מרבית המפוטרים האחרונים מחברות ההיי-טק הישראליות, ואלה שלמרבה הצער עוד יפוטרו, ככל הנראה, לא יהפכו למובטלים בטווח הארוך – כך חוזה המדינה. במקום זאת, הם ימצאו עבודה בחברות היי-טק יציבות יותר. כמו כן, חוזים בבנק כי עליית השכר הגדולה שעובדי ומנהל הענף נהנו ממנה בתקופה האחרונה – תיבלם. בנק ישראל פרסם היום (ב') דו"ח שמעריך את ההשלכות של הירידות בשווקי ההון על יציבות מגזר ההיי-טק הישראלי. ככלל, הערכת הבנק היא כי המגזר ישמור על יציבות, במידה רבה לאור העליות הבולטות שהוא רשם בשנים האחרונות, שלפני המשבר, ובפרט בשנה שעברה, שבה, נכתב בדו"ח, "גיוסי ההון והערכות השווי של חברות ההיי-טק הישראליות היו מעל ומעבר למגמה ארוכת הטווח, ומספר שיא של חברות ישראליות הונפקו בבורסה. באותה השנה גם הוסיף לגדול במהירות הביקוש לעובדים בהיי-טק, ותקבולי המיסים הודות לפעילות המגזר היו גבוהים". בבנק המרכזי מצביעים על הירידות מתחילת השנה בשווי המניות של רבות מחברות ההיי-טק הישראליות שנסחרות בנסדא"'ק, במספר ההנפקות ובגיוסי ההון, וחוזים כי הם ימשיכו לרדת. עם זאת, גם שם מעריכים שהירידות לא יהיו גבוהות כמו אלה שנרשמו במשבר הדוט.קום של סוף שנות ה-90' וראשית שנות ה-2000. זאת, מאחר ש-"מגזר ההיי-טק הישראלי הוא כיום בוגר ומגוון יותר ממה שהיה אז. רק 11% מהמועסקים בהיי-טק כיום עובדים בסטארט-אפים שנמצאים בסיכון הרב ביותר לפגיעה בפעילותם עקב האטה בגיוסי ההון". הבנק מצביע על העליות החריגות של מדד הנסדא"ק בשנתיים האחרונות – ב-28% ב-2020 וב-40% ב-2021 – אל מול היציבות היחסית של תוצר מגזר ההיי-טק, שעלה בשנים אלה בשיעור שנתי ממוצע של 6%. אולם, מצוין בהודעה, "בשל יציבות צמיחת ההיי-טק בעשור האחרון, והיחלשות הקשר בין הפעילות הריאלית והפיננסית של המגזר בהשוואה לתקופת משבר הדוט.קום, הסבירות לכך שהירידה בשווקים תביא לפגיעה בפעילות הריאלית של ההיי-טק בסדר גודל דומה לתחילת שנות ה-2000 אינה גבוהה". התחזיות לטווחים הקצר והבינוני בטווח הקצר, בבנק ישראל צופים כי ההתפתחויות הפיננסיות צפויות להשפיע על תעשיית הטכנולוגיה העלית הישראלית בשלושה היבטים: ירידה בהכנסות המדינה ממיסים, בעיקר בהכנסות בגין מימוש רווחי הון; האטה אפשרית בגיוסי עובדים ובלימה של עליות השכר במרבית החברות; ועליית השכיחות של סגירת פירמות עם קשיי נזילות. עוד מציין הבנק כי "הירידה בשווקים שהתרחשה מתחילת השנה צפויה להקטין את המרות המט"ח על ידי חברות היי-טק מקומיות ועל פי אמידה שערכנו, הירידה עלולה להסתכם בכ-700 מיליון דולר, שהם 0.16% מהתוצר הנומינלי, בהשוואה למצב שבו הנסדא"ק היה נשאר בשיא של סוף 2021". לעומת זאת, בטווח הבינוני, ועם המשך ההאטה בפעילות הכלכלית העולמית, בבנק חוזים שני סיכונים עיקריים לפעילות של מגזר ההיי-טק: ירידת ביקושים למוצרי ושירותי מגזר זה, עקב האטה בצמיחה הכלכלית ומיצוי הגידול בביקושים בהשפעת הקורונה; והאטה בצמיחת המגזר בשל ירידה מתמשכת בזמינות ההון, במקרה של התמשכות ירידות השערים של מניות הטכנולוגיה. עם זאת, כאמור, התחזית היא שההיי-טק ישמור על חוסן והתוצאות לא יהיו גרועות כמו בימי משבר הדוט.קום.

