ParkVision היא מערכת מבוססת IoT, המזהה חסימות של כלי רכב בזמן אמת. היא פותחה על ידי נוי ניר ואילן קרוטר, בוגרי הנדסת תוכנה ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, כדי לענות על מצוקת הנהגים הנכים, שלא פעם מגלים שמישהו חסם להם את חניית הנכים, או את שטח ההפרדה סביב החניה ומוצאים את עצמם חסרי אונים. המערכת שפותחה מותקנת על הרכב בצד או מאחור, ובעת זיהוי חסימה, היא מתריעה לנהג החוסם באמצעות רמקולים ומערכת כריזה: "אתה חוסם רכב נכה". במקרה של חסימות מתמשכות, המכשיר ימשיך להתריע בסביבת הרכב על החסימה, כל 30 שניות, וכך גם עוברי אורח יוכלו להבין שמשהו לא כשורה, וגם הם יוכלו לסייע באיתור בעל הרכב החוסם או להתקשר בעצמם למשטרה. במקביל, המערכת המחוברת לאפליקציה שולחת התראה בזמן אמת לבעל רכב הנכים ומיידעת אותו שחוסמים אותו. המערכת מזהה את לוחית הרישוי של הרכב החוסם בזמן אמת ובכך גם מסייעת לאתר את בעליו. נוי ניר, בת 24, תושבת גן יבנה, ואילן קרוטר, בן 26, תושב אשדוד, בוגרי הנדסת תכנה ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון פיתחו את המערכת בהנחייתו של בני זנד, חבר סגל המחלקה להנדסת תוכנה בקמפוס אשדוד של SCE, והפרויקט שלהם הוכרז כפרויקט מצטיין במסגרת פרויקטי הגמר של המחלקה. "יש לנו חבר, עידן פדלון, סטודנט במחלקה, שסובל מילדות משיתוק מוחין ולא פעם הוא נתקל בבעיה הזאת. כך נולד הרעיון, מתוך מטרה להעלות את המודעות לתופעה הפסולה של חסימת חניות נכים", אומרת ניר, "התופעה הזאת גורמת לאי נעימות רבה והיא בעצם עבירה פלילית. רצינו למצוא דרך שאנשים עם מוגבלות כמו עידן יוכלו להתגונן מפני חסימות כאלה. באמצעות הפיתוח שלנו, אדם עם מוגבלות יכול לדעת בזמן אמת מה קורה, ובמקרה של חסימה להחליט מה הוא עושה, אם הוא פונה למשטרה, מגיע לרכב וכו'". קרוטר הוסיף, כי "האפליקציה מתעדת מקרי חסימה ב'היסטוריה' על מנת שהמשתמש יוכל לעקוב אחרי מקרי החסימות. בנוסף, יש כמה הגדרות למשתמש באפליקציה, כגון שליטה בעוצמת הקול של המערכת ואפשרות לכבות התראות בסמארטפון אם המשתמש יבחר בכך". "אנחנו מקווים שבזכות ParkVision תופעת החסימות בשטחי ההפרדה של חניות הנכים תיפסק ושנצליח להעלות את המודעות בקרב כלל האוכלוסייה. אנחנו מקווים שגם ציבור האנשים עם צרכים מיוחדים ישתמשו במוצר שלנו וש-ParkVision יעזור להם לשפר את איכות החיים שלהם", מסכמים השניי  

ערן בז׳ה, ששירת ביחידת המטאורולוגיה של חיל האוויר במשך 24 שנים בתפקידים שונים וב-15 השנים האחרונות שימש כמפקד היחידה, מצטרף ל-Tomorrow.io – חברה שמסייעת למדינות, עסקים ואנשים פרטיים להתמודד עם משבר האקלים (Climate Security). הוא יכהן בסטארט-אפ שאליו הוא מצטרף כמנהל הצלחת לקוח וכמוביל הפעילות בישראל. הפתרון של החברה מספק ללקוחותיה תובנות והמלצות לקבלת החלטות שיעזרו ללקוחותיה לעבד מידע גולמי, על מנת לצפות את השפעת מזג האוויר ושינויי האקלים על היום יום שלהם