יהודה זיסאפל הוא אחד ממקימי תעשיית ההיי-טק הישראלית, ואחד הבכירים בה עד היום. הזיסאפלים – הוא ואחיו, זהר – פעילים בתחום עוד משנת 1975, ובמרוצת השנים הם ייסדו את קבוצת רד-בינת, שיהודה משמש כנשיא שלה. כוותיק בענף, אחד הנושאים המטרידים אותו ביותר הוא המחסור הכרוני בכוח אדם – והוא מציע פתרון. "יש מחסור, והוא קריטי ומתמשך, בכוח אדם מקצועי בהיי-טק וב-IT. הפתרון למחסור הזה הוא להכשיר, להכשיר ולהכשיר, עוד ועוד עובדים. נדרשים יותר ויותר מהנסים ומתכנתים מומחים. זה מה שאנחנו עושים. חברות רבות חוברות אלינו ועושות זאת גם הן. זה הדבר החשוב, וזה צריך להמשיך – וביתר שאת", כך אמר זיסאפל במליאה המרכזית של כנס בינת אקספו 22, שנערך אתמול (ד') בגני התערוכה בתל אביב. באירוע השתתפו אלפי נציגים של לקוחות החברה ועשרות נציגים של שותפיה העסקיים. לדבריו, "כבר לפני 20 ואף 30 שנים צפינו את המחסור בכוח אדם איכותי בענף. הערכנו את חשיבות החינוך הטכנולוגי ונערכנו לקראת המחסור במהנדסים בארץ. כך, פצחנו בתוכנית משלוש לחמש, ללימוד מתמטיקה ברמה גבוהה לתלמידי תיכון מהפריפריה, שנכשלו בבחינה ברמת שלוש יחידות. זאת, לטובת בניית תשתית לעובדים, שיקבלו הכשרה ולאחר מכן ייקלטו בענף". פרויקטי הכשרה להיי-טק בנגב ובגליל "לא הפסקנו עם הפרויקטים הללו", ציין זיסאפל. "אנחנו פועלים בתחום כל הזמן. כך, השקנו את מיזם קק"לטק-רד בינת – שיתוף פעולה בין הקרן הקיימת לישראל לקבוצה, שנתמך על ידי עיריית ערד ושמטרתו היא עידוד ההתיישבות בנגב. במסגרת המיזם מוכשרים חיילים משוחררים לעבודה בהיי-טק, בהכשרה של הנדסת סייבר, ומשתתפים שאינם בני ערד מקבלים תמריצים להתיישבות בה. הקמנו בעיר שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, חשוב למצוא להם עבודה ולא רק להכשיר אותם – כדי שגם הג'וניורים ימצאו עבודה". זיסאפל ציין מיזם נוסף לחיילים משוחררים, שקבוצת רד-בינת הייתה בין מקימיו, ושמתקיים בצד השני של המדינה – בגליל. "רפאל ואנחנו פעלנו להוצאת קורס הכשרה חדש שמיועד לחיילים משוחררים. מדובר בקורס הכשרה מקיף ואינטנסיבי של שנה אחת, שמכשיר את בוגריו לעסוק בעולמות הבינה המלאכותית. הקורס נערך בפארק ההיי-טק בר לב בגליל, ומטרתו היא קידום הפריפריה בתעשיית ההיי-טק ויצירת מקומות תעסוקה מגוונים. המיזם מאפשר שוויון הזדמנויות בתעסוקה עבור תושבי הצפון וקידום החוסן החברתי-כלכלי של ישראל, תוך הקניית מקצוע מבוקש ויוקרתי. יש צורך לסגור את הפער הדיגיטלי בין הפריפריה והמרכז, והפרויקט הזה מגייס את החברות המובילות במשק, לצד תמיכה של מוסדות המדינה, כדי לעשות זאת ועל מנת להבטיח את עתידן של משפחות בפריפריה. הכוונה היא שמחצית מהעוברים את ההכשרה יועסקו ברפאל, וכך יענו על צמצום המחסור שלהם בכוח אדם הנדסי-טכנולוגי, ושמחציתם יעבדו אצלנו, ברד-בינת".

