אפליקציה וותיקה, ששימשה ליצירת ברקודים ולקריאתם במכשירי אנדרואיד, הפכה לאחר אחד העדכונים האחרונים שלה לרושעת פרסומות, כזו שגורמת בכל כמה דקות להופעת פרסומת על מסך הטלפון, באופן שאינו מורשה על ידי המשתמשים כחלק מהשימוש שלהם באפליקציה. האפליקציה, Barcode Scanner של חברת לאווה-בירד (Lavabird), הורדה במשך השנים על ידי למעלה מ-10 מיליון משתמשי אנדרואיד מ-Google Play, חנות האפליקציות של גוגל. רבים מבין המשתמשים לא קישרו בכלל אל האפליקציה הזו את התופעה החדשה של מודעות המוזנקות אל מסך הטלפון ללא שליטה, בגלל העובדה ש-Barcode Scanner מוכרת שנים רבות. אבל העדכון, מה-4 בדצמבר, 2020 – כך מתברר – שינה את המעמד שלה מאפליקציה שימושית לסוג של רושעה. את הקישור בין הפרסומות לעדכון של Barcode Scanner עשתה בסופו של דבר לראשונה חברת האבטחה מלוורבייטס (Malwarebytes). היא זו שזיהתה את השינוי של מערך הפרסום באפליקציה לכזה שדוחף מודעות לתצוגה אופן אגרסיבי. לאחר שגוגל עודכנה בידי חברת האבטחה על הבעיה, היא הורידה את הרושעה החדשה מהחנות, אבל היא לא נמחקה באופן אוטומטי ממכשירי המשתמשים. מי שהתקין אותה צריך להסיר אותה באופן ידני.

חברת סיילספורס (Salesforce) הפכה לענקית הטכנולוגיה האמריקנית האחרונה שנוקטת בשינוי רדיקלי בכל הקשור במקום שממנו הצוותים שלה יכולים לפעול, והודיעה כי חלק מהעובדים יוכלו לעבור לעבוד מהבית במשרה מלאה וללא הגבלת זמן. חברת התוכנה לניהול קשרי לקוחות (CRM) בישרה על החלטתה זו בפוסט שהעלתה לבלוג שלה אתמול (ג'). קדמו לה בהודעה דומה הענקיות מיקרוסופט (Microsoft) ופייסבוק (Facebook), כשהענקית גוגל (Google) בישרה לעובדיה שהם יוכלו להמשיך לעבוד מרחוק עד ספטמבר 2021 לכל הפחות. בפוסט של סיילספורס, שכותרתו "עתיד העבודה: יצירת מקום עבודה טוב ביותר מכל מקום, לכולם", נכתב כי "יום העבודה מתשע עד חמש מת". כן הובהר בו שלפי התובנות האחרונות של החברה, נדרשת גמישות בלוחות הזמנים של העבודה, עקב רוח התקופה ומגיפת הקורונה. לפיכך החברה אמרה שתעניק לעובדים יותר אוטונומיה בקביעת סדר יומם. ברנט היידר, הממונה על תחום כוח האדם בסיילספורס, כתב בפוסט: "בעולם שלנו, שתמיד מחובר ותמיד זמין, כבר לא הגיוני לצפות מעובדים לעבוד במשמרת של שמונה שעות ולעשות את עבודתם בהצלחה". היידר הוסיף כי "בין אם יש לך צוות עולמי שעליו להתנהל בין אזורי זמן, תפקיד מבוסס פרויקט שהוא עמוס יותר או איטי יותר בהתאם לעונה, או פשוט צורך לאזן בין חובות אישיות ומקצועיות לאורך כל היום, העובדים זקוקים לגמישות כדי להצליח". עבודה מרחוק בימי קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock "העובדים שלנו הם האדריכלים של האסטרטגיה הזו" היידר הגדיר שלוש קטגוריות שונות לעבודה: גמישה (היברידית), מרוחקת לחלוטין, ומשרדית.  בנוגע לעבודה מרחוק באופן מלא כתב היידר ש-"עבור עובדים שאינם גרים בסמוך למשרד או בעלי תפקידים שאינם דורשים משרד – הם יעבדו מרחוק במשרה מלאה". במצב הגמיש שהגדיר, עובדים יוכלו להגיע למשרד יום עד שלושה ימים בשבוע, ובדרך כלל רק לצורך "שיתוף פעולה בצוות, פגישות עם לקוחות ומצגות". המצב ההיברידי יהיה ככל הנראה המאפיין העיקרי של עבודת מרבית מועסקי סיילספורס, ואולם תהיה גם עבודה מהמשרדים שתבוצע על ידי "האוכלוסייה הקטנה ביותר בכוח העבודה שלנו", כך לפי היידר שהסביר כי אלו יהיו מי שתפקידם מחייב הימצאות במשרדים בין ארבעה ל-חמישה ימים בשבוע. "העובדים שלנו הם האדריכלים של האסטרטגיה הזו, והגמישות תהיה המפתח בהמשך," הבהיר היידר. "באחריותנו כמעסיקים להעצים את אנשינו לבצע את העבודה במהלך לוח הזמנים המתאים ביותר להם ולצוותיהם, ולספק אפשרויות גמישות שיעזרו להם להפוך לעוד יותר פרודוקטיביים".

