נחשפה נוזקה מזן חדש במכשירי אנדרואיד. לפי חוקרי F5 Labs, הנוזקה – אותה הם כינו MaliBot – לרוב מתחזה ליישומי כריית מטבעות קריפטוגרפיים ומתמקדת בגניבת מידע פיננסי ונתונים אישיים, תוך יכולת לשלוט מרחוק במכשירים נגועים. הנוזקה התגלתה תוך כדי מעקב אחר סוס טרויאני ביישומי סלולר בנקאיים, בשם FluBot. החוקרים מדגישים כי אמנם נוזקת Malibot מתמקדת בלקוחות בנקאיים המשתמשים ביישומים דיגיטליים בספרד ובאיטליה, אך משתמשי מכשירי אנדרואיד בכל העולם חייבים להיות ערניים, בשל היכולת שלה לגנוב פרטי זיהוי ועוגיות ולעקוף קודים של אימות רב-גורמי (MFA). החוקרים ציינו את המאפיינים המרכזיים של הנוזקה: היא מתחזה ליישומים לכריית מטבעות קריפטוגרפיים בשם Mining X או The CryptoApp ומדי פעם ליישומים דוגמת MySocialSecurity – או Chrome; היא מתמקדת בגניבת מידע פיננסי, פרטי זיהוי, ארנקי קריפטו ונתונים אישיים; הנוזקה מסוגלת לגנוב ולעקוף קודים מרובי גורמים, 2FA/MFA; והיא בעלת יכולת לשלוט מרחוק במכשירים נגועים באמצעות מימוש שרת VNC. אור יעקב, דירקטור בכיר של גוף ההנדסה של F5 בדרום EMEA. צילום: יח"צ "לשים לב ליישומים לא לגיטימיים, המתחזים ליישומים בנקאיים" לדברי אור יעקב, מנהל בכיר של גוף ההנדסה של F5 בדרום EMEA: "ככל שהשירותים הדיגיטליים הבנקאיים מתרבים ומתרחבים, כך גם עולים איומים נוספים ומתוחכמים יותר, שמבקשים לנצל לקוחות תמימים. הנוזקה נבנתה בשלב זה על מנת לתקוף יישומים נפוצים בספרד ואיטליה, אך יש לצפות כי בחלוף הזמן, היא תעבור אימוץ – כדי לתקוף יישומים בנקאיים במדינות אירופאיות נוספות ובישראל. לכן, משתמשי אנדרואיד ישראליים חייבים לנקוט במשנה זהירות ולשים לב ליישומים לא לגיטימיים, המתחזים ליישומים בנקאיים". דור ניזר, חוקר אבטחת מידע בחברה ומי שהיה בין חושפי הנוזקה, כתב במחקר כי "השליטה והבקרה של הנוזקה ממוקמות ברוסיה, ונראה כי היא משתמשת באותם שרתים ששימשו להפצת הנוזקה Sality. הנוזקה היא עיבוד מחדש של נוזקת התחזות SOVA ("ינשוף"), שהתגלתה בראשונה ב-2021, עם פונקציונליות, שרתי שליטה ובקרה, דומיינים וטווח פגיעה רחב יותר. הנוזקה מציגה בפני הקורבן דף מזויף, כולל לינק". לדברי החוקרים, "הרב-גוניות של הנוזקה והשליטה שהיא מעניקה לתוקפים על המכשיר גורמים לכך שהוא יכול לשמש למגוון רחב יותר של התקפות, מעבר לגניבת אישורים ומטבעות קריפטוגרפיים. כל יישום שעושה שימוש בדף הצפייה (WebView), עלול לגרום לגניבת האישורים והעוגיות של המשתמשים". החוקרים ציינו כי "בשנת 2021 חלה עלייה בהדבקות של נוזקות שחילצו נתונים, בלא לחתור להצפנה וכופר. נוזקה רבת יכולות זאת, משמשת תזכורת לכך שמגמות ההתקפה של היום הן אף פעם לא האיום היחיד שיש לשים לב אליו".

