בזק הכריזה היום (א') על השקת רשת הסיבים האופטיים שלה. מדובר בפרוייקט התשתיות הגדול בישראל המתבצע לרוחבה ולאורכה של המדינה ובהשקעה של מיליארדי שקלים. החל מהיום יכולים כבר כרבע מיליון משקי בית ברחבי הארץ (מרכז ופריפריה) להתחבר לסיב האופטי של בזק ולהקפיץ את קצב הגלישה בביתם. בתוך כך, הכריזה החברה גם, כי בתוך שבועות ספורים תשיק את חבילת הסיבים המהירה ביותר בישראל עם קצב גלישה העומד על 2.5 גיגה, לעומת הקצב המרבי הניתן ללקוחות פרטיים היום על ידי כל החברות העומד על 1 גיגה-ביט. לקראת פרויקט הסיבים גייסה בזק מאות עובדים למגוון משרות בתחום ההנדסה והשירות, במטרה להגביר את קצב הפריסה ולאפשר לכמה שיותר לקוחות בפריסה ארצית להתחבר לרשת הסיבים ובכמה שפחות זמן. מבזק נמסר, כי עד סוף השנה יוכלו להתחבר לסיבים של בזק כמיליון בתי אב, המהווים 40% מכלל משקי הבית בישראל. בשנה הראשונה הפריסה תכלול 90 יישובים ברבי הארץ, במרכז ובפריפריה, בבנייה רוויה וצמודי קרקע. מדובר בקצב הפריסה המהיר ביותר בעולם, גם ביחס לחברות הפורסות בארץ וגם ביחס לחברות התקשורת המובילות בעולם. עובדי בזק פורסים סיבים במטולה. צילום: יח"צ בזק במסגרת ההשקה מציעה בזק שני קצבי גלישה חדשים; 600 מגה-ביט (Up 60) ובמחיר של 109 שקלים לחודש וקצב של 1 גיגה-ביט (Up 100) במחיר של 119 שקלים לחודש (המחיר עבור תשתית בלבד). בנוסף לעלות התשתית, חבילת הסיבים כרוכה גם בעלות התקנה. לרגל השקת הסיבים יוצאת בזק במחיר מבצע להתקנה העומד על 12.5 שקלים לחודש, למשך 36 חודשים. המבצע בתוקף עד ה-15.6.21. דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, אמר, כי "אני נרגש ושמח להשיק היום לראשונה את רשת הסיבים של בזק. זהו יום חג עבור בזק ועבור מדינת ישראל. כניסה של חברה כמו בזק לשוק הסיבים תוביל למהפכה בענף, ועד סוף השנה 40% ממשקי הבית בישראל יוכלו ליהנות מגלישה בקצבים אולטרה מהירים. מדובר במהלך בעל השפעות מרחיקות לכת על שוק האינטרנט בישראל ועל הכלכלה והמשק הישראלי כולו. זהו גם צעד בעל משמעות עסקית, שיצעיד את בזק ואת ישראל לחזית הטכנולוגית של רשתות התקשורת המתקדמות בעולם". עוד הוסיף מזרחי כי, "בזק תשטוף את ישראל בסיבים אופטיים, לאורכה ולרוחבה, ותציע שירותי אינטרנט אולטרה מהירים, במרכז ובפריפריה. אנחנו יוצאים לדרך מורכבת ומרתקת, אשר תהפוך את מדינת ישראל למובילה עולמית בתחום תשתיות התקשורת. מדובר בפרוייקט תשתיות התקשורת הגדול, המורכב והיקר ביותר בשוק התקשורת, אשר הושקעו בו כבר מאות מיליוני שקלים, ויושקעו בו עוד מיליארדי שקלים". 150 אלף משקי בית מחוברים לתשתית הסיבים האופטיים פרטנר פייבר בתוך כך, גם פרטנר דיווחה היום לראשונה, שיותר מ-150 אלף משקי בית מחוברים לתשתית הסיבים האופטיים פרטנר פייבר. החברה פורסת את הסיבים האופטיים בעשרות ערים ברחבי הארץ, מנהריה ועד אילת. במסגרת דיווח של החברה הבוקר לבורסה, פרטנר חושפת ששיעור הלקוחות המחוברים ל'פרטנר פייבר" מתוך פוטנציאל החיבור המיידי של משקי הבית עם חיבור פעיל לרשת הסיבים ברמת הבניין (Home Connected), עומד על כ-30%, אחרי שנכון להיום, יותר מ-500 אלף משקי בית כבר חוברו באופן פעיל ברמת הבניין. פרטנר מדווחת היום לראשונה גם על מספר לקוחות האינטרנט של החברה (לקוחות תשתית באמצעות שוק סיטונאי ובאמצעות תשתית הסיבים של פרטנר), העומד על יותר מ-336 אלף לקוחות אינטרנט.

