זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
04/04/21 17:10
7.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפני כשבועיים, כשדל השיקה את סדרת שרתי ה-PowerEdge החדשה שלה – אחת ההשקות הגדולות ביותר של החברה בשוק הזה – היא הדגישה את העבודה עם AMD. החברה סיפרה שבשלב הראשון היא מציעה את אותם שרתים שבקרבם מעבדי הדור השלישי ממשפחת ה-EPYC, ורק בחודשים הבאים היא תציע גם שרתים עם מעבדי אינטל.
בראיון שנתן בסוף השבוע מייקל דל, מנכ"ל החברה, שקרויה על שמו, הוא הבהיר שהכיוון של שיתוף פעולה עם יצרניות מעבדים אחרות, שהן לא אינטל, אינו מקרי ולא חד פעמי. דל אמר שמה שמניע את החברה בהיבט של המעבדים הוא לבחון את כל מה שמציע השוק בשם החדשנות. הוא ציין שבין אם מדובר במעבדים של אינטל, AMD, אנבידיה ואפילו סטארט-אפים, ובין אם אלה מעבדי x86 או מעבדים המבוססים על טכנולוגיה של ARM – הכול נמצא על השולחן.
"פט גלסינגר (המנכ"ל החדש של אינטל – צ"ק) הוא חבר יקר, ומעבדי דור ה-Ice Lake החדש של אינטל מציעים שיפורים נהדרים לאורך כל מאפייני הביצועים, שהם חשובים מאוד, אבל, עם זאת, יש בחוץ גם מעבדים אחרים", אמר דל.
אחת הדוגמאות שדל סיפק היא הסטארט-אפ נוביה, שבה השקיעה זרוע ההשקעות של דל. החברה נוסדה ב-201 והציעה יכולות לייצר מעבדי ARM המתאימים לשרתים, אך מאז הספיקה כבר להירכש בידי קוואלקום תמורת 1.4 מיליארד דולר, אבל לא כדי לייצר מעבדי שרתים, אלא כדי לחזק את הנקודות האחרות במעבדים שמציעה הרוכשת.
את הרבעון הכספי הרביעי של 2021, שהסתיים ב-29 בינואר, סיימה דל עם מכירות שרתים ורשתות בשיעור של 4.38 מיליארד דולר – עלייה של 3% במונחי שנה לשנה. קבוצת מחשבי הלקוח, הצרכנית בלשון אחרת, סימה עם מכירות של 13.8 מיליארד, שהן שיא וזינוק של 17%.
04/04/21 18:02
7.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חוקרים זיהו גרסה חדשה של הנוזקה Mirai – ארבע שנים אחרי שהיא התגלתה, וסווגה כאחת הנוזקות האגרסיביות ביותר. החוקרים, מ-UNIT 42 – יחידת המחקר של פאלו אלטו, חשפו באחרונה כי התוקפים השתמשו בגרסה החדשה של הנוזקה בשורה של ניסיונות פריצה מתמשכים למתגים ונתבי תקשורת. הם ציינו שהתוקפים ניצלו לא פחות משמונה פגמים בציוד תקשורת פופולרי כדי לנסות להשתלט מרחוק על המכשירים.
אופן הפעולה של התוקפים הוא כזה: לאחר הפריצה למכשיר, הם מנסים להוריד אליו נוזקה, כדי שזו תפעיל את גרסת Mirai החדשה. באופן זה, ניתן "לגייס" את המכשירים הנגועים להיות חלק מבוטנט – רשת בוטים נגועים המשמשים לתקיפות ספאם או להפצות של מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS).
על פי חוקרי פאלו אלטו, "זוהי תזכורת לשבריריות של האינטרנט של הדברים – אותם התקנים שנמצאים בבתים ובעסקים ברחבי העולם, כמו גם לעוצמתה המתמשכת של נוזקת Mirai". הם ציינו כי "הנוזקה יודעת לתקוף כל התקן אינטרנט של הדברים, ואלה חשופים – כיוון שחברות רבות, כך מתברר, עדיין משתמשות בברירת מחדל להגדרות אבטחה, למרות הסכנה בפריצה".
