אחת השאלות ששואלים בתעשיית המעבדים, וגם מחוץ לה, בשנים האחרונות היא האם חוק מור הגיע לקיצו. מבחינת ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, התשובה היא חד משמעית כן. הואנג אמר את הדברים במהלך פגישת תשובות ושאלות, שבה הוא התבקש להתייחס למחיר הגבוה מאוד של כרטיס התצוגה החדש שהחברה הכריזה עליו באחרונה, במהלך כנס GTC שלה – ה-GeForce RTX 4090. המחיר המומלץ שלו, לפי אנבידיה, יהיה לא פחות מ-1,600 דולר. גורדון מור, ממקימי אינטל וממציא החוק המפורסם שקרוי על שמו. צילום: הקרן למורשת הכימיה, מתוך ויקיפדיה חוק מור נוסח ב-1965 על ידי המהנדס גורדון מור, לימים ממייסדי אינטל, והוא נקרא על שמו. לפי חוק זה, צפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים תוכפל בכל שנה וחצי עד שנתיים. לאורך השנים התפתחו שיח וביקורת סביב החוק, בטענה שהוא חדל מלהתקיים, או יחדל מלהתקיים בקרוב, עקב ההאצה והמזעור של המחשוב בכלל ותחום השבבים בפרט. מור עצמו אמר ב-2007 שעקב מזעור השבבים, החל מ-10 עד 15 שנים לאחר מכן לא יתאפשר מזעור נוסף שלהם בהתאם לחוק שהוא עצמו התווה. לפי הואנג, "חוק מור מת, והיכולת לפי חוק מור לספק כפול ביצועים באותו מחיר, או אותם ביצועים במחצית המחיר, בכל שנה או שנה וחצי – כבר לא קיימת. היא חלפה לחלוטין. לייצר כיום וופר של 12 מ"מ הרבה יותר יקר מאשר אתמול, וזה לא קצת יותר יקר, אלא הרבה יותר יקר, בטונות". הוא אמר את הדברים כשניסה להסביר את המדיניות שלפיה אנבידיה קובעת את המחירים של הכרטיסים החדשים שלה. הואנג ציין את הבעיות הקשות בשרשרת האספקה שעדיין לא נפתרו ותרמו גם הן לעליית המחיר, וחזר ואמר כי הבסיס של חוק מור היה שעם הזמן עלות הייצור תרד. "לרוע המזל, זה ההיפך", אמר. הוא טען שאנבידיה נשארה מחויבת לאספקת פתרונות זמינים יותר לשוק המיינסטרים של הגיימרים, אבל הם יגיעו בהמשך – כמו בכל דור, בתלות באספקת החומרים. כרגע מדובר או על כרטיסי ה-RTX 4090 וה-RTX 4080, שמבוססים על הארכיטקטורה החדשה Ada Lovelace, או על כרטיס ה-RTX 3000 מהדור הקודם. ויש גם את הכרטיס של המתחרה, AMD.

כלנית מקבוצת וואן טכנולוגיות, שמתמחה בייעוץ, הקמה ותפעול של מרכזי תמיכה ומוקדי שירות ובאספקת שירותי IT מנוהלים, השלימה בימים אלה תהליך של מיתוג שיווקי והתחדשות עסקית. כחלק מזה, היא אף עברה למשרדים חדשים. עובדות במשרדים החדשים של כלנית בנתניה. צילום: סטודיו אלירן אביטל בכלנית הזמינו השבוע את דיילי ציפי לבקר במשרדים, שממוקמים באזור התעשייה של נתניה ונפרסים על פני 2,000 מ"ר. עוד שני אלמנטים בהתחדשות של כלנית הם לוגו חדש לחברה שהיא השיקה בימים האחרונים ואתר אינטרנט חדש ומושקע שלה, שצפוי לעלות בקרוב. כל זאת נעשה תחת הנהלתו של המנכ"ל החדש, אבי מוסרי, שמונה בדצמבר האחרון לנהל את החברה הוותיקה, שמציינת 27 שנים בתעשייה. אבי מוסרי, מנכ"ל כלנית. צילום: סטודיו אלירן אביטל באירוע עובדים שקיימה כלנית השבוע אמר מוסרי כי "החיבור בין כלנית ל-וואן מקנה לנו עולם כמעט בלתי מוגבל של אפשרויות לשיתופי פעולה ולהטמעת כלים טכנולוגיים בעולמות שלנו. מטרתנו היא להתאים את תשתיות הלקוח לעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית ולצרכי השוק, המשתנים בתדירות גבוהה".

בין החמאס לחיזבאללה, בין רוסיה לצפון קוריאה, מעל כולן בולטת – כ-"מגדלור" בים הסוער של ממד הסייבר – איראן, כמי שתקפה וניסתה לתקוף הכי הרבה את ישראל בממד הקיברנטי בשנת תשפ"ב. זה, כמובן, לא מפתיע, לאור העובדה שאיראן היא האויב הגדול ביותר של ישראל מזה שנים. צה"ל פרסם אתמול (ד') כי השנה חלה עלייה של 70% במתקפות הסייבר האיראניות נגד ישראל. כה אמר אתמול גורם בכיר בצבא: "בשנה החולפת, צה"ל סיכל עשרות ניסיונות תקיפה איראניים בסייבר". בצבא אומרים כי "מאז מתקפת הסייבר נגד מערכת התפלת מים בישראל היו ניסיונות רבים לפרוץ למערכות ישראליות. באיראן יש יותר מ-20 יחידות סייבר, כ-10 מתוכן פועלות מול ישראל. בטהרן הציבו את ישראל כיעד בעדיפות עליונה בממד הסייבר, ומשקיעים משאבים אדירים בפיתוח כוח סייבר התקפי למימוש תכליות שונות". בחודש האחרון, הוא חודש אלול, הנפיקו חוקרי מודיעין האיומים של מיקרוסופט דו"ח מפורט על מתקפה איראנית בסייבר נגד אלבניה. בצנעה נכתב בו כי יש למתקפה זו קשר למתקפות הסייבר האיראניות נגד ישראל. צוין שם כי "ההסלמה בסייבר בין איראן לישראל באה לידי ביטוי בתקיפה של איראן את אלבניה". בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי, אמר כי "יש זהות בין הקבוצות האיראניות שתקפו את ישראל לאלה שתקפו את אלבניה". את המתקפות ערכו ארבע קבוצות האקרים איראניות שונות, ששלוש מהן פועלות תחת "ארגון הגג" APT34 וקבוצה נוספת שייכת למשרד המודיעין האיראני. APT34 עורכת פעולות סייבר התקפיות נגד ארצות הברית, ישראל וערב הסעודית מאז 2014 לפחות. עוד באלול, חוקרים ממנדיאנט מצאו כי קבוצת האקרים איראנית אחרת, APT42, מבצעת מתקפות פישינג נגד גופים ודמויות מפתח במערב, בפרט בישראל. מעל עשור של מלחמת סייבר איראנית נגד ישראל המאבק בסייבר בין הרפובליקה האסלאמית לישראל אינו חדש, ושורשיו כבר במתקפת סטוקסנט על מערך הגרעין האיראני, שאירעה לפני יותר מעשור. אחת המתקפות האחרונות במלחמה הזאת אירעה בתמוז השנה, אז האיראנים תקפו את האתר של עיריית תל אביב-יפו והביאו לקריסתו. חודש לפני כן האקרים איראנים פרצו לתיבות המייל של בכירים ישראליים, בהם ציפי לבני, לשעבר שרת החוץ, וכן אלוף במיל' ושגריר לשעבר של ארצות הברית בישראל. עוד באותו החודש, האקרים מלבנון תקפו מטרות ממשלה וביטחון בישראל – בחסות המשטר האיראני. נפלה קורבן למתקפה איראנית. ציפי לבני. צילום: BigStock אחת ממתקפות הסייבר האיראניות הבולטות נגד ישראל לאורך השנים הייתה הניסיון לחבל במתקני המים שלה באפריל 2020. אל"מ אורי, סגן מפקד 8200, אמר בסיוון השנה כי ישראל עצרה את המתקפה הזו: "סיכלנו לפני מספר שנים את הניסיון להשתלט על מערכות המים הקריטיות של ישראל ולהרעיל אותן". כנקמה על המתקפה, ישראל ביצעה מתקפת סייבר על נמל באיראן, שפגעה כלכלית ברפובליקה האסלאמית. המתקפה שגרמה לאזעקות רגע לפני שהעביר את השרביט ליאיר לפיד דיבר בסיוון ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, על "המלחמה הקיברנטית" שבין ישראל לאיראן. בנט נתן גושפנקא לכך שהסייבר הוא חלק מהכלים שמדינת ישראל מפעילה במאבק מול האויב המושבע שלה. הוא התייחס גם להגנה מפני סייבר במישור האזרחי והודה שהמצב לא מושלם – הגדרה שמי שמכיר את הנושא יודע שהיא עדינה. מתקפה נוספת שאירעה בסיוון היא חדירה של האקרים איראניים למערכות הכריזה של עיריות אילת וירושלים, שבעקבותיה הם הפעילו אזעקות שווא בכמה מוקדים בערים אלה. לדברי עמרי וקסלר, חוקר בכיר במרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב, "הנזק של האירוע הזה הוא תודעתי, הבהלה שהוא גרם בשכונות שבהן הופעלו האזעקות והעובדה שמדברים על זה". באדר ב', שורה של אתרים ממשלתיים הושבתו לעשרות דקות, במה שנראה כמתקפת סייבר מתוכננת, שבוצעה על ידי גורמים איראניים. מדובר במתקפת DDoS (מתקפת מניעת שירות מבוזרת). האתרים שנפרצו והושבתו היו אלה של משרדי ראש הממשלה, החוץ, הפנים, הבריאות, המשפטים והרווחה, אולם כולם חזרו לפעול לאחר זמן מה. מומחים העריכו כי מדובר במתקפת סייבר רחבה, אך לא מתוחכמת. חודשיים לפני כן, בטבת, המידע אודות שלושה מיליון ישראלים היה בסכנת חשיפה, לאחר שקבוצת האקרים לא מוכרת בשם Sharp Boys הודיעה כי היא פרצה למאגרי המידע של שני אתרים של למטייל: האתר הראשי של החברה ואתר טיולי, ששייך אליה. ההאקרים הציעו את המידע למכירה בערוץ טלגרם שפתחו, לרבות שמות, מיילים, מספרי טלפון וסיסמאות. לטענת ההאקרים, הם הורידו כחצי טרה-בייט של נתונים. בחשוון פרצו האקרים חברי קבוצת Black Shadow, שמקושרת למשטר האיראני, לשרתים של סייברסרב וגנבו, בין היתר, את מאגר המידע של אפליקציית ההיכרויות לקהילת הלהט"ב אטרף – שעדיין מושבתת. הם פרסמו מידע אודות משתמשים רבים באתר, מה שהוביל להוצאה מהארון של חלק מהם. Black Shadow הייתה אחראית על מתקפת סייבר איראנית נוספת נגד ישראל שאירעה השנה, גם היא בחשוון, ושהייתה אחד האירועים המרכזיים בתחום, אם לא המרכזי שבהם: המתקפה על המערכות של בית החולים הלל יפה בחדרה. במשך תקופה ארוכה מערכות בית החולים הושבתו או פעלו חלקית, ובית החולים עבר לעבודה ידנית. בימים הראשונים שלאחר המתקפה היו חולים שהופנו לבתי חולים אחרים. בית החולים הלל יפה. צילום: דוברות בית החולים, מתוך ויקיפדיה מנגד, גם איראן הותקפה בחשוון, במתקפה שהיו שייחסו אותה לישראל. השלטונות בטהרן הודו כי המתקפה פגעה ב-4,300 תחנות דלק במדינה. המתקפה שיתקה את מערכת המחשוב שבאמצעותה הממשל באיראן מסבסד את מחירי הדלק – מה שגרם להשבתתן של התחנות, לתורים ארוכים בתחנות דלק שכן פעלו ברחבי המדינה ולאזרחים מתוסכלים, שלא הצליחו לתדלק את המכוניות שלהם. הטובים לסייבר? ולא רק מתקפות: אחד הנושאים שעלו על הפרק השנה הוא הקריאה החדשה, "הטובים לסייבר", שהיא פרפראזה על הקריאה הידועה "הטובים לטיס". הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, תקף את הקריאה הזו בחודש טבת ואמר שהיא משקפת "אובדן דרך ופגיעה בערכים אצל חלק מהאוכלוסייה. הטובים הם קודם כל הלוחמים. לסייבר יש פוטנציאל רב, הוא כנראה מכניס כסף רב והאנשים שהולכים לשם מוכשרים, אבל הטובים נמדדים בראש ובראשונה בנכונות שלהם לתרום למדינה, בנכונותם לסכן את חייהם כדי להגן על אנשים אחרים". הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. צילום: דובר צה"ל צה"ל ערך השנה תרגיל לחימת סייבר יחד עם פיקוד הסייבר של ארצות הברית. ראש הפיקוד, הגנרל פול נקסונה, שהוא גם מנהל ה-NSA, אמר בהתייחס לתרגיל כי "שותפויות הן נשמת אפנו… סייבר הוא ספורט קבוצתי". חשוב לציין כאן גם את דו"ח מבקר המדינה, שפורסם באייר, ושבו הוא קבע שלמערך המשטרה שמטפל בעבריינות סייבר אין תפיסת הפעלה עדכנית, אין כוח אדם מיומן בתחום, אין אמצעים טכנולוגיים הנדרשים לביצוע עבודתו בשלמותה ואין תוכנית למלחמה בתופעת הכופרות. ואם זה לא מספיק, הנה עוד שני ממצאים עגומים: הציבור לא מאמין בטיפול של המשטרה בעבירות סייבר, ולכן לא מדווח עליהן, ולמשטרה חסרים 350 מיליון שקלים למאבק במרחב הקיברנטי. ואם כבר כופרות: בניסן פורסם ששני שלישים מהארגונים בישראל נפלו קורבן למתקפת כופרה. מחקר של סופוס העלה ש-57% מהארגונים הישראליים שהותקפו בכופרה ב-2021 שילמו את הכופר. רגע לפני סיום, אחת הפרשות הבולטות השנה בתחום הסייבר הייתה זו של השימוש של המשטרה בסייפן, שהיא גרסה מוחלשת של רוגלת פגסוס של NSO. בתחקיר שפורסם בכלכליסט, ושנגרר לאחר מכן למאבק משפטי, טען העיתון שהמשטרה חדרה באמצעות הרוגלה למכשירים של 26 אנשים, בחלק מהמקרים ללא צו שיפוטי. ועדה בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בדקה את הדברים והעלתה ממצאים רק בשלושה מקרים. ועדיין, התחקיר חשף חשיפה שלא הוכחשה, שלפיה המשטרה מבצעת מעקב סייבר – דבר מטריד גם אם הוא נעשה בצורה חוקית.

התקשוב הממשלתי נכנס לשנה העברית החדשה, תשפ"ג, בסימן היערכות לישורת האחרונה לקראת יישום המעבר לענן של משרדי הממשלה, במסגרת המגה פרויקט נימבוס. לדברי ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר לממשלה ויו"ר פורום המנמ"רים בממשלה, "השלמת פרויקט נימבוס היא אבן דרך משמעותית, שאת השלכותיה על כולנו נחווה עוד שנים רבות". הוא הוסיף כי "בשנה הקרובה ובזו הבאה ימשיכו משרדי הממשלה לממש יישומים בענן, לגייס מובילי דרך ולהקים מסגרות נדרשות". ד"ר נחמן אורון, יו"ר פורום המנמ"רים בממשלה ויועץ בכיר לתקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור במכרז נימבוס זכו שתי ספקיות ענן בינלאומיות – AWS של אמזון וגוגל, ושתיהן נמצאות