"גהינום בנוגע לייצור הרכבים" – כך כינה אילון מאסק, מנכ"ל ומייסד טסלה, את מה שהחברה עברה, ועוברת, בגלל הבעיות המתמשכות בשרשרת האספקה. המיליארדר אמר את הדברים במסיבת עיתונאים וירטואלית שהתקיימה אמש (ד'), ובה פרסמה חברת הרכבים החשמליים והאוטונומיים את התוצאות העסקיות שלה לרבעון השני של השנה. אלה הראו שלמרות אותו "גהינום", החברה השיגה תוצאות טובות. לטענת מאסק, המחירים של המכוניות שטסלה מייצרת "זולים מדי" ואף "אבסורדיים", כאשר מחירו של הדגם הזול ביותר עומד על 35 אלף דולר. למרות זאת, לדבריו, הוא היה רוצה להוריד מחירים, אך העלייה המתמדת במחירי הרכיבים והאינפלציה בארצות הברית מונעים זאת. זאת לא הפעם הראשונה שמאסק מתלונן על ההשפעה השלילית של הבעיות בשרשרת האספקה על טסלה. בחודש שעבר הוא טען כי המצב גרם להפסדים של מיליארדים למפעלי החברה החדשים בטקסס ובגרמניה. טסלה נערכה וממשיכה להיערך למצב הכלכלי הבעייתי בכמה דרכים, מהן שתיים עיקריות: ראשית, היא מכרה כמיליארד דולר בביטקוין על מנת להחזיק במטבעות יציבים, פחות או יותר, כדי לקדם כל התפתחות עתידית. צעד נוסף הוא פיטורים: החברה פיטרה בחודש שעבר 200 עובדים, כולל מפתחי בינה מלאכותית ממחלקת הטייס האוטומטי שלה. זאת, לאחר שבתחילת החודש הוא שלח מייל לעובדי החברה שבו הוא כתב כי מספר העובדים בה יקוצץ ב-10%, ויומיים לאחר מכן חזר בו מאותה ההודעה וטען כי מספר עובדי טסלה דווקא יעלה בשנה הקרובה. התוצאות הכספיות למרות הטענות של מאסק, התוצאות ברבעון השני היו, כאמור, טובות. השיבושים בשרשרת האספקה והמחיר הנמוך וה-"אבסורדי", לטענת מאסק, של המכוניות שטסלה מוכרת לא פגעו בהכנסות ולא ברווחים, שעקפו את תחזית האנליסטים. בשלושת חודשי הרבעון השני, ההוצאות של החברה אמנם גדלו ב-30.1% ל-14.5 מיליארד דולר, אך ההכנסות זינקו ב-41.6% ל-16.9 מיליארד. הרווח הנקי והרווח למניה כמעט שהוכפלו: אלה טיפסו ב-97.8% ל-2.3 מיליארד דולר וב-91.2% ל-1.02 דולר, בהתאמה. הדו"חות הרבעוניים מראים בנוסף שההוצאות הגולמיות עלו ב-39.9% ל-10.2 מיליארד דולר והרווח הגולמי זינק ב-46.8% ל-4.2 מיליארד. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 12.6% ל-1.77 מיליארד דולר והרווח האמיר ב-87.8% ל-2.5 מיליארד.

