10:54:16 | ◀︎ | כיצד מקצרים תהליכים בבנק משבועות לדקות? | |
11:34:48 | ◀︎ | מי מספר 1? בזק בינלאומי – שותפת השנה הטובה בעולם על-פי Ericsson LG | |
11:53:24 | ◀︎ | "הסייבר נמצא בכל מקום" | |
12:50:52 | ◀︎ | איטליה: נחסם השימוש ב-ChatGPT – בשל דאגה לפרטיות | |
13:56:56 | ◀︎ | תגידו מזל טוב: הטלפון הנייד נולד בדיוק היום לפני יובל | |
14:27:41 | ◀︎ | גוגל הוסיפה 'מסנני נושאים' גם לכלי החיפוש בשולחן העבודה | |
14:54:23 | ◀︎ | כך הבינה המלאכותית מסייעת למחקרים בעולם הבריאות | |
15:37:05 | ◀︎ | עו"ד ישראליים הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד מפתחת ChatGPT | |
15:46:15 | ◀︎ | רד האט קיימה מפגש טכנולוגי בנושא Red Hat OpenShift | |
16:01:06 | ◀︎ | פודקאסט: "מודרניזציית ה-IT זה גם לטפל בהיבטים חברתיים ופוליטיים" | |
16:27:46 | ◀︎ | בכירים בהיי-טק: "ביבי התנתק לגמרי, ברקת כלומניק" | |
16:53:11 | ◀︎ | מיהם בעלי השכר הגבוה ביותר בעולם ה-IT? | |
17:18:45 | ◀︎ | "בכל דקה, בין שניים לארבעה ארגונים נפרצים ממתקפת סייבר" | |
17:46:43 | ◀︎ | נמלטה מהתופת באוקראינה ומסייעת לעולים להיקלט בהיי-טק | |
18:00:49 | ◀︎ | "אי אפשר להדליק ולכבות את המסע הדיגיטלי כמו מתג חשמל" |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
03/04/23 16:27
11.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בכירי המשק חושבים שראש הממשלה, בנימין נתניהו, "מנותק", שר הכלכלה, ניר ברקת, הוא "דרעק" ו-"כלומניק", והממשלה החריבה את המשק בשלושת החודשים מאז שהוקמה – כך נחשף בהתכתבויות ווטסאפ ביניהם, שנחשפו אתמול (א') בחדשות ערוץ 13.
שר הכלכלה, ניר ברקת. צילום: שלומי אמסלם, לע"מ (ארכיון)
בין משתתפי הקבוצה נמצאים שניים מבכירי ההיי-טק הישראלי – אייל ולדמן, מייסד מלאנוקס, ומוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. בקבוצה חברים בכירים משלל מגזרים במשק, בין היתר: הראל ויזל, הבעלים של פוקס; איתן בר זאב מקניוני ביג; דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים; דנה עזריאלי מקניוני עזריאלי; ועמרי פדן, הזכיין של רשת מק'דונלדס בישראל.
אייל ולדמן, מייסד ולשעבר מנכ"ל מלאנוקס. צילום: יח"צ
חדשות 13 פירטו התכתבות ממושכת בין חברי הקבוצה. ולדמן ציין במהלכה ש-"לדעתי, שרה מתפוצצת עליו (על בנימין נתניהו – י"ה) עכשיו", עם התגברות המחאה והקשיים בהעברת חוקי התוכנית המשפטית של הממשלה. על נתניהו כתב ולדמן כי "הוא התנתק לגמרי". גוטמן ציין על ברקת כי "הוא תמיד היה טרמפיסט, כלומניק".
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: עידן גרוס
הנה עוד כמה "פנינים" שכתבו הבכירים על הממשלה, חבריה ותוכניותיה. גיל אגמון מדלק רכב כתב כי ברקת הוא "דרעק אמיתי" וליאורה עופר ממליסרון, שהיא הבעלים של קניוני עופר, ציינה כי "הוא, הסנוב המשכיל עם חשבון הבנק המפוצץ, מעז למכור את עצמו כאזרח סוג ב'. כמה עלוב האיש הזה". היא התייחסה בכך לעובדה שברקת החליף את התמונה המייצגת שלו ברשתות החברתיות לקמפיין "אזרח סוג ב'" שמפלגות הקואליציה מפיצות בימים אלה.
ויזל העלה השערה שנתניהו "ימנה את יאיר נתניהו (למפקד מחוז תל אביב של המשטרה – י"ה)… הזיה", והתייחס לטייסים שאמרו שלא יתנדבו עוד לשירות מילואים כשכתב: "לטייסים האלה מגיע מגן גבורה. (הם – י"ה) עשו אימפקט שהפגנה של שני מיליון איש לא תעשה". משתתפי הקבוצה הביעו הסכמה שיש להמשיך במחאה נגד התוכנית המשפטית של הממשלה וחלקם העריכו ש-"זה לא ייגמר בהסכמות".
03/04/23 11:34
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דאבל לבזק בינלאומי: בכנס השנתי שערכה לאחרונה ענקית התקשורת העולמית Ericsson LG בסיאול שבדרום קוריאה, גרפה חברת התקשורת וה-IT הישראלית שני פרסים יוקרתיים, ובהם התואר המשמעותי מכולם – Best Global Partner Award לשנת 2022.
