מערכת של CTV שילוט חוצות מדיה ישראל נפרצה, וההאקרים הקרינו על אחד המסכים שלה בחולון תכנים של ארגון החמאס. במערך הסייבר הלאומי אישרו את דבר הפריצה, אולם לא הגיבו לטענה שהאקרים פרו-פלסטיניים הם שערכו אותה. המקרה הוצג הבוקר (ה') בסרטון תעמולה של החמאס. על גבי שלטי חוצות דיגיטליים נראו דגל פלסטין מתנפנף ולעומתו דגל ישראל שנשרף, וכן תכנים קשים מאירועי היום הראשון למלחמה. ב-CTV אישרו את פרטי הדיווח וציינו כי לאחר החדירה, הם הורידו מהאוויר את סרטון התעמולה שעלה. אילן אלתר, מנכ"ל אלתר.נט, אמר לאנשים ומחשבים כי "בעיר החכמה יש הרבה מערכות חכמות: לניהול ושינוע האשפה, לניהול תאורת הרחוב, חיישני מצוקה – כמו גם לשילוט. הפריצות עלולות להיות בכל אחת ממערכות ה-IT בעיר. עולם המחשוב נוטה להיות פריץ ובימים אלה, הקפדה על אכיפת מדינות אבטחת מידע והגנת סייבר הינה חשובה שבעתיים. היום קיבלנו דוגמה מאלפת מה קורה למערכות שאינן מוגנות בסייבר". הפריצה מהדהדת למקרה דומה: ביום ו', ה-9 ביולי 2021, פגעה מתקפת סייבר בשילוט הרכבות האלקטרוני ברחבי איראן. המתקפה שינתה את הכיתוב בשילוט מסופי הרכבת, כך שהוצגו בו הודעות על ביטולים או עיכובים של רוב הנסיעות או כולן, וצוין שלקוחות המעוניינים במידע נוסף יכולים להתקשר למספר טלפון מסוים. היה זה מספר הטלפון בלשכתו של המנהיג הרוחני של איראן, האייתוללה עלי חמינאי. בתחילה, החדשות באיראן דיווחו על "כאוס חסר תקדים" בתחנות הרכבת, אך בהמשך הדיווח הועלם מהאתרים במדינה. מאוחר יותר טענה טהרן כי המתקפה לא הצליחה לגרום לשיבוש כלשהו.

כמו בדור הנוכחי של טלפוני הדגל של סמסונג, Galaxy S23, גם בדור הבא – לפחות הגרסה המובילה של המשפחה – תהיה מבוססת על מעבדי Snapdragon, אבל כאלה שעוברים התאמה בידי סמסונג עצמה. ה-Galaxy S24 Ultra אמור, אם כן, להיות מבוסס על גרסה מתוגברת ביצועים של Snapdragon 8 Gen 3. הוא יהיה מבוסס על ארבע שכבות של ליבות עיבוד: העליונה ביותר תהיה מבוססת על ליבת Cortex-X4 במהירות מרבית של 3.3 גיגה-הרץ, ומתחתיה 3 ליבות ביצועים שיהיו מבוססות על Cortex-A720, במהירות מרבית של 3.15 גיגה-הרץ. מתחת תהיה עוד שכבת Cirtex-A720, אבל במהירות מרבית נמוכה יותר של 2.96 גיגה-הרץ, ומתחתיה שתי ליבות יעילות מבוססות Cortex-A520, במהירות מרבית של 2.27 גיגה-הרץ. הביצועים של המעבד הזה כבר הופיעו באתר הבדיקות הפופולרי Geekbench. הוא השיג 2,234 נקודות במבחן הליבה היחידה ו-6,807 נקודות במבחן ריבוי הליבות, ומדובר בשיפור ניכר של יותר מ-30% לעומת המעבד שמשמש את Galaxy S23 Ultra – באותם מבחנים הוא הגיע ל-1,895/5,062 נקודות בהתאמה. יצוין כי ה-Galaxy S24 וגרסת הפלוס שלו אמורים להיות מוצעים עם הגרסה הרגילה של Snapdragon 8 Gen 3 בארצות הברית, כשסמסונג מתכוונת לחזור להשתמש במעבדים שלה לשאר העולם – והכוונה למעבד חדש שעונה לשם Exynos 2400. קוואלקום מתכוונת להציג את Snapdragon 8 Gen 3, בגרסה הרגילה, בכנס המפתחים בסוף החודש באופן רשמי. לפי הדיווחים השבב הגרפי שלו אמור להציע בפני עצמו 30% שיפור ביצועים.