בשעות האחרונות מדווחים לקוחות פרטנר ברחבי הארץ על תקלת גלישה, שמונעת מהם לגלוש הן ברשת הקווית והן ברשת הסלולרית רשת של החברה. לפי הדיווחים, התקלה נובעת מבעיה אצל מד-נאוטילוס, הספקית הבינלאומית של חברת התקשורת, שדיווחה על תקלה כפולה בשני מיקומים ברחבי העולם, והודיעה כי מהנדסי החברה פועלים בשעה זו לתיקונה..". מפרטנר נמסר: "בשעה האחרונה החלו שיבושים אצל ספק תקשורת בינלאומי חיצוני, המשפיעים בין השאר גם על חלק מלקוחות פרטנר אשר חווים קושי בגלישה סלולרית ובגלישה ביתית. הנושא בטיפול גורמי ההנדסה של פרטנר אל מול הספק. אנו מתנצלים על אי הנוחות הזמנית".

מיקרוסופט, כך לפי דיווח של סוכנות הידיעות הרוסית TASS, חסמה את האפשרות להוריד את Windows 10 ואת Windows 11 עבור משתמשים רוסים. לפי הדיווח החברה עשתה זאת בהפתעה, מבלי להודיע על כוונתה זו מראש, ומשתמשים מתוך רוסיה שמנסים להוריד באופן רשמי את מערכות ההפעלה מהשרתים של מיקרוסופט מקבלים הודעת שגיאה שמספרת שהן לא בנמצא. מיקרוסופט טרם סיפקה תשובה רשמית האם מדובר בהחלטה מודעת של החברה או בתקלה, אך משתמשים רוסים, שהשתמשו ב-VPN כדי לזייף התחברות לאינטרנט ממקומות אחרים ולא מרוסיה, הצליחו להוריד את הקבצים בקלות ללא כל תקלה. מדובר בעוד צעד שלוקחת מיקרוסופט – שהיא מהחברות שבחרו בפירוש צד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, ונענו לקריאה לחרם על רוסיה בידי מדינות המערב וארצות הברית בכללן. הענקית האמריקנית מרדמונד עצרה את המכירות של המוצרים שלה ונכון לעכשיו לא מבצעת מכירות של מוצרים ושירותים חדשים. החברה אף תרמה מיליוני דולרים למאמצים ההומניטריים באוקראינה, ואף מעבר לכך הכפילה את התרומות של עובדי החברה למאמצים הללו.

"ענף ההיי-טק לא הגיע עד היום לפריפריה. זו בושה גדולה לענף עצמו ולמדינת ישראל", כך אמר אתמול (ג') מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנפתח בירושלים ויימשך יומיים. ח"כ ביטון דיבר במסגרת מושב 'החדשנות כמנוע לצמיחה וצמצום פערים', שנערך בחלק השני של האירוע. ביטון המשיך למתוח ביקורת על הענף: "ההיי-טק בישראל עשרה אחוזים משוק התעסוקה, מוביל בעולם, 17% מהתמ"ג, אבל – הוא גם מינוס 10 עם 6% בנגב ו-4% בצפון", אמר הח"כ. הוא הוסיף ומתח עוד ביקורת על הפערים בין המרכז לפריפריה ואמר: "בהוד השרון 40% מותאמים מקצועות להיי-טק. בפריפריה 15%, אבל הם מחכים להעסקה. הם יקימו כמו בירוחם, מצפה רמון, ערד וב"ש. זה אפשרי להביא את בשורת ההיי-טק וצמיחה מכלילה, שתביא את הבשורה גם לפריפריה". בהמשך אמר כי יש להביא את החדשנות לכל תחומי המקצועות ולא רק להיי-טק. לדבריו, "ניתן להביא חדשנות לעולם הישן, והצורך של הציבור בעולם הפנאי ועולם השירותים גדל, ולכן בכל הענפים האלה ניתן לייצר חדשנות". עוד אמר ביטון לבאי הכנס: "הבחירות בולמות את קידום המדינה, הן נגזרו עלינו. כחול לבן רוצה שיהיה תקציב, זה כמעט אבוד, אבל נביא את המיטב גם עכשיו וגם בעתיד". ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שהשתתף באותו מושב אמר: "עצם העיסוק בהגברת החדשנות הוא נכון. אותן כלכלות שהתמקדו והשקיעו בחדשנות הן אלו שהגיעו לביצועים טובים יותר. הפערים העצומים בין ישראל למדינות אחרות מוסברים על ידי ההשקעה בחדשנות והטמעתה. זו השקעה אדירה ונכונה, ואם השאלה האם אנחנו אמורים להתערב בתחום זה – אז התשובה היא כן. אנחנו צריכים להתערב בצורה פרו-אקטיבית כדי להטמיע יותר חדשנות בכל תהליכי הייצור והשירותים שלנו". סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה, מיכל פינק, אמרה: "אנחנו רואים פערים משמעותיים בתעשייה שאינה טכנולוגית בייצור מתקדם וחוסר באלמנט של ביג דטה בסדרי גודל נמוכים משל מדינות אירופה".

