קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית לזרוס ערכה בחמש השנים האחרונות עשרות מתקפות על בורסות קריפטו ישראליות והצליחה לגנוב סכום מצטבר של עשרות מיליוני דולרים – כך לפי מחקר חדש של קלירסקיי הישראלית, שמתפרסם בלעדית כאן, באנשים ומחשבים. המחקר מעלה כי יש קשר בין הקבוצה לבין תקיפות מתמשכות, יום יומיות, על בורסות קריפטו בישראל. "להערכתנו", כותבים החוקרים, "בורסות הקריפטו הן הגופים המותקפים ביותר כיום במגזר הפיננסי. לא רק ההאקרים של לזרוס מבצעים את התקיפות, אבל הם עושים זאת כבר כמעט חמש שנים ברציפות, עם הצלחות גדולות". שמותיהן של הבורסות שנפלו קורבן לתקיפות של ההאקרים הצפון קוריאנים לא נמסרו. "ההצלחה של הקבוצה מול בורסות הקריפטו הפחיתה מאוד את הפעילות שלה מול הבנקים", נכתב בדו"ח המחקר. "הבנקים חוו בשנים 2016-18 סדרת תקיפות על מערכות ה-SWIFT שלהם. הסיבה היא שכל הנכסים של חברות אלה מוחזקים בארנקים דיגיטליים, שחלקם מקושרים סביב השעון לאינטרנט. מול הבורסות הללו מתבצעים בכל יום כמה ניסיונות תקיפה – החל מפישינג על עובדים ומנהלים, וכלה בניסיונות פריצה לשרתי החברות, ללקוחות ולספקי צד ג' של חברות אלה". CryptoCore הוא קמפיין תקיפה, שחוקרי קלירסקיי חשפו לפני שלוש שנים. הקמפיין מתמקד בתקיפת בורסות מטבעות דיגיטליים וגניבת ארנקי קריפטו. במהלך הקמפיין הצליחו התוקפים לגנוב ארנקי קריפטו, המכילים עשרות עד מאות מיליוני דולרים. הקמפיין נחקר במקביל על ידי גופי מחקר נוספים, בהם NTT Security. הוא מוכר גם בשמות CryptoMimic, Leery Turtle ו-Dangerous Password. החוקרים הסבירו כי עילת המחקר הנוכחי היא לקשר בין הקמפיין לקבוצת לזרוס הצפון קוריאנית. המחקר כלל כמה סוגי חקירות והשוואות, בין השאר בין אינדיקטורים, כלי תקיפה ומועדי פעילות, לרבות הצלבה עם נתוני המחקרים האחרים שבוצעו על לזרוס. לפחות 12 שנים של תקיפות לזרוס מוכרת גם בשמות Cobra Hidden, ZINC, Team Whois, APT38 ועוד. קבוצת התקיפה הצפון קוריאנית פעילה לפחות מאז 2009 ומתמקדת בריגול ובשיבוש, בעיקר נגד שתי היריבות המרות של פיונגיאנג – ארצות הברית ודרום קוריאה, וכן בגניבת כספים, בדגש על מטבעות קריפטו. לפי ה-FBI, הקבוצה שייכת לסוכנות הביון הצפון קוראנית RGB. ההאקרים השיגו גישה לארנקיo הדיגיטליים של בורסות קריפטו. צילום אילוסטרציה: BigStock ביוני האחרון חוקרי קלירסקיי דיווחו על קמפיין CryptoCore, שתוקף חברות ובורסות קריפטו בישראל. הקמפיין הופעל במשך לפחות שלוש שנים גם נגד בורסות מטבעות קריפטו בארצות הברית, אירופה ויפן. נכון למועד הפרסום, החוקרים לא הצליחו למצוא למי לייחס את המתקפות, ו-"ההשערה הראשונית שלנו הייתה שייתכן שהתוקפים שייכים לקבוצת פשיעה רוסית או מזרח אירופית. השוואה שביצענו בין מחקרים אלה לבין הידוע לנו מחקירת קמפיין CryptoCore הצביעה על האפשרות שייתכן שכל המחקרים עוסקים באותו גורם תקיפה". לשם כך, החוקרים ערכו השוואת סקריפטים, השוואת כלי תקיפה, בחינת התנהגות הקבצים, השוואת הדמיון בקטעי הקוד ובחינת ממדים שונים בתקפות, לרבות החתימה – באמצעות חוקי YARA. "בסבירות בינונית עד גבוהה, מדובר בקמפיין תקיפה בסייבר אחד, שמאחוריו ניצבת קבוצת לזרוס, שפועלת מול גופים פיננסיים בישראל. הקבוצה הצליחה לחדור למאות ארגונים וחברות בכל העולם. החידוש בפרסום הוא שעד היום, לא היה ברור שהקבוצה תוקפת ארגונים פיננסיים בישראל", סיכמו החוקרים.

