ליאור שאודר, בן 42, מתגורר בקיבוץ בצפון הנגב ונוסע בכל יום כמעט שעתיים לעבודה, בסמוך למושב תל מונד. שאודר הוא בעל תואר שני בביוטכנולוגיה, כשאת לימודיו ביצע במכללת תל-חי שבצפון הארץ. את הדרך המקצועית שלו החל בכלל בתחום הגנטיקה, אך מהר מאוד מצא עצמו בחברה המתמחה בגידול אצות בתפקיד ביולוג. ב-2015, כשהחברה שבה עבד נסגרה, הכיר את ברוך דאך, היזם וה-CTO של חברת SimpliiGood ומשם דרכם המקצועית השתלבה. מאז שאודר הוא הביולוג הראשי ומנהל המחקר והפיתוח ב-SimpliiGood – חברת הפוד-טק הישראלית העוסקת בייצור ספירולינה טרייה, המכילה ערכים תזונתיים גבוהים אשר יכולים להחליף מזון מהחי, ומפתחת בימים אלו תחליף לדג הסלמון המעושן. לדבריו "השילוב בין טכנולוגיה לביולוגיה, בין ייצור בסקייל תעשייתי לבין החדשנות, הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה בחברה". יום עבודה סטנדרטי של שאודר משלב עבודה בפס הייצור ומחקר מעבדתי, יחד עם צוות ביולוגים וכימאים, במטרה למצוא את הפיתוחים החדשניים ביותר לייעול הגידול של האצה והפיכתה לתחליפי חלבון. "העבודה בחברה שונה ומאתגרת", אמר שאודר. "SimpliiGood היא חברה קטנה, כולם חברים ואוהבים את מה שהם עושים, מה שניכר באווירה בחוות הגידול. תנאי העבודה יכולים להיות לעיתים לא פשוטים, טמפרטורות גבוהות בחממות הגידול או עבודה ממושכת במעבדה, אך כאשר מצליחים לעלות על משהו חדש – יש סיפוק אדיר". מגדלים אצות ספירולינה. SimpliiGood. צילום: יח"צ איך נראה יום בחייו של שאודר? 05:30 – יציאה מהבית בצפון הנגב לכיוון אתר הגידול הראשי שנמצא בתל מונד. 07:00-07:30 – הגעה למשרד, מעבר על מיילים וקפה. 08:00-11:00 – נוהל בוקר הכולל בדיקות מעבדה יחד עם צוות הביולוגים ומתן הנחיות עבודה באתרי הגידול לימים הבאים. חממות גידול האצות של SimpliiGood. צילום: SimpliiGood 11:00-13:00 – עיסוק במחקר: כיום רצים מספר מחקרים בתחומים שונים הכוללים – העלאת קצב גידול האצה, הגברת ריכוז חלבון וביו-פיגמנטים, הפחתת עלויות התפעול על בסיס טכנולוגיות חדשות. 13:00-15:00 – פגישה עם אנשי מקצוע מתחומים שונים ועבודת מעבדה. ליאור שאודר במעבדה של SimpliiGood. צילום: SimpliiGood 15:00-16:00 – סיכום יום העבודה, לרוב קפה עם חלק מחברי הצוות ויציאה למסע הביתה. 17:30-18:30 – הגעה הביתה (תלוי מאוד בפקקים על כביש 6).

