פגיעות במערכות של VMware היא שאפשרה גישה לנתונים מוגנים תוך ניצול לרעה של אימות מאוחד, ושימשה את ההאקרים הרוסים לפגוע בתוכנה של סולארווינדס כדי לתקוף מטרות בעלות ערך גבוה – כך דיווח בסוף השבוע אתר חדשות הסייבר KrebsOnSecurity. האתר נמצא בבעלות בריאן קרבס, עיתונאי ותחקירן שעבד במשך יותר מעשור בוושינגטון פוסט, שהיה ידוע בעיקר בשל הכיסוי שלו את תחום פשעי הסייבר למטרות רווח. העניין שלו בתחום הלך וגבר לאחר שנוזקה נעלה את המחשב שלו ב-2001. ב-2009 עזב קרבס את העיתון והשיק את KrebsOnSecurity.com. הדיווח באתר מגיע לאחר שב-7 בדצמבר, ה-NSA התריעה שפגם בתוכנה של VMware שימש האקרים רוסים כדי להתחזות למשתמשים לגיטימיים ברשתות פרוצות. על מנת לנצל את הפגיעות הזו, אמרו בסוכנות, התוקפים יצטרכו להימצא ברשת הפנימית של הקורבן – מה שלפי האתר הנחשב קרה בפריצה לסולארווינדס. בהתראה של הסוכנות מתחילת החודש נאמר כי "ניצול של מוצרי VMware Access ו-VMware Identity Manager הוביל להתקנת מעטפת ווב ובעקבותיה, לפעילות זדונית שבה נוצרו אישורי גישה בצורה של אימות זיהוי SAML. אלה נשלחו לשירותי Active Directory Federation של מיקרוסופט, שבתורם העניקו לשחקני האיום גישה לנתונים מוגנים". VMware מסרה בתגובה כי לא קיבלה כל הודעה או אינדיקציה שלפיה "הפגיעות הזו הייתה מעורבת בפריצה לשרשרת האספקה של סולארווינדס". ב-3 בדצמבר, לאחר שקיבלה התראה בנושא הפגם שלה מה- NSA, שחררה החברה עדכון תוכנה להטלאה. בעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית נכתב כי בעוד שחלק מהרשתות של VMware השתמשו בגרסאות פגיעות של אוריון, פלטפורמת ניטור הרשת של סולארווינדס. לעומת זאת, לפי ענקית הווירטואליזציה, "עד כה, על אף שזיהינו מקרים מוגבלים של הפגיעות באוריון בסביבתנו, החקירה הפנימית שלנו לא גילתה כל אינדיקציה לניצול שלה. דבר זה אושר על ידי החקירה של סולארווינדס עצמה". האם באמת רק שלוש חברות פרטיות נפגעו? ההתראה של ה-NSA הגיעה פחות מ-24 שעות לפני שפייראיי חשפה כי חוותה פריצה שנועדה להשיג מידע על חלק מלקוחותיה הממשלתיים. סולארווינדס מסרה כי המנכ"ל שלה, קווין תומפסון, עודכן על ידי בכיר בפייראיי על הדלת האחורית שנתגלתה בתוכנת אוריון, "ועד מהרה הוא גילה שהחברה הייתה קורבן של מתקפת סייבר, שהשפיעה על כלי אוריון, כמו גם על מערכותיה הפנימיות". נכון לסוף השבוע, הארגונים היחידים מהמגזר הפרטי שדווח ככאלה שנפגעו באמצעות תוכנת אוריון הם פייראיי, מיקרוסופט וסיסקו – אף שנראה שהנתון בפועל גבוה בהרבה. בהתראה נוספת, שאותה הוציאה ה-NSA בסוף השבוע האחרון, נכתב כי "ניתן להשתמש ב-Microsoft ADFS לפדרציה של זהויות עם VMware Identity Manager. על ידי שימוש לרעה באימות המאוחד, ההאקרים עלולים לנצל לרעה את האמון שנוצר בין הרכיבים המשולבים". לדברי הסוכנות, "היריבים מכוונים למוצרים כמו VMware Identity Manager כדי לקבל גישה לשירותי ענן כגון Microsoft Office 365. לאחר שהשיגו את הגישה האמורה, ההאקרים עלולים לנטר או לסנן מיילים ומסמכים המאוחסנים בסביבות Microsoft Office 365".

נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', קורא לממשל של נשיא ארצות הברית הנבחר, ג'ו ביידן, "לשקול" לתמוך במשפט שמנהלת פייסבוק נגד NSO, בטענה שהיא שלחה נוזקות ל-1,400 משתמשים בווטסאפ, על מנת לרגל אחריהם. לדברי הענקית מרדמונד, חברת הסייבר הישראלית "עוזרת להפיץ נשק סייבר". בפוסט שפרסם בסוף השבוע, בעקבות מתקפות הסייבר האחרונות על ארצות הברית, כתב סמית' כי NSO משמשת כ-"שכירי חרב מהמאה ה-21", וטען כי "הגידול בהיקף החברות הפרטיות, המהנדסות מתקפות אבטחה ברשת, גורם לכך שמספר גדל והולך של מדינות לאום יכולות כעת לפרוס מתקפות סייבר – כולל נגד עיתונאים ופעילי זכויות אדם". לדברי סמית', "תעשייה זו (של סייבר התקפי – י"ה) מביאה להתפשטות של מתקפות סייבר המבוצעות על ידי ממשלות שיש להן את הכסף, אך לא את כוח האדם הנדרש, כדי ליצור נשק משלהן. בקיצור, זה מוסיף עוד אלמנט משמעותי לנוף האיומים של אבטחת סייבר". דברי סמית' מהווים הפעם הראשונה שבה חברה אמריקנית גדולה, פרט לפייסבוק-ווטסאפ, יוצאת נגד שימוש שעושות מדינות לאום בחברות סייבר התקפי פרטיות – נושא שבמשך שנים נתפס בעיקר כגורם לדאגה של עיתונאים, פעילי זכויות אדם ופעילים חברתיים אחרים. חברה אמריקנית גדולה שנייה נגד NSO סמית' התייחס בפוסט במיוחד להתדיינות המשפטית שבין NSO לפייסבוק-ווטסאפ. זו האחרונה טוענת שפגסוס, הרוגלה של החברה הישראלית, תקפה 1,400 משתמשים שלה במשך שבועיים ב-2019, כאשר כ-100 מהיעדים היו פעילים אזרחיים, לרבות עיתונאים, דיפלומטים, בכירים בממשל ופעילי קמפיינים לזכויות אדם. NSO הכחישה כל מעורבות שלה, ואמרה כי לקוחותיה הממשלתיים שולטים באופן השימוש בתוכנה וכי מוצריה נועדו רק כדי לסייע לגורמי אכיפת החוק לאתר טרוריסטים ופושעים. לדבריה, היא חוקרת את כל הטענות על ניצול התוכנה שלה. "יש למנוע השקעות בחברות כגון NSO" בפוסט ציין סמית' כי מיקרוסופט מצטרפת לחברות טכנולוגיה אחרות "המתנגדות לפרשנות זו". הוא הוסיף כי על ממשל ביידן-האריס לאמץ את הגישה שלהן. לדבריו, הגישה המשפטית "המרתיעה" של NSO הבהירה כי על החוקים לאסור "באופן ברור וחזק" על חברות לאפשר לתוכנות שלהן לסייע לממשלות לעסוק ב-"מתקפות סייבר בלתי חוקיות ופוגעניות. (יש למנוע – י"ה) ממשקיעים להשקיע בחברות אלה". הוא השווה את התפשטות נשק הסייבר ל-"פעילות מזיקה חברתית אחרת, כגון סחר בבני אדם, סמים או טרור. ככל שממשלות מבטיחות שחברות תעופה לא מעבירות סמים או שמשקיעים לא מממנים את הפעילות של סוחרי סמים, כך יש להבטיח שמשקיעים אמריקנים ואחרים לא מזינים את הצמיחה של פעילות מסוג זה – ביודעין". מ-NSO נמסר בתגובה כי "כחברה הראשונה בעולם שהובילה לגיבוש ואימוץ עקרונות רגולטוריים ומדיניות ציות לעיסוק בתחום, אנחנו מצטרפים לקריאות של מיקרוסופט לקיים מדיניות גלובלית מחייבת, שתאפשר למדינות להתגונן מפני מתקפות סייבר מצד גורמים מעצמתיים ופרטיים חסרי אחריות".

