אריאל קורן, עובדת גוגל (Google) בארצות הברית, ששמה מעיד על מוצאה היהודי-ישראלי, הגישה תלונה נגד חברת הענק בטענה, כי זו נקמה בה בשל ביקורתה על פרויקט הענן הישראלי נימבוס  שהיקפו 1.2 מיליארד דולר, שגוגל זכתה בו יחד עם AWS (אמזון ווב סרביסס). לפי פרסום בלוס אנג'לס טיימס, זמן קצר לאחר שקורן, מנהלת שיווק מוצר בגוגל לחינוך, סייעה לנסח מכתב בשם עובדי גוגל ואמזון, שלפיו פרויקט נימבוס יאפשר מעקב אחר פלסטינים וכן יסייע בהרחבת ההתנחלויות הישראליות, הבוס שלה הציע לה לעבור לברזיל או לאבד את משרתה. קורן טוענת בתלונתה לוועדה הלאומית ליחסי עבודה, כי אין זו אלא נקמה על ביקורתה וגם על דיווחה על הטרדה ואפליה לכאורה מצד עמית בצוות שלה. מוקדם יותר השבוע, יותר מ-500 מעמיתיה חתמו על עצומה, המאשימה את הנהגת גוגל ב"נקמה לא מוצדקת" נגדה. "למרבה הצער, המקרה של קורן עולה בקנה אחד עם המוניטין המסוכנים של גוגל על נקמה בעובדים בעקבות ביקורת שעלתה לכותרות בתקשורת בשנים האחרונות – ובמיוחד נגד אלה שמדברים נגד חוזים המאפשרים אלימות של המדינה נגד אנשים בשוליים", נכתב בעתירה, על פי לוס אנג'לס טיימס. "מיד לאחר שסייעתי בהתארגנות נגד חוזים לא אתיים (ויומיים אחרי שחזרתי מחופשה), גוגל נתנה לי 17 ימים להתחייב לעבור לסאו פאולו – או לאבד את העבודה שלי. יותר מ-500 עובדים עתרו, אך גוגל טרם ביטלה את פעולת הנקמה", צייצה קורן בטוויטר. RIGHT after I helped organize against unethical contracts (& 2 days after returning from #disability leave), Google gave me 17 days to commit to moving to Sao Paulo—or else lose my job. Over 500 workers have petitioned, but @Google has yet to rescind the act of retaliation. pic.twitter.com/P9iOMaUbse — Ariel Koren (@ariel_koko) March 15, 2022 עוד אמרה קורן, כי "העצומה הקוראת לבטל את ההשתתפות בחוזה נימבוס של גוגל ואמזון נחתמה על ידי 1,000 עובדים, אבל אני הייתי אחת משני עובדי גוגל שדיברו על כך בפומבי". גוגל הכחישה את הטענות, ודובר החברה אמר: "חקרנו ביסודיות את הטענות של העובדת הזאת ומצאנו שאין נקמה".

בעוד שלושה חודשים יסתיים עידן משמעותי מאוד ביקום הדיגיטלי: אינטרנט אקספלורר (Internet Explorer), הדפדפן הוותיק של מיקרוסופט (Microsoft), יחדל להתקיים כיישום עצמאי. לכבוד המאורע, וגם כדי להזכיר שהמועד הולך ומתקרב, שחררה החברה הודעה מפורטת. מיקרוסופט כבר הודיעה לפני שנה כי ה-15 ביוני 2022 יהיה היום בו היא תפסיק לתמוך ב-IE, שהגיע עד גרסה 11 לפני שהוחלף בידי  דפדפן אדג' (Edge) – שמאז הוחלף גם הוא בגרסה מעודכנת של Edge, כזכור. עדכון למערכת ההפעלה יגרום לכל מי שילחץ על הצלמית של IE להפעיל למעשה את הדפדפן החדש יותר, שיופעל במצב תאימות. מצב התאימות אפשרי כי מיקרוסופט משאירה מתחת גם את המנוע הבסיסי של IE. מצב התאימות, עם זאת, ימשיך בהיבטים מסוימים עד זמן די רב עבור שימושים, בעיקר ארגוניים, שעדיין משתמשים במנוע של IE 11. או כפי שבמיקרוסופט בעצמם מציינים בתזכיר הרשמי ששחררו: "הוא בעצם יפסיק לעבוד בגרסאות מסוימות של Windows 10". כך, לדוגמה, התמיכה בדפדפן הישן למעשה תימשך עד עמוק ב-2029 עבור גרסת ה-IoT של חלונות, ובחלק מהגרסאות הארגוניות יש תמיכה עד מאי 2023, כולל תמיכה.