"הממשלה צריכה לייצר את הסביבה המתאימה כדי שהשוק החופשי יוכל לעבוד ולפתח את ההיי-טק. אם זה לא יקרה – כלכלת ישראל תיכנס לקיפאון", כך אמר היום (ד') ראש הממשלה, יאיר לפיד. לפיד השתתף באירוע שבו פרשו פוליטיקאים בכירים את המשנה שלהם לעולם ההיי-טק, לקראת הבחירות. את האירוע, שאותו ערך מכון המחקר SNPI מבית סטארט-אפ ניישן סנטרל, הנחה עיתונאי חדשות 13 אודי סגל. לדברי לפיד, "כשמדברים על האתגרים וההזדמנויות בהיי-טק יש ארבע הנחות יסוד: ה-AI והביג דטה הם לא עוד שלב באבולוציה של המחשבים אלא משהו חדש, כמו מהפכת הקיטור. זה יטיס קדימה את עולם הטכנולוגיה ואת הכלכלה; השוק של התעשיות המסורתיות בישראל כולל תשעה מיליון בני אדם ואנחנו צריכים להיות בתעשיית הטכנולוגיה, שמשרתת שמונה מיליארד בני אדם; הכלכלה הטכנולוגית היא לא משחק סכום אפס. אם מישהו מתעשר, זה לא אומר שאחר נהיה עני; ויש מחסור חמור באנשי היי-טק, מהנדסים ומתכנתים ברמה גבוהה". "כל זה מתכנס ליעד של מיליון אנשים בהיי-טק", חזר ראש הממשלה על היעד שהוא שם עם כניסת הממשלה הקודמת. "לשם אנחנו צריכים ללכת. אין לכלכלת ישראל לאן ללכת אלא לטכנולוגיה. זאת תעשייה שחיה על ענן, ולכן היא יכולה להתפרש לפריפריה. אנחנו צריכים להכניס אוכלוסיות נוספות להיי-טק, כגון גברים חרדים ונשים ערביות, בתנאים שמתאימים להם. בנוסף, רמת מיסוי נמוכה של חברות היי-טק תביא לכך שהן יעסיקו כאן יותר עובדים ויהיה לנו מספיק כסף לשיפור השירותים החברתיים". "מיליון ישראלים בהיי-טק זה לא רק מתכנתים ומהנדסים, אלא גם איש הקייטרינג שעובד עם חברת ההיי-טק. מיליון איש בהיי-טק זה שלושה מיליון אנשים שמרוויחים יותר", אמר. "תעשיית ההיי-טק לא ממצה את מלוא הפוטנציאל שלה בלי הממשלה. גם בשוק חופשי, לממשלות יש תפקיד: הן צריכות לייצר את התנאים שבהם השוק החופשי יוכל לעבוד", ציין ראש הממשלה. "מפעל לאומי חסר תקדים של חינוך טכנולוגי" לפיד אמר כי "בשנים הקרובות, הממשלה תקים מפעל לאומי חסר תקדים של חינוך טכנולוגי, ורשות החדשנות תשקיע בסטארט-אפים שעוסקים בחינוך טכנולוגי. זה שוק עתידי ענק, שהולך להתחרות בפינטק בגודלו. המשימה הזאת תצריך משאבים רבים ושיתוף פעולה בין משרדי לא טריוויאלי. כדי שזה יקרה, הממשלה תצטרך לתת לחברות מקומיות ובינלאומיות תמריצים להקמת מרכזי הכשרה בהיקפים גדולים, להאיץ מאוד את פריסת הסיבים האופטיים ותשתיות הדור החמישי והשישי, ולתת תעדוף לפריפריה". "זה יעלה כסף, אבל הכסף על התהליכים האלה הוא לא תוצאה אלא השקעה שתחזור למשק בתוך שנים ספורות ובריבית גבוהה במיוחד. לא נגיע למיליון איש בהיי-טק בלי השקעות מסיביות בחינוך ולא נגיע לחברה שאנחנו רוצים בלי כלכלת היי-טק מצליחה. יש לנו את הפוטנציאל להיות אחת מ-10 המדינות המובילות, אבל זה יקרה רק בשיתוף פעולה בין הממשלה לשוק הפרטי", סיכם לפיד.