תקופת הקורונה צמצמה במידת מה את הנגישות לרופאים, והביאה לא מעט מאתנו לחשוש להגיע לקופות ולבתי החולים על מנת לבצע בדיקות ולקבל טיפולים. חלק גם ממעטים ללכת לחנויות, למשל לחנויות אופטיקה. חברה שמציעה פתרון לכך, ככל שזה נוגע לבדיקות ראייה, היא הסטארט-אפ סליטלד (Slitled). החברה נוסדה לפני כשנתיים והמנכ"ל שלה הוא מיכאל נרודיצקי. היא חברה ברשת היזמות אופן ואלי ונמצאת בשלב של פיתוח אבטיפוס. המכשיר שהיא מפתחת מאפשר לבצע בדיקת עיניים מרחוק מול רופא עיניים, מבלי להגיע אליו פיזית. הפתרון, שהוצג בכנס Digital Health של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, הופך להיות רלבנטי במצבים שבהם אין נגישות לרופאים או שחוששים להגיע אליהם – כאמור, כמו בתקופת הקורונה. לדברי מרקו גרזוזי, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של סליטלד, "בדיקות הראייה מתבצעות כיום בצורה אנלוגית, בטכניקת ה-Slit lamp, תוך שימוש במיקרוסקופ שהומצא לפני 100 שנה, ומחייב מפגש בין המטופל לרופא. סליטלד פיתחה פיצול של ה-Slit lamp המסורתי לשתי יחידות נפרדות – יחידת הרופא ויחידת הנבדק. במהלך הבדיקה, הרופא יכול לתפעל ולכוון דינמית את יחידת הנבדק, לצפות בעין תוך שיחת וידיאו דו כיוונית ולספק אבחנה קלינית, כאילו הפציינט נמצא בקליניקה". "במקרים שבהם קיים צורך, ניתן לשלוח את המידע הדיגיטלי מידית לחוות דעת שנייה, והרופא שנותן אותה יכול על מכשיר הבדיקה ולהמשיך לבדוק את החולה בעצמו", ציין. עוד אמר גרזוזי כי "המערכת מפותחת כמערכת ייעודית לשימוש בבינה מלאכותית, ככלי עזר חשוב שמאפשר בדיקה מהירה ומדויקת יותר בטווח המיידי, כאשר בטווח הרחוק יותר, ניתן יהיה להשתמש בכריית מידע דיגיטלי (Data Mining) לצרכי מחקר ופיתוח, על מנת לספק לחולים בתחום העיניים בדיקות יעילות בטוחות וזולות יותר". עדיין, צריך להגיע למקום ציבורי יצוין כי על מנת לבצע את הבדיקה, עדיין צריך להגיע למקום ציבורי, שאינו קופות החולים, שכאמור, יש שנרתעים מלהגיע אליהן. במקום זאת, המטופל יצטרך להגיע לבית המרקחת, חנות האופטיקה, הקניון או למקום אחר. "כך ניתן להעלות את הנגישות עבור הזקוקים לבדיקת ראייה", ציין גרזוזי. הפתרון של סליטלד מיועד בעיקר למדינות מתפתחות, כגון הודו וסין, וגם למדינות מפותחות כמו ארצות הברית ואוסטרליה, שם הנגישות לרופאים היא מוגבלת. "מדובר בשווקים עם פוטנציאל עצום", אמר. עוד הוא ציין כי "אחד הסיכונים בכל מגפה הוא קריסת המערך הרפואי והסכנה שבהידבקות של צוותים רפואיים שנמצאים בקו הראשון של המלחמה בנגיף, שלאחריה הם יכולים להדביק את הפציינטים. סליטלד פיתחה פתרון שמאפשר לכל מי שעוסק בתחום העיניים להוריד משמעותית את הסיכון להידבק ולהדביק".

