10:57:50 | ◀︎ | האם HPE תרכוש את נוטניקס? כבר לא בטוח | |
12:43:26 | ◀︎ | שערוריית קיימברידג' אנליטיקה: מטא תשלם 725 מיליון ד' כפשרה לנפגעים | |
12:45:43 | ◀︎ | סמרטין מציעה עבודה מרחוק – על הענן של בזק עסקים | |
12:49:01 | ◀︎ | תבדקו טוב מי עומד מאחורי החולצה שאתם לובשים וספל הקפה שאתם מחזיקים… | |
13:11:32 | ◀︎ | יוון – המדינה המוכנה בעולם למניעת איומי סייבר | |
13:33:18 | ◀︎ | בנק ישראל אישר הקמת בנק דיגיטלי נוסף – של ניר צוק | |
13:56:01 | ◀︎ | יום בחיי: ליאור אדרי, האב סקיוריטי | |
14:34:56 | ◀︎ | טוויטר ממשיכה לפטר: הפעם מצוותי המדיניות הציבורית, התקשורת והבידור | |
15:08:51 | ◀︎ | FTX שילמה סכום עתק לעוה"ד שמטפלים בבקשה לפשיטת רגל שלה | |
15:24:46 | ◀︎ | כיצד להפוך לארגון דיגיטלי שמוכן לעתיד? | |
15:44:44 | ◀︎ | החברה האם של טיקטוק מודה: עובדים שלנו עקבו אחרי עיתונאים | |
16:47:39 | ◀︎ | LastPass: הנזק מהפריצה אלינו גבוה בהרבה משהערכנו | |
17:38:16 | ◀︎ | השנה שהייתה בסייבר: יותר מתקפות, יותר נזקים ורוסיה אחת | |
17:56:32 | ◀︎ | צרפת: קנס של 60 מיליון יורו הוטל על מיקרוסופט | |
18:25:08 | ◀︎ | גם זאת עבודה מהבית: עובד מטא חכר דירה באוניית תענוגות |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
25/12/22 10:57
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האם HPE תרכוש את נוטניקס (Nutanix)? לא בטוח, אבל מה שבטוח, אולי. ביום ו' האחרון הנפיקה HPE הצהרה, לפיה היא כבר "לא מנהלת שיחות בדבר רכישת נוטניקס", מה שהביא לירידת ערכן של הנרכשת והרוכשת הפוטנציאליות במסחר שלשום.
ההצהרה באה בתגובה לדיווח ב-Dealreporter, לפיה הסתיימו, בלא הצלחה, שיחות הרכישה בין השתיים. נוטניקס לא הגיבה לדיווח.
בתחילת החודש סוכנות בלומברג דיווחה כי "HPE הביעה עניין" ברכישת נוטניקס, וכי השתיים ניהלו – לסירוגין – משא ומתן בדבר רכישה עתידית בחודשים האחרונים. לפי הדיווח, ברקע המחלוקת ביניהן נמצא מחיר העסקה, משמע – שוויה של נוטניקס.
בעקבות הדיווח הראשוני, עלה מחיר המניה של נוטניקס, וכך גם שווי השוק שלה, שצמח ביותר מחצי מיליארד דולר, וחצה את רף שבעה מיליארד הדולרים. שווי השוק של הרוכשת הפוטנציאלית עומד על 21.5 מיליארד ד'.
רג'יב רמאסוואמי, נשיא ומנכ"ל, נוטניקס. צילום: יח"צ
מאמינים שהחברה תימכר השנה
מוקדם יותר החודש, רג'יב רמאסוואמי, מנכ"ל נוטניקס, אמר לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב כי לא יגיב ל"ספקולציות", אולם הוסיף כי, "אנחנו מוחמאים מכל תשומת הלב שאנחנו מקבלים. במובנים מסוימים, זו עדות לכך שאנחנו עושים משהו טוב בשוק ואנחנו עושים משהו שהלקוחות שלנו אוהבים – אנחנו מנסים לעזור להם להמשיך ולפשט את התשתית שלהם, להגר ולפעול בענן, עם פלטפורמת ענן. אנו מספקים להם חופש וגמישות בבחירה". לצד ההכחשה הרפה של מנכ"ל נוטניקס, שותפיה אמרו כי הם מאמינים שהחברה תימכר השנה.
