המתקפה על קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline), מפעילת מערכת צינורות הדלק הגדולה בארצות הברית – הייתה אחת המתקפות הגדולות בהיסטוריה על מערכת תשתית לאומית קריטית, כך קבעו מומחי אבטחה והגנת סייבר. קולוניאל השביתה את פעילותה בסוף השבוע האחרון, אחרי שחוותה מתקפת סייבר ביום ו'. המתקפה, מסוג כופרה, בוצעה על ידי קבוצת האקרים בשם DarkSide, שחדרה לרשת של קולוניאל ביום ה' האחרון וגנבה כמעט 100 ג'יגה-בייט של נתונים. לאחר תפיסת הנתונים, ההאקרים נעלו אותם בכמה מחשבים ושרתים ודרשו כופר. הם התריעו כי אם דמי הכופר לא ישולמו, הם ידליפו את הנתונים הגנובים לאינטרנט. עבור רבים, הדימוי של תעשיית הנפט הוא צינורות, משאבות ונוזל שחור ושמנוני. אלא שבפועל, אף שמדובר במערכת צינורות פיזית, היא מבוססת הרבה מאוד על IT ודיגיטל: חיישני לחץ, תרמוסטטים, שסתומים ומשאבות משמשים לניטור ובקרת זרימת הנוזלים – סולר, בנזין ודלק סילוני – על פני מאות קילומטרים של צנרת. לקולוניאל יש אפילו רובוט המכונה "חזיר חכם" – מד פיקוח לצינור, הנע בין הצינורות ומחפש אחר חריגות. כל התפעול של הצינורות, הסבירו מומחי אנרגיה, נעשה תוך קישוריות וחיבוריות למערכת מרכזית אחת. "והיכן שיש קישוריות – יש איום של מתקפת סייבר", אמרו חוקרי צ'ק פוינט. על פי חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, "כל המכשירים המשמשים להפעלת צינור מודרני נשלטים על ידי מחשבים – ואינם מבוקרים פיזית על ידי אנשים. אם הרכיבים הללו מחוברים לרשת הפנימית של ארגון וזו נפגעת ממתקפת סייבר, אז הצינור עצמו חשוף למתקפות זדוניות." על פי מומחי האבטחה, "התקפות ישירות על טכנולוגיה תפעולית, OT – הן נדירות, כיוון שמערכות אלו מוגנות בדרך כלל טוב יותר. לכן סביר יותר להניח שההאקרים הצליחו להשיג גישה למערכת המחשבים של קולוניאל דרך הצד הניהולי של העסק". כך, ציינו חוקרי צ'ק פוינט, "כמה מהמתקפות הגדולות ביותר שראינו התחילו בדוא"ל. ייתכן, למשל, שאחד מעובדי קולוניאל הוריד, בשוגג, כמה נוזקות. באחרונה גם ראינו מקרים, שבהם האקרים פרצו לרשתות מחשבים של ארגונים על ידי ניצול חולשות קיימות שלא טופלו, או דרך פגיעויות שנחשפו בתוכנות צד שלישי. ההאקרים ישתמשו בכל רכיב, או חולשה, שתביא להם דריסת רגל ברשת הארגונית". החוקרים ציינו כי אין לשלול את האפשרות, שהחדירה עצמה למערכות המחשוב של קולוניאל בוצעה שבועות, ואף חודשים בטרם ההאקרים פתחו במתקפת הכופרה שלהם. המומחים סיכמו בציינם, כי "הדרך הפשוטה ביותר להגן על הטכנולוגיה התפעולית היא לשמור עליה במצב לא מקוון – בלא כל קישור לאינטרנט. אבל עצה זו הופכת להיות קשה יותר עבור עסקים, כיוון שהם מסתמכים יותר ויותר על מכשירים מחוברים כדי לשפר את היעילות שלהם. אופי העולם המשתנה פירושו שיותר דברים נשענים על קישוריות". בעקבות המתקפה, העביר ביום א' השבוע משרד האנרגיה האמריקני חקיקת חירום, המתירה להעביר מוצרי נפט במכליות עד לניו-יורק. מומחים ציינו, כי למרות החשיבות שבחקיקה הדחופה, לא בטוח שיהיה בה די כדי למנוע מצב של מחסור בדלקים בחוף המזרחי של ארצות הברית. חקיקת החירום מסדירה את הכללים לגבי שינוע הדלק בדרכים. כך, אחד הסעיפים מתיר לנהגים מ-18 מדינות לעבוד שעות נוספות בצורה גמישה בעת הובלת מוצרי דלק שונים. מחירי הדלק בתחנות התדלוק בארצות הברית לא הושפעו ממתקפת הכופרה – אך מומחים טענו כי הדבר עשוי להשתנות אם ההשבתה של קולוניאל תימשך. כך, כיום יש דלק רב שמיועד לחברה ו-"תקוע" בבתי זיקוק בטקסס. על פי מומחי אנרגיה, האזורים הראשונים שהושפעו מהמתקפה הם אטלנטה ומדינת טנסי, ואז, בשל אפקט הדומינו, המחסור צפוי להקרין על ניו-יורק רבתי. קולוניאל מספקת דלקים לסוגיהם: בנזין, סולר, דלק סילוני ונפט. החשש הוא, שמתקפת הסייבר עליה עלולה לשבש את התנהלות שוק האנרגיה ולפגוע באספקת הדיזל והגז בחלק המזרחי של ארצות הברית.

