כלל ביטוח ופיננסים עוברת בשלוש השנים האחרונות מסע דיגיטלי מורכב, שבמסגרתו פעולות רבות הופכות לאוטומטיות והיא מוציאה שירותים חדשים, דיגיטליים. לצורך כך היא ביצעה השקעה גדולה, שגורמים בשוק מעריכים אותה בעשרות מיליוני שקלים. חלק ניכר מהפרויקטים הללו נעשו ונעשים על גבי תשתית של VMware. בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים, חיים אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות ב-כלל, מתאר את המסע. "נושא הדיגיטל נמצא על שפתי כל האנשים בחברה כבר כמה שנים – גם בהנהלה, גם בקרב אנשי הביזנס ולא פחות מכך – אצל אנשי ה-IT", אמר אינגר. "נהוג לומר ש-'בכל רע יש גם טוב'. משבר הקורונה הוא אמנם רע, אבל בהיבט הדיגיטל יצא ממנו המון טוב: הרבה מאוד יוזמות, שבעבר נתפסו כ-'נחמד שיש' (Nice to have), הפכו לכורח המציאות. בשנתיים האחרונות עשינו קפיצת מדרגה וסגרנו פערים של כעשור. עשינו זאת באמצעות לא מעט טכנולוגיות חדשניות, של VMware וספקיות אחרות". "כך", ציין, "מיד עם הסגר הראשון, בשל השקעות עבר טכנולוגיות שביצענו, הייתה לנו היכולת להעביר בלחיצת כפתור אלפי עובדים למודל עבודה מרוחק, מהבית. זאת, כי בעשור הקודם ביצענו פרויקט וירטואליזציה של תחנות קצה, עם פתרון Horizon VDI של VMware. הוא התרחב במהלך השנים והגיע לבשלות טכנולוגית לכל הארגון בשנה שעברה. עבורנו, הפרויקט נולד לימים הטרופים שהיו, שבהם חברות נאלצו לסגור את שערי המשרדים שלהן ולהעביר את העובדים לעבודה מהבית. זה מה שעושה את ההבדל בין רציפות להשבתה עסקית: 4,200 עובדי כלל ביטוח ופיננסים עברו לעבוד מבתיהם באמצעות מערכת זו". לדבריו, "תשתית Horizon משמשת את כלל ביטוח על בסיס יומי, כך שהמעבר לעבודה מהבית נעשה בצורה חלקה. התשתית נבנתה כבר לפני כמה שנים, והיא מנוהלת ומתוחזקת על ידי צוות התשתיות של החברה, שהעביר אלפי עובדים לעבודה מרחוק ללא כל הכנות והתקנות". כך בוצע המעבר לעבודה מהבית ב-כלל. צילום: אילוסטרציה - BigStock "בעוד שהמתחרים רכשו טכנולוגיות, אנחנו כבר היינו מסודרים" אינגר ציין כי "עם ההודעה על הסגר הראשון אמרנו להנהלה: 'אתם רוצים שהעובדים יעבדו מהבית? אין כל מגבלה טכנולוגית' – כי היינו ערוכים מראש. שמרנו על 100% מהיכולות של כל אחד ואחת מהעובדים, כאילו הם היו במשרד. היה לנו אפס איבוד פונקציונליות לעובדים וללקוחות". "בין השאר", אמר, "העברנו לתצורת עבודה מרחוק את 600 נציגי השירות שלנו. הבאנו למצב שבו הם עבדו מהמחשב הביתי שלהם – ולא בטלפון, וכך מנענו מצב שבו מערכת ניהול המוקד 'הולכת לאיבוד' ומביאה להגדלת העומס ולהמתנה בתורים". כאן מספק