זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
19/12/21 11:36
8.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת בזק, באמצעות בזק בינלאומי, חתמה אתמול על מזכר הבנות לרכישת 70% ממניות חברת מחשוב הענן קלאוד אדג' (CloudEdge) מידי בעלת השליטה בה, חברת סופטווטש (Softwatch) מקבוצת איווייב (Ewave). יתרת המניות (30%) תיוותר בידי מייסדי החברה. סכום העסקה לא נמסר, אף מוערך -12 מיליון שקלים.
קלאוד אדג' הוקמה לפני כארבע שנים על ידי ניסים כספי, אריאל מונפו, אביחי חג'ג' ואושרי דהן, ובשותפות עם קבוצת איווייב. החברה מתמחה בפתרונות Azure, Office 365 ו-Cloud Security של מיקרוסופט עבור חברות המעוניינות להעביר את פעילותן לענן. במהלך ארבע שנות פעילותה החברה צברה בסיס לקוחות משמעותי במגוון מגזרים, החל ממשרדי ממשלה, פיננסים, חברות סטארט-אפ ועוד. במסגרת ההסכם תמשיך קלאוד אדג' לפעול במתכונת עצמאית על בסיס ההנהלה הקיימת.
קבוצת בזק מקדמת מזה כמה חודשים מהלך של פיצול בזק בינלאומי והפיכת החטיבה העסקית, המתמחה בשירותי תקשורת ומחשוב לעסקים, לחברת שירותי מחשוב ואינטגרציה. מטרת המהלך, שמוביל היו"ר גיל שרון, היא להקים חברת שירותי מחשוב מובילה בישראל, שתתמקד בתחומי הצמיחה בענף, כגון פתרונות ענן, אבטחת מידע וסייבר ושירותי דטה סנטר, לצד פעילויות מסורתיות, כגון אינטגרציה של מערכות ושירותי תקשורת. שרון ציין את כוונתו לבצע כמה רכישות ממוקדות של חברות בעלות יכולות ייחודיות.
בעקבות הרכישה מסר שרון, כי "רכישת קלאוד אדג' היא חלק ממהלך אסטרטגי עליו הכרזנו לפני כשבועיים, במסגרתו בכוונתנו להפוך את פעילות שירותי המחשוב והאינטגרציה של בזק בינלאומי לחברה נפרדת שתהפוך למובילה בענף". לדבריו, הרכישה נועדה "להשלים ולחזק את היכולות שלנו בתחום הענן. זהו תחום צומח מאוד, בין היתר לאור מכרז נימבוס למגזר הציבורי, ובעקבותיו ההגעה של חברות הענן הגלובליות לישראל, כשהוא דורש מומחיות רבה. לכן החלטנו להאיץ את הצמיחה שלנו בענף באמצעות מספר רכישות ממוקדות. בקלאוד אדג' זיהנו יכולות בלתי רגילות, אשר יחד עם היכולות של בזק בינלאומי ומעמדה המוביל בשוק יביאו לצמיחה מהירה".
19/12/21 13:39
8.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חוקרי אבטחה מחברת פראדיאו, שעוסקת באבטחה של מכשירי מובייל, חשפה בסוף השבוע אפליקציה נגועה בנוזקת ג'וקר שהייתה זמינה בחנות Play של גוגל והורדה על ידי לפחות 500 אלף משתמשי אנדרואיד, בשם Color Message.
האפליקציה הנגועה אפשרה כביכול לעצב הודעות סמס, אבל בעצם נועדה לרשום את הקורבנות שהורידו אותה לכל מיני שירותים. הפעולה הזדונית בוצעה על ידי יירוט של הודעות SMS. הנוזקה מסוגלת גם לגנוב את תוכן הודעות הסמס, רשימת אנשי הקשר ומידע על המכשיר.
עוד לפי חברת האבטחה, נוזקת ג'וקר קשה לאיתור במכשיר משום שהיא קטנה מאוד ולכן מוחבאת היטב. בנוסף, קשה גם להסירה משום שהיא מחביאה את האייקון שלה לאחר שהיא מותקנת במכשיר.
גוגל הסירה את האפליקציה, ומומלץ לאלה שהורידו אותה למחוק אותה מיד.
ג'וקר היא נוזקה מוכרת, שהאקרים הצליחו לשתול אותה במאות אפליקציות בחנות Play במהלך השנים.