קצת היסטוריה
ראשיתה (לפחות זו הגלויה) של נוזקת Mirai באוקטובר 2016, עת ערכו האקרים מתקפת מניעת שירות מבוזרת ענקית, שהביאה לנפילה של מאות אתרים לזמן ארוך. קבוצה בשם ההאקרים של העולם החדש – שמקורה, ככל הנראה, ברוסיה ובסין – נטלה אחריות על מתקפה זו. הקבוצה הודיעה שהיא זו שאחראית למתקפת הענק, שהביאה לנפילות ולשיבושים קשים ורבים של מאות אתרים בארצות הברית. המתקפה נמשכה כחצי יממה ומאות אתרי אינטרנט נפגעו ממנה, ביניהם רבים וגדולים בעולם, דוגמת אמזון, טוויטר, Airbnb, נטפליקס, eBay, ספוטיפיי וכן אתרי מדיה וחדשות, כגון פייננשל טיימס, ניו-יורק טיימס ו-CNN.
יעד המתקפה היה דיין (Dyn), חברת תשתיות אינטרנט וספקית שירותי DNS, שהשרתים שלה ממוקמים בניו-המפשייר. החברה המותקפת הודיעה כי כעבור שעתיים מתחילת המתקפה היא הצליחה להדוף אותה. כמה שעות לאחר מכן החלה מתקפה שנייה, שהסבה שיבושים רבים למשך שעות רבות. האזור הגיאוגרפי שהכי סבל מהמתקפה היה צפון מזרח ארצות הברית, אולם תקלות נרשמו גם במערב המדינה, לצד שיבושים בגלישה באסיה ובאירופה. מומחי אבטחה ציינו כי המתקפה הסבה נזק רב יחסית, בכך שהתמקדה בחברת תשתיות אינטרנט ולא בלקוחותיה.
מתקפות DDoS כמו זו יוצרות עומס רב על אתר במועד נתון – עד לקריסתו. במתקפה ב-2016 השתלטו ההאקרים בעזרת Mirai על עשרות מיליוני רכיבים של אינטרנט של הדברים חסרי הגנת סייבר, ובכך העצימו את היקף הנזק. ההאקרים טענו כי ארגנו רשתות מחשב שמחוברות למכשירים ביתיים כדי ליצור את הבוטנט המסיבי, אשר כיוון כמות עצומה, של 2.1 טריליון ביטים של מידע בכל שנייה, לעבר שרתי דיין.
לפי מומחי אבטחה, השימוש ברכיבים כ-"זומבי" (מכשיר המשמש לתקיפה מרחוק ללא "ידיעתו") מקל על פעולת ההאקרים, שלא נזקקים רק למחשבים ביתיים. כך, כבר כיום יש בבית אמריקני ממוצע 13 רכיבי אינטרנט של הדברים. מקצועני האבטחה ציינו כי כיוון שהמתקפות הללו לא פוגעות בדרך כלל בחברות מוצרי האלקטרוניקה שמייצרות את המכשירים או בלקוחות שמשתמשים בהם, הרי שליצרנים אין תמריץ להעלות את רמת האבטחה של רכיבים אלה.
גרסאות של Mirai המשיכו להופיע בשנים שחלפו מאז, כולל אחת שלפי הדיווחים שימשה לתקיפת בנקים וסוכנויות ממשלתיות בהולנד ב-2018. לפני כשנה דיווחו חוקרי UNIT 42 על גרסה נוספת של Mirai שלדבריהם, יכולה לתת לבוטנט "עוצמת אש" בניהול מתקפות DDoS.
04/04/21 14:39
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אקו"ם מוכר כארגון הגג של יוצרי המוסיקה בישראל. ספר לנו קצת על האגודה ומטרותיה. "השם אקו"ם מורכב מראשי התיבות אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו”לים למוסיקה בישראל. אקו”ם נוסדה ב-1936. מטרותיה הן שמירה והגנה על קניין היצירה הרוחנית, מתן רישיונות שימוש ביצירות ללקוחות, גביית תמלוגים הוגנים, חלוקת התמלוגים לבעלי הזכויות ביצירה וקידום מעמדו של היוצר. האגודה שומרת על זכויות היוצרים בעשרות מיליוני יצירות ומייצגת מיליוני יוצרים – מלחינים, פזמונאים, משוררים, סופרים, מו”לים למוסיקה, מעבדים ומתרגמים, בארץ ובחו"ל".