כמו כן, במהלך הטקס החגיגי, בהשתתפות עשרות נציגים מרחבי העולם, זכתה בזק בינלאומי להוקרה מיוחדת מטעם מנכ"ל Ericsson LG, פטריק יוהנסון, עבור פעילותה בתחום המלונאות – בזק בינלאומי גרפה גם את פרס ה-Hospitality, המוענק בגין מצוינות, חדשנות טכנולוגית ופתרונות תקשורת המותאמים לעולם התיירות.
במכתב פתוח שהפנה סמנכ"ל המכירות והשיווק העולמי של Ericsson LG, אהד אלחטיב, לעובדי בזק בינלאומי באמצעות המנכ"ל רון גלב, הוא בירך על הזכייה. "כל הכבוד, מדובר בהישג גדול", כתב אלחטיב. "אנו גאים בבזק בינלאומי שמייצגים את המותג שלנו בשוק הישראלי. המסירות והעבודה הקשה השתלמו. זה מעורר השראה לראות את ההצלחה המקצועית של בזק בינלאומי ואת מידת ההערכה שאנו זוכים לקבל כשותפים. מצפים להמשך עבודה פורייה גם בשנה הקרובה".
האוסקר של עולם התקשורת
עבור Ericsson LG מדובר במסורת ארוכת שנים: מדי שנה מארחת החברה נציגים מעשרות מדינות, שבהן קונגלומרט התקשורת השוודי-קוריאני פעיל, לאירוע המשלב השתלמות מקצועית, הכרת פיתוחים חדשים בתחום הטלקומוניקציה שהחברה מציגה לראשונה בפני שותפיה, והדובדבן שבקצפת – ערב גאלה יוקרתי, במהלכו מוענקים פרסי הצטיינות למי שייצגו את החברה באופן המרשים ביותר באותה השנה.
כנס השותפים העולמי האחרון (GPC 2023) עמד בסימן כינוס ראשון שנערך בעולם האמיתי, אחרי שלוש שנים של כינוסים וירטואליים בשל מגיפת הקורונה. לרגל המאורע החליטו אנשי LG להפיק אירוע גרנדיוזי במיוחד והחזירו את האירוע הביתה, לסיאול, שם נהנו האורחים מהפקת ענק הכוללת כוכבי K-pop לצד מופעים השואבים מהמסורות הקוריאניות העתיקות.
אלון אלמסל, מנהל מוצר תקשורת אחודה (UC) בבזק בינלאומי, שהיה חלק מהמשלחת הישראלית לכנס, עדיין מעכל את החוויה המפעימה: "הרגשנו כאילו לקחו אותנו לאוסקר", הוא סיפר בחיוך, "ומה שהכי משמח – זה שבסוף הערב אנחנו היינו אלה שקטפו את הפרס הגדול".
במעמד קבלת פרס המלונאות Hospitality. מימין לשמאל: אהד אלחטיב, סמנכ"ל המכירות והשיווק העולמי של Ericsson LG; ענבר דיין פורמורדי, מנהלת שיווק UC&DC, בזק בינלאומי; אלון אלמסל, מנהל מוצר UC בזק בינלאומי; יונו יאנג, מנהל מכירות עולמי, Ericsson LG. צילום: Ericsson LG
שיתוף פעולה פנימי – המפתח להצלחה
כשאלמסל מדבר על פרויקט המלונאות שהקנה לבזק בינלאומי מוניטין כל כך משמעותי בקרב אנשי Ericsson LG, הוא מתכוון להטמעת רשת מרכזיות חכמה בכל מלונות ישרוטל ובכל מלונות פתאל בישראל. התהליך המורכב, שנעשה תוך שיתוף פעולה מתמשך עם אנשי Ericsson LG, דרש השקעה לא מבוטלת בהתאמת הטכנולוגיה לדרישות המרובדות של רשתות המלונות בארץ. העשייה כללה שורה של יישומים, שנחנכו במיוחד לבקשת אנשי הפיתוח של בזק בינלאומי, וכיום מהווים סטנדרט בסיסי במערך התקשורת של מרכזיות Ericsson LG.
"כשאנחנו ניגשים לפרויקטים ענקיים, כמו ברשתות המלונות או להבדיל, פרויקט ענק שביצענו להעלאת כל מוקדי התקשורת של עיריית חיפה למרכזיית Ericsson LG בענן, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להסתפק בפתרונות הליבה של המערכת", אמר אלמסל. "הצלחה של פרויקט כזה מגיעה בזכות הצוותים המקצועיים שלנו – הפריסיילים, צוותי הדליברי, הטכנאים, שעובדים בשיתוף פעולה יחד עם צוותי הפיתוח שלנו כדי להבין את המורכבויות של כל לקוח, לאתר שותפים נוספים שיוכלו להיכנס לפרויקט – כמו למשל חברת אספייר (Aspire), שסיפקה למערכת את ה-Contact Center – וגם לאתגר את השותפים הבכירים שלנו, כמו Ericsson LG, כדי לדחוף את היכולות הטכנולוגיות למקסימום".
עם הפרסים. אלון אלמסל, מנהל מוצר UC, בזק בינלאומי. צילום: בזק בינלאומי
מבט אופטימי אל העתיד
העשייה הזו, מתברר, שווה לבזק בינלאומי לא רק פרסי הצטיינות מטעם Ericsson LG.