בימים אלה בשלבים מתקדמים של הקמת הדטה סנטרים שלהן, בהתאם לתנאי המכרז. ההשקה של הדטה סנטרים, ששניהם ממוקמים באזור גוש דן, צפויה לקרות במהלך 2023. משרדי הממשלה לא ממתינים עד לסיום הבנייה ועל פי אישור מיוחד שקיבלו, הם מתחילים להעלות יישומים לעננים של AWS וגוגל, שיושבים בינתיים בחו"ל – עד שההקמה של המרכזים המקומיים של שתי החברות הללו תסתיים והם יוכלו להעביר אותם אליהן. המשרד הראשון שעשה זאת היה משרד התחבורה, שהעלה שורה של יישומים חשובים לאתר של AWS. בקרוב, מבטיחים שם, נשמע על יישומים נוספים. בממשלה אומרים שההשפעה של נימבוס תהיה הרבה מעבר לתהליכי העבודה והייעול הפנים ממשלתיים. אביתר פרץ, כיום מנהל חדשנות ודיגיטל במינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, ומי שבתפקידו הקודם, עד לחודש מאי השנה, הוביל את תהליכי מכרז נימבוס בחשב הכללי, אמר בכנס שבו השתתף כי האזרח יפגוש את נימבוס גם דרך הגופים המוסדיים, כולל הבנקים וחברות הביטוח, שישפרו את השירות שלהם עם הענן. המשך של תנופת פרויקטים במקביל להיערכות לענן, המשיכו משרדי הממשלה את תנופת הפרויקטים הטכנולוגיים שהחלה בקורונה. תרם לכך אישור תקציב המדינה, שביטל את הצורך של הממשלה לעבוד בתקציב המשכי, לפי התקציב הקודם שאושר – ב-2018. אורון אמר כי "התקשוב הממשלתי קיבל את הזדמנות חייו, וזו הייתה שעתם הגדולה של חבריי, המנמ"רים בממשלה". לדבריו, "במהלך הקורונה המנמ"רים התגלו במלוא גדולתם המקצועית. והמשיכו לפתח פתרונות שנועדו להקל על האזרחים בכל מה שקשור לשירותי הממשלה". הקמת מערך הדיגיטל הלאומי אירוע משמעותי שאירע השנה הוא הקמת מערך הדיגיטל הלאומי, כחלק ממשרד הכלכלה. המערך מאחד שני גופי תקשוב משמעותיים בממשלה: רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. כמנכ"לית מערך הדיגיטל מונתה שירה לב עמי, בעברה מנמ"רית משרד הבריאות. שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: אינגה אבשלום שיליאן לדעת אורון, גם במקרה של הקמת מערך הדיגיטל נראה את ההשפעות בעתיד. הוא ציין כי הקמת המערך הביאה לשדרוג במעמדו של התקשוב הממשלתי. ערב ראש השנה תשפ"ג, מדינת ישראל שוב עומדת לפני בחירות – עובדה שיש לה משמעות בכל הנוגע לפעילות של הממשלה, ובכלל זה של התקשוב הממשלתי. הציפייה היא שלאחריהן תוקם ממשלה שתכהן ארבע שנים, ותוכל לממש לא מעט יוזמות ותוכניות שהחלו השנה ולא הסתיימו המערך הוקם כחלק מההסכמים הקואליציוניים, ויש לקוות שכל ממשלה חדשה שתקום אחרי הבחירות לא תשנה שוב את הסטטוס ותחזיר אותנו לימים שבהם גופי התקשוב הממשלתיים היו עוברים כאתנן לפוליטיקאי זה או אחר. המכרז לבחירת מנכ"ל למערך היה צמוד ולא מעט מנמ"רים בכירים התמודדו על התפקיד. הבחירה לבסוף בלב עמי התקבלה בסיפוק בענף, לאור ניסיונה הרב במגזר הבריאות וההצלחות שצברה שם. בעקבות הבחירה, רשות התקשוב נפרדה ממי שעמד בראשה, שחר ברכה, שהתפטר לאחר שראה את עצמו מועמד לתפקיד וכאמור, לא נבחר. סייבר, סייבר, סייבר נושא אחר שאתגר את הממשלה, כמו את כל המדינה, הוא ההתמודדות עם מתקפות הסייבר, שהתגברו מאוד. אלה פגעו, ולמרבה הצער עוד יפגעו, בגופים משלל המגזרים בישראל, ומערך הסייבר הלאומי המשיך גם ב-תשפ"ב לסייע לגופים שנפגעו. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המליץ על לא מעט דברים שצריך לשפר במערך, ואף אמר שיש צורך בכיפת ברזל לתחום הסייבר. ממצאים חמורים אף יותר נחשפו בדו"ח אחר של המבקר, שהוקדש לרשויות המקומיות. בביקורות שערכו אנשי משרד הפנים ומערך הסייבר הלאומי התברר כי 67% מכלל הרשויות המקומיות קיבלו את הציון 60, כלומר – לא מספיק. במהלך השנה החולפת, 14 רשויות פנו למערך הסייבר לאחר שחוו מתקפות מסוגים שונים. המבקר התריע על כך שאין תקנים למנהלי סייבר ברשויות המקומיות וכי אין חלוקת סמכות מוסדרת אצל הרגולטורים – משרד הפנים ומערך הסייבר. זה מוביל לכך שהרבה דברים נופלים בין הכיסאות. המעבר של רשות החדשנות למשרד המדע שינוי נוסף שערכה הממשלה הנוכחית הוא בסיוע להיי-טק ובעידוד החדשנות. רשות החדשנות, שהייתה עד לממשלה החדשה חלק ממשרד הכלכלה, הועברה לאחריות משרד המדע והטכנולוגיה, שהוסיף לשמו את המילה חדשנות – בראשותה של השרה אורית פרקש הכהן. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה ההחלטה על המעבר עוררה בתחילה חששות והתנגדות בקרב ראשי ענף ההיי-טק וראשי הרשות עצמה. החשש היה מפגיעה בעצמאות הרשות והפיכתה למחלקה בתוך משרד המדע והטכנולוגיה, שמאז ומתמיד היה משרד דל תקציבים והשפעה. בתום שנת פעילות, עדיין מוקדם לסכם האם המעבר היה מוצדק או לא. אולם, רשות החדשנות הניעה השנה תהליכים שונים, והמשיכה תהליכים קיימים. גם כאן, העובדה שהממשלה אישרה תקציב מדינה לאחר כמה שנים של תקציב המשכי אפשרה לזה לקרות. מה בשנה הבאה? ד"ר אורון מעריך כי היעדים הבאים של התקשוב הממשלתי יהיו המעבר לענן עם מכרז נימבוס, הרחבת השימוש בדטה ובבינה מלאכותית, שילוב הדיגיטל של השלטון המקומי בשלטון המרכזי והמשך ההתמודדות בנושא הסייבר. השורה התחתונה: ערב ראש השנה תשפ"ג, מדינת ישראל שוב עומדת לפני בחירות – עובדה שיש לה משמעות בכל הנוגע לפעילות של הממשלה, ובכלל זה של התקשוב הממשלתי. הציפייה היא שלאחר הבחירות תוקם ממשלה שתכהן ארבע שנים, ותוכל לממש לא מעט יוזמות ותוכניות שהחלו השנה ולא הסתיימו. אתגרי התקשוב הממשלתי יעלו לדיון בכנס e-Gov של אנשים ומחשבים, שייערך ב-7 בדצמבר בירושלים. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

LG הייתה אמורה להשיק טלפון נוסף עם בעיצוב יוצא דופן לאחר שהשיקה את ה-Wing, כתשובה למתקפלים של סמסונג. בתערוכת CES 2021, החברה אישרה שהיא עובדת על טלפון עם צג מתגלגל, ושהוא עומד להיות זמין בהמשך אותה השנה. היא מעולם לא זכתה להשיק את המכשיר לפני שסגרה את עסקי הסלולר שלה, לאחר שהדגמים החדשים ביותר שלה, שכללו את ה-Wing, לא צלחו. עכשיו, סרטון של מבקר הטכנולוגיה הקוריאני  BullsLab מראה עד כמה LG התקרבה להשקת הטלפון ה"מתגלגל". הטלפון  תוכנן עם מסך שנמתח עד שהטלפון הופך לטאבלט קטן. בסרטון אפשר לראות את זמן התגובה של המכשיר וכמה מהר הוא מתחיל להתרחב לאחר שהיו-טיובר מחליק על המסך בשלוש אצבעות. כל מה שמוצג על המסך – אפילו הטפטים המונפשים – מתאים את עצמו באופן אוטומטי. בשלב מסוים, המבקר מניח שלושה ספרים ליד הטלפון כדי להראות שהמנוע שלו חזק מספיק כדי להזיז את הערימה כשהוא נמתח. בנוסף לתצוגה הראשית הנמתחת, הפאנל האחורי של הטלפון מתפקד גם כמסך נוסף, שיכול לאכלס קומץ יישומונים, כמו מצלמה, לוח שנה ומוזיקה. הפעלת אפליקציית המצלמה מהמסך הנוסף הזה, אמורה הייתה לאפשר לצלם סלפי מבלי להפעיל את הטלפון הראשי. בהתבסס על המכשיר שבדק BullsLab, ה"מתגלגל" היה מושק עם מעבד Snapdragon 888, עד 12GB של זיכרון RAM ו-256GB של אחסון. אלה היו מפרטים שהיו מכניסים את ה"מתגלגל" לאותה הקטגוריה של ה-Galaxy S21 – ספינות דגל של סמסונג. ראוי לציין, שגם אופו הציגה טלפון שניתן לגלגל כבר בשנת 2021, אבל זה היה רק ​​אב טיפוס, ומאז לא שמענו עליו שום דבר.

משפחת מחשבי ה-Yoga של לנובו נחשבה מהרגע הראשון יוקרתית למדי. למרות שהיא משפחה שמיועדת לכאורה לשוק הצרכני, היא קסמה מאוד גם למנהלים ברמות שונות בזכות העיצוב האיכותי והיוקרתי שלה. אבל עם הזמן קרו לה שני דברים – מצד אחד היא "ירדה גם אל העם" עם סדרות מעט זולות יותר, ולאחרונה היא החלה לכלול גם מחשבים שאינם ניידים הפיכים, אלא "סטנדרטיים", שבהם המסך נפתח עד ל-180 מעלות ולא יותר. לי באופן אישי עוד קצת קשה להבין למה החליטו על כך בחברה, במיוחד על הצעד השני, אבל ה-Yoga Slim 9i, בגירסת ה-2022 שלו, שהגיע אלי לסקירה, הוא מהסוג שמצויד במסך שלא עושה סיבוב מלא לאחור. דבר אחד שאי אפשר לקחת ממנו, אחרי שכבר לקחו ממנו את סיבוב המסך, הוא את העיצוב המצוין של המחשב. המכסה מצופה בזכוכית והוא מרהיב עין, גם אם מדי פעם צריך לנקות אותו. השוליים של המסך, וגם של המחשב, מעוגלים מכל הכיוונים עם פסי אלומיניום, שמוסיפים הרבה מאוד למראה היוקרתי והדקיק שלו – עובי מרבי של 14.9 מ"מ, שהעניק לו את הכינוי "הרזה". הגוף המתכתי כולו ומשטח השליטה הענקי ממש מתחת למקלדת רק מוסיפים לאווירה, ובצבע שמוגדר על ידי החברה כ-Oatmea, זהו מחשב שתופס עיניים כשמניחים אותו על השולחן, והוא גם עבר את מבחני Evo של אינטל. אבל זה לא רק מחשב יפה. אני קיבלתי אותו לבדיקה בתצורה שמבוססת על מעבד Core i5-1240P של אינטל, שמשולבות בו ארבע ליבות ביצועים במהירות מרבית של 4.4 גיגה-הרץ ו-8 ליבות יעילות