16 מ-50 הפילנתרופים הגדולים בשנה האחרונה מבין עשירי ארצות הברית מגיעים מתעשיית הטכנולוגיה – כך עולה מרשימה שפורסמה אתמול (ד'). מגזר ההיי-טק מהווה שליש מהרשימה, ובראשה עומד ג'ף בזוס, מייסד אמזון, שבאחרונה הודיע על פרישתו מתפקיד מנכ"ל החברה. בגלל הקורונה, חלה ב-2020 עלייה גדולה בסכום הכסף שתרמו עשירי ארצות הברית למטרות חברתיות, ולפי הרשימה, שפרסם של ארגון The Chronicle Of Philanthropy, הוא הגיע ל-24.7 מיליארד דולר, לעומת 15.8 מיליארד ב-2019. עם זאת, רק מספר קטן מהמיליארדרים האמריקניים תרמו כספים ניכרים, על אף שאלה הגדילו מאוד את הונם במהלך המשבר. רק בגל הראשון של המגפה הגיע ההון המצטבר שלהם לשיא של יותר מ-10 טריליון דולר. בראש הרשימה. ג'ף בזוס. עיבוד מחשב: BigStock הרשימה מסודרת לפי הסכום של כל תרומה ולא לפי הסכום הכולל שכל מיליארדר תרם. כך, במקום הראשון נמצאת תרומה של 10 מיליארד דולר שתרם בזוס להקמתה של קרן כדור הארץ שעל שמו. אלא שאותו בזוס העביר בנוסף 100 מיליון דולר לקרן התגובה ל-Covid-19, לטובת האכלת אמריקנים הזקוקים לכך בגלל המשבר, ותרומה זו נמצאת במקום השביעי. פיל נייט, מייסד נייק, ורעייתו, פני, נמצאים במקומות השני והשלישי, עם תרומה בסך של יותר מ-900 מיליון דולר לקרן שעל שמם ותרומה בסך של 300 מיליון לאוניברסיטת אורגון. במקום הרביעי מדורגת תרומה שהרימו פרד קומר, מייסד חברת הבנייה HBE, ורעייתו, ג'ון (June), להקמת קרן על שמם, שתומכת בתוכניות ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת מיזורי. את החמישייה הראשונה סוגרת תרומה בסך של רבע מיליארד דולר שהרימה קרן צ'אן-צוקרברג, של מייסד פייסבוק ואשתו, למרכז לטכנולוגיה ואזרחות, על מנת להבטיח "הצבעה בטוחה" בבחירות שאירעו השנה בארצות הברית. הרשימה כוללת תרומה נוספת שלהם לאותו מרכז, בסך של 100 מיליון דולר. עוד עשיר בולט בענף שנכלל ברשימה הוא דיוויד רוקס, מייסד במשותף של קרן ההון-סיכון סילבר לייק פרטנרס, שהשיא תרומה של 100 מיליון דולר להקמת מוסד על שמו באוניברסיטת נורת'איסטרן. לא ברשימה. אילון מאסק. עיבוד מחשב: BigStock מי שלא נמצא ברשימה הוא אילון מאסק, שעקף השנה את בזוס כאיש העשיר ביותר בעולם. מנכ"ל טסלה ו-Space X אמנם אוהב להיות במרכז תשומת הלב באמצעות ציוצים תכופים ושנונים בחשבון הטוויטר שלו, אבל בעבר הובעה ביקורת רבה על כך שהוא ממעט לתרום מהונו הרב.