מוזילה בוחנת תכונה מובנית חדשה של "בודק ביקורות" עבור דפדפן Firefox שלה, המדרגת את אמינותן של ביקורות על מוצרים. לאחר שאותרה לראשונה על ידי אתר MSPowerUser, אישר מנהל המוצר הבכיר של Firefox במוזילה, ביירון ג'ורדן, שהחברה אכן בודקת את התכונה הזאת "עם קהל מצומצם בארצות הברית". ביקורות מזויפות הן בעיה גדולה עבור קמעונאים מקוונים, שנאלצו לנקוט אמצעים אגרסיביים יותר ויותר כדי למנוע משחקנים זדוניים להשתמש בהן כדי להעלות את דירוג המוצרים שלהם עצמם. אמזון הסירה בעבר עשרות אלפי ביקורות שנחשבו כהונאה, ואף נקטה צעדים משפטיים נגד אנשים שתיאמו ביקורות מזויפות באמצעות קבוצות פייסבוק. בודק הביקורות של Firefox אמור לתת למשתמשים כלים לנפות ביקורות לא אמינות. הכלי נותן לביקורות של המוצר ציון בהתבסס על מידת האמינות שהוא קבע להן, מאפשר "דירוג מותאם" מתוך חמישה כוכבים, לאחר הסרה של הביקורות הלא אמינות, ומצטט כמה דגשים מהביקורות הקיימות. תכונת בודק הביקורות מופעלת על ידי טכנולוגיה של Fakespot, חברה שמוזילה רכשה מוקדם יותר השנה. החברה "משתמשת במערכת בינה מלאכותית מתוחכמת (AI) ולמידת מכונה (ML) כדי לזהות דפוסים ודמיון בין ביקורות על מנת לסמן את אלו שסביר להניח שיהיו מטעות", ציינה מוזילה כשהודיעה על הרכישה, והוסיפה כי היא תכננה לשלב את הטכנולוגיה בדפדפן שלה כדי "להעניק ללקוחות Firefox את הכלים הטובים ביותר כדי להימנע ביקורות מטעות". Fakespot כבר מציעה את שירותי בדיקת הביקורות באתר שלה, הרחבות לדפדפנים כמו כרום וספארי, ואפליקציות ל-iOS ולאנדרואיד. כשהודיעה על הרכישה, מוזילה אמרה ש-Fakespot תמשיך לעבוד "בכל דפדפני האינטרנט והמכשירים הניידים הגדולים". למרות שהיא בודקת את התכונה כרגע, מנהל המוצר של מוזילה אמר, שהחברה עדיין לא הודיעה על תאריך שחרור רשמי של התכונה. "נמשיך לבדוק ולראות אם זו אחת הדרכים שבהן נוכל לעזור לשפר את החוויה המקוונת של אנשים", אמר בהצהרה.

אחד מעובדי אנבידיה בישראל נחטף בשבת האחרונה על ידי החמאס לרצועת עזה – כך לפי מנכ"ל החברה העולמית, ג'נסן הואנג. הואנג שלח מייל לעובדי אנבידיה, שבו הוא מודיע על חטיפתו של הקולגה הישראלי שלהם, כבר ביום א', אולם הוא נחשף רק אתמול (ד'). המנכ"ל ציין בהודעה כי החברה נמצאת בקשר עם משפחתו של החטוף. אירוע החטיפה של העובד ושל בת זוגו, שבילו בפסטיבל המוזיקה נובה ליד קיבוץ רעים, צולם בסרטון ויראלי שהופץ בשבת. הואנג ציין כי אנבידיה עושה הרבה על מנת לסייע לעובדיה המושפעים מהמצב, בישראל ובחו"ל. במייל אחר, שהואנג שלח לעובדי אנבידיה הלילה, הוא ספד למי שהוא כינה "חברי היקר", איל וולדמן, שביתו, דניאל ז"ל, ובן זוגה, נעם ז"ל, נרצחו על ידי החמאס בטבח באותו פסטיבל מוזיקה. וולדמן הוא מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, שנרכשה על ידי אנבידיה. יש לציין שהואנג היה אמור לבקר השבוע בישראל, אבל ביטל את ביקורו לאור המלחמה שפרצה.