היכן אתה גר? "בג'באליה, יפו". ספר על המיזם שלך. "ג'אפה פודי (JaffaFoodie) הוא מרקט פלייס יפואי, שמספק מוצרים טריים עד הבית. מדובר בזירת מסחר אונליין, שמחברת חנויות בוטיק מתחום המזון ביפו לצרכנים שרוכשים את המוצרים באופן ישיר, נוח ונגיש. בדרך זו, ג'אפה פודי מאפשר לצרכנים להכיר את תרבות האוכל של יפו ולהיחשף לעסקים יפואיים קטנים ובינוניים, ובכך לחזק את הכלכלה המקומית ולהנגיש לצרכנים את החוויה הקולינרית של יפו". מה הוותק שלך בענף? "ארבע שנים". ספר על אתגר שנתקלת בו במסגרת פעילותך. "נתקלתי בכמה אתגרים: ראשית, ביסוס רעיונות. אחת התחנות הכי מסובכות שעברתי במסגרת התהליך באקו-סיסטם הייתה גיבוש הרעיון – להתעורר באמצע הלילה ולכתוב הערות שצצו בחלום על איך אוכל לשפר את איכות החיים של האנשים שמסביב. אתגר קריטי נוסף היה המסע לבניית ידע וניסיון בכל הקשור לנושא המיזם, ותרגום הניסיון שנצבר במשך שנים לכלים ולאמצעים לפיתוחו. בנוסף, אי הוודאות שעוברת על כולנו בתקופה כל כך מאתגרת, בצל הקורונה, היא אתגר בפני עצמו. לצד זאת, כל יזם צעיר מתמודד עם אי ודאות ומרדף אחר תשובות מה הצעד הבא, כמה, איך ומתי – שאלות שמהוות אתגר לא פשוט והמענה עליהן מצריך המון עבודה". כיצד התגברת על האתגר? "חלק משמעותי מההתמודדות עם האתגרים שחוויתי באקו-סיסטם התרחשה במסגרת מאיץ היזמות של פרזנטנס, שהעניק לי כלים רבים לעשות סדר בתחנות שחוויתי אי ודאות לגביהן. לצד זאת, מצאתי חברים לדרך שעזרו לי לחדד את השאלות, ולקבל חוות דעת נוספת ונקודת מבט שונה". האם נתקלת באפליה במסגרת העבודה שלך באקו-סיסטם? "למען האמת, לא נתתי משקל להתנהגות גזענית או מפלה ולא אפשרתי ולו למשהו להפריע לי להגיע ליעדים שהצבתי לעצמי, כך שאני לא יכול להצביע על מקרה ספציפי. אבל, כמובן שהיו מקרים שעוררו תחושה של אי צדק ואפליה בקשר לתהליכי קבלת החלטות שהושפעו ממניעים גזעניים, וכתוצאה מכך הייתה העדפה של אחרים על פניי". מה הטיפ שלך ליזמים בתחילת דרכם? "אני מאמין שכל אחד מאתנו נולד יזם, כך שאני מציע ליזמים צעירים להאמין ולאהוב את מה שהם עושים, להתמיד והכי חשוב – להיות בחברת אנשים שיכולים לתרום להם להתפתח ולהביא לידי ביטוי את היכולות שלהם".

מנכ"ל יבמ (IBM), ארבינד קרישנה, עומד להוסיף עוד תואר רציני לרזומה שלו – ענקית הטכנולוגיה הודיעה בשבוע שעבר (ד') כי הוא נבחר לאייש את תפקיד יו"ר דירקטוריון החברה החל מה-1 בינואר, 2021. המהלך מתרחש כמעט שנה לאחר שקרישנה זכה בהצבעת חברה מכריעה נוספת – זו שמינתה אותו למנכ"ל. הבחירות הללו התקיימו בינואר אשתקד, וקרישנה נכנס רשמית לתפקיד בתחילת אפריל, במקביל לכך שזכה גם במושב בדירקטוריון. מסיימת סופית את פועלה בשורות הענקית בשנה הבאה. ג'יני רומטי, יו"רית דירקטוריון יבמ. צילום: פלי הנמר כשנכנס לתפקיד המנכ"ל, וגם כשיקבל את תואר יו"ר חברת המנהלים בינואר, קרישנה למעשה ירש פעם אחר פעם את תפקידיה של מנהיגת יבמ המיתולוגית ג'יני רומטי, שמסיימת סופית את פועלה בשורות הענקית בשנה הבאה, ושפרישתה מהדירקטוריון הוכרזה כבר בתחילת השנה. יבמ היא ענקית טכנולוגית שמתנהלת באופן מחושב למדי. למרות שהחלה את דרכה כבר לפני 109 שנה, ב-1911, היו לה עד כה רק עשרה מנכ"לים בכל תולדותיה. לפני קרישנה, רומטי שימשה בתפקיד המנכ"לית מאז 2012. באשר לקרישנה, ​​הוא מנהל בעל ותק רב בחברה. הוא הצטרף אליה בשנת 1990 והיה בחזית של כמה מהמהלכים החשובים שלה בשנים האחרונות – יבמ מתארת ​​אותו כ"ארכיטקט ראשי" של עסקת המיזוג עם רד האט (Red Hat), מאוקטובר 2018, שבה הושקעו כ-34 מיליארד דולר, ושנסגרה בשנת 2019 – הרכישה הגדולה ביותר של החברה עד כה. קרישנה גם מעורב עמוקות בפיצול של יבמ, שאמור להתרחש בשנה הבאה. כזכור, בכוונת הענק הכחול לרשום את יחידת שירותי תשתית ה-IT שלה – המספקת שירותים ותמיכה טכנית בדטה סנטרים – כחברה נפרדת, עם שם חדש, עד סוף שנת 2021 כשמטרת המהלך היא להמשיך את המיקוד בענן. החדשות על קרישנה אמנם לא היו צפויות במיוחד, אך הן אמורות בעיקר להרגיע את המשקיעים, ולאותת להם שהמנהיגות יציבה ושהחילופים בתפקידי המפתח מתבצעים בצורה חלקה ומתונה. בחירת קרישנה כיו"ר הנכנס אמורה לשדר יציבות וביטחון לבעלי המניות. עד כה, החלטת יבמ בהובלת קרישנה להתמקד בשירותי ענן מוצלחת, אם בוחנים את  הדיווחים הרבעוניים שלה – ברבעון השלישי של שנת 2020, סך ההכנסות בענן עלה ב-19%, לעומת השנה המקבילה, והסתכם ב-24.4 מיליארד דולר.

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי וממכון גלדסטון פיתחו בדיקה מהירה לנגיף הקורונה באמצעות שימוש באנזים המסתפח ל-RNA (חומצת גרעין) בתא הנגיף ויוצר איתות פלואורוסנטי, שניתן לזהותו תוך שימוש במצלמת סמארטפון, ויכול לספק אומדן כמותי של רמת החלקיקים הנגיפיים בדגימה. הבדיקה מייצרת תוצאה תוך 15-30 דקות ואינה דורשת ציוד מעבדה יקר או מגושם. אחד מגורמי המפתח לעצירת התפשטות המגיפה הוא בדיקה מהירה, אבל הבדיקות הקיימות, כמו ה-PCR, צורכות זמן ודורשות ציוד מעבדה יקר, וכך יוצרות צוואר בבקבוק עד לקבלת התוצאות. הבדיקה הזאת נועדה במקור לזהות נגיפי איידס (HIV) בדגימות דם, אבל עם פרוץ מגיפת הקורונה בדקו החוקרים את יעילותה בגילוי נגיפי הקורונה בדגימה מרירית האף. הבדיקה מבוססת על מערכת CRISPR-Cas (מערכת המשמשת לצורך הנדסה גנטית ועריכת גנים). אחת מהחוקרים שלקחו חלק במחקר, פרופ' ג'ניפר דאודנה מברקלי, היא כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2020, שזכתה בפרס (יחד עם הביוכימאית עמנואל שרפנטיה) על גילוי טכנולוגיית ה-CRISPR-Cas. האנזים שנוסף לדגימה נצמד לרצפי RNA של הנגיף וגם לרצפים סמוכים אליו ובתוך כך משחרר אור פלואורוסנטי. מכשיר ה-CRISPR-Cas מגביר את האור הזה באמצעות לייזר, ומצלמת הסמארטפון מסוגלת להבחין בו, ובכך מספקת מדידה כמותית של הנגיפים המצויים בדגימה, שמספקת לרופאים מידע על רמת הזיהום של הנבדק והערכה עד כמה הוא עשוי להדביק אחרים. "אחת הסיבות שבגללה אנו כה נלהבים מהאבחון שמבוסס על ה-CRISPR היא הפונציאל לתוצאות מהירות ומדויקות בשעת הצורך", ציינה פרופ' דאודנה. "זה מועיל במיוחד במקומות עם גישה מוגבלת לבדיקות או כאשר יש צורך בבדיקות תכופות ומהירות. זה עשוי להעלים רבים מצווארי הבקבוק שראינו עם ה-Covid-19". לאחר הפיתוח של המערכת לאבחון הקורונה, אפשר יהיה להתאימה גם כדי לזהות מקטעי RNA של מחלות ויראליות אחרות, כמו צינון פשוט, שפעת וגם איידס. צוות המחקר עובד כעת על אריזת הבדיקה להתקן שיוכל להיות זמין במרפאות או בנקודות טיפול אחרות, ובעתיד יוכל גם להיות שימושי בבית. "היעד הסופי הוא חהגיע להתקן אישי קטן, שיוכל לזהות טווח של זיהומים נגיפיים שונים ולקבוע במהירות האם יש לך צינון פשוט או קורונה, או שפעת", ציינו החוקרים. "האפשרות הזאת קיימת כעת, וכדי להפוך אותה למציאות נדרש שיתוף פעולה נוסף בין מהנדסים, ביולוגים ומטפלים".