ולמזער את הנזקים הצפויים מכך. על הלקוחות שלה נמנות מחברות חשמל, שילוח, רכבות וליגות ספורט ועד לגופים ביטחוניים וממשלות. בין הלקוחות הבולטים של Tomorrow.io ניתן למצוא את אובר, דלתא, פורד, ויה וליגת ה-NFL האמריקנית. מהתותחנים ל-Tomorrow.io בז'ה בן ה-49, נשוי+3, מתגורר בהוד השרון. הוא התחיל את שירותו בצה"ל כעתודאי המיועד לחיל האוויר, כאשר במסלול זה הוא סיים תארים ראשון ושני בגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת תל אביב, עם התמחות במטאורולוגיה. אלא שעקב רצון הצבא לשבץ קצינים אקדמאים במערך השדה, הוא העביר את שירותו הסדיר כקצין, סגן מפקד סוללה בתותחנים. בהמשך חתם בז'ה קבע ושירת במטה המבצעי של חיל האוויר, ביחידת המטאורולוגיה – עד למינויו למפקד שלה, כאמור. בז'ה ציין כי "השירות ביחידה היה מרתק, מגוון והביא אותי להיות שותף שמשפיע על קבלת החלטות מפקדים במימוש פעילויות מבצעיות בתנאי אי ודאות, כתלות בחיזוי מזג האוויר. Tomorrow.io, שאליה אני מצטרף, היא חברה טכנולוגית, חדשנית וצומחת. משמעות התפקיד בעיניי היא להיות הפנים של הלקוחות בחברה וליישם את המשוואה שלפיה הצלחת הלקוח היא הצלחת החברה". הוא הוסיף ש-"כמנהל הפעילות בישראל, בכוונתי לתרום מניסיוני המקצועי בעולם המטאורולוגיה, להדריך וללוות את הלקוחות לאורך תהליך הטמעת המוצרים והשימוש בהם. הצלחת הלקוחות תתאפשר באמצעות ביסוס קשרי גומלין איתנים, מתן תמיכה ופיתוח מוצרים התואמים את צרכיהם (טיילור מייד), וזאת על ידי עבודה משותפת עם מנהלי מוצר וצוותי מו"פ".

לקראת החזרה לשנת הלימודים בישראל ובמקומות שונים בחו"ל נרשם בחודש וחצי האחרון זינוק גלובלי משמעותי במתקפות סייבר נגד מוסדות חינוך – כך לפי חוקרי צ'ק פוינט. מדובר בנתונים מדאיגים, אלא שנראה שאת מערך הסייבר הלאומי ומשרד החינוך הישראליים הם צריכים להדאיג יותר מאשר את הגורמים המקבילים במדינות אחרות. ישראל זוכה לכבוד המפוקפק לעמוד בראש הרשימה העולמית – עם זינוק של 51% במספר מתקפות הסייבר עד בחודש יולי ובתחילת אוגוסט השנה. זאת, בהשוואה לממוצע העולמי, שעומד על עלייה של 29%. מגזר החינוך בישראל הוא המותקף ביותר מכלל המגזרים במשק, וארגון ישראלי בעולם החינוך מותקף בממוצע יותר מ-4,000 פעמים בשבוע – לעומת הממוצע העולמי, שעומד על 1,739 מתקפות שבועיות פר ארגון. מדינות נוספות שבהן מערכת החינוך היא המגזר המותקף ביותר בסייבר הן הודו, איטליה, אוסטרליה וטורקיה. בהיבט הגיאוגרפי, באסיה העלייה במתקפות סייבר על ארגוני חינוך הינה המשמעותית ביותר, כשלאחר מכן נמצאים אוסטרליה, ניו-זילנד, המזרח התיכון ואירופה. חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית השוו את הממצאים בין אלה שהם מצאו ביולי ובתחילת אוגוסט השנה לנתוני המחצית הראשונה של 2021. תחת ארגוני חינוך הם כללו בתי ספר, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועוד. הסיבות: האטרקטיביות של מוסדות החינוך והלימוד