אלמסל מסביר: "ההצלחה בפרויקט המלונאות הביאה רשתות מלונות אירופיות ליצור איתנו קשר וסביר להניח שבמהלך השנה הקרובה בזק בינלאומי תיקח חלק כאינטגרטור ברישות והעלאה לענן של מרכזיות במלונות גם מחוץ לישראל. זה עוד ביטוי ליכולות הגבוהות שלנו ולאמון הרב שאנחנו מקבלים הן מצד היצרן והן מצד הלקוחות".
"הפרס הזה מייצג הערכה לכלל הפעילות של בזק בינלאומי", אמר רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי. בתור חברת ה-ICT המובילה בישראל קיבלנו יעדי מכירות גבוהים במיוחד והצלחנו להגיע ואף לעבור אותם, תוך כדי התמודדות עם בעיות אספקה עולמיות, מבלי שהלקוחות ירגישו את זה.
כמהלך אסטרטגי ארוך טווח, העברנו את כל פעילות הענן של Ericsson LG לדאטה סנטר חדיש ומשופר, מתוך הבנה שאנחנו תמיד צריכים לחפש להיות צעד אחד קדימה – למצוא את הפיתוח הנכון, את הטכנולוגיה הבאה ואת השיפור הממוקד שיביא ערך ממשי ללקוחות שלנו".
גלב סיכם: "מעל הכל, חשוב לנו שהמנהלים הבכירים בקוריאה או בשוודיה ידעו שיש להם בישראל שותפים אמיתיים לדרך, שמחפשים איך לשלב ואיך לשפר כל צד בעשייה. יש כאן המון עובדים שנותנים מעצמם, לצד משאבים טכנולוגים אדירים שהושקעו כדי שבסופו של דבר נזכה להערכה כזו, ואנחנו גאים לראות שההשקעה הזו הוכיחה את עצמה, ובגדול".
*בתמונה הראשית מימין לשמאל: אהד אלחטיב, סמנכ"ל המכירות והשיווק העולמי של Ericsson LG; אלון אלמסל, מנהל מוצר UC בבזק בינלאומי; ניר וקשי, מנהל צוות פעילות יצרנים ופיתוח עסקי, בזק בינלאומי; ענבר דיין פורמורדי, מנהלת שיווק UC&DC בבזק בינלאומי; ו-פטריק יוהנסון, מנכ"ל Ericsson LG.
03/04/23 16:53
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בכירי חברות ה-IT הישראליות שנסחרות בבורסת תל אביב יכולים להיות מרוצים: מהטבלה השנתית של אנשים ומחשבים, שמפורסמת כאן, עולה כי על אף ש-2022 הייתה שנת משבר בענף, עלות השכר הכוללת שלהם גדלה במהלכה ב-18.12% ל-124.45 מיליון שקלים. כלל הנתונים המובאים כאן מתבססים על דיווחי החברות עצמן. אלה מחויבות לדווח לבורסה בתל אביב אודות עלות השכר השנתית של חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בהן.
יצוין כי הרשימה כוללת שתי חברות שהצטרפו לרשימה הנוכחית: הייפר גלובל ואברא. בלעדיהן, עלות השכר הכוללת של הבכירים גדלה אשתקד ב-6.6% ל-105.36 מיליון. עלות השכר של בכירי הייפר גלובל ואברא הסתכמה ב-2022 ב-14.2 מיליון. ובמקום הראשון…
ולשמות: שיאן השכר ב-2022, כמו בשנים האחרונות, הוא מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, עם עלות שכר של 17.04 מיליון שקלים. עלות שכרו זינקה בשנה החולפת ב-55.46% – העלייה הגדולה ביותר ברשימה. במקום השני בקרב מקבלי השכר הגבוה נמצא גיל שרון, יו"ר קבוצת בזק. חשבון הבנק שלו אמנם תפח אשתקד ב-7.18 מיליון שקלים, אך יחסית ל-2021, עלות שכרו ירדה ב-11.86%. גם מנכ"ל בזק, רן גוראון, שנמצא במקום השלישי, רשם ירידה בשכרו ב-2022. זה קטן ב-23.3% ל-7.12 מיליון.
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: עידן גרוס
גוטמן לא היה היחיד שעלות שכרו גדלה בשיעור דו ספרתי: כך גם עלות השכר של שלום דיין, מנכ"ל וואן סיסטמס, עם גידול של 33.3% ל-2.44 מיליון שקלים; משה אטיאס, לשעבר סמנכ"ל הכספים של מטריקס, עם עלייה של 26.11% ל-5.1 מיליון; ועידן וינר, סמנכ"ל המכירות של מלם תים, עם צמיחה של 23.28% ל-1.81 מיליון.
גיל שרון, יו"ר קבוצת בזק. צילום: יונתן בלום
מי שרשם את הירידה הגבוהה ביותר בעלות שכרו ב-2022 היה אודי וינטראוב, מנכ"ל משותף במלם תים, עם קיטון של 35.62% ל-2.24 מיליון שקלים. אולם, וינטראוב פרש מהחברה במהלך השנה. גם עלות השכר של אילן טוקר, שותפו למנכ"לות מלם תים, ירדה בשיעור ניכר – ב-21.97% ל-1.77 מיליון שקלים.
רן גוראון, מנכ"ל בזק. צילום: יונתן בלום
חמשת שיאני השכר ב-2022 מגיעים משלוש חברות – מטריקס, בזק וחילן, וחמשת מקבלי השכר הנמוך ביותר מגיעים משתי החברות החדשות ברשימה: אברא והייפר גלובל. במקום האחרון בדירוג נמצא אריק פינטו, יו"ר אברא ומי שהיה בעבר מנכ"ל בנק הפועלים, עם עלות שכר של 284 אלף שקלים.