בנק ישראל ורשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל הלאומי חנכו תשתית חדשה למערכת פיננסית פתוחה – Open Finance. המערכת עלתה לאוויר ותהווה תשתית, אשר תעמוד במרכזה של  המערכת הפיננסית הפתוחה בישראל ותסייע בקידום מהפכת  "הבנקאות הפתוחה" (Open Banking). התשתית תאפשר לספק צד ג' (למשל נותני שירותים פיננסיים שונים),לקבל מידע פיננסי אישי של לקוח ממקור מידע (למשל מהבנק) בצורה פשוטה, יעילה ובטוחה, וזאת לצורך מתן שירותי ערך ללקוח על בסיס מידע זה ומתן גישה לחשבון התשלום האישי ללא חשיפת פרטי המשתמש כפי שבוצע עד היום. מימוש יכולות המערכת הפיננסית הפתוחה יאפשרו לספקי צד ג' מתן שירותים ללקוחותיהם, שמטרתם שליטה טובה יותר על כספם, הן בקבלת מידע אמין וזמין והן בביצוע פעולות פיננסיות שונות. תהליך חדשני זה מאפשר לבנקים ולגורמים פיננסיים אחרים לפתח ממשקים המאפשרים צריכת מידע פיננסי מהם בצורה אחידה ובטוחה, בהתאם להנחיות הרגולטורים. התשתית לבנקאות פתוחה, פותחה על ידי יחידת ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתיבמשרד הדיגיטל הלאומי ומאפשרת הצפנה וחתימה של התקשורת ואימות מקוריות המסרים והתפקידים המותרים לספקי צד ג' אלו. להערכת בנק ישראל, ניתן יהיה להתחיל בהנפקת תעודות דיגיטליות שמשמשות כזיהוי לגוף הפיננסי כבר בחודש אפריל הקרוב, לאחר חופשת חג הפסח, כאשר יחידת ממשל זמין ערוכה לתחילת ההנפקות מול בנק ישראל. כיצד זה פועל? הלקוח נותן את הסכמתו לכך, שספק צד ג' ייגש לחשבונו ואת הסכמתו למקור מידע להעביר את המידע הרלוונטי, שאותו גוף פיננסי מחזיק עבור הלקוח, באופן ישיר אל ספק צד ג', באמצעות ממשקים פתוחים שמנהל מקור המידע. במקרה של ייזום תשלומים – ניתנת הסכמתו של הלקוח לספק צד ג' לכתוב עבורו הוראת תשלום, כאשר הלקוח מאשר למנהל חשבון התשלום לבצע את הוראת התשלום. בנקודת הזמן הנוכחית המערכת תאפשר פעילות בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 368 בלבד. לדברי יוגב שמני, מנהל יחידת ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי, "אנו ברשות התקשוב הממשלתי גאים להיות שותפים למהפכה, שתאפשר לאזרחים שליטה רבה יותר על המידע הפיננסי שלהם. הקמנו תשתית מאובטחת בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים על מנת להבטיח שהתהליך יהיה מאובטח וישמור על פרטיותם של הלקוחות". ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל, ציין, כי "הבנקאות הפתוחה הוא פרויקט אסטרטגי מבחינת בנק ישראל והמשק בכלל. הפרויקט כלל שותפים רבים ממשרדים שונים, וממשל זמין, כגוף בעל יכולות טכנולוגיות ותפיסה אסטרטגית, היה שותף טבעי לפיתוח תשתית טכנולוגית ומאובטחת על פי סטנדרט בינלאומי, שתאפשר התקשרות בין גופים פיננסיים". דני חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים, אמר, כי "פיתוח התשתית החדשה על ידי ממשל זמין הינו שלב הכרחי בפרויקט בנקאות פתוחה שמקדם בנק ישראל, והוא מחבר בין היכולות, הידע והשירותים הקיימים במגזר הציבורי לבין אלו שבמגזר הפרטי. להערכתנו, פרויקט הבנקאות הפתוחה וחיבורים נוספים כאלו בעתיד יביאו להרחבה ולשיפור של מגוון השירותים הפיננסיים לאזרחים".

"פתרונות מחשוב ענן קיימים מזה יותר מ-25 שנים – ולמרות זאת, הטכנולוגיה, עדיין, מקדימה את הצרכים של הלקוחות והמשתמשים. מחשוב הענן מספק יותר ממה שהצרכנים יודעים ויכולים להשתמש. הענן הוא חלק מתהליכי החיבוריות שאותם אנחנו חווים מזה 30-40 שנה – של חיבור הכול להכול, כולם לכולם. זו מהפכה, ויש המכנים אותה המהפכה התעשייתית הרביעית", כך אמר פרופ' איל יניב, יו"ר מחב"א. פרופ' יניב, המשמש גם כראש מרכז בר אילן לערים חכמות, פתח את כנס The New Age of Cloud. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (א') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. בדבריו הסביר פרופ' יניב על מחב"א: "זהו מרכז החישובים הבין אוניברסיטאי. זו עמותה ללא מטרות רווח, שנוסדה על ידי אוניברסיטאות המחקר בישראל ושנמצאת בבעלותן. העמותה עוסקת בשירותים בתחומים הטכנולוגיים – תשתיות תקשורת ומחשוב, שירותי מידע דיגיטלי, יישומים ואפליקציות, וטכנולוגיות למידה". לדבריו, "מחב"א מאפשר לחוקרים גישה לשירותי ענן ציבורי, עם כמה מהיתרונות הבאים: שירות לקוחות כערך עליון; מוקד ידע; ניצול תהליכי הרכש הקיימים במוסדות ההשכלה הגבוהה; ובקרה תקציבית". הוא אמר כי "אנחנו גוף מרכזי וממנפים את יתרון הגודל לטובת ביצוע פעולות מחשוב, לטובת האוניברסיטאות". "מחשוב הענן", הסביר פרופ' יניב, "משמש מרכיב מרכזי במהפכת המחשוב בכלל, ובאוניברסיטאות ובעולם האקדמי בפרט. האקדמיה רגילה להיות מרכיב מרכזי במהפכה – כידוע, היא השתמשה באינטרנט עוד שנים לפני שהעולם העסקי עשה זאת. מימוש אתגרי המחשוב בעולם האקדמי, המתאפיין בהיותו עתיר ביצועים, חייב להיעשות על ידי חיבורים, והענן הוא פתרון מרכזי בפעילות המחשוב המדעית-אקדמית". איל אסטרין, ארכיטקט ענן במחב"א. צילום: יח"צ דובר נוסף באירוע היה איל אסטרין, ארכיטקט ענן במחב"א. הוא אמר כי "החיבוריות מספקת לנו כוח מחשוב בלתי מוגבל: היכולת לצרוך כמויות של שרתים בעלי מספר רב של מעבדים וזיכרון, וכן יכולת לצריכת נפחי אחסון גדולים, ולעשות זאת דרך מערכות בשירות עצמי". לדבריו, "יתרון נוסף גלום ביכולת לצרוך שירותים מנוהלים בענן: שירותי בינה מלאכותית ולימוד מכונה, שירותי ניתוח מעמיק של נתונים, מחשוב עתיר ביצועים ופורטל בשירות עצמי". עם זאת, ציין, "היתרון העיקרי שהענן מעניק לעולם המחקר הוא היכולת להרים סביבות מחשוב תומכות מחקר, ולעשות זאת בצורה מהירה: החל מאפיון הצרכים מול החוקר, עבור בבחירת משאבי המחשוב, הקמת סביבת המחקר וניתוח התוצאות, וכלה בסיום התהליך בענן, עם הפסקת התשלום בתום השימוש". אסטרין אמר כי "יש יתרון משמעותי בצריכת מחשוב שכזו, שאיננה בדרך האון-פרמיס, הרישוי המסורתי: היכולת לצרוך, באופן בלתי מוגבל, כמויות של שרתים, מעבדים ומערכות אחסון, ולעשות זאת דרך מערכות שירות עצמי. יתרון נוסף הוא המודלים לתמחור – מהמודל הנפוץ של תשלום עבור שימוש בפועל ועד ל-Spot Instance, עם יכולת לשלם אחוז מזערי מהמחיר הרשמי, וזאת בשל שימוש בעודפי קיבולת, שאינם נמצאים בשימוש. תרומה נוספת מגיעה מהיכולת לצרוך שירותים מנוהלים – מבוססי בינה מלאכותית או לימוד מכונה, או שירותים אוטונומיים או ניתוח דטה באופן מנוהל או ניצול של אשכולות מחשוב עתיר ביצועים. כל אלה מאפשרים לעשות מחקר בזמן מאוד קצר". בסיום דבריו הוא ציין את הסיוע של ענקיות הענן למכוני מחקר בתקופת הקורונה. אסטרין אמר כי "ספקיות מחשוב הענן דוגמת מיקרוסופט, AWS וגוגל חברו למכונים כדי להעניק להם שירותים בענן, ועשו זאת ביתר שאת בשנה החולפת, לטובת המאבק בנגיף. כך, במכון וייצמן הקימו אשכול עתיר ביצועים על גבי AWS, לטובת מיגור הקורונה; הטכניון, צה"ל ובית החולים רמב"ם חברו יחדיו בענן לטובת פיתוח כלי המזהה את התפשטות המגיפה; בפקולטה לכימיה באוניברסיטת ליובליאנה השתמשו בתשתית הענן של מיקרוסופט, Azure, במטרה לפתח תרופה לנגיף הקורונה; ובאוניברסיטת נורת'ווסטרן שבבוסטון בוצע מחקר על גבי תשתית של גוגל קלאוד, במטרה לחזות קצב הדבקה של הנגיף בתנאי ריחוק חברתי".

מלם תים, קבוצת IT מהבולטות בישראל, זכתה בשלושה פרסים עבור פרויקטים שביצעה במהלך 2020, במסגרת תחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים – IT Awards, שנערכה בשבוע שעבר. בקטגוריית תשתיות ותקשורת זכה פרויקט של תים נטקום בדלק ישראל – טרנספורמציה דיגיטלית בתשתיות הנתונים. במסגרת הפרויקט החליפה תים נטקום מקבוצת מלם תים את רשת הנתונים של דלק ישראל לדור חדש, מבוסס ציוד Meraki של סיסקו. הפרויקט כלל פרישה של רשת הנתונים ב-250 מתחמי תדלוק של דלק, מדן ועד אילת. עם הטמעת המערכת, קיבלה דלק פתרונות תקשורת קווית ואלחוטית בעלי רמת ביצועים גבוהה, אנליטיקה ואבטחת מידע. לסיסקו Meraki יש תשתית בקר שליטה מבוססת ענן, שמעניקה ניהול מרכזי ואבטחה דרך ממשק ווב אינטואיטיבי, ובכך ממזערת את העלויות הגבוהות והמורכבות שבתפעול מערכות תקשורת מהדור הישן. המערכת מספקת את היתרונות שבענן לרשתות עם סניפים או מיקומים מרוחקים ומאפשרת ניהול פשוט של ציוד אלחוטי, מתגים ואבטחת מידע. מימין: ירון כהן, מנהל השיווק של דלק; אריאל מליבובסקי, מנהל