גם גוגל (Google) מנסה לרצות את דרישות הפרטיות של המשתמשים, והיא מפתחת כלי נגד מעקב ל-Android, בדומה לזה שאפל (Apple) שילבה בגירסת מערכת ההפעלה המעודכנת שלה, כך דיווח אתר בלומברג. לפי הדיווח, הפיתוח מצוי עדיין בשלבים הראשונים ובבדיקה למציאת השיטה להגבלת איסוף נתונים ומעקב חוצה אפליקציות למערכת הפעלה שלה, אם כי כוונתה למצוא פתרון פחות מחמיר מזה של אפל, כדי לא להכעיס יותר מדי את שותפות הפרסום שלה ולא לפגוע בהכנסותיהן. כזכור, אפל שילבה במערכת ההפעלה שלה תכונת פרטיות לשקיפות מעקב באפליקציות, ודורשת מהמפתחים להציג למשתמשים אפשרות להתיר להם להסכים או לסרב לאיסוף נתונים מהמכשיר שלהם, המאפשרים למפרסמים לעקוב אחר פעילות המשתמש באפליקציות ובאתרים ולפרסם מודעות מטורגטות. אפל הייתה אמורה להשיק את המדיניות החדשה במערכת ההפעלה iOS 14.0, אך החליטה לדחות את מועד ההשקה כדי לאפשר למפתחים זמן נוסף לערוך את השינויים המתאימים באפליקציות שלהם. כפי שניתן לצפות, לא כולם "התלהבו" מהיוזמה של אפל – הבולטת בהם היא פייסבוק (Facebook), שפתחה בקמפיין נגדה, בטענה שהיא תפגע בהכנסות מפרסום שלה ושל מפרסמים ומפתחים, ובאחרונה אף ניסתה להקדים תרופה למכה, והודיעה, כי תתחיל להפיץ למשתמשי iPhone בעולם הודעה על השימוש שהיא עושה בנתונים לצורך פרסום מותאם אישית, במטרה לשכנע אותם להסכים לשיתוף נתונים ולסייע לעסקים. לפי המקורות המצוטטים בידיעה של בלומברג, גוגל עדיין לא דורשת מהמפתחים ליישם התראה למשתמשים להסכים למעקב נתונים כמו אפל. בנוסף, הם ציינו כי החברה כנראה תנסה למצוא פתרון דומה לזה שפועל בדפדפן Chrome, שנועד לבטל קוקיז של צד שלישי, אך עדיין מאפשר מודעות מטורגטות. כאמור, הפתרון שגוגל מנסה למצוא נועד לאזן בין דרישות הפרטיות של הצרכנים מול האינטרסים הכלכליים של מפתחים ומפרסמים, כשגם מטרתה המוצהרת היא לתמוך בשותפות הפרסום שלה.

שנת 2020 תיזכר לעד כשנת הקורונה, אבל גם בעיקר כשנת החותמת למעבר שלנו לחיים בדיגיטל, מעבר שהביא עימו גם שיא חדש בדרגת פשיעות הסייבר ובריבוין. רכישות אונליין, פגישות זום בק-טו-בק, משחקי וידיאו, רשתות חברתיות, מיילים, תוכנות ניהול, עיצוב ואפליקציות לכל צורך – החיים שלנו עברו כמעט במלואם לרשת, ואיתם גברה הסכנה, והיא מתעצמת ומשתכללת מדי יום. לאור נתונים אלו, החלטנו להביא לקדמת הבמה נושא שנדחק לצללים בשיח הדיגיטלי החדש, והוא ההשפעות הפסיכולוגיות העמוקות של פשיעה ברשת. פשיעת סייבר מוגדרת כ"פעילות פושעת שמערבת מערכת ממוחשבת". סוגי הפשיעה שמבוצעים מגוונים וכוללים גניבה, הונאה, גניבת זהות והתחזות ועוד. עבור קורבנות רבים זיכרון האירוע גורם לדאגה, לייסורים, לחוסר אמון ולתחושת חוסר אונים. קורבנות רבים של פשעי רשת מדווחים, כי ההשפעה נמשכת חודשים לאחר האירוע בפועל. בהקשר זה, בורות עשויה להיות אושר לקורבנות. מחקרים מצאו, כי פשיעה ברשת יכולה להיות בעלת השפעה דומה לזו של פשעים כמו פריצה, במקרה הטוב. אחד הקורבנות, בעלים של עסק קטן, שהתראיין למחקר מוביל בנושא העיד: "זה מלחיץ וזה מפחיד בהרבה מובנים. כל כך מצער שמשהו שאפשר לעבוד עליו שנתיים יכול פשוט, ברגע אחד, להיעלם". הקורבנות של עבירות סייבר יכולים לחוש ששום מקום לעולם לא יהיה בטוח ושהם תמיד יכולים להיות מול העבריין שוב. יש להם גם צורך בתיקון. זה עלה ממחקר על ההשלכות של פשע מקוון וצורכי ​​קורבנותיו. לפי אותו מחקר, הקורבנות