לנוטניקס ול-HPE יש שותפות עסקית, שהחלה לפני שלוש שנים עם מימוש אסטרטגיה גלובלית, אשר שילבה את תוכנת הנרכשת עם שרתי הרוכשת. כך, בעקבות שיתוף הפעולה בין השתיים, תוכנת Enterprise Cloud OS של נוטניקס, הייתה זמינה דרך GreenLake, שירות התשלום לפי שימוש בענן של HPE.
בכיר באחת השותפות של HPE אמר כי "העסקה, לו הייתה מתממשת, היא הימור גדול עבור HPE – בגלל האתגרים בשילוב שתי החברות". לצד זאת, ובנימה חיובית יותר, ציין הבכיר שסירב להזדהות, "בכוחה של נוטניקס להעצים את הפעילות של HPE בעולם של סביבות מרובות עננים. זה הגיוני מנקודת מבט טכנולוגית. אנחנו מוכרים מערכות רבות של נוטניקס כשהן 'בטעם' של HPE. אנו יודעים שהשילוב עובד. אבל זה הימור גדול והוא יהיה יקר מאוד בהערכת השווי הנוכחית של הנרכשת".
מנגד, אחד השותפים של נוטניקס מתח ביקורת על העסקה המתרקמת: "הייתי בצד של מישהי שנרכשה על ידי HPE בעבר", אמר טים ג'ויס, נשיא ראונדסטון (Roundstone), שטען כי "HPE היא המקום בו חברות חדשניות הולכות לגווע. ראו מה היא עשתה לסימפליוויטי (SimpliVity). למה שעם נוטניקס זה יהיה אחרת?".
בינואר 2017, HPE רכשה את סימפליוויטי ב-650 מיליון דולר. את הנרכשת הקים ב-2009 היזם הסדרתי דורון קמפל, לשעבר סגן מפקד סיירת מטכ"ל ובעל צל"ש הרמטכ"ל. הרכישה נועדה להרחיב את ההיצע של ענקית ה-IT בתחום מערכות מחשוב המשולבות באופן עמוק.
אף שהרכישה קיבלה רוח גבית מהאנליסטים באותה עת, הם הסתייגו ממנה בתוך חודשים ספורים, כאשר נראה היה שהיא לא הצדיקה את עצמה, לא במחיר ולא בגידול שהיה צפוי במכירות – אשר לא קרה. נוטניקס, מנגד, משהייתה אז מתחרתה העיקרית של סימפליוויטי, יצאה להנפקה כמה חודשים קודם לכן, בספטמבר 2016, ומאז עשתה חיל, הן בהיבט הבורסאי והן בהיבט הגידול בפעילות.
25/12/22 12:49
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מזל טוב לחברת התוכנה הצרפתית דאסו סיסטמס, שחגגה יומולדת 40. לציון האירוע קיימה החברה מסיבת עיתונאים חגיגית, כדי לספר על פעילותה ב-40 שנות חדשנות.
אלי בויקיס, מנכ"ל הפעילות בישראל (ובאיטליה, קרואטיה ומדינות נוספות) ציין, שדאסו סיסטמס נמצאת למעשה בכל מוצר שאנחנו משתמשים בו היום – החל מספל הקפה שלנו והכיסא שעליו אנחנו כרגע יושבים, עבור בחולצה שאנחנו לובשים ועד הרכב שעימו הגענו לאירוע.
"פלטפורמת 3DEXPERIENCE של החברה" סיפר בויקיס, "היא כלי העבודה הבסיסי של מהנדסים בשורה של תעשיות – תעופה, רכב, רפואה, והוא נותן מענה לאורך כל שרשרת הערך של הייצור – משלב הרעיון ועד המוצר עצמו. באמצעות התאום הווירטואלי, התוכנה מאפשרת לייצר את המוצר בשלמותו בהדמיה, ולהביא אותו לייצור ברמות דיוק גבוהות, במהירות, ובאופן 'ירוק' יותר".
חזון החברה, אמר בויקיס, "מבוסס על התפיסה שבה האדם ניצב במרכז, והמטרה היא שיפור איכות חייו ו בריאותו תוך שאיפה להרמוניה בין האדם, הטבע והמוצר".
בנוסף להובלת תחום כלי התוכנה לייצור, החברה מפעילה מעבדה לסטרטאפים(3DEXPERIENCE Laׁׁׁׁׁ) ומעניקה להם חינם את הכלים, הידע והניסיון שלה ב-40 שנות תעשייה, לצד תמיכה וליווי מאנשי החברה.