בתקופה שלנו, אין חברה, ארגון או בית שאין בהם מחשב אחד לפחות. בדומה לכל מכשיר אחר, גם למחשב יש בלאי והוא עלול להתקלקל. על מנת להימנע מתקלות ולתחזק את רשת המחשבים כמו שצריך, הארגון זקוק לאנשי מקצוע בתחום. תפקידם של אנשי המחשבים והרשתות הוא לפתור בעיות, לתקן תקלות וכמובן – לשמור על התחזוקה השוטפת של תשתיות המחשבים, התקשורת והאינטרנט. בשנים האחרונות הביקוש לעובדים בתחום עלה, ואנחנו מעריכים שהדרישה אליהם תישאר גבוהה, בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית והאוטומציה שמתרחשת בארגונים. במילים אחרות, כל עוד ארגונים יעבדו עם מחשבים ויזדקקו למערכות מידע – יהיה צורך באנשי רשתות ותשתיות. השכר בענף הזה משתנה מאוד מתפקיד לתפקיד בגלל ההבדלים הגדולים ביניהם. אפשר למצוא בו תפקידים זוטרים (טכנאים) עם שכר כניסה נמוך ובקצה השני – מנהלי תחום, ששכרם גבוה וחופף לשכר במקצועות ההיי-טק ה-"טהורים". הסיבה העיקרית לשכר הכניסה הנמוך נעוצה בכך שחלק מהמקצועות בתחום לא דורשים תואר או הסמכה, וכן בעובדה שרבים מאנשי המחשבים והרשתות לא עובדים בחברות היי-טק אלא משתלבים בחברות "רגילות" במשק, שבהן ממוצע השכר נמוך מאשר בתעשייה. לפניכם הטבלאות עם הנתונים המלאים. קצת על אול ג'ובס ומיזם השכר החדש אול ג'ובס היא פלטפורמה לקריירה וגיוס, עם קרוב למיליון מחפשי עבודה מדי חודש, כ-35 אלף משרות לפני הקורונה ומעל 30 אלף משרות המפורסמות באתר בימים אלה. האתר מרכז תחת קורת גג אחת משרות שפרסמו מעסיקים, כמו גם כאלה שנאספות מ-3,000 מקורות שונים (כולל רשתות חברתיות), ולכן מהווה ברומטר למצב השוק. מחלקת המחקר של אול ג'ובס מפיקה נתונים יומיומיים אודות שוק התעסוקה בארץ, ושופכת אור על סוגיות ומגמות מרכזיות הנוגעות לכוח העבודה במשק: אילו מקצועות התחזקו ואילו נחלשו, מהם התחומים המבוקשים, כמה אנשים מתמודדים בממוצע על כל משרה ועוד. החברה מפעילה את מיזם השכר החברתי כמה אתם שווים, שלדבריה מהווה מאגר המשכורות הגדול בישראל. למרות החשיבות של נושא המשכורות, עד עתה לא היה קיים בישראל גוף כלשהו – ממשלתי או פרטי – שהציג מידע מסודר ונתונים נגישים לציבור הרחב. כמה אתם שווים נולד מתוך הרצון לעשות בדיוק את זה. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא לספק מענה תחת עקרון מנחה מרכזי – של שיתוף וחוכמת המונים, כאשר אלה שמספקים את המידע הם אלה שיודעים הכי טוב מכולם כמה הם צריכים להרוויח – העובדים עצמם. מעל 550 אלף עובדים ועובדות במשק הישראלי כבר דיווחו במסגרת המיזם כמה הם מרוויחים. הנתונים נאגרים ומעובדים תחת פיקוח סטטיסטי קפדני של מכון המחקר פאנלס, אנליסטים ומומחי דטה ומחקר, כדי לשקף את השכר הממוצע בכל תפקיד. התוצאות, שעברו תיקוף, מופיעות במתחם השכר, שמתעדכן באופן קבוע מרגע עלייתו לאוויר. מדי יום מתווספות למיזם בממוצע כ-400 משכורות חדשות. כמה משתכרים בתחומים אחרים בהיי-טק? אתם מוזמנים להיכנס לכתבות הקודמות במדור, שבהן בדקנו מהו השכר של מנמ"רים ואנשי IT, אנשי חומרה, אנשי אינטרנט ודיגיטל ואנשי QA. הכותבת הינה מנהלת התוכן והמחקר באולג'ובס.  