עם הכמות הגדלה והולכת של שירותי הסטרימינג שנוחתים עלינו, בארץ הקודש, בתקופה האחרונה, נדמה ששוב עולה החשיבות של רכישת מזרימי מדיה זולים יחסית, לטובת שימוש ביתי. אחת ההצעות היא 4K Smart Stick – סטרימר של רילמי, שהיא חברה שהולכת ומחזקת את אחיזתה בתחומים רבים של המחשוב הדיגיטלי הצרכני הביתי, מעבר לטלפונים. זה תהליך שמוכר היטב משיאומי, שהסטרימר שלה נחשב כיום אחד המובילים, אם לא ה-מוביל, בתחום הזה. מזרים המדיה של רילמי נראה כמו כונן USB גדול וכדי להתחיל להשתמש בו, כל מה שצריך לעשות הוא לחבר אותו לשקע HDMI פנוי בטלוויזיה או במסך המחשב – אפשר גם באמצעות כבל מאריך קצר שמגיע כחלק מהערכה, ולחבר את נקודת החשמל שלו לשקע USB של מטען או בטלוויזיה עצמה. ברוב המכריע של המסכים והטלוויזיות מהשנים האחרונות, הוא נמצא בצמוד לחיבור ה-HDMI. הפתעה, הפתעה… אחד הדברים המפתיעים שמציע הסטרימר הזה הוא מערכת ההפעלה שלו, שהיא Google TV, כמו בכרומקאסט של גוגל עצמה, ולא Android TV, כמו בסטרימרים האחרים. אם אני לא טועה, זו הפעם הראשונה שמכשיר חוץ גוגלי כלשהו משתמש במערכת ההפעלה הזו, שהייתה עד לאחרונה בלעדית למוצרים של חברת הענק. על אף שאין יותר מדי הבדלים בין שתי המערכות, Google TV מציעה עוד כמה אפשרויות בתפריט לצורך הצגת תכנים מועדפים, ועוד תפריטים שאינם קיימים ב-Android TV. משימוש במקביל יש הרגשה שהיא גם מעט קלה ומהירה יותר מאחותה. עם זאת, חלק מהשירותים שמציעה Google TV לא זמינים בישראל, וחבל – ובהם מערכת ההמלצות, שמבוססת על התאמה אישית, וכן הספרייה האישית נשארת ריקה מתכנים ואי אפשר להוסיף לה פרטים. שלט קל, נהדר ונוח לשימוש תהליך ההתקנה מתבצע בסמארטפון, דרך אפליקציית Google Home. אפשר לבצע אותו גם באופן ידני – עם השלט הנהדר, הקל והנוח מאוד לשימוש, שמתחבר באמצעות בלוטות' ולא אינפרה אדום, כך שאין צורך בקו ראייה ישיר ל-4K Smart Stick – וזה יתרון גדול מאוד שלו. אבל אני ממליץ מאוד שלא לנסות את ההתקנה הידנית. אמנם, התהליך באמצעות האפליקציה איטי וקצת מעצבן, אבל בסופו של דבר, הוא מציע התקנה שלמה, כולל כל הסיסמאות השמורות בגוגל, עבור שירותי ההזרמה השונים: נטפליקס, דיסני פלוס, אמזון פריים ועוד, לרבות שירותים ישראליים. מה גם שבכל מקרה, ההתקנה באופן ידני ממושכת ונמתחת כמו מסטיק. לאחר ההתקנה, אפשר לתת לסטרימר הוראות קוליות באמצעות Google Assistant, ויש כפתורים מוכנים מראש לנטפליקס, אמזון פריים ויוטיוב. זה יוצר קיצורי דרך מבורכים למי שמשתמש בכמה מהשירותים הללו בו זמנית. המפרט מבחינה טכנית, ה-4K Smart Stick פועל על המעבד מרובע הליבות AMlogic S905W2 עם שני גיגה-בייט זיכרון עבודה – שזו חומרה טובה יחסית בתחום. עם זאת, זיכרון האחסון יחסית מוגבל ועומד על שמונה גיגה-בייט בלבד, ללא אפשרות הרחבה. עוד מציע המכשיר תמיכה בקישוריות Wi-Fi בתדר כפול של 2.4 ו-5 גיגה-הרץ, וקישוריות בלוטות' 5.0. החיבור הוא באמצעות HDMI 2.1. בסופו של דבר, היתרון הגדול של