מה היו האתגרים העסקיים-ארגוניים שאקו"ם עמדה בפניהם כאשר בחרה בפתרון Nimble dHCI של HPE?
"באקו"ם, כל העבודה מבוצעת באופן ממוחשב, על מערכות מידע שכוללות מאגרי נתונים עצומים של כלל היוצרים, ההסכמים, היצירות, השימושים ביצירות במגוון המדיות, חלוקות התמלוגים, ניהול הלקוחות והחברים, וניהול מערכות כספיות ומערכות BI. לאחר חמש שנים עם מערכת קודמת ועקב איטיות בחלק מהשירותים שאותם אנחנו צורכים, בחנו כמה פתרונות, כולל פתרונות ענן ו-HCI. בדקנו ביצועים, עלויות וממליצים של פלטפורמות מיצרנים שונים. לאחר בחינה מקיפה בליווי יעוץ חיצוני ומכרז מצאנו שהפתרון של HPE בשילוב הגיבוי של ארקסרב (Arcserve) מהווה פתרון אופטימלי עבורנו".
מה היו היתרונות הטכנולוגיים שהובילו לבחירת המערכת?
"פתרון HPE Nimble dHCI מתבונן על כלל סביבת ה-IT – הווירטואליזציה, השרתים ומערך האחסון – בממשק אחוד. דבר זה מאפשר ניהול פשוט ויעיל, ביצועי All Flash, שרידות גבוהה והתחייבות למענה על ידי מומחה שירות בכיר, ללא המתנה, במקרה של תקלה או בירור. כמו כן, המערכת כוללת, ללא עלות נוספת, תוכנה המבוססת בינה מלאכותית – InfoSight, שמספקת חיזוי, אופטימיזציה ופתרון תקלות אוטומטי טרם התרחשותן".
במה סייעה דורקום לביצוע הפרויקט?
"בשלב ה-SOW בוצע אפיון מסודר של היקף הפרויקט, כולל שימור השקעה בציוד הישן, שאפשר לנו שרידות נוספת ללא עלות נוספת. בשלב ההתקנה הובאו צוותים ייעודיים המתמחים בתחומים ספציפיים – תקשורת, אחסון וגיבוי – ואפשרו לבצע התקנה אופטימלית של הפתרון. כמו כן, סופקה לפרויקט זמינות טלפונית של כלל הצוות – החל מאנשי המכירות והפריסייל וכלה באנשים הטכניים, שביצעו את העבודה בשטח. דורקום השכילה להציע פתרון מרשים, שתאם את צרכינו".
מה היו היתרונות העסקיים שהושגו – הן בבחירת המוצר והן בבחירת האינטגרטור? "שיפור ניכר בביצועים, אפשרות גידול בשרתים, מידע רלוונטי ועדכני על כלל המערכות ורובד נוסף של גיבויין בהתבסס על מערכות קיימות".
לסיכום, אשמח אם תחלוק עם הקוראים טיפים כיצד לבצע פרויקט מוצלח.
"יש שלושה טיפים חשובים: הראשון – בדיקת החברה המיישמת באמצעות שיחה עם לקוחות שלה וגורמים נוספים. הטיפ השני מתמקד בשלב התכנון המוקדם, שהינו קריטי להצלחת הפרויקט. מוטב לבצע את שלב התכנון בצורה מפורטת ביותר, כך שבשלב הביצוע הצוות לא ייתקל בצרכים נוספים שלא עלו בשלב התכנון המוקדם. הטיפ השלישי והלא פחות חשוב הוא להיות מעורב ככל הניתן בהיבטים הטכניים בזמן הביצוע".
אלעד לב, מנהל Dorcom Grow בדורקום. צילום: סלי ועזרא לוי
לדברי אלעד לב, מנהל תחום Commercial בדורקום, "באקו"ם, בהיותו ארגון SMB, תפעול וניהול המערכות חייבו חשיבה מיוחדת והשקעה בפתרון שיאפשר ניהול יעיל, אוטונומי ואופטימלי, ויסייע בחיזוי ומניעת תקלות עתידיות. דרישות הלקוח הצריכו מעבר לפתרון טכנולוגי חדשני, המאפשר גמישות בהתרחבות משאבי עיבוד ואחסון, כמו גם זמינות מירבית, שכן יישומי אקו"ם דורשים זמן תגובה מהיר במיוחד, שהוגדר על ידם ב-0.1-1 מילי-שניות. פתרון ה-dHCI מהווה מענה הולם, גם בהשוואה לתחרות במערכות אחודות, והוא היחיד בשוק שמציע גמישות בצורת הגידול העתידית של הלקוח".