אינגר אנקדוטה שתסבר את האוזן: "ההנהלה שאלה אותי 'האם אתה צריך משהו? כי כל המתחרים רוכשים ציוד וטכנולוגיות להיערך למצב החדש'. השבתי: 'אנחנו מסודרים'. הטמענו פלטפורמת ענן פרטי, שלא 'מתחשבת' בהפסקת החשמל, כי העובד מקבל מחשב וירטואלי. הבאנו לצמצום משמעותי בהוצאות כוח אדם על תחזוקת ציוד הקצה והקטנה דרסטית בצורך לרענן את הרכש לתחנות העבודה. שיפרנו את רמת ההגנה: גם אם חלילה נוזקה חדרה למחשב, מספיק לעשות עדכון והיא מנוטרלת". גרסאות חדשות לאפליקציות בכל שבועיים – במקום פעם ברבעון "נתנו עדיפות לכל נושא הדיגיטציה", אמר אינגר. "למשל, אפליקציה שלנו הייתה הראשונה שמאפשרת לבצע תהליך שלם של הפקת פוליסת ביטוח מלאה דרך הנייד. ככלל, המיקוד שלנו בתקופה האחרונה הוא על הנגשת כמה שיותר שירותים בדיגיטל". "כך", הוסיף, "בשנה שעברה הטמענו את טנזו מבית VMware, שהיא סל של מוצרים ושירותים שמאפשרים מודרניזציה של אפליקציות ותשתיות. קיבלנו תוכנה איכותית לייצור באופן רציף ולהאצת מחזורי שחרור המוצרים. עשינו זאת כדי שנוכל לקחת אפליקציות ליבה, דוגמת מערכת ביטוח אלמנטרי ומערכת ביטוח בריאות. אלה מוצרים שאנשים רוכשים באתר, עם סוכן ובלעדיו. עד הקורונה, גרסאות חדשות לאפליקציות הונפקו מדי רבעון, כי מדובר היה באפליקציות מונוליטיות ענקיות, שבהן כל שינוי דרש בדיקה מקצה לקצה. עם טנזו פירקנו את האפליקציות הללו למיקרו-שירותים והעברנו אותן לטכנולוגיות עדכניות, דוגמת אנגולר. בדרך זו האצנו את שחרור הגרסאות, שיוצאות כעת מדי שבועיים – במקום בכל שלושה חודשים. עם הפלטפורמה בנינו תהליכים אוטומטיים לחלוטין, ללא מגע יד אדם, דיגיטליים מקצה לקצה. התחלנו להעלות אפליקציות עם סיום הפרויקט, באוקטובר האחרון, ומאז אנחנו ממשיכים להכניס לשם עוד ועוד תהליכים: התחלנו בהליכי הפקת מסמכים וארכיון מסמכים, ומאז עברנו לתהליכים נוספים". אינגר ציין כי "מסע דיגיטלי צריך לפנות גם פנימה, ולא רק החוצה. אישרנו לצוותי הפיתוח לקבל על גבי טנזו ענן פרטי עם שרתים רגילים, כאילו הם נצרכו בענן. המפתח נכנס לפורטל, מבקש שרת, מכניס פרטים ומקבל את המבוקש, בלי מייל לאדמין ובלי טלפון לסיסטם. הכול אוטומטי". לסיכום הוא אמר ש-"עולמות התשתית מבוססי VMware אפשרו לנו המשכיות עסקית והתאוששות מאסון, לצד יכולת עבודה מהבית ופיתוחים בקצב מואץ. הדיגיטל, ברמה שכזו, מאפשר לנו להנפיק ללקוחות תהליכים עסקיים יעילים, ממוכנים ומקצה לקצה. כך נמשיך להיות תחרותיים וחדשניים בשוק דינמי, שמשתנה במהירות. פרויקטי הדיגיטל הללו הניבו לנו התייעלות וחיסכון של מיליוני שקלים במצטבר. נערכנו אתמול – לקראת המחר".