מאת ערן אמרג'י   אוטומציה עסקית תופסת תאוצה והופכת לחלק בלתי נפרד מעסקים וחברות המסוגלות לאמץ חדשנות לטובת שיפור הפעילות העסקית. ענף האוטומציה העסקי מאופיין בצמיחה מטאורית בהיקפים של השקעה ומימוש, ועל פי הערכות שונות, מדובר בשוק של יותר מ-30 מיליארד דולר עד לסגירת העשור הנוכחי. הטכנולוגיה תמיד מתפתחת, והעולם בלתי צפוי מכדי להיות מוכן באמת לכל תרחיש. אבל זה לא אומר שלא ניתן לבנות בקלות את התהליכים הדרושים באופן אוטומטי כדי להסתגל לאתגרים בתעשייה. כאן נכנס לתמונה ה-Low Code, שמאפשר לבצע אדפטציה לחיבור בין המערכות על- ידי כתיבת קטע קוד קצרצר ופשוט המותאם לצורך. מעצם היותה מובילה בתחום הטכנולוגי, מדינת ישראל מקדימה את שאר העולם באימוץ החדשנות וממציאה מחדש את הדרך שבה עסקים מתנהלים ברחבי העולם. ככל נתקדם עם הזמן יהיה ניתן לראות לא מעט ארגונים מכניסים את האוטומציה לחייהם בדיוק כפי שקרה עם עולם ה"ענן". ביום שלישי (21.06) נערך כנס No Code/ Low Code, שבו חשפה וויסנטר (Voicenter), המתמחה בפתרונות תקשורת מבוססי ענן למגזר העסקי, את פלטפורמת האוטומציה החדשה שלה – Connector Center. הממשק החדש יאפשר לכם לחבר בין מערכת המידע הארגונית שלכם למערכת הטלפוניה בצורה הכי פשוטה וידידותית שיש וללא צורך בפיתוח יקר וארוך. כל מה שיהיה עליכם לעשות הוא לבחור את מערכת המידע הארגונית שלכם ולהגדיר איזו פונקציה במערכת המידע תופעל בהתאם ללוגיקה העסקית שלכם. שלומי גוטמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד שותף ב-וויסנטר מציין, כי "חברת וויסנטר חרתה על דגלה להוביל טכנולוגית את עולם הטלפוניה בענן, וכדי שזה יקרה עלינו להסתכל לעתיד בלבן של העיניים ולהקדים את קצב התפתחות השוק. Connector Center היא פלטפורמה חדשנית המאפשרת חיבור פשוט, קל ויעיל לכל מערכות המידע הארגוניות ולפלטפורמות תקשורת נוספות כגון וואטסאפ, טלגרם ורשתות חברתיות. כמובן, כמו כל טכנולוגיה חדישה, גם זו תתפתח עם הזמן ותגיע למימדים עצומים, ואנחנו מעוניינים להיות שם לפני כולם". צילום מסך מתוך Connect Center. צילום: וויסנטר   ניצן גוטמן, מנכ"ל ומייסד שותף ב-וויסנטר , הוסיף, כי "עתיד עולם האוטומציה בשילוב טלפוניה עסקית כבר כאן! מימוש של תהליכים עסקיים באופן אוטומטי לחלוטין באמצעות ממשק אינטואיטיבי וללא צורך במפתחים מביא את הבשורה בשוק התקשורת. על מנת לממש את החיבור כל שעל המשתמש לעשות הוא לבחור את האפליקציה/ מערכת המידע ולהגדיר מתוך תפריט אילו פעולות הוא מעוניין לממש מול מערכת הטלפוניה