מאת: הילל יוסף "אנו נותנים שירותי אינטגרציה בעולמות התקשורת וה-IT ללקוחות מסדר גודל בינוני, לגופים פרטיים, ציבוריים, ממשלתיים ומוניציפליים. הקורונה העצימה את היקף שיתוף הפעולה שלנו עם בזק, וערכנו יותר פרויקטים בתחום, בשל הרצון של ארגונים רבים לעבוד מרחוק ובאופן היברידי. להערכתי, שיתוף הפעולה עם בזק יימשך באותו היקף לפחות, גם בשנת 2023", כך אמר רסמי מסארווה, מייסד ומנכ"ל RCS תקשורת ומחשבים. מסארווה, מהנדס רשתות נתונים, הקים את החברה בראשה הוא עומד לפני שני עשורים, ולה עשרות לקוחות ארגוניים. החברה מספקת תמיכה בעולמות ה-ICT לחברות, עיריות מוסדות ומוסדות ממשלתיים. בין השאר, עוסקים מקצועני RCS בתחזוקת אתרי הלקוחות הארגוניים כמו גם בתמיכה טכנית ואספקת שירותי IT במתכונת של מיקור חוץ. היצע השירותים של RCS מתחיל בתחנות הקצה, ומשם לענן הציבורי של בזק או מיקרוסופט. בהיבט התקשורת, מומחי החברה מטמיעים בקרב הלקוחות שלהם את המרכזיות הפיזיות ואלו שבענן, מבית בינת תקשורת. בממד הטכנולוגי, הם עובדים עם ספקיות ה-IT המובילות בתחומן: בעולם אבטחת המידע, עם פתרונות צ'ק פוינט ופורטינט, בעולמות התקשורת והרישות, עם פתרונות של סיסקו, ארובה מבית HPE ואלה של ראקאס. בעולם האחסון, עם פתרונות HPE ובתחום הגיבוי, של אקרוניס. כך, מומחי RCS ערכו כמה פרויקטים שכאלה, בעיריית טייבה, עיריית קלנסווה, ב-ג. הנדסה ותחבורה, ובשירות הרווחה. בשל מגיפת הקורונה, הלקוחות הארגוניים הפכו ליותר מודעים לגידול באיומי הסייבר, בדגש על הגנה מפני כופרות ואיומי פישינג. "לכן", הסביר מסארווה, "אנו חווים גידול בפעילות שלנו בעולמות אבטחת המידע והגנת הסייבר". "בעיריית טייבה", ציין, "חוללנו מהפכה". טייבה התאפיינה בכך שכל כולה היו רק תקשורת מבוססת כבלי נחושת. במאמץ משותף עם צוותי בזק עסקים, העבירו אנשי החברה כמאה מהעסקים ביישוב להיות מבוססי תקשורת של סיבים אופטיים. כך, בתוך פחות משנה, הם הצליחו לגרום לארגונים רבים לפצוח במסע הדיגיטלי שלהם, ולעשות זאת באופן פשוט ומאובטח. בטייבה, וגם בקלנסוואה, מומחי RCS הטמעו וחיברו שרתים בחוות בזק עסקים למרכזיה אחת, לטובת איתור וניטור תקלות ובניית אתר הראשי להתאוששות מאסון, DR. בחברת התקשורת קארד סולושנס, הם ביצעו פרויקט של התקנת מערכת תמסורת נתונים, מבוססת ראקאס, עם מעטפת אבטחת מידע כוללת של צ'ק פוינט. "השותפות הזו מעניקה יתרונות לנו ותועלות ללקוחות שלנו" "אנו שותפים עסקיים של בזק עסקים זה כמה שנים", אמר מסארווה, "והשותפות הזו מעניקה יתרונות לנו ותועלות ללקוחות שלנו. עבודה עם בזק משמעה הסרת הכאב הראש הכרוך בכל פרויקט ICT. מדובר בפרויקטים שהמאפיין המרכזי שלהם הוא שקט, עם זמינות מירבית של נציגי השירות, המכירות ובעיקר התמיכה הטכנית". "אנו דואגים לליווי מקצועי צמוד של כל לקוח ולקוח", סיכם מסארווה, "וכך אנו מסוגלים להעניק פתרון ממוקד, ממיטב הטכנולוגיה, עם מענה לכלל הדרישות הספציפיות של הלקוח. השנה פצחנו במהלך של הרחבת הפעילות שלנו ברחבי ישראל, וגם מהלך זה נעשה בשיתוף בזק עסקים". דניאל שמעוני, מנהל אגף לקוחות ושותפים עסקיים של בזק עסקים, הוסיף: "בזק עסקים מייחסת חשיבות רבה לפריסת תשתיות תקשורת לעסקים וארגונים בכל רחבי מדינת ישראל. שירותי התקשורת המתקדמים של בזק עסקים כוללים שירותי מחשוב, שרתים בענן ואינטגרציה, ופרויקטים מורכבים שמבוצעים תוך התאמה אישית לכל עסק וחברה. אנו מאמינים כי פריסת תשתית מתקדמת, רחבה ויציבה – תקדם את המגזר העסקי ותביא להתפתחות הכלכלית במדינת ישראל כולה. אנו רוצים להביא את בשורת תשתיות המחשוב והתקשורת המתקדמות ביותר לכלל הלקוחות הארגוניים, בכל גודל בישראל, ולעשות זאת במהירות וביעילות, ובאמצעות השותפים העסקיים שלנו אנו יכולים לעשות זאת ביתר קלות".