הקרב על שוק הטלפונים הישראלי נפתח בשנה האחרונה די לרווחה. הסתלקותה של LG מהעולם, בהיבט של הטלפונים בלבד כמובן, אחרי שהחברה החליטה לשים מנעול על שער החטיבה, והסילוק הכמעט מוחלט של וואווי בחסות הנשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראמפ, השאירו על הרצפה נתחי שוק שאולי אינם ענקיים, אבל כאלה ששווה להילחם עליהם גם בקנה מידה מקומי. אחת היצרניות שהחליטה לנסות להרים את האחוזים הללו מהרצפה היא אסוס, החוזרת לשוק הישראלי לאחר כמה שנים של התעלמות מרצון. אחרי שהשיקה לאחרונה, במקביל לעולם, את טלפון המשחקים החדש שלה ROG Phone 5, אתמול (ד') בערב היא השיקה בישראל – ממש יחד עם כל העולם – טלפון שני, הרבה יותר מיינסטרימי, שקוראים לו Zenfone 8. בעצם לומר על Zenfone 8 שהוא טלפון מיינסטרים זה לא ממש מדויק. זהו טלפון דגל לכל דבר ועניין, המבוסס על Snapdragon 888, המעבד המוביל של קוואלקום, שלבדיקה הגיע בתצורה של 16/256 גיגה-בייט זיכרון עבודה, ואחסון בטכנולוגיה המעודכנת ביותר שיש בשוק, אשר גם מספק בהתאם ביצועים גבוהים מיוחד, שבכל הבדיקות הציבו אותו גבוה מאוד למעלה בצמרת. החליטה לנסות להרים את שאריות שוק הניידים מהרצפה. אסוס מכשיר דגל עם מסך קטן יחסית אבל זה בכל זאת טלפון ייחודי. זה הטלפון הראשון שמבוסס על תצורה של מכשיר דגל, ומגיע עם מסך בגודל של 5.92 אינץ' "בלבד". אולי במשך השנה האחרונה הושקו כמה וכמה מכשירים עם מסך כזה, אבל בתצורה נמוכה עד בינונית לכל היותר. טלפונים עם מעבדי דגל כבר נמתחים ל-6.5 אינץ' ומעלה. הבחירה של אסוס אם כך מפתיעה, והיא לא מסתיימת רק בגודל המסך. מאחור יש שתי מצלמות בלבד. כן, בלבד. קשה לי להיזכר מתי הושק טלפון עם שתי מצלמות בלבד מאחור, בוודאי לא ברמה של מכשירי דגל ואפילו ביניים, ואסוס בכל זאת בחרו לעשות את הצעד הזה ולא ברור אם זה רק בגלל גודל המסך או מתוך רצון להכריז שזה מספיק. בכל מקרה, התמונות באור יום טובות, בחושך פחות, ומה שבאמת חסר זה זום אמיתי אופטי. כל החיישנים דרך אגב הם מתוצרת סוני, כשהחיישן הראשי הוא בגודל 64 מגה-פיקסלים, חיישן הרוחב, שמספק שדה צילום של 113 מעלות, הוא בגודל 12 מגה-פיקסלים, וגם למצלמת הסלפי הממוקמת בקדמת המכשיר יש חיישן 12 מגה-פיקסלים. הסוללה של Zenfone 8 מציעה נפח עבודה של 4,000mAh, שהספיקה בבדיקות להגיע לכמעט שמונה שעות. זה מעט יחסית למה שהתרגלתי לקבל בבדיקות של טלפונים מודרניים. רובם חוצים בקלות במבחן הזה את קו 10 השעות. זה זמן שאומר שהסוללה תספיק כדי לסיים בהצלחה יום עבודה, ואפילו ארוך, אבל בכל זאת קצת מאכזב. בקופסה יש מטען, ולאור מגמת הוויתור "למען הסביבה", זה כבר טוב שיש מטען. הוא תומך בטכנולוגיית HyperCharge המציע טעינה מהירה בהספק של 30 וואט לכל היותר, או בערך שעה ורבע להטענה מלאה. שזה יפה. העיצוב של הטלפון עומד ממוקם באיזשהו מקום בין מודרני לישן קמעה. המסך שטוח לחלוטין עם שוליים מאוד מאוד דקיקים, וגב הפלסטיק עם החומר למניעת הכתמה קצת קמור לכל הכיוונים כולל הפינות, אבל מסביב יש פס אלומיניום גס למדי, שמקנה למכשיר כאמור מראה קצת מיושן וגם עבה – בערך 9.9 מ"מ. המסך עצמו הוא מסוג AMOLED תוצרת סמסונג, ברזולוציית +FHD. הוא מציע קצב רענון גבוה יחסית של 120 הרץ, כמו גם בהירות יפה שמגיעה בשיאה ל-1,100 ניט, ויודעת בדרך כלל להתמודד גם עם אור שמש. יש גם זכוכית הגנה מודרנית בדמות Gorilla Glass Victus של קורנינג, ויש גם זמן תגובה מהיר מאוד של אלפית השנייה. התמונה נהדרת בזמן משחקים, בזמן צפייה בסרטים, בזמן עבודה עם מסמכים, ודיוק הצבעים וההתאמה המושלמת ל-sRGB ול-DCI-P3 בהחלט מורגשים לטובה. המכשיר מגיע עם אנדרואיד 11 שלצידו, או בעצם מאחוריו, ZenUI 8 – מערכת ההפעלה של אסוס, שנכנסת במקומות הנכונים בלי להפעיל עומס על הטלפון. היא מאפשרת להקטין את המסך, לעבוד עם יד אחת (עדיין לא לגמרי בשל), היא מאפשרת לבחור מצבי עבודה שמבכרים ביצועים או זמן עבודה, עם אפשרויות שניתן לבחור ולהגדיר לבד, ויש גם מצב משחקים ייעודי ואפשרות להגדיר את צמד הרמקולים לפי השימוש, להגדיר תפקודים נוספים לכפתור ההפעלה כיבוי, ועוד – כולל הגדרת טביעת אצבע לחיישן שמתחת למסך. בשורה התחתונה, Zenfone 8 הוא טלפון נחמד שמיועד למי שרוצה ביצועים אבל לא רוצה מעטפת ענק. עם זאת, מי שמחשיב את עצמו לצלם, כנראה שהוא לא בשבילו. הוא נמכר בארץ בשתי תצורות: 16/256 גיגה-בייט ו-8/128 גיגה-בייט, במחירים של 3,299 ו-2,599 שקלים בהתאמה.