ווטסאפ חסמה באחרונה חשבונות של 30 פעילי ימין, בהם של בנצי גופשטיין, לשעבר איש כך וכיום ראש ארגון להב"ה, שלוחם בהתבוללות ונאשם לא אחת בגזענות, בהסתה ובאלימות נגד ערבים, ושל איילה בן גביר, רעייתו של ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית). לדברי הפעילים, מדובר בחסימה לצמיתות, והם לא קיבלו הסבר מדוע היא בוצעה. בתנועה מכנים את החסימה, באמצעות עו"ד איריס אדרי, "אקט אלים וכוחני". ח"כ בן גביר הודיע אתמול (ב') כי הפעילים מתכוונים לתבוע את פייסבוק, שווטסאפ נמצאת בבעלותה, בטענה לסתימת פיות. זאת, לאחר שהוא פנה לפייסבוק בבקשה לברר מדוע בוצעה החסימה, אולם לא קיבל כל תשובה. כך או כך, לדבריו, כלל הנחסמים הם אנשי עוצמה יהודית, שהינה מפלגה בכנסת ומהווה חלק מרשימת הציונות הדתית. הוא טען כי מדובר בהתנכלות על רקע פוליטי נגדו ובניסיון להשתיק אותו באופן אישי. ח"כ בן גביר קרא למשרד התקשורת "להגיב בצורה שאינה משתמעת לשני פנים – ובאופן מידי. היום זה אני, מחר זה יכול להיות כל ח"כ אחר שדעותיו אינן לרוחם של אותם גורמים ברשת, או גורמים חיצוניים שהשפיעו עליה". החסימה באה לאחר שלפני כמה שבועות טענו אנשי ימין כגון הצל, העיתונאי שי גולדן וח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) כי החשיפה לתכנים שהם מפרסמים בחשבונות הפייסבוק שלהם צומצמה דרמטית, והביעו חשד כי הסיבה לכך פוליטית. בפייסבוק הכחישו אז את הטענות ואמרו כי הצמצום בחשיפה הוא תוצאה של תקלה עולמית – שתוקנה. בין אם בחברה נבהלו מהמקרה או שאכן מדובר בתקלה שתוקנה, כעבור כמה ימים חזרה החשיפה של החשבונות של אותם אנשי ימין לנתונים שלפני הפרשה. ח"כ בן גביר: "החסימה פגעה בעבודה של רעייתי" ווטסאפ היא אפליקציית המסרים המיידיים הכי פופולרית בעולם, ובכלל זה בישראל, וחסימת חשבונות בה עלולה להזיק בצורה משמעותית לפעילויות של ארגונים ואנשים שונים. כך, ח"כ בן גביר טען כי החסימה פגעה בעבודה של רעייתו כמורה, שמתקשרת עם גורמים שונים בעבודתה דרך ווטסאפ. עם זאת, ייתכן שהסיבה לכך היא האירועים האלימים וההתנגשויות בין יהודים לערבים שקרו ברחובות המדינה במהלך מבצע שומר החומות. כאמור, ארגון להב"ה הואשם לא אחת בגזענות, בהסתה ובאלימות כלפי ערבים, ויכול להיות שבווטסאפ ניסו לסייע באמצעות כך בהרגעת הרוחות. החברה חסמה מאז פתיחת המבצע חשבונות שנחשדו בהסתה ובאלימות, בעקבות פניות של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. בין אם זו הסיבה גם כאן או לא, במקרה זה, כמו במקרים אחרים, החסימה בוצעה ללא כל התרעה או אפשרות לנחסמים להתגונן. בווטסאפ לא התייחסו לחסימות הספציפיות ולסיבה מדוע הן בוצעו ומסרו כי "אנחנו לא מגיבים על חשבונות של אנשים פרטיים". ככלל, הם אמרו כי "אנחנו חוסמים גישה לחשבונות שלא עומדים במדיניות של האפליקציה למניעת פגיעה, או בהוראות החוק".