מרחוק החוקרים מייחסים את העליות לאטרקטיביות של מוסדות החינוך, במיוחד לקראת החזרה ללימודים, וכן לעובדה שרבים מהם ביצעו מעבר ספורדי ומהיר ללימוד מרחוק – מה שהגביר את הפגיעות שלהם לתקיפות סייבר. "ההתחברות מרחוק של כמות אדירה של תלמידים וסטודנטים לרשתות של המוסדות החינוכיים יצרה נקודות כניסה חדשות למערכת, שהן לא תמיד מוגנות", כתבו חוקרי צ'ק פוינט. "כמו כן, מסורתית, ההשקעות בהגנת סייבר במגזר זה נחשבות לנמוכות יותר והמידע שבהם הוא רב ורגיש: מידע על תלמידים וסגל, מידע אקדמי, פטנטים ועוד". כך, למשל, ניתן לראות מספר רב של מקרים שבהם מוסדות חינוך – בעיקר בארצות הברית ובאירופה – היו קורבנות למתקפות כופרה ששיתקו את היכולת שלהם לתפקד בשל היעדר הגישה למידע שבמערכות, ובחלק מהמקרים המוסדות בחרו לשלם את הכופר כדי לשחרר את המידע. לסיום, החוקרים נותנים כמה טיפים להתמודדות עם מתקפות סייבר על מוסדות חינוך, ובהם: חיזוק סיסמאות – ריענון תקופתי של הסיסמאות של כלל המשתמשים במערכות המידע של מוסדות החינוך, תוך דגש על אלה שמתחברים מרחוק למערכת האימייל של הארגון, או לאפליקציות הייעודיות שלו; חינוך מסודר נגד מתקפות פישינג – הימנעות מלחיצה על לינקים חשודים וכן יצירת ההבנה שרבות מהמתקפות מתחילות בהתחזות למוסד החינוכי, שבה מבקשים ממשתמשים להקיש על לינק שלכאורה קשור למוסד, אך למעשה גונב את פרטי המשתמש; צמצום נקודות החדירה למוקדים המרכזיים של הרשת הארגונית – במיוחד בחיבורים מרחוק; הצפנת מידע אישי ומקצועי רגיש, כך שגם במקרה של כניסה למערכות לא תהיה גישה ישירה אליו; בידול מערכות פנימיות, כדי למנוע כניסה אוטומטית לכלל המערכות ברשת לאחר כניסה אחת, כך שגם במקרה של תקיפה, התוקפים יתקשו להגיע ממערכת אחת לאחרת בתוך הארגון; והתקנת טכנולוגיות הגנה מתאימות – בהתאם למיפוי ריכוזי המידע הרגיש במוסד החינוכי.

כיצד יצליחו ארגונים להגן על עצמם בפני מתקפות סייבר הולכות וגוברות? האם לא הגיע העת לבחון את התפישה הקיימת שלאורה ארגונים רבים מוסיפים כל העת עוד ועוד פתרונות אבטחה, ומנסים לחבר ביניהם ולקבל נראות מלאה עבור איי מידע מבודדים? VMware, שמספקת למיליוני ארגונים בעולם ובישראל את שכבת הווירטואליזציה המשמשת כתשתית לאפליקציות בסביבות מרובות עננים, סבורה ששכבה זו היא המקום הנכון והאפקטיבי ביותר לזהות מתקפות ולבלום אותן. תפישת האבטחה הפנימית – Intrinsic Security – רותמת את התשתית לשדרוג דרמטי של האבטחה, והופכת אותה לאוטומטית יותר, פעילה יותר ומחלחלת לכל רחבי הארגון המבוזר. שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל: "באמצעות תפישת האבטחה הפנימית, VMware משנה את מאזן הכוחות בין המתקיפים לבין המגינים, והופכת את תשתית הווירטואליזציה לחומה שעליה מתנפצות המתקפות. החברה מספקת אבטחה פנימית באמצעות סל רחב של פתרונות, המתפרסים על פני כל נקודות הבקרה הקריטיות: הרשת, נקודות הקצה, עומסי עבודה, זהות, ענן, ואנליטיקה". פתרונות בכל מקום כיוון שהפתרונות משולבים פנימית, הם נמצאים בכל מקום: באפליקציות, במכשירים והיכן שהמשתמשים נמצאים. הדבר מספק נקודת תצפית ייחודית לדעת כל דבר שמתרחש בסביבת הארגון. באמצעות הידע הזה ניתן לנקוט בצעדים פרו-אקטיביים להקשחת סביבות הלקוח ולהתמודד עם איומים באופן יעיל יותר. יתרה מזאת, היא מוסיפה תובנות אודות הקשרים (content-centric), כמו התנהגויות ופעולות מתוכננות של המשתמשים, כדי להעשיר את היכולות לזהות מתקפות ולבלום אותן. ולבסוף, ניהול האבטחה ברמת התשתית היא קלה ונוחה יותר, שכן היא מאחדת את כל הכלים והצוותים הנדרשים בממשק אחוד אחד".   שכבת הווירטואליזציה התשתיתית היא, אם כן ,המקום האידיאלי לספק ניראות מלאה לאפליקציות, לנתונים ולמכשירי הקצה, ומאפשרת ליישם אבטחה ברמת Zero Trust בקלות, ללא צורך בהתקנת פתרונות אבטחה רבים, בניהולם ובשילוב ביניהם. VMware מממשת את תפישת האבטחה הפנימית באמצעות שני פתרונות טכנולוגיים: הראשון, VMware NSX, פלטפורמה לווירטואליזציה של רשתות (בגישה של רשת מוגדרת תוכנה) המתפרסת על פני דטה סנטרים, עננים וסביבות מרובות עננים ואפליקציות. היא כוללת יכולות לזיהוי ומניעת חדירות (IDS/IPS), שמעלה לדרגה חדשה את היכולות של פלטפורמת NSX כפיירול פנימי לשכבה 7. הייחוד של פתרון זה טמון בעובדה שהוא מנצל את ההבנה הפנימית של VMware אודות השירותים שמרכיבים אפליקציה, ומסוגל לבצע התאמה בין החתימות של IDS/IPS לבין חלקים ספציפיים של האפליקציה. התוצאה היא ביצועים ברמה גבוהה יותר, ודיוק רב יותר על ידי הקטנת מספר הזיהויים השגויים. השני, VMware Carbon Black Cloud, המספקת אבטחה טבעית בענן עבור מכשירי קצה המהווים חלק מסביבת הענן המגוונת של כל ארגון.   אבנט תקשורת שמעון אמויאל, מנכ"ל אבנט תקשורת, מפיצת פתרונות VMware בישראל: "המינוי של אבנט תקשורת למפיצת פתרונות VMware בישראל משנה סדרי עולם בשוק והוא מאפשר למשווקים קיימים להרחיב את נוכחותם באקו-סיסטם של VMware ולמשווקים חדשים להיכנס לעולם הטכנולוגי העשיר של החברה ולשרת לקוחות שחותרים לטרנספורמציה דיגיטלית. יתרה מזאת, משווקים רבים שלא התמחו בתחום אבטחת הסייבר יוכלו להיכנס לשוק עתיר פוטנציאל זה בנתיב הענן שסללה VMware בקרב ארגונים בישראל. הפתרונות התשתיתיים של VMware מאפשרים לארגונים להריץ כל אפליקציה בכל ענן ומכל מקום, ומי שמשווק אותם יכול להוסיף בקלות את פתרונות האבטחה של החברה המוכנים ומשולבים ברמת התשתית. תפישת האבטחה הייחודית VMware זוכה להערכה בכל העולם ומחלחלת ההכרה כי החברה היא כוח עולה בשוק האבטחה העולמי". לדברי אמויאל, "אבנט תסייע למשווקים להיכנס בקלות גם לתחום האבטחה, כמעט ללא כל השקעה כספית. מערך ההנדסה של אבנט תקשורת (Professional Services) יעמיד לרשות המשווקים אנשי ההנדסה מהשורה הראשונה לצורך אפיון הפתרון, כתב כמויות, POC, ליווי והטמעה גם בתחום האבטחה, בדומה לתמיכה הניתנת בתחומים אחרים".