רוצים לקרוא עוד? לחצו כאן.
04/04/21 15:35
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כ-4,000 חיילים בודדים משתחררים מדי שנה מצה"ל. חלקם הם חיילים שנולדו בחו"ל ומטעמים ציוניים טהורים הגיעו לישראל כדי לשרת בצה"ל, וחלקם האחר – ילידי ישראל שאין להם משפחות או שהקשר בינם לבין משפחותיהם נותק, ושאין להם בית לחזור אליו אחרי השחרור.
צה"ל מפעיל מסגרות שונות כדי לסייע לצעירים אלה במהלך שירותם הצבאי, אבל כאשר מגיע יום השחרור, הם צריכים לדאוג לגורלם, ובעיקר לפרנסתם ולצרכיהם הבסיסיים ביותר – לבד. לרבים מהם יש את הכישורים והפוטנציאל להשתלב בהיי-טק.
את התופעה הזו זיהה לירון גבאי, בן 28, איש היי-טק שעובד כיום ב-ורינט, עוד כשהיה בטיול אחרי צבא בדרום אמריקה. לפני פחות משנה הרעיון הבשיל ויחד עם קבוצה איכותית של אנשי היי-טק – בוגרי 8200, ממר"ם ויחידות אחרות – הוא הקים את המיזם עמית לחיים (Amit4Life), שנועד לסייע לחיילים בודדים להיכנס לענף הטכנולוגיה לאחר שחרורם מצה"ל.
הם החליטו לקרוא למיזם על שמו של עמית בן יגאל ז"ל, חייל סיירת גולני, שנהרג בפעילות מבצעית במאי אשתקד. גבאי הסביר כי פעילות המיזם לא קשורה ישירות בבן יגאל ז"ל, אולם הסיפור שלו ושל הוריו, שנחושים להנציח את זכרו, הרשים אותו מאוד. הם נפגשו וההורים מלווים את המיזם.
"הרעיון שלי היה לאתר חיילים בודדים – וגם חיילות, כמובן – בעלי יכולות למידה גבוהות ובסיס אישיותי חזק, שלא זוכים לעורף משפחתי והכוונה אישית – ובכך מתקשים להגשים את הפוטנציאל הגלום בהם", ציין. "אנחנו רוצים לספק להם מעטפת כוללת, שתאפשר להם להשתלב בתעשיית ההיי-טק".
היי-טק – לא רק באנגלית
גבאי סיפר כי המיזם עונה לצורך שקיים בתעשייה, ושאותו הוא זיהה בטרם הקמתו: "חברות ישראליות שפועלות בשוק העולמי מחפשות עובדים דוברי שפות זרות מעבר לאנגלית, למגוון תפקידים, טכניים ועסקיים כאחד – לא בהכרח לתפקידי פיתוח שדורשים ידע מעמיק. יש בחברות האלה משרות שפתוחות זמן רב והן לא מצליחות לאייש אותן. הסיכוי למצוא בישראל עובד בעל כישורים טכניים שדובר שפות זרות שאינן אנגלית שואף לאפס".
הוא ציין כי המיזם מסייע לשבץ חיילים משוחררים גם לתפקידים נוספים, שלא דורשים ידיעת שפות.
יש מי שמסייעים לחיילים הבודדים גם אחרי שהם פושטים את המדים. צילום אילוסטרציה: BigStock. למצולם אין כל קשר לכתבה
כיצד המיזם עובד?
"אנחנו מקבלים מהחברות שמשתפות פעולה איתנו רשימת משרות פתוחות, עם דרישות לכל אחת מהן. הערך המוסף שלנו הוא שהצוות שלנו מוצמד למועמד, מלמד אותו ומכין אותו למבחני הקבלה לארגונים. החברה אמנם לא מתחייבות לקבל את המועמד, אבל ההכשרה הנקודתית שהוא מקבל אצלנו בהתאם לדרישות שלה מגדילות מאוד את הסיכויים שלו לקבל את המשרה".