הזמנים משתנים מבחינה תודעתית, והתוצאה היא הבשורה האחרונה מטעם אפל (Apple). החברה הודיעה השבוע (ב') ששכרה את אנטוניו גרסיה מרטינס, מי שכיהן כמנהל מוצר המודעות של פייסבוק (Facebook) בין השנים 2011-2013, אבל כעבור ימים ספורים חזרה בה מהמהלך. הבכיר נבחר על ידי הענקית מקופרטינו למלא תפקיד בצוות שיווק שירותי Apple News שלה. אלא שמהר מאוד הפך המינוי לחדשות בפני עצמן, אחרי שזכה להתקוממות נרחבת מטעם מועסקי החברה, מה שהביא לביטולו. האירועים החלו זמן קצר לאחר ההכרזה על הבחירה בגרסיה מרטינס לתפקיד, כשעצומה הושקה מטעם עובדי אפל, ובה תהייה ודרישה לחקירת השיקולים שהובילו למינוי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שגרסיה מרטינס נודע בדעותיו המיזוגניות, כמו גם בשנאת הזרים שלו, כך לטענת העובדים. את כל עמדותיו אלו שטח גרסיה מרטינס בעבר בספרו Chaos Monkey, ושעסק בעמק הסיליקון, ושאף הפך לרב מכר. הספר הוא אוטוביוגרפיה המפרטת את חוויות הקריירה של הכותב בהשקת סטארט-אפ טכנולוגי, מכירתו לטוויטר (Twitter) והעבודה בפייסבוק, ובו הוא מתאר נשים במגזר הטכנולוגי כ"חסרות תועלת". בספרו כתב מרטינס כי נשות עמק הסיליקון הן "רכות וחלשות, מפונקות ונאיביות – למרות טענותיהן שהן נשות העולם הגדול – ובדרך כלל מלאות ב-שיט". מה הבחירה בגרסיה מרטינס אומרת על מדיניות ההכלה שלה? אפל. צילום: BigStock פוטר שלושה ימים לאחר שכירתו הדיעות של מרטינס על נשים היו ידועות לרבים, ולא רק לקוראי הספר, כיוון שהקטע המסוים צוטט ברשתות החברתיות כאשר גרסיה מרטינס החל לכתוב למגזין Wired. "אנו מודאגים עמוקות מהמשמעות של שכירת עובד זה למחויבותה של אפל למטרות ההכלה שלה, כמו גם להשפעה האמיתית והמיידית שלה על העובדים ליד מר גרסיה מרטינס", כתבה קבוצת עובדי אפל במזכר שפרסמה. "זה מטיל בספק בחלקים ממערכת ההכלה שלנו באפל, כולל צוותי ההשמה, בדיקות רקע והתהליך שלנו כדי להבטיח שתרבות ההכלה שלנו הקיימת מספיק חזקה כדי לעמוד בפני אנשים שאינם חולקים את הערכים המכילים שלנו". כאמור, העצומה שהחלה להיות מופצת בין העובדים רק אתמול (ד'), ושקראה לאפל להסביר את הנימוקים להעסקת גרסיה מרטינס, הביאה מיידית לפיטוריו. יצוין כי עצומות ומעורבות עובדים במחאות נגד מעסיקותיהן אינן דבר נדיר כשמדובר בגוגל (Google), באמזון (Amazon) ובחברות אחרות, אך זה נדיר מאוד שעובדי אפל מתארגנים בפומבי כדי להתקומם על כל נושא שהוא, שלא לדבר על שכירת עובד. בעקבות העצומה, והלחץ מטעם העובדים שלה, החליטה אפל לפטר את גרסיה מרטינס מיד, בסך הכל שלושה ימים אחרי שבישרה על בחירתו לתפקיד. החברה הגיבה על המצב באומרה: "באפל תמיד חתרנו ליצור מקום עבודה מכיל ומסביר פנים, בו כולם מכובדים ומקובלים. להתנהגות שמשפילה או מפלה אנשים בשל מי שהם אין מקום כאן". לא ידוע מדוע גישה זו לא השפיעה מבעוד מועד על תהליך הגיוס, והבחירה בגרסיה מרטינס, אבל עושה רושם שבמקרה הנוכחי טוב מאוחר מדי מאשר לעולם לא.