שירות מס ההכנסה של ארה"ב, ה-IRS, ערך ביקורת למיקרוסופט וקבע כי עליה לשלם 29 מיליארד דולר, כמס שהחברה לא העבירה למדינה בין השנים 2004-2013. מיקרוסופט מיהרה והגיבה והצהירה כי היא מתנגדת לדרישה זו. דניאל גוֹף, סגן נשיא התאגיד האמון על מיסוי ומכס עולמי, מיקרוסופט. צילום: לכידת מסך מלינקדאין בפוסט שהועלה לבלוג של מיקרוסופט, עליו חתום דניאל גוֹף, סגן נשיא התאגיד האמון על מיסוי ומכס עולמי, הסביר גוף מטעם החברה שביקורת ה-IRS מתמקדת באופן שבו מיקרוסופט הקצתה הכנסות והוצאות שלה בשנות המס האמורות, אך כתב שהחברה מעוניינת לספק עדכון לגבי הקביעה של ה-IRS, כולל רקע והקשר לדברים. תחת כותרת המשנה "רקע על ביקורת מס הכנסה" ציין גוף כי "במשך כמעט עשור, כפי שגילינו בעבר בדו"חות הכספיים שלנו, מיקרוסופט עובדת עם מס הכנסה כדי לטפל בשאלות לגבי האופן שבו הקצנו את ההכנסות וההוצאות שלנו לשנות מס החל מ-2004. שינינו את המבנה הארגוני והנהלים שלנו מאז השנים שהביקורת מתייחסת אליהן, וכתוצאה מכך, הסוגיות שהועלו על ידי מס הכנסה רלוונטיות לעבר, אך לא לשיטות העבודה הנוכחיות שלנו". "ההתאמות המוצעות של מס הכנסה אינן מייצגות קביעה סופית" עוד לדבריו, "מס הכנסה שלח לנו לאחרונה סדרה של הודעות על התאמה מוצעת (Notices of Proposed Adjustment – NOPAs), ושיתף אותנו לראשונה במידע מפורט והסברים בהקשר לדעותיו לגבי הנושאים המדוברים. זה מסמן את סופה של הביקורת המקיפה את השנים 2004 עד 2013, ואת תחילתו של תהליך חדש לפתרון בעיות אלה, בנות עשרות השנים. מס הכנסה אומר שמיקרוסופט חייבת 28.9 מיליארד דולר נוספים במס עבור 2004 עד 2013, בתוספת קנסות וריבית. ההתאמות המוצעות של מס הכנסה אינן מייצגות קביעה סופית. לא משתקפים בהתאמות המוצעות המסים ששולמו על ידי מיקרוסופט במסגרת חוק הפחתת מסים ועבודות (TCJA), אשר יכולים להפחית את המס הסופי ש(אנו – ג"פ) חייבים במסגרת הביקורת בעד 10 מיליארד דולר". גוף הבהיר כי "מיקרוסופט לא מסכימה עם ההתאמות המוצעות הללו ותגיש ערעור ל-IRS, תהליך שצפוי להימשך מספר שנים. אנו מאמינים שתמיד פעלנו על פי הכללים של מס הכנסה ושילמנו את המסים שאנו חייבים בארה"ב וברחבי העולם. מיקרוסופט הייתה היסטורית אחת משלמי המסים המובילים בארה"ב. מאז 2004, שילמנו יותר מ-67 מיליארד דולר במיסים לארה"ב". בנוסף, מדברי גוף ניתן היה ללמוד כי, נכון ל-30 בספטמבר 2023, היא מאמינה שההפרשות הכוללות שלה למס ההכנסה האמריקני נאותות ומדויקות.