19/12/21 12:03
7.04% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המרכז הארצי לתקשורת תומכת – עזר מציון, רכש לאחרונה מחשבים מוקשחים של חברת פנסוניק, כולל תוכנות ייעודיות, ההופכות את המחשבים הגנריים למחשבי תקשורת.
התוכנות הללו הופכות את המחשבים ל"פה" של המשתמשים, שאינם יכולים לתקשר בעזרת דיבור. המחשבים נרכשו על מנת להשאיל אותם להתנסות למאות חולים, מבוגרים וילדים עם מוגבלויות תקשורתיות.
במרכז הארצי לתקשורת תומכת של עזר מציון, מפתחים היום פתרונות ואמצעים חדשניים לצורך עזרה לילדים ואנשים עם מוגבלויות תקשורתיות, אשר מתקשים לבטא את עצמם ולתקשר עם הסובבים אותם.
אנשים עם מוגבלויות תקשורתיות שונות העומדים בקריטריונים, זכאים לקבלת מכשירי תקשורת, תומכת חליפית, בהשאלה מהמרכז הארצי לתקשורת תומכת. לאחר שהם מתנסים בשימוש במוצר, הם מקבלים ממשרד הבריאות טאבלט או מחשב אישי, שנרכש עבורם ומוטען בתוכנות המותאמות לצרכיהם.
הבחירה במחשבי פנסוניק נעשתה מתוך מטרה לרכוש מוצר אמין ואיכותי, אשר יוכל לעבור בין מספר רב של מטופלים, ללא תקלות. מחשבי פנסוניק המוקשחים יכולים לעמוד בנפילות, רטיבות ועוד, מאחר שהם מוגדרים בסטנדרט צבאי. המחשב שנבחר הינו טאבלט מוקשח מדגם Panasonic Toughbook 33.
לדברי איריס אגם, מנהלת השיווק בקבוצת גטר: "אנו עובדים שנים רבות מול עמותת עזר מציון, חברת גטר, נציגת פנסוניק בישראל, מספקת לעמותת עזר מציון טאבלטים מוקשחים וציוד היקפי של חברת פנסוניק. השילוב של איכות המוצר והשירות של גטר מאפשרים לנו לתת את התמורה הגבוהה ביותר ללקוח".
לדברי יהודה רגב, מנהל תחום מחשבי פנסוניק בחברת גטר: "לאחר בחינת הצורך של הקהל המיוחד הזה, ולאחר ניסיון מצטבר במעבדת פנסוניק, שמופעלת בגטר, נמצא שהדגם Toughbook 33 נותן את המענה המיטבי, הן מבחינת עמידות ואמינות לאורך זמן והן מבחינת גודל, איכות המסך והתאמת החומרה לתוכנה הייעודית".
19/12/21 14:27
7.04% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שיתוף פעולה חוצה יבשות: בזק בינלאומי, חברת תקשורת ואינטגרציה שמספקת שירותי IT מקצה לקצה, מקימה בימים אלה את חוות השרתים הגדולה והחדישה בארץ – יחד עם סרבר פארם (Serverfarm) האמריקנית. הדטה סנטר החדש, שמוקם בבני ציון בהשקעה מוערכת של כ-500 מיליון שקלים, ישתרע על פני כ-9,000 מ"ר ויספק פעילות בהיקף של שלושה מגה-וואט.
"מדובר בחוות השרתים המתקדמת בארץ", אמר רון גלב, סמנכ"ל חטיבת פתרונות לעסקים ועסקים גלובליים בבזק בינלאומי, לאנשים ומחשבים. "החווה תעמוד בסטנדרטים בינלאומיים שלא מוכרים בישראל, כמעט בכל אספקט שנבחן: אפקטיביות בצריכת חשמל, יעילות אנרגטית ושמירה על סטנדרט סביבתי ירוק, יכולות תקשורת, שרידות, מערכות קירור ויכולות אינטגרציה. בניגוד למקובל בארץ, לא מדובר במבנה שעבר הסבה לחווה או בחניון שהומר לפעילות כדטה סנטר, אלא במבנה שנבנה מראש כחווה, על מנת להיות החווה המתקדמת בארץ – בהתאם לחזון האסטרטגי של בזק בינלאומי להמשיך ולהיות ספקית ה-IT המובילה בישראל".
מובילים שינוי בעולם משתנה
לקראת כנס תשתיות ודטה סנטר EDC 2022 של אנשים ומחשבים התפנה גלב לראיון על התמורות המשמעויות שעובר עולם הדטה סנטר בישראל – ובכלל.