מגן דוד אדום ומשטרת ישראל הטמיעו מערכת ממוחשבת שפותחה במד"א, המאפשרת לקצר את תהליכי הדיווח על אירועים שמצריכים הזנקת ניידות ואמבלונסים. החל מאתמול (ג') דיווח שמתקבל במוקד מד"א על אירוע, ועובר תחקור יעיל בעזרת המערכת, מועבר אוטומטית למוקד המשטרה, ולהיפך. המשמעות היא שמי שפונה אל אחד משני המוקדים, לא יצטרך לעבור תחקור נוסף על ידי מוקדן המשטרה, תחקור שגוזל לפעמים זמן יקר. המערכת פותחה על ידי אגף המיחשוב של מד"א בהובלת סמנכ"ל הטכנולוגיות של הארגון, עידו רוזנבלט. "עד היום, בכל דיווח למוקד 100 על אודות אירוע אליו נדרש גם צוות מד"א, חייגו צוותי המשטרה למוקד מד"א ועדכנו טלפונית בפרטי המקרה, וכך היה גם ההפך – כשהתקבלה קריאה במד"א ונדרש דיווח למשטרה", הסביר רוזנבלט. "כעת, הודות לשיתוף הפעולה, תגיע הקריאה באופן אוטומטי לשני המוקדים, וכך יקוצרו זמני ההגעה של הצוותים לזירה בזמן שכל גוף ממשיך לשמור על הייחודיות המקצועית שלו". רוזנבלט ציין כי בעבר הטמיע מגן דוד אדום את מערכות השליטה והבקרה שפותחו במד"א גם בכיבוי והצלה, מה שמאפשר ממשק עבודה מהיר ויעיל יותר ומקצר את זמני התגובה. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת שיתוף ידע בזמן אמת, באופן אוטומטי ובקרוב טכנולוגיה זו תיכנס גם למערכות השליטה והבקרה במוקד 102 של כיבוי והצלה. אלי בין, מנכ"ל מד"א: "שיתוף הפעולה הייחודי בין גופי החירום במדינת ישראל עתיד להשתדרג ולשפר באופן דרמטי את זמני הגעת הצוותים לשטח ובכך – להציל חיים. הודות לשיתוף הפעולה החדש, נצליח למקד את הפניות ולעבוד יחד, על מנת להגיש סיוע מקצועי, מהיר ויעיל ככל הניתן לאזרחי ישראל. אני מודה למשטרת ישראל על הנכונות והמקצועיות".

רשת הטיק-טוק, שהפכה לכלי תקשורת שאי אפשר להתעלם ממנו, מאתגרת את חברות ההיי-טק, שנדרשות להעביר מסרים מורכבים בכמה שניות והן מוצאות לכך פתרונות מקוריים. בחברת הסטארט-אפ אקוויטיבי (Equitybee), שמאפשרת לעובדי סטארט-אפים לקבל מימון כדי שיוכלו לממש את האופציות שלהם ולהפוך לבעלי מניות באמצעות קהילת משקיעים גלובלית, בחרו להתמודד עם האתגר באמצעות סרטון "ההייטקיסטית הבוכה", ובו עובדת סטארט-אפ פורצת בבכי לאחר, שהיא מתבשרת, שהחברה בה עבדה הנפיקה, אבל היא לא מימשה את האופציות שהוקצו לה. את תפקיד הפרזנטורית בקמפיין קיבלה מאי ברזילאי, עובדת בצוות השיווק בחברה, וזאת בשל המגבלות הרגולטוריות על שיווק מוצרי פינטק שלא מאפשרות להשתמש בשחקנים. לדברי עינב מאיה, סמנכ"לית שיווק באקוויטיבי, ״כחברה שחשוב לה להיות חלוצה בתחומי השיווק ולהיות נוכחים בכל מקום בו נמצא קהל היעד שלנו. לצד הסרטונים ההיתוליים, העלנו גם סדרת סרטונים  הכוללים הסברים מקצועיים שבהם נציגים מהצוות שלנו, שביום יום שלהם מנהלים את קשרי העובדים, מסבירים בשפה פשוטה בגובה העיניים על המוצר". חברת אקוויטיבי הוקמה ב-2018 על ידי אורן ברזילי – מנכ״ל החברה, עודד גולן – סמנכ"ל הכספים, ומודי רדשקוביץ – סמנכ"ל התפעול וגייסה 87 מיליון דולר מאז הקמתה. החברה מעסיקה כיום כ-120 עובדים בישראל ובפאלו אלטו בקליפורניה ונמצאת בשלבי התרחבות וקליטת 50 עובדים נוספים. הפלטפורמה של אקוויטיבי מאפשרת לעובדי הסטארט-אפים לממש את האופציות שלהם מבלי להוציא כסף מהכיס ומבלי לקחת סיכון באמצעות קהילת המשקיעים הגלובלית שלה, אשר מונה יותר מ-17 אלף משקיעים.