בענן המתקדמת שלנו. המהלך יביא לגידול מסיבי של מערך השותפים טכנולוגיים של וויסנטר שיוכלו לחבר בקלות את הלקוחות למרכזייה הכי מתקדמת בישראל." וויסנטר מתמחה בפתרונות תקשורת מבוססי ענן למגזר העסקי, אשר מספקים פתרונות מרכזייה וירטואלית הן לארגונים והן למוקדי Call Center בכל גודל בארץ ובחו"ל במודל של שירות חודשי. בנוסף, וויסנטר מספקת מגוון כלי API למפתחי מערכות מידע, שרוצים לבצע אינטגרציה למערכות התקשורת הארגוניות. לקבוצה יש גם פעילויות נוספות הפונות למגזר הפרטי והציבורי, כאשר הכל מבוסס על טכנולוגיה ייחודית שפותחה בחברה. בין לקוחות החברה נמנות חברות עסקיות גדולות, חברות תקשורת, אתרי מסחר מהגדולים בישראל, משרדי ממשלה, עיריות וכן אלפי לקוחות עסקיים נוספים בארץ ובחו"ל. מעוניינים לשמוע על מגוון הכלים האוטומטים שיש ל-וויסנטר לשיפור חוויית הלקוח, המשלבות גידול בהכנסות חסכון בהוצאות התפעוליות? מוזמנים ליצור קשר.   הכותב הוא סמנכ"ל השיווק ב-Voicenter.

מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, הודיע אתמול (ג') כי החברה החליטה למנות את דאג הרינגטון למנכ"ל רשת החנויות הפיזיות שלה, במקומו של דייב קלארק, שהתפטרותו מהתפקיד צפויה להיכנס לתוקפה ב-1 ביולי. עוד החליטה החברה לאחד את פעילויות התפעול שלה תחת הנהלתו של ג'ון פלטון, שידווח להרינגטון. הרינגטון הוא בעל ניסיון רב בעסקים של אמזון למגזר הלקוחות הפרטיים. במייל ששלח לעובדי החברה ציין ג'סי את הניסיון הזה: "הרינגטון הצטרף לחברה ב-2005 כדי להקים את עסקי החומרים המתכלים שלנו. ב-2007 הוא הוביל את הייסוד של אמזון פרש וב-2015 מונה למנהל הפעילות למגזר הלקוחות הפרטיים בצפון אמריקה". בפני הרינגטון עומד אתגר לא קל, משום שלאחר נסיקה בתקופת הקורונה, ברבעון הראשון של השנה הנוכחית נרשמה האטה בעסקי המסחר של אמזון, ובדו"ח שדיווח על תוצאות הרבעון היא כללה תחזית להאטה נוספת בתחום: החברה חוזה שדו"חות הרבעון השני יראו הכנסות מתחום זה בסכום של בין 116 ל-121 מיליארד דולר, בעוד שהאנליסטים ציפו שהסכום יעמוד על 125 מיליארד דולר. הדבר הביא את המשקיעים להורדה של 10% בשער המניה של החברה, אם כי לאחר מכן הוא חזר לעלות. עם זאת, ייתכן שיש נקודת אור עבור הרינגטון ואמזון, משום שבחודש הבא החברה מתכננת לקיים את יום המכירות הידוע שלה, Prime Day, שבו מוצעות לקונים הנחות נרחבות. יחד עם המינוי של הרינגטון, אמזון משנה את שם התפקיד ממנכ"ל מגזר הלקוחות העולמי למנכ"ל החנויות העולמי. החברה לא מסרה את הסיבה לשינוי זה.

