דגל אדום', כנראה שהם לא מאמינים בחברה ולכן לא ניתן להשקיע בה. אין לנו דרך אחרת לסייע". האם ידוע על פיטורים בחברות בגלל המלחמה? "חברות התוכנה עובדות מהבית, אבל הן מתמודדות עם גיוסים של אנשים. יש אתגר לא פשוט עם חברות שיש להן מוצרים מוחשיים, צורך במעבדות שחלקן בעוטף, ופה אנחנו מנסים לסייע, גם בעזרת מתנדבים ואנשים בנגב ובעוטף. מעבר לזה, חשוב לציין, שהקרן החדשה לסיוע נותנת תוספת של עד 20% לחברות שנמצאות בפריפריה, כולל העוטף. הייתי בסוף השבוע בדרום, ואני חייב לומר שממש מרגש היה לראות את ההתגייסות של עובדים, שמתנדבים לסייע לחברות שעובדיהן גויסו, כולל מנהלים, כדי למלא את מקומם ולאפשר לחברות לעבוד". איך משמרים את המובילות של ההיי-טק הישראלי בזירה הבינלאומית? "מצד אחד אנו עדים לתמיכה המוסרית של העולם בפעילות של ישראל בהיבט הצבאי, ומצד שני, למאמץ לשמר את הנרטיב של הטק הישראלי. בסך הכל, למרות הרעשים ששומעים מסביב, להערכתי 80% מחברות הטק תומכות בנו, והם מביעות מחויבות להמשיך להשקיע בנו. גם קרנות בינלאומיות שלחו מכתבי תמיכה בישראל, כאשר גם אנחנו משוחחים עם רשויות חדשנות מקבילות לנו בעולם וזוכים בדרך כלל לאהדה". "מה אתה צופה ביום שאחרי המלחמה, איפה יהיה ההיי-טק? "קשה לי לחזות בנקודת הזמן הזו, אני יודע שבכל המשברים הגדולים שהיו לנו בשנים האחרונות, ההיי-טק יצא מחוזק יותר, ויש לכך הסבר. אחרי המלחמה יהיה צורך בשיקום הכלכלה שנפגעה מהמצב, וההיי-טק הוא המנוע המרכזי שמניע צמיחה, כפי שראינו גם בשנה האחרונה לפני המלחמה. ברמה הפרקטית, אני חושב, שיהיה צורך בחשיבה מחדש על כל תפיסת הפעילות שלנו. נצטרך לעשות מהלכים שיחזירו את המצב של הקמת חברות סטארט-אפ חדשות באותם תחומים טכנולוגיים שהמדינה צריכה לסייע להם, נוסף על תמיכה ביתר התחומים שהוגדרו כתוכנית לאומית.  לסיום, אתה אופטימי? "כן. אני מאמין וגם יודע שנצא מחוזקים מהאירועים".