"כשאנחנו בוחנים מגמות בשוק ואנליזות מהארץ ומחו"ל אפשר לקבוע חד משמעית שלמרות ההתפתחות של עולמות הענן הציבורי, מגמת הצמיחה בתחום הדטה סנטר רק גוברת", הוא אמר. "מחקרים מראים שהתחזית היא ששוק זה יגדל בישראל בחמש השנים הקרובות בשיעור דו ספרתי של בין 10% ל-18% בשנה. זה המון – וזה דורש היערכות".
לדברי גלב, לצד המעבר המתמשך של עוד ועוד ארגונים לשימוש בחוות שרתים עולה הדרישה להספקי השירות שאותן חוות נועדו לספק: "בעבר, רבים מהלקוחות שלנו היו מבקשים לקחת חצי ארון או אפילו רבע ארון. כיום, ככל שהעולם עובר טרנספורמציה ל-AI ויש ריכוזי ביג דטה כמעט בכל ארגון, הדרישות משתנות. בימינו כמעט שאין לקוחות שלא מתחילים עם מינימום של ארון, וברוב המקרים אנחנו מדברים על כלובים של 30-40 ארונות ללקוח. זה גידול מאוד משמעותי".
הדבר הכי משמעותי בגידול הזה הוא הספק החשמל שנדרש: "אם בעבר נדרשנו לספק בממוצע 1.5 קילו-וואט למ"ר, כיום הדרישה הסטנדרטית היא בין 4 ל-6.5 קילו-וואט למ"ר. זה דורש יכולת טכנית לספק כמות גדולה יותר של חשמל למתקן וכמות גדולה יותר לכל מ"ר, כמו גם מערכות קירור ברמה הרבה יותר גבוהה. התחום כולו עבר קפיצת מדרגה – ואנחנו כאן כדי להוביל את השינוי הזה".
ככה זה כשיש שניים
לצד המציאות הטכנולוגית המשתנה, גם שוק התקשורת הישראלי עובר תמורות משמעותיות, עם כניסתן של חברות הענק מיקרוסופט, אמזון, גוגל ואורקל לפעילות מקומית. ענקיות אלה מקימות חוות שרתים שישמשו את שירותי הענן הציבורי שלהן באזורים מקומיים. עבור בזק בינלאומי, שב-20 השנים האחרונות הובילה את תחום הדטה סנטר בישראל והקימה את חמש חוות השרתים המתקדמות במדינה, הדבר שימש הזדמנות לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית נוספת.
"אנחנו רואים בזה אתגר", אמר גלב, "ואחת הסיבות שבחרנו בשיתוף הפעולה עם סרבר פארם היא הניסיון העצום שלה בהקמת חוות בהיפר-סקיילים שלא קיימים בארץ. מדובר בחברה אמריקנית מהמובילות בעולם, שתביא איתה טכנולוגיות חדישות ופרקטיקות שמשמשות אותה בשלל החוות שלה ברחבי העולם".
בהקשר זה, הדגיש גלב, מדובר ביחסי גומלין, שבהם שני הצדדים נותנים – ומרוויחים: "יש לאנשי סרבר פארם המון ידע וניסיון שהם מביאים איתם לשותפות הזו – וגם לבזק בינלאומי יש לא מעט יתרונות שהיא מביאה אליה. אנחנו נהיה ספק התקשורת של סרבר פארם, נשמש כאינטגרטור שלהם, ונביא איתנו את הלקוחות שעובדים עם בזק בינלאומי כבר שנים ומודעים ליתרונות שלנו כאינטגרטור המוביל בישראל, שמספק שירותי IT מקצה לקצה. אפשר להגיד שמדובר בשותפות שצפויה להניב המון לשני הצדדים".
המידע בחסות בזק בינלאומי, בעלת רשת הדטה סנטר הגדולה בישראל ומספקת פתרונות IT מקצה לקצה.
להרשמה לאירוע לחצו כאן.
19/12/21 17:19
7.04% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
היחידה למדידת איכות השירותים הממשלתיים שניתנים לציבור פרסמה היום (א') את הדו"ח השנתי שלה. הדו"ח מתייחס ל-2020 – איחור (לא) אופנתי שאופייני לעבודת הממשלה. המגמה שעולה ממנו מדאיגה: אשתקד חלה ירידה בשביעות הרצון של האזרחים מרמת השירותים הממשלתיים. מדובר במהפך לעומת העלייה בשביעות הרצון שנרשמה בשנים שלפני כן.