גוגל נתבעת בידי מאמצים מוקדמים של ערכת היישומים המשרדית מבוססת הענן Google Workspace. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי סן חוזה בקליפורניה, עם בקשה להפוך לתביעה ייצוגית ועם דרישה לפיצויים מינימליים של חמישה מיליון דולר. עורכי הדין המייצגים טוענים בשם התובעים, כי גוגל הפרה את ההבטחה שניתנה להם כמאמצים מוקדמים לקבל גישה חופשית לערכה למשך כל החיים. המייצגים טוענים כי גוגל פיתתה את המשתמשים להשתמש בערכת התוכנות המשרדיות בשלבים המוקדמים שלה, לעזור לה לפתח אותה ולתקן את הבעיות, ואז למכור אותה. כאמור, הטענה היא שבוחני הבטא הללו קיבלו הבטחה שלא יצטרכו לשלם אי פעם עבור השימוש ב-Workspace. מאז 2012 גובה גוגל 12 דולר לחודש עבור השימוש Google Workplace, שנקראה בעבר Google Apps ו-G Suite. מדובר כידוע בשורה של שירותים שונים בהם Drive, Gmail, Docs לאחסון קבצים ועוד. חלקן מוצעות בחינם ברמה מוגבלת, כאשר חלק מהתכונות המתקדמות יותר זמינות רק עבור מנויים משלמים. השנה החלה גוגל לגבות דמי מנוי גם ממשתמשים שנרשמו לשירותים שלה לפני 2012, אם כי נכון לעתה ברמה הצרכנית היא עדיין מספקת שירותים בחינם. בין אלו שנדרשו לשלם נמצאים גם אותם עסקים/משתמשים שביצעו עבורה את הבטא לפני שנים. "הנטישה של גוגל את המשפט מתווה הדרך 'אל תהיה מרושע' מומחשת היטב במקרה הזה", הודיע משרד עורכי הדין סטראטפורד שמייצג את התובעים. "גוגל, כחלק הטוב יותר של קונגלומרט ששווה כמעט שני טריליון דולר, מפירה הבטחה ללקוחות נאמנים, שעזרו לגוגל לפתח מוצר רווחי, במטרה לרפד את הרווחים המגודלים שלה ממילא".

באחרונה החלה בנדא לייבא לארץ את המוצרים של W-King, ואין טובים כמו ימי הקיץ כדי לבחון את אחד הרמקולים הניידים שמציעה החברה לשוק הישראלי, בפעם הראשונה באופן רשמי. ה-"קורבן" שבו בחרתי היה D8 – רמקול שאפשר להגדיר אותו כקשיח, שמיועד להיות מכשיר שאנשים לוקחים איתם למסעות בחוץ. הכוונה היא לא רק לבריכה או לים, או סתם אם עושים מנגל בשעות הערב הקרירות מעט יותר ורוצים שמוזיקה תלווה את האוכל ואת הבירה שלידו. כבר מהרגע שמוציאים אותו מהקופסה מתברר ש-D8 הוא קשוח, והוא גם נראה כזה. בשני הקצוות של הרמקול יש דיפון גומי קשיח במיוחד, כדי לספק הגנה בזמן נפילות, והעיצוב הכולל הוא של מכשיר שאומר: "בואו נראה מה אתם מסוגלים לעשות לי" – בצורה מאיימת, וטוב שכך. הכפתורים למעלה גדולים, קשיחים ומוגנים בגומי, והם פשוטים לתפעול, אם כי קצת קשוחים מדי לטעמי. ייתכן שהקשיחות הזאת היא בגלל הגומי. כפתור ההפעלה הוא גם כפתור הצימוד (בלחיצה ארוכה), ומציע חיבור באמצעות בלוטות' 5.0. כפתור הניגון, שנמצא במרכז הרמקול, הוא, כמובן, גם כפתור העצירה, וכפתורי עוצמת הקול משמשים, בלחיצה ארוכה, גם להעברת שיר קדימה ואחורה. החמישי מבין הכפתורים מאפשר לבחור אחד משלושה מצבי אקולייזר מובנים, שמדגישים רמות שונות של טרבל ובס, והנוריות שבו מציגות את מצב הסוללה הפנימית. ה-D8 הוא רמקול גדול למדי, והוא גם די מסיבי. עם זאת, רצועת הנשיאה שלו נוחה למדי, ובכל מקרה – לא אמורים להסתובב אתו על הכתף לאורך כל היום החיבור פשוט מאוד