התקן הזרמת המדיה הזה הוא הניידות שלו. עם משקל של כ-30 גרם בלבד ועם אורך של תשעה ס"מ, כשכל מה שהוא צריך זה שקע USB שמספק כוח (מה שכאמור כלול ברוב הטלוויזיות החדשות), אפשר להכניס אותו לכיס ולקחת אותו לכל מקום, וגם להשתמש בו בכל מקום (כמעט). אחרי שמגדירים אותו פעם אחת, הוא שומר את כל הנתונים, כך שאפשר להמשיך לראות את הפרק בסדרה האהובה שהתחלתם לראות בבית גם אם יוצאים ממנו, כל עוד יש חיבור Wi-Fi זמין בסביבה. עם מחירי ומהירויות הקישוריות בטלפונים המודרניים, גם זו לא אמורה להיות בעיה. כפי שהשם של ה-4K Smart Stick רומז באופן כל כך ברור, מזרים המדיה הזה תומך בהצגה של תכנים שהרזולוציה שלהם היא, ובכן, 4K. בכל הבדיקות שביצעתי עם תכנים ברמת האבחנה הזו, התצוגה הייתה חלקה וזרמה בקלות, ללא כל בעיה. החיסרון הוא מעט מאוד זיכרון מובנה שאינו ניתן להרחבה, כי אין חיבור USB, כך שאי אפשר, לדוגמה, לשמור חומרים על כונן USB ולהציג אותם. אי אפשר גם לחבר עכבר, למשל אם רוצים להשתמש בדפדפן. אין גם יותר מדי מקום להתקין אפליקציות נוספות, אף על פי שזו לא אמורה להיות בעיה גדולה מדי. המחיר בהחלט נוח גם מול המתחרה הגדול, ה-Mi Box S של שיאומי. הסטימר של רילמי עולה כ-55 דולר בלבד באתר Hekka, ששלח אותו אליי לבדיקה. עם זאת, אם אתם לא ממש צריכים ניידות, נראה שהפתרון של שיאומי בכל זאת עדיף.

אנשים רבים בעולם (מודה ומתוודה – גם אני ביניהם) כבר משתוקקים להתנסות בתוכנת DALL-E, התוכנה מבוססת AI שיוצרת תמונות על בסיס תיאור מילולי בשפה טבעית, וייתכן שזה יקרה בקרוב מאוד – אבל רק עבור מיליון משתמשים ברשימת ההמתנה – כך הודיעה OpenAI, החברה שיצרה את התוכנה. באמצעות תיאור מילולי כלשהו, יוצרת DALL-E אינטרפרטציה ויזואלית של ארבע תמונות בסגנונות שונים, שנעים בין סגנון שטותניקי-שובבי ועד היפר-ריאלי. בגירסה 2 של התוכנה שהושקה באפריל האחרון אף נוספה אפשרות לערוך תמונה קיימת. עד לאחרונה, התוכנה הייתה זמינה רק עבור כמה אלפי משתמשים, וכעת, כאמור, תעניק החברה במהלך השבועות הקרובים גישה לגירסת הבטא של התוכנה למיליון משתמשים מרשימת ההמתנה. מי שיקבלו גישה לתוכנה יוכלו להשתמש בה בתנאים האלה: המשתמשים יקבלו 50 קרדיטים בחינם במהלך החודש הראשון, ולאחר מכן 15 קרדיטים מדי חודש בחינם. מי שירצו קרדיטים נוספים ישלמו 15 דולר עבור 115 קרדיטים. כל הנחיה מילולית שהוכנסה לתוכנה – תשתמש בקרדיט אחד. OpenAI מציינת, כי היא פועלת לבלום שימוש לרעה בכלי לקראת השקה רחבה יותר. החברה נוקטת צעדים, כמו חסימת העלאות של פרצופים ריאליסטיים, כדי להפחית את האפשרויות ליצירת תוכן מטעה ותאסור על משתמשים לייצר "תוכן אלים, תוכן למבוגרים או תוכן פוליטי, לצד קטגוריות אחרות". מעניין לציין, שמשתמשים יקבלו זכויות שימוש בתמונות שהם יוצרים, כולל לשימושים מסחריים. זה אומר שניתן יהיה, למשל, להדפיס חולצות עם תמונה שנוצרה בתוכנה ולמכור אותן, או לצורך איורים בספרים, דמויות למשחקים, יצירת תמונות למכירה ועוד.