"אחת הסיבות לאיחור בתחילת ייצור, היא בשל מציאת בעיות ממש לפני תחילת הייצור. הדבר גורם לעיכוב רציני, והתיקונים בשלב זה הם יקרים וקשים. שימוש בתוכנה ייעודית לצמצום העיכוב, והפעלתה בענן, סייעו לנו לעמוד ביעדי ההגעה לשוק שלנו", כך אמר אורן מנור, מנהל פיתוח עסקי בסימנס (Siemens) ישראל. מנור דיבר בכנס My AWS Story, שנערך השבוע (ג') באופן וירטואלי. לדבריו, "העלייה הגדולה במספר התחלות הייצור (New product introduction) בשנה האחרונה, הפכה גם היא את בעיית העיכוב בייצור לבעיה הדורשת פתרון מיידי". "בעבר", אמר מנור, "שימוש בתוכנה לאיתור הבעיות בייצור היה נחלת הלקוחות הגדולים. כיוון שהתוכנה הייתה גם יקרה, וגם יחסית מסובכת להטמעה, היא דרשה ידע אינטימי של תהליך הייצור, ידע אותו לאנשי פיתוח בדרך כלל אין. כעת, אנו עושים שימוש בפתרון שלא מצריך התקנות והטמעות מסובכות". "השימוש בענן של אמזון ווב סרוויסז (AWS)", הסביר, "נותן לנו אפשרות לספק ללקוחות שלנו פתרון ענן שהוא Cloud Native, עם עלות כוללת, TCO, מאד נמוכה, כיוון שאין צורך בשרתים או בהטמעה מסובכת". מנור הוסיף כי "התשלום נעשה לפי שימוש, מה שמהווה חסם כניסה מאד נמוך. מדובר בפתרון גלובלי, עם שיתופיות בזמן אמת בין מפתחים ליצרנים. כך, יש לנו יכולת להריץ בדיקה מול מספר יצרנים, עם הגדרות ייצור מתאימות, נכונות ועדכניות, עם יכולת ממשק לכלים לעבודה היברידית לתעשיות רגישות, עם מענה לאבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר, העונה לדרישות הלקוחות". מנור סיים באומרו כי "בעוד כחמש שנים, תהיה זירת מסחר, מרקטפלייס, בה ייפגשו המוכרים והקונים, כאשר תהיה פחות העברה של קבצים ויותר שיתופיות בזמן אמת בין פיתוח וייצור. כך, ליצרן תהיה יכולת לתת הערות ייצור למפתח בזמן הפיתוח, ולהנגיש אותם ישירות אליו לדסקטופ, ויהיה מעבר מהיר ויעיל בין הפיתוח לייצור". היתרונות שבעבודה עם פלטפורמת ענן ציבורי על פי קבוצת רמי לוי  רן אפרתי, יו"ר דירקטוריון קופיקס ומנכ"ל רמי לוי תקשורת, אמר כי "קבוצת רמי לוי היא מעבר לרשת קמעונאות: היא מונה גם את קופיקס, רמי לוי תקשורת ובעתיד גם אולי שיתופי פעולה עם ישראייר. המציאות בשנת 2020 הכתיבה לנו מערכת יחסים חדשה, עם שלל הלקוחות שלנו, והציבה אתגרים והזדמנויות חדשות, וכל אלו בקבועי זמן קצרים". רן אפרתי, יו"ר דירקטוריון קופיקס ומנכ"ל רמי לוי תקשורת. צילום: אייל טואג לדברי אפרתי, "ההתמודדות עם כלל האתגרים של השנה האחרונה, נעשתה, בין השאר, על ידי שימוש במספרים: הזמנות אונליין, שליחויות, גיוס מלקטים, ומענה לאתגרי הבידוד. כך, ערכנו מהלכים לשיפור אתר האינטרנט והדבר הוכיח את עצמו: בעוד בשנת 2019 חלקן של המכירות המקוונות עמד על 4.5% מהמחזור, הרי הנתון יותר מאשר הכפיל את עצמו בשנת 2020 ועמד על 10%". אפרתי סיכם באומרו כי "כחברה ישראלית שמכוונת בעיקר לשוק המקומי, חווינו כמה מהיתרונות שבעבודה עם פלטפורמת ענן ציבורי: גמישות ביכולת לגדול ולקטון לפי הצורך; שרידות; יכולת לאספקת שירותים מתקדמים בלחיצת כפתור; האצה של תהליכים; אפשרויות מתקדמות לניתוח נתונים ושיפור חווית הלקוח; מענה לאתגרי אבטחת מידע. מה שחשוב לנו זה שנרגיש, שלמרות שאנחנו עובדים עם חברת ענק גלובלית אנחנו מקבלים יחס אישי התפור לצרכינו האישיים. אני מצפה שנעבור להשתמש בעוד מודולים של AWS בשנה הקרובה, ושנראה עוד תועלות הגלומות בשימוש בענן".