טרנד מיקרו (Trend Micro) היא חברת אבטחת מידע אמריקנית-יפנית שהוקמה ב-1988 ועוסקת בפיתוח תוכנת אנטי-וירוס ומערכות הגנה מפני נוזקות, רוגלות, דואר זבל ואיומים אפליקטיביים. מטה החברה פועל מארה"ב, ולחברה כמה חברות בנות ברחבי העולם, כשמועסקים בה כ-7,000 עובדים ב-50 מדינות שונות. אני מכיר היטב את טרנד מיקרו לא מעט שנים מפעילותה בעולם וגם בישראל. השבוע הגיעו להתארח במשרדי אנשים ומחשבים ובמאורת הנמר מנהלים בכירים יחד עם מנהלי החברה בישראל. כך שמחתי לפגוש ולהכיר את דהניה טאקר, שהפעילות של טרנד מיקרו בישראל מדווחת ישירות אליו, ואת ג'יימס לי, סגן נשיא לאסטרטגיה עסקית ו-OPS. בשיחה הקולחת שניהלנו נגענו באתגרים הנוכחיים בהגנה על מידע. העולם השתנה במהירות בזמן האחרון. איך טרנד מיקרו חווה את השינוי? טאקר: "החזון של טרנד מיקרו הוא עולם בטוח למידע דיגיטלי. השינויים שקרו בעולם היו צפויים. אמנם, משבר הקורונה האיץ מאוד תהליכים שהיו אמורים להתרחש ממילא, כך שהשינויים היו ועודם בהלימה מוחלטת עם החזון של החברה. "טרנספורמציה דיגיטלית מקדמת באופן ישיר את איכות החיים של בני אדם בעולם, והשינויים שקרו בעולם הפכו את ההגנה על הטרנספורמציה הדיגיטלית להכרח לשרידות, להמשכיות ולצמיחה של כל ארגון". מה מייחד את טרנד מיקרו? טאקר: "טרנד מיקרו מציעה פלטפורמה, שמעניקה לארגון הגנה רוחבית. כמו שאמרנו, העולם השתנה מבחינת ההגנה על המידע, וזה אומר שמשטח התקיפה הארגוני גדל, וממשיך להתרחב. בתחילת השנה טרנד מיקרו השיקה, בפעם הראשונה, פלטפורמה אחודה להגנת סייבר – Trend Micro Vision One – המתרכזת גם  בהגנה על מערך ה-OT לצד ה-IT. "מדובר באקו-סיסטם של אינטגרציות פנימיות ועם צדדים שלישיים, שמספק נראות ושליטה לאורך כל משטח התקיפה. כחברת פלטפורמה אנחנו המובילים בשוק בתחום זה, והחזון שלנו מתרחב הרבה מעבר. זאת משום שבעולם החדש הזה, כל המכשירים וכל המידע שעובר בהם מתחברים לאינטרנט. כבר היום, המכוניות החדשות שעולות על הכבישים הן מכוניות מחוברות. וכתוצאה מכך אבטחת סייבר מהווה חלק בלתי נפרד מהאקוסיסטם של הרכב החשמלי. דוגמאות נוספות הן  ציוד רפואי בבתי חולים, או ציוד תעשייתי כמו מכונות בקו ייצור, שבעבר היו מתחברות רק לחשמל, וכיום מחוברות גם לאינטרנט. כל אלה הצטרפו לבנק המטרות של פושעי הסייבר, ומנגד- טרנד מיקרו מציעה פתרונות ייחודיים לכל אחד מהתחומים. כשאנחנו אומרים שהחזון הוא עולם בטוח למידע דיגיטלי, אנחנו בהחלט מתכוונים לעולם בטוח לבני האדם. הגנה על מידע דיגיטלי, בדוגמאות שמניתי, קשורה בפיקוח נפש. "תשע מתוך עשר החברות המובילות ברשימת פורצ'ן גלובל 500, ועשרה מתוך עשרת הבנקים המובילים ברשימה בוחרים לשים את מבטחם בפתרונות ההגנה הרוחביים של טרנד מיקרו". "גם בישראל אנחנו מגדילים את הפעילות משנה לשנה, כאשר בשנה הבאה נוסיף להשקיע בסניף הישראלי.