מערכות הדיגיטל של החברה; עידן וינר, סמנכ"ל המכירות של מלם תים; ושי אסקיו, מנהל תמיכה ושירות מערכות מחשוב בדלק. צילום: ניב כהן הפלטפורמה של Meraki הופכת את תחנות הדלק למתחם דיגיטלי, עם יכולת אנליטיקה ופשטות בניהול, תוך שהיא משרתת את היעדים העסקיים של דלק. בנוסף, היא מספקת ללקוח אבטחת מידע וטיפול בהגנת סייבר מקצה לקצה – נושא בעל חשיבות עליונה כשמדובר בארגון מבוזר, שירות מנוהל 24/7 והפחתה בהוצאות השוטפות. כמו כן, היא משפרת את תשתיות הנתונים של מתחמי התדלוק – תפעול, מכר, ניהול מלאי ועוד, עם שרידות גבוהה, מהירות ויכולת בקרה טובה ביותר. מרכז השליטה והבקרה של דלק ישראל מאובזר כיום בכל אמצעי החישה, כך שכל הנתונים שמגיעים מהשטח זמינים לאנשי המוקד: חיווי ממצלמות האבטחה, קבלת התרעות על תחנות שזקוקות לטיפול, נתונים אודות תנועת לקוחות לאורך שעות היום ועוד. בקטגוריית טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות זכה פרויקט של מלם מערכות במשרד לשירותי דת – אפליקציה לניהול ובקרה של משגיחי הכשרות בישראל. האפליקציה פותחה כחלק ממערכת שירת הים, שזכתה בעבר בפרס זה, ונועדה להוות בסיס תפעולי לכלל המועצות הדתיות בישראל ולהרחיב את היכולת למתן מענה לניהול מערך הכשרות בישראל. האפליקציה משרתת את מאות משגיחי הכשרות בישראל, את המפקחים ואת מנהלי מחלקות הכשרות. עד לכניסתה, בוצע כל מערך הבקרה והדיווח על פעילות משגיחי הכשרות באמצעים שהקשו על ביצוע פיקוח ובקרה כוללת. עם עלייתה של האפליקציה החדשה, נכנס מערך ההשגחה לעולם טכנולוגי מתקדם, המלווה את המשגיח מתכנון הפעילות שלו בכל יום ועד למעקב ולדיווח על כל הפעילות שאותה הוא מבצע. ייחודה של המערכת הוא בסנכרון השוטף שלה עם מערכת שירת הים, שפעילה במועצות, ללא צורך בהזנת נתונים כפולה. המערכת מאובטחת ולאחר תהליך ההזדהות, היא מאפשרת דיווח על כניסה לעסק (או לאשכול של עסקים כמו קניון) וקבלת סט פעולות נדרש לפי מאפייני העסק, תוך מתן מענה לסמארטפונים הכשרים של משגיחי הכשרות. מימין: אילן כהן, מנהל תחום פיתוח מערכות ארגוניות במלם תים; הרב חזקיהו סמין, מנהל המחלקה לרבנות, נישואין וכשרות במשרד לשירותי דת; ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר טכנולוגיות במשרד; ולינוי הדר מנהלת פרויקט שירת הים במשרד. צילום: ניב קנטור כעת, יוכל כל אזרח שחשובה לו הכשרות לדעת שאכן, ההשגחה מבוצעת ומפוקחת בבתי העסק. מדובר בלא פחות ממהפכה בענף שסובל מבעיית אמון, והכנסת מנגנון מתקדם זה מצעידה ומקדמת את המשגיחים והמועצות הדתיות, האמונות על מתן שירות לאזרח, לעידן חדש. בקטגוריית יצירת בידול והשגת יתרון תחרותי, שיפור תהליכים עסקיים וצ'טבוט זכה פרויקט של מלם שכר ב-SQLink – הטמעת מערכת HRM לטובת HR ללא נייר HRM היא מערכת לקליטת עובד באופן דיגיטלי, שנותנת מענה מלא וממוכן לכלל השותפים בתהליך. המערכת חוסכת – הן למעסיק והן למועמד – זמן יקר במילוי הטפסים השונים, בדיווחים ידניים במערכות השונות ‏ועבודת ניירת מייגעת. קליטת עובדים בארגון היא תהליך משמעותי, שמצריך איסוף מידע רב על העובד ומעורבים בו גורמים רבים בארגון. התהליך כולל מילוי סט מסמכי קליטה ואישורי הצהרות, מילוי טפסים רגולטוריים וארגוניים, וכן מעקב ותזכורות מצד מחלקת משאבי אנוש לגורמים שונים בארגון.‏ מימין: גלעד רבינוביץ, מנכ"ל SQLink; יעל ברק כהן, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה; יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק של החברה; ועידו טייטלבאום , מיישם מערכות משאבי אנוש במלם שכר. צילום: ניב כהן תכונות מרכזיות נוספות של המערכת שהוטמעה ב-SQLink הן: התאמה לטאבלט ולדפדפן‏‏; אפשרות ליצירה דינמית של הצהרות לחתימה של העובד, לרבות בשילוב שדות דינמיים להתאמה אישית; אפשרות ליצירת פרופילים שונים לקליטה בהתאם לשונות התפקידים בארגון; אפשרות ליצירת משימות והתראות להפצה בקרב בעלי תפקידים בארגון, השותפים לתהליכים ובקרה על ביצוען; ושילוב מערכת 101, המאושרת על ידי רשות המסים ומובנית בתהליך הקליטה‏. בתום התהליך, מתבצעת הפצת כלל מסמכי הקליטה לעובד החדש ולתיקו האישי, באופן ממוכן.