יצוין שגם השנה, רשימת בעלי השכר הגבוה ביותר בחברות ה-IT נעדרת נשים כמעט לחלוטין. למעשה, האישה היחידה בה היא עו"ד ציפי קאופמן הלוי, היועצת המשפטית של אברא, שנמצאת באחד המקומות האחרונים ברשימה, עם עלות שכר של 838 אלף שקלים. יש לקוות שברשימה הבאה, שתסכם את השנה הנוכחית, יצטרפו אליה עוד נשים.
03/04/23 10:54
8.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"כחלק מההיערכות לקראת אתגרי העתיד, וכדי לשמר את מובילות הבנק בעולם משתנה, הובלנו בחטיבת הטכנולוגיות טרנספורמציה, שהמטרה שלה היא לשפר בצורה משמעותית את קיצור זמן ההגעה לשוק, TTM, של מוצרים ושירותים, ולטובת עבודה מהירה ויעילה יותר. זה לא מהלך טריוויאלי בבנק גדול, המכיל מערכות IT רבות שנבנו לאורך השנים. אחת התוצאות מהמהלך המורכב הזה, הוא שזמן הפיתוח התקצר בצורה משמעותית: פיתוח שהיה לוקח בעבר 4-12 שבועות – התקצר ל-1-4 שבועות; והקמת סביבות עבודה, שבעבר ארכה חודש – אורכת כיום, בשל ההשקעה הטכנולוגית – 5-15 דקות", כך אמרה אתי בן זאב, משנה למנכ"ל בנק הפועלים וממונה על חטיבת הטכנולוגיות.
בן זאב דיברה במסגרת פורום 3C, מועדון המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך אתמול (א') ב-יס פלאנט בראשל"צ, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
"הגדרנו", סיפרה בן זאב, "דרך המושתתת על שלושה צירים: תשתיות טכנולוגיות, תהליכים ארגוניים, ואנשים ותרבות ארגונית. הבנו כי על מנת להתקדם, ומהר, עלינו לפעול בשלושתם גם יחד. עבדנו קשה על מנת לקדם את המהלכים המורכבים האלה".
הטרנספורמציה הדיגיטלית של הפועלים
משתדרג טכנולוגית. בנק הפועלים. צילום: BigStock
"בעולם התשתיות הטכנולוגיות", ציינה מנמ"רית בנק הפועלים, "הכנסנו הרבה מיכון לתהליכי הפיתוח שלנו. הגדרנו את ארכיטקטורת ה-To Be; ערכנו פרויקט גדול למודרניזציה של מערכות הליבה, במסגרתו, חלק ממערכות המיינפריים מועברות לארכיטקטורה ולתשתיות החדשות; בנינו ענן פרטי ונכנסנו לענן ציבורי; אנחנו מפתחים מיקרו-שירותים ו-API, והכל לטובת פיתוח מהיר יותר. השקעה תשתיתית זו סייעה לנו".
"בציר הפעילות השני, התהליכי", ציינה, "הטמענו תפישות אג'ייל. התחלנו בהקמת צוותים טכנולוגיים אג'יליים, מוכווני משימה, על מנת לקצר את מעגלי העבודה".
"כך", אמרה, "לפני שלוש שנים הובלנו את הקמת ה'שבט' הראשון, שעוסק במוצר האשראי הקמעונאי, שהוא מוצר מרכזי ונמצא באזור קריטי בבנק. וכן הקמנו גוף, הכולל כ-70% אנשי IT ו-30% אנשים עסקיים. השבט מגדיר בצורה משותפת, עסקית וטכנולוגית, את יעדיו בתוכניות העבודה לרבעון הבא, ועובד במתודולוגיות אג'יליות. בהמשך, הקמנו שבטי מוצר נוספים. כולם מדברים ביזנס וטכנולוגיה יחד, מה שמשפר את תהליכי תיעדוף הפרויקטים, את יכולת ההטמעה של טכנולוגיות חדשות ואת שביעות רצון העובדים. בהמשך להקמת שבטי המוצר הקמנו גם שבטים של פלטפורמות, וגופים נוספים, כגון מרכזי מומחים, COE".
"בציר השלישי, זה של אנשים ותרבות", המשיכה ופירטה בן זאב, "השקענו בשינוי התרבות הארגונית, על מנת להטמיע תרבות שמסירה היררכיות ומחיצות בין גופים. זו תרבות המאפשרת יצירתיות, התפתחות אישית ועוד. חלק משינויים אלה פעפעו גם לשאר הבנק".
"בסופו של דבר", סיכמה בן זאב, "כבר היום אנחנו חווים שיפור משמעותי בכמה מדדים, כמו הקצב בו עובדים, צורת העבודה, שיפור שביעות רצון העובדים וכן איכות הקוד המפותח. כל תהליך השינוי הזה מתבצע תוך כדי המשך פיתוח הפרויקטים הטכנולוגיים לטובת הבנק ולקוחותיו, ותוך כדי המשך השמירה על זמינות ויציבות מערכות הבנק. אנחנו מובילים בתוך הבנק שינוי טכנולוגי-תהליכי, ואנו ממוקדים כיום יותר בעשייה עסקית".