יוניסוק (Unissoc), החברה הגדולה ביותר בסין לייצור מעבדים לטלפונים חכמים, ספגה מכה תדמיתית קשה. חברת האבטחה קריפטווייר זיהתה פגיעות אבטחה משמעותית בטלפונים שמבוססים על מעבדי החברה. מדובר בפגיעות שיכולה לאפשר להאקרים להשתלט על התפקודיות של הטלפון ולשאוב ממנו את כל הנתונים. יוניסוק היא אמנם חברה קטנה יחסית, אך בשנה האחרונה היא צברה תאוצה גדולה למדי בשוק מכשירי הכניסה ואפילו בטלפוני ביניים ברמה הראשונית שלהם. חברת האבטחה פרסמה רשימה ארוכה למדי של דגמי הטלפונים שיש בהם מעבדים הכוללים את התקלה הזאת, והיא מכילה גם דגמים של מותגים שמוכרים היטב במערב – נוקיה, מוטורולה, ואפילו טלפון יחיד של סמסונג. קריפטווייר אמנם פרסמו את המידע רק לאחרונה, אבל לטענתה, היא דיווחה לחברה ולרשויות על הפגיעות כבר במהלך דצמבר 2021, כלומר לפני כשלושה חודשים, כשהמעבד העיקרי הוא מדגם Unisoc SC9863A. החברה ממליצה להתייעץ עם היצרניות כדי לוודא מה אפשר לעשות כדי להתגבר על התקלה, ובינתיים, ואולי בכלל, לא להשתמש בטלפונים שברשימה. "בשוק הטלפונים היותר ויותר תחרותי, הכרחי שהיצרנים יבססו וישמרו אמון בין ספקים ומשתמשי קצה", אמר אלכס ליסל, מנהל טכני ראשי בקריפטווייר. "טכנולוגיית הליבה שלנו, המספקת סריקת פגיעות מהירה ואוטומטית ללא חדירה לנתוני משתמשי קצה, מסייעת לבעלי עניין למצוא ולתקן פערי אבטחה ופרטיות קריטיים במהירות וביעילות רבה יותר, מה שמגביר את האמון מול אתגרי אבטחה מורכבים".  

ה-FBI ו-CISA – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארה"ב, הנפיקו התרעה מפני מתקפות סייבר וניסיונות פריצה לרשתות תקשורת לווייניות. זאת בעקבות גורם רשמי אוקראיני, שאמר כי האקרים פגעו באחת ממערכות הלוויין של המדינה. ההתראה היא חלק מיוזמת "Shields Up" של CISA להגיב למתקפות סייבר פוטנציאליות רוסיות המהוות חלק מהסכסוך באוקראינה. "פריצות מוצלחות לרשתות תקשורת לווייניות עלולות ליצור סיכון בסביבות התקשורת של הלקוחות שלהן", התריעה CISA, "בהתחשב במצב הגיאו-פוליטי הנוכחי, יוזמת Shields Up שלנו מבקשת מכל הארגונים להוריד משמעותית את הסף שלהם לדיווח ולשיתוף אינדיקציות על פעילות סייבר זדונית". ויקטור ז'ורה, סגן יו"ר השירות הממלכתי לתקשורת מיוחדת והגנה על מידע באוקראינה, אמר בשבוע שעבר לכתבים, כי החבלה הדיגיטלית בלוויין KA-SAT של Viasat שעות לפני הפלישה הרוסית "הובילה לאובדן עצום בתקשורת באזור, ממש בתחילת המלחמה". בשבוע שעבר דווח כי NSA – הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, המודיעין האוקראיני וארגון אבטחת הסייבר הממשלתי הצרפתי ANSSI – חוקרים אם הפריצה הזו שהופעלה על ידי האקרים הנתמכים על ידי רוסיה. בתחילת החודש, ארה"ב העבירה לוולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, טלפון לווייני מאובטח. זאת, כדי שיתאפשר קשר עימו ממקום המסתור שלו בקייב הבירה. עוד בתחילת הלחימה, פנה מיכאלו פדורוב, סגן ראש הממשלה והשר לשינוי דיגיטלי של אוקראינה, וביקש את עזרתו של אילון מאסק להשאיר את ארצו מחוברת לאינטרנט תחת המתקפות הרוסיות. סטארלינק הוא שירות האינטרנט בלוויין, שחברת החלל של מאסק, SpaceX, מקדמת ומוכרת זה מכבר. החזון של מאסק כולל עשרות אלפי לוויינים שיקיפו את כל כדור הארץ ויאפשרו חיבור לאינטרנט מכל נקודה על הכדור, בלא תלות בתשתיות קרקעיות, כמו אלה שנהרסו במתקפה הרוסית. מאסק נענה לבקשה, וצלחות קליטה נוספות של סטארלינק הגיעו לאוקראינה המופגזת. כך מערכת האינטרנט הלוויינית של