25/12/22 13:11
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יוון היא המדינה המובילה בעולם במוכנות שלה למניעת אירועי סייבר – כך עולה מ-NCSI, מדד אבטחת הסייבר הלאומי, שמודד את המוכנות של מדינות לתחום ולניהול אירועי סייבר, ושפורסם בסוף השבוע. ישראל מדורגת בחלק העליון של הטבלה, במקום ה-36.
NCSI הוא גוף מחקר בינלאומי, שנתמך על ידי האיחוד האירופי ומשרד החוץ האסטוני. המדדים שלו כוללים את איומי הסייבר הבסיסיים: מניעת שירותים אלקטרוניים (משמע – שירותי דיגיטל שאינם נגישים); פגיעה בשלמות הנתונים (משמע – שינוי, עריכה וביצוע מניפולציות לא מורשים שלהם); וחשיפת נתונים סודיים (בהיבט האישי, הפרטי, הרפואי, הפיננסי, ובהיבט העסקי – סודות מסחריים וקניין רוחני). המתודולוגיה של NCSI מזהה את האיומים שעימם מתמודדת מדינה ואת אמצעי האבטחה המתאימים שהיא נוקטת. המדד מורכב מכמה קבוצות: פעולות חקיקה, פעילויות של ארגונים, צורות מגוונות של שיתופי פעולה (למשל, בין האקדמיה, התעשייה והממשל), ואיגום של כל אלה לכדי מדד שבוחן את רמת ההגנה מפני מתקפות סייבר.
במקום הראשון מדורגת יוון, כאמור, ולה ציון 96.1. אחריה מדורגות ליטא, בלגיה ואסטוניה (93.5 לכל אחת), צ'כיה (92.2), גרמניה (90.9), רומניה ופורטוגל (89.6 כל אחת) וספרד (88.3). סוגרת את העשירייה הראשונה בדירוג פולין, עם הציון 87.
בריטניה נמצאת במקום ה-22, עם הציון 77.9. אוקראינה במקום ה-24, וציונה 75.3. רוסיה ממוקמת במקום ה-27, עם הציון 71.4 – ציון נמוך ב-2.5% מהממוצע האירופי. ישראל מדורגת במקום ה-36, עם הציון 67.35 – שישה מקומות לפני ארצות הברית, שקיבלה את הציון 64.9. איראן מדורגת במקום 133, עם 14.3.
מאז הפלישה לאוקראינה: מתקפות רוסיות רבות – גם על אסטוניה
עורכי הדירוג ציינו כי 15 מדינות מזרח אירופה מדורגות היטב, ולהן דירוג ממוצע של 50.8 – נתון המשקף ציון הגבוה בכמעט 20% מהממוצע של מדד אבטחת הסייבר העולמי, שעומד על 42.71. ארבע מהמדינות – שלוש המדינות הבלטיות (אסטוניה, ליטא ולטביה) ואוקראינה – מדורגות גבוה במיוחד. כך, ציון אבטחת הסייבר של ליטא ואסטוניה גבוה יותר מזה של אוסטרליה, צרפת, קנדה, ארצות הברית, בריטניה ורוסיה. החוקרים תולים את הדירוג הגבוה של ארבע המדינות בחשש של עשרות שנים מפני איומי הסייבר הרוסיים – "שכנה אגרסיבית, שמאלצת אותן להתייחס ברצינות לאבטחת סייבר, ולהקצות לנושא כספים ותשומת לב".
מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה בתחילת השנה, אסטוניה חוותה זינוק של 136% בהיקף המתקפות והחדירות למערכות ה-IT של הארגונים שבשטחה. אסטוניה אף הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שחוותה מתקפת סייבר ברמה המדינתית – על ידי רוסיה, כבר לפני 15 שנים. מתקפה זו כונתה בשם "מלחמת הסייבר הראשונה", וכללה מתקפות חוזרות ונשנות מסוג מניעת שירות מבוזרת (DDoS), שמהן היא סבלה במשך כמה שבועות.
סוגרות את הרשימה תימן במקום ה-154 וטורקמניסטן במקום ה-155, כאשר כל אחת מהן קיבלה את הציון 7.8; ולאחריהן קונגו, קיברנטי, דומיניקה (ואיאטו קובולי), איי שלמה וטובאלו. דרום סודן מדורגת אחרונה ברשימה, במקום 161 ועם הציון 1.3.
25/12/22 18:25
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עבודה בתנאי לוקסוס: עובד במטא, בן 28, חכר דירה באוניית תענוגות ל-12 שנים, כדי הן לעבוד מהבית והן לראות עולם. הוא שילם על כך 300 אלף דולר.
העובד, אוסטין וולס מסן דייגו, קליפורניה, בחר לשלב ביזנס עם פלז'ר ולחכור דירה קטנה, בשטח של קצת יותר מ-22 מ"ר, באוניית התענוגות MV Narrative. האונייה צפויה לבצע את ההפלגה הראשונה שלה רק ב-2025, ולדברי וולס, הוא מתכוון לגור בדירה שחכר בה לפחות שלוש שנים.
על פי רשת CNBC, שדיווחה על כך ראשונה, וולס יזכה באונייה לשירותים רפואיים, שוק איכרים, מטבח פרטי, מכון כושר, ספא, שירות חדרים 24 שעות ביממה ומתחם עבודה משותף, שיאפשר לו לעבוד בין ביקור במקום אחד בעולם למשנהו. יצוין שהוא לא לבד: וולס יהיה חלק מכ-1,000 אנשים שצפויים לגור ב-500 החדרים שבאונייה לתקופה ממושכת.
הוא ציין בראיון לרשת האמריקנית כי "הדבר שהכי מרגש אותי הוא שאני לא צריך להשעות את סדר היום הרגיל שלי כדי לראות את העולם". לדבריו, במקום שהוא יצטרך לארוז תיק, לרכוש כרטיס טיסה ולדאוג לדיור בכל יעד שבו הוא רוצה להיות, "הדירה שלי, המכון שלי, הרופאים שלי והמכולת שלי יטיילו אתי ברחבי העולם".
לדבריו, "זוהי כנראה הפעם הראשונה אי פעם שבה אפשר לעבוד בעבודה סטנדרטית, ואפילו לשקול לעבוד ולחיות בקומפלקס דירות ששט בים".
וולס אמר כי הוא מתכוון לעבוד לפי שעון החוף המערבי של ארצות הברית, על אף שהאונייה תפליג מאירופה ותשוט באזורי זמן שונים. כלומר, בחלק מהיעדים שבהם האונייה תעצור הוא יטייל בשעות היום ויעבוד בשעות הערב באותו יעד, בעוד שבאחרים הוא יעבוד בשעות הלילה או לפנות בוקר. נראה שהוא לא יגיע עם האונייה לישראל: על פי הדיווחים, היא תפליג – ותעגון – בעיקר במדינות באירופה, אבל גם, למשל, בחוג הארקטי.
25/12/22 13:33
7.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בנק ישראל אישר את הקמתו של בנק דיגיטלי חדש, נוסף על וואן זירו. מאחורי הבנק, שייקרא אש ישראל, עומדת קבוצת יזמים, ובהם ניר צוק, מייסד פאלו אלטו. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, והמפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הודיעו להם היום (א') על כך. תקופת ההקמה שלו צפויה להיות בת כשנה וחצי.
בשלב זה, היזמים – יובל אלוני, אלכס ליברנט, אלון שיין וכאמור, ניר צוק – קיבלו רישיון מותנה להקמת בנק והיתרים לשליטה בו. בנוסף, העניק הנגיד היתר החזקה בבנק לפרופ' שמואל האוזר, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך ומי שצפוי לכהן כיו"ר של הבנק הדיגיטלי החדש.
בבנק ישראל אומרים כי קבלת היתרי השליטה ורישיון הבנק המותנה יאפשרו ליזמים להתקדם ולהשלים את ההיערכות המיכונית, התפעולית והרגולטורית הנדרשת להתחלת הפעילות של הבנק, ובכלל זה להשלים את שלבי הפיתוח והבדיקה של הטכנולוגיה החדשה, להשלים את הגיוס של צוות ההנהלה וכוח האדם הנוסף הנדרש להקמתו, וכן לבנות את המדיניות, הנהלים והתהליכים בתחומי פעילותו המרכזיים.
תחרות לבנקים המסורתיים ולוואן זירו
צוק, שהוא הגורם הבכיר ביותר שעומד מאחורי היוזמה להקמת הבנק, הוא יזם סדרתי של חברות היי-טק, בוגר יחידה 8200 של צה"ל ואחד האנשים העשירים בישראל, עם הון של כ 750 מיליון דולר. צוק, בעברו איש צ'ק פוינט, שלאחר מכן היה ליריב גדול שלה, הקים בשנת 2000 את חברת אבטחת המידע וואן סקיור ומכר אותה ב-2002 לנטסקרין תמורת 45 מיליון דולר. ב-2005 הוא הקים את פאלו אלטו.