"את חמישה מיליארד השקלים שיו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, מתכוון לבזבז על חסימת לימודי ליבה, כחלק מההסכם שלו עם החרדים, צריך להשקיע בהיי-טק", כך אמר היום (ד') אביגדור ליברמן. שר האוצר יצא נגד ההבטחה של נתניהו למפלגות החרדיות להשוות את הסכום שמושקע בתלמיד במוסדות שמקיימים לימודי ליבה לזה שמושקע בתלמיד במוסדות שלא מלמדים אותם – ובלבד שהן ירוצו ביחד. ליברמן דיבר בכנס שערך היום מכון המחקר SNPI מבית סטארט-אפ ניישן סנטרל, שבו השתתפו פוליטיקאים ממפלגות שונות, שלקראת הבחירות פרסו את משנתם בכל הנוגע לעולם ההיי-טק. את האירוע הנחה עיתונאי חדשות 13 אודי סגל. כמו פוליטיקאים אחרים, גם ליברמן תלה את המשך הצלחת ההיי-טק הישראלי בהשקעה בחינוך. "אם אנחנו רוצים להישאר מעצמת היי-טק, אי אפשר לקבל את העובדה שרק 16% מתלמידי ישראל ניגשים לבגרות ברמה של חמש יחידות במתמטיקה. צריך להכפיל את הנתון הזה", אמר. מנגד, ציין, "מערכת חינוך שלא מלמדת לימודי ליבה לא צריכה לקבל תקציב ממשלתי כלל". "כיום אנחנו לא מייצרים אפילו חצי מכמות המהנדסים שהמשק זקוק לה. זה כשל מערכתי, משום שכדי לייצר מהנדס או מתכנת צריך מערכת חינוך טובה ומרצים ברמה באקדמיה", אמר ליברמן. צעדים נוספים שלדבריו יש לעשות למען תעשיית ההיי-טק הם: "להסיר את החסימה שרשות האוכלוסין חוסמת בפני הבאת עובדי היי-טק טובים מחו"ל, שיוכלו להשתלב בשוק העבודה, ולהקים מעבדה לאומית למו"פ, שתהיה משותפת גם לתעשייה ולאקדמיה, כי אוניברסיטה אחת לא מסוגלת לעשות את זה לבד". בתשובה לטענה שהממשלה היוצאת לא עשתה את הצעדים האלה אמר ליברמן, בפרפראזה על המשפט הידוע: "גם רומא לא נבנתה בשנה אחת. אין יציבות ממשלתית, וההיי-טק זקוק ליציבות ממשלתית". "בהצעת התקציב הבאה, שמשרד האוצר תחתיי הכין אותה אבל היא לא עלתה אפילו לדיון, גיבשנו תוכנית לבינה מלאכותית בהיקף של מיליארד שקלים בשנה. אנחנו מפגרים בתחום הזה אחרי מדינות אחרות, צריך דחוף לסגור את הפערים האלה", ציין. ליברמן הוא לא איש בשורה עבור אנשי תעשיית הקריפטו וחובבי המטבעות הדיגיטליים. "אנחנו חייבים לעצור את תהליכי הרגולציה בתחום ולראות מה עושים הלאה, כי השוק הזה נמצא כרגע בסחרור לא בריא", אמר. "איך מגדילים את מספר הנשים בהיי-טק? פשוט מחליטים" שרת התחבורה, מירב מיכאלי, דיברה על הצורך בשילוב של נשים רבות יותר בהיי-טק. "איך מגדילים את כמות הנשים בהיי-טק? פשוט מחליטים לעשות את זה", אמרה מיכאלי והדגימה: "כשרשות