התאוששות משמעותית חלה בשווי הביטקוין, אחרי שנכנס לצניחה חופשית באחרונה, וזו הגיעה – איך לא?! – עקב הכרזה של מייסד ומנכ"ל טסלה (Tesla), אילון מאסק. המטבע כבר הגיע לשפל ושוויו עמד על כ-31 אלף דולר ליחידה (ביום א' האחרון), אבל אז מאסק – המושך בחוטי הקריפטו עם כל ציוץ וציוץ שלו – בישר לעוקביו הרבים בטוויטר (Twitter) כי ערך פגישה עם כורים של המטבע הווירטואלי המפורסם ביותר, ושאלו הבטיחו לו שיקדמו מאמצים לכרייה יותר בת קיימא שתשמור על כדור הארץ. הבשורה הזו הייתה מספקת כדי שהמטבע יתחיל לטפס שוב, ושוויו יגיע בתוך יומיים לערך לכ-38 אלף דולר לאסימון.   Spoke with North American Bitcoin miners. They committed to publish current & planned renewable usage & to ask miners WW to do so. Potentially promising. — Elon Musk (@elonmusk) May 24, 2021 לפי הדיווחים בתקשורת, למעשה החליט מאסק על הקמת מועצה חדשה בתחום כריית הביטקוין, בראשותו ובשיתוף פעולה עם מייקל סיילור, מנכ"ל ענקית הבינה העסקית מיקרוסטרטג'י (MicroStrategy). יחד השניים קיימו פגישה עם כורי הביטקוין בצפון אמריקה, במטרה לקדם מאמצים להפוך את פעילות הכרייה – הכרוכה בצריכת חשמל עצומה – לירוקה יותר. אחרי הציוץ של מאסק החל מחיר הביטקוין מיד לעלות, ובשיאו כברגירד מלמטה את השווי 40 אלף דולר. העניין של מיקרוסטרטג'י בביטקוין עלה לכותרות בקיץ הקודם, כשהחברה – העוסקת בבינה עסקית – השקיעה בתוך חודשיים סכום מצטבר של 425 מיליון דולר ברכישות המטבע הדיגיטלי, ומנכ"לה, סיילור, הביע בביטקוין הרבה אמון. כמו מאסק, גם סיילור עדכן בטוויטר בנוגע למפגש שנערך וצייץ: "אתמול שמחתי לארח פגישה בין אילון מאסק לבין כורי הביטקוין המובילים בצפון אמריקה. הכורים הסכימו להקים את המועצה לכריית ביטקוין במטרה לקדם שקיפות לשימוש באנרגיה ולהאיץ יוזמות קיימות ברחבי העולם". טבלת מצב הביטקוין בשבוע האחרון, כפי שפרסם אתר CoinDesk. צילום מסך רכבת הרים שכולה ציוצים אבל כדאי להיזכר לרגע מה קרה שגרם לביטקוין – המטבע הקריפטוגרפי הפופולרי ביותר בעולם – להתחיל בנפילה חופשית, בה איבד אחוזים רבים מערכו. ונכון, מאסק לא רק מעורב בכך, אלא היה – כך אפשר לראות גם מטבלת מצב הביטקוין שמפרסם אתר CoinDesk – הגורם הישיר למפולת. לפני כשבועיים הודיע היזם הדרום-אפריקני הכל כך מדובר, שנחשב כתומך הפופולרי ביותר של הביטקוין, בציוץ פעוט כי הוא מתחרט וחוזר בו – טסלה לא תקבל עוד תשלומים בביטקוין בעבור המכוניות החשמליות שלה, משום שכרייתו גורמת, כאמור, נזק לאיכות הסביבה. הציוץ הזה מחק 500 מיליארד דולר משווי השוק הגבוה של הביטקוין, ואף הצניח את השווי ביותר מ-50% מרמת השיא של כמעט 65 אלף הדולר שרשם באפריל. בזמן שבין לבין, הצליחו הצהרות חיוביות נוספות של מאסק לסייע לביטקוין להחזיר חלק מההפסדים שלו בכל זאת. כן מקבלים ביטקוין – לא מקבלים ביטקוין. אילון מאסק, המנכ"ל והחברה שלו טסלה. צילום ארכיון: מאוריציוס פסק, מתוך ויקיפדיה אבל אם חוזרים עוד קצת לאחור בזמן, הרי שמחירי הביטקוין המאמירים, שכאמור הגיעו לשיא כל השיאים באפריל, החלו את הטיפוס שלהם כבר בינואר – כשמי אם לא מאסק, שהיה אז האיש העשיר ביותר בעולם, שינה את הכתוב ב-Bio בחשבון הטוויטר שלו למילה אחת – ביטקוין – והביא מיידית לזינוק של 15% בשערו של המטבע הווירטואלי. בהמשך השווי צבר תאוצה נוספת ומשמעותית לאחר הודעת טסלה, שכמובן הגיבה להחלטותיו של הבוס של מאסק, מפברואר האחרון כי רכשה ביטקוין בשווי 1.5 מיליארד דולר, ושהיא צפויה להתחיל לקבל תשלום עבור המוצרים שלה באמצעותו. נכון לעכשיו, ענקית המכוניות החשמליות לא נפטרה מאחזקות הביטקוין שלה, אך הפסיקה לקבל תשלומי ביטקוין, משום דאגתו של מאסק לנזקי הכרייה. בתוך כך, כתבה שפורסמה אתמול ב-CNN Business הציגה משקיעי קריפטו אשר פונים אל מאסק בתחינה: "בבקשה הפסיק לצייץ!" בכתבה מציין המגזין הכלכלי כי מחירי הביטקוין, הדוג'קוין |(מטבע נוסף שמאסק עוסק בו באובססיביות) ומטבעות דיגיטליים אחרים צנחו ביותר מ-40% בשבועות האחרונים. ועל אף ש-מאסק אינו הסיבה היחידה לכך "הוא בהחלט לא עוזר" למצב, כך לפי CNN Business. הכתב, פול ר. לה מוניקה, שציטט מספר דוברים בכתבתו, טען כי "בין אם הוא (מאסק – ג"פ) הולך ל-סאטרדיי נייט לייב, ומתבדח כי הדוג'קוין הוא 'מהומה', או שיש לו התגלות שכריית ביטקוין לא עשויה להיות נהדרת עבור הסביבה, עקב התנהגותו של מאסק יש שוורים (משקיעים – ג"פ) של מטבעות קריפטו המבקשים שיפסיק לצייץ ויתמקד יותר בבניית מכוניות במקום".