מאסק הייתה לחיבור האינטרנט היציב היחיד באוקראינה – שאינו שייך לרוסיה. מומחי אבטחה ציינו, כי אבטחת הסייבר בעולם הלווייני הוא תחום שצבר תאוצה בחודשים האחרונים. כך, מחוקקים במדינה, כמו גם גופים וגורמים נוספים, לוחצים על המשרד להגנת המולדת, DHS, לצרף את החלל כעוד מגזר בעולם בתשתיות הקריטיות, בדיוק כמו עולמות הבריאות או האנרגיה. בעבר, CISA, שהיא גוף במשרד, כבר בחנה כיצד לטפל באבטחת סייבר בחלל. במקביל, חיל החלל האמריקני החל באחרונה לקיים תחרויות פריצה.

בעקבות הערכת מצב שקיימו הלילה בכירי משרד התקשורת על רקע העומסים הצפויים בהלוויה של הרב חיים קניבסקי ז"ל שתתקיים היום (א'), צופה משרד התקשורת קשיים בביצוע שיחות סלולר באזור ההלוויה. המשרד מבקש מהציבור להימנע מלעשות שימוש שאינו דחוף במכשיר הסלולרי על מנת לאפשר זמינות במצבי חירום. במקרה חירום מומלץ לנסות לחייג למוקד 100 גם אם אין קליטה. המשרד פנה לחברות הסלולר, ותואמה עימן פריסת מוגברת ועיבוי תשתיות לצורך אופטימיזציה של הרשתות. מסע ההלוויה יחל בשעה 12:00, אבל כבר משעות הבוקר המוקדמות הגיעו רבים לחלקת הקבר ולאזור ביתו של הרב. בהערכת מצב של משרד הבריאות נאמר, כי צפי המשתתפים בהלוויה הוא בין 800 אלף למיליון איש. ההערכה היא שרבים מהמגיעים להלוויה ישהו בה עד שעות הערב המאוחרות, וצפי סיום האירוע הוא בין 22:00 ל-2 בלילה. במשטרה המליצו לציבור להימנע מהגעה לאזור גוש דן. על מנת לצמצם התקהלויות, מסע ההלוויה יועבר בשידור חי על מסכי ענק שימוקמו במספר אתרים בעיר בני ברק. חברת בזק פעלה הלילה לחיבורם.

שם ותפקיד: עדי ארביב, אנליסטית מומחית לאבטחת סייבר ודטה, נוניים (Noname). ותק בתפקיד: חודש וחצי. תפקידים קודמים: אין השכלה/שירות צבאי: מחקר טכנולוגי ביחידה טכנולוגית מובחרת בצבא. משפחה: רווקה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז שהייתי קטנה התעניינתי במחשבים. זה התחיל במשחקי מחשב שהייתי צופה באחים שלי משחקים בהם והמשיך בתיכון כשבחרתי במגמת מחשבים. משם התגלגלתי לתפקיד טכנולוגי בצבא, ואחרי 4 שנים השתחררתי לעולם של ההיי-טק. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? בחודש וחצי שאני בחוץ לא הרגשתי אפליה נגדי. ההורים שלי חינכו אותי לשאוף תמיד גבוה ולמצוינות בכל תחום שאני עושה ולא לוותר. זה גרם לכך שגם בתיכון כשהייתי הבחורה היחידה במגמת סייבר, לא נשברתי ונשארתי על אף שהסביבה הייתה גברית. בצבא זה נמשך, סבבו אותי בעיקר גברים, אבל הייתי רגילה לזה כבר מהתיכון. לכן, עכשיו, כשגם בתעשייה זה כך, אני מרגישה שזה המקום הנוח שלי. כמובן שהייתי מעדיפה לראות יותר נשים בתעשייה, ואני יודעת שיש בעיקרון מגמה חיובית של נשים שעושות הסבת מקצוע או שבוחרות בתואר למדעי המחשב, אבל אני חושבת שזה לא מספיק. אני שמחה לראות שיש הרבה ארגונים כמו she codes, שמטרתם להביא נשים לתעשייה ולצמצם את הפער הקיים. בעיניי, אם כל אישה תראה עצמה כשווה בין שווים, תדע להעריך את עצמה אובייקטיבית, לבקש העלאות בשכר ולהיות בטוחה בעצמה הן בדיונים והן בראיונות עבודה, האפליה שנשים מרגישות תצטמצם משמעותית. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? בחודש וחצי שאני עובדת בתעשייה לא הרגשתי את זה. לא יודעת לגבי חברות אחרות אבל החברה שבה אני עובדת – Noname – מצליחה לשמור על אווירה משפחתית ונעימה, שמקבלת את כולם כמו שהם, כשכולנו פועלים למען מטרה משותפת, ובלבד שאין הרגשה של אפליה כלפיי בפרט, כלפי נשים בכלל, או כלפי פלח אוכלוסייה אחר.