כמו בכל יום ג' השני של כל חודש, מיקרוסופט שחררה שורה של עדכונים עבור מוצריה השונים והמגוונים, ממערכות ההפעלה שלה ועד מוצריה התוכנה הפרטניים יותר, מליבת המערכת ועד פרוטוקולים שונים. רשימת תיקוני הבעיות הפעם כוללת לא פחות מ-103 תקלות שונות, ומעבר לכך עוד 18 תקלות הוטלאו בעדכון של הדפדפן של החברה, רובן המכריע במנוע Chromium, המבוסס על קוד פתוח. מבין 103 התיקונים השונים, הגדירה מיקרוסופט 13 כקריטיים ו-90 כחשובים, אבל שניים מבין הקריטיים הינם קריטיים במיוחד – מכיוון שהם מתקנים פרצות שכבר מנוצלות בפועל, כפגיעויות יום אפס. הראשונה מסומנת כ-CVE-2023-36563 והיא קשורה לחשיפת מידע לקויה בתוכנת הכתבן של מיקרוסופט, שכזכור אמורה בקרוב להיעלם ממערכת ההפעלה. "כדי לנצל את הפגיעות הזו, התוקף יצטרך קודם כל להיכנס למערכת. לאחר מכן הוא יוכל להריץ יישום בעל מבנה מיוחד, שיכול לנצל את הפגיעות ולהשתלט על המערכת המושפעת. בנוסף, תוקף יכול לשכנע משתמש מקומי לפתוח קובץ זדוני, ולשכנע את המשתמש ללחוץ על קישור, בדרך כלל ולאחר מכן לשכנע אותו לפתוח את הקובץ המעוצב המיוחד, הסבירה מיקרוסופט. הפגיעות השנייה שנוצלה סומנה כ-CVE-2023-41763, והיא מאפשרת לתוקף לקדם את רמת ההרשאות שלו בסקייפ לעסקים, כך שהוא יוכל לקבל חשיפה למידע שמגודר כרגיש, כמו כתובות IP ו/או מספרי יציאות, ויוכל לקבל גישה ישירה לרשתות הפנימיות של הארגון. מעבר לכך הכריזה החברה כי מערכת כתיבת התרחישים המבוססת על ויז'ואל בייסיק, כלומר VBScript, בדרך יציאה לפנסיה. מדובר במערכת שנוצלה לעיתים קרובות מדי להפצת רושעות, והיא תעבור בעדכונים הבאים של מערכת ההפעלה למצב של תכונה, שתהיה זמינה להתקנה עבור מי שרוצה בכך, עד שהיא תוסר לחלוטין.

היוזמות מחממות הלב של ההיי-טק למען תושבי הדרום ולמען החיילים בחזית אינן רק של חברות וארגונים, אלא גם יוזמות אישיות של אנשי הענף. אחד מהם הוא היזם ואיש היי-טק הוותיק דוד פרידמן, שמאז תחילת המלחמה עוסק בגיוס תרומות מחו"ל כדי לרכוש קסדות קרמיות וציוד צבאי נדרש לחיילים בדרום. פרידמן מסייע לצוותי מתנדבים מאחים לנשק. הוא התחבר לפרויקט של הארגון בעקבות פוסט שעלה במוצ"ש, שהבת שלו הייתה מעורבת בו. בפוסט נכתב כי "אנחנו מתנדבות מקהילה בתל אביב, שדואגות לציוד מיגון קרמי עבור יחידות מילואים שחסר להן ציוד זה. כרגע אנחנו דואגות לרכישה של 48 וסטים קרמיים מצילי חיים. החיילים שנלחמים כעת חשופים ואנחנו צריכות עוד סיוע במימון. אנחנו מחפשות עכשיו גופים או חברות שמעוניינות לתרום סכום כספי לצורך הרכישה של הציוד". עוד צוין בפוסט: "אמנם אנחנו ב-2023, אבל אנחנו לא מאמינות שאנחנו כותבות את זה. חייבים לדאוג לחיים שלנו, שלא יהיו מופקרים. אין לנו זמן להמתין". פרידמן החליט באותו הרגע להתגייס למשימה, בנוסף לפעילויות התנדבותיות שלו בצה"ל. "התחלתי לחקור את הנושא של קסדות קרמיות לחיילים בדרום והבנתי שיש שני אתגרים: האחד הוא המשאב הכספי – כלומר, תרומות – והאתגר השני, והמורכב יותר, הוא הצד הלוגיסטי", אמר לאנשים ומחשבים. הוא סיפר כי שוחח עם מכרים, בעלי תפקידים ומומחים, והבין שמעבר לכך, יש צורך בתיאום עם משרד הביטחון, רכישה מספקים מורשים ומהלכים אחרים שהם די מורכבים. "תוך כדי החיפושים וקריאת החומרים גיליתי שיש כבר כמה ארגונים שעוסקים בזה, שאחד מהם הוא אחים לנשק", ציין. "לארגונים אלה יש לוגיסטיקה, יש מינהלות שמטפלות בדברים וכמו בהרבה מקרים אחרים, מה שחסר להם הוא המשאבים הכספיים – ושם אני יכול לסייע להם, כי את זה אני יודע לעשות הכי טוב". מאז יום א' השבוע, פרידמן מקדיש את מרבית זמנו לגיוס תרומות מארגונים, קהילות ואנשי קשר בחו"ל. "המשימה שלי היא לגייס תרומות בסכומים של החל מ-30 אלף דולר", אמר. פרידמן מאתר את אותם תורמים ומחבר אותם עם המינהלת שקשורה לאחים לנשק. מהו היקף התרומות עד עכשיו? "אני עדיין לא יכול לנקוב בסכום, אבל אני רוצה לציין שיש נכונות רבה לתרום מצד יהודים במדינות שונות, למשל דרום אמריקה". פרידמן הביע סיפוק מהיכולת שלו לסייע למשימה כל כך חשובה, של השלמת ציוד קריטי ללוחמים, שמדינת ישראל התמהמהה בלספק להם אותו. כאמור, פרידמן הוא דוגמה לרוח ההתנדבות שפורצת גבולות מאז תחילת המלחמה – בין אם על ידי חברות ובין אם על ידי אנשים פרטיים, שתורמים מזמנם וממרצם למען המאמץ המלחמתי.