חוששים מההשלכות זמן רב לאחר העבירה, והסיבות לכך רבות. למשל, פרסום תמונות באופן מקוון, כאקט של סטוקינג, איומים והפחדות. ניתן להפיץ תמונות או סרטונים כאלה בקצב עצום, בתפוצה כמעט בלתי מוגבלת וגם ללא הגבלת זמן. תמונות עירום וחומרים אחרים יכולים להסתובב ברשת, ואז פתאום, באופן לא צפוי, להופיע שוב. הקורבנות יכולים להיות מבועתים מכך שזה יקרה זמן רב לאחר העבירה המקורית, גם אם העבריין הורשע בהצלחה. מחקרים נוספים מצביעים על כך, שנפגעי התקפות ופשע מקוונים עלולים לסבול מטראומה רגשית, שעלולה להוביל לדיכאון. ישנן עדויות גם לתסמינים מוגבלים של הפרעת דחק חריפה (ASD) בקרב נפגעי עבירה בעולמות וירטואליים מקוונים. "נפגעים לכל דבר" מוסיפה גם שגיא ברסלב, עובדת סוציאלית מקהילת המטפלים SOMEBUDDY: כמו בכל תחום פשע, גם כאן יש דרגות חומרה ומאפיינים לכל סוג פגיעה. שגיא ברסלב,  עובדת סוציאלית מקהילת המטפלים SOMEBUDDY. צילום: SOMEBUDDY באופן כללי ניתן לומר, שעוד לפהי שאדם נפגע הוא כבר חשוף להשלכות של פשעי רשת – חשיפה מוגברת לדיווחים על פשעים וניסיונות פגיעה מצד עברייני סייבר כבר מעלים את רמת הסטרס ופוגעים ביכולת הבסיסית לחיות ברמת אמון סבירה בהתנהלות היומיומית. לגבי הנפגעים עצמם מדובר בפגיעה בתחום הרגשי, הפיזי והכלכלי: יש עלייה משמעותית ברמת הסטרס, החרדה, הדיכאון, תחושות של אשמה וחוסר אונים. השפעות נוספות וקשות יהיו כאלו שפוגעות בדפוסי השינה ומייצרות הפרעות אכילה. כלומר – אנחנו רואים לפנינו נפגעים לכל דבר. אדם שנפגע מפעולת פשיעה נהיה חסר מנוחה, חווה מחשבות חודרניות של אשמה, בושה, כעס, צער, חוסר אונים. חולפות בו מחשבות, כמו: איך לא ידעתי לשמור על עצמי? איך לא ראיתי את זה מגיע? העולם הופך להיות עבורו מקום שהוא חווה יותר מתמיד כמסוכן, מאיים, פוגעני. כשלוקחים בחשבון את זירת הפגיעה – לא ברחוב, אלא ברשת, מרכיב חוסר האונים עולה, כי לא תמיד ברור מי פגע, איך פגע ולמה. לפעמים גם מדובר באנשים שיושבים במדינות אחרות ועושים תרגילי עוקץ. אדם נשאר ללא כתובת. למי יגיש תלונה? אין לו מענה. אין דרכי פעולה אופרטיביות וכך הוא נשאר לבד עם המטען הקשה הזה. כשהמחשבות החודרניות גוברות מאוד, תחושות הלחץ, החרדה והדיכאון עלולות להוות מכשול של ממש בתפקוד היומיומי. הוא עלול להציג סממנים של אובדן תיאבון, קשיי שינה, עצבות ודיכאון. במקרים מסוימים נוכל להבחין בצורך של אדם להרגיע את הכאב הנפשי הרב באמצעות שימוש בסמים ואלכוהול. היקף הפגיעה תלוי מאד בחוסנו הנפשי של הקורבן. ככל שאדם מצויד ברמה נמוכה יותר של חוסן נפשי כך השפעת הפגיעה מתעצמת. לפעמים עבור אדם חרדתי זה עלול להוות דחיפה לקצה – להתפרקות של ממש, במיוחד אם מדברים על סוג העבירות שמייצרות פגיעה מתמשכת. זו תמיד משוואה מאוד מורכבת בין גורמי חוסן שונים, מאפיינים אישיותיים, חוזקות ונקודות פגיעות מול חומרת הפשע, היקף הפגיעה והשלכותיה. אז מה עושים? שיפור אמצעי המיגון, לכידת העבריינים וחידוד המשמעויות המשפטיות של התמודדות עם עבירות מעין אלו – יעזרו לאנשים לקבל שוב שליטה כשהם יודעים שצדק נעשה. וכמובן, רשת תמיכה חברתית גדולה ככל הניתן. תפקידם של בני משפחה וחברים הוא חשוב ביותר – ההתכנסות סביב קורבן, מתן תוקף לכאבו, עידוד ותמיכה יכולים להרים תרומה משמעותית ביותר למסוגלות להתמודד טוב יותר.   הכותב הוא ראש מחלקת המחקר בחברת הסייבר סנטינל-וואן (SentinelOne).