הגוף החשוב ביותר בתחום שמירת הנתונים בגרמניה, רשות הגנת המידע של המבורג, אסרה על חברת פייסבוק (Facebook) להשתמש בדטה של משתמשי ווטסאפ (WhatsApp), פלטפורמת המסרים המיידיים שבבעלותה. בווטסאפ משתמשים כיום כמעט 60 מיליון גרמנים, וההחלטה מגיעה עקב מחלוקת בנוגע לעדכון מדיניות הפרטיות של השירות הפופולרי, עליה בישרה החברה בינואר השנה, ודווח רבות בתקשורת. לדעת הרגולטור הגרמני השינוי המתגעש פשוט אינו חוקי. כזכור, אחרי הודעתה של ווטסאפ על שינוי המדיניות הקרוב חטפו פייסבוק וחברת הבת שלה ביקורת קשה ממשתמשים, שחלקם אף התקינו אפליקציות מתחרות, ובראשן סיגנל (Signal) וטלגרם (Telegram) המחויבות לשמירה מוחלטת של פרטיות המשתמשים. ווטסאפ דחתה לזמן מה את השינוי המתוכנן אבל הוא בכל זאת עומד על הפרק כיום. בסוכנות בהמבורג התקיימו באחרונה שיחות חירום, לאחר שווטסאפ ביקשה מהמשתמשים לקבל את התנאים החדשים שלה, המאפשרים לה להעביר את המידע אודותיהם לחברה האם שלה לצורך מיקוד פרסום. החברה בישרה על השינוי תחת האיום שמי שלא יעשה כן – לא יוכל להשתמש בפלטפורמה יותר. יוהנס קספר, ראש רשות הגנת הנתונים בהמבורג, הסביר כי "תקנה זו נועדה להבטיח את הזכויות והחירויות של מיליוני משתמשים המסכימים לתנאי השימוש ברחבי גרמניה". צו חירום לשלושה חודשים קצין הגנת המידע של המבורג, יוהנס קספר, אמר כי הוציא צו חירום לשלושה חודשים האוסר על הרשת החברתית לעבד לתועלתה נתונים אישיים של משתמשי פלטפורמת המסרים המיידיים שבבעלותה. "המטרה היא למנוע פגמים ונזקים הקשורים לתהליך הקופסה השחורה'", אמר קספר, שהשתמש בדימוי בהתייחסו לשינוי המדיניות ולהשלכות שלו על המשתמשים, שהן כמו שמורות אי שם במקום נסתר, ושאולי יחשפו רק אחרי "תאונה". הרגולטור הוסיף והבהיר כי ההחלטה לא נועדה רק כדי להגן על פרטיות המשתמשים, אלא גם על מנת להימנע משימוש בנתונים "כדי להשפיע על בחירות הבוחרים ולתמרן החלטות דמוקרטיות", וזאת לנוכח הבחירות הכלליות שיתקיימו בגרמניה ב-26 בספטמבר. הרגולטור עדכן כי יפנה כעת את המקרה למועצה האירופית להגנת נתונים, האחראית על אכיפת הכללים ברחבי האיחוד האירופי.

השבוע הזה עמד בסימן מבצע שומר החומות, שפרץ לאחר האירועים בירושלים וירי טילים מכיוון עזה כלפי יישובי הדרום, ולאחר מכן מרכז הארץ, השרון ולצערנו, היד עוד נטויה. צה"ל יצא למבצע שבמהלכו בוצעו חיסולים ממוקדים של בכירים בחמאס, ביניהם של ג'מעה טחלה, ראש מערך הסייבר של ארגון הטרור. צריך להגיד תודה ולדעת להעריך את המורכבות של פעולה שכזו. היא תוצאה של שילוב מדויק ומהיר בין זרועות שונות של כוחות הביטחון: השב"כ, אגף המודיעין של צה"ל וכמובן, חיל האוויר. זה לא מובן מאליו בכלל. בפעולות שכאלה, מעבר למידע על מיקומו של היעד לחיסול, נדרש להחליט על זמן ביצוע הפעולה ולבצע אותה מהר. לשם כך מופעלים הרבה אמצעים טכנולוגיים חכמים לצד הרבה מאוד מוחות מבריקים, שנמצאים במקומות שבהם הם צריכים להיות. דפוס הפעולה הזה פועל כבר שנים רבות, והולך ומשתכלל. בכתבה שפרסם אתמול (ד') כתבנו יוסי הטוני מצוטט ראיון שנעשה בזמנו עם אחד מראשי התקשוב בשב"כ, שסיפר על מערכות IT שפועלות סביב השעון בקליטה ובעיבוד נתונים בהיקפי ענק, ממקורות ומחיישנים שונים. הצלחת הפעולות לא תלויה רק בשליפת המידע: היא נשענת על אנליטיקות חכמות, שמשותפות עם גורמים אחרים, ובסוף הכול מתכנס לתוכנית פעולה אחת. הביצוע – גם הוא תולדה של שורת תיאומים, בזמן אמת ובתנאים קשים, לעתים בתנאי קרב ומבצע (כמו במקרה של החיסולים אתמול), עם יכולת לוודא ברמת זיהוי גבוהה כי אכן זהו יעד החיסול, במטרה למנוע כמה שיותר פגיעות בחפים מפשע. מתקפה ישראלית