03/04/23 13:56
8.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האם אתם יכולים לדמיין עולם ללא טלפונים ניידים? הוותיקים שביננו אולי זוכרים עדיין את המצב המשונה הזה, שבו לא היינו זמינים 24/7 ולא יכולנו לתקשר בכל מצב עם העולם.
בתחילה, כידוע, היה זה מכשיר ענק ופרימיטיבי יחסית, שפשוט אפשר לאנשים לשוחח זה אל זה מבלי שהטלפון שלהם תלוי בתקשורת קווית. מאוחר יותר, ולמעשה הרבה הרבה יותר מאוחר, התפתח המכשור הזה לכדי סמארטפון – ה-iPhone מתוצרת אפל, שהדור הראשון שלו הוכרז בשנת 2007.
אבל משום שהיום מציינים בעולם את יום ההולדת של הטלפון הנייד הוותיק והנוסטלגי, אשר חוגג כעת יובל להשקתו, כדאי שנפרגן גם למרטין קופר, מהנדס אמריקני יהודי, שהוביל את הצוות אשר בנה את הטלפון הנייד הראשון, בין השנים 1972-1973, ושהיה האדם שביצע את השיחה הראשונה מהמכשיר הנייד ענק המימדים, המשונה והחלוצי.
ממציא הטלפון הנייד הראשון, עם המכשיר של מוטורולה בידו. מרטין קופר. צילום: ויקיפדיה
ההיסטוריה של קופר והשינוי שעשה בחיי כולנו
קופר בן ה-95, שנחשב כאביו של הטלפון הנייד, נולד ב-26 בדצמבר 1928 בשיקגו, אילינוי, ארה"ב. ב-1950 סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של אילינוי בשיקגו עם תואר ראשון בהנדסת חשמל. לאחר מלחמת קוריאה, הצטרף לחברת Teletype Corporation, וב-1954 החל לעבוד במוטורולה (Motorola).
במהלך העסקתו במוטורולה הופקד קופר על מגוון פרויקטים הקשורים לתקשורת אלחוטית, ביניהם למשל מערכת ראשונה של רמזורים שנשלטת באמצעות רדיו, שעליה נרשם פטנט ב-1960, וכן על המשדרים הניידים הראשונים למשטרה, שהושקו ב-1967.
אבל הרגע המכונן בחייו וגם בחיינו הגיע כאמור ב-3 באפריל 1973, עת ביצע את השיחה הראשונה ממכשיר הטלפון הנייד הראשון בעולם, שעליו הייתה חתומה מוטורולה.
מה שקדם לעשיית ההיסטוריה הזו היא ה-FCC (ר"ת Federal Communications Commission), רשות הסחר הפדרלית של ארה"ב, שפנתה ב-1968 דווקא אל חברת התקשורת AT&T וביקשה ממנה להציג תוכנית להפיכת חלק שלא נמצא בשימוש תדרי UHF (ר"ת ultra high frequency) של טלוויזיה – לשמיש.
AT&T הציעה כמענה ארכיטקטורה סלולרית להרחבת שירות הטלפון הנייד שלה. אלא שמוטורולה לא רצתה ש-AT&T תהיה בעלת מונופול על הטלפונים הניידים וחששה מסיום עסקי הנייד שלה עצמה. כך קרה שקופר צוות ומונה לנהל את הפרויקט הדחוף לפיתוח הטלפון נייד מטעם מוטורולה, וכעבור כחמש שנים הוא אכן הצליח לספק את הסחורה, ולהכניס את כולנו לעידן הפרה-דיגיטלי ששינה את חיינו לבלי הכר.
יומולדת שמח!
03/04/23 12:50
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
איטליה הודיעה כי החליטה לחסום, באופן זמני, את ChatGPT, כלי הבינה המלאכותית של OpenAI. החברה נאלצה להעביר את הכלי למצב לא מקוון, על כל היבטיו. זה קרה לאחר שהרשות האיטלקית להגנה על המידע הודיעה שהיא פתחה בחקירה כנגד מודל השפה הגדול הזה, בגין הפרה של חוקי הפרטיות הנהוגים במדינה. הרשות, אם לא תקבל תגובות שיניחו את דעתה, יכולה לתבוע הטלת קנס של עד 20 מיליון יורו.
ברשות, המכונה גארנטה (Garante), טוענים שהחברה, שזוכה כזכור לתמיכה מסיבית ממיקרוסופט – שגם משתמשת בכלי באופן מסיבי במנוע החיפוש ובכלים אחרים שלה – לא מונעת את השימוש מבני 13 ומטה. כן טוענת החברה ש-OpenAI אוספת כמויות גדולות מאוד של מידע מהמשתמשים בכלי, כדי לאמן אותו הלאה, וזאת, לטענת הרשות, ללא שום הצדק.
האם מדובר בהפרת כללי ה-GDPR של האיחוד?
האם החליט סופית להתנגד ל-AI ג'נרטיבית? אילון מאסק, מנכ"ל יוטיוב, טסלה ו-SpaceX. צילום: מתוך ויקיפדיה
באותו נושא, אמר דובר הנציבות האירופית כי, "אנו מצפים מכל החברות הפעילות באיחוד האירופי לכבד את כללי הגנת המידע של האיחוד האירופי, ה-GDPR (ר"ת General Data Protection Regulation). האכיפה של תקנת הגנת המידע הכללית היא באחריות רשויות הגנת המידע של האיחוד האירופי". עם זאת, האיחוד אינו שוקל לאסור את השימוש בצ'אטבוט באופן גורף.