אפשר בהחלט לתלות את הירידה הזאת בכך ש-2020 הייתה שנה מיוחדת, שהשירותים הממשלתיים, ובעצם כולנו, לא חווינו מהעולם. כתוצאה מהסגרים, משרדי הממשלה נאלצו לעבור בבת אחת מהאופליין לאונליין – ממתן שירות במשרדים הפיזיים למתן שירות אונליין. בבת אחת גדל היקף האוכלוסייה שנחשפה לשירותים המקוונים, בעל כורחם. חבל מאוד שהמפגש הראשון של האזרחים הללו עם שירותי האונליין של הממשלה היה בעיקר מאכזב – והציונים בדו"ח מעידים על כך.
אנשי הטכנולוגיה ומנהלי המשרדים הממשלתיים יכולים לחוש תסכול מתוצאות הדו"ח, לפחות במידה מסוימת. רוב משרדי הממשלה השקיעו, עוד לפני הקורונה, במשאבים, מערכות וטכנולוגיות שיאפשרו את השירות הדיגיטלי. אבל בזמן אמת, בחלק מהמשרדים המערכות האלה קרסו והאזרחים לא יכולים היו לקבל את השירות במשך שעות ארוכות. זכורה בהקשר זה הנזיפה של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, במנהל רשות המיסים, ערן יעקב, לאחר שעצמאים שנכנסו לאתר הרשות על מנת להגיש בקשות למענקים לא יכולים היו לעשות זאת, כי האתר הורד מהאוויר עקב העומס שהיה עליו. מאוחר יותר הוא חזר, אבל הרושם הרע כבר נוצר.
אלא שממצאי הסקר מלמדים שהטכנולוגיה כשלעצמה לא הייתה הסיבה הדומיננטית לציונים הנמוכים שהאזרחים נתנו – ולו עקב העובדה שעד לשנה שלפני כן חלה, כאמור, מגמת עלייה, שנבעה באופן ברור מכך שיותר ויותר שירותים ניתנו אונליין. האזרחים היו מרוצים מזה שבכך שהם קיבלו את השירותים באינטרנט, נחסך להם זמן רב של הגעה למשרדים הפיזיים. שבמקום להמתין שעות הם יכולים לקבל את אותו השירות בכמה קליקים – לפחות למי שמתמצא בכך.
נורה אדומה
יש כאן נקודה חשובה, שצריכה להאיר נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה, שמעודדים את המעבר לשירותים אונליין: לא די בהשקעה בטכנולוגיות. יחידות המחשוב של המשרדים מפתחות ומנגישות את הפלטפורמות הכי טובות שאנשיהן יכולים לפתח. אבל מה שוות הפלטפורמות אם האזרח הממוצע צריך להמתין זמן רב לשירות הטלפוני, או שהוא לא ממש מצליח להתמצא בים הטפסים שהוא צריך למלא בדיגיטל כדי לקבל שירות בסיסי?
טרנספורמציה דיגיטלית לא מתחילה ונגמרת בטכנולוגיה, אלא היא דורשת שינויים בתהליכי עבודה, ייעול ארגוני-פנימי והכשרה מתאימה של העובדים. אלה הם דברים שתלויים במנכ"לים של המשרדים הממשלתיים ובשרים העומדים בראשם. ליתר דיוק, היא תלויה ברמת החשיבות שראשי משרדים אלה נותנים לאיכות השירות שהם מעניקים ולשביעות רצון האזרח.
תוצאות הדירוג משקפות את אמון הציבור בשירותי הממשלה. באופן טבעי, יש הלימה בין רמת השירותים שהמשרד הממשלתי נותן לרמת האמון של הציבור בו. הגופים שמצויים בתחתית הדירוג חייבים לטפל באופן דחוף בשירות שהם נותנים לציבור ולשפר אותו מאוד, בעיקר באונליין
המשרד לשירותי דת ממשיך להוביל את הטבלה, ובעיני רבים זה ייראה מפתיע. אבל, בין אם נאהב את זה ובין אם לא, השירותים שמשרד זה נותן נוגעים לכל אחד מאיתנו – מרגע לידתו ועד אחרי 120. המשרד הזה החל בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית לפני חמש שנים, וביצע מהפך במוסדות כמו מועצות דתיות, הרבנות הראשית, חברות הקבורה ומערכי הכשרות. השר החדש, מתן כהנא, מבסס את הרפורמות שהוא מבקש ליישם במשרד על הטכנולוגיה. רמת השירות בחלק גדול מהיחידות השתפרה, ומבחינת הציבור, לקבל אישור לתעודת נישואים בזום או לבצע תהליכי רישום לרבנות מבלי להגיע למשרדים זה דבר שהוא כמעט בגדר מאסט.