אפל החלה להפיץ את סבב העדכונים החדש שלה למערכות iOS, ו-iPadOS 15.6, macOS 12.5, watchOS 8.7 ו-tvOS 15.6. בהתחשב בכך שהגירסאות הבאות של מערכות ההפעלה צפויות לצאת בעוד כמה חודשים בודדים (ובוחני בטא כבר משתמשים בהן), אין זה מפתיע שהעדכונים האלה הם קלים יחסית. על פי הערות השחרור, הנה מה חדש: iOS ו-iPad OS 15.6 מוסיפות את היכולת להשהות, להריץ לאחור, להפעיל מחדש ולהריץ קדימה משחק ספורט חי באפליקציית הטלוויזיה ותיקון של כמה באגים בהגדרות, בדואר ובדפדפן ספארי. macOS 12.5 מקבל גם את העדכון לאפליקציית הטלוויזיה ותיקון באגים עבור ספארי. watchOS 8.7 "כוללת שיפורים, תיקוני באגים ועדכוני אבטחה חשובים". tvOS 15.6 "כוללץ שיפורי ביצועים ויציבות כלליים". העדכונים כוללים גם רשימה של עדכוני אבטחה, שחלקם מתקנים בעיות שנשמעות מפחידות יחסית. אמנם אפל לא מציינת שאחת מבעיות האבטחה נוצלה באופן פעיל כמו בעבר, אבל זה כנראה עדיין רעיון טוב לעדכן את כל המכשירים בהקדם האפשרי. עבור אנשים שעדיין משתמשים ב-iPhone 6S או 7 או SE מהדור הראשון, ייתכן כי זהו אחד העדכונים האחרונים עבור מכשיריהם, כי אפל לא תומכת בהם ב-iOS 16.

בערך שנה עברה מאז שהנשיא האמריקני ג'ו ביידן הבטיח כי ממשלת ארצות הברית תשקיע כ-50 מיליארד דולר ביצרניות השבבים, כדי להביא אותן חזרה לתחומיה. ההצהרה ההיא הגיעה על רקע הבעיות הקשות שנגרמו לשוק העולמי, בעיקר בארצות הברית ובאירופה, עקב מחסור כבד בשבבים, שנבע מבעיות בשרשרת הייצור, האספקה והשינוע אשר לא נפתרו עד עתה. יצרניות השבבים, אינטל וקוואלקום לדוגמה, מפעילות לחץ כבד על הממשל ומחזיקות לובי משמעותי שמטרתו ללחוץ על חברי הבית התחתון והעליון להעביר כמה שיותר מהר את החוק שזכה לכינוי CHIPS (ר"ת של Creating Helpful Incentives to Produce Semiconductors for America Act). מטרת החוק היא לשפר באופן משמעותי את הייצור, המחקר והפיתוח של מוליכים למחצה בגבולות ארצות הברית – כשלדוגמה אינטל כבר הכריזה על השקעה מסיבית של 20 מיליארד דולרים בבניית מפעלי ייצור חדשים באוהיו. בארה"ב: הפסדים של כ-250 מיליארד ד' ב-2021 בגלל כשל השבבים לפי ההערכות ספגה כלכלת ארצות הברית הפסדים של כ-250 מיליארד דולר במהלך 2021 בגין הבעיות של חוסר בשבבים שהשפיעו בעיקר על תעשיות המחשוב, המכשירים הרפואיים והרכב. השבוע רשם הלובי הצלחה משמעותית ראשונה, עת הסנט החליט ברוב של 64 מול 34 על המשך קידום החוק לפני בחינה סופית שלו, והעברה לאישור בבית העליון. מדובר בצעד ראשון, שלפי ההערכה המטרה העיקרית שלו הייתה לראות אם הוא יכול לזכות ב-50 חברי הסנאט הנדרשים להעברתו. החוק אמור לחזור לסנאט בנוסח סופי והוא כנראה יצטרך לעבור כמה שינויים, כמו הבטחה שחברות שיקבלו השקעה מהמדינה לא ישתמשו בחלק מהמימון כדי לשפר את יכולות הייצור במדינות לא רצויות כגון סין, כשיש סנטורים שדורשים שהוא לא ישמש גם לרכישה של מניות