לפי דיווחים שונים, שלב הייצור הניסיוני של הדור השלישי של דגם ה-iPhone SE המוזל של אפל עומד להתחיל בקרוב, והספקיות השונות בשרשרת הייצור מכינות את עצמן לשלב לייצור ההמוני של המכשיר, לקראת השקתו הצפויה בתחילת 2020. שלב הייצור הניסיוני הוא השלב שלפני הייצור ההמוני, ותחילתו הקרבה מעידה על כך שיציאתו לשוק של המכשיר החדש הולכת ומתקרבת, כשהצפי הוא סוף מרס 2022. דגם ה-SE החדש צפוי להיות דומה למדי לקודמיו, ולפי הדיווחים יכלול כפתור בית פיזי, שיכלול גם קורא טביעת אצבע. המסך יישאר בגודל 4.7 אינץ', אבל המעבד שלו ישודרג למעבד A15 המאפשר שיפורים ביכולות הצילום. רבים ממשתמשי ה-iPhone עדיין מעדיפים את הגודל הקומפקטי שלו, וסביר להניח שכאשר אפל תפסיק את ייצור מכשירי ה-iPhone‌ mini בעל מסך ה-5.4 אינץ', כנראה כבר השנה, ימלא דגם ה-SE חלק חשוב בקו המכשירים של החברה. מחירו עמד בהשקה האחרונה על החל מ-399 דולר, וצפוי כי גם הדגם החדש ישמור על רמת מחיר זו.

הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, תקף היום (ד') את הקריאה החדשה "הטובים לסייבר" – פרפראזה על האמרה הידועה "הטובים לטיס", שטבע עזר ויצמן ז"ל כשהיה מפקד חיל האוויר. רא"ל כוכבי אמר בטקס סיום קורס טיס, שנערך בבסיס חיל האוויר בחצרים, שהמסר הזה משקף "אובדן דרך". "שלט ענק ניצב בימים אלה בהרצליה, ועליו כתוב 'הטובים לסייבר'", ציין הרמטכ"ל. "לא, לא, זאת טעות. המסר המגולם בשלט עמוק יותר מכפי שהוא עשוי להיראות, והוא משקף אובדן דרך ופגיעה בערכים אצל חלק מהאוכלוסייה. זה מסר שנאמר לעתים בהומור, או בציניות, או במעשים – והוא מחלחל ומחליש את יסודות החברה. הטובים הם קודם כל הלוחמים". לדבריו, "הטובים הם קודם כל הלוחמים. לסייבר יש פוטנציאל רב, הוא כנראה מכניס כסף רב והאנשים שהולכים לשם מוכשרים, אבל הטובים נמדדים בראש ובראשונה בנכונות שלהם לתרום למדינה, בנכונותם לסכן את חייהם כדי להגן על אנשים אחרים. זהו הביטוי המובהק והצרוף למושג 'הטובים', ואל תעזו לקחת לנו אותו, אל תעזו לשחק אותו. אל תעבירו אותו תהליכי מודרניזציה ואל תכפו להתאים אותו לרוח התקופה, כביכול. 'הטובים' זהו ערך על זמני, שניצב כצוק שלא נשחק מול אופנות, מגמות ושינויים חברתיים. הטובים הם אלה שעושים משהו בשביל מישהו. משהו טוב, חשוב וערכי, ובלי לשאול מה יוצא לי מזה". כוכבי פנה לצוערים שסיימו את קורס הטיס ואמר: "הפכתם לקצינים בצוות אוויר, וכעת אתם שייכים לקו ההגנה הראשון של צה"ל ומדינת ישראל. זהו קו הגנה פעיל, אקטיבי ויוזם, שפועל בלא הפסקה בכל הממדים: באוויר, בים, ביבשה ובסייבר. כל פעילות לאיתור ולסיכול הטרור נובעת ממודיעין מתוחכם, יכולות מבצעיות גבוהות ורוח נחושה של הלוחמים. מי צועד בטור החרישי ולוכד את הרוצחים בלב כפר פלסטיני? הלוחמים. מי פרוס לאורך הגבולות ומסכל חדירות? הלוחמים. מי חוצה שבוע אחר שבוע את גבולות המדינה וטס לתקוף אמצעי לחימה? הלוחמים".

מטא מעלה הילוך במלחמה שלה בשחקני איום בסייבר והודיעה באחרונה כי היא מגישה תביעה במטרה לחשוף האקרים שחדרו לחשבונות פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם של משתמשים כחלק מקמפיין פישינג שביצעו. סכום התביעה עומד על חצי מיליון דולר. התביעה הוגשה בבית המשפט בקליפורניה – המדינה שבה המטה של מטא נמצא. החברה מבקשת מבית המשפט להורות על קבלת "נתונים שיחשפו את הזהויות" של הפורצים. במסגרת הקמפיין, שהחל ב-2019, נשלח למשתמשים לינק לאחד מ-39 אלף אתרים מזויפים, שהתחזו לעמודי הכניסה של פייסבוק, ווטסאפ או אינסטגרם. המטרה של ההאקרים הייתה לגנוב את פרטי הכניסה של המשתמשים לחשבונות שלהם בשירותים אלה. ג'סיקה רומרו, שמנהלת את תחומי החקיקה והשמירה על הפלטפורמות במטא, כתבה בפוסט שפורסם בבלוג של החברה כי "אנשים נדרשו באתרים האלה להכניס את שמות המשתמש והסיסמאות שלהם, והנתבעים אספו אותם. כחלק מהמתקפה, הנתבעים ניתבו תעבורת אינטרנט לאתרי הפישינג באמצעות שירות Ngrok, והסתירו את כוונותיהם הזדוניות, את זהותם ואת אתרי הפישינג". היא הוסיפה כי "התביעה הזאת היא צעד נוסף במאמץ הנמשך שלנו להגן על הבטיחות והפרטיות של המשתמשים, לשלוח מסר ברור לאלה שמנסים להשתמש לרעה בפלטפורמות שלנו ולגרום לכך שהתוקפים יישאו באחריות". "השעינו אלפי URLים של אתרי פישינג" רומרו הבטיחה שהחברה תמשיך לשתף פעולה עם חברות אינטרנט כדי להילחם במתקפות הפישינג ובאיומי הסייבר באופן כללי. ככלל, במטא אומרים שמחודש מרץ האחרון, "כשמספר המתקפות והעוצמה שלהן גדלו", היא הצליחה "להשעות אלפי כתובות URL של אתרי פישינג". הצעד הנוכחי של מטא בא לאחר שבחודש מרץ השנה היא תבעה את קבוצת ההאקרים הסינית Evil Eye, ובחודש שעבר היא עשתה זאת נגד ארבע קבוצות האקרים מפקיסטן ומסוריה. בשנה שעברה החברה נקטה בצעדים משפטיים נגד קבוצות מבנגלדש ומווייטנאם.

האם DuckDuckGo – הדפדפן שזוכה לפופולריות במובייל – יצליח להתמודד ראש בראש מול כרום? אם להתבסס על הודעתה של היצרנית שלו, נראה שהיא בונה עליו תקוות רבות, שכן היא הודיעה כי היא מתכננת להציע בקרוב את הדפדפן, הממוקד בפרטיות, גם לגירסת דסקטופ. בשנה החולפת השיקה החברה את DuckDuckGo שלה לאנדרואיד ול-iOS, שמציע חוויית גלישה לצד תכונות ייחודיות להגנה על פרטיות הנתונים האישיים, כמו חסימת מעקב. עוד כולל הדפדפן מה שהחברה מכנה "כפתור האש", שמוחק בלחיצת כפתור אחת את כל היסטוריית הגלישה, עוגיות ונתוני מעקב. בתחילת השנה הודיעה החברה כי האפליקציה שלה הייתה בין המובילות בחנות Play של גוגל, ובמקום השני, לאחר דפדפן כרום, ב-App Store של אפל. בנוסף, מחקר שערכה מעיד, כי 9% מהאמריקנים – כ-27 מיליון – משתמשים בדפדפן שלה. גירסת הדסקטופ של DuckDuckGo צפוי לכלול א כל התכונות שקיימות בגירסת האפליקציות למובייל, ויתווספו לה כמה תכונות חדשות המצויות כעת בשלב הבטא, כמו הגנה מפני מעקב של אפליקציות – שחוסמת מעקב של אפליקציות מצד שלישי כמו גוגל ופייסבוק. עוד מבטיחה החברה לפשט את הדפים של תוצאות החיפוש, ו"להגדיר מחדש את הציפיות של המשתמשים מחוויית הפרטיות היומיומית ברשת"  – בעזרת תכונות ייחודיות להגנת פרטיות, שיפעלו כברירת מחדל בחיפושים, בגלישה רגילה, במייל ועוד, ובגדול – לספק דפדפן שמכבד את פרטיות המשתמש בכל ההיבטים של השימוש המקוון. הדפדפן בגירסת הדסקטופ נמצא עדיין בפיתוח, ולדברי החברה הוא לא מבוסס על מנוע הכרומיום של גוגל.