המחקרים העדכניים, שעוסקים בעידן אלה הן, כמובן, חדשות לא טובות לחברות שמעסיקות את אותם טאלנטים, ויודעות היטב עד כמה הם משאב במחסור. השאלה כיצד המנכ"לים של החברות הללו מתמודדים עם התופעה הזו מעסיקה מאוד את העולם הניהולי בחודשים האחרונים. להתעלם מהבעיה או להפנים שהמציאות השתנתה? בנייר עמדה שפרסם מומחה לקריירה ופיתוח עסקי בשם בוו קייב הוא מנדב כמה טיפים למנהלים איך לגשת לנושא. ראשית, בפני הנהלה שנתקלת באתגר זה יש שתי אפשרויות: להתעלם מהבעיה ולקוות שהיא תיעלם מעצמה או להפנים שיש מציאות חדשה וצריך להתאים את החשיבה אליה. המחבר מצטט שיחות עם מנהלים ב-IT, שאמרו שהם משתמשים באחת החוזקות היותר בולטות שבאו לידי ביטוי בעולם הארגוני בתקופת הקורונה: זינוק חד במעמד של ה-IT בעיני הנהלות הארגונים. המנמ"רים מאמינים שאם יעבירו את התחושה הזו לעובדיהם, ובפרט לאותם טאלנטים, זה יקטין את הרצון שלהם לעזוב את מקום העבודה. אבל זה לא מספיק. בנייר העמדה מצוטטים קטעים ממפגש שנערך לא מכבר עם מנהיגים טכנולוגיים, שבו הועלו כמה אסטרטגיות להתמודדות עם הבעיה. רעיון אחד שעלה הוא לאפשר לעובדים לממש את הפוטנציאל שלהם בפיתוח רעיונות חדשים, גם אם הם לא קשורים ישירות לעיסוקם. נושא נוסף שעלה הוא התפיסה שהבעיה היא לא של העובדים-הטאלנטים, אלא של המנהלים. אלה לא מבינים שלרוב, עובד לא עוזב בגלל הארגון, אלא בגלל המנהלים, שלא מבינים אותו. מומלץ למנהלים להאיץ ולהרחיב תוכניות למימוש יוזמות של טאלנטים, גם אם הן לא בתחום העיסוק הישיר שלהם, כדי שלא יחפשו מקום אחר לממש בו את החזון שלהם. עוד דנו במפגש בכך שלמנהיגים יש השפעה עצומה על התרבות, ועליהם ליצור תרבות חיובית בארגון. זה יכול להתחיל משיח חיובי, לא להתקמצן במחמאות כשצריך ואם יש הערות, לומר אותן בצורה מתונה, בונה ולא מעליבה. אלמנט נוסף שעשוי לסייע להשאיר את הטאלנטים בארגון, בפרט לאחר הקורונה, הוא דאגה לבריאות שלהם. דווקא מאחר שהם לא נמצאים במשרד כל הזמן, כדאי למנהלים לשאול לרווחתם ולוודא שאין להם בעיות מיוחדות. זה משפיע על התפוקה שלהם. ויש עצה שתמיד ניתנת להנהלות בכל מה שקשור לשימור עובדים: בעוד שבעבר, הטיפול בעובדים היה נחלתם של מנהלי משאבי האנוש, כעת הוא חלק מתחומי האחריות של המנהלים בדרגים השונים, ועליהם להתנהג בהתאם. השורה התחתונה: אם אתם מנהלים ארגון IT – או מנהלות, כמובן – ויש לכם עובדים מוכשרים, טאלנטים, שיכולים למצוא עבודה בכל מקום אחר – הרי לכם כמה המלצות: דברו איתם, נסו לראות מה הם חושבים, מה התוכניות שלהם ובעיקר תשמרו על כבודם, תנו להם את ההרגשה שהם חלק בלתי נפרד מהצלחת הארגון, ושכנעו אותם שמקום העבודה הנוכחי הוא המקום שבו הם יכולים ויוכלו לממש את מרבית השאיפות שלהם.