"השלמנו לחלוטין את הדמוקרטיזציה לגישה ללוויינים. זה יעזור לאנשים ברחבי העולם לקבל גישה לשירותים דיגיטליים קריטיים. הענן התרחב, והוא מנצח כעת גם בחלל. 2021 תהיה השנה שבה יותר טכנולוגיות יהיו נגישות יותר לכולם, ובמיוחד לימוד מכונה, מחשוב קוונטי ומיקרו-לוויינים בחלל", כך אמר ד"ר וורנר ווגלס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אמזון. ד"ר ווגלס היה דובר המפתח בכנס AWS re:invent 2020, שהחל בתחילת החודש ונמשך שלושה שבועות. מספר המשתתפים בו הגיע למאות אלפים. AWS הקימה בחודש יוני קו חדש לפתרונות תעופה, לוויינות וחלל. רכיב מרכזי בקו זה הוא מיקרו-לווינים. במסגרת הקו מבוצע פרויקט קויפר (Kuiper) – יוזמה להציב כ-3,200 לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, לאספקה משופרת של שירותי אינטרנט. AWS כבר הקימה שש תחנות קרקע ייעודיות ברחבי העולם, שישמשו לתקשורת עם המערכות שבמיקרו-לוויינים. "הם יכולים לסייע, למשל, להעברת נתוני מיקום של עדרי בקר, מצב הגידולים ותנאי מזג האוויר המקומיים", אמר. ההשפעה והטלטלה הטכנולוגיות של הקורונה ווגלס הביא דוגמה שממחישה את השפעת מגפת הקורונה על הטכנולוגיה והאנושות: "סטודנטים להנדסה מאוניברסיטת פוליטכניק במילאנו צפו בתורים ארוכים בסופרמרקטים בתחילת המשבר, בחודש מרץ, ותכננו במהירות אפליקציה לקהל הצרכנים, שמפנה אותם לחנויות ריקות יותר בקרבת מקום. האפליקציה לא פותחה במשך חודשיים או שלושה, היא פותחה בימים. מכאן שהכול קשור במהירות". לדבריו, המגיפה טלטלה את הפלטפורמות החינוכיות. "הרבה מהחינוך עבר לרשת, וזה לא יעזוב אותנו לאורך זמן. זה בהחלט תחום שנראה בו הרבה חדשנות", ציין. עוד הוא אמר כי "לטכנולוגיה יש את היכולת להשפיע על קהילות ברחבי העולם, אבל זה ידרוש התמקדות חזקה יותר בממשקי אדם-מכונה, שיהפכו אותה לנגישה יותר. עליה להיות נגישה לא רק למדינות ולארגונים הדיגיטליים, אלא לכולם. אם אתה חקלאי קטן באינדונזיה, אתה מתמקד בגידול היבול שלך ולא מתרוצץ סביב עם סמארטפון. אבל אם היה אפשר לדבר אתו, הטכנולוגיה הייתה יכולה להיות שימושית לכולם". יצוין כי ווגלס שוחח עם חקלאים באינדונזיה במסגרת סדרת רשת חדשה, שבה הוא בדק כיצד אנשים מתמודדים עם הנושאים הבוערים בעולם. "מפתחים יכולים להתכונן לעידן הקוונטי" בדבריו ציין ווגלס גם את תחום המחשוב הקוונטי. באוגוסט האחרון השיקה AWS את Bracket – שירות המחשוב הקוונטי שלה, שנועד לסייע ללקוחות ענן שרוצים להתנסות באלגוריתמים קוונטיים שרצים על פלטפורמת החברה. כמו כן, בימים אלה, AWS מגייסת מדענים וחוקרים במטרה לתכנן ולבנות מחשב קוונטי משלה. "המחשוב הקוונטי יתפוס תאוצה ב-2021, כי העניין בו הולך וגובר – לא רק במדע, אלא גם בעולם העסקים. היישומים הראשונים שלו יהיה בחברות מעולמות מדעי החיים, הפיננסיים