במהירות מרבית של 3.3 גיגה-הרץ. יחד עם 15 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג DD5-5600 מהיר במיוחד, אם כי מולחם ללוח, כך שלא ניתן להרחיב או להחליף אותו בכרטיס זיכרון, M.2 SSD בנפח 512 גיגה-בייט ועם ממשק PCIe 4.0, זהו מחשב שגם בא להציע יכולות עבודה מבלי לוותר על הסוללה. בבדיקות השונות שעבר המחשב אכן התקבלו תוצאות יפות – מובן שלא מדובר בשיאי הביצועים, ולו רק בגלל שמדובר ב-Core i5, אבל עדיין מכובדות ביותר. זה כלל 1,321 במבחן הליבה האחת ו-9,416 נקודות במבחן ריבוי הליבות Cinebench R23, כשתוצאות אלו קיבלו חיזוק של 1,653 נקודות במבחן הליבה האחת ו-8,695 נקודות במבחן ריבוי הליבות ב-Geekbench 5. תוצאות הבדיקה של הרצת המחשב בנים עבודה אחד אפילו הפתיעו קצת לטובה בהשוואה למעבדי Core-i7 של אינטל מאותו דור 12. זה מראה, שלמרות שמדובר במחשב דקיק, ולמרות שמדובר במעבד ממשפחת ה-P, הוא מביא ביצועים טובים למי שמחפש שימושים יומיומיים ורוצה שהם יפעלו באופן שוטף ונקי ללא שהיות מיותרות. העובדה שהוא לא ממש התחמם בהרצות הללו, שעליהן אני חוזר שוב ושוב בבדיקות, היא עוד נקודה לזכותו – כשיש לזכור, כמובן, שהבדיקה מתבצעת כשמחוון הביצועים מוצמד לצד של הביצועים המרביים ולא לכיוון האיזון או חיסכון מוגבר בסוללה. אם עובדים במצב מאוזן, כמו רוב האנשים שבכלל לא מזיזים את המחוון הזה לאחר רכישת מחשב, הביצועים מעט נמוכים יותר, אבל עדיין בהחלט מספקים. מסך ה-14 אינץ' עצמו נהדר. הוא נפתח עד 180 מעלות והוא מבוסס על OLED, כשבדגם שקיבלתי הייתה רזולוציה של 2.8K, שיחד עם בהירות של 40 ניט, קצב רענון של 90 הרץ ותמיכה ב-DisplayHDR True Black 500 וב-Dolby Vision, הוא מספק חוויה לעיניים ומזכיר שהוא בעצם קודם כל מחשב מדיה. ארבעת הרמקולים המבוססים על טכנולוגיה של Bowers & Wilkins, שני וופרים של 3 ואט ו-2 טוויטרים בעוצמה של 2 ואט, משלימים את חוויית המדיה באיכות הקולית, גם אם לא בעוצמה גבוהה במיוחד. אבל יופי וביצועים לא מבטיחים שלמות. המקלדת, אולי בגלל דקיקות הגוף, לא מתאימה למרבים להקליד. היא שטוחה מדי, ובהקלדה ממושכת קצות האצבעות יכולות עלולות לסבול מכאה. משטח העכבר, כאמור, גדול, אפילו יותר מדי, וציפיתי לתגובה קצת יותר חלקה. בנוסף, מעבר לכפתור ההדלקה והכיבוי וכפתור הכיבוי/הדלקה האוטומטי של המצלמה, למחשב יש רק שלוש יציאות USB-C. אמנם הן תומכות ב-Thunderbolt 4, שיכול להעביר עד 100 ואט להתקנים חיצוניים, אבל רק במשרדים מודרניים לחלוטין לא ירגישו בחוסר לפחות ביציאת HDMI, וגם אפשרות לכרטיסי זיכרון הייתה מתקבלת ביותר מברכה. מי שדברים אלו לא נוגעים לו, או שיש לו, לדוגמה, תחנת עגינה שמבוססת על USB-C, לא יסבול בגלל זה. הוא כן ייהנה מהאפשרות להטעין את המחשב משני הצדדים. הסוללה עצמה מציעה נפח עבודה של 74WHr, שאמורה להספיק לעד 15 שעות צפייה בווידיאו. היא גם תומכת בטעינה מהירה וב-PD 3.0 – טכנולוגיה שמאפשרת טעינה מהירה. עם מטען ה-65 ואט שמגיע באריזה מספיקות 15 דקות של טעינה לשעתיים של עבודה. המחיר סביר למדי למחשב יוקרתי, שגם שוקל מעט יחסית לגודל המסך שלו, עם 1.37 ק"ג, והוא עומד על כ-6,700 שקלים.

האם תשפ"ב הייתה שנה כלכלית טובה להיי-טק? במילה אחת: לא. בכמה מילים: לא, אבל גם קצת כן. מצד אחד, אנחנו נמצאים בתקופה של משבר, שכולל פיטורים, צניחה בשווי של חברות ובמניות שלהן, ירידות בגיוסים ועוד. יש לציין שמדובר במשבר פיננסי כלל עולמי, שמשפיע לא רק על תחום ההיי-טק ולא רק בישראל. מהצד השני, יצוא ההיי-טק ממשיך לעלות ועומד על כ-40% מכלל היצוא של ישראל, וגם השכר מוסיף להמריא. השנה ניתן לברך ביתר כוונה את ברכת ראש השנה המסורתית: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". והיו לא מעט קללות: בין היתר, שלל חברות פיטרו עובדים, בין אם כצעדי "התייעלות" בעקבות היקלעות למצב כלכלי לא טוב ובין אם כהיערכות בחשש מהעתיד לבוא. אם משווים את המצב הנוכחי של נתוני המדדים הרלוונטיים להיי-טק בבורסת תל אביב לראש השנה הקודם, המצב מעורב. אך אם משווים את המצב לחודש ינואר, רואים תמונה מדאיגה: בעוד שמדד ת"א 35, שרבות מהחברות בו הן חברות היי-טק, עלה בשנה האחרונה ב-6.8%, מאז ינואר הוא ירד ב-6.5%. במדד הת"א טק-עילית, שמאגד את חברות