מהציבור. בנוסף מתוכננים בו שינויים שיגבילו אותו מבחינה טכנולוגית לליתוגרפיות המתקדמות בארצות הברית, וכן שיימנעו במקביל אפשרות לתמיכה בייצור בסין של פחות מ-28 ננו-מטר, שהיא טכנולוגיה ישנה מאוד. נכון לסוף 2021 ארצות הברית ייצרה כ-12% מהמוליכים למחצה שנמכרים ברחבי העולם (ירידה מ-37% ב-1990). מעבר להגדלת נתח הייצור בחזרה, המטרה הלא פחות חשובה היא להגדיל את החוסן הכללי ואת העמידות בפני זעזועים בשרשרת האספקה, ​לנוכח מה שקרה בשנתיים האחרונות. "כפי שהשנתיים האחרונות ממחישות, שיבושים אלה יכולים לבוא בצורות רבות, ממגיפות, המשך באסונות אקלים ועד עימות גיאופוליטי", אמר בתגובה האנליסט רבה ג'וגן.

אתם לא טועים: השירות הממשלתי בדיגיטל ממשיך להיות, באופן כללי, לא טוב ולקבל ציונים נמוכים – גם על ידי הממשלה עצמה. היחידה לשיפור השירות הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי נתנה את הציון 66 לשירות הממשלתי לאזרחים – הפרונטלי, הטלפוני והדיגיטלי. מדובר בנתון זהה לזה שהושג ב-2020 ונמוך במעט מהציון 68 ערב הקורונה, ב-2019. טווח הציונים נע בין 50 לגוף הממשלתי שקיבל את הציון הנמוך ביותר ל-80 לזה שקיבל את הציון הגבוה ביותר. הדו"ח, שמתייחס ל-2021, מדרג את רמת איכות השירות של המשרדים והגופים של הממשלה בצורה פרונטלית, בטלפון ובדיגיטל, על פי מדדים שונים שפותחו על ידי המערך, וכן באמצעות תצפיות ומעקב אחרי היחידות הממשלתיות שנכללות בדו"ח. הוא נותן לכל גוף ציון ספציפי ומשקלל את כלל הציונים לציון אחד, המשקף את רמת איכות השירות הדיגיטלי שנותנת לנו הממשלה. אילו משרדים נותנים שירות טוב – ואילו פחות? על פי הדו"ח, היחידה הממשלתית שקיבלה את הציון הגבוה ביותר על השירות שהיא נותנת לאזרחים היא האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים, עם ציון 80. לאחר מכן נמצאים המועצות הדתיות במשרד לשירותי דת ומשרד העלייה והקליטה – כל אחד מהם עם הציון 77, וחטיבת המזכירות של הנהלת בתי המשפט עם 73. כמו כן, ניתן ציון לשבח לשירות של שירות התעסוקה. הגופים שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר הם: רשות מקרקעי ישראל (50), אגף מיסוי מקרקעין ברשות המיסים (54), האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון (58) ורשות האכיפה והגבייה (63). הסיבות המרכזיות לציונים הנמוכים הן מענה לקוי, או העדר מענה כלל, טיפול ארוך, סחבת וזמן המתנה רב. עורכי הדו"ח מציינים כי הציונים השנה משקפים מגמה מעורבת, כאשר חלק מהיחידות שיפרו מאוד את השירות וקיבלו ציונים גבוהים, והאחרות נמצאות בתחתית הטבלה, עדיין עם ציונים נמוכים. יש לציין שגם השנה, הפנייה אונליין למשרדי הממשלה הייתה דרך הפנייה המועדפת על האזרחים, עם 65%. עם זאת, מדובר בירידה לעומת 69% ב-2020. אפשרות הפנייה באמצעות הטלפון נותרה כמעט ללא שינוי ועמדה על 49%, ושיעור המגיעים למשרד הממשלתי עצמו נשאר נמוך – 