והמדיה-בידור", העריך. "הדבר הגדול ביותר שנראה בשנה-שנתיים הקרובות הוא שסביבת פיתוח התוכנה תשתנה באופן דרמטי", אמר ווגלס. "זה בהחלט אזור ש-AWS צריכה להיות בו, אנחנו רוצים למנף אותו. העקרונות הכלליים של מחשוב שכזה, שיכול לבצע את אותם חישובים במקביל על כמות עצומה של נתונים – שונים לחלוטין. זה דורש פלטפורמות וכלים חדשים. אנחנו מעמידים כלים לתוכנות קוונטיות וליישומים חדשים, ולהנחת הבסיס לתוכנה הדרושה לכך. מפתחים יכולים להתכונן לעידן הקוונטי". ה-CTO של אמזון ציין בנוסף כי "ההתפתחות המואצת של לימוד המכונה תימשך בשנה הבאה. הקורונה נותנת דחיפה נוספת ליישומים מבוססי בינה מלאכותית. הודות ל-AI ניתן לנתח במהירות מאות מיליוני צילומי רנטגן וסריקות MRI של חולים בנגיף. רופאים כבר לא צריכים להסתכל על הרשומות האלה, בזו אחר זו, כדי לזהות דפוסים מסוימים. לימוד מכונה מיועד בימינו לא רק למדעני נתונים – אפשר לבנות יישומי AI לכל אחד. יישומים אלה לא 'נתקעים' בדטה סנטרים, אלא מגיעים באמצעות הענן, מחשוב הקצה והדור החמישי, והם נמצאים בכל מקום שתרצו. כל צרכן יכול להשתמש בטכנולוגיית AI בכל מקום. לדוגמה, בדגם החדש של אאודי יש 1,200 חיישנים, מכ"מים ומצלמות. מודל לימוד המכונה שברכב מתריע או מתערב אם משהו משתבש. הרבה נתונים מעובדים בענן, אבל הרבה קורה גם ברכב עצמו. בזכות הבינה המלאכותית, גם סבתא זוכה לראות בדיוק רב יותר את התמונות מהאלבום המשפחתי שהיא רוצה. הממשקים הופכים פשוטים יותר. בנוסף, הטכנולוגיות החדשות יאפשרו גם לאנשים במדינות מתפתחות להרוויח יותר מקבלת שירותים דיגיטליים במתכונת שמתאימה להם".

בשיתוף יבמ. "תפיסת הארכיטקטורה שלנו מאפשרת פתיחות וגמישות, על בסיס פלטפורמה היברידית שתומכת בריבוי עננים. תפיסה זו מספקת חופש בחירה, יותר יעילות בביצוע ויותר אחידות בתפעול", כך אמר יובל פלר, ארכיטקט ראשי בקבוצת פתרונות הענן הקוגניטיביים ביבמ ישראל. פלר דיבר בכנס Think Digital Summit 2020 Israel, שהתקיים באחרונה. לדבריו, "עם סגירת עסקת הרכישה של יבמ את רד-האט, הפכנו לחברה המובילה בעולם לתחום הענן ההיברידי. עבדנו רבות על ביצוע סינרגיה בין היכולות השונות, שמתבטאת בארכיטקטורת יבמ הפתוחה של ענן היברידי ובפיתוח פתרונות לתחום. התפיסה שלנו מדברת על ארגון קוגניטיבי, המשלב יכולות בינה מלאכותית בכל הרמות ומשתמש בפלטפורמה היברידית, שתומכת בריבוי עננים". תפיסת שלוש השכבות לדבריו, "השכבה הראשונה בתפיסה היא שכבת התשתיות. זו עשויה להיות מגוונת מאוד ולכלול גם סביבות ריצה מסורתיות בתחומי הארגון וגם סביבות עננים ציבורים מחברות שונות. השכבה הבאה היא שכבת הבסיס, ה-Foundation, שמאפשרת לנו תפיסה אגנוסטית, משמע – ללא תלות בתשתית שבשימוש, בין אם היא ענן פרטי או ציבורי. שכבה זו מאגדת בתוכה טכנולוגיות של רד-האט – לינוקס, קונטיינרים, ניהול