איטליה היא המדינה הראשונה השייכת לאיחוד האירופי שחוסמת את ChatGPT, שחודשיים לאחר השקתו כבר הגיע ליותר מ-100 מיליון משתמשים פעילים בחודש.
סין, הונג קונג, רוסיה, איראן ואזורים מסוימים באפריקה אינם מאפשרים שימוש בו, או ש-OpenAI מונעת את האפשרות לרישום אליה באזורים אלו.
ההודעה האחרונה הזו של הגארנטה מגיעה אחרי שבסוף השבוע שעבר פרסמה קבוצה של מומחים, ביניהם אילון מאסק, מכתב פתוח הקורא לעצור את הפיתוח של הכלי אל מעבר לגרסת GPT-4 הנוכחית שלו, כדי לבחון את המגבלות שיש להטיל ואת הסיכונים האפשריים בעקבות המשך פיתוח.
03/04/23 15:37
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ChatGPT מגיע להתדיינויות משפטיות: בפעם הראשונה בעולם. עורכי דין ישראליים הגישו אתמול (א') בקשה לתביעה ייצוגית נגד OpenAI, המפתחת של התוכנה הפופולרית, בטענה שהחברה מחזיקה מאגר מידע עצום על משתמשים, שומרת לעצמה את הזכות להעביר את המידע לצדדים שלישיים ומאפשרת גישה בלתי מוגבלת לקטינים.
התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין שאול ציוני, אלי פילרסדורף, רעות זייטלבך וחן נאמן ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ. התובעים מסרו כי הם הגישו את התביעה "בשם כל המשתמשים בצ'ט, ובאופן מיוחד בשם קטינים". לדבריהם, "OpenAI זנחה את חובותיה כלפי המשתמשים, וזה עלול להוביל לקטסטרופה. קטינים יכולים להיכנס ולהשתמש ב-ChatGPT באופן חופשי וללא הגבלה, ולהיחשף לתכנים לא הולמים".
עוד הם ציינו כי "Open AI שומרת לעצמה, בניגוד לדין, את האפשרות להעביר מידע אישי של המשתמשים שלה למספר בלתי מוגבל של צדדים שלישיים, כראות עיניה וללא קבלת הסכמתם מראש". כמו כן, נכתב, "החברה מחזיקה במאגר מידע עצום, שכולל מידע אישי של עשרות אלפי אם לא מאות אלפי ישראלים. השימוש במידע שלהם על ידי החברה מהווה פגיעה חמורה בפרטיותם".
עו"ד שאול ציוני, ממגישי הבקשה לייצוגית. צילום: אייל טואג
"היה מצופה ש-OpenAI תנקוט במשנה זהירות"
עו"ד ציוני, ממגישי התביעה, ציין שנטען בה ש-"תוכנת הבינה המלאכותית היא כלי בעל עוצמה רבה, שלמידע המופק ממנו עשויה להיות השפעה משמעותית של התנהלותם של מאות מיליוני המשתמשים בו. על כן, היה מצופה ש-OpenAI תנקוט במשנה זהירות ותדאג לכך שהמשתמשים בתוכנה יהיו לכל הפחות בגיל המתאים לכך, ושתהיה הקפדה יתרה ביחס לשמירת הפרטיות של המשתמשים. אך, למרבה הצער, לאור 'המרוץ' שניהלה OpenAI להיות הראשונה בעולם שתציג לציבור צ'טבוט כמו ChatGPT, היא זנחה כליל את חובותיה כלפי המשתמשים, בשלל היבטים. זניחת חובות אלה עלולה להוביל לקטסטרופה, לא פחות ולא יותר, ביחס לזכויות משתמשים בעולם כשזה נוגע לשימוש בבינה מלאכותית. לא בכדי, בשבועות האחרונים עלתה קריאה לעצור את הפיתוח של מוצרים אימתניים אלה".
בדבריו מתייחס עו"ד ציוני לקריאה של 1,123 חוקרים ובכירים בעולם הטכנולוגיה, ובהם אילון מאסק, סטיב ווזניאק, ממייסדי אפל, ופרופ' יובל נוח הררי, להשהות פיתוח כלים מתקדמים של בינה מלאכותית, כמו ChatGPT, וזאת לפחות לחצי שנה. הם חתמו על עצומה שבה נכתב כי "מערכות בינה מלאכותית עם אינטליגנציה אנושית-תחרותית יכולות להוות סיכונים עמוקים לחברה ולאנושות, כפי שהוכח על ידי מחקרים מקיפים, וכפי שמעבדות בינה מלאכותית מובילות הודו".
הטענה: OpenAI לא מקפידה שקטינים לא ייכנסו ל-ChatGPT
בבקשת האישור לתביעה הייצוגית נטען כי על אף ש-OpenAI קבעה בעצמה בתנאי השימוש שלה שהשימוש בצ'טבוט אסור לילדים מתחת לגיל 13, או לילדים ובני נוער מתחת לגיל 18 שאין להם אישור של אפוטרופוס, בפועל היא לא מבקשת מהמשתמשים להציג שהם מעל גיל 13 או להציג את האישור האמור. מכאן, לדבריהם, שלמעשה, קטינים יכולים להיכנס ולהשתמש באופן חופשי וללא כל הגבלה ב-ChatGPT ולהיחשף לתכנים לא הולמים. לטענת המבקשים, מדובר בהתנהלות "מנוגדת לדין ומופקרת" של החברה, "במיוחד לאור העובדה שהחברה מודה בעצמה ש-ChatGPT מספק לעתים תשובות לא נכונות ותוכן כוזב ושלילי".