כאשר אנו מזמינים מוצר כלשהו מאמזון (Amazon), או אתר קניות אחר, אנו מקבלים עדכונים שוטפים אודות סטטוס המשלוח בכל שלב. כאשר שולחים אלינו חבילה דרך חברת בלדרות כלשהי (UPS, פדקס, DHL ואחרות), אנו זוכים גם כן לעדכונים אודות מיקום המוצר בכל שלב. מצד שני, כאשר מזמינים באתר האינטרנט של רשתות הקמעונאות, אנו לא מקבלים עדכונים שוטפים למרות שהמשלוח מנוטר ומפוקח, החל משלב הליקוט, דרך התהליכים הלוגיסטיים, ועד אשר הארגז עולה על הרכב ויוצא ללקוח. בקשות API רצות מצד לצד, מידע עובר, נשלח ומנותח על ידי מערכות בינה מלאכותית מתקדמות (ויש לא מעט חברות ישראליות בתחום הזה), אך הלקוח עצמו אינו מקבל עדכונים. מה עם איזה שליחת SMS קטן כמו "מתנצלים, נכון שהמשלוח שהזמנת צריך היה להגיע בין 14:00-16:00, אבל קרתה תקלה קטנה ונגיע עד שעה 17:00 – סליחה ותודה"? הודעה מן הסוג הזה אולי לא תשמח את הלקוח, אך הוא עשוי להעריך את העדכון, וגם אולי להספיק להסיע את הילד לחוג במקום לחכות בבית לשליח. תרבות לקיחת אחריות ואם במשלוחים ושליחויות ניתן לעדכן את הלקוח בסטטוס ההזמנה שלו, מדוע אי אפשר לעדכן את הלקוח ולהיות שקופים כאשר מדובר בשירות החיבור שלנו לאינטרנט או לטלוויזיה? ברור לנו כאנשים טכנולוגיים, כי בקלות רבה ניתן לייצר לוח בקרה (Dashboard), אשר יציג ללקוחות את זמינות השירות ומצבו – ואם קיימת תקלה – להתריע ללקוח כי הבעיה היא בשירות ולא בחצר הלקוח ("לא אדוני, אין צורך לעשות ריסטרט לממיר כי הבעיה לא שם…"). יותר מזה, סביר להניח שבמערך הבקרה של אותם ספקי שירות, קיים כבר לוח בקרה שכזה, ואין צורך להמציא את הגלגל או להשקיע שנים ותקציבים בפיתוחו, אלא צריך פשוט לשתף אותו עם הלקוחות. לשתף את הלקוחות במה שקורה. שקיפות בשירות. צילום אילוסטרציה: BigStock שיתוף לקוחות – מרכיב חיוני בחוויית הלקוח לחברות ישראליות רבות יש את המידע אודות סטטוס השירות, אך הן אינן משתפות את המידע עם לקוחותיהם. מדוע זה כך ומדוע כאשר ישנה חריגה מהסכם השירות או ההזמנה של הלקוח – ספקי השירות הישראליים לא מעדכנים את הלקוח בזמן אמת על החריגה? המושג "שיתוף" נכנס חזק מאוד למדיניות הארגונית, אסטרטגיה ופיתוח של מוצרים מוטי שירות. שיתוף לקוחות הוא מרכיב חשוב בכל תהליך ליצירת חווית לקוח חיובית. אז מדוע בישראל הלקוחות שותפים בכל המידע עד לרגע שיש תקלה, ואז הם פחות שותפים? הרי שותף אמיתי לוקח חלק גם בהצלחות וגם בכשלונות. יש לכך כנראה הסברים רבים, חלקם קשורים לתרבות לקיחת האחריות במדינת ישראל, וחלקם קשורים לנושאים של פיצוי הלקוח בעת תקלה, עם המשפט הישראלי הידוע "מגיע לי פיצוי על התקלה, לא?". גם בשירותי IT וניהול רשתות התקשורת אפשר לצפות מספק השירות לשתף את הלקוחות במה שקורה בארגון שלו, ושהאפשרות לראות ולהבין את מה שקורה ברשת הארגונית תהיה חלק בלתי נפרד משירות התמיכה. לכל החברות הללו יש את היכולת להציג את התמונה ללקוחותיהם. רוב יצרניות פתרונות הטכנולוגיה, ובעיקר ספקיות שירותי ענן או יישומים בענן, מספקות דשבורד, אותו ניתן גם לשתף עם הלקוח, כפי שלמשל מאפשרות סיסקו (Cisco), סיילספורס (Salesforce) ומיקרוסופט (Microsoft). לסיכום, אני חושב שרוב הצרכנים בסופו של דבר מעריכים שירות טוב (ולא רק מחיר). חוויה טובה שבה מכבדים את הזמן או הבטחה שניתנה ללקוח – יוצרת זיכרון חיובי לאורך זמן, ובסופו של דבר מעלה את רמת השירות, ולשיטתי, כדאי שהחברות וספקי השירות בארץ יתחילו לאמץ את הגישה הזאת. במקרה של תקלה גם הטכנאים ונציגי השירות יהנו מכך שהלחץ שלהם פוחת, כאשר הלקוח יכול לראות בעצמו את מהות התקלה ולהתעדכן בקצב התיקון. במקרה של תקלה, מוקדי שירות הלקוחות לא יקרסו תחת עומס (או לפחות העומס יירד) וימשיכו לתת שירות. בנוסף, כאשר ארגונים וספקי שירות יתחילו לדווח בזמן אמת על תקלות ועל חריגות מהסכמי השירות – רמת המוטיבציה הפנימית להימנע מתקלות וחריגות תעלה. בתור ספק שירותי תשתיות מחשוב, אני מאמין ששקיפות זה לא רק סיסמה, אלא זו תרבות שמייצרת דבק מאוד חזק בין הלקוחות לחברה. הכותב הוא ארכיטקט אבטחת מידע באואזיס טכנולוגיות, המספקת שירותי ניהול רשתות תקשורת עם כלי ניטור ובקרה המוצגים ללקוחות השירות 

נראה שמלכת הסטרימינגג נטפליקס (Netflix) רוצה להפוך גם למלכת המשחקים, ועשויה להציע חבילת משחקים למנויים, כך לפי דיווחים שונים בימים האחרונים. הדיווח הראשון פורסם ביום שישי, על כך נטפליקס מתכוונת לגייס מנהל בכיר לקידום נושא הגיימיג ושוקלת להציע חבילת משחקים בדומה לחבילת Arcade של אפל (Apple). עוד דווח, שנטפליקס החליטה לא לשלב פרסומות במשחקים, אם כי זה לא בטוח, והתוכניות של נטפליקס עדיין לא ברורות. בדיווח נוסף שפורסם אתמול, ציין מקור, כי למנויי נטפליקס תוצע חבילה שתכלול הן סרטים והן משחקים, וכי ייתכן כי השירות יושק ב-2022. נטפליקס לא אישרה רשמית את

חברות התקשורת יחויבו לשלוח למנוייהן חשבון חודשי דיגיטלי במקום חשבון בדואר כברירת מחדל – כך החליט היום שר התקשורת, חה"כ איתן גינזבורג. גילאי 65 ומעלה יוחרגו מההחלטה. ההחלטה התקבלה לאחר שפורסם שימוע בנושא ולאחר התייעצות עם הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן וגורמים רלוונטיים נוספים. החל מהזמן הקרוב יתחילו חברות התקשורת לשלוח חשבוניות באמצעים דיגיטליים – אימייל, או הודעת SMS, כשלמנוי תהיה אפשרות בחירה לשנות את אופן קבלת החשבון. לדברי משרד התקשורת, ההחלטה התקבלה לאור התפתחויות הטכנולוגיות והחידושים של השנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה עם מגיפת הקורונה, שהובילו לעלייה משמעותית בשימושים באמצעים דיגיטליים והעלו את האוריינות הדיגיטלית בקרב הציבור הישראלי על כל מגזריו. התפתחות זו מאפשרת את שיפור הנגשת המידע לציבור, שהולכת יד ביד עם המגמה העולמית להגנה על הסביבה באמצעות צמצום השימוש בנייר. על פי הנתונים שבידי משרד התקשורת, כ-70% מסך המנויים של חברות התקשורת מקבלים כיום את החשבוניות באמצעים דיגיטליים (מסרון או דוא"ל). "האוריינות הדיגיטלית בקרב הציבור וכמות הפעולות והשימושים המתבצעים במרחב הדיגיטלי, עלו באופן דרמטי, בפרט בשנה האחרונה עקב הנסיבות המיוחדות בהתמודדות עם נגיף הקורונה", אמר השר. "אנו רואים שרוב המנויים כיום בחרו באופן יזום לקבל את החשבונית באמצעים דיגיטליים, ואין סיבה להמשיך ולהשתמש בנייר שפוגע בסביבה. נגישות החשבונית החודשית לצרכן וקבלתה באופן מהיר הן חלק מהשיקולים להחלטה זו. יחד עם זאת, תישמר לצרכן אפשרות הבחירה לקבל את החשבונית בדואר".

