צוותי העיצוב של אפל (Apple), שבימים כתיקונם עסוקים בעיצוב מוצרי העילית שלה, התגייסו לעצב מסיכת פנים לעובדי החברה, שנועדה להגן מפני הפצת נגיף הקורונה, ושמה Apple Face Mask. לפי הדיווח, שהתפרסם בבלומברג, אפל הודיעה לעובדיה, כי צוותי ההנדסה והעיצוב שלה יצרו מסיכת פנים, המכונה Apple Face Mask, שהיא מסיכה בעלת "מראה ייחודי", הכוללת "כיסוי רחב לאפו וסנטרו של מי שחובש אותה", עם "רצועה מתכווננת", שהיא בעלת שלוש שכבות לסינון חלקיקים, וניתן לכבס אותה ולהשתמש בה שוב עד חמש פעמים. אפל אישרה את

כבוד כחול לבן: פורסקאוט (Forescout), הישראלית במקורה, נבחרה על ידי משרד ההגנה האמריקני להרחיב את אבטחת הסייבר בשלוחות המשרד, לקראת חוזה בן מיליוני דולרים שייחתם השנה. הסוכנות להגנת מערכות מידע (DISA) בחרה בטכנולוגיה של פורסקאוט כבסיס ליוזמת Comply to Connect, C2C. מדובר בתכנית שתספק את רמת האבטחה הגבוהה ביותר עבור אימות, מתן הרשאות, הערכת עמידה ברגולציה ותיקון אוטומטי – של מכשירים המתחברים ל-DoDIN, רשת המידע של משרד ההגנה. תכנית C2C הרב-שנתית תשולב בכל שלוחות הכוחות המזוינים של ארה"ב, על כל פעילויותיהם, וכן בסוכנויות ובגופים הפועלים במסגרת משרד ההגנה. "ההזדמנות להשתלב בתכנית אבטחת סייבר פדרלית היא אישור ליכולות הצוות והטכנולוגיה שלנו. נעמוד בליבת המאמץ לסייע למשרד ההגנה לבצע את המעבר לניראות מלאה ולניטור מתמשך של רשתות גדולות, רבות ומורכבות, הכוללות מיליוני מכשירים", אמר מייקל דה צ'זרה, מנכ"ל פורסקאוט. "לצבא ארה"ב יש סביבה ייחודית, המורכבת ממערכות מסורתיות של IT, וכן ממערכות IT המשובצות במערכות משימה. משרד ההגנה נדרש לפלטפורמה שתאפשר לזהות ולמזער סיכוני סייבר באופן רציף בתוך מערכות אלה, כדי להבטיח מוכנות למשימה לרוחב כל הכוח". משרד ההגנה קבע שפלטפורמת פורסקאוט היא היעילה ביותר בגילוי וסיווג – בזמן אמת, בלא תוכנה שמותקנת על המכשיר – עבור כל מכשיר מחובר במשרדים, במתקנים ובסביבות טקטיות. פורסקאוט תספק הגנה לגופים השונים שפועלים תחת משרד ההגנה, ביניהם DISA – הסוכנות האמריקנית להגנת מערכות מידע; הנחתים; רשת הדור הבא של חיל הים; ומפקדת חיל הרפואה של הצבא האמריקני. C2C היא מיוזמות אבטחת הסייבר הממשלתיות הגדולות בעולם, ונועדה להבטיח כי מכשירים אמינים ומורשים נבדקים בקפידה לאיתור נוזקות, שימוש בתוכנות בלתי מורשות, אי עמידה ברגולציה וסיכונים אחרים. יוזמת C2C ייחודית בכך שהיא ישימה עבור טכנולוגיה תפעולית (OT) לא מסורתית, מכשירים חכמים מסחריים ומערכות בקרה משובצות – שמשרד ההגנה וסוכנויות אחרות מסתמכים עליהן יותר ויותר, כדי למלא את משימותיהן. מדובר במערכות שלא ניתן להתקין עליהן תוכנה, או לעשות בהן שינויים אחרי שיצאו לשימוש הלקוחות. המערך המגוון והרחב הזה של מערכות