ועכשיו לגופים שדורגו בתחתית הטבלה: יש ביניהם יחידות שיש להן מגע רב עם הציבור, כמו רשות האכיפה והגבייה, רשות המיסים ורמ"י. רשות המיסים התמודדה עם אתגרים עצומים בקורונה, הייתה בחזית של מתן התשלומים למיליוני אזרחים ולא עמדה בציפיות של הלקוחות, בין היתר אלה שצרכו את שירותי מיסוי מקרקעין – תחום רווי ביורוקרטיה, נטול שקיפות ומרגיז כל אחד שנאלץ להיות במגע איתו. עוד גוף שמצוי בתחתית הדירוג – רשות מקרקעי ישראל – עבר מהפכה טכנולוגית, אבל אם מי שאחראי עליו לא יודע לנצל אותה מספיק טוב כדי שהלקוחות שלו יהיו מרוצים, אזי מדובר בהשקעה שתרד לטמיון.
מילה טובה ליחידה לשיפור השירות – ומילה פחות טובה לשרת הכלכלה
תוצאות הדירוג משקפות את אמון הציבור בשירותי הממשלה. באופן טבעי, יש הלימה בין רמת השירותים שהמשרד הממשלתי נותן לרמת האמון של הציבור בו. הגופים שמצויים בתחתית הדירוג – ויש לציין כאן גם את משרד הבריאות – חייבים לטפל באופן דחוף בשירות שהם נותנים לציבור ולשפר אותו מאוד, בעיקר באונליין.
שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. צילום: לע"מ
צריך להקדיש כאן כמה מילים לתגובתה לדו"ח של שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, שהיחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור נמצאת תחת אחריותה. "ממצאי המדידה העולים בדו"ח זה באים לצד התמודדות משרדי הממשלה במתן שירות במציאות שהוכתבה", היא אמרה. "ב-2020, בעקבות מגפת הקורונה, נאלצנו להתמודד עם אתגרים חדשים ולהתאים את השירות לדרך חדשה ושונה ממה שהורגלנו. כל משרד צריך לקחת לתשומת ליבו את ממצאי הדו"ח ולבחון כיצד הוא משפר את איכות השירות הממשלתי לציבור".
אמנם, ברביבאי לא הייתה בממשלה בתקופה שאליה מתייחס הדו"ח, אבל היינו מצפים ממנה לתגובה קצת יותר ממוקדת, כגון הפניית הממצאים לשרים האחרים, העמיתים שלה בממשלה, שיבדקו האם באותן יחידות שקיבלו ציון נמוך בדו"ח השתפר השירות, או שבדצמבר 2022 נגלה שגם 2021 הייתה שנה לא טובה מבחינת איכות השירות הממשלתי לאזרח. בסוף השבוע פורסם שפייזר חוזה שהמגפה תהיה אתנו עד 2024, ורק אז תהפוך למחלה כרונית. לכן, אם אמנם גם בשנה הבאה השירות הממשלתי יקבל את אותם ציונים, השרים והיחידות הממשלתיות יוכלו לתת את אותו התירוץ: הקורונה.
לסיום, מגיעה מילה טובה ליחידה למדידת איכות השירות הממשלתי לציבור, וגם לרשות התקשוב הממשלתי – על העבודה המקצועית בבדיקת השירותים, על ההתמדה והכי חשוב, על כך שעצם הבדיקה היא עוד שיפור מתבקש בשקיפות של עבודת הממשלה מול הציבור, ובהטלת אחריות על אלה שאחראים לתוצאות טעונות השיפור.
19/12/21 11:27
5.63% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם: אנה בלום.