אתרים רשמיים של הטליבאן – ארגון הטרור המוסלמי סוני שהשתלט על אפגניסטן באחרונה – נעלמו מהאינטרנט ביום ו', כך דיווח הוושינגטון פוסט. האתריםהראשיים שנעלמו הכילו כל אחד הודעות של הארגון בשפות: פשטו, אורדו, ערבית, דרי ואנגלית. לא ידוע מדוע האתרים עברו למצב לא מקוון, האם מדובר במהלך של הארגון או בכזה שנגרם על ידי גורם חיצוני ואולם הם עדיין לא שבו לאוויר. אתרי האינטרנט המדוברים מוגנים על ידי קלאודפלייר (Cloudflare), חברת IT הפועלת מסן פרנסיסקו, ארה"ב. החברה אינה מציעה שירותי אחסון לאתרים, אלא מתמקדת בתשתיות ובאבטחה של פלטפורמות מקוונות. קלאודפלייר לא הגיבה לשאלות של הוושינגטון פוסט בנוגע למה שאירע לאתרי הטליבאן, ורק מסרה כי תוכנת האבטחה שלה אינה יכולה לזהות את השרת שעליו נמצאים האתרים של הארגון. לפי התקשורת העולמית, היעלמות האתרים היא אולי רק עניין זמני, שמתרחש בזמן שהטליבאן מכונן הסדרי אירוח חדשים לאתריו. דגל הטליבאן. תמונה: BigStock החשכות מכוונות מטעם פייסבוק, ווטסאפ ואחרים כזכור הטליבאן עלה לשלטון באפגניסטן ביום ב' האחרון, אחרי נסיגת ארה"ב מהמדינה. החחשות שהמהלך הציף הן מכך שהארגון יכפה על המדינה ואזרחיה שלטון טרור מסוכן, שמרני וקטלני בעבור כל מי שלא יישר קו עם רוח הטליבאן. בתגובה לאירועים הודיעו מספר חברות טכנולוגיה במהלך השבוע כי הן מונעות מהטליבאן את שירותיהן. כך למשל, פייסבוק בישרה שתסיר את כל התכנים התומכים בטליבאן מהפלטפורמות שלה, כולל ווטסאפ ואינסטגרם. החברה הסבירה כי היא רואה בקבוצה ארגון טרור ולכן פועלת לחסימת תכניה. ואכן, הקבוצה הראשית של הטליבאן בווטסאפ הוחשכה גם היא בסוף השבוע. ובנוסף מווטסאפ נעדרות גם קבוצות אחרות שקשורות לטליבאן. דוברת וואטסאפ, דניאל מייסטר, לא אישרה את ההסרה, אך הפנה את סוכנות הידיעות AP להודעה שהוציאה החברה בתחילת השבוע ואמרה כי הענקית ממאנלו פארק, הבעלים של ווטסאפ, "מחויבת לציית לחוקי הסנקציות האמריקניים. הדבר כולל איסור על חשבונות שנראים כמייצגים את עצמם כחשבונות רשמיים של הטליבאן". גם חשבונות הטליבאן ביוטיוב ובטוויטר נחסמו.

עותק של מדריך הפעלה למחשב Apple II חתום על ידי סטיב ג'ובס ומייקמיי מרקולה נמכר החודש ב-787,483 דולר במכירה פומבית. ההערכה הראשונית שלו הייתה של 25 אלף דולר, ולאחר 46 הצעות הוא הגיע לסכום שבו נרכש. העותק המיוחד נשלח לג'וליאן ברואר, בנו של מייקל ברואר, שהיה במשא ומתן מול החברה לרכישת זכויות הפצה של המחשב בבריטניה בשנת 1979. ג'ובס כתב הערה בתוך המדריך: "ג'וליאן, הדור שלך הוא הראשון לגדול עם מחשבים. לך ושנה את העולם! סטיב ג'ובס, 1980". באתר RR AUCTION שבו נמכר המדריך, מספר ג'וליאן על העותק: "ישבתי בחדרי וכתבתי משחקים על מחשב ה-Apple II שלי, כשאבא קרא לי לרדת ולפגוש כמה אורחים. למרבה פליאתי היו אלה סטיב ג'ובס ומייק מרקולה. שמרתי את המדריך ורק מאוחר יותר הבנת כמה נדיר היה מבחינת ג'ובס לחתום על משהו, שלא לומר לכתוב הקדשה מעין זו. הוא הסתדר עם אבא, אז אני חש שההקדשה ניתנה מתוך אכפתיות".