בעולם של היום כולנו נמדדים ביכולת שלנו להשיא ערך אמיתי וממשי. בזירת ה-B2B לקוחות עסקיים מחפשים פתרונות טכנולוגיים, שיאפשרו להם צמיחה עסקית ומיקוד בפיתוח ליבת העסקים שלהם. הלקוחות מחפשים היום ערך עסקי ולא טכנולוגיה. איך נותנים לכך מענה ואיך מנגישים את הפתרונות ללקוח, במאמר שלפניכם. השילוש הקדוש בשנים האחרונות, תחום ה-IT הופך להיות מרכזי ובעל תפקיד חשוב בהובלת הארגון קדימה. בהתאם לכך, תפקיד המנמ"ר מתרחב, והוא נהיה ציר משמעותי בחברות עסקיות. המנמ"ר למעשה נדרש לחבוש כמה כובעים, שאחד הבולטים בהם הוא מוביל החדשנות ומי שתפקידו להצעיד את הארגון קדימה. לא בכדי, המנמ"רים משמשים גם פעמים רבות כמשנה למנכ"ל. במקביל למגמה זו ואולי כמהלך משלים, חל שינוי ושדרוג במעמד האינטגרטורים, ובולטת הדומיננטיות שלהם במשולש "לקוח-יצרן-אינטגרטור". למעשה, האינטגרטורים מהווים one focal point עבור הלקוחות, ותפקידם לתת מענה לצרכים העסקיים שלהם. האינטגרטורים מחויבים להמליץ על פתרון מתקדם, תוך התחשבות בשיקולי עלות תועלת ותוך היכרות עם המערכות הטכנולוגיות שכבר קיימות אצל הלקוח, כך שהפתרון החדש יעבוד עימם בהרמוניה וכל המכלול "ינגן" בצורה שוטפת ובשפה אחידה. להיות ראשון זה מחייב ארגונים עסקיים זקוקים לאינטגרטורים משום שאין להם את משאבי הידע, הזמן וכוח האדם הזמינים על מנת לדעת לתכלל את כל המרכיבים. חשוב ללקוחות שהפתרון יהיה פורץ גבולות: שיניב זרם הכנסות חדש, יחסוך במשאבים, יאיץ את הביצועים, יקנה להם אבטחה וייתן מענה לרגולציה. תפיסה זו מכתיבה למעשה את ההתנהלות של האינטגרטור והיצרן כאחד. כאינטגרטורים עלינו להיות מצוידים בראייה עסקית רחבה והוליסטית ובשורה של מומחים, שכל אחד מהם מתמקצע בתחום מסוים. לצד זה, נדרש מאיתנו לשכלל את השפה ואת השיח עם הלקוח, שממילא עלה מדרגה. הלקוח לא רוכש טכנולוגיה. הלקוח רוכש פתרון המעניק לו ערך עסקי, וכל פתרון כזה מתחיל בתחושת אמון וביטחון באנשים שיטמיעו אותו בשטח. צעד אחד קדימה כמי שמשמשים כ-Trusted Advisor עבור לקוחות מובילים במשך שנים, יש לנו היכרות מעמיקה עם סביבת הלקוח ועם הסביבה התחרותית כאחד. בעוד שהיצרן, באופן טבעי, מחויב אך ורק לפתרון שלו, האינטגרטור רואה את כל התמונה מלמעלה ונאמן בראש ובראשונה ללקוח. בהתאם לכך, מצופה מאיתנו להפתיע וליזום מול הלקוחות: לעבות ולעדכן את סל השירותים והפתרונות שלנו, ולהיות מסוגלים לאתגר, לבצע ניתוח צרכים ולהציע ללקוחות פתרונות לצרכים נלווים עוד לפני שיבקשו זאת. ציפייה זו התעצמה בשנים האחרונות והגיעה לשיאה  בשנה החולפת, מאחר שהטכנולוגיה התגלתה כאמצעי חשוב להתמודדות עם משברים כדוגמת הקורונה. נוסף על כך, מוטלת עלינו החובה להנגיש אותם הפתרונות ללקוחות. לא בכדי יש אמרה שמיוחסת לדרווין: "לא החזק ביותר, או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי". מסיבות אלו ואחרות, בחרנו להשיק לפני כחצי שנה את: MT Marketplace. מדובר בפלטפורמה מקוונת, שמאגדת את כל הפתרונות ה"חמים" של מלם תים באמצעות קטלוג חבילות דיגיטלי, המעניק ערך עסקי ממשי ללקוח, המגולם בכל אחד מהפתרונות. בניגוד לאתר שלנו, המהווה "סופרמרקט", המציג את כל מגוון הפתרונות והשירותים שאנו מציעים, קטלוג החבילות מרכז אך ורק פתרונות מובילים שנבחרו