תפקיד: UX Lead במרכז הפיתוח של AT&T ישראל. רוב היום אני עוסקת ב-UX (חוויית משתמש), אבל יש גם לא מעט דברים מעבר. במסגרת תוכנית ייחודית ב-AT&T, הוכשרתי להיות מדריכת UX פנימית, במסגרתו אני מעבירה קורס הכשרות UX למפתחים בחברה. הקורס הזה נולד מצורך לשפר את השיח בין המפתחים למאפיינים והמעצבים, ואני מאמינה שזה הופך את המוצרים שלנו לטובים יותר בסופו של דבר. בשנה האחרונה יצא לי להעביר את הקורס גם בקרב סטודנטים בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן ובחוג להנדסת תוכנה במכללת שנקר והפידבקים לשמחתי היו מעולים.
תפקידים קודמים: את הקריירה שלי התחלתי בתור מפתחת ממשק משתמש (UI), ובעשור האחרון אני עובדת בתחום חווית המשתמש (UX). לפני שהגעתי ל-AT&T ישראל, עבדתי חמש שנים בחברת מטריקס בתור מאפיינת חווית משתמש ולאחר מכן גם בתור ראש צוות, כמו גם בחברת HP ובניהול הסטודיו של Uniq UI.
השכלה ושירות צבאי: שירתתי כמדריכה בצבא, מה שהשפיע רבות על המקום שבו אני נמצאת היום. אני בוגרת תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב, והיום אני סטודנטית לתואר ראשון נוסף בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
משפחה: נשואה + שני בנים (6בני שש ושלוש) וכלבה, שהצטרפה אלינו בקורונה.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כבר בילדותי אהבתי מאוד לשחק משחקי מחשב. בבית ספר בחרתי במסלולים הריאליים – עשיתי חמש יחידות פיזיקה ו-11 יחידות מחשבים, ובכלל מוצרים טכנולוגיים והקצב שבו הדברים מתקדמים ומשתנים מאוד מסקרנים בעיניי.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? את המילה "אפליה" אני לא מאוד אוהבת, אבל נתון שאי אפשר להתווכח איתו הוא כמות הנשים במקצועות הטכנולוגיים בתעשייה. אני מרגישה שאנחנו נמצאים במגמת שיפור, אבל הייתי רוצה לראות הרבה יותר נשים בתעשייה בישראל ובעולם, ואני מאמינה שהשינוי צריך להתחיל כבר בבתי הספר.
אצלנו לדוגמה, יוזמים ומארגנים בעבור כלל העובדים מפגשים מקצועיים, הרצאות ואירועים, עבודה על מיתוג אישי ועוד, אך על אף ההזדמנויות הרבות, הרבה נשים מחליטות בסופו של היום שלא לקחת חלק בהן. כשזיהיתי את המצב, החלטתי להרים את הכפפה וליזום סדנה בשיטת design thinking, במטרה להכיר את הנשים בחברה ולבחון יחד איתן מדוע הן בוחרות שלא לקחת חלק. התוצאות היו מאוד מסקרנות, ועכשיו אני עובדת יחד עם ההנהלה הבכירה בחברה על תוכניות ייעודיות לנשים שיעזרו להן להעז, להאמין ולצאת מאזור הנוחות שלהן. עד כה, נעשו כבר חמש סדנאות כאלו וצפויות להיפתח עוד בקרוב.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? למזלי, אני לא פוגשת את זה בחברה בה אני עובדת היום, אבל הרגשתי במקומות אחרים שאני צריכה להתאמץ יותר. בנוסף, לא פעם יצא לי לשבת בחדר בו הייתי האישה היחידה.
19/12/21 13:00
5.63% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המידע אודות שלושה מיליון ישראלים נמצא בסכנת חשיפה, לאחר שאמש (ש') הודיעה קבוצת האקרים לא מוכרת בשם Sharp Boys כי היא פרצה למאגרי המידע של שני אתרים של למטייל: האתר הראשי של החברה ואתר טיולי, ששייך אליה. ההאקרים מציעים את המידע למכירה בערוץ טלגרם שפתחו, לרבות שמות, מיילים, מספרי טלפון וסיסמאות.
לטענת ההאקרים, הם הורידו כחצי טרה-בייט של נתונים. עד כה הם הדליפו מידע על כמה מאות משתמשים.
לאחר הפריצה הורידה למטייל את האתרים מהאוויר, ומי שמנסה לגשת אליהם מקבל הודעת שגיאה שלפיה לא ניתן להגיע לאתר. בחברה החלו לבחון אמש האם נגרם נזק – ועד כמה.