21%. לשם השוואה, ב-2016 עמד הנתון הזה על 54%. "אנחנו מודעים לכך שהמעבר לשירות דיגיטלי לא תמיד חלק" המשימה של היחידה לשיפור השירות במערך הדיגיטל הלאומי היא לפשט את השירותים הממשלתיים לציבור ולהנגיש אותם בצורה הכי קלה, וזאת כדי לייצר חוויית שירות טובה. הציר המרכזי הוא מוקד המענה הממשלתי, המשמש נקודת גישה מרכזית לציבור למידע כללי על גופי הממשלה ועל השירותים הניתנים בהם. לדברי מנכ"לית המערך, שירה לב עמי, "אנחנו מודעים למורכבות של מתן שירות דיגיטלי, בייחוד לאור המציאות המאתגרת של הקורונה, שהעבירה את הציבור לעשות שימוש מוגבר בשירותים הדיגיטליים. אנחנו שמחים על כך, אבל גם מודעים לאתגרים המורכבים, ולעובדה שהמעבר הזה לא תמיד חלק". היא הוסיפה כי "רמת האמון בשירות הממשלתי מחייבת אותנו להמשיך ולהפיק לקחים, ליזום רעיונות ולאפשר שירות מרחוק לכל תושבי המדינה". איתן פסח, מנהל היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור במערך הדיגיטל הלאומי, אמר כי "החדשות הטובות מצביעות על בלימת הירידה בשביעות הרצון של האזרחים מהשירות הממשלתי, שהייתה ב-2020, אולם עדיין נדרשת השקעה רבה כדי שמשרדי הממשלה יוכלו לחזור למגמת השיפור שהייתה בשביעות רצון הלקוחות טרום התפרצות מגפת הקורונה".

IBC אנלימיטד רוכשת את רשת הסיבים האופטיים של חברת טלזר. ההיקף הכספי של העסקה לא נמסר, אולם גורמים בשוק מעריכים כי מדובר בעשרות בודדות של מיליוני שקלים. עם השלמת העסקה וקבלת כל האישורים תורחב רשת הסיבים האופטיים של IBC אנלימיטד כך שתגיע ל-28 יישובים ו-13,000 משקי בית מכפר תבור בצפון, דרך יהודה ושומרון ועד חצבה, עין יהב ופארן שבדרום. גם תשתית הסיבים האופטיים שנפרסה ביישובים בית חשמונאי, גני טל, כפר הרא״ה, שדה אילן, משמר דוד, ניר גלים, תושיה, צופר, עזריה, אחוזת ברק, חיבת ציון, רם און, כפר שמואל, גן יבנה וכפר מימון תעבור לבעלותה של IBC אנלימיטד. הרכישה מביאה את בשורת התחרות לכל אותם עשרות יישובים, שכן כאשר IBC אנלימיטד מגיעה ליישוב היא פותחת בפני התושבים אפשרות בחירה בין חברות התקשורת וספקיות האינטרנט שעובדות עם החברה, ובהן הוט, סלקום, 019 טלזר, 018 אקספון, 015 הלו, אינטרנט רימון, עמיתנט, פרטנר ועוד. כמו כן, לראשונה, היישובים בשומרון שאליהם תגיע IBC אנלימיטד במסגרת העסקה יוכלו ליהנות מתשתית סיבים אופטיים מבוססת חיבור נייח ולא חיבורים אלחוטיים כפי שמקובל היום באזורים אלו, מה שיאפשר לתושבים להתקדם לעידן האינטרנט המהיר ולשפר דרמטית את אפשרויות התעסוקה, החינוך והרפואה. רשת הסיבים האופטיים של החברה מגיעה כיום ליותר מ-900 אלף משקי בית מחוברים ב-63 יישובים ברחבי הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, ומאפשרת גלישה במהירות של עד 1,000 מגה-ביט לשנייה. החברה היא שותפות מוגבלת (70%), המוחזקת בחלקים שווים על-ידי הוט, סלקום וקרן תשתיות לישראל ועל-ידי חברת החשמל (30%).