מדברים הרבה על חדשנות בחינוך, כיתת העתיד, טכנולוגיות מציאות רבודה, אווטארים ועוד. "האמת שאלו אכן טכנולוגיות מלהיבות שיהיו חלק מהעתיד, אבל בינתיים הילדים שלנו מגיעים לבתי הספר ונתקלים במציאות שנמצאת שנות אור מאותן טכנולוגיות", כך אמר ערן גופר, מנהל מגזר החינוך במיקרוסופט ישראל. גופר תיאר את גישת החינוך על פי מיקרוסופט: "קיימים מספר עקרונות בסיסיים עבור טכנולוגיות שיכולות לשנות את פני הלמידה היום – ראשית, זמינות ונגישות לכל מורה ותלמיד בכל מקום ובכל זמן, כמו כן נדרשת סביבה מודרנית מותאמת לחינוך ומשלבת פדגוגיה, וכמובן, סביבה מאובטחת השומרת על ילדינו. Microsoft Teams for Education עקרונות אלו הינם אבן יסוד בגרסה החינוכית של טימס – Microsoft Teams for Education – שלא בכדי נחשבת לפלטפורמת הלמידה המתקדמת בעולם. היא לא מסתפקת בהעברת ידע, אלא מעודדת סקרנות, יצירתיות, למידה עצמאית ומעורבות של התלמידים בכיתה – אלמנטים קריטיים לשיפור ההישגים ולאיכות הפדגוגיה, שלאו דווקא באים לידי ביטוי בשיעור הפרונטלי או המקוון (ב-זום). את Microsoft Teams השיקה ענקית הטכנולוגיה העולמית ב-2017 כהרחבה לחבילת שירותי הענן Office365. במקור, זוהי פלטפורמת תקשורת המשלבת צ'ט, פגישות וידיאו, אחסון קבצים ואינטגרציה בין יישומים. הגרסה החינוכית של טימס הגיעה מאוחר יותר, ועם פרוץ הקורונה זינקו היקפי השימוש בה בקצב מסחרר – מעשרות אלפי מורים ותלמידים בישראל במרס 2020 לפי ארבעה בתוך שבועיים. כיום מספר המשתמשים בעולם עומד על למעלה ממאה מיליון". כלי התקדמות הקריאה מבוסס ה-AI כחלק מסביבת החינוך של מיקרוסופט קיימות מספר טכנולוגיות שזמינות כבר היום לכלל בתי הספר ושעושות שינוי מהותי באופן הלמידה, המובילה בהן היא כלי התקדמות הקריאה מבוסס ה-AI, המשולב בכיתה הדיגיטלית Teams, ומאפשר לתלמידים.ות תרגול קריאה עצמאי ולמורה חסכון בזמן וקבלת מיפוי של התקדמות הכיתה. הכלי מאפשר תרגול והתקדמות קריאה ב-37 שפות והושק השנה גם בעברית! גופר שיתף על מהלך הטמעת כלי התקדמות הקריאה בישראל וסיפר בחיוך: "עברית שפה קשה, גם לכלי מבוסס בינה מלאכותית, אז פנינו למומחים – מורים ומדריכי שפה ואגף מיומניות שפה של משרד החינוך ויצאנו לדרך עם אתגר הקריאה שיסייע באימון ודיוק המערכת בעברית". לאתגר נרשמו כ-350 מורים ומדריכי שפה מ-220 בתי ספר ברחבי הארץ, שיאמנו את הכלי באמצעות תרגול של כ-35,000 תלמידים במהלך החודשים הקרובים, כאשר הליך הבדיקה והתיקון של המורים יוטמע במערכת ויאפשר לכלי להפוך למדוייק יותר ולהוות נדבך משמעותי בקידום תרגול דיגיטלי עצמאי של מיומנויות שפה בישראל. קידום חדשנות חינוכית ברחבי ישראל כלי זה מצטרף לטכנולוגיות ותחומים נוספים שמיקרוסופט מקדמת ברחבי הארץ בתחום החינוך, כגון