כמו לכל מטבע, גם ליישום של הגיוון התעסוקתי בהיי-טק – אחד הנושאים היותר מדוברים בענף בשנים האחרונות – יש שני צדדים. מההיבט החיובי, השיעור של חלק ניכר ממה שנקרא "אוכלוסיות גיוון" בהיי-טק הישראלי עולה: יש בו יותר נשים, חרדים וערבים מבעבר. אלא שמההיבט השלילי, המספרים עדיין ממש לא מספיקים. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השוו בין נתוני התעסוקה בהיי-טק ב-2020 לאלה שנרשמו ב-2014. הם גילו עלייה בשיעור החרדים, ובעיקר החרדיות, בענף: מספרם.ן הגיע מ-2.3% מההיי-טק – 6,400 עובדים.ות – ב-2014 ל-3.3% – 12 אלף עובדים.ות – ב-2020, כאשר 70% מהם אלה נשים. בנוסף, יותר ויותר נשים – מכל המגזרים – בוחרות בלימודים אקדמיים בתחום: אם ב-2009 שיעור הסטודנטיות היה 20% (כ-5,000 נשים בכל שנות הלימוד ובכל המוסדות), אשתקד הנתון עמד על כ-28% (מעל 11 אלף). מספר הנשים העובדות בתעשייה עלה בקצת יותר מעשור מ-95 אלף ב-2009 ל-125 אלף ב-2020. עם זאת, נשים מהוות רק כ-35% מהעובדים השכירים בהיי-טק, ובתפקידים טכנולוגיים – כ-29%. אשר לערבים, גם יותר ויותר מהם לומדים את מקצועות ההיי-טק, ושיעור מקבלי התארים הרלוונטיים במגזר זה עלה מ-1.6% ב-2008 לכ-4% ב-2018. ההערכה היא כי נתון זה יגדל, לאור העלייה במספרם.ן של הסטודנטים.ות הערבים.ות למקצועות ההיי-טק. אלא שמספר הערבים המועסקים בענף נותר זניח ועמד אשתקד על 8,200. עם זאת, מדובר בעלייה מ-4,800 ב-2012. גם בקרב יוצאי אתיופיה הנתונים לא מעודדים: בעוד ששיעורם באוכלוסייה בגילאי העבודה ובשוק התעסוקה הוא כ-2%, בהיי-טק הנתון עמד ב-2019 על 0.7%. שיעור יוצאי אתיופיה שמרוויחים שכר הגבוה מהשכר החציוני בתעשייה עומד על 0.13% בלבד, ללא מגמת שינוי משמעותית. מה עושים? במשרד העבודה והרווחה מבקשים לשנות את הנתונים האלה, כך ששיעור הנשים, הערבים, החרדים ויתר אוכלוסיות הגיוון יהיה גבוה יותר (כאן יש להעיר שקשה לדגום את שיעורם.ן של הלהט"בים.ות בהיי-טק, מאחר שחלק מהם.ן בארון). במנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד פועל צוות מיוחד לנושא, בראשות רועי לבנון. הצוות מקיים מיזמים שונים שנועדו לקרב את אוכלוסיות הגיוון להיי-טק ואת חברות ההיי-טק אליהם, חלקם בשיתוף התעשייה והאקדמיה. בין השאר, המשרד מציע פרויקט לשילוב והשמת אקדמאים מהמגזר הערבי בהיי-טק, פרויקט אחר שתומך בהנדסאים בדואים, תוכנית "טק קריירה" להעסקת יוצאי אתיופיה בענף, מיזם לשילוב חרדים בענף, בשיתוף ג'וינט ישראל והקואליציה לתעסוקת חרדים, ושיתוף פעולה עם ארגון She Codes לקידום נשים ושילובן בתעשיית ההיי-טק הישראלית. רועי לבנון, מנהל תחום תעסוקה בהיי-טק במנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה. צילוםף ארגון מעוז לדברי לבנון, "ההיי-טק לא מגוון תעסוקתית ונוטה לשעתק את עצמו. ככלל, בני האדם מזהים את הדומים להם ואת הנרטיב שהם מכירים – ומזדהים אתו. אנחנו מזהים קושי בחברות מסוימות לייצר שונות מהטייפ קאסט המוכר והידוע". מה תעשיית ההיי-טק צריכה לעשות כדי לשנות את המצב? "תעשיית היי-טק היא מאוד סלקטיבית ובנויה הרבה על חבר מביא חבר. אנחנו לא קוראים לשנות דרישות של משרות, אבל מעסיקים צריכים לפעול בצורה אקטיבית בנושא הגיוון וההכלה – לא לפטור את עצמם ב-'אני לא מקבל קורות חיים של ערבים', או של כל אוכלוסיית גיוון אחרת, אלא לאתר אותם". מה מעסיק שרוצה להעסיק אוכלוסיות גיוון יכול לעשות? "להגדיר בחברה שלו יעד – הגעה לאחוז מסוים של מועסקים מאוכלוסיות גיוון בתוך פרק זמן מסוים – ולמנות מנהל שיהיה אחראי על כך. אפשר גם ליצור קשר אתנו או עם ארגוני חברה אזרחית כמו צופן (לאוכלוסייה הערבית – י"ה) או קמא טק (למגזר החרדי – י"ה). מגיעות אליי לפעמים חברות שמציבות לעצמן יעד לתעסוקת נשים בהיי-טק ואני מפנה אותן ל-She Codes. מעסיקים שרוצים גיוון בצוות העובדים שלהם צריכים להקדיש משאבים לנושא, לכתוב אותו כתוכנית עבודה ולייצר את החיבורים עם הארגונים והגופים". "צריך לייצר הצלחות", אומרת בהקשר זה יוליה איתן, מנהלת המינהל. "ארגון שמצליח לקלוט עובדים.