נציב ועדת התקשורת הפדרלית האמריקנית, ה-FCC, קורא לאפל ולגוגל להסיר את אפליקציית טיק-טוק מחנויות האפליקציות שלהן, בטענה לחששות לביטחון הלאומי סביב החברה האם הסינית של טיק-טוק, בייטדאנס (ByteDance). במכתב ששלח למנכ"לים של אפל וגוגל, תיאר ברנדן קאר, נציב ה-FCC, את בייטדאנס כ"שייכת" לממשלת סין וכ"נדרשת על פי חוק לציית לדרישות מעקב (של ממשלת סין)". הוא אף ציטט דיווח באתר BuzzFeed News על כך, שהצוות הסיני של בייטדאנס ניגש לנתונים של משתמשי טיק-טוק בארה"ב בכמה הזדמנויות, וציין, כי ההאשמות הללו מעידות כיצד טיק-טוק "לא מצייתת לכללי המדיניות ששתי החברות שלכם דורשות מכל אפליקציה לציית להם". טיק-טוק הגיבה לידיעה, וציינה כי הדיווח ב-BuzzFeed "מטעה". לדבריה, "כמו חברות גלובליות רבות, לטיק-טוק יש צוותי הנדסה ברחבי העולם. אנו מיישמים בקרות גישה, כמו הצפנה וניטור אבטחה, כדי לאבטח את נתוני המשתמשים, ותהליך אישור הגישה מפוקח על ידי צוות האבטחה שלנו בארה"ב. טיק-טוק טוענת בעקביות, שניתן להעניק למהנדסים שלנו במקומות מחוץ לארה"ב, כולל סין, גישה לנתוני משתמשים בארה"ב על בסיס צורך ותחת בקרות קפדניות אלה". BuzzFeed מצידו הגיב לטענות, וציין, כי "אנו עומדים באופן מוחלט מאחורי הדיווח שלנו על כך שעובדי טיק-טוק מסין ניגשו לנתוני משתמשים בארה"ב בתדירות גבוהה הרבה יותר ממה שהיה ידוע קודם לכן, ואנו שמחים שטיק-טוק אף אישרה זאת בהצהרה שלה". באותו יום של הדיווח ב-BuzzFeed, הודיעה טיק-טוק כי העבירה את נתוני המשתמשים בארה"ב שלה לשרתי הענן של אורקל (Oracle) המבוססים בארצות הברית, וכי בסופו של דבר היא תמחק את הגיבויים של נתוני המשתמשים בארה"ב מהשרתים הקנייניים שלה. קאר ציין במכתבו, כי אינו בוטח בהודעה הזאת. לדבריו, "טיק-טוק טענה זה מכבר שנתוני המשתמשים שלה בארה"ב אוחסנו בשרתים בארה"ב, ובכל זאת זה לא סיפק הגנה מפני הגישה לנתונים מבייג'ין. ההצהרה של טיק-טוק, שלפיה 100% מתעבורת המשתמשים בארה"ב מנותבת לאורקל, לא אומרת מאום על מהיכן ניתן לגשת לנתונים האלה".

"ככל ארגון, אנחנו חשופים למגוון איומי סייבר, והכופרות בראשם. אנחנו מתמודדים עם מגוון איומים, פנימיים וחיצוניים, מצד האקרים שלוחי מדינות, לצד פושעי רשת שפועלים ממניעים כספיים. בהיותנו ארגון בריאות, אנחנו ניצבים מול כמה אתגרים, בהם מגוון איומים על מערכות רבות, ישנות וחדשות, והגנה על נכסי המידע שלנו – הם רגישים רפואית-אישית. גם דלף של פרטי רשומה רפואית אחת עלול להסב נזק גדול", אמרה הגר רשף פריד, מנהלת אבטחת המידע של קופת חולים מאוחדת. רשף פריד דיברה במפגש בכירים שנערך באחרונה בתל אביב, בהשתתפות עשרות מקצועני אבטחה. המפגש, שערכה נס (Ness), התקיים תחת הכותרת משברי סייבר – כרוניקה של מקריות? מהתנהלות לניהול אירוע סייבר, והנחה אותו אלעזר בירו, מנהל מערך סייבר קונטרול ב-נס. לדבריה, "מאוחדת היא ארגון הבריאות השלישי בגודלו במדינה, שמונה 1.74 מיליון מטופלים ואוחז בנתח שוק של 14%. לקופה יש 9,000 עובדים, מחציתם רופאים עצמאיים, שהם משתמשי קצה לכל דבר ועניין. יש לנו מערכות IT רבות, במערך מחשוב הטרוגני – חלקן מערכות ותיקות, שדורשות תחזוקה