שילוב אלמנטים של למידה רגשית (SEL) בלמידה דרך כלי ה-Reflect המפותח במרכז הפיתוח של החברה בהרצליה, שילוב משחוק דרך גרסת החינוך של מיינקרפט (Minecraft Education Edition) בלימודי היי-טק, תכנות וכל תחומי הדעת ההומניים והמדעיים, קבלת תובנות ונתונים על הכיתה הדיגיטלית, המתאפשרות היום לצוותי הוראה אשר עושים שימוש בסביבת טימס לחינוך, קורסי הכשרה והתנסות לתלמידים ומורים במקצועות העתיד, ועוד. כ-1,500 בתי ספר מחוברים כיום לסביבת טימס, ומשרד החינוך מחבר דרך המערכות שלו כל מוסד חינוכי שמעוניין בכך, ללא עלות. בצד משתמשי הקצה ניתן לגשת למערכת, עם רמת אבטחה מהגבוהות בעולם, מכל מחשב, טאבלט או סמארטפון, דרך האפליקציה או הדפדפן. כל שנדרש הוא גישה לרשת, וביישומים רבים המאפשרים עבודה אופליין, גם זה לא הכרחי. החיבור הוא חינמי ומיידי, ללא צורך בהתקנה מורכבת או הרשאות מיוחדות.

כמו הרבה מאוד חברות אחרות מרחיבי הגלובוס, גם NTT, ענקית הטלקום היפנית, מחזיקה בישראל מעבדת חדשנות. מדובר למעשה במעבדת חדשנות של חברת הבת NTT Research, שהתחיל לפעול ביולי 2021, תחת המנכ"לית נועה אשר, במטרה לפתח אקו סיסטם שיאפשר לחברה ליצור סינרגיות עם תעשיית ההיי-טק הישראלית. המרכז עוסק בתחומים שונים של התעשייה הדיגיטלית המודרנית, ואחת המדעניות הבכירות בו היא פרופ' אלט בויל, שהיא גם פרופסור חבר בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת רייכמן, שם היא מנהלת את מרכז המחקר של היסודות והיישומים של התיאוריה הקריפטוגרפית (FACT). בויל, שנכנסה לתפקידה לפני מספר חודשים, מספרת כי "מעבדת החדשנות של NTT בישראל משמשת נקודת מיקוד לכל היחידות העסקיות של NTT ברחבי העולם, במגזרים שונים עם דגש על סייבר, בריאות דיגיטלית ואוטומציה של בינה מלאכותית. אנו עובדים על ארבעה עמודי תווך, אינטגרציה ומסחור של מוצרים ושירותים שנוסדו בישראל, שותפויות הקשורות למחקר ואקדמיה, יועצי השקעות לזרועות ההשקעות של NTT ושירותי מעבדה ייחודיים". ואיך קבוצת המחקר מקושרת ל-NTT? "עם למעלה מ-112 מיליארד דולר בהכנסות גלובליות, ל-NTT יש 1,000 יחידות עסקיות ו-320 אלף עובדים ביותר מ-80 מדינות ואזורים. המשימה של NTT ישראל היא לתמוך בהתפתחות היחידות העסקיות של NTT ולקוחותיהן, לקדם חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית. אנחנו גם עובדים עם NTT על קידום יוזמות הערכת אבטחה ושירותים מותאמים אחרים. חלק משירותים אלו כוללים גישה לכוח משאבי אנוש של ישראל". רשתות אפס אמון בויל – שקיבלה את הדוקטורט שלה ב-MIT, ושהיא בעלת תואר B.Sc מ-Caltech (המכון הטכנולוגי של קליפורניה), שניהם במתמטיקה, ואשר שימשה כפוסט-דוקטורט בטכניון ישראל ובאוניברסיטת קורנל – עוסקת ב-NTT, כמו באוניברסיטה, בעיקר