"נוצר כאן מצב של Win-Win ושני הצדדים – הן המועמד והן החברה שבוחנת את קבלתו לשורותיה – זוכים לוודאות", אמר גבאי. "החברה לא נדרשת להתחרות על תשומת הלב של מועמדים ויכולה לתכנן איוש תקנים לטווח ארוך, והמועמד יכול להשקיע את מירב זמנו בלמידה, כיוון שהבחינה לתפקיד ממתינה לו".
ואכן, פחות משנה מאז שהמיזם החל לפעול – כולו בהתנדבות – נראה שהוא מצליח. גבאי עדכן כי עד היום, 24 חניכים נקלטו ב-15 חברות היי-טק, ויש לעמית לחיים חמש תוכניות הכשרה מקצועיות שונות. תחומי ההכשרה הבולטים הם סייבר, פינטק וביג דטה.
מה מניע אותך להוביל מיזם כל כך מורכב (וחשוב), שבוודאי דורש משאבי זמן, ארגון ואנרגיות?
"הרבה שנים רציתי לסייע לחיילים בודדים. מעבר לזה, יש כאן עניין של ציונות, בלי כל מירכאות. חלק מאותם חיילים בודדים – אלה שנולדו בחו"ל – הגיעו לכאן מתוך בחירה. הם עזבו את אזורי הנוחות שלהם כדי לשרת פה בצבא, כי הם אוהבים את המדינה. לא יכול להיות שאחרי שהם נתנו מעצמם תקופה ארוכה למען המדינה, אנחנו לא נסייע להם, ובאופן עקיף גם נגרום להם להישאר פה, בארץ. אותו הדבר נכון גם לגבי ילידי הארץ, שבגלל מצבם יכולים היו לא לשרת, אבל למרות זאת לא ויתרו ושירתו שירות משמעותי, אלא שאחרי השחרור אין להם לאן לחזור באזרחות".
לא מכבר הצטרפה לגבאי אור אמיר, סטודנטית להנדסה בשנקר ועובדת בחברת היי-טק. השניים נפגשו בטיול המדובר בדרום אמריקה וכאשר הוא הקים את המיזם הוא פנה אליה, אבל אז היא הייתה עסוקה בהובלת מיזמים אחרים למען הקהילה. "מגיל צעיר אני מחפשת דרכים לתרום ולסייע לאנשים. כאשר התפניתי מהמיזם הקודם הצטרפתי לגבאי, ונסחפתי לאנרגיות שלו ולרצון לסייע לאוכלוסיות אלה", אמרה. מלבד גבאי ואור לוקחים חלק בצוות המיזם עופרי גיל, שמרכז את תכני הקוד בהכשרות, ורן לוי, שאחראי על תחום הסייבר. את ההכשרות מעבירים יותר מ-20 חונכים מקצועיים, שמלווים את החניכים לכל אורך תהליך הלמידה.
מה היעד הבא?
גבאי: "אנחנו שואפים להגדיל את מספר חברות ההיי-טק שישתפו פעולה עם המיזם. ככל שיהיו יותר תקנים כך נוכל לשבץ יותר חניכים לחברות אלה, שמשוועות לכוח אדם".
04/04/21 09:49
5.74% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
להגיע בזמן לטיסה: במסגרת כמה תכונות חדשות באפליקציית המפות שגוגל (Google) הכריזה עליהן בימים האחרונים, הוסיפה החברה גם ניווט באמצעות מציאות רבודה בחללים סגורים, כמו שדות תעופה, קניונים, תחנות רכבת ועוד.
בדומה לתכונת ה-Live view שהוספה ל-Google Maps ב-2019, ומסייעת בניווט מחוץ לבניינים, תכונת ה-Live view AR, שיוצרת שכבה נוספת על מה שהמצלמה רואה, תפעל גם בתוך מבנים. באמצעות התכונה החדשה ניתן לנווט לשער הנכון בשדה התעופה, למצוא כספומט, למשל – ועל המסך יופיעו חיצים מנווטים והוראות כיצד להגיע למקום הנכון.