החדשנות החליטה לתת הטבות לחברות שיש יותר נשים בצוותים המובילים שלהן, התחילו להיות יותר נשים בצוותים המובילים של חברות. כל המחקרים מראים שחברות שיש בהן יותר גיוון מצליחות יותר מבחינה כלכלית. מדינה שאין בה שוויון לא תוכל להישאר אומת סטארט-אפ לאורך זמן". גם היא תקפה את ההסכם של נתניהו עם הגוונים השונים של יהדות התורה: "הוא מונע בכוח מילדים חרדים את הלימודים הכי בסיסיים, וזה יביא למצב שבו מאומת סטארט-אפ נהיה מדינה שבה ילדים חושבים ש-1 ועוד 1 שווה 4. יש כיום כפייה על הורים וילדים חרדים לא ללמוד לימודי ליבה, ואנחנו משלמים על כך מחיר אנוש". שרת התחבורה, מירב מיכאלי. צילום: אחיקם בן יוסף אחד התחומים שדורשים השקעות ממשלתיות רבות יותר הוא, לדברי מיכאלי, המו"פ – "אבל לא רק כזה שמגיע להיי-טק, אלא גם, ובעיקר, מו"פ בתחומים כגון בריאות וחקלאות". אולם, אמרה, "הדבר הכי חשוב שהממשלה צריכה לעשות כדי שההיי-טק יצליח הוא להשקיע בחינוך, לרבות במגזרים הערבי והחרדי, ובמערכות הציבוריות שלנו. אם לא תהיה חברה בריאה שחותרת לעבר שוויון – ההיי-טק לא יוכל לשרוד לאורך זמן". התוכנית של גלנט: חברות היי-טק ילמדו טכנולוגיה בתיכונים המשתתף היחיד באירוע ממפלגות האופוזיציה היה ח"כ יואב גלנט מהליכוד. הוא הציג "תוכנית פשוטה, שבמסגרתה הממשלה תאתר את החברות הטכנולוגיות הגדולות בעולם שיש להן פוטנציאל להיכנס לארץ או להגביר את הפעילות שלהן בה, תיתן להן הטבות מפליגות במיסוי לפרק זמן ממושך וצוות ממשלתי שילווה אותן בתהליך מול הביורוקרטיה הישראלית, ובתמורה הן יקימו מפעלי ייצור ומגמות בבתי הספר התיכוניים שממוקמים לידם, שיחנכו לתעשייה הטכנולוגית שבה אותו מפעל עוסק". לדברי גלנט, יש לנתב לישראל את מה שהוא קרא "תעשיית ההמצאות. אני חושב שאפשר לעשות דברים גדולים בזה". ח"כ יואב גלנט. צילום: אחיקם בן יוסף גלנט, אלוף (מיל'), ציין את צה"ל כמייצר הזדמנויות עבור התעשייה הטכנולוגית. "האופן שבו צה"ל תורם לתעשייה הזאת הוא מדהים", אמר. "כוחות הביטחון הם גורם רב חשיבות, רב משמעות, שנותן דחיפה להיי-טק". ככלל, אמר שר החינוך לשעבר, "מדינת ישראל עשתה משהו נכון במערכת החינוך ובצה"ל, שהביא את ישראל להיות אומת סטארט-אפ. אלה שמצליחים בעולם הטכנולוגיה, שעשו אקזיט, נשענים במידה רבה על מה שהם למדו במערכת החינוך ועל הניסיון שלהם בצה"ל. עם זאת, יש עוד המון לשפר במערכת החינוך, גם בהקשר הטכנולוגי, והבסיס צריך להיות צעידה של המערכת הזאת אל העולם המודרני".