ב"פינצטה", המחולקים לקטגוריות שונות, כגון: AI, Cyber, Digital ועוד, כך שקל ללקוחות לנווט בפלטפורמה ולבחור את החבילה המתאימה להם. Keep it simple החבילות מגלמות שירותים או פתרונות בעלי ערך מוסף ומתבססות על הניסיון הרב שצברנו בהטמעה של אלפי פרויקטים. לחבילה יש מודל עסקי ברור ותחרותי, ומעל הכלIP  ייחודי של מלם תים. בין אם זה מוצר שפותח על ידינו, Best Practice ייעודי או שירות ייחודי – הכל מתועל לטובת השאת הערך המוסף שאנחנו מביאים ולשם אנחנו מכוונים. מעבר לכך, כל חבילה בנויה לפי תמה קבועה: פירוט התכולה, יתרונות, מהירות יישום ועוד. תודות לכך, הניווט בתוך הקטלוג הוא קל וידידותי למשתמש ובולטת בו החתירה לשקיפות: What u see is what u get. לצד האחידות, יש גם מקום לתפירת פתרון או להתאמה שלו לצורכי הלקוח. אנו ערים לכך שלכל לקוח יש את הייחודיות שלו ואת הצרכים הייעודיים לעסק שלו, ולכן ניתן לדייק ולהדק כל חבילה בהתאם לדרישות הספציפיות. מעצם טבעו, הקטלוג הינו דינאמי ומתעדכן כל הזמן, כאשר מאחורי כל חבילה עומד צוות מקצועי ליישום ותחזוקה, אשר תפקידו ללוות את הלקוח להבטחת שביעות רצון גבוהה. לצפייה בכל החבילות אתם מוזמנים להיכנס לקטלוג ולבחור את החבילה המעניינת אתכם.

קבוצה של יותר מ-70 משקיעים של אמזון (Amazon) דורשת מענקית הקמעונאות אונליין להפסיק להתערב ולהפריע להצבעה על התאגדות עובדים של מועסקי מחסניה באלבמה, כך על פי דיווח של הפייננשל טיימס. כזכור, 6,000 עובדי מרכז ההגשמה של החברה ב-בסמר שבאלבמה החליטו לשקול להתאגד ב-2020, אלא שדרכם אל ההצבעה אשר תקבע האם הדבר יקרה הייתה רצופה בהפרעות מטעם מעסיקתם. המהלך העיקרי של הענקית מסיאטל היה פנייה למועצה הלאומית ליחסי עבודה בארה"ב, ה-NLRB – אשר תמכה בעובדים מראשית כוונתם להתאגד – בבקשה לעצור את ההצבעה על השאלה האם התאגדות עם איגוד הקמעונאות, הסיטונאות וחנויות הכלבו, ה-RWDSU, רצויה למרבית העובדים. אמזון התקוממה נגד ההליך בתוך הישענות על סוגיית ההצבעה בדואר (בשל הקורונה) ולא ההצבעה הפיזית, ובטענה כי זו לא קבילה לצורך המהלך התקין. אלא שה-NLRB דחתה בשבוע שעבר את הניסיון לסכל את התאגדות העובדים, והתירה את ההצבעה, שהחלה השבוע (ב') ותימשך עד ה-29 במרץ. עובדי המחסן החלו בהצבעה בדואר – הראשונה לאיגוד במתקן אמזון בארה"ב מאז 2014 – ואם יבחרו להתאגד, זה יהיה האיגוד המקומי הראשון לעובדי הענקית מסיאטל. אמזון מצידה דווקא ניסתה לצייר את התנגדותה להצבעה ב-בסמר ככזו הנובעת מדאגה כנה להליך, ומרצונה שייצלח. "המטרה שלנו היא שכמה שיותר עובדים שלנו יצביעו, ואנחנו מאוכזבים מההחלטה של ה-NLRB לא לספק את הפורמט ההוגן והיעיל ביותר להשגת השתתפות עובדים מקסימלית", אמרה דוברת אמזון, מריה בושטי, בהצהרה שפרסמה החברה ביום ו'. "אנו נמשיך להתעקש על צעדים לבחירה הוגנת, המאפשרים לשמוע את רוב קולות העובדים שלנו". העובדים שוקלים להתאגד. מחסן של אמזון. צילום אילוסטרציה: BigStock לחץ נגדי ממשקיעים – להתאגד זו זכות אדם בסיסית קבוצת המשקיעים של אמזון, אשר פנתה אליה במכתב ובו דרישה להפסיק לחבל במאמצי האיחוד, מחזיקה באופן קולקטיבי במניות החברה בשווי של יותר מ-20 מיליארד דולר. הקבוצה כוללת מבקרים פיננסיים (comptrollers) ממדינת ניו יורק וכן מהעיר ניו