ומתבצע כמו עם כל זוג אוזניות, וכאמור – כך גם התפעול של הרמקול. לחיצה אחרי הצימוד מפעילה את אפליקציית ניגון המדיה שנבחרה כברירת מחדל בטלפון, מבלי שצריך להפעיל אותה באופן ייעודי, כך שכדאי שתיזהרו אם הדבר האחרון ששמעתם היה להקת המלודיק דת' Arch Enemy, כשהקהל בסביבה הקרובה שלכם באותו הרגע חובב בעיקר שירי ארץ ישראל. ה-D8 יכול לעבוד במרחק של עד 10 מטרים ממוקד הקישוריות שלו, אבל כדי לשמוע את כל צליליו צריכים להיות מולו, כי שם ממוקמים שני הטוויטרים שלו, כשמהצדדים ממוקמים שני סאבוופרים פסיביים. העוצמה הכללית היא 50 וואט, ובעוצמת קול של כ-80% ברמקול, וכ-70% בטלפון, הסלון יתמלא בקלות בצלילים, והבסים יורגשו היטב – במיוחד אם תניחו את הרמקול על הרצפה. אלא שזהירות, כי אז השכנים עלולים לעלות ולהתלונן. מה בחוץ? בחוץ, קצת פחות. אל תצפו לשמוע את הצלילים שבוקעים מה-D8 היטב בכל רחבי סביבה גדולה, ואל תצפו שהוא ישתלט על הרעשים בסביבה. מדובר ברמקול עוצמתי, אבל בכל זאת – נייד. כשניסיתי אותו ברחבה יחסית שקטה מרעשי רחוב זה היה נחמד, אבל הצלילים קצת התפזרו להם מהר מדי. ב-W-King השקיעו הרבה, במקרה של ה-D8, באספקת עוצמה, אבל האיכות לא מדהימה, ועדיף לא להתקרב לקצה העליון – ולא רק כי שומעים ביפ שמסמן שאי אפשר להגביר עוד את עוצמת הקול, אלא מאחר שמתחילים להרגיש קצת עיוותים ו-"לכלוכים". זה נכון בעיקר כשמנגנים מוזיקה עמוסת בסים, אבל גם במוזיקה אלקטרונית הצלילים לא תמיד נקיים. השימוש באקולייזר המובנה קצת עוזר, אבל רק קצת. ה-D8 הוא רמקול גדול למדי, באורך של 32 ס"מ ובעומק של 11.8 ס"מ, והוא גם די מסיבי, עם משקל של 2.4 ק"ג. עם זאת, רצועת הנשיאה שלו נוחה למדי, ובכל מקרה – לא אמורים להסתובב אתו על הכתף לאורך כל היום. המשקל כולל גם סוללה בנפח עבודה של 10,400mAh, שלפי החברה יכולה להחזיק מעמד במשך 30 שעות מוזיקה, אבל את המספר הזה היא בדקה בעוצמת קול מינימלית. בעוצמת קול של כ-80% הרמקול החזיק מעמד מעל 12 שעות – וגם זה יפה מאוד. זמן הטעינה של הסוללה, לפי החברה, עומד על כחמש שעות, אבל את המטען תצטרכו להביא מהבית, והוא צריך להיות בעל חיבור USB-C בעוצמה של 10 וואט. אותו חיבור, שנמצא מאחור מאחורי כיסוי גומי, יכול לשמש גם לטעינה של התקנים אחרים בשטח. ההספק אמנם נמוך ואיטי, אבל במדבר, כל אפשרות טעינה היא פרח. אפשר לצמד רק טלפון אחד, ואם אתם רוצים לחבר, באופן זמני, טלפון או טאבלט אחר, יש ב-D8 חיבור 3.5 מ"מ. אם יש יציאה כזו במכשיר המדובר, אין בעיה להתחבר ולהשמיע את הצלילים שלכם. יש גם אפשרות להכניס כרטיס זיכרון עם מוזיקה, אבל היא צריכה להיות במחיצה הראשית. דרך אגב, כבל 3.5 מ"מ וכבל USB-A דווקא יש במארז. הרמקול נשוא הסקירה הזאת תומך בתקן IP65, וזה אומר שהוא יכול להתמודד טוב עם התזות מים. כיסויי הגומי על הכפתורים הגדולים ומעל החיבורים מאחור אמורים להגן על החלקים העדינים, אבל אני לא היה מהמר על הצללתו במים בשביל הכיף. בארץ נמכר ה-D8 של W-King ב-699 שקלים. לסיכום, אם אתם מחפשים רמקול עמיד לשטח, שמתעדף עוצמת קול על פני איכות, הוא בהחלט יכול לשמש אתכם היטב וגם לשרוד תנאים קשים.

בדירוג של זני הנוזקות המובילות, אשר הופעלו כנגד ארגונים בשנת 2021, שתיים מה"כוכבות" פועלות כבר במשך 15 שנים, כך הודיעו גופי אבטחת הסייבר של ארצות הברית ואוסטרליה. על פי CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארה"ב ו-ACSC, מערך הסייבר הלאומי של אוסטרליה, הזנים הנפוצים ביותר של נוזקות כוללים כמה סוגי משפחות: סוסים טרויאניים אשר משיגים גישה מרחוק (RATs) למחשבי הקורבנות, סוסים טרויאניים המיועדים כנגד גופים מהמגזר הבנקאי, נוזקות אשר מטרתן גניבת מידע וכופרות. שתי נוזקות אשר פועלות הכי הרבה זמן הן Qakbot ו-Ursnif: שתיהן מוכרות לקהילת אבטחת המידע והגנת הסייבר מאז היווצרותן בשנת 2007. לפי שתי רשויות האבטחה, שתי משפחות אלו של הנוזקות נמצאות בפיתוח פעיל, כאשר המפעילים שלהן מוסיפים באופן עקבי יכולות ושיטות חדשות כדי להתחמק מגילוין. רוב משפחות הנוזקות אשר ברשימה פועלות יותר מחמש שנים. לפי החוקרים בסוכנויות האבטחה, בסיסי הקוד שלהן התפתחו במהלך הזמן לווריאציות שונות. הנוזקות הנפוצות ביותר בדירוג, אמרו הרשויות, הן אלו שגונבות מידע פיננסי, או מידע אישי, וכופרות. להלן רשימת 11 הנוזקות הפופולריות לשנת 2021 (בסוגריים – מועד תחילת פעולתן): Agent Tesla (2014),  AZORult (2016), Formbook (2016), Ursnif (2007), LokiBot (2015), MOUSEISLAND (2019), NanoCore (2013), Qakbot (2007), Remcos (2016), Trickbot (2016), GootLoader (2020).

אם אתם בעלי יותר מחשבון אחד בטוויטר, ונניח שמלבד חשבונכם הרגיל יש לכם חשבונות נוספים, תחת שם בדויק ועם כינוי כלשהו שאיש לא אמור לדעת מי משויך אליהם ונמצא מאחוריהם – אפשר שהסוד שלכם נחשף על ידי האקרים ואף הופץ למתעניינים בדבר.  בפוסט שעלה ביום ו' האחרון לבלוג החברה, תחת הכותרת "תקרית המשפיעה על כמה חשבונות ומידע פרטי בטוויטר", התוודתה הרשת החברתית המצייצת על הפרת פרטיות שהתרחשה בשירות, אחרי שהאקרים הצליחו לאתר דרך לחיבור חשבונות בשמוצת בדויים/אנונימיים אל בעליהם. "ברצוננו ליידע אתכם על פגיעות שאפשרה למישהו להזין מספר טלפון או כתובת דוא"ל לתוך מנגנון הכניסה, בניסיון ללמוד אם המידע הזה קשור לחשבון טוויטר קיים, ואם כן – לאיזה חשבון ספציפי", ציינה החברה בפוסט. היא המשיכה וכתבה: "אנו לוקחים עלינו את האחריות להגן על פרטיותכם ברצינות רבה, וזה מצער שהדבר קרה. על אף שאין כל פעולה ספציפית שעליכם לנקוט בנושא הזה, אנחנו רוצים לשתף עוד על מה שקרה, על הצעדים שנקטנו ועל כמה שיטות עבודה מומלצות לשמירה על אבטחת החשבון שלכם". פרשה שראשיתה ביוני 2021 או רק בינואר 2022? לפי טוויטר, בינואר 2022, החברה קיבלה דיווח דרך תוכנית הבאגים שלה על פגיעות במערכותיה. כתוצאה מהפגיעות, אם מישהו הזין כתובת דוא"ל או מספר טלפון אל המערכות של הפלטפורמה, הן גילו לאותו אדם לאיזה חשבון טוויטר כתובות האימייל או מספר הטלפון שהוזנו משויכים, אם בכלל. החברה הדגישה כי הבאג נבע מ"עדכון של