בנוסף הוסבר בתביעה שהחברה מודה שהיא "משתמשת במידע העצום והרב שהיא אוספת על המשתמשים, ביניהם קטינים, שכולל, בין היתר, את תוכן השיחות בצ'טבוט, לצורך 'שיפור' השירותים שלה, אך היא לא מציינת מהו השימוש שנעשה בו, כיצד הוא נשמר ומאובטח על ידה ולמשך כמה זמן היא שומרת את המידע". כמו כן, התובעים טוענים כי "החברה מציינת שהיא 'עשויה' לספק מידע אישי של המשתמשים לצדדים שלישיים מבלי לקבל הסכמה מראש של המשתמש, אך היא לא מגלה למשתמשים את זהותם הספציפית של אותם צדדים שלישיים עלומים. בכך, הלכה למעשה, היא שומרת לעצמה, בניגוד לדין, את האפשרות להעביר מידע אישי של המשתמשים שלה למספר בלתי מוגבל של צדדים שלישיים, כראות עיניה וללא קבלת הסכמתם של המשתמשים מראש. זאת, כולל מידע אישי ורגיש ביותר".
המבקשים הגישו את בקשת האישור לייצוגית ימים ספורים לאחר שהרשות להגנת הפרטיות באיטליה פתחה בחקירה נגד OpenAI והחליטה לאסור באופן זמני את פעילות תוכנת ChatGPT במדינה, עקב חששות כבדים לפגיעה בפרטיות המשתמשים.
מערכת אנשים ומחשבים פנתה ל-OpenAI לבקשת תגובה, וזו תפורסם אם וכאשר תתקבל.
03/04/23 14:54
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"נדרש שיהיה מודל עסקי ליישומם בעולם ה-'אמיתי' של מחקרים אודות בינה מלאכותית בתחום הבריאות הדיגיטלית. בסופו של יום, על אף שיש בעולם זה הרבה באזזז סביב הבינה המלאכותית, עדיין אין הרבה יישומים שלה בבתי החולים, משום שהמודל העסקי שהיא מביאה אתה עדיין לא פוצח בצורה טובה. על בכירי המערכת להקדיש לזה מחשבה", כך אמר ד"ר יונתן סביר מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון.
ד"ר סביר דיבר בפאנל שנערך כחלק מכנס הבריאות הדיגיטלית השנתי של אנשים ומחשבים, ושעסק בבינה מלאכותית בעולם הבריאות הדיגיטלית. הכנס התקיים באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מומחים ואנשי מקצוע בתחום. מנחת הפאנל הייתה עדי שמיר, מנהלת שותפות eMoon-Roche, ומנחה הכנס כולו – יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.
זיהוי ביומרקרים
בפאנל הוצגו מחקרים ופיתוחים שונים, שפותחו במוסדות מחקר (ובחברה מסחרית אחת) בעולם הבריאות הדיגיטלית והביו מדיקל. ד"ר סביר סיפר על מחקרים שהוא וצוותו עורכים. לדבריו, "אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית כדי לזהות טוב יותר ביומרקרים (חומרים ביולוגיים שיכולים להעיד על קיומן של מחלות שונות אצל המטופלים – י"ה). למשל, ניתן לבצע באמצעותה ניתוח יעיל יותר של חתך. השלב הבא הוא לזהות ביומרקרים חדשים, קשים למדידה, כגון טמפרטורה או קצב נשימה, ולמצוא התפלגות חום בכל הגוף".
"המישור השני שבו אנחנו משתמשים ב-AI – מישור הרבה יותר מאתגר – הוא לקשור את הביומרקרים להחלטה קלינית", אמר. ד"ר סביר נתן שתי דוגמאות כדי להמחיש את דבריו: "הדוגמה הראשונה היא פתולוגיה דיגיטלית. התחום עבר מהפכה משמעותית בשנים האחרונות עם הביג דאטה. יש כיום מגוון אדיר של כלים דיגיטליים בתחום הזה, אבל לקשור את הנתונים להחלטה קלינית זה הרבה יותר מורכב, כי הרבה תרופות חדשות מגיעות עם קומפניין דיאגנוסטיק (מבחן שנועד על מנת להתאים בין המטופל לתרופה – י"ה) משלהן. ההחלטה האם לתת למטופל תרופה מסוימת או לא היא גם נגזרת מהממצאים של חברת התרופות. הדוגמה השנייה היא בתחום אבחון המצב בהפריה מלאכותית. כיום, התהליך הזה מבוצע בצורה ידנית לחלוטין. אנחנו, בטכניון, מפתחים כלי AI שיכולים לאבחן את המצב בצורה אוטומטית, אבל לא להחליט האם להחזיר את הביציות לאישה או לא – זה עדיין רחוק".