יורק, וכן את BMO Global Asset Management, את מועצת הפנסיות של הכנסיה האנגלית ואת Folksam and Ohman Fonder משבדיה. לפי הטיימס, במכתבם המשקיעים הצביעו על "עקרונות זכויות האדם" המוצהרים של אמזון, הכוללים הכרזה על כיבוד זכויות העובדים להצטרף או לא להצטרף לאיגוד עובדים "ללא חשש מנקמה, הפחדה או הטרדה". אמזון ידועה במאמציה לסכל איגוד של עובדים, ואף הרחיקה לכת והעסיקה, לפי דיווחים שונים, בלשים כדי לפקח ולבלום מאמצים לאיגוד שאירעו בעבר. החברה הואשמה גם בפיטורים בלתי חוקיים של אנשים שתמכו בהתאגדות דומה. בכל הכרוך בהתאגדות הצפויה ב-בסמר, אמזון הפעילה על העובדים באלבמה לחץ עז להצביע נגד האיחוד, כשלמשל תלתה מודעות נגד המהלך בשירותים ברחבי המתקן, כך על פי התקשורת העולמית. אלא שכעת החברה סופגת לחץ בעצמה ממשקיעים, באקט שיכול לשנות את התנהלותה. "המשקיעים של אמזון צופים בזמן שהעובדים הללו מבקשים להתארגן למען בריאות, בטיחות והגנה", אמר הבקר הפיננסי מהעיר ניו יורק, סקוט סטרינגר. "יש כוח באחדות שלהם וכוח בעבודה, ויש להם את תמיכתי המלאה בזמן שהם נלחמים למען מקום עבודה בטוח והוגן".

האקר פרץ למערכת ה-IT של מפעל לטיפול במים בעיירה מחוץ לטמפה, פלורידה, ושינה באופן זמני את הגדרת רמת המהילה של חומר בסיסי חזק לרמה שעלולה להיות מסוכנת – כך מסרו הרשויות במדינה. בכאן רשת ב' פורסם הבוקר (ד') שמערך הסייבר הישראלי הציע לרשויות האמריקניות המתאימות את עזרתו, בין היתר במטרה לבדוק האם אותו האקר פרץ גם למתקני מים בישראל, בפריצה שאירעה במאי האחרון. בוב גואלטיירי, השריף של מחוז פיינלס בפלורידה, ציין כי התוקף, שזהותו לא נחשפה, שינה את הרמה של נתרן הידרוקסידי (Sodium hydroxide – סודה קאוסטית) במפעל לטיפול במים בעיירה אולדסמר – מ-100 חלקיקים למיליון ל-11,100 חלקיקים למיליון. מומחים לתחום ציינו כי מפעלי טיפול במים משתמשים בנתרן הידרוקסידי כדי להפוך אותם לראויים לשתייה, אולם רמה גבוהה מדי של החומר האמור במים עלולה להפוך את השתייה לבלתי בטיחותית, שלא לומר רעילה. לדברי מומחי אבטחה, אף שהפריצה לא הסבה פגיעה בבריאות הציבור, הרי שהיא "מהווה תזכורת מציאותית ומוחלטת לסיכונים הנובעים מתשתית קריטית שעוברת דיגיטציה הולכת וגוברת". "זה מישהו שמנסה, לפחות לפי מה שנראה על פני השטח, לעשות משהו רע… (מי שעשה זאת) זה שחקן רע", אמר גואלטיירי במסיבת עיתונאים. "בשום שלב שהוא בזמן לא הייתה השפעה שלילית משמעותית על המים שטופלו. חשוב לציין שהציבור לא היה בסכנה". השריף הוסיף שלא זוהו חשודים ולא ברור אם ההאקר פעל מתוך תחומי ארצות הברית או מחוצה לה, ואמר כי ה-FBI והשירות החשאי מסייעים בחקירה. לדבריו, התוקף פרץ פעמיים למערכת המחשוב של מתקן הטיפול במים באולדסמר, תוך ניצול תוכנה לגישה מרחוק, שאנשי המפעל משתמשים בה לצורך תחזוקה. זמן לא רב לאחר שההאקר שינה את רמת הסודה הקאוסטית, עובד במפעל הבחין בשינוי. הפרש של יממה עד יממה וחצי אריק זיידל, ראש עיריית אולדסמר, ציין שממועד שינוי הרמה של הסודה הקאוסטית ועד לכניסת המים למערכת השתייה המקומית יש חלון השהייה של 24 עד 36 שעות – כדי למנוע מצבים שכאלה. אל ברייתווייט, מנכ"ל העירייה, אמר כי "נבצע כמה שדרוגים בחלקים אחרים של המערכת, כדי לנסות להבטיח שהמקרה לא