ייעודית, וחלקן – חדשות וחדשניות. עלינו לספק לכולם – המשתמשים, העובדים, השותפים והמטופלים – יכולת לתקשר ולהתחבר מכל מקום ובכל עת, תוך שמירה על חוויית שירות לצד רמת אבטחה קבועה וגבוהה". "הקורונה והמאבק בה – בליבת העשייה שלנו" רשף פריד אמרה ש-"הקורונה תפסה אותנו לא מוכנים. אלא שבניגוד לארגונים אחרים, אצלנו, הקורונה והמאבק בה הם בליבת העשייה שלנו. הקמנו מאפס מרכזי בדיקות וחיסונים, כולל תשתיות מחשוב ומעטפת אבטחתית והגנתית. הכנסנו בזמן אפס המון שירותים חדשים, עם חשיבה על צמצום החשיפה". "היקף האיומים בסייבר גדל מאז הקורונה באופן אקספוננציאלי", הוסיפה. "האקרים איראניים לא התביישו לנסות לתקוף בית חולים לילדים. ארגוני רפואה חשופים כפליים למתקפות לעומת שאר הארגונים". היא דיברה על המתקפה על שירביט וכינתה אותה "מכוננת". "הייתה זו הפעם הראשונה שבה הפנימו שזה לא אירוע טכנולוגי, אלא מהלך שמכוון לפגוע בארגון ועל כולם, כולל ההנהלה, להיות מעורבים בו", ציינה רדף פריד. על המתקפה על בית החולים הלל יפה אמרה מנהלת אבטחת המידע של מאוחדת ש-"היא לא הייתה היחידה. תוך כדי, האקרים ניסו לתקוף את כלל ארגוני הבריאות בארץ". ככלל, ציינה, "מתקפה היא עניין של זמן. השאלה איננה 'האם נותקף?' אלא 'מתי?', ועל לכן נדרש להתכונן ולתכנן את צעדי המנע". "האיומים", הדגישה רשף פריד, "רבים ומגוונים: ההאקרים רוצים להגיע לנתונים הרפואיים הרגישים; משתמשי הקצה עובדים מכל מקום, ואי אפשר לחסום אותם; יש כל הזמן ניסיונות להנדסה חברתית, לשכנע קורבנות התמימים לשלוח מידע חסוי; וההגנה על המכשור הרפואי מורכבת – מכשור רפואי חדשני, דוגמת קוצבי לב ומכשירי ניטור מחלות, משדרים נתונים לעננים". "אתגר גדול", הוסיפה, "הוא הצורך לדעת, במערכות השונות – IT, שו"ב, NOC ו-SOC, מתי תקלה הופכת לאירוע סייבר. יש קושי בסנכרון של כל הגורמים. כשאירוע מאומת כמתקפת סייבר, יש לרתום את כל הגורמים למטרה אחת". SOC פנימי או חיצוני? משולב! "במאוחדת", אמרה רשף פריד, "בחנו כיצד לבנות את מרכז תפעול האיומים החדש שלנו (SOC). התלבטנו בין שירות חיצוני להקמת מרכז פנימי, אצלנו. בחרנו במודל היברידי, המשלב את הטוב שבכל העולמות. במודל חיצוני, המערכת הייתה של גורם חיצוני, ולא היינו יכולים לחבר לה מערכות שמכילות מידע רפואי רגיש. במודל פנימי נדרשים תחזוקה וטיוב. במודל ההיברידי, המערכת שלנו ומומחי סייבר קונטרול מבית נס עוזרים עם המידע התפעולי – לטייב אותה. מרכז התמיכה במחשוב שלנו מתופעל גם הוא על ידי מומחי נס". היא הוסיפה ש-"התעקשנו שכולם, אנשינו ואנשי נס, ישבו צמוד למרכז, לטובת מעורבות גדולה מאוד של מרכז התמיכה בתרבות הארגונית והיכרות מעמיקה של המערכות. כך, ב-SOC ההיברידי אני יודעת מאיזו מערכת מגיעה ההתרעה ומה נדרש לעשות, ויש סנכרון ותמיכה מלאים בין אנשי מאוחדת ואנשי נס, תוך שילוב מוצלח של שני העולמות". לסיכום ציינה רשף פריד כי "באבטחת מידע, כמו במניעת מגיפות, אי אפשר להגיע לחיסון כולל, של 100%. ניתן לצמצם את הפגיעה עם אמצעים שונים, וכיוון שאין חסינות מוחלטת, עלינו להיות מוכנים. חלק מהמוכנות זה הניטור – לדעת לזהות, ובזמן, מתי יש אירוע".