השבוע הזה עמד בסימן של מעבר חד מ-0 ל-100, משיגרה של סוף חופשות החגים למציאות של מלחמה וחירום, בעוצמות ובהיקפים שלא ידענו כבר שנים רבות. הדיווחים במדיה שלנו, באנשים ומחשבים, הדגישו יותר מכל את הקריטיות של הדיגיטל, מערכות המידע והתקשוב במלחמה הזאת. מערכות אלה קריטיות הן בהיבטי הביטחון, ובמיוחד בצה"ל, והן בהצלחת התפקוד של הארגונים בעורף. השאלה שבוודאי תיבחן בעתיד, בשש אחרי המלחמה, היא: האם המערכות הללו עומדות במבחן האש? בפסקאות הבאות נמצאת תשובה חלקית, נכון לשעת כתיבתן (יום ה' אחר הצהרים). אנחנו "רק" ביום השישי ללחימה וכבר עתה ברור מעל לכל ספק שמערכות המידע הן חלק מאותם נושאים שייבדקו בהפקות הלקחים שלאחר המלחמה, ושיידרש להם שינוי תפיסה והיערכות. מבקר המדינה פרסם כבר כמה פעמים ביקורת על הנושא, אבל לפי מבחן התוצאה, כמו בהרבה מקרים, גם כאן הדו"חות הונחו על המדפים העליונים, אם לא נגרסו. זאת עוד סיבה לצורך בהפקת לקחים דרמטית מיד בשוך הקרבות. מגזר הבריאות מול משרדי הממשלה וצה"ל בחלוקה למגזרים, מערכות המידע במגזר הבריאות פועלות היטב. המשותף לארגוני הבריאות הוא שהם הצליחו להתארגן במהירות יחסית, בעיקר בגלל לקחי הקורונה, וחלק מהפלטפורמות שפותחו אז תקפות גם כיום. מהצד השני, העדרן של מערכות מידע – או, נכון יותר, מאגרי מידע – שבאחריות חלק ממשרדי הממשלה וצה"ל זועק לשמיים, בפרט ברגעים אלה, כאשר מאות משפחות עדיין לא יודעות כל פרט על יקיריהן, שהיו בדרום. תהליך הזיהוי של הנעדרים, החללים והשבויים בעזה איטי להחריד. אמנם, הוקמו חמ"לים שונים במשרדים הרלוונטיים, שתפקידם לטפל ולמסור מידע, אבל לכל הדעות, הציון שניתן לתת להם עד כה הוא לוקה בחסר, במקרה הטוב. אחת המסקנות שצריכות להיות בעקבות המלחמה היא שמדינת ישראל חייבת לשנות את תפיסת ההיערכות שלה לחירום בכל מה שקשור למאגרי מידע, ולעבור מהר ככל הניתן למערכות שיודעות לתכלל ולאפשר זיהוי של מתים במהירות האפשרית. השבוע הראשון ללחימה בדרום הציב שורה ארוכה של אתגרים ושאלות שקשורות בהיבטי הדיגיטל, תשתיות התקשורת ומערכות המידע שתפקדו, או לא תפקדו, עם הרבה מאוד משימות ליום שאחרי המערכה עוד סוגיה, שהייתה הקריטית ביותר בהיבט התקשוב ממש בתחילת המלחמה (ועוד לפניה), היא המערכות החכמות שפותחו במשך שנים על ידי יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל, והיו אמורות לסייע בהתראה אודות חדירה ליישובים – התראה שתביא את הצבא לתגובה הרבה (הרבה) יותר מהירה ממה שקרה בפועל. יישובי עוטף עזה חשופים לטרור מרצועת עזה כבר יותר מ-20 שנים, והיה מצופה שתופעל כבר מזמן מערכת תקשורת בחירום אחת, שתדע להקפיץ כוחות מיידית – ולא להסתמך על טלפונים ניידים של תושבים אומללים שנתקעו בממ"דים כאשר המחבלים צובאים על דלתותיהם במטרה לשחוט אותם. באופן