מייק וינקלמן, אמן דיגיטלי מקורי וכן יוצר בתחום הקולנוע, הידוע בכינוי ביפל (Beeple), עשה באחרונה היסטוריה. הוא שמכר עבודת אמנות דיגיטלית לחלוטין שלו בסכום עתק של 69 מיליון דולר. היצירה נמכרה בפורמט JPG ואפילו לא במתכונת הארד-קופי. was on CNBC this morning to talk about the sale and what it means for digital art and NFT's in general ????????????https://t.co/aqYKaszrTr — beeple (@beeple) March 12, 2021 כדי להבין יותר את הראש של האמן ולהכיר אותו ניתן להתרשם ממה שכתב על עצמו באתר הבית שלו (בתרגום חופשי של הטקסט עתיר הסלנג): "הוא מייצר מגוון של שטויות אמנות במגוון מדיות. חלק מזה בסדר, אבל הרבה מזה הוא סוג של הפלצות. עם זאת הוא עובד על זה שיהיה פחות מחורבן ביומיום, אז תהיו סבלניים איתו … :)". מייק וינקלמן, אמן דיגיטלי מקורי וכן יוצר בתחום הקולנוע, הידוע בכינוי ביפל. צילום מפרופיל הטוויטר של האמן את המכירה של היצירה הדיגיטלית המסוימת – EVERYDAYS: THE FIRST 5000 DAYS, שמה – אירגן וביצע בית המכירות הפומביות, מהמובילים בעולם, כריסטי'ס (Christie's). פיסת האמנות הייחודית, כשמה כן היא, נוצרה במשך 5,000 ימים. כריסטי'ס הסביר אודות היצירה בהרחבה וכתב בין השאר: "ב-1 במאי 2007 פרסם מייק וינקלמן, הלא הוא האמן הדיגיטלי ביפל, יצירת אמנות חדשה ברשת. הוא עשה את אותו הדבר למחרת וביום שאחרי כן, ושוב ביום שאחריו, כשיצר ופרסם תמונה דיגיטלית חדשה לגמרי, או 'כל יום' כפי שהוא כינה זאת, בכל יום ויום במשך 13 וחצי שנים. כעת הורכבו היצירות האישיות האלו יחד ב'כל-יום: 5,000 הימים הראשונים' – יצירה ייחודית בתולדות האמנות הדיגיטלית". בכריסטי'ס המשיכו והסבירו כי "הקולאז' הדיגיטלי המונומנטלי" הוצע למכירה במתכונת ייחודית, הכוללת בלעדיות על הפתיחה הראשונה לקונה, ונמכר ב-69,346,250 דולר. כריסטי'ס מתגאה בהיותו בית המכירות הפומביות הגדול הראשון שמציע עבודה דיגיטלית גרידא עם NFT ייחודי – שלמעשה מבטיח את האותנטיות שלה ושמיד נפרט אודותיו – ואף על שקיבל בתמורה לרכישה תשלום במטבע קריפטוגרפי, במקרה זה את'ריום. "כריסטי'ס מעולם לא הציעה יצירות אמנות מדיה חדשות בסדר גודל כזה או חשיבות כזו", אמר נח דייוויס, מומחה באמנות עכשווית בכריסטי'ס בניו יורק. "רכישת עבודותיו של ביפל היא הזדמנות ייחודית להחזיק ב-ערך בבלוקצ'יין עצמו, שנוצר על ידי אחד האמנים הדיגיטליים המובילים בעולם". אז מה זה NFT ולמה כולם עפים עליו עכשיו? ביפל הוא אמן דיגיטלי שעוסק בין השאר במה שמכונה NFT – תחום שמעורר באחרונה גלים בשלוש ביצות, זו של ההיי-טק, זו של הקריפטוגרפיה וזו של האמנות. בוויקיפדיה הקדישו ערך למושג NFT (ר"ת Non-fungible token), שזכה לכינוי העברי 'אסימון חסר תחליף', אך שהוא בעצם פשוט נכס דיגיטלי ייחודי. בעליהם של הנכסים רשומים בבלוקצ'יין – יומן דיגיטלי – אך בניגוד למטבעות הדיגיטליים, כמו הביטקוין, האת'ריום, הדוגקוין ומטבעות מבוזרים אחרים הרשומים בו אף הם, את ה-NFT הספציפי לא ניתן להחליף באחר הדומה לו. מציע למכירה את הציוץ הראשון שלו בפלטפורמה. ג'ק דורסי, מייסד ומנכ"ל טוויטר. צילום: מתוך פרופיל הטוויטר של דורסי באחרונה חלה התעניינות רבה ב-NFT, כשאחת הכותרות סביב התופעה היא הודעתו של ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר, על כוונתו למכור את הציוץ הראשון שלו בתמורה למיליוני דולרים. כמו דורסי, גם מפורסמים רבים אחרים – אמנים, כוכבי רוק וידוענים, בהם אילון מאסק, לברון ג'יימס ובריטני ספירס – החלו יוצרים מהתוכן שלהם נכסי NTF. בחודש שעבר, למשל, נמכר המם של Nyan Cat מ-2011 תמורת כמעט 600 אלף דולר במכירה פומבית מקוונת. רוכשי הנכסים הללו מאמינים שיוכלו להבטיח את בעלותם על הנכסים הווירטואליים, שאין להם כלל נוכחות פיזית בעולמנו, באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין. לפי מבקרים שונים, התופעה המקורית – סוג חדש של אספנות אמנות אם תרצו – עומדת לשבש את עולם האמנות, והמכירה הספציפית של יצירתו של ביפל היא למעשה יריית הפתיחה בשיבוש המרתק הזה. נמשיך לעקוב.