מידול התנהגות אנושית בעולם הבריאות
פרופ' ארז שמואלי, חבר סגל אקדמי בכיר במחלקה להנדסת תעשייה וראש מעבדת ביג דאטה באוניברסיטת תל אביב, אמר כי "רוב המחקר שצוותי ואני מבצעים עוסק במידול התנהגות אנושית ובניסיון לחזק אותה בעזרת מידע מהעולם האמיתי. בשנים האחרונות אנחנו מתעסקים בעיקר בעולם הבריאות. לפני ארבע שנים הקמנו פרויקט על מנת לזהות נדבקים במחלות נשימתיות, כגון שפעת וקורונה. רופא המשפחה רואה את המטופל לזמן קצר מאוד, ולא סתם הרבה מההחלטות שלו שגויות. המערכת שלנו משלבת מידע מהרבה מאוד מקורות – על המחלה ועל החולה, כולל נתונים פיזיולוגיים והתנהגותיים שלו. היא התחילה עם ניסוי קליני בהשתתפות 4,000 איש. אספנו מידע על המטופלים וביקשנו מהם לענות בכל יום על שאלון. כמו כן, אספנו מידע פיזיולוגי משעונים חכמים, למשל על הרגלי השינה של המטופלים".
"כיום", ציין, "המודל מסוגל לזהות בצורה טובה באיזו מחלה המטופל נדבק. יתרה מזאת, הוא מסוגל לזהות, בסבירות גבוהה, שהאדם נדבק קורונה יום לפני שהוא מאובחן כחיובי, בשיעור גבוה".
מימין: ד"ר יונתן סביר, הטכניון; פרופ' ארז שמואלי, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר נדב רפפורט, הטכניון; וטובי כרמון, ג'ובאן. צילום: ניב קנטור
"תוך כדי המחקר גילינו עוד דברים שהמודל יכול לגלות", ציין פרופ' שמואלי. "כך, בתקופת הקורונה ביצענו את הניסוי הגדול ביותר בחיסונים ואבחנו כיצד האוכלוסייה הושפעה מהסגרים שהיו. כמו כן, ראינו את ההשפעות הבריאותיות על הציבור בתקופת שומר החומות ואת החזרה המהירה לשגרה, ממש באותו היום שבו המבצע נגמר. בגמר המונדיאל ראינו בבירור איך המדדים השונים משתנים אצל גברים כתוצאה מהצפייה במשחק. המדדים הגיעו לשיא בבעיטות העונשין – וחזרו לשגרה מיד כשהן נגמרו. בקרב הנשים לא חל שינוי".
פרויקט כנר"ת
ד"ר נדב רפפורט השתתף בפאנל הוא חוקר באוניברסיטת בן גוריון ומוביל פרויקט כנר"ת בחטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות. במסגרת פרויקט כנר"ת (ר"ת כריית נתונים לתובנות רפואיות) משרד הבריאות כורה דאטה מבתי החולים הממשלתיים, לטובת מחקר באקדמיה, לשימושן של חברות סטארט-אפ ולצרכים נוספים. הוא אמר כי "הנתונים שמתקבלים ממערכת כנר"ת הם מכרה זהב. המערכת יודעת לשלוף את הנתונים, לטייב ולהתמים אותם, להעלות אותם לענן כדי לא להעמיס על התשתיות של בתי החולים ולהנגישם".
"העלאת הנתונים לענן היא אתגר מבחינתנו, משום שזה דורש לעבור ועדת ענן", ציין ד"ר רפפורט. "היה צריך להקים ועדות כאלה, כי הן לא היו בבתי החולים הממשלתיים. זה גרר ביצוע תהליכים נוספים ובקיצור, לא מעט ביורוקרטיה".
"המערכת מספקת לבתי החולים את הנתונים ואת התשתית שמאפשרת להשתמש בהם", הוסיף. "הנתונים יכולים לעזור לבתי החולים ולמערכת הבריאות בכלל על מנת לשפר את השירות למטופלים".
"איפה המטופל פוגש את הבינה המלאכותית?", שאל ד"ר רפפורט והשיב: "המטופל מצביע ברגליים כשיש פרסונליזציה, כשהוא מקבל טיפול שמותאם לו אישית – והבינה המלאכותית מסייעת בכך מאוד".
זיהוי פוליפים במעי הגס דרך צילום הלשון
טובי כרמון, סמנכ"לית התפעול של חברת הביו-טק ג'ובאן, סיפרה על המערכת שהחברה פיתחה, שמזהה פוליפים במעי הגס דרך צילום הלשון של המטופל. "המערכת מאפשרת לראות האם יש פוליפים והאם צריך לעשות קולונוסקופיה", אמרה. הכוונה היא לפוליפים לא סרטניים, אבל שיש סיכוי שהם יהפכו להיות כאלה.
כרמון ציינה כי "לצורך פיתוח המערכת התבססנו על מחקר שנעשה באירלנד, שמצא קשר חד משמעי בין חיידקים בלשון להימצאות הפוליפים. בזכות ה-AI אנחנו יודעים לזהות את החתימה הספקטרלית ולזהות האם יש או אין פוליפים. המחקר התבצע במרכזים רפואיים, בקרב מעל 13 אלף מטופלים. הכנסנו את המידע הרפואי שלהם והרצנו על הנתונים את הלימוד העמוק ואת ה-AI. התוצאה היא שהמערכת יודעת להגיד, בהסתברות מסוימת, האם יש פוליפים לא סרטניים במעי הגס של המטופל".
לדבריה, בניגוד לבדיקות סקר, המערכת של ג'ובאן יודעת לזהות את הפוליפים עוד לפני שהם נכנסים למערכת הדם של המטופל.