גוגל ציינה כי התכונה החדשה תושק קודם בכמה קניונים בשיקגו, בלונג איילנד, בניו יורק, בלוס אנג'לס, בניוארק, בניו גרזי, בסן פרנסיסקו, בסן חוזה, בקליפורניה ובסיאטל. בחודשים הקרובים היא תיושם גם בשדות תעופה, בקניונים ובתחנות הסעה בטוקיו ובציריך. במהלך הזמן היא תושק בערים ובאתרים נוספים.
העדכון של אפליקציית המפות של גוגל כולל גם תכונות נוספות, שייפרסו בחודשים הקרובים, בהן איכות האוויר שילוב עם חנויות מזון ואפשרות לבחור במסלול ידידותי לסביבה בעת נהיגה.
04/04/21 09:00
4.92% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משתמש בפורום האקרים שולי פרסם בסוף השבוע מספרי טלפון ומידע אישי של מאות מיליוני משתמשי פייסבוק (Facebook).
המידע שנחשף כולל מידע אישי של יותר מ-533 מיליון משמשי פייסבוק מ-106 מדינות, מהם 32 מיליון משתמשים מארצות הברית, 11 מיליון מבריטניה ו-6 מיליון משתמשים מהודו. המידע כולל מספרי טלפון, שם החשבון בפייסבוק, השם המלא, מיקום, תאריך יום ההולדת, ובמקרים מסוימים גם את כתובות המייל.
הפרטים שנחשפו אומתו בחלקם על ידי ה-businessinsider.
דובר של פייסבוק אמר לאמצעי התקשורת, כי הנתונים הושגו בשל פגיעות שהחברה תיקנה כבר ב-2019.
למרות שהנתונים כבר בני שנתיים, הם מספקים מידע בעל ערך לפושעי סייבר, המשתמשים במידע אישי כדי להשתמש בהם לצורך התחזות או להונות אותם ולשכנעם למסור נתוני אימות, כך ציין אלון גל, מנהל הטכנולוגיות בחברת מודיעין פשעי סייבר האדסון רוק, שחשף לראשונה את הנתונים המודלפים.
"בסיס נתונים בהיקף כזה, שכולל מידע אישי כמו מספרי טלפון של משתמשי פייסבוק רבים לבטח יוביל שחקנים רעים לנצל את הנתונים ולבצע התקפות של הנדסה חברתית או ניסיונות פריצה", הוא ציין. גל חשף את הנתונים המודלפים כבר בינואר, כאשר משתמש בפורום ההאקרים פרסם בוט אוטומטי, שסיפק מספרי טלפון של מאות מיליוני משתמשי פייסבוק תמורת תשלום. אתר Motherboard פרסם את קיומו של הבוט בזמנו ואף אימת את נכונות הנתונים.
כעת פורסם כל בסיס הנתונים ללא תשלום בפורום ההאקרים, מה שהפך אותו זמין לכל מי שיש לו מיומנות בסיסית בנתונים.
04/04/21 09:30
4.92% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קרן מרלין ונצ'רס (Merlin Ventures) האמריקנית הקימה בישראל את מרלין TLV, שתשקיע כ-50 מיליון דולר בסטארט-אפים ישראליים המפתחים פתרונות בתחום הסייבר שנמצאים בשלבי גיוס A ו-B, ותנגיש עבורם את מסלול ההסמכה של הממשל הפדרלי האמריקני, ה-FedRAMP, ובכך תפתח להם את הגישה להשתלבות בשוק הפדרל האמריקני, שגודלו כ-200 מיליארד דולר.
מי שתנהל את פעילות הסניף הישראלי היא קרן ההשקעות טודיי ונצ'רס שעימה מקיימת מרלין שיתוף פעולה הדוק כבר כמה שנים.
מרלין ונצ'רס היא זרוע ההשקעות של מרלין סייבר, הפועלת מזה 20 שנה הן בשוק הפרטי והן בשוק הציבורי בארה"ב, והיא המתמחה בהשקעות סייבר. המודל העסקי הייחודי של מרלין מורכב משילוב של הון להשקעות ביחד עם תשתית חזקה בשיווק ומכירות מוצרים וטכנולוגיות חדשניות תוך הכרת השוק, הצרכים והמגמות.