איציק כרמלי, מנמ"ר עיריית ראשון לציון, הודיע בסוף השבוע האחרון על סיום תפקידו לאחר קצת יותר מעשור. כרמלי יצטרף למנמ"רים נוספים שעשו את הדרך ממנמ"ר למנכ"ל וימונה בקרוב למנהל של אחד מבתי התוכנה, ששמו טרם נמסר לפרסום. עדיין לא מונה לכרמלי מחליף, ועיריית ראשון לציון תפרסם מכרז חיצוני לתפקיד בימים הקרובים. הוא יסיים רשמית את עבודתו בעירייה בחודש יוני הקרוב. מאגף קטן ליחידה של 70 איש כרמלי ביצע במהלך הקריירה שלו, לפני שהגיע לעיריית ראשון לציון, כמה תפקידים ניהוליים רוחביים בקבוצת מלם תים, בהם מנהל השירות, מנהל פרויקטים ומנהל פיתוח עסקי וריכוז עבודה מול יצרנים (ונדורים) בינלאומיים. ב-2013 הוא קיבל את אות המנמ"ר המצטיין בטקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים. האות ניתן לו על ידי ועדת איתור בראשותו של פרופ' גדי אריאב. בדברי הנימוק נכתב כי כרמלי "מוביל במימוש החזון של עיר היי-טק". יצוין כי הוא בוגר מחזור ג' של קורס מובילים דיגיטליים של הממשלה. כרמלי אמר לאנשים ומחשבים כי "לאחר כ-10 שנים של עשייה מגוונת, רחבה ומאתגרת לקידום כ-80 מערכות המחשוב של העירייה ל-2,000 המשתמשים בה החלטתי לעבור לאתגר הבא בתחושת סיפוק רבה". בתקופתו של כרמלי, יחידת התקשוב העירונית של עיריית ראשון לציון התרחבה מאגף קטן, שמורכב בעיקר מטכנאים, לכזה שמועסקים בו 70 עובדים. נתון זה ממחיש את החשיבות שהנהלת עיריית ראשון לציון נתנה ונותנת לטכנולוגיה בכלל ולעיר החכמה בפרט. לדבריו, "המעורבות שלנו, כאגף, באה לידי ביטוי במהלכים אסטרטגיים רבים של ניהול העירייה, לרבות מוסדות חינוך, עיר חכמה והקשר המתוקשב לשירות התושבים ובעלי העסקים". "כשנכנסתי לתפקידי", ציין, "מעמד המנמ"ר ואגף המחשוב בכלל היה, בלא מעט רשויות מקומיות, כשל טכנאי מחשב. מאחר שהגעתי מהמגזר העסקי, החלטתי להוביל תהליכי שינוי מבנה ארגוני שיהיו דומים למה שמקובל בשוק – עם ההתאמות למבנה של רשות מקומית. אני פורש בתחושת סיפוק, שהשלמתי את המהלכים האלה – מה שלא מובן מאליו ברשויות מקומיות". "השינוי החל בעיקר כאשר התחלתי לעסוק גם בפן השיווקי", אמר כרמלי. "דיברתי הרבה על האתגרים של העיר, על נושא החינוך, על מתחם האלף (אזור במערב ראשון לציון, שמיועד בין היתר לתעסוקה, בדגש על היי-טק – י"ק). ברגע שהמנמ"ר משולב בפעילות של כל המחלקות בעירייה, הוא חלק מההנהלה". "להערכתי, היינו בין החלוצים בתפיסה זו, וכיום רשויות רבות באות ללמוד מאיתנו כיצד עושים זאת", ציין כרמלי. הוא נזכר שאחד הפרויקטים הראשונים שהוא ניהל בעירייה היה הקמת אפליקציה עירונית – ב-2013. "קיבלנו על כך פרס בתחרות של אנשים ומחשבים", הוסיף. דגש מיוחד על תקשוב החינוך כרמלי נתן במרוצת כהונתו תשומת לב מיוחדת לנושא החינוך בראשון לציון. "היינו הראשונים שפרשנו סיבים אופטיים לכל מוסדות החינוך בעיר, רישתנו אותם ואנחנו, למעשה, ספק האינטרנט שלהם", אמר. הוא ציין כי "טכנולוגיה בחינוך היא תחום שמנמ"רים רבים שואפים לטפל בו, כי זה נוגע באנשים. זה הומחש בקורונה, עם חלוקה של מחשבים לתלמידים שאין להם כאלה". פרויקט אחר שכרמלי הוביל הוא פורטל עירוני חדש, שכולל בתוכו את כל החברות והפעילויות של העירייה. התושב נכנס לכתובת אחת ומשם הוא יכול להגיע לכל שירות או מידע שהוא רוצה. גם כאן, כרמלי מעריך שראשון לציון היא בין הערים הראשונות שעשו מהלך כזה, בעוד שברשויות מקומיות אחרות יש אתרים נפרדים לפעילויות שונות. פרויקט רחב היקף לטובת "CRM חדשני ואסטרטגי" בנושא אחר, כרמלי מוביל בימים אלה מכרז רחב היקף ל-CRM שלדבריו יהיה חדשני ואסטרטגי, והוא הבטיח לראש העיר, רז קינסטליך, שהוא ילווה את סיום כתיבת המכרז לביצועו לפני פרישתו. הכנת המכרז נעשית ביחד עם היועץ אורי בן ארי, והוא צפוי להתפרסם במאי הקרוב. אורי בן ארי, יועץ בתחום הערים החכמות. צילום: יח"צ בן ארי היה שותף גם לכתיבת תוכנית העיר החכמה בראשון לציון, שכרמלי הוא אחד המובילים שלה. "יישום התוכנית הוא לפי השלבים שהעירייה קבעה, על פי סדרי העדיפויות, אבל ללא ספק, בעקבות הקורונה, ששינתה הרבה מאוד דברים, נצטרך להתאים את התוכניות למציאות החדשה", אמר המנמ"ר הפורש. לדבריו, הקורונה תפסה את העירייה "די מוכנה" מבחינה תשתיתית, וכאשר החל הסגר הראשון והיה צריך לדאוג לעובדים שעברו לעבוד מהבית, הוא ואנשיו פעלו לגיוס 500 מחשבים לעובדי עירייה שלא היה להם מחשב, כמו גם עסקו בפיתוח פתרונות שיאפשרו לרשות להמשיך לתפקד. עם זאת, אמר, "גולת הכותרת של הפיתוחים שלנו בקורונה היא הרישום לגני ילדים – מערכת שעלתה לאוויר בינואר השנה. כל תהליך הרישום מקוון לחלוטין, וזה נגע ב-13 אלף משפחות – דבר שלא היה מעולם". הוא מעריך שחלק מיישום השירות מרחוק, שהיה בשנה האחרונה עקב אילוצי הקורונה, יימשך גם אחרי סיום המשבר – בעיריית ראשון לציון ובכלל. לסיום, כרמלי נידב עצה חשובה למחליפו ולכל המנמ"רים בעיריות: "להיות מעורבים בכל התהליכים והפרויקטים של העירייה, ליזום ולהציע חדשנות. כאמור, ברגע שהמנמ"ר מעורב, הוא הופך להיות חלק מההנהלה, והוא משפיע ומשנה".