ההיי-טק שנסחרות בבורסה בתל אביב, המצב מדאיג עוד יותר: בשנה האחרונה צנח המדד הזה ב-18%, ומאז תחילת ינואר הוא צלל ב-22%. איזו חברה רשמה את הירידה הבולטת ביותר בבורסה? חברות ה-IT רשמו השנה ירידות בולטות במניות שלהן: אמת מחשוב צנחה בשנה האחרונה ב-47% (וביותר מ-60% מאז תחילת 2022), נייס ירדה ב-28.33%, מלם תים קטנה ב-25.5%, מניית מג'יק ירדה בכ-15%, זו של מטריקס ב-6.4%. לעומת זאת, מניית וואן עלתה ביותר מ-5% וזו של חילן עלתה ב-8%. נתונים מדאיגים הושגו גם בכל מה שנוגע ליצוא – גם אם הוא עלה – ולגיוסים: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היצוא הישראלי גדל ברבעון השני של 2022 ב-2.3% בלבד לעומת גידול של 16.5% ברבעון הראשון של השנה. דו"ח שהוציאו IVC ולאומי טק מראה כי בעוד שברבעון הראשון של השנה סכום הגיוסים של חברות ההיי-טק והסטארט-אפ הישראליות עמד על 5.68 מיליארד דולר, ברבעון השני הוא עמד על 4.12 מיליארד. כך, בין הרבעון האחרון של 2021 לזה השני של 2022 חלה ירידה תלולה במגה גיוסים (שכל אחד מהם הוא בעל שווי של 100 מיליון דולר ויותר): הנתון צנח מ-5.1 מיליארד דולר ו-63% מכלל העסקאות ל-1.58 מיליארד ו-38% מכלל העסקאות. גיוסי היוניקורנים רשמו ברבעון השני ירידה של כ-50% לעומת זה שלפניו. מי שנהנו השנה מהמצב הם העובדים שלא פוטרו מהתעשייה: כך, למשל, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים ששכר השכירים בענף בחודש יוני השנה (החודש האחרון שנתוניו פורסמו עד כה) היה גדול ב-8.1% לעומת הנתון ביוני אשתקד. מספר המשרות הפנויות גדל באותה התקופה ביותר מ-10%. שכר עובדי ההיי-טק גדל ביותר מ-2,000 שקלים לחודש: מ-25,043 שקלים ביוני 2021 ל-27,066 שקלים ביוני 2022. השתתף בהכנת הסקירה: יניב הלפרין.

הפיקוח של מטא על ההסתה לטרור ברשתות החברתיות שלה במבצע שומר החומות היה לוקה בחסר, ומנגד – החברה פגעה בזכויות אדם של משתמשים פלסטינים; כך קובע צוות מארגון BSR, שעוסק בנושא, בדו"ח שהוזמן על ידי מטא עצמה ושמתפרסם היום (ה'). מטא הזמינה את הדו"ח בעקבות טענות ופניות משני הצדדים, שלפיהן היא הפלתה אותם באכיפת המדיניות שלה בפלטפורמות שבבעלותה, ובעיקר בפייסבוק וב-ווטסאפ. הדו"ח קובע שאמנם, לא היה מספיק פיקוח על התוכן המתפרסם, בפרט לא בשפה העברית, הזכויות של משתמשים פלסטינים הופרו והייתה הטיה, אם כי בלתי מכוונת. דברי שטנה דו צדדיים הדו"ח מתמקד בחודש מאי אשתקד, שבו אירע המבצע. על פי הממצאים, שני הצדדים פרסמו במהלך המבצע על גבי הפלטפורמות של מטא דברי שטנה והסתה לאלימות – פלסטינים נגד יהודים, בישראל ובחו"ל, ולהפך. בדו"ח נכתב כי "דומה כי הפעולות של מטא במאי 2021 השפיעו באופן שלילי על זכויות האדם של משתמשים פלסטינים לחופש ביטוי, חופש הפגנה, השתתפות פוליטית ואי אפליה, ומכאן על יכולתם של פלסטינים לשתף מידע ותובנות על חוויותיהם בזמן התרחשותן". לדבריהם, התוצאה של הפעולות שנקטה מטא הייתה "הן אכיפת יתר בדמות הסרת תוכן שגויה והטלה שגויה של סנקציות על חשבונות, והן אכיפת חסר – אי הסרה של תוכן שמפר את מדיניות החברה ואי הטלת סנקציות על חשבונות שביצעו עבירות, ובפרט של מדיניותה ביחס לאנשים וארגונים מסוכנים". ב-BSR מצאו אכיפת יתר "גבוהה במובהק" של תוכן בשפה הערבית ואכיפת חסר של תוכן בשפה העברית, אולם הם תולים זאת בכך שמדובר בשפה נפוצה הרבה יותר, ובגלל זה החברה שמה דגש רב יותר על פיקוח ואכיפה בשפה זו. סיבה נוספת היא שהחוק האמריקני, שלפיו מטא פועלת, מסווג ארגונים פלסטיניים מסוימים, כגון החמאס והג'יהאד האיסלאמי, כארגוני טרור וכי הוגדרו "ביטויים עוינים" רבים יותר בערבית מאשר בעברית. סיבה נוספת לאכיפת היתר היא העובדה שבמקרים רבים, התוכן שנחשב למפר הופנה לבודקי תוכן מטעם מטא שלא מדברים את הניב הערבי הספציפי. מנגד, הדו"ח מצא אכיפת חסר של מקרי הסתה לאלימות ולטרור נגד ישראלים, ושל דברי שבח לחמאס. המחברים ממליצים למטא לשקול האם המדיניות שלהם בכל הנוגע לדברי האדרה ושבח של טרור שלא מכוונים לאדם או קבוצה מסוימים (או, כפי שהם מגדירים זאת, "אלימות חסרת הבחנה"). אין מעקב ספציפי אחרי תכנים אנטישמיים הדו"ח מתייחס לטענות של ארגונים שעוקבים אחרי אנטישמיות שלפיהן מטא לא הסירה תוכן של שנאת יהודים. עולה ממנו כי לחברה אין