אדובי הודיעה בסוף השבוע כי היא רוכשת את הסטארט-אפ Frame.io תמורת סכום של 1.275 מיליארד דולר. לפי הרוכשת, היא העדיפה לרכוש את פתרון הווידיאו של הנרכשת ולוותר על ניסיונות לפתח משהו דומה בעצמה, לאחר שהבינה שרבים מלקוחותיה משתמשים בו גם כך בתזרימי העבודה שלהם. Frame.io הוקמה ב-2014 כפלטפורמה המספקת שירותים ליוצרי סרטים. היא מאפשרת למשתמשים לאחסן קטעי סרטים בענן, לצפות בהם, לבצע עריכות ולספק קישור שבאמצעותו המשתמשים יכולים לשתף את החומרים עם משתמשים אחרים. לפי החברה, היא לוקחת תהליכים צורכי משאבים, כמו עריכת סרטים, כאמור, והופכת אותם, באמצעות השימוש בענן שלה, לתהליכים א-סינכרוניים, שמאפשרים למשתמשים לשתף פעולה ביתר קלות. כחלק מהעסקה, מנכ"ל Frame.io, אמרי וולס, כמו גם אחד המקימים, ג'ון טרוור, יצטרפו לאדובי ויישארו אחראים על הצוות שיעבוד איתם, אם כי הם ידווחו ל-CPO של תחום הענן היצירתי (Creative Cloud) באדובי, סקוט בלסקי. ל-Frame.io יש כבר חיבורים להשתלבות ב-Premier Pro של אדובי עצמה, ב-Final Cut של אפל ועוד. עם זאת, לא בטוח כיצד מערכת המנויים שלה תעבוד לאחר שהרכישה תסתיים. נכון להיום היא מציעה מנוי חינמי מוגבל למשתמשים פרטיים ומנויים לארגונים במחירים שמתחילים ב-15 דולר לחודש. "Frame.io ואדובי חולקות חזון לעתיד של יצירת וידיאו ושיתוף פעולה, המשלב את עוצמתה של אדובי ביצירה והפקה של וידיאו עם הפלטפורמה הטבעית בענן של Frame.io. אנחנו מצטרפים לאדובי כדי להמשיך ולהניע חדשנות וידיאו עבור חברות המדיה והבידור המובילות בעולם, סוכנויות ומותגים", אמר וולס.

פיקוד העורף ומשרדי החינוך והבריאות, בשיתוף הרשויות המקומיות, הכריזו בגאווה על מבצע הבדיקות הסרולוגיות לתלמידים, כחלק מההיערכות לפתיחת ולעריכת שנת הלימודים ללא תקלות. אלא שזמן קצר לאחר פתיחת המבצע היום (א') אירעה תקלה באפליקציית הרישום לאותן בדיקות, באזורים מסוימים בארץ. התקלה מנעה או עיכבה הורים רבים מלרשום את ילדיהם לבדיקות הסרולוגיות, ודיווחים עליה התקבלו מתל אביב, ירושלים, גבעתיים ומקומות נוספים. במקום זאת, חיילי פיקוד העורף ערכו את הרישום ידנית. הבוקר החל מבצע לביצוע בדיקות סרולוגיות לגילוי קורונה בקרב ילדים בני 3-12 (שלא החלימו מהנגיף), שעדיין לא יכולים לקבל חיסון. זאת, על מנת שלא יצטרכו להיכנס לבידוד בכל פעם שיתגלה תלמיד או מורה בכיתתם שחלה בקורונה. הרשויות השונות נערכו למבצע והוציאו הודעות, וההורים והילדים החלו להגיע למתחמי הבדיקות ברחבי הארץ עם פתיחת המבצע בבוקר – אלא שאז נתקלו רבים מהם בתקלה במערכת התקשורת של הבדיקות הסרולוגיות. מדובר צה"ל נמסר כי "הצוותים יתוגברו ויוסטו במהלך המבצע במידת הצורך ובשיח שוטף עם הרשויות". במקביל, תקלה במערכת התקשורת של מערך הבדיקות המהירות לקורונה שמפעיל מגן דוד אדום גרמה אף היא לעיכובים בביצוע הבדיקות. בסלקום, שמפעילה את המערכת, פעלו לתיקון התקלה, וזו תוקנה לפני שעות אחדות. לטענת החברה, "מדובר בתקלה נקודתית" – במתחם הבדיקות בגני יהושע (פארק הירקון) שבתל אביב בלבד.