הבנק החדש יתחרה בבנקים המסורתיים ובבנק הדיגיטלי הראשון – וואן זירו של פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי, שנמכרה לאינטל תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר. עד כה הצטרפו לוואן זירו 35 אלף לקוחות והוא מציע שירותים בנקאיים בריבית נמוכה.
"קבוצת יזמים מגוונת"
הנגיד, פרופ' ירון, אמר כי "הרפורמות והמהלכים שבנק ישראל מוביל בשנים האחרונות לקידום התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית מאפשרים היום הקמה של בנק חדש נוסף. תהליכים אלה לוקחים זמן, אך נושאים פירות לצידם. אנחנו רואים חשיבות רבה לכניסתם של בנקים ושחקנים חדשים נוספים למערכת הבנקאית בישראל, כדי שיתרמו להגברת התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית".
על קבוצת היזמים שעומדת מאחורי אש ישראל אמר הנגיד כי "ניכר שהיא מגוונת ומביאה עמה חוזקות בתחומים שונים, ביניהם יזמים בעלי ניסיון טכנולוגי ועסקי בינלאומיים".
יו״ר הבנק, פרופ׳ האוזר, ציין ש-"לפנינו דרך ארוכה. הייחוד של הבנק שלנו הוא הסינרגיה בין טכנולוגיה לבין בנקאות. מדובר בטכנולוגיה ישראלית שמאפשרת יעילות תפעולית יוצאת דופן, שתגולגל ישירות ללקוחות. זה יבוא לידי ביטוי בריביות אטרקטיביות ובשירותים ללא עמלות, ללא דמי מנוי וללא תנאים מוקדמים, כגון העברת משכורת".
25/12/22 15:08
7.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המשקיעים והלקוחות כועסים על סם בנקמן פריד, מקים בורסת הקריפטו FTX, שהגישה באחרונה בקשה לפשיטת רגל. אלא שמסתבר שבנוסף לצעדים שהביאו לפשיטת הרגל, FTX שילמה סכום גבוה לעורכי הדין שמטפלים במהלך – 12 מיליון דולר, בריטיינר.
ממסמכים שהגישה החברה לפני ימים אחדים לבית המשפט, במסגרת הבקשה לפשיטת רגל, עולה כי הסכום שולם לפירמת עורכי הדין סליבאן וקרומוול על ידי חברת שירס סרוויסס, בשמה של FTX. זאת, בנוסף לסכום של 3.5 מיליון דולר שבורסת הקריפטו שילמה לאותה פירמה מאז 26 באוגוסט השנה. כלומר, בסך הכול מדובר ב-15.5 מיליון דולר. ברויטרס פורסם שמדובר בסכומים שנעו בין 1,575 דולר ל-2,165 דולר לשעה. אלה סכומים גבוהים מאוד, בהתחשב בכך שהחברה לא יכולה לשלם את כל החובות שלה. יתרה מזאת, בדיווח צוין כי עד לתחילת השנה הנוכחית לא אושר על ידי בתי המשפט בארצות הברית ריטיינר בסכום של מעל 2,000 דולר לשעה.
הבקשה לפשיטת רגל הוגשה ב-11 בנובמבר, יחד עם התפטרותו של בנקמן פריד מהתפקיד.
בנקמן פריד נעצר באחרונה באיי הבהאמה והוסגר לארצות הברית, שם הוא ושותפים שלו מואשמים בגניבה של מיליארדי דולרים מהלקוחות של FTX, באמצעות הכלים שלהם, שאיתם הם סחרו בבורסת הקריפטו. הבקשה לפשיטת רגל חסמה עבור לקוחות אלה את הגישה לאותם כלים וכספים. שניים מהנאשמים הודו באשמה, אך לא בנקמן פריד עצמו. משפטו של בנקמו פריד צפוי להתחיל ביום ה' הקרוב בניו יורק.
בפירמת עורכי הדין לא הגיבו לדיווחים בנושא.