מדיניות ספציפית לגבי ניטור תוכן אנטישמי והסרתו, אלא היא מתייחסת לדברי שטנה באופן כללי. לכן, למטא אין מדדים שיכולים לקבוע האם הייתה עלייה בתוכן האנטישמי המפורסם בפלטפורמת שלה במהלך מבצע שומר החומות או לא. בין היתר, נטען בו לא הייתה לבקרי התוכן של החברה "כשירות תרבותית" לבחון תכנים אנטישמיים, וכי "בקרב קובעי המדיניות הייתה יכולת לשונית בלתי מספקת בטווח השפות שבהן הופיע תוכן אנטישמי". אנטישמיות? לא ספציפי. צילום: BigStock עוד צוין כי "הסבירות שפלסטינים יפרו את המדיניות של מטא גבוהה יותר בגלל הנוכחות של החמאס ברשתות". ככלל, נכתב, "על סמך בדיקה של פניות ומשוב מבעלי עניין פנימיים, מתברר כי התפתחה בעיה משמעותית של אכיפת יתר במאי 2021, כאשר משתמשים צברו פסילות 'כוזבות', שהשפעיו על הנראות והמעורבות, לאחר שפוסטים הוסרו בשגגה. ההשפעות על זכויות אדם כתוצאה משגגות אלה היו חמורות בותר על רקע ההקשר, שבו נודעה חשיבות מוגברת לזכויות כמו חופש הביטוי, חופש ההפגנה והביטחון, במיוחד של אקטיביסטים ועיתונאים". עוד צוין כי נחשף "היעדר פיקוח במטא, שאפשר טעויות באכיפת מדיניות התוכן שבצדן השלכות משמעותית". כדוגמה לכך ניתנת חסימה שביצע אחד מעובדי החברה של התגית AlAqsa#. הטיה כן, מכוונת לא על פי הדו"ח, לא הייתה הטיה מכוונת בפעולות האכיפה והסרת התוכן שביצעה מטא במהלך שומר החומות. עם זאת, היו מקרים של הטיה בלתי מכוונת, שהיו לה "השפעות שונות", כהגדרתם, על זכויות אדם של משתמשים פלסטינים ודוברי ערבית. ההמלצות הדו"ח כולל 21 המלצות למטא, בהן לבחון האם לגבש אמצעי מדיניות לגבי תוכן שמשבח או מאדיר אלימות וכולל התקפות חסרות הבחנה; לתת נימוק ספציפי ומפורט יותר למשתמשים מדוע הם או התוכן שפרסמו נפסלו; להגביר את השקיפות לגבי הפעולות של החברה; לקבוע את מצבת כוח האדם, השפות שנדרש שהם ידעו והיכן הם ימוקמו במצבים מיוחדים ("מצבי כוננות"); לא לאפשר לספקים חיצוניים להוסיף מילת מפתח ל-"רשימה האסורה" של מטא; לבצע בקרת איכות על הוספת מילים חדשות לרשימה זו; לפתח מנגנון שעוקב אחרי תוכן של שנאה דוגמת אנטישמיות, איסלאמופוביה, אנטי ערביות והומופוביה; לממן מחקר ציבורי שיעמוד על "היחס האופטימלי" בין המדיניות של הרשתות החברתיות שמטע מפעילה לחובות החוקיות נגד ארגוני טרור; ולפתח שיטות חדשות שיאפשרו למטא לאחסן תוכן במקרים שבהם היא לא חייבת לעשות זאת מבחינה חוקית. תגובת מטא מטא ציינה שהיא התחייבה ליישם 10 מתוך 21 ההמלצות שניתנו באופן מלא, ארבע באופן חלקי ולבדוק את ההיתכנות של שש המלצות נוספות. לטענתה, "מדיניותנו כבר מכסה דברי שבח לאלימות הנוגעים לארגונים ולאנשים מסוכנים, ואנחנו מתכוונים לפעול במסגרת מדיניותנו לגבי אלימות והסתה על מנת למנוע פגיעה ממשית פוטנציאלית הנוגעת לתכנים. כמו כן, אנחנו בוחנים חידוד למדיניותנו בנוגע לאלימות בין אישית והגדרות של דברי שבח, תמיכה וייצוג של ארגונים מסוכנים". באשר לנימוק סיבת הפסילה בפני אלה שהתוכן שלהם נפסל ציינה החברה כי "אנחנו עובדים על דרכים להיכת חוויית המשתמש בפסילות שלנו לפשוטה ושקופה יותר. אנחנו כבר מספקים נימוק מפורט וספציפי כאשר תוכן מוסר ומבוצעות פסילות, ברוב המקרים. מתבצעת עבודה להרחבת ההנמקה האמורה גם למספר התחומים המוגבל שבהם אנחנו עדיין לא נוקטים בספציפיות כזו". יהודים וערבים מסרבים להיות מוסרים. צילום: BigStock בתגובה להמלצה להגביר את השקיפות, מטא נתנה תגובה כללית, שלפיה "אנחנו מחויבים לשיפור מתמיד במאמצים לעשות זאת, מעדכנים בקביעות את מרכז השקיפות שלנו ונבחן מתן הנחיות מפורטות וספות בנוגע לאופן שבו אנחנו מפרשים את מדיניותנו. כמו כן, אנחנו מחפשים דרכים להרחיב את דיווחי השקיפות שלנו בנוגע לבקשות של גופי ממשל להסיר או להגביל תוכן". עוד צוין כי "אנחנו ממחויבים להבטיח השקעת משאבים נכונה על מנת לטפל באירועים קריטיים על בסיס קבוע, ובוחנים כיצד ליצור כוח עבודה גמיש, מגוון וזריז יותר". כמו כן, אומרים בחברה, "אנחנו כבר בוחנים ניתוח תוכן בערבית על פי ניב לבודקים בעלי מומחיות בניב המסוים". באשר להמלצה לפתח מנגנון שעוקב אחרי תוכן שנאה ספציפי ציינה מטא כי "אנחנו מחויבים לעקוב אחר השכיחות הכוללת של דברי שטנה בפלטפורמה שלנו, אולם עומדים בפני אתגרים של מדידת השכיחות ברמת פירוט זו".