בשנים האחרונות השקיעה מרלין בשלוש חברות סייבר ישראליות: ספיו (Sepio), המאפשרת לזהות ולנטר בזמן אמת מתקפות סייבר מבוססות חומרה בהתקנים חיצוניים, סיינט (Cynet), שפיתחה פלטפורמה להגנת סייבר המאפשרת להגן על קבצים, רשתות תקשורת ותחנות עבודה של ארגונים וסייבר אובזרבר (Cyber Observer), שפיתחה תשתית שמסייעת לצוותי אבטחה ו-IT ליצור ולנהל מערך הגנה אפקטיבי מפני איומי סייבר, תוך אספקת מדדים רציפים על מצב האבטחה בתחומי האבטחה השונים והמלצות לשיפורים.
בימים אלה חתמה מרלין TLV על השקעתה הראשונה בחברת הסייבר הישראלית סיולו בגובה 1.5 דולר, כחלק מסבב גיוס A שטרם הושלם, ובוחנת השקעות נוספות.
סיולו, שהוקמה ב-2019, מפתחת פלטפורמה היוצרת קישוריות מאובטחת המבוססת על זהויות, ומחברת בין משתמשים למשאבים שאליהם הם מורשים לגשת מכל מקום ומכל מכשיר, וזאת על מנת להבטיח המשכיות עסקית.
לדברי שי מישל, מנהל שותף בטודיי ונצ'רס, " במדינת ישראל פועלות מאות חברות סייבר. ישראל היא מדינה קטנה על כדור הארץ אבל זוכה לכ-20% מההשקעות בתחום הסייבר, וזה בעיקר בגלל היכולות הטכנולוגיות של היזמים הישראלים. לצד הנתונים המאוד מרשימים על התעשייה, המורכבות עבור חברת סטארט-אפ ישראלית לגשת עצמאית אל המגזר הציבורי האמריקאי הופכת את החיבור הטכנולוגי-עסקי המתבקש הזה למשימה כמעט בלתי אפשרית. מרלין, שמכירה היטב את מסדרונות הפדרל האמריקני ואת הפתרונות הטכנולוגיים שהם מחפשים, מפשטת את המורכבות הזאת באמצעות השקעה, האצה וליווי צמוד לאורך תהליך ההסמכה הנדרש, הFedRAMP-, עבור כל סטארט-אפ סייבר טכנולוגי שהמוצר שלו בשלב המוכנות לשוק. בדרך זו, סטארט-אפים בתחילת הדרך יכולים לפעול בשוק ציבורי בתקציבי ענק, ומהצד השני, נציגי זרועות הממשל האמריקאי זוכים להיחשף לטכנולוגיות סייבר חדשניות".
לדברי סת' ספרגל, מנהל שותף בקרן מרלין ונצ'רס, "ישראל הינה 'הסייבר ניישן' המובילה בעולם, והפד האמריקאי מכיר ומעריך מאוד את היכולות הטכנולוגיות של היזמים הישראלים. אנחנו מציעים ליזמים מודל השקעה ייחודי בעל ערך רב לחברות סייבר בשלב המוכנות לשוק, שבמסגרתו מלבד ההשקעה הכספית נלווה את היזמים בתהליך ההסמכה הנדרש ה-FedRAMP. עם קבלת ההסמכה, נעמיד לרשות היזמים את תשתיות השיווק והמכירות של מרלין במשרדי הממשל האמריקני. אנחנו גאים בפורטפוליו הישראלי שלנו ומצפים להרחיב אותו בחברות נוספות איתן נשתף פעולה".
04/04/21 11:14
4.92% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ספרי על הדרך שעברת כמנהלת בעולם ההיי-טק. סיימתי את לימודי התואר הראשון במדעי המחשב לאחר התפוצצות בועת ההיי-טק בשנת 2002. בתקופה זו לא היה פשוט למצוא עבודה כמפתחת תוכנה צעירה וללא ניסיון. התחלתי בתפקיד של תמיכה טכנית בחברת סטארט-אפ, ולאחר תקופה קצרה התחלתי לפתח תוכנות לשימוש פנימי במחלקה. כך בעצם פילסתי את דרכי ורכשתי ניסיון בתחום הפיתוח, ומכאן הדרך כבר הייתה יותר קלה. בשנים הבאות עבדתי כמפתחת תוכנה בחברות תוכנה מובילות בשוק ההון.