אלכס שטיינברג, מנהל מוצרים בחברת אבטחת המידע ESET ישראל, ציין כי ההאקרים פתחו את הקבוצה בטלגרם "על מנת לנהל משא ומתן על המידע שהשיגו. מהקבוצה נראה כי עד כה הם השיגו שמות, סיסמאות, מיילים, תאריכי לידה וטלפונים. תמורת המידע הם מבקשים סכום של 300 אלף דולר. עם פרטים כמו מיילים וסיסמאות, הם יכולים לנסות להיכנס גם לשירותים נוספים של המשתמשים: הרשתות החברתיות שלהם, אפליקציות תשלומים וכו'… זו אחת הסיבות שאנחנו כל הזמן חוזרים ואומרים כי לכל שירות צריכים להיות פרטי חיבור ייחודיים לו".
במהלך השנה בוצעו כמה מתקפות סייבר בולטות על חברות ישראליות, כאשר האחרונה שבהן אירעה בסוף אוקטובר. במתקפה זו פרצו האקרים חברי קבוצת Black Shadow, שמקושרת למשטר האיראני, לשרתים של סייברסרב וגנבו בין היתר את מאגר המידע של אפליקציית ההיכרויות לקהילת הלהט"ב אטרף – שעדיין מושבתת.
19/12/21 16:05
5.63% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המטאוורס הוא אולי הטרנד החם ביותר בעולם הטכנולוגיה בימים אלה. הוא אמנם צץ כבר לפני לא מעט שנים, אבל תפס תאוצה בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר הכניסה של פייסבוק לעולם הזה, עד כדי כך שהיא שינתה את שמה למטא (בגלל זה ובגלל ההסתבכויות ההקשרים השליליים שבהם עלה שמה). חברות גדולות ומותגים רבים משקיעים מאז בתחום, כשהאחרונה שבהם היא נייק, שבשבוע שעבר רכשה חברת מטאוורס.
נשאלת השאלה: איך מחברים את המטאוורס לעולם הקמעונאות? על השאלה הזו ביקש לענות משה רדמן, המייסד והמנכ"ל של חברת השיווק הדיגיטלי מיאי מרקט, בדבריו בכנס Retail fest של אנשים ומחשבים, שנערך בשבוע שעבר. הכנס התקיים בהשתתפות עשרות מומחים בתחום ב-Be All ברחוב יגאל אלון בתל אביב.
אבל עוד לפני התשובה על השאלה הזאת, רדמן תיאר את המטאוורס כ-"עידן האינטרנט החדש". "העידן הזה יאפשר המון דברים שכיום לא אפשריים", אמר. "הוא יאפשר לנו להימצא בתוך האינטרנט, הרשת תקיף אותנו. זה כבר קיים, אבל ילך ויגבר בשנים הקרובות. באמצעות המטאוורס, למשל, נהיה בפגישה אונליין ונוכל להרגיש שאנחנו במשרד, שהמשתתפים האחרים בפגישה יושבים מול הפנים שלנו".
המטאוורס בנוי על יסודות שכבר הונחו, ושהבניין שמעליהם נבנה בעצם ימים אלה, ובהם המציאות הרבודה וזו הווירטואלית. עד כדי כך ש-"רוב החוקרים בטוחים שבתוך 10 שנים המסכים הולכים להיעלם מהעולם, כי אם יש מציאות רבודה – מי צריך מסך?", אמר. עוד דבר שהמציאות הוורסטילית עושה הוא לחבר בין האונליין לאופליין: "אוכל להיכנס, למשל, לחנות של קסטרו ועם כניסתי לשם לראות, אישית, את הפרסומת עם רותם סלע", ציין רדמן.
כמו כן, הוסיף, המטאוורס יכול לטייב את החיבור בין אנשים. "כיום, לעתים, לא מרגישים את הנוכחות של האנשים בפעילויות. אם מדובר בפגישה רבת משתתפים בזום, למשל, כל משתתף יכול 'להיעלם' – לסגור את הווידיאו וללכת לעשות משהו אחר, מבלי שהמשתתפים האחרים ירגישו בכך במשך דקות ארוכות. עם המטאוורס, האינטרנט יוכל לחבר בין אנשים יותר טוב", אמר.