משימה קריטיות, כפי שהוגדר על ידי פיקוד הסייבר האמריקני, כולל מכשירי אינטרנט של הדברים (IoT) ופלטפורמות טכנולוגיית מידע (PIT), כגון מערכות בקרה תעשייתיות (ICS), מערכות נשק, כלי רכב אוטונומיים וציוד רפואי. פורסקאוט החברה שנוסדה על ידי ישראלים כבר בשנת 2000 פורסקאוט הוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים: היו"ר, חזי ישורון; דורון שקמוני; סמנכ"ל הטכנולוגיות, עודד קומאי; דרור קומאי, שמשמש כארכיטקט ראשי; נוגה אלון; ועודד עמיר. היא מאוגדת כחברה אמריקנית והמטה שלה נמצא בסן חוזה שבקליפורניה, שם יושב גם המנכ"ל דה צ'זרה – לשעבר נשיא מק'אפי (McAfee). בתחילת דרכה התמקדה פורסקאוט בפיתוח מוצר הטעיה בסייבר, שהקדים את זמנו. ב-2005 החברה הסבה את הפלטפורמה שלה ל-NAC (ר"ת Network Access Control – בקרת גישה לרשת הארגונית). ב-2010, לאחר הופעת ה-iPad, כשהמוצר נכנס לרשתות ארגוניות וצמחה מגמת ה-BYOD (ר"ת Bring Your Own Device), ועמה הקצאת הרשאות לפי זיהוי המשתמש – החל ביקוש למוצר הניראות של פורסקאוט. החברה הונפקה בנאסד"ק ב-2017, לפי שווי של 800 מיליון דולר, ובחלוף פחות משנתיים הכפילה את שוויה ליותר מ-1.6 מיליארד. פורסקאוט היא אחת משלוש חברות האבטחה הציבוריות הישראליות היחידות. הטכנולוגיה של החברה מנטרת רכיבי רשת של מאות ספקים, באמצעות חיבור לרשת התקשורת ובלי צורך בהתקנה של תוכנות קצה או רכישת חומרה. בנוסף, באמצעות ממשקים לרכיבים ברשת, היא מבצעת עשרות פעולות לתיקון פערי אבטחה שהתגלו. לקוחותיה הם ארגונים גדולים יחסית, בהם גופים פדרליים בארצות הברית וארגוני תעשייה. לחלקם יש יותר ממיליון מחשבים, ובסך הכל היא מסייעת להגן על עשרות רבות של מיליוני מחשבים.

כשלקוחות מגיעים לחברת תוכנה או למפתח חיצוני, הם תמיד ממהרים. כל כך ממהרים, שרבים מהם לא באמת רוצים אפיון מפורט של המערכת. הם פשוט רוצים להתחיל כבר ולסיים כבר. אך ללא אפיון מדויק ומקיף הם עלולים לסיים אחרת לחלוטין בהשוואה למה שתכננו, אם בכלל יסיימו את פרויקט הפיתוח. תיאור מקיף לציפיות הלקוח אפיון מפורט הוא מסמך, שנועד להגדיר מערכת ממוחשבת. זהו מסמך שכולל תיאור מקיף לציפיות של הלקוח מהמערכת הממוחשבת שאותה הוא מבקש להשיג. ישנן דרכים רבות לאופן תיאור המערכת. כולן צריכות להתייחס לשני היבטים עיקריים: תרגום דרישות הלקוח לתהליכי עבודה מפורטים ותרגום תהליכי העבודה לאפיון טכני (הכולל הגדרת ישויות, חוקים עסקיים, ממשקים ועוד). מנתחי מערכות, שמגשרים בין העולם העסקי לעולם הטכנולוגי, הם שכותבים את האפיון המפורט הזה. תוצר העבודה שלהם הוא תיק אפיון, שעל בסיסו מפתחים את המערכת הממוחשבת. לקוחות רבים מעדיפים לדלג על מהלך האפיון המפורט. יש כמה וכמה סיבות לא לוותר אל האפיון המפורט. קחו, למשל, את הלקוח הפיננסי, שביקש