על עזה. צילום ארכיון: BigStock תיאום בין זרועי במערכת הביטחון הוא אחד האתגרים שבמשך שנים לא היו בו אחוזי הצלחה גבוהים ביותר. בסופו של דבר מדובר באנשים, ביחידות שהן חלק מארגונים, עם מטרות ושאיפות שונות, שכולן אולי מכוונות למטרה אחת, אבל על הדרך לגבש אותה יש חילוקי דעות. שלא לדבר על תרבות ארגונית שונה. דוגמה בולטת לחוסר היכולת לשילוב בין זרועי היא פרויקט ה-ERP הצה"לי, שתוכנן לפני שני עשורים. מטרתו הייתה לאחד משאבים אבל, למרבה הצער, עד היום הוא לא מומש. לאור דוגמה זו ורבות אחרות של חוסר תיאום בין זרועי, ההצלחה המבצעית במבצע החיסולים אתמול ראויה לציון ולהבעת תודה. מסקנה נוספת מהחיסול של טחלה היא שעצם העובדה שיש בחמאס בכיר שאחראי על נושא הסייבר מוכיחה שאסור לזלזל במלחמה של הארגון בנו – גם בשדה זה. אנשים נוטים לראות בו שדה פחות משמעותי, משום שהוא לא כולל הרוגים ולא נראה לעין כמו בית הרוס והרוגי ביישובי ישראל, אבל מלחמות סייבר, כידוע, יכולות להזיק לא מעט, בלשון המעטה. ערבים ויהודים: ממשיכים ביחד – גם בהיי-טק בצל האירועים בעזה, מתרחשת בישראל בימים האחרונים תופעה לא פחות חמורה ומעציבה, ואולי אפילו יותר: מהומות ואלימות מצד צעירים ערבים כלפי יהודים – ולהיפך. בשורה של ערים – מעורבות, אבל לא רק – הרחובות בוערים, ויש תחושה מדאיגה של איבוד שליטה, עד כדי מלחמת אזרחים שהולכת ונפתחת לנגד עינינו, בעידודם של גורמי הטרור הפלסטיניים. מרקם יחסים שנבנה במשך שנים בין יהודים לערבים במדינת ישראל עלול לרדת לטמיון וכבר נגרם נזק שייתכן שאנחנו, הגורמים המתונים, שמעוניינים בחיים ביחד, נצטרך להקדיש שנים כדשי לתקן אותו – את מה שהגורמים הקיצוניים והאלימים משני הצדדים עשו ועושים. מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה. צילום: שרון עמית במגזרים שונים במשק עובדים בני החברות הערבית והיהודית ביחד כתף אל כתף. ענף ההיי-טק הוא אחד מהם. אמנם, שיעור הערבים המועסקים בהיי-טק קטן, והגידול בו הוא איטי ולא מספק – אבל קיים. על רקע האירועים ברחובות ישראליות יש יוזמות ונשמעות קריאות מצד ארגונים ויחידים, שמבקשים להבליט את הדו קיום יהודי ערבי, ולשקף את אותו רוב דומם משני הצדדים. בפוסט שהעלה היום מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, שעוסק בנושא זה בארגונים במשק, הוא שיתף מסרים שפרסמו חברות עסקיות. מהדב כתב בפוסט: "גם בימים קשים אלה, נמשיך לקיים את השליחות שלנו לדו קיום. אנחנו הקול השפוי, שצריך לשמור על הפסיפס התרבותי". "הגיוון והרב תרבותיות מאותגרים בימים אלה. רצינו לשתף אתכם במה שאנחנו רואים ושומעים שקורה היום בחברות שבהן ממשיכים לעבוד יחדיו יהודים וערבים", הוסיף. כאן הוא נתן כמה דוגמאות. למשל: "החברה הייתה מאז ומתמיד דוגמה ומופת לדו קיום ולחיים משותפים של מגזרים שונים בחברה הישראלית. נעשה הכול כדי להמשיך ולבלוט כחברה המקדמת שותפות ואחווה בין עובדינו המגיעים מרקע שונה זה מזה". "לאורך שנים הארגון שלנו מהווה מודל לחיקוי בחברה הישראלית להרמוניה בין עובדיו, בני כל הדתות. ברגעים אלה חשוב במיוחד כי כולנו נמשיך וננהג בסבלנות וסובלנות האחד כלפי השני, תוך גילוי אחווה וערבות הדדית, כפי שנהגנו תמיד", הוסיף. "הדברים האלה משקפים את מה שקורה בימים האחרונים בחברות עסקיות רבות, שכוח העבודה שלהן מורכב מיהודים וערבים כאחד. לנו זה נותן תקווה שנדע להתמודד עם המציאות המורכבת שלפנינו, ושקיימים במשק ובחברה בישראל כוחות שעובדים שנים ארוכות כדי לקדם חיים משותפים – וימשיכו לעשות כן", ציין מהדב. לחתום מטה לא נותר אלא להצטרף למילותיו של מהדב ולקוות לימים טובים יותר, ולחזרת השקט והשפיות.