רבים מראשי המשק ובכירי תעשיית ההיי-טק הגיעו לאירוע מיוחד שקיים ארגון קמא-טק לסיכום שנת שיא בפעילות ולפתיחת השנה החדשה, שהתקיים על הגג של משרדי מובילאיי בתל אביב. פרופ' אמנון שעשוע, נשיא ומנכ"ל מובילאיי, אירח את המפגש, ובין הבאים נצפו גם האלוף במיל' אליעזר שקדי והאלוף במיל עמיקם נורקין, מפקדי חיל האוויר לשעבר, יזמים ומשקיעים ובהם דב מורן, גיגי לוי, ד״ר יהודית ריכטר, היזם ושר המדע לשעבר יזהר שי, יו"ר בנק הפועלים, ראובן קרופיק, ועוד רבים מבכירי התעשייה, השותפים ותומכים בהגשמת חזון שילוב חרדים בקדמת ההיי-טק בישראל. לקראת סיום השנה, חשפה קמא-טק את נתוני ההשמה הרשמיים של בוגריה השנה: יותר מ-90% מבוגרות ובוגרי ההכשרות השונות של הארגון גויסו השנה למשרות בחברות המובילות בעולם, כשהשכר ההתחלתי הממוצע לבוגרות ובוגרי הבוטקאמפים של קמא טק עומד על כ-17,000 שקלים. בשנה הקרובה צפויה קמאטק להגדיל את היקף שיתופי הפעולה שלה עם חברות נוספות ולייצר תכניות הכשרה והשמה נוספות. פרופ' אמנון שעשוע, שתומך בקמאטק מראשית דרכה, התייחס לחשיבות המיזם עבור החברה הישראלית כולה: "ההיי=טק מאפשר למצוא את המכנה המשותף הרחב ביותר, לבנות גשרים ולצמצם פערים בחברה. בתעשייה שבה הגיוון האנושי כל כך חשוב, הערך הגדול של קמאטק הוא ביכולתה לבנות את הגשרים בין החברה החרדית להיי-טק – לתוך עולם של יזמות ויצירתיות שתרומתן לכלכלה ולחברה הישראלית אדירה.  זה כוח מאחד, כי כישרון, חדשנות ויזמות – הם חוצי גזע, דת ומגדר". משה פרידמן, מייסד שותף ומנכ"ל קמא-טק אמר, "אנחנו מסכמים שנה מלאה בעשייה הן בתחום היזמות והחדשנות, והן בתחום שילוב מאות עובדים חרדים בחברות ההיי-טק הגדולות ביותר. הציבור החרדי הופך לשחקן משמעותי בעולם ההיי-טק ומוכיח בכל שנה עד כמה הכלכלה הישראלית מרוויחה מזה, וכמובן הציבור החרדי, קרובי משפחתו והמעגלים הקרובים לו". תודה מיוחדת ממשה פרידמן (במרכז) לענת ואמנון שעשוע. צילום: פרופ' דודי קפלר ומיכל אלבלק בסיום האירוע העניק פרידמן לענת ואמנון שעשוע תשורה מיוחדת בגין תרומתם האדירה לארגון מתחילת דרכו: תמונת ענק עם הכיתוב תודה, שאותיותיו מורכבות מאלפי שמות של חרדים וחרדיות שהשתלבו בתעשיית ההיי-טק.

פייטר (מאדג') זאטקו – ראש תחום האבטחה בטוויטר בין השנים 2020-2022 – חשף השנה שחיתויות מתוך החברה, אחרי שעזב אותה בינואר. הוא הגיש פנייה לקונגרס האמריקני, וזומן עקב חשיפותיו להתייצב מול המחוקקים, כדי לספר להם את שגילה בעת שירותו בטוויטר. אתמול (ג') הוא התייצב להעיד בפני הסנאט ואמר דברים לא פשוטים על מצב האבטחה ברשת המצייצת. עדותו זו גם עשויה לסייע לאילון מאסק במשפטים שהמולטי-מיליארדר ינהל מול טוויטר באוקטובר, עקב ביטול ההתחייבות לרכישתה ב-44 מיליארד דולר. בין שלל הדברים ששטח זאטקו בעדותו אתמול, כשנחקר במשך שעתיים וחצי על ידי חברי הסנאט, הוא מתח ביקורת על הפלטפורמה על כך שהסתירה פגמים במערכת האבטחה שלה ושיקרה בנוגע למאבקה בחשבונות מזויפים. בשימוע הוא טען, למשל: "הם לא יודעים איזה