יוביטק מקבוצת וואן סיימה באחרונה פרויקט הטמעה של מוצרי אבטחת מידע של מיקרוסופט בחברת המחשוב הרפואי אינסייטק. אורך הפרויקט היה כחצי שנה ועלותו נאמדת במיליוני שקלים, כולל רישוי רב שנתי. הפרויקט כלל שדרוג של רמות אבטחת המידע באינסייטק, כמו גם הקשחת סביבת הענן בארגון. כך, הוטמעו: ארכיטקטורת Zero Trust; רכיב האבטחה XDR, המזהה איומים ומספק הגנה מוכללת מפני מתקפות סייבר; פתרונות להזדהות אחידה וחכמה; חשיפת ליקויי אבטחה; ותכנון וביצוע עבודה שוטפת. לצד הטמעת מוצרי האבטחה בוצעה הדרכה לאנשי ה-IT של החברה בארצות הברית, ישראל ומדינות נוספות באסיה. עוד כלל הפרויקט חבילות שירותים משלימים, כמו תמיכה וסיוע בתפעול רישוי מיקרוסופט, וסדנאות בתחומי תקני אבטחה מחמירים. ריכוז כלל מוצרי מיקרוסופט בחברה על ידי ספק אחד אינסייטק היא חברה ישראלית פרטית שמפתחת ומייצרת מכשור רפואי לניתוח, באמצעות אלומת אולטרה סאונד והדמיית תהודה מגנטית. המכשור של החברה, בטכנולוגיית אולטרה סאונד ממוקד ומונחה MRI, נועד לאפשר הסרה של רקמות נגועות מהגוף בלי שימוש בסכין מנתחים, תוך צמצום הסיכון לחולים והפחתת הסיבוכים האפשריים, כמו גם משך האשפוז. בשל הפרויקט, החברה מקבלת ריכוז של כלל מוצרי מיקרוסופט על ידי ספק אחד, לצד הגדלת רמות אבטחת המידע והטמעת פתרונות מיקרוסופט, וכן שילוב מוצרי 365 בארגון, ניהול המידע וטיפול בליקויים. לדברי ארז הרוש, מנהל אבטחת המידע באינסייטק, "בחרנו במוצרי Defender 365 ככלי אבטחה המותאמים לאיומי הסייבר העכשוויים, במטרה לספק לעובדים וללקוחות גישה מאובטחת ושירותים נגישים מכל מקום, מכשיר ופלטפורמה". רונן גבאי, שותף-מייסד של יוביטק, ויפעת הרשקורן, סמנכ"לית מכירות בחברה, ציינו כי "אנשי אינסייטק מבינים את הסיכונים הכרוכים במתקפות סייבר על הארגון, ובחרו בשירותים שלנו. התהליך המשותף עם צוות אבטחת המידע וצוות ה-IT הבטיח את רציפות העבודה, והמעבר החלק והמהיר של המערכות". איציק צלף, מנהל אבטחת מידע לאומי במיקרוסופט ישראל, ציין ש-"אינסייטק הבטיחה לעצמה עבודה מהירה ויעילה, כמו גם שרידות עסקית מרבית – גם בעתות משבר".