אנחנו מצויים בעיצומם של ימים נוראים. לא אלה של חודש תשרי, שבהם אנשים (לפחות יהודים) נדרשים לעשות חשבון נפש על מה שהם עשו בשנה שלפני כן, אלא ימים שלאחר שהם יעברו, יהיו הרבה שיצטרכו לעשות חשבון נפש מדוע הם התפרעו או, במקרה של אחרים, למה הם עמדו מנגד. המדינה נמצאת בימים אלה בכאוס מוחלט: ערבים פורעים ביהודים, יהודים פורעים בערבים, יש נפגעים – ואין משטרה, או שהיא נוכחת באופן חלקי מאוד. עוצר זה לא עוצר, אימת החוק לא מאיימת על הפורעים וקריאות להרגעת הרוחות מתמהמהות להגיע, וכשהן כבר מגיעות הן נופלות, בינתיים, על אוזניים ערלות. משני הצדדים. הלינצ'ים שנעשים ברחובות עכו, בת ים ועוד ערים במדינה צריכים להכעיס ולא להטריד את מנוחת כל מי שרוצה כאן חיים שקטים ושלווים – וחיים שכאלה לא יקרו מבלי שיהיה דו קיום בין היהודים לערבים, בין 80% מהאוכלוסייה ל-20% ממנה. הערבים והיהודים במדינה לא נפגשים מספיק בחיי היום יום (מה שאולי היה מונע את המהומות והאלימות, או לפחות מצמצם אותן). אחד המקומות שבהם שתי האוכלוסיות כן נפגשות הוא שוק העבודה, לפחות במגזרים מסוימים. ההיי-טק הוא אחד מאותם מגזרים: בלא מעט חברות, מהנדסים ערבים ויהודים עובדים זה לצד זה. אלא שזה לא מספיק: שיעור העובדים הערבים בהיי-טק הישראלי בטל בשישים, שלא לומר שיעור העובדות הערביות. הדבר נובע מכל מיני סיבות – מהעדר אזורי תעשייה וחברות טכנולוגיות ביישובים הערביים ועד לנגישות תחבורתית חסרה אליהם, מסטיגמות ודעות קדומות כלפי הערבים ועד לעובדה שענף ההיי-טק בנוי במידה רבה על "חבר מביא חבר" ועל כישרונות ששירתו במערך המודיעיני-טכנולוגי של צה"ל, ואין ערבים בממר"ם או ב-8200. ועדיין, יש שיתוף פעולה מסוים בין יהודים לערבים בהיי-טק הישראלי. יש גם ארגונים שעוסקים בכך – בין אם בשילוב של ערבים בהיי-טק באופן ספציפי ובין אם בשילוב בו של בני ובנות אוכלוסיות מוחלשות באופן כללי. פעילותם של אותם ארגונים מבורכת ועושה במשהו את המצב לטוב יותר, אבל גם איתם ועם כוחם המוגבל, שיעור הערבים המועסקים בהיי-טק רחוק מאוד משיעורם באוכלוסייה בכלל ובשוק העבודה בפרט. איפה הבכירים? מחקרים מראים שבשנים האחרונות נצפות באוכלוסייה הערבית בישראל שתי מגמות מקבילות: חלק ממנה עובר תהליך של פלסטיניזציה – הזדהות רבה יותר עם בני עמם ובני משפחותיהם בגדה המערבית ובעזה, והקצנה בכיוון זה. יש להניח שאלה שמבצעים בימים האחרונים את מעשי האלימות והפוגרומים ביהודים באים מקבוצה זו. אלא שחלק גדול יותר מהערבים אזרחי ישראל עובר תהליך של ישראליזציה, ורוצה בהשתלבות ובחיים ביחד. זה בא לידי ביטוי בין היתר בבחירה של אזרחים ערבים רבים ברע"ם, שמנהיגה, מנסור עבאס, רץ בבחירות האחרונות על טיקט ההשתלבות בממשלה, או לפחות בקואליציה, וקבלת התקציבים. גם ברשימה המשותפת, שנחשבת ליותר לאומית פלסטינית, יש הפועלים בכיוון זה – אם כי יותר בהסתייגות. מה שכדאי מאוד שהציבור היהודי יעשה הוא להקשיב לקול הזה – ולהגיב בהתאם. ענף ההיי-טק צריך להיות חלק בלתי נפרד מכך, ואף המוביל. ראשי ההיי-טק, בארץ ובחו"ל, מתבטאים לעתים בנושאים שעל הפרק – ממשבר האקלים ועד לעניינים פוליטיים, מהעתירה של בכירים בענף נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בגלל משפטו ועד לגיוון תעסוקתי, כולל לערבים. אלא שאירועי הימים האחרונים לא הביאו אותם, עד כה, לצאת בקריאה להרגעת הרוחות ולדו קיום. האלימות משתוללת ברחובות – וקולם של מנהיגי הקטר של המשק הישראלי דומם. נכון, יש יוזמות של כמה חברות וארגונים למען דו קיום, אבל אלה מעטות ולא כוללניות. מה שנדרשת כעת היא קריאה ברורה וחד משמעית של ראשי ההיי-טק להפסיק את האלימות, להירגע ולהמשיך לעבוד ביחד כדי לפתח תוכנות ולא שנאה, למנוע מתקפות סייבר ולא לבצע מתקפות איש על רעהו, לקנפג ולא לפלג. קריאה שכזאת עלולה ליפול על אוזניים ערלות, כמו מה שקורה בינתיים עם הקריאות האחרות לחזרה לשקט ולשפיות, אבל היא נחוצה, בפרט מראשי ענף שרואה את עצמו מוביל כלכלי וחברתי – והוא אמנם כזה. כדי שהימים הנוראים האלה ייפסקו ושהם לא יצטרכו לעשות אחר כך חשבון נפש איפה הם היו ולמה הם לא עשו. הערה: לאחר פרסום מאמר זה פורסמה בגלובס רשימה של אנשי עסקים שקוראים להרגעת הרוחות ולדו קיום יהודי-ערבי. הרשימה כוללת כמה בכירי היי-טק – אבל לא מספיק.