דטה יש להם, איפה היא או מאיפה הגיעה, ולכן, באופן לא מפתיע – לא יכולים להגן עליה". Twitter Whistleblower Peiter Zatko explains how easy it was for Twitter to track personal information of an user, user’s phone number, address, and their location at that precise moment. pic.twitter.com/ZyKt2cLhMc — Real Mac Report (@RealMacReport) September 13, 2022 הפרות של תקנות ה-FTC וה-SEC ומצד שווא למאסק מוקדם יותר השנה, ב-23 באוגוסט 2022 פורסם תוכן תלונה שעניינה חשיפת שחיתויות, שהגיש זאטקו לקונגרס האמריקני. התלונה, שפורסטה במסמך בן 84 עמודים, טענה כי טוויטר ביצעה הפרות מרובות של תקנות ניירות הערך של ארצות הברית, של חוק ועדת הסחר הפדרלית, ה-FTC, משנת 1914, ושל צו הסכמה בר-אכיפה משנת 2011, שהושג עם ה-FTC לאחר מספר בעיות שצצו בין השנים 2007 ל-2010. זאטקו גם האשים את טוויטר ב"ליקויים קיצוניים וחריפים" בטיפולה במידע המשתמש ובבוטי ספאם – אותו עניין שבו התמקד מאסק בטענותיו נגד החברה. זאטקו הצביע בזמנו על כמה וכמה בכירים בטוויטר, כולל המנכ"ל, פרג אגרוואל, וחברי דירקטוריון מסוימים, על כך שפיזרו הצהרות כוזבות או מטעות לגבי פרטיות, אבטחה ומיתון וניטור תוכן בפלטפורמה, תוך הפרת כללי החשיפה של ה-SEC. לטענת זאטקו, טוויטר גם ערכה מצג-שווא למאסק במהלך הצעת הרכישה שלו, וגרמה לו להסכים לקנות אותה בסכום העתק 44 מיליארד דולר, בתוך עיוות נתוני המשתמשים האותנטיים בפלטפורמה. נהלי אבטחה מסוכנים. טוויטר. אילוסטרציה. צילום: BigStock נהלי אבטחה סופר-רופפים וסיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב אתמול מול הסנאט העלה זאטקו שוב את נושא פגמי האבטחה הרבים של טוויטר, בהם נתקל במהלך כהונתו בה, והתייחס ספציפית גם לאבטחת חשבונות של הסנאטורים ברשת החברתית שבבעלותה. "זה לא מופרך לומר שעובד בתוך החברה יכול להשתלט על החשבונות של כל הסנאטורים בחדר הזה", אמר זטקו לחברי ועדת המשפט של הסנאט. לדבריו, לטוויטר חסרים אמצעי אבטחה בסיסיים, והיה לה נוהג להעניק גישה חופשית לעובדיה לנתונים שצברה, מה שפותח את הפלטפורמה לסיכונים גדולים. כפי שכתב בתלונתו, זטקו אמר שהוא מאמין שסוכן של ממשלה זרה הצליח להפוך לעובד בחברה, וסיפק זאת כדוגמה להשלכות של נוהלי האבטחה הרופפים של טוויטר. "כאשר פלטפורמת מדיה משפיעה יכולה להיפגע על ידי בני נוער, גנבים ומרגלים, והחברה עצמה יוצרת שוב ושוב בעיות אבטחה, זו בעיה ענקית עבור כולנו", אמר זאטקו למחוקקים. במהלך עדותו זאטקו אמר גם שהוא מבקש הגנה טובה יותר לחושפי שחיתויות, כדי שיוכלו לדווח על נקודות תורפה מבלי לעזוב את החברה שעליה הלינו. לדבריו, בארצות הברית, ל-FTC, אין את האמצעים לפעול נגד טוויטר בגין הפרותיה, מלבד נקטיה בסנקציה כספית לא מאוד דרמטית. זאטקו סבור שיש לחזק את פעולת הרגולטורים, כולל ה-FTC, מול ענקיות האינטרנט. זטקו נשכר על ידי ג'ק דורסי, כשעוד היה המנכ"ל, מיד לאחר שחשבונותיהם של כמה משתמשים בפרופיל גבוה הופרו בפלטפורמה המצייצת, ב-2020. לדבריו, זמן קצר לאחר מכן הוא גילה את מה שלדבריו הוא "פצצת זמן של פגיעות אבטחה". הוא סיפר כי דיווחיו לא נשמעו על ידי קברינטי טוויטר, ולכן החליט לחשוף הכל בפני סוכנויות ממשלתיות ורגולטורים. קצין האבטחה לשעבר של החברה שב ואמר כי טוויטר שיקרה לרשויות, לבעלי מניות ולמשתמשים. במהלך העדות סיפר כי טוויטר שכרה בשוגג סוכן מודיעין סיני, אשר כמהנדס יכול היה לגשת לנתוני משתמשים ולמידע רגיש בטוויטר. בין העובדים היו, לדבריו, גם סוכנים מהודו. זאטקו הבהיר כי לדעתו התנהלותה של טוויטר כרוכה בבעיית ביטחון לאומי חמורה. עקב השימוע שלחו שני סנאטורים מכתב למנכ"ל טוויטר, אגרוואל, וביקשו ממנו לענות על שורה של שאלות שעלו מהדברים עד ל-26 בספטמבר. יצוין כי באחרונה נחשף, בדיווח בוול סטריט ג'ורנל, כי ביוני האחרון, חודשים רבים אחרי שזאטקו עזב את החברה, טוויטר הגיעה איתו להסדר ושילמה לו 7 מיליון דולר. הבכיר פוטר בינואר, ו-7 מיליון הדולרים שולמו רשמית כדי "לפצותו על אובדן שכר". עסקאות כאלה אינן יוצאות דופן כאשר בכיר בעל ידע פנימי עשיר עוזב חברה בטרם עת, אך לפי עורכי דינו של אילון מאסק, המקרה הזה מטריד בהתחשב בהקשר שלו. טוויטר מצידה כבר טענה קודם לכן כי שהטענות של זאטקו "מלאות בחוסר עקביות ואי דיוקים". נזכיר כי מאסק ביטל את כוונתו להשתלט על טוויטר בתחילת הקיץ, לטענתו בגלל המידע הכוזב שהחברה העבירה לו ול-SEC לגבי מספר חשבונות הבוט והחשבונות המזויפים הפעילים. הצוות המשפטי של מאסק קיבל אישור להשתמש גם בטענותיו של זאטקו כדי להסביר את נטישת ההבטחה לרכישה, וכן לעשות אולי שימוש כהצדקה לביטול בתשלום מיליוני הדולרים לזאטקו, שלא עבר דרך מאסק, על אף מה שסוכם בחוזה בין הצדדים. הדיונים הראשונים בתביעה יחלו ל-17 באוקטובר.

הוצאה מחדש של משחקים, עם עדכונים גרפיים, היא לא דבר כל כך נדיר בשוק המשחקים הגלובלי, אבל כשבין המשחק המקורי לחידוש עוברים יותר מ-25 שנים, זה כבר הופך למשהו מעניין. המשחק המדובר הוא Golden Eye 007, מהתקופה שבה פירס ברונסון כיכב בבתי הקולנוע כסוכן עם הרישיון להרוג, ג'יימס בונד, ולמעשה מתקשר ישירות עם הסרט הראשון בסדרה שבו הוא היה כוכב. השמועות על כך שהמשחק אומר להיות מושק מחדש אחרי שיעבור מודרניזציה כבר מתרוצצות ברשת זמן מה, וכעת האישור הגיע. הגרסה החדשה תציג גרפיקה משופרת, קצב משחק הרבה יותר גבוה, רזולוציה טבעית בשיעור של עד 4K ביחס היבט של 16:9, לפחות בגרסת ה-Xbox. מעבר לכך יהיה אפשר לשחק משחקים מרובי משתתפים באופן מקומי על מסך מפוצל, כשבכל משחק יוכלו לשחק עד ארבעה שחקנים. הזכויות על הקניין הרוחני של המשחק הזה מתחלקות בערך באופן שווה בין מיקרוסופט לנינטנדו, כך שהמשחק עבר כעת המרה ושדרוג בידי המפיקה רייר לשתי הקונוסלות המודרניות שלהן: Switch מכאן ו-Xbox Series X|S מכאן – עם זאת, יהיה הבדל מהותי בין שתי הגרסאות: משחקים מקוונים יהיו זמינים בינתיים בגירסת ה-Switch בלבד. למרות ההכרזה שזה עומד לקרות, דבר אחד עדיין לא פורסם: מתי המשחק יגיע בפועל לשוק.