על רקע ההתפרצות של וריאנט האומיקרון של נגיף הקורונה בארה"ב ובעולם, אינטל מקשיחה את מדיניותה כלפי לא מחוסנים, והודיעה לעובדיה בארצות הברית כי מי שאינם מחוסנים יצטרכו לקבל את החיסון לקורונה או לבקש פטור עד 4 בינואר, שאם לא כן – החברה תוציא אותם לחופשה ללא תשלום. לפי דיווחים ב-The Oregonian ו-Associated Press, שטוענים כי הגיע לידיהם מסמך פנימי של אינטל מתחילת החודש, הודיעה סמנכ"לית משאבי אנוש של החברה, כריסטי פמביאנצ'י, כי עובדים לא מחוסנים יצטרכו לבקש פטור מטעמי בריאות או דת. החברה תבדוק את בקשות הפטור עד ה-15 במרס 2022, ואם לא תתקבל בקשת פטור של עובד, הוא יוצא לחופשה ללא תשלום לפחות לשלושה חודשים, החל ב-4 באפריל, ו"ללא תאריך סיום". עם זאת, לפי ההודעה, ימשיכו העובדים שבחופשה לקבל את הטבות הבריאות. העובדים הלא מחוסנים יידרשו לבצע בדיקות שבועיות – גם אם הם עובדים מהבית. דרישות החיסון של אינטל נקבעו בעקבות הצו שהוציא הנשיא ג'ו ביידן על חובת החיסון בחברות עם יותר מ-100 עובדים – שבוטל זמנית על ידי בית משפט פדרלי, ועדיין נידון. יצוין, כי מאינטל ישראל נמסר, כי הוראות החיסון שלעיל נוגעות לעובדי אינטל בארצות הברית בלבד, מאחר שאינטל ישראל פועלת על פי כללי מדינת ישראל. עוד צוין, כי בישראל ממשיכים לתגמל עובדים אשר מתחסנים ולהעניק בונוס של 250 דולר לכל עובד מחוסן. אינטל מצטרפת לכמה חברות שהקשיחו באחרונה את מדיניות החיסונים שלהן, בהן גוגל, שהודיעה כי מי שלא יחוסנו או יגישו בקשה לפטור יוצאו לחופשה בת 30 ימים, ולאחריה – אם לא יחוסנו – יוצאו לחופשה ללא תשלום ובהמשך צפויים גם לפיטורים. גם פייסבוק ומיקרוסופט דורשות שעובדיהן יתחסנו לפני החזרה לעבודה במשרדים במהלך השנה הבאה.

דקה לפני שבוטלה החזרה לשגרה, כשעוד נדמה היה שהנה השגרה חוזרת, יצאו מאות עובדי סטרטסיס ברחובות ובמפעלי החברה בקריית גת "לעשות שוק". לאחר שנה וחצי של קורונה ואירועי מתיחות ביטחונית שהשפיעו על אתרי החברה הממוקמים בטווח הטילים מעזה מצד אחד, ושל צמיחה עסקית ועומס עבודה מצד שני, יזמה יצרנית מדפסות התלת מימד את האירוע כדי לחגוג את הצמיחה במוטיב "ירוק" – חברה ישראלית תומכת ביצרנים מקומיים של מוצרים כחול-לבן בהם ירקות, גבינות, ריבות, חמוצים וזיתים, לחמים, טחינה, סילאן וחלווה – היישר מהמשק. לדברי נאוה קזז, סמנכ״לית משאבי אנוש גלובאלית בסטרטסיס, השווקים, בהם לקחו חלק כ-250 עובדים ברחובות ומעל 200 עובדים בקריית גת על שלושת מפעליה, נועדו להיות חגיגה של בריאות ואופטימיות. "בחרנו לחגוג את היכולת של העובדים להתכנס ולהיפגש סוף סוף אחרי תקופה ארוכה של עבודה אינטנסיבית ומלאת אתגרים, תוך כדי מגבלות הקורונה שמנעו מאיתנו להתראות פנים אל פנים. היוזמה כולה היא הבעת הערכה לעובדים ולמשפחותיהם, תוך תמיכה ביצרנים מתוך הקהילה שלנו פה בישראל. מה יותר טוב משלל מוצרים תוצרת כחול-לבן, בריאים ושימושיים לכל ארוחה משפחתית, בשביל לומר תודה?״

מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (מחב"א) אירח באחרונה את הכנס הבינלאומי לשילוב וליישום מתודולוגיות במחשבי העל HPC, שערך הארגון הבינלאומי האירופי PRACE (ר"ת The Partnership for Advanced Computing In Europe). הכנס נערך תחת הכותרת "שילוב תשתיות ומתודולוגיות HPC". בארגון מיוצגות מדינות שיש בהן מחשבי HPC, שהם מחשבים גדולים ויקרים, שלרוב המדינות בעולם אין יכולת וכדאיות להחזיק אותם. מדינות בודדות באירופה מחזיקות את המחשבים הללו, אולם האירופים מעודדים גידול בהיקף מחשבי העל, מאחר שהסינים נחשבים לשחקנים מרכזיים בתחום זה – מה שמדאיג אותם ואת האמריקנים. גם בישראל אין עדיין מחשב HPC, אולם באחרונה החלה המדינה לבחון אפשרויות שונות לרכוש אחד כזה, שישמש את האקדמיה ואת התעשיה. הבדיקה נעשית על ידי רשות החדשנות, בסיוע גורמי חוץ. הכנס נערך אחת לשלוש שנים. מחב"א מייצג את ישראל בארגון PRACE מאז 2014, וזו הפעם השנייה שהוא נבחר לארגון ולניהול הכנס, שעה שמדינות רבות מתמודדות על הזכות לעשות זאת בפעם הראשונה. השנה, בגלל מגבלות הקורונה, הכנס נערך כולו בזום – במשך שלושה ימים רצופים ובהשתתפות 80 מרצים וחוקרים, מחציתם מישראל והיתר מאירופה, הודו, המזרח הרחוק, טורקיה ומדינות אחרות במזרח התיכון, כולל כאלה שלישראל אין קשרים דיפלומטיים איתן. לצורך קיומו נעזרו המארגנים בכלים ובפלטפורמת הענן של אמזון, ובאנשי AWS באירופה. הרבה ביקוש, מעט היצע של שעות מחשב מחשבי ה-HPC משמשים את החוקרים ממוסדות אקדמיה מרחבי העולם, כולל מישראל, שזקוקים למשאבי מחשוב גדולים וחזקים, שלא קיימים במחשבים אחרים. השימוש במחשבים הוא על ידי חלוקת זמן, על פי הצורך ולאחר בדיקה וסינון. האתגרים העיקריים בשימוש במחשבים אלה הוא מגבלת המשאבים והיכולת של המשתמשים לקבל שעות מחשב, והאתגר לדעת לנצל אותן בצורה יעילה, בגלל העלות היקרה של כל שעה. הנק נוסבכר, מנהל הרשת הבינאוניברסיטאית במחב"א, הסביר כי החוקרים מתמודדים על 40 מיליון שעות מחשב. לכן, ההרצאות בכנס התמקדו בשיתוף ידע וניסיון של המרצים כיצד לנהל טוב יותר את משאבי המחשב שמוקצים לחוקרים. אחד הנושאים המרכזיים היה כיצד השימוש בענן מסייע למחקר המדעי. מרצים מהקהילה האקדמית בישראל העבירו שיעורים ופרקטיקות על מתודולוגיות קלאסיות של HPC, וגם על טכניקות חדשות יותר בעבודה עם יישומי בינה מלאכותית מסיביים, תוך שימוש בתשתיות ענן. נתי אברהמי, המנכ"ל החדש של מחב"א, שבירך על קיום הכנס, אמר כי "המטרה שלנו היא להרבות באירועים מתקדמים שכאלה ולתרום לשילוב בין חוקרים מישראל עם עמיתיהם מרחבי העולם".