לראשונה מזה 43 שנה, קם בנק חדש בישראל: הבנק הדיגיטילי הראשון, שבבעלות פרופ' אמנון שעשוע, החל לפעול היום (א'). בשלב ראשון, במסגרת הרצה, ישרת הבנק קבוצה סגורה של לקוחות. הבנק, המנוהל על ידי גל בר דעה ואשר היו"ר שלו הוא שוקי אורן (לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר), קיבל רישיון מבנק ישראל בדצמבר 2019, ובמהלך המשבר חסר התקדים של המגיפה העולמית הצליח לעמוד ביעדי התכנית העסקית, לגייס בתוך קצת יותר משנה כ-140 עובדים, ולבנות בנק שלם עם כל השירותים הבנקאיים, בהתאם ללוחות הזמנים המקוריים. מספרו של הבנק: 18. הבנק הדיגיטלי הראשון הוא בנק עצמאי, שאינו נמנה על חמש הקבוצות הבנקאיות. הוא יציע, לראשונה, אלטרנטיבה אמיתית למערכת הבנקאית המסורתית. הבנק נבנה על בסיס טכנולוגיה חדשנית מבוססת בינה מלאכותית בהתאם לחזון של פרופ' שעשוע, העומד מאחורי שורה של מיזמים פורצי דרך, ובהם חברת מובילאיי שנמכרה לאינטל בתמורה ל-15 מיליארד דולר; אורקם, המספקת פתרונות חכמים לכבדי ראייה, ו-AI 21, שעומדת לשנות את האופן שבו אנשים כותבים. צילום מסך מאתר הבנק החדש ופתיחת רשימת ההמתנה שירותים דיגיטליים מסביב לשעון וללא סניפים  הבנק יפעל ללא סניפים, באמצעות שילוב של טכנולוגיה ובנקאים אנושיים, שיעניקו שירותים מסביב לשעון (באמצעות צ'אט ומוקד טלפוני). זאת, במטרה לייצר חווית שירות מותאמת אישית לכל לקוח, בלי להמתין דקות ארוכות על הקו או לחפש חנייה לפגישה בסניף. תהליך פתיחת החשבון יהיה דיגיטלי לחלוטין, ללא צורך בנציג אנושי ועם אישור מיידי של מסגרת אשראי. הבנק, הנמצא תחת פיקוח צמוד של הפיקוח על הבנקים בדומה ליתר הבנקים, יציע את כל השירותים הבנקאיים הקיימים היום במערכת הבנקאית, ובכלל זה חשבון אישי, חשבון זוגי, הלוואות, פיקדונות, כרטיסי אשראי, ניירות ערך, ערבויות, הוראות קבע ומט"ח. משכנתאות יוצעו בהמשך.  הבנק חתם על הסכם הנפקה ותפעול של כרטיסי האשראי שלו עם קבוצת ישראכרט במאי אשתקד. בדצמבר האחרון הצטרף הבנק כחבר בבורסה לני"ע, ויציע פלטפורמה חדשנית למסחר בניירות ערך בבורסה בת"א ובבורסות המובילות בארה"ב, במחירים תחרותיים תחת מעטפת של בנק מפוקח. במהלך הרבעון השלישי של 2021 הבנק יאפשר הצטרפות של עד 1,000 לקוחות מהציבור הרחב, שיהיו שותפים לעיצוב הבנק לקראת השקתו לציבור הרחב בסוף 2021. הבנק השיק היום גם אתר אינטרנט, שבאמצעותו יהיה אפשר להירשם לעדכונים ולרשימת המתנה. גל בר דעה, המנכ"ל, ושוקי אורן, היו"ר, של הבנק הדיגיטלי הראשון. צילום: ינאי יחיאל "מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה לבנקאות" פרופ' אמנון שעשוע, מייסד הבנק הדיגיטלי: "מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן, עכשיו היא מגיעה לבנקאות. המערכת הבנקאית צמאה לתחרות וחדשנות, אחרי שקפאה על השמרים שנים רבות. הבשורה לא יכולה להגיע מתוך המערכת המסורתית, הסוחבת על גבה משקולת כבדה של עלויות. בנינו טכנולוגיה פורצת דרך במטרה להטמיע אותה גם בשוק הגלובלי, כדי לבנות את הבנקאות מחדש, לטובת הלקוחות". שוקי אורן, יו"ר הבנק הדיגיטלי הראשון: "בשיאו של משבר עולמי עשינו את הלא יאומן והקמנו בנק מאפס. התחלת הפעילות של הבנק היא אירוע היסטורי משנה שוק. אחרי שנים, קם בנק עצמאי חדש שיציע לראשונה אלטרנטיבה תחרותית אמיתית וחווית שירות חדשנית שלא קיימת היום. בזכות תמיכה