באבטחה, שמבחינת NTT הוא התחום העיקרי של מרכז הפיתוח המקומי. "אני עובדת על מחקר בסיסי בקריפטוגרפיה, שמטרתו לעצב פתרונות אבטחה מהדור הבא", היא מספרת. "בפרט, אני מתמקדת במשהו שנקרא 'חישוב מאובטח (רב-צדדי)' – כלים המאפשרים שימוש בנתונים רגישים מבלי להתפשר על האבטחה שלהם. לדוגמה, במקום לתת את כרטיס האשראי או מספר תעודת הזהות שלך כדי להשלים עסקה, המידע יכול להיות מאומת על ידי פרוטוקול חישוב מאובטח, מבלי לחשוף אותו לעולם לצד השני". מה מיוחד בו לעומת תחומי אבטחה אחרים? "זה הפך לתחום מחקר מרגש באמת, שבו פתרונות ממוקדים נאספים על ידי חברות וסטארט-אפים לשימוש במקרים מיוחדים מסוימים, ושבו לפיתוחים החדשים שלנו יש פוטנציאל עצום להשפעה עתידית. לדוגמה, אחד היישומים שלו הוא אסטרטגיית אפס אמון – Zero Trust Strategy". מה ההבדל העיקרי בהשוואה לאמצעי אבטחת מידע אחרים? "אסטרטגיית אפס אמון היא גישה עדכנית לאבטחת מערכות. פעם עסק היה עובד קשה מאוד כדי להגן על הגבול בין הרשת הפנימית שלו לעולם החיצון, ואז היו מתייחסים לכל דבר מבפנים כבטוח ומהימן. עם השנים, התברר שהגנה על הגבול הזה ב-100% היא לא ממש ריאלית – בשלב מסוים, מכשיר כלשהו ייפגע. אסטרטגיית אפס אמון אומרת בעצם שלעולם אסור להפסיק לעמוד על המשמר, ואפילו לא לתת אמון במכשירים 'ידידותיים' בתוך המערכות הפנימיות. חישוב מאובטח מתאים מאוד למודל הזה, ככלי חזק להסרת הצורך באמון מיותר". מעבדת החדשנות של NTT בישראל. NTT Research. פשרות שצריך לקבל האם הגישה הזו אינה גורמת לחיכוכי יתר? זה לא מאריך את ההליכים ואפילו לפעמים מתסכל? "כמובן, יש עלויות והאטות שמגיעות יחד עם הלך הרוח הזה. אבל זו דרך בטוחה יותר להתנהל עסקית, שיכולה בסופו של דבר לחסוך הרבה יותר". האם את מאמינה שניתן לפתח הצפנה שלא ניתן לפרוץ? "מבחינה קריפטוגרפית, כן. אבל תמיד צריך לשים לב שסכמת ההצפנה היא בדרך כלל לא החולייה החלשה, למשל בהשוואה לפרצות יישום או הנדסה חברתית". האם יש לנו סיכוי במאבק בפשיעת הסייבר, או שכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לצמצם הפסדים? "זה קרב קשה, ללא ספק. יותר ויותר התקפות מתקדמות יוצאות כל הזמן. עם זאת, אני אופטימית. אבל אולי השאלה שלך הייתה צריכה להיות 'מה זה אומר לנצח?' אם זה אומר שאף אזרח לא ייפול קורבן לפשע סייבר, אז לא, כנראה שלא. אבל אם זה אומר שאנחנו עדיין מסוגלים לשמור על אינטרנט וכלכלה עולמית יציבה ומתפקדת, אז אנחנו כבר מנצחים". ויש לי שאלה אחרונה שתמיד מציקה לי: בלוקצ'יין, קריפטוגרפיה, כסף וירטואלי – באמת העתיד של כלים כלכליים או יותר משהו שפושעי סייבר אוהבים להשתמש בו? [צוחקת] "לצערי קצת משניהם, אבל בסך הכל אני מאמינה שיש להם פוטנציאל מוצק לתמוך בכלכלה של העתיד".