לאחר כ- 8 שנים החלטתי להתקדם והתקבלתי לעבודה בתעשייה האווירית כמהנדסת תוכנה במל"ט, כמפתחת בתחנה הקרקעית בחטיבה הצבאית. התעשייה האווירית, שקמה לפני יותר מ-65 שנים כמוסך למטוסים, הפכה במרוצת השנים לחברה הביטחונית והתעשייתית הגדולה ביותר בישראל והיא מאבני היסוד של חברות הטכנולוגיה בארץ, ובעלת תפקיד מרכזי ומשמעותי בתרומה לביטחון וכלכלת ישראל בעבר, בהווה ובעתיד. החברה עומדת בחזית הטכנולוגיה העולמית, בזכות פיתוחן של מערכות ייחודיות ופורצות דרך, ומהווה מוקד ידע טכנולוגי לאומי בתחומים רבים.
זה היה עבורי התגשמות של חלום, לשלב את ניסיוני ואהבתי לפיתוח קוד עם הפטריוטית שבי, עבודה עם תחושת חשיבות ושליחות ותרומה משמעותית לביטחון המדינה. בתעשייה האווירית מעודדים את העובדים להתפתח מקצועית וללמוד, וזה כולל השתתפות בהכשרות ובקורסים מתקדמים. כך שילבתי בעבודה קורסים רבים בתחום פיתוח תוכנה, ויצאתי ללימודי השלמה להנדסה – לימודי שנה ראשונה של תואר שני מדעי המחשב בתכנית מיוחדת של תעשיה אווירית עם אוניברסיטת בר אילן. בהמשך, התקדמתי לתפקיד ראש צוות פרויקט, וכיום אני משמשת כראש צוות תוכנה בפרויקט איתן (המל"ט האסטרטגי של ישראל).
מדוע מספר הנשים בהיי-טק עדיין נמוך ממספר הגברים, במיוחד בהנהלות? כבר בלימודי התוכנה נוכחתי לראות שישנן מעט מאוד סטודנטיות. להערכתי הפער מתחיל כבר בגיל צעיר, שבו ההורים והסביבה מעודדים ומכוונים את הבנות להשתתף בחוגי ריקוד ויצירה ואת הבנים בחוגי רובוטיקה, מחשבים או אלקטרוניקה.
כיצד ניתן לתקן את המצב? השינוי צריך לבוא ממודעות ההורים כבר בגילאים הצעירים. לנווט את הבנות הצעירות למקצועות מדעיים כבר מגיל קטן. לשבור את הסטיגמות הקיימות.
מה החברה עושה להעצמת נשים בהיי-טק? התעשייה האווירית חברה לפורום הכלכלי חברתי, שמשלב כוחות בין כלל המגזרים במשק, על מנת לתקן עוולות חברתיות, מתוך אמונה שחברה חזקה תוביל לכלכלה חזקה, ובפורום יש מגוון של עשייה לצמצום הפער המגדרי.
מלבד זאת, שמחתי לראות את התכנית של מהנדסות העתיד בתעשייה האווירית, שמעודדת נשים לבחור במקצועות ההנדסה כקריירה. בתעשייה אווירית יש מודעות לנושא, ואכן ניתן להרגיש את השילוב של נשים בהנדסה ובדרגי ההנהלה. הופתעתי לטובה כשהתחלתי לעבוד בתעשייה אווירית – בתחום פיתוח התוכנה במחלקה שלי ישנן לא מעט נשים, לא כל שכן אם משווים לחברות ההיי-טק בהן עבדתי בעבר. כדוגמה מייצגת אחת ניתן לקחת את ראש תחום התוכנה של התחנה הקרקעית במלט, שהינה אישה. זו עדות לכך שמודעות ודגש על שילוב נשים בתפקידי הנדסה והנהלה יכולה לחולל שינוי גם בחברות היי-טק.
מה המסר שלך לנערות ולנשים צעירות שרוצות להשתלב בעולם ההיי-טק? המסר שלי לנשים צעירות הוא פשוט ללכת עם נטיות ליבן ולא להקשיב לסטיגמות ולתפישות מקובעות, שבהן לימודי הנדסה ומחשבים בפרט מיועדים לגברים. זהו תחום מרתק שמשלב יצירתיות רבה, מחשבה ותכנון.