על בסיס מוצרי RHEL ו-OpenShift, ליצירת שכבה אחידה שפועלת בהצלחה על כל תשתית קיימת". "מעליה", ציין פלר, "נמצאת שכבת היכולות, שבמסגרתה אנחנו מציעים חבילות שקרויות Cloud Paks , המותאמות מראש לעולמות תוכן ולצרכים שונים של הארגונים והמשתמשים. הן עומדות בסטנדרטים גבוהים של אבטחה, שרידות ויכולת אלסטית לטיפול בעומסים. תוכנת יבמ, המאוחסנת בקונטיינרים, מספקת מודל הפעלה סטנדרטי על בסיס שירותים, לצורך בניית יישומים. היא כוללת שירותים רוחביים כגון אבטחה, ניטור ושליטה. כל זאת, במטרה לשפר את הנראות והבקרה בכל העננים, פרטי וציבורי, עם תמיכה על ידי ממשק אחיד ואינטואיטיבי. כל חבילה מכילה יכולות מקיפות, אולם מאפשרת שימוש סלקטיבי ביכולות עצמן, מה שמתאים למחזורי החיים של מיזמי IT – עם הגמישות הטכנולוגית שמאפשרת לפרויקט להתמודד עם השינויים". שש חבילות לדבריו, "כעת, זמינות שש חבילות: לנתונים – לשיפור האופן שבו ארגונים מפיקים תובנות מנתונים ולאספקת ארכיטקטורה הניתנת להרחבה, כדי לבצע וירטואליזציה של נתונים עבור בינה מלאכותית, ולעשות זאת במהירות הגבוהה ב-500% מהמצב הנוכחי; לאפליקציות – לטובת ביצוע מודרניזציה, בנייה, פריסה והרצת יישומים; לאינטגרציה – לטובת שילוב של אפליקציות, נתונים, שירותי ענן ו-APIs, ולצמצום שליש מהוצאות האינטגרציה; לאוטומציה – לטובת טרנספורמציה של תהליכים, החלטות ותוכן, ולצמצום התהליכים הידניים ב-80%; לניהול סביבה מרובת עננים – לטובת נראות, יכולת פיקוח ומיכון הסביבה, ולצמצום של 75% של ההוצאות התפעוליות לתמיכה בסביבות מרובות עננים; ולאבטחת מידע – לזיהוי ואבחון אירועי אבטחה, כמו גם לניהול ולמיכון התגובה". פלר ציין כי "החבילות תומכות בכל סביבה: בעננים ציבוריים שונים, בסביבת הריצה המסורתית ובענן הפרטי בתחומי הלקוח (און פרמיס). כל זה מתאפשר באמצעות השכבה שמספקת לנו את היכולת הזאת לרוץ בכל מקום. היא מאפשרת לנו את החופש בבחירת מקום ההרצה ואת הגמישות לשנות זאת. הלקוחות מקבלים תמיכה מלאה ממקום אחד – מרמת מערכת ההפעלה דרך שכבת ניהול הקונטיינרים ועד לרכיבים הפונקציונאליים עצמם של החבילות". "אנחנו עושים שימוש נרחב בטכנולוגיות קוד פתוח בכל רמות המוצרים, והתמיכה שלנו ניתנת מקצה לקצה, וכוללת גם תמיכה ברכיבים הללו. כך, אין צורך יותר בריצה אחרי ספקיות שונות", ציין. פלר סיים באומרו כי "מעל לשכבת החבילות, אנחנו מספקים יכולות מתקדמות וייעודיות ללקוחות בתחומים שונים, כגון בינה מלאכותית ובלוקצ'יין. שכבת השירותים משלימה את התמונה: אנחנו מציעים ללקוחות מגוון שירותי ייעוץ, הגירה, פיתוח וניהול לכל עולמות ה-IT, במטרה להאיץ את השינוי של ארגונים אל עבר הארגון הקוגנטיבי (Cognitive Enterprise) – על בסיס פלטפורמה היברידית, מרובת עננים. כך, הארכיטקטורה שלנו מאפשרת פתיחות וגמישות על בסיס הפלטפורמה".