"בעוד שהטכנולוגיה שינתה את העולם, ובמובנים מסוימים הפכה אותו למקום טוב יותר, התלות של ארגונים ואנשים פרטיים בה הביאה לגידול באיומי הסייבר. לא רק שהאיומים גדלו בהיקפם, אלא שבמקביל, ההאקרים השתכללו ביכולות התקיפה שלהם, כשהקורונה, עם שינוי דפוסי העבודה של ארגונים לעבודה מרחוק ומהבית, הביאה להגדלת משטחי התקיפה הפוטנציאליים. בנוסף, חל גידול דרמטי בהיקף מתקפות הכופרה – הן ה-'נורמלי' החדש בעולם האיומים. כל ארגון נדרש להיערך באופן פרו-אקטיבי ומוכלל לקראת מתקפת הסייבר הבאה, שכבר איננה שאלה של האם, אלא של מתי. מנהל אבטחה שלא יעשה כך – יטבע באוקיינוס האיומים", כך אמרה ענבל אשוח, מנהלת תחום הגנת סייבר ב-DNA-IT. אשוח התראיינה לאנשים ומחשבים במסגרת שולחן עגול בנושאי אבטחת מידע, שאותו ערכה ההחברה ללקוחותיה היום (ד') ב-Rooftop Sky Bar ברעננה. לדבריה, "כל מנהל.ת אבטחה עומד.ת מול שורת איומים וסיכונים שהארגון חשוף אליהם. תמונת האיומים דינמית, והשינוי התמידי בהם הוא הקבוע היחידי. משימות חדשות נוספו בעקבות מגפת הקורונה: הגנה על שרשראות האספקה ומימוש עבודה מרחוק באופן מאובטח, לצד מענה לשלל הרגולציות המגזריות. כלל מגיני הסייבר סובלים מאותה הבעיה – מיעוט שעות שינה, ותפקידנו הוא להקל עליהם". "הגנת הסייבר הנדרשת: הוליסטית, חכמה ומדויקת" "נדרשת הגנת סייבר הוליסטית וחכמה, שתענה באופן נכון ומדויק לכל סוג של איום ובכל משטח תקיפה, ותעניק את היתרון למול המתקפה הבאה", אמרה אשוח. "עברו הימים שבהם הטמעת פיירוול ואנטי וירוס הספיקה". היא ציינה את "מעטפת הפתרונות ושירותי הגנת הסייבר", לדבריה, ש-DNA-IT השיקה לפני שנה, תחת השם Shield. "הפתרונות האלה מאפשרים לארגונים לקבל אוסף מוצרים, הדרכה, הטמעה ותמיכה מקצה לקצה. המוצרים מגיעים בתצורת תוכנה כשירות (SaaS), והם בתחומי ה-EDR, האבטחה ב-ווב, סינון הדואר, האימות הרב גורמי (MFA), ניהול החשיפות, העדכונים וההטלאות, הטיפול בהוצאה ובהכנסה של קבצים, בקרת ההרשאות, הטיפול במידע המבוזר באון-פרמיס ובסביבות מרובות עננים ואפליקציות, ניהול הסיכונים, המיקרו-פילוח ומניעת מתקפות כופרה", הוסיפה. "עוד אנחנו מספקים שירותי תחקור של אירועי סייבר וניטור שלהם", אמרה. "יש לנו מחלקת אנשי סייבר, שמתמחים בהטמעת תריסר פתרונות שונים בתחום, עם מיקוד במענה מותאם לצרכי הלקוח. בטרם הטמעת המוצרים, אנחנו מאפיינים את מצב האבטחה וממפים את הפערים. לצד ניהול האבטחה מצדנו, אנחנו מאפשרים ללקוחות הארגוניים יכולות גישה ובקרה משלהם, עם קביעת מדיניות האבטחה ואכיפתה. שקיפות היא רכיב מפתח באבטחה. יש לנו צוות תגובה לניהול אירועים, שפועל גם הוא 24/7. כך, אנחנו מסייעים למנהלי התשתיות ואבטחת המידע להתמודד עם מצוקת כוח האדם המקצועי בהגנת סייבר ולקבל שקט תעשייתי, עם ערך ותמורה תפעולית נמוכה". "נגדיל את ההיצע שלנו בעולמות אבטחת המידע והגנת הסייבר", סיכמה אשוח. "אנחנו עונים על שלל צרכים ודרישות: ריבוי האיומים, המחסור במקצועני אבטחה, והרצון של ארגונים להתמקד בליבתם העסקית ולא בהשלמת פערי אבטחה שהוזנחו". אורן זילברמן מסיסקו ישראל הציג באירוע את חטיבת האבטחה של החברה, Cisco Security, ואמר כי "לצד פעילות מודיעין האיומים שלנו, TALOS, אנחנו מספקים מענה לתחומי סינון הדואר והגלישה המאובטחת, עם יכולת לניהול אחיד של התראות ויצירה של ההקשרים בין אירועים". בר חורי מקומוולט ישראל הציג את מטאליק – "מיזם של גיבוי כשירות בענן. הפתרון מעניק מענה למגוון אדיר של מקורות מידע, באופן מאובטח – עם בקרת גישה". כמו כן, הוא הציג את פתרון ציד האיומים של החברה, המבוסס על רכישתה את TrapX הישראלית. גדעון פלי מקייטוורקס אמר כי "בעקבות ההודעה של סייברארק שהיא תפסיק לתמוך בכספת הווירטואלית שלה נכנסנו לוואקום שנוצר בתחום ואנחנו מחליפים מערכות רבות שלה – בשלנו". רומי ליס מ-ויקאריוס ציינה ש-"פיתחנו פלטפורמה אוטונומית, מקצה לקצה, להטלאות ועדכוני אבטחה. המערכת מספקת מנגנון הטלאה שפועל באופן שקוף, בענן, ברמת מערכות ההפעלה וברמה האפליקטיבית – ללא צורך בחיבור VPN".

ההיי-טק חשוף בתקופה האחרונה לביקורת הולכת וגוברת על מיעוט החברות שנמצאות בפריפריה ועוברות אליה – דבר שמעמיק את הפערים הקיימים בין המרכז לאזורים אלה. השר לפיתוח הנגב והגליל, עודד פורר (שמשמש גם שר החקלאות), הוא השר שמשרדו אחראי לעידוד חברות היי-טק לעבור לפריפריה ולהגדיל את חלקן של חברות אלה באזורים המרוחקים יותר. ימים אחדים לפני שהממשלה והכנסת מגיעות, ככל הנראה, אל קיצן, השר פורר הסביר בראיון לאנשים ומחשבים את תפיסת העולם שלו לגבי הבאת חברות היי-טק לנגב ולגליל. לדבריו, אחת הסיבות שאין מספיק חברות היי-טק בפריפריה היא העובדה שאין באזורים אלה מספיק תשתיות – בתחומי התחבורה, החינוך, הבריאות, התרבות ובעוד תחומים שמושכים אנשים לעבור מקום מגורים. "הקלות במס כבר לא עובדות והן לא מספיקות. איש היי-טק שרוצה לעבור לנגב צריך לדעת שיהיו שם תעסוקה לשני בני הזוג ובתי ספר לילדים, ושהוא לא יצטרך לנסוע לתל אביב כדי לבלות", אמר. בקדנציה הקצרה של הממשלה, פורר פעל על מנת להפוך ישובים בפריפריה למרכזים עצמאיים, שמספקים שירותים לעצמם ולסביבה. זאת, במטרה שהם יוכלו להתחרות עם ישובים אחרים, לרבות במרכז הארץ, ושהילדים ובני הנוער בפריפריה יקבלו את החינוך הכי טוב, כדי שסיכוייהם להתקבל ללימודים אקדמיים ולעבודה יהיו שווים לאלה של בני גילאים אלה במרכז הארץ. המשרד לפיתוח הנגב והגליל שותף תחתיו להשקעות במיזמים משותפים עם משרדי ממשלה שונים. אחת מאותן השקעות באה לידי ביטוי במכרז ראשון מסוגו שמסתיים בימים אלה לבחירת חברה שתקים לעסקים בפריפריה חנויות אינטרנטיות, כדי שהם יוכלו להרחיב את הפעילות העסקית שלהם – בהשקעה של 45 מיליון שקלים. בנוסף, הממשלה משקיעה בהקמת מרכזי חדשנות בבאר שבע ובדימונה, שיאכלסו יזמים בתחום ההיי-טק, ומרכזי חינוך להכשרת בני נוער למקצועות המחר. "המטרה היא שתושבי הפריפירה יוכלו לעבוד באזור שבו הם גרים ולא יצטרכו לבלות שעות בכבישים כדי לנסוע למרכז על מנת להתפרנס", אמר פורר. טקס חנוכת מרכז החדשנות בבאר שבע. השר עודד פורר שלישי מימין, ולימינו ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. צילום: דייגו מיטלברג "חייבים להפוך את הנגב למרכז בפני עצמו" הראיון עם פורר נערך בתחילת השבוע, עוד לפני ההחלטה של ראש הממשלה, נפתלי בנט, לפרק את הממשלה, והפך לראיון סיכום רק בדיעבד. לרשות פורר עמדה, למעשה, שנה אחת ליישום תוכניותיו. מדובר במעט זמן, אבל לדבריו, זה מספיק זמן כדי להתחיל להניע תהליכים שיביאו את השינוי. כיצד אתה רואה את השילוב של החדשנות וההיי-טק בפיתוח הנגב והגליל? "הפערים בין הפריפריה למרכז אינם חדשים וזה אתגר של שנים. פיזור האוכלוסייה בישראל לא הגיוני, ואם זה יימשך בעשורים הבאים, לא נוכל לקיים כלכלה הגיונית. היעד שהצבתי לעצמי בתחילת הקדנציה הוא שאני לא רוצה להפוך את ערי הנגב והגליל לערי שינה, שהתושבים שלהם מבלים חצי מזמנם על הכבישים. אנחנו חייבים להפוך את הנגב למרכז בפני עצמו, וכך גם את הגליל". היעדים האלה קיימים כבר שנים, אבל חברות ההיי-טק עדיין לא נוהרות לאזורים אלה. "אמת, מפני שאין שם את מעטפת השירותים והאקו-סיסטם שחברות אלה צריכות לקבל עם הגעתן לפריפריה. חברות היי-טק לא עוברות לפריפריה רק בגלל הטבות מס – זה כבר לא עובד". איך משנים את זה? "אלה תהליכים ארוכי טווח, שהתחלנו בהם לאחר עשרות שנים של הזנחה. הדבר המרכזי שעשינו השנה הוא שבפעם הראשונה התקיים שיתוף פעולה אמיתי בין כל המשרדים הממשלתיים שקשורים בפריפריה, כל אחד בתחומו: חינוך, בריאות, המשרד שלנו ועוד, וגם הרשויות המקומיות. כתוצאה מכך, למשל, יחד עם משרד החינוך אנחנו מקדמים הקמת מרכזים לחינוך מדעי שילמדו שם מתמטיקה, פיזיקה כימיה ואת שאר מקצועות המדעיים, ברמה הגבוהה ביותר. בנוסף, בשבוע שעבר הנחנו אבן פינה למרכז חדשנות בדימונה, שדומה לזה שכבר פועל בבאר שבע. המרכז יעבוד במתכונת של חללי עבודה ויאפשר ליזמים של חברות סטארט-אפ בראשית דרכן לעבוד שם במחירי שכירות זולים יחסית. המקום יכלול בנוסף מרכז להכשרות מקצועיות שונות. הוא ייתן שירות גם לערד, וכך זה יהיה בעוד ישובים בצפון ובדרום. זה יגדיל את הכדאיות של חברות ההיי-טק להגיע לאזורים אלה – להעביר לשם עובדים ולהעסיק עובדים מקומיים. הקצינו לזה 20 מיליון שקלים בשנה האחרונה". אז בעצם, אתם מייצרים עבור חברות ההיי-טק את המעטפת כדי להגיע לפריפריה, אבל לא פועלים מולן ישירות. "לא רק. פועל גם מול חברות כמו התעשיה האווירית, שמעבירה לירוחם מפעל מעטרות. קל לנו יותר לעבוד בנושא זה מול חברות ממשלתיות ותעשיות ביטחוניות, כי חברות ההיי-טק הן פרטיות". הכניסה למרכז היי-טק שכבר קיים בפריפריה – פארק תעשיות בר לב שבגליל. צילום: קרלוס הגדול, מתוך ויקיפדיה מה עם יישובי הצפון? "גם בצפון וגם בדרום אנחנו מקימים תשתיות ליזמויות חדשנות שמתאימות לאזור. לדוגמה, מרכז הפודטק בקריית שמונה. העברתי החלטת ממשלה להקים שם מרכז מחקר בינלאומי למזון בגלל האקו-סיסטם שיש באזור. בדרום אנחנו הולכים על מיזם ענק – פארק תעשיות של חקלאות מדברית, יחד עם עיריית אילת ויישובי חבל אילות. זאת, כדי לשנות את ההנחה שלפיה אילת זה רק תיירות. יש שם פוטנציאל אדיר". כיצד מסייעים לתושבי הפריפריה לקבל הזדמנות שווה בעסקים ובמסחר? "זאת נקודה מאוד חשובה, שעלתה במיוחד בתקופת הקורונה. עסקים שלא היו ערוכים לאי-קומרס – לא שרדו. אלא היו גם עסקים בפריפריה ששרדו, ואפילו הגדילו את הפעילות שלהם. כאן עשינו את אחד המהלכים החשובים ביותר של הממשלה: פרסמנו מכרז בהיקף של 45 מיליון שקלים לבחירת חברה שתסייע לתושבי הפריפריה להקים חנויות דיגיטליות, כולל הדרכה, הטמעה ואספקת כלים. זאת, כדי שעסקים בפריפריה הרחוקה, שפועלים באזורים אלה, יוכלו להתרחב למקומות חדשים בעזרת המסחר המקוון. המכרז כבר הסתיים ואנחנו בודקים את ההצעות, שהגיעו מחברות מובילות. זה יכול להיות שינוי אדיר עבור התושבים שם ופוטנציאל ליצירת עוד מקומות תעסוקה". בסופו של דבר, נראה שנושא הפריפריה לא נמצא בסדר עדיפויות לאומי. התקציב שלכם הוא כחצי מיליארד שקלים בלבד. "כשנכנסתי לתפקיד הוא עמד על הרבה פחות. אבל זה כסף גמיש, כי הוא חלק משיתופי פעולה בין המשרדים השונים – שגם זה שינוי שהממשלה הזאת הצליחה לעשות. וזה מביא כבר לתוצאות, כמו מעבר צה"ל לדרום, ומגעים עם חברות רב לאומיות ועם התעשיה האווירית". מה לגבי ערים חכמות בפריפריה? גם זה אמצעי לצמצום פערים. "נכון, והוצאנו מכרז גדול, בהיקף של 200 מיליון שקלים, לעידוד רשויות מקומיות בפריפריה לבצע פרויקטים שונים, כולל של ערים חכמות. בעיה מרכזית של רשויות מקומיות בפריפריה היא העדר תקציבים לממש פרויקטים כגון של ערים חכמות, כי יש להן דברים דחופים יותר לעשות, והמשרד שלנו מסייע להן. זה כולל גם רשויות במגזרים הערבי והחרדי".