הקוד שלנו ביוני 2021", ולדבריה, כשנודע לה על כך, מיד חקרה ותיקנה אותו. טוויטר הדגישה כי "באותו זמן, לא היו לנו ראיות המצביעות על כך שמישהו ניצל את הפגיעות", אך באחרונה, ביולי 2022, היא למדה באמצעות דיווח לעיתונות שהיה מי שמינף את הבאג – האקר בודד או קבוצת האקרים – וכי מידע שנחשף באמצעות הפרצה, ושנאסף על ידי אותו גורם, הוצע למכירה. טוויטר עדכנה גם כי "לאחר שבדקנו מדגם מהנתונים הזמינים למכירה, אישרנו ששחקן גרוע אכן ניצל את הבעיה לפני שהיא טופלה". החברה התחייבה להודיע ישירות לבעלי החשבונות שהיא יודעת בוודאות כי נפגעו מהמצב, אך הדגישה: "אנו מפרסמים את העדכון הזה מכיוון שאיננו יכולים לאשר כל חשבון שעלול היה להיות מושפע, ושמים לב במיוחד לאנשים עם חשבונות בשם בדוי, שיכולים להיות ממוקדים על ידי גורמים מטעם מדינה או גורמים אחרים". הרשת החברתית הסבירה כי לא נחשפו סיסמאות, ולמרות זאת דחפה את משתמשיה לאפשר אימות דו-שלבי באמצעות אפליקציות אימות או מפתחות אבטחה של חומרה, כדי להגן על חשבונם מפני התחברות לא מורשה אליהם. בנוסף המליצה טוויטר למשתמשים המעוניינים בשמירה קפדנית על פרטיותם: "אם אתם מפעילים חשבון בשם בדוי, אנו מבינים את הסיכונים שאירוע כזה יכול להכניס ומצטערים מאוד על כך שזה קרה. כדי לשמור על זהותכם חסויה ככל האפשר, אנו ממליצים לא להוסיף מספר טלפון ידוע בציבור או כתובת דואר אלקטרוני לחשבון הטוויטר שלכם".

סמסונג החלה בהפצה רשמית של גירסת הבטא הפתוחה של ממשק המשתמש One UI 5, המבוססת על Android 13, אבל רק לבעלי מכשירי ה-Galaxy 22 בארה"ב, בגרמניה ובקוריאה הדרומית. לדברי החברה, בעתיד הקרוב היא תופץ למכשירים ולאזורים נוספים. העדכון של החברה מגיע שבועות ספורים לפי ההשקה הרשמית הצפויה של אנדרואיד 13, ורק ימים ספורים לפני אירוע Galaxy Unpacked הצפוי בעוד יומיים, ב-10 באוגוסט, שבו תשיק את קווי מכשירי הדגל החדשים שלה. גירסת One UI 5 החדשה נראית כמו עדכון קטן יחסית לגירסה הנוכחית של החברה, והיא כוללת כמה אפשרויות של התאמה אישית, שינויים בהתראות והגדרות נגישות ואבטחה חדשות. גירסת One UI 5 מתבססת על אפשרויות העיצוב של Android 13 ומציעה עד 16 ערכות נושא צבע מוגדרות מראש על בסיס הטאפט במכשיר ו-12 אפשרויות צבע נוספות עבור מסך הבית, לצד האפשרות לערום ווידג'טים בגודל דומה זה על גבי זה, כדי ליצור מראה פחות עמוס של המסך. בין תכונות הנגישות החדשות הוסיפה החברה כלי זכוכית מגדלת, המשתמש במצלמת הטלפון, כדי להתקרב לאובייקטים וטקסט, לצד האפשרויות של השמעה קולית של הקלט של המקלדת. סמסונג מפרטת בהודעתה עוד כמה תכונות ש-One UI 5 אימצה מ-Android 13, כמו הגדרות חדשות של התראות, המחייבות מפתחי אפליקציות לבקש את אישור המשתמש לפני שליחת התראות. בנוסף, הממשק החדש מאפשר להגדיר את השפה המועדפת על בסיס כל אפליקציה, ומעניק גישה ללוח מחוונים מעוצב מחדש של אבטחה, שסורק את הטלפון לאיתור בעיות פוטנציאליות.