חסרת תקדים מצד בנק ישראל, ובעידוד משרד האוצר, שהביאו, במסגרת רפורמת שטרום, להקמת לשכת המחשוב הבנקאית, יחד עם הרפורמה לבנקאות פתוחה וניוד בין הבנקים, אנחנו הולכים לשנות את פני הבנקאות בישראל". אורן הוסיף: "הקמת בנק חדש, מאפס, חופשי ממערכות מחשוב מיושנות, מאות סניפים ומערך תפעול יקר, מאפשרת לנו להיות יעילים ולהציע מודל עסקי שקוף והוגן, שיגלגל את החיסכון בעלויות לטובת הלקוחות, בלי אותיות קטנות". גל בר דעה, מנכ"ל הבנק הדיגיטלי הראשון: "נטפליקס הרגה את בלוקבסטר, ספוטיפיי שיבשה את ענף המוזיקה, טסלה השאירה אבק לפורד ומיצובישי. ענף הבנקאות הוא בין הענפים הבודדים שלא עבר מהפכה. מותגים גדולים וותיקים שולטים בשוק, עם מעט מדי תחרות, ומציעים בדיוק את אותם המוצרים. נציע בנקאות חדשנית, שתיתן לאנשים חופש מהדאגות שלהם סביב כסף. אין לנו כוונה להרוויח מחוסר הידע של הלקוחות שלנו, ונעשה הכל כדי שהם לא יהיו במינוס ויבינו בדיוק על מה הם משלמים".

בשבוע שעבר, בו צוין יום האישה בארץ ובעולם, התארחה במאורת הנמר ויקי סלאבין. אז לפני הכל הנמר מברר שוויקי (שכשמה, ויקטוריה, היא ווינרית אמיתית) אינה קשורה לסלאבין מהאוצר. זכינו לשעה של שיחה מרתקת ומעניינת על ניהול, ניהול נשי, יזמות טכנולוגית סביב עולם הבריאות הדיגיטלית. בנוסף לערכים וצמיחה, סלאבין סללה דרך ארוכה מלמטה, בזכות תשוקה אדירה ומחשבה כיצד ניתן לשפר את העולם בו אנו חיים בעזרת אימוץ של טכנולוגיה. סלאבין עלתה לישראל מבריה"מ, יחד עם אמה ואחותה, בגיל צעיר, ומגיל 15 חלמה לעסוק ברפואה ומחקר, אבל הבינה כי על מנת לממש את עצמה ולהביא לשינוי בעזרת טכנולוגיה יש להתחיל בהיי-טק תחילה. לכן, אחרי שירות בחיל האוויר היא מתחילה לעבוד בבנק, שם היא מגיעה בגיל צעיר מאד לתפקיד של סגנית מנהלת סניף. כשוויקי מבינה כי במסגרת הבנק היא לא תממש את הפוטנציאל הטמון בה, היא מוותרת על הקביעות ומתחילה את דרכה בעולם ההיי-טק. ויקי עשתה שורה של תפקידים בכירים בהיי-טק, בתפקידי ניהול ומכירות, והייתה מעורבת בעסקאות ענק בהיקפים של מיליארדי שקלים.  בשנת 2012, ויקי חברה ליבגני זילסיס, ויחד הקימו את חברת פרודאופס (Prodops) המתמחה בתשתיות תוכנה בענן, ושעבדה עם מאות חברות ותאגידים בינלאומיים עם דגש על עולמות הבריאות וה-Security. החברה בעלת פעילות גלובלית. לפני כשבועיים החברה הישראלית נרכשה על ידי חברת DoiT International האמריקנית. בימים אלה פונה סלאבין לדרך יזמית חדשה בתחום הבריאות הדיגיטלית – כך ויקי סוגרת מעגל ומקימה מיזם טכנולוגי בעולם הבריאות עליו חלמה. סלאבין מונעת מכוונה לייצר שינוי משמעותי בעזרת אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, שם לדבריה תוכל לתרום מניסיונה ב-15 השנים האחרונות בתחום תשתיות הענן וה-Security & Big Data. זאת, בכדי לשפר את שירותי הרפואה ברחבי העולם, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, הכוללות שימוש ב-Confidential computing. סלאבין אולי לא רופאה, אבל בוודאי תסייע לאנשים רבים להתמודד טוב יותר עם המחלות שלהם בעזרת הטכנולוגיות שהיא תהיה חלק בפיתוחן והנגשתן. שמחתי לגלות כי דרכינו נפגשו במקומות רבים במהלך השנים, וכי רשימה ארוכה של בכירים רבים מהתעשייה, עימם עבדה ויקי, הם חברים טובים של הנמר. כמקובל, נתתי לה במתנה את ספרי "דרך הנמר" וקבענו להיפגש גם בעתיד.