אתגרי ענף ההיי-טק עלו על סדר יומן של הממשלה והכנסת כמה פעמים בשנה האחרונה. אחד המשתתפים ברבים מדיונים אלה היה מריאן כהן, נשיא חברת מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא מעניק ציון טוב לטיפול של הממשלה והכנסת בענף ההיי-טק. לדבריו, הן הצליחו להניע תהליכים, שייתנו בעתיד מענה לאתגרים של הענף, שדורשים מעורבות ממשלתית. "ראית ממשלה וחברי כנסת שבאו לעבוד, עם המון רצון טוב – וחבל שזה נעצר", ציין כהן בראיון. עוד הוא אמר שהתיאור הנכון למצב הנוכחי בענף ההיי-טק הוא לא משבר, כי אם תיקון שהיה צפוי. עורך: רון קסלר, מגיש: יהודה קונפורטס. איך התחושה שלך כתעשיין בימים אלה? האם אתה מוטרד? מודאג? "אני מוטרד, לא רק בגלל ענף ההיי-טק, אלא בכלל. התרגלנו במשך שנה לממשלה, שתפקדה לא רע, ששריה באו לעבוד – וזה נתן לנו תחושה של יציבות מסוימת. הרגשנו שדברים מתחילים לזוז. אני תמיד אומר שנורא קל להתרגל לדברים טובים, ועכשיו צריך רק לקוות שזה יימשך". כיו"ר האיגוד השתתפת בלא מעט ישיבות בממשלה ובכנסת. מה היו הציפיות שלך, מה מזה נעשה ומה לא? "אכן, הייתי בהרבה ישיבות, נפגשנו עם שרים ועם חברי כנסת. האתגרים השתנו. כשנכנסתי לתפקידי הנושא היה משבר הדולר, שהגיע לשפל של 3.1 שקלים. מבחינת היצואנים זה היה אתגר לא פשוט. ישבנו עם שרי הממשלה ועם נגיד בנק ישראל, ולשמחתי – המצב השתפר. האתגר השני שהתעצם הוא המחסור בכוח אדם, שהלך וגדל בגלל הגאות בשווקי ההון, הרצון לגייס עובדים במהירות ובכל מחיר". איך מגדילים את כוח האדם? "אי אפשר לגייס עובדים בהיי-טק ביום אחד והם לא נמצאים על המדף. זהו תהליך ארוך. לשמחתי, הממשלה והכנסת התגייסו למשימה והציבו את הגדלת כוח האדם בענף ב-50% בתוך חמש שנים כיעד לאומי. זה לדעתי צעד משמעותי, כי משימה כזו חייבת להיות מתוקצבת לטווח ארוך, בסיוע של הממשלה, וצריך להתחיל את זה מגיל בית ספר. אין ברירה. אף אחד לא יכול לייצר פתרונות מהיום למחר, אבל הייתה לנו תחושה שמשהו מתחיל לזוז. לצערי, זו מציאות שנמשכת כבר כמה שנים, ואף ממשלה לא מכהנת מספיק זמן כדי שתוכל לממש את התוכניות שלה – ולכן אני מודאג. בין היתר, צריך להרחיב את מעגל התעסוקה למגזרים כמו הערבים והחרדים, וללכת לפריפריה". יש אומרים שגם אתם מעט מפונקים, לא עושים מספיק בנושא ומעדיפים להישאר בתל אביב. "הם צודקים בכך שיש לא מעט בינינו שמעדיפים את תל אביב. יש לכך סיבות רבות. אבל התפקיד שלנו באיגוד הוא לא להילחם או לחנך את מנהלי החברות. מי שרוצה להישאר בתל אביב – שיישאר, אבל המחסור הוא כל כך גדול שיש מקום לכולם בכל מקום. יש, כמובן, את עניין התשתיות הפיזיות וגם האנושיות, וזה דבר שהממשלה צריכה לטפל בו. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, מכשירים כוח אדם ולא מחכים לממשלה. האם אפשר לעשות יותר? בוודאי. התפיסה שלי אומרת שהתוכניות לא צריכות להתבסס על מעבר עובדים מרוטשילד לדימונה, אלא ליצור שם מצב שיהיו שם חברות ותהיה שם חדשנות. שוחחתי לא מזמן עם ראש עיריית דימונה, בני ביטון, שהקים בעיר מרכז חדשנות לרובוטיקה והיי-טק. זה הכיוון, שם אנחנו צריכים להיות ולסייע. בנוסף, צריך לשלב יותר את האוכלוסייה הבדואית. בצפון יש אחוז ניכר של מפעלי היי-טק, אנחנו מעסיקים את כל המגזרים, כולל בני החברה הערבית. אבל כמובן שזה לא מספיק". כיצד אתה רואה את המשבר בהיי-טק? "אני לא אוהב את המילה משבר, ואסביר: התעשיה שלנו צומחת כל הזמן, וכדי לצמוח ולגדול חייבים לגייס כסף. אין ספק שעכשיו קשה יותר לגייס, כי לפני שנה היה קל מדי. המשקיעים זהירים יותר ומה שקורה כעת זה תיקון, שחלקו המשמעותי הוא דבר מבורך והיה צריך שיהיה. לכן, אני נזהר מלומר משבר, כי גם אלה שימצאו את עצמם מפוטרים יגויסו לחברות אחרות, וזה בסדר גמור".

הבוקר (ה') ניתן האות: חברי הכנסת ה-24 פיזרו אותה ונקבע התאריך לבחירות לכנסת ה-25 – ה-1 בנובמבר. בכך נכנס להילוך החמישי מרוץ נגד הזמן שמנהלת ועדת הבחירות המרכזית, שתפקידה להכין את הבחירות – הן ברמה הלוגיסטית והן בהיבטים הטכנולוגיים. במערכת הבחירות הנוכחית – גם בה – יש לוועדה שני אתגרים חשובים שהיא צריכה להתמודד איתם: הטיפול במערכות המחשוב והגנה מפני מתקפות סייבר. גם בחירות ממוחשבות זה חשוב, ועוד תהיה כאן התייחסות לכך בהמשך, אבל למערכת הבחירות הקרובה זה כבר אבוד. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שהשתתף אתמול בשבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב, שב והתריע על כך שוועדת הבחירות המרכזית לא ערוכה מספיק להגנה על תהליך הבחירות מפני מתקפות. בדו"ח המבקר על מערכת המחשוב המרכזית של הוועדה צוין שהיא החלה לפעול ב-2008, ולמרות זאת, ביקורות סייבר נערכו רק בתקופות בחירות, "כך שלא ניתן היה לבצע בדיקות מקיפות ומורכבות שכללו את כל ההיבטים הנדרשים להגנת הסייבר". בכל מערכת בחירות בשנים האחרונות יש סכנות ולעתים גם ביצוע של ניסיונות תקיפה של מערכות מחשוב ואפילו שיבוש תוצאות הבחירות. אבל עם הזמן, ובפרט בשנה האחרונה, ההאקרים השתכללו והסיכונים ממתקפות סייבר הלכו וגדלו, וזה עוד יימשך. מתקפות הסייבר הרבות והגדולות בשנים האחרונות, כולל על גופים כמו בית החולים הלל יפה והממשלה, מעלה את החשש שגם מערכות המחשוב של ועדת הבחירות המרכזית לא מאובטחות ברמה מספקת. השאלה היא לא האם יש אמצעי הגנה – אלה קיימים, אלא האם נעשו תרגולים ובדיקות חדירה ביותר משנה שהייתה בין מערכת הבחירות הקודמת לזו הנוכחית. לפי המבקר, זה לא בוצע, ומכאן הוא מצא לנכון להביע את דאגתו. האם ועדת הבחירות נתנה וגורמי הביטחון השונים, שהיא כפופה להם, יכולים להבטיח לציבור שנעשו כל הבדיקות והושקעו כל המשאבים כדי למנוע כל ניסיון של חדירה מוצלחת? ראשי הוועדה, ובראשם המנכ"לית, אורלי עדס, צריכים לתת תשובות ברורות לציבור על כך לא צריך להיות מומחה לסייבר כדי להבין מה המשמעות של מתקפת סייבר על מערכות המחשוב של ועדת הבחירות המרכזית. מדובר בנזק כבד, אולי אפילו הרה אסון, לדמוקרטיה. ולא חשוב בין אם מדובר במתקפה שתהיה מצידה של מדינה עוינת או של גורם כלשהו שתוצאות הבחירות המסתמנות לא ימצאו חן בעיניו והוא ירצה לשנותן. ואם המתקפה תהיה עוד לפני תחילת ספירת הקולות – תהליך הבחירות כולו עלול להשתבש, ויהיו אולי אזרחים שלא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע. הדבר יערער עוד יותר את אמון הציבור בוועדת הבחירות המרכזית ובכלל, במוסדות המדינה. האם ועדת הבחירות נתנה את דעתה על כך? האם גורמי הביטחון השונים, שהוועדה כפופה להם, יכולים להבטיח לציבור שנעשו כל הבדיקות והושקעו כל המשאבים כדי למנוע כל ניסיון של חדירה מוצלחת? ראשי הוועדה, ובראשם מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, צריכים לתת תשובות ברורות לציבור על כך. אנו צריכים להכריז בזאת על בחירות ממוחשבות זה מוביל לאתגר של מחשוב תהליך הבחירות – דבר שמדברים עליו כבר הרבה שנים, אבל כאמור, לא יהיה גם הפעם. תהליך ההצבעה הנוכחי הוא אותו תהליך שהיה בבחירות הראשונות אחרי הקמת המדינה, ב-1949. בימי דוד בן גוריון כך גם כיום – הבוחרים מצביעים לכנסת בפתק שמוכנס למעטפה, שבתורה מוכנסת לקלפי מקרטון, ונספרת ידנית, על ידי בני אדם. הדבר השונה הוא שבעוד שבבחירות לכנסת הראשונה לא היה מחשב, עכשיו יש, ותוצאות הבחירות מוזנות אליו. אבל תהליך ההצבעה עדיין ידני, כאמור. מן הראוי להזכיר לחברי הכנסת ולשרים, שצריכים להעביר חוק כדי שנעבור לבחירות דיגיטליות, שאנחנו כבר מזמן לא ב-1949 אלא ב-2022, וכמו שתהליכים רבים מוחשבו ונעשו פשוטים יותר, חוסכים יותר כסף וטובים יותר לאיכות הסביבה, כך צריך לעשות גם עם תהליך הבחירות. אותה השיטה כמו בבחירות לכנסת הראשונה. צילום: BigStock בחודש אפריל נערך הניסוי הגדול ביותר של בחירות ממוחשבות בישראל, במסגרת הבחירות להסתדרות. 600 אלף מצביעים נכנסו לקלפי מאובטחת, הקישו על מסך מחשב את הפרטים שלהם ולמי הם בוחרים להצביע – ובזה הסתיים התהליך. המידע עבר באופן אוטומטי למחשבי ועדת הבחירות המרכזית להסתדרות. אין כל סיבה שבמאה ה-21, מדינת הסטארט-אפ לא תבצע תהליך דומה בבחירות הכלליות. חברת המחשוב שמספקת פתרונות רלוונטיים לממשלה היא מלם תים. יושבים בה טובי המומחים – הן למחשוב בכלל והן לסייבר. כל מה שהם צריכים זה לקבל את האור הירוק מהכנסת ומהממשלה – ולצאת לתהליך. אבל עד כה הם מקבלים מירושלים אור אדום. ראשי ועדת הבחירות המרכזית כלל לא מוכנים לדון בזה – לא לפני מערכת בחירות, לא אחריה ובוודאי שלא תוך כדי. הם מספקים לכך תירוצים מתירוצים שונים על מחקרים שמזהירים מפני בחירות ממוחשבות, אבל מסרבים לקרוא את הדו"חות על מדינות שכבר מזמן שכחו מה זה להצביע באמצעות פתק, מעטפה וקלפי מקרטון. השיטה הנוכחית נוחה לחברי הכנסת, לשרים ולבעלי התפקידים שם למעלה. יש להם גישה מפא"יניקית, של "אם זה עובד – למה להחליף?". כרגיל, מחכים אצלנו לרגע שזה לא יעבוד, חלילה, והמעבר לבחירות ממוחשבות יבוצע רק לאחר שתוקם ועדת החקירה למה זה לא עבד. את מי יאשימו אז האחראיים לכך? ניחשתם נכון – את ה-ש.ג.

יבמ (IBM) הודיעה היום (ה') על מינויו של שי בנאים למנכ"ל יבמ ישראל. בנאים יחליף בתפקידו את דניאל מלכה, שהוביל את פעילותה של החברה בישראל מאז 2017. מלכה יתמנה לסגן נשיא לשירותי תמיכה טכנולוגיים ב-יבמ באירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA). בנאים, בעל מומחיות רחבה בתחומי התעשייה והטכנולוגיה, עם למעלה מ-20 שנות ניסיון, יהיה אחראי על הפעילות העסקית של יבמ ישראל, הגדלת ההכנסות והצמיחה, שביעות רצון הלקוחות ומעורבות העובדות והעובדים בישראל. "שי הוא מנהיג יוצא דופן שבשנים האחרונות הוביל בהצלחה מספר תפקידי ניהול בחטיבות הטכנולוגיה והייעוץ של יבמ בישראל, ויחד עם הצוות שלו סיפק ערך עצום ללקוחותינו", אמר הוראסיו מורל, מנכ"ל יבמ ספרד, פורטוגל, יוון וישראל. לפני מינויו למנכ"ל יבמ ישראל, שי היה דירקטור בתחום הסייבר וגם שימש כחבר הנהלה בחברה מאז 2013. ב-22 שנותיו בענק הכחול הוא מילא מגוון תפקידי ניהול, כולל הובלת חטיבת החומרה, חטיבת התוכנה, אגף המכירות הארגוניות והמסחריות וחטיבת הייעוץ העסקי בישראל. דניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל היוצא שימונה כעת לסגן נשיא לשירותי תמיכה טכנולוגיים ב-יבמ באירופה, המזרח התיכון ואפריקה. צילום: ניב קנטור "אנחנו בישראל נמצאים כיום בנקודה מפנה מרכזית שתעצב את עתיד התעשייה שלנו. תמונת המצב הגלובלית מאיצה את השיבוש ואת הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית רחבה ומהירה", אמר בנאים. "בישראל, יבמ ממוצבת כמובילה בתחומי הענן ההיברידי, הבינה המלאכותית, האוטומציה, הדטה ואבטחת המידע. השילוב של ההון האנושי ב-יבמ ישראל, עם האקוסיסטם של השותפים העסקיים והחדשנות פורצת הדרך של מעבדות המחקר והפיתוח שלנו, הופכים אותנו לשותף האידיאלי עבור לקוחות במסע הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. אני מצפה להמשיך ולעבוד עם הצוותים המקצועיים שלנו ולתרום לצמיחה של ישראל לטווח הארוך". בנאים הצטרף ל-יבמ בשנת 2000. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול מהמכללה האקדמית למנהל (COLMAN), ו-Executive MBA מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מנהיג עם רקורד בינלאומי, שמביא עימו לתפקיד היכרות עמוקה של התעשייה בישראל, וניסיון רב שנצבר בעבודה ברחבי ספרד, פורטוגל, יוון וישראל, המזרח התיכון ואפריקה.