מארוול הודיעה היום (ב') על מינויו של יוסי שושני למנהל פעילות החברה בישראל. הוא מחליף בתפקידו את גיא אזרד. במסגרת תפקידו, שושני יהיה אחראי על שני מרכזי הפיתוח של מארוול בישראל – בפתח תקווה וביקנעם, שבהם מועסקים כ-600 עובדים. בנוסף לכך, הוא ימשיך לכהן כסגן נשיא להנדסה במארוול ולנהל קבוצת פיתוח מוצר בחטיבת המתגים. שושני בן ה-48 הצטרף למארוול לפני כחמש שנים. בטרם תפקידו הנוכחי כסגן נשיא להנדסה, הוא שימש כדירקטור בכיר להנדסה בחטיבת המתגים במארוול, שאחראית למוצרי התוכנה והחומרה של החברה. קודם לכן הוא עבד באינטל כמנהל פרויקטי הנדסה ובתפקידי פיתוח וניהול VLSI, וכן בנאומג'יק, כמפתח VLSI. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ותואר שני במנהל עסקים – שניהם מאוניברסיטת תל אביב. לדברי שושני, "מרכז הפיתוח הישראלי מהווה מרכיב מרכזי ומשפיע בהצלחת מארוול, בעיקר בזכות קבוצות הפיתוח שלנו, שנמצאות בחזית הטכנולוגיה בתחומי המתגים, מעבדי התקשורת והאחסון לשווקי הדטה סנטר, האנטרפרייז וספקיות תשתיות הסלולר (Carrier). מארוול נמצאת בעיצומו של תהליך צמיחה ותמשיך לפתח חדשנות בטכנולוגיות מתקדמות". אזרד, המנכ"ל הפורש, עבד בחברה במשך 19 שנים במצטבר, מתוכן מעל חמש שנים כמנכ"ל מארוול ישראל. הוא אמר כי "לאחר 19 שנים בחברה, החלטתי שהגיע הזמן לצאת לדרך חדשה. אני בטוח שתחת הובלת שושני, הפעילות בישראל תישאר אסטרטגית למארוול העולמית ולאקו-סיסטם הישראלי". "בשנים האחרונות הצלחנו להצמיח את פעילותה של מארוול בישראל – מה שבא לידי ביטוי גם בתוצאות העסקיות. מארוול הפכה לאחת מחברות השבבים הצומחות בעולם", אמר.

בנק ירושלים מינה את אירנה פורטניק לתפקיד משנה למנכ"ל וראש חטיבת משאבים וחדשנות טכנולוגית בבנק. פורטניק תחליף את כרמלה אבנר, שסיימה את תפקידה. מנויה של פורטניק מותנה באישור בנק ישראל. פורטניק, כיום משנה למנכ"ל, ראש חטיבת טכנולוגיה ותפעול בחברת כאל – כרטיסי אשראי לישראל, בעלת ניסיון של 30 שנים בתחומי טכנולוגיה וחדשנות טכנולוגית. פורטניק כיהנה במספר תפקידי מפתח בחברת כאל, ובשש השנים האחרונות עמדה בראש חטיבת הטכנולוגיות והתפעול. בתקופת כהונתה צברה פורטניק ניסיון משמעותי בניהול וקידום תהליכי חדשנות ובשימוש בטכנולוגיות בעולמות התעשיה הפיננסית והטכנולוגית והובילה שורה משמעותית של מהלכים להקמת תשתיות דיגיטליות, פתרונות תשלום ופלטפורמות טכנולוגיות. יאיר קפלן, מנכ"ל בנק ירושלים אמר לרגל מנויה, כי "לחטיבת המשאבים והחדשנות הטכנולוגית תפקיד מרכזי בהובלת מהלכים לתמיכה האסטרטגיה העסקית של הבנק, המשלבת צעדים משמעותיים לחיזוק תשתיות הדטה והדיגיטל בבנק. אני סמוך ובטוח כי ניסיונה המקצועי והניהולי העשיר של אירנה, יחד עם הבנתה  העסקית הרחבה, יתרמו משמעותית להצלחת הבנק ביישום מהלכים אלו. אני מודה לכרמלה אבנר על תרומתה לבנק ומאחל לה בהצלחה בדרכה החדשה".