רדמן ציין שני מושגים שעלו בזמן האחרון: XR – מציאות מורחבת, ו-MR – מציאות מעורבת, שמשלבת בין הממדים הפיזי והדיגיטלי. ככלל, אמר, "המטאוורס פותח עולם שלם של הזדמנויות ואפשרויות – בכלל ולעולם הריטייל בפרט. כבר כיום אפשר לשלב דיגיטל ומציאות וירטואלית בתוך חנויות פיזיות, וזה משדרג דרמטית את החוויה של הלקוח. זה מוסיף לו שכבות של מידע שהוא לא בהכרח מקבל על המדפים".
ההמלצה: השקיעו במטאוורס עכשיו, לפני שהסכומים יעלו
הוא המליץ לקמעונאים להכיר טוב יותר את עולם המטאוורס, באמצעות הפלטפורמות השונות שמשתמשות בטכנולוגיה זו, כגון מיינקראפט, פורטנייט ורובלוקס. "כן, כדאי לשחק בפורטנייט, כדי להכיר את עולם המטאוורס ובכך להיות בקדמת הכרת הטכנולוגיה", אמר רדמן. הוא המליץ באותו הקשר גם לקנות את משקפי המציאות הרבודה של פייסבוק – אוקולוס, להתחיל לקרוא ולעקוב אחרי פרסומים אודות עולם המטאוורס ובעיקר "לעשות במקום לדבר" – לבצע פיילוטים בכלל ועם סטארט-אפים בפרט. "שוק הכניסה לעולם הזה הוא כיום מאוד נמוך, הסכומים שצריך להשקיע הם יחסית קטנים, וזה הולך לעלות. עכשיו זאת תקופה מעולה להשתפשף בתחום המטאוורס", ציין.
"בגלל כל אלה", אמר, "כדאי לקמעונאים להקצות לתחום המטאוורס משאבים כבר מהיום. הכוונה שלי היא לא רק למשאבים פיננסיים, אלא גם בתחום ההון האנושי: למשל, להחליט מי אחראי על זה בארגון".
תמיר רוטר, סגן נשיא לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה. צילום: ניב קנטור
דובר נוסף באירוע היה תמיר רוטר, סגן נשיא לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה, שמאפשרת לארגונים להשתמש במידע שהיא אוספת מהרשת, ולאלה שכבר משתמשים בכך – לעשות זאת טוב יותר. תחת הכותרת "האינטרנט הוא זמן האמת החדש" ציין רוטר בהרצאתו כי "חלק מאוד גדול מהמידע שזורם מהרשת הוא לא פרטי אלא ציבורי, והוא מהווה הזדמנות גדולה לארגונים".
"ב-2020, ארגונים רבים התחילו לאסוף המון מידע ולעשות הרבה יותר עסקים אונליין. אנחנו מעריכים שגם 2021 תסתיים עם עלייה בתחום: אחרי שבשנה שעברה כמות הדטה שארגון ממוצע צורך עלתה בכ-50%, השנה היא רשמה עלייה של עוד 20%", אמר.
לדברי רוטר, "האי-קומרס הוא הסיבה שארגונים רבים משקיעים הרבה יותר זמן, כסף ואנרגיות על מנת לקבל הרבה יותר דטה. בסקר שעשינו בארצות הברית ובבריטניה לפני חגי הקניות השנה, אחוז ניכר מהמשיבים ציינו שהם יקנו השנה יותר אונליין, בגלל הקורונה. מדובר בהמשך של המגמה שהחלה עם פרוץ הקורונה".
עוד שאלה שכלל הסקר היא מה הכי משפיע על החלטת הצרכנים לקנות ברשת ולא בחנויות הפיזיות. 82% ציינו את המחיר, 65% את זמינות ו-59% את הדליוורי, שלדברי רוטר "הפך בשנים האחרונות להרבה יותר מרכזי בשיקולים של הלקוחות".
הוא סיים בכמה המלצות לארגונים: "כדאי לבצע תמחור בזמן אמת, להבין מה נמצא וזמין, ולשקול לעשות דיפרנציאציה בין אזורים; לנתח את המוצרים הרלוונטיים לפי אזורים וחנויות; לנטר SEO של מוצרים ואתרים – של הארגון לעומת המתחרים שלו; להכין תחזיות מכירות בשווקים שונים; לנטר את המדיה החברתית, כדי לראות מה הלקוחות חושבים על המוצרים; ולעקוב אחרי תיאורי מוצרים וביקורות עליהם באתרים השונים – של המוצרים של הארגון ושל המתחרים כאחד".