25/12/22 16:47
7.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ארבעה חודשים אחרי שהפריצה לאתר של LastPass נחשפה, החברה אישרה בסוף השבוע שהנזק ממנה היה הרבה יותר גבוה משהיא העריכה בתחילה, ושיש סכנה אמיתית לכך שהמידע הכי חשוב שנמצא בידיה – הסיסמאות השונות ששומרים המשתמשים – אמנם הגיע לידי הפורצים.
בעת החשיפה הראשונית טענה החברה כי האקרים הצליחו להשתמש בחשבון של מפתח יחיד לחלק מסביבת העבודה של רישות ניהול הסיסמאות, והצליחו לשים את ידם על חלק מהקוד המקורי והמידע הטכנולוגי שלה. אז הטענה הייתה שהמשתמשים לא צריכים לחשוש. אולם, בעדכון שפרסמה בסוף השבוע סיפרה LastPass כי ההאקרים הצליחו לשים את ידם על נתונים פרטיים ועל מטה-דטה של משתמשים, כולל שמות, כתובות דואר, מספרי טלפון, וגם כתובות IP, שבהן נעשה שימוש כדי לגשת לשירות. המידע הועתק ואמנם מוצפן, אבל בחברה חוששים שמכיוון שהוא נמצא בידי ההאקרים, הם יצליחו לפענח לפחות חלק ממנו.
"השדות המוצפנים הללו נשארים מאובטחים בהצפנת AES ברוחב 256 ביט, וניתן לפענח אותם רק באמצעות מפתח הצפנה ייחודי, שנגזר מסיסמת האב של כל משתמש, באמצעות ארכיטקטורת ה-Zero Knowledge שלנו", כתב מנכ"ל החברה, קארים טובה, בניסיון להרגיע את המשתמשים. הוא הזכיר שלפי מדיניות החברה, מערכת האחסון כוללת חלקים שגם היא עצמה לא יכולה לפענח.
המנכ"ל: לא נחשפו מספרי כרטיסי אשראי של עצמאיים ו/או חברות
לטענת טובה, עד עתה הבדיקה של LastPass מעלה שלא נחשפו מספרי כרטיסי אשראי של עצמאיים ו/או חברות, ואלה שמורים באחסון בענן, בסביבת עבודה אחרת מזו שאליה חדרו ההאקרים.
LastPass ממליצה למהר ולהחליף את הסיסמה הראשית וגם את הסיסמאות ששמורות בתוך הכספת שמאחוריה, וכן לבחור הגדרות אבטחה שהן ברמה אחת לפחות יותר מהגדרות ברירות המחדל שמוצעות בשירות. כמו כן, היא מבקשת מהלקוחות להיות ערניים פי כמה לניסיונות פישינג ולהודעות שלכאורה מתקבלות ממנה.
25/12/22 17:56
7.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הנציבות הלאומית לטכנולוגיה וחירויות (CNIL) בצרפת הודיעה בסוף השבוע כי היא הטילה קנס של 60 מיליון יורו על מיקרוסופט. הסיבה היא שעל פי הנציבות, בינג, מנוע החיפוש של הענקית מרדמונד, לא כולל מערכת שמאפשרת למשתמשים לסרב בקלות לקבל עוגיות מאתר שהם נכנסים אליו – לפחות לא באותה המידה שהם יכולים לאשר זאת.
"כאשר משתמשים ביקרו באתר החיפוש, עוגיות הותקנו במחשב שלהם ללא הסכמתם, כאשר עוגיות אלה שימשו, בין היתר, למטרות פרסום. בנוסף, אין כפתור שמאפשר לסרב להתקנת העוגיות באותה הקלות כמו הכפתור שמאפשר את אישור ההתקנה", נמסר מהרגולטור הצרפתי.
התלונה לגבי הבעיה הזו התקבלה בפברואר 2020, והקנס מבוסס על בדיקה שערכה CNIL בין ספטמבר 2020 למאי 2021.
מיקרוסופט קיבלה הוראה לשנות את פרקטיקת השימוש בעוגיות בבינג בצרפת בתוך שלושה חודשים. אם היא לא תעשה זאת, היא מסתכנת בתוספת קנס של 60 אלף יורו עבור כל יום איחור.
הענקית מרדמונד צפויה לערער על הקנס הרגולטורי, ולטענתה היא כבר ביצעה שינויים שיאפשרו דחייה של עוגיות פרסום. החברה הזהירה, עם זאת, שהיא לא יכולה לעצור עוגיות שהגיעו מגורמי פשיעה מקוונת והותקנו ללא אישור.