טבעי, הכישלון הביא איתו ביקורת על המערכות הטכנולוגיות שהיו על הגדר ומסביב ליישובי העוטף. מי שנוטה לאמץ את הביקורת הזו בלבד עושה לעצמו חיים קלים. הטכנולוגיה הייתה ותמיד תהיה כלי עזר. היא אמנם כלי שמאפשר לצבא לבצע את המשימות שלו, אבל היא כלי עזר בלבד, ולא מחליפה את הגורם האנושי. מי ששם את כל יהבו על התראות המסכים, החיישנים וכל פיתוח חדשני אחר – חוטא לתפקידו, כי מערכות טכנולוגיות, חכמות ככל שתהיינה, הן לא במקום עיניים ונוכחות פיזית של חיילים. זירות נוספות לצד הקרבות הפיזיים בין כוחותינו למחבלים, גם במלחמה הנוכחית יש את זירת הסייבר, אם כי בהיקף נמוך ועם נזקים נמוכים עוד יותר. לפי ההתרשמות הראשונית, צה"ל, מערך הסייבר הלאומי ובכלל המגזר האזרחי, ערוכים למתקפות סייבר. בוודאי למתקפות ה-DDoS, שנחשבות לאירועים ברף הנמוך יחסית של הסייבר, ושהיו מנת חלקנו במלחמה הזאת עד כה, אבל, יש לקוות, גם לאירועים חמורים יותר. יש עדיין מה לשפר, במיוחד בארגונים במגזר הבריאות, אבל במבחן התוצאה, מרבית המתקפות לא היו משמעותיות וכמעט שלא היו נזקים. יש לקוות שכך יהיה גם בעתיד. תיאוריות הקונספירציה השתוללו השבוע ברשת. "צה"ל ידע". צילום: לכידת מסך מ-X (טוויטר) הזירה הנוספת, שבה אנחנו מתמודדים במלחמה הזאת ביתר שאת, היא הרשתות החברתיות. אלה הפכו להיות חבית של חומר נפץ שמכילה פייק ניוז, קונספירציות ומידע מוטעה, עד כדי סיכון חיי אדם. לאורך השבוע הירבו לדבר על תוכן המידע, על הצורך בזהירות ולדעת לסנן את ההודעות, התמונות והסרטונים שרצים בפלטפורמות החברתיות, ובעיקר ב-ווטסאפ, אבל ביומיים האחרונים הצטרף לכך גורם נוסף, וחזק: האיחוד האירופי. האיחוד הזהיר אזהרות חמורות את טוויטר/X ואת מטא, בקביעה שהן לא עושות מאמצים מספיקים על מנת לסנן תכנים שתומכים בטרור ובמעשי הפשע של רוצחי החמאס, ולהוריד פייק ניוז שקשור למלחמה. אין זו הפעם הראשונה שבה מופנות כלפי הפלטפורמות האלה תלונות בנושא זה – ולא רק בהקשר הישראלי. זה מגביר את המחשבות המטרידות לגבי העוצמה והיכולת של שתי הרשתות החברתיות הענקיות הללו להשפיע על העולם. למען הדיוק, יותר משתיים, כי למטא יש שלוש פלטפורמות סושיאל גדולות: פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ. במשך שנים הועלו בממשלה ובכנסת רעיונות, תוכניות ויוזמות חקיקה, שנועדו להבהיר לבעלי הרשתות החברתיות שהם לא יכולים לפעול בישראל כאוות נפשם, ולאפשר הסתה, ובעיקר הפצת שקרים. למרבה הצער, שום יוזמה לא יצאה אל הפועל, ומה ששמענו עליו הוא רק סיפורים על שיחות עם מנהלי הרשתות, הבנות וכדומה. בשורה התחתונה, השבוע הראשון ללחימה בדרום הציב שורה ארוכה של אתגרים ושאלות שקשורות בהיבטי הדיגיטל, תשתיות התקשורת ומערכות המידע שתפקדו, או לא תפקדו, עם הרבה מאוד משימות ליום שאחרי המערכה.