יישנה. מיד כשנודע לנו על האירוע, השבתנו את התוכנה המאפשרת עבודה מרחוק". בנוסף, האירוע בעיירה בת כ-15 אלף הנפשות יביא לבדיקה חדשה של נהלי אבטחת המידע של המערכות שלה. מומחי אבטחה אמרו כי במפעלים תעשייתיים משתמשים לעתים קרובות בתוכנות להפעלה מרחוק, כדי לפקח על ביצועי המפעל, אלא שנוהג זה פותח בפני האקרים דרכים אפשריות נוספות לתקיפה. הם הוסיפו כי אבטחת הסייבר של משק המים לא קיבלה באופן מסורתי את אותה תשומת לב כמו המגזרים התעשייתיים האחרים כמו זו של מגזרי תעשייה דוגמת חשמל, נפט וגז. איראן ניסתה להרעיל את המים של אזרחי ישראל – במתקפת סייבר מערך הסייבר הלאומי פנה למקביליו בארצות הברית בבקשה לשתף מידע וללמוד מהמקרה, וכן הציע שיתוף מידע מהניסיון שחווה על בקרי מים מקומיים בישראל. זאת, בין היתר על מנת להצליב בין זהותו של התוקף לזה של ההאקר, או ההאקרים, שעמד.ו מאחורי המתקפה האיראנית שבוצעה במאי האחרון על מתקני מים בישראל, שנועדה להעלות את רמת הכלור במי השתייה של אזרחי המדינה. השינוי ברמת הכלור היה עלול לסכן מאות ואלפי אזרחים ישראליים. האיראנים הצליחו לפרוץ למערכות שמתפעלות את משאבות המים בארץ, תוך שימוש בשרתים הממוקמים במקומות אחרים, מחוץ לישראל (פרוקסי) – בארצות הברית ובאירופה. מטרת החדירה הייתה להערים על המחשבים, על מנת שיגדילו את כמות הכלור המתווספת למים המוזרמים לבתים בישראל. מתקפת הסייבר נועדה להשבית את משאבות המים, כדי שהמערכות לניטור איכות המים ורמת הכלור לא יגלו את ניסיון ההרעלה. כך, על פי דיווח בפייננשל טיימס, היו עלולים להיוותר אלפי אזרחים ללא מים בביתם, בעוד ש-"מאות אחרים היו עלולים לחלות". האם האיראנים עומדים גם מאחורי המתקפה בפלורידה? אילוסטרציה: BigStock לפי ynet, שדיווח ראשון על המתקפה, זו בוצעה נגד מחשבים בשורת מתקני מים וביוב מצפון הארץ ועד לדרומה. לא ברור אם הייתה השתלטות על מערכות תפעול או ששובשה פעילות משאבות. תאגידי המים והביוב קיבלו הוראה להחליף מיידית סיסמאות לתפעול המתקנים, "בדגש על מערכות תפעוליות ובפרט במערכות הוספת כלור לבארות". באתרים שבהם לא ניתן להחליף את הסיסמאות, המפעילים נקראו לשקול לנתק את המערכות מהאינטרנט. המקרים שאירעו באפריל זוהו על ידי מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. יש לציין שהמתקפה האיראנית הייתה מתוחכמת יותר ממה שנדמה היה לחשוב בישראל בתחילה. המשטר בטהרן הכחיש כי הוא שהיה מעורב במתקפת הסייבר. ישראל הגיבה על מתקפה זו, שלא לומר נקמה, בתקיפה רחבת היקף בסייבר. שבועיים לאחר המתקפה האיראנית, חווה נמל שאהיד ראג'עי, שנמצא במיצר הורמוז בדרום איראן, מתקפה שגרמה להשבתתו למשך שלושה ימים ולפעילות חלקית שלו לכמה ימים לאחר מכן. גורמי מודיעין אמריקניים ציינו כי המתקפה גרמה לפקקי תנועה ימיים ויבשתיים בנמל ובסביבתו, ובוצעה על ידי ישראל וארצות הברית. ביום המתקפה קרסו מערכות ה-IT בנמל, לרבות המערכת האחראית לתנועת כלי השיט בו. בכיר בתחום ציין שמדובר במתקפה "מדויקת ביותר" והוסיף שהיקף הנזק שנגרם גדול יותר ממה שתיארו גורמים רשמיים באיראן. גורם ישראלי אמר לפייננשינל טיימס כי מתקפת הסייבר האיראנית "הייתה קטנה מאוד" ומטרת המתקפה הישראלית הייתה לאותת לאיראנים תמרור אזהרה, לבל יבצעו מתקפות דומות בעתיד.