ות מאוכלוסיות גיוון ויוצר סיפורי הצלחה – מביא להצלחות נוספות אצלו ואולי גם בארגונים אחרים, כי הצלחה גוררת הצלחה. בנוסף, העסקת אוכלוסיות מגוונות היא תוצר של מדיניות ברורה ותקשורת פנים ארגונית שמחלחלת את המסרים לעובדים. אם זה נשאר בישיבות הדירקטוריון, היכולת להצליח בקליטה של העובד.ת פוחתת". יוליה איתן, ראשת מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה. צילום: חורחה נובומירסקי התגברות על קשיים ואתגרים ככלל, קליטה של עובדים מאוכלוסיות גיוון היא לא תמיד דבר פשוט – בגלל מגוון משתנים כמו מגבלות שפה וידע או סטיגמות מצד המעסיקים. "אנחנו נתקלים בהרבה ארגונים שרוצים ולא מצליחים לקלוט עובדים מאוכלוסיות גיוון, כי הם לא ניגשים לזה בצורה רצינית ולא בונים תוכנית סדורה. אנחנו יודעים להעמיד את המשאבים ולסייע לחברות שמעוניינות לעשות זאת", אמרה איתן. יש לציין שתהליכי קליטה שמסתיימים בהצלחה מניבים בדרך כלל רווח לכל הצדדים: העובד נקלט בעבודה שהוא רוצה, במקרים רבים בשכר טוב – כיאה לעולם ההיי-טק, המעסיק מקבל מגוון של עובדים, שלעתים קרובות מביא אתו חשיבה מחוץ לקופסה, והחברה הישראלית מרוויחה עוד אנשים שמצטרפים לעולם התעסוקה ותורמים לכלכלה. בימי מבצע שומר החומות ראינו התקררות ביחסי יהודים-ערבים, עקב האלימות ששלטה ברחובות. האם זה בא לידי ביטוי גם בעולם התעסוקה, או שמקומות העבודה הם מרחבים מוגנים? איתן: "שוק העבודה יודע להיות מרחב מוגן. היכולת להתמקד במהות, בעשייה המשותפת וביצירת הערך המשותף מאפשרת לא להכניס את רעשי הרקע. צריך להבין שזה היה קומץ שנתן את הטון ושנתנו במה גדולה מדי לתופעות שוליות. מעסיקים שיודעים להיות אסטרטגיים ולא להגיב על כל גירוי חיצוני – ירוויחו, ובעצם כולנו נרוויח מזה". מה לגבי נשים? מדוע החלק שלהן בהיי-טק עדיין נמוך לעומת שיעורן באוכלוסייה? לבנון: "אחת הסיבות לכך היא שנשים הרבה פחות בוחרות במקצועות טכנולוגיים ובאקדמיה – מה שמוביל להשתלבות נמוכה יותר שלהן בענף. אלא שאנחנו עדים לשינוי, ויותר ויותר מהן עושות את זה". לדברי לבנון ואיתן, יש הבדל בנוגע לנושא הגיוון התעסוקתי בין חברות ישראליות לחברות רב לאומיות. "אלה האחרונות מגיעות עם מדיניות הרבה יותר סדורה של הכלה וגיוון ויודעות ליישם את זה", אמרה איתן. עם זאת, היא ציינה ש-"אנחנו רואים בחברות ישראליות פתיחות הולכת ועולה לנושא". שאלה של תקציב במשרד העבודה והרווחה אמנם מתגאים בשלל פעילויות לגיוון בעולם התעסוקה בכלל ובהיי-טק בפרט, אבל הן עולות כסף, וכבר שלוש שנים שאין תקציב מדינה. לדברי איתן, "משרד האוצר מבין את החשיבות של תעשיית ההיי-טק ושילוב האוכלוסיות בה. אנחנו ממתינים לדיוני התקציב, כשתקום ממשלה חדשה, ונרצה לפרוס במסגרתם את הדרישות שלנו, כדי לגייס שותפים נוספים להבנה שזה חשוב דווקא עכשיו". לסיכום, האם אתם אופטימיים לגבי העתיד? "כן. יש מחסור כרוני בעובדים בהיי-טק ויש בחברה הישראלית צורך אמיתי בהעסקת אוכלוסיות גיוון – ואלה יובילו את הענף, ובתוכו אותנו, לייצר כמה שיותר פתרונות שטובים לכולם. מה שנדרש הוא להוריד את החסמים".