להקים מערכת ממוחשבת לניהול ועדת חריגים לטיפול במחיקת חובות אבודים. הלקוח בחר לא להשקיע בתיק אפיון מפורט. לאחר סיום הפיתוח והצגת המערכת למשתמשים, התברר לו, שבמערכת חסר תת תהליך עסקי חשוב של העברת בקשה לאישור שני. וכך, מכיוון שתהליך הפיתוח בוצע ללא ראייה של התמונה המלאה והבנת כלל דרישות הלקוח, הלקוח נדרש לתקן את המערכת, מה שהוביל לדחייה בלוחות הזמנים ובחריגה בעלויות הפרויקט. במקרה אחר, לקוח ממשלתי ביקש להקים כמה מערכות דומות, שמטרתן לנהל מידע עסקי חשוב לגבי לקוחות. הלקוח בחר ליישם תשתיות אחידות למערכות השונות. חשיבה זו כשלעצמה היא נכונה וחסכונית, אבל הלקוח בחר שלא להשקיע בתיעוד אפיון מפורט לתשתיות הללו. היעדר התיעוד הקשה מאוד על מנתחי המערכות במודולים השונים, שכן לא היה להם מסמך אפיון מפורט שתיאר את התשתיות הדרושות להם. מחיר החיסכון במקרה הזה היה זמן פיתוח ארוך ובדיקות חוזרות של המערכת. התוצאה: חריגה בזמני הפיתוח וכמות גדולה להפליא של תקלות (כמעט פי שלושה מעבר למצופה בשימוש בתשתית שכבר נבדקה). לקוח אחר, שקיצר את הדרך בתחום הקמעונאות, ביקש להקים מערכת לניהול פניות לקוחותיו. הלקוח שכר את שירותיו של בית תוכנה לאפיין ולפתח את המערכת. עם השקת המערכת, הלקוחות הביעו שביעות רצון גבוהה מאוד, ואף עלו דרישות רבות לשיפורים ותוספות. אבל דווקא בשלב זה נתקלו מנתחי המערכת מצד הלקוח בקושי רב. תפקידם היה להמשיך להוביל את הפיתוח, אבל הם גילו שאין להם מסמך אפיון מפורט. כרגיל, תהליך האפיון התארך בצורה משמעותית, הפעם בגלל הצורך לתשאל את אנשי הפיתוח שכבר הספיקו לשכוח "איך זה עובד". התוצאה: זמן מבוזבז, עלויות מיותרות, עיכוב בשיפור המערכת והרבה הרבה תסכול. לב הפרויקט מנתח המערכות הוא לב הפרויקט. תיק האפיון הוא כלי העבודה שלו. לא הייתם שולחים לעבודה דייג ללא חכה, או רופא ללא סטטוסקופ. תיק האפיון הוא כל זה ועוד: תרומתו של תיק אפיון איכותי להצלחת הפרויקט ותחזוקתו היא הכרחית, והיא תמיד תמיד כלכלית בטווח הבינוני והארוך.   הכותב הוא מנתח מערכות בכיר באגף CRM ופתרונות עסקיים במטריקס.

החברה הסינית בייט-דאנס (ByteDance) נמצאת בדיונים מול ממשלת ארה"ב, בניסיון להגיע לעסקה שתאפשר לאפליקציה המצליחה שלה – טיק-טוק (TikTok) – להמשיך לפעול במדינה, ולחברה האם לשמור על נתח קטן בפעילותה שם. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום: BigStock הדד-ליין שקיבלה החברה מהנשיא, דולנד טראמפ, שהוציא לה צו חירום נשיאותי אשר הורה לה לסגור את עסקיה בארצו, הוא ה-20 בספטמבר. טראמפ הנפיק את הצו בתחילה ב-7 באוגוסט, אך ב-14 באוגוסט הוא שינה את הצו ונתן לבייט-דאנס ארכה של 90 יום עד שטיק-טוק תוחרם בארה"ב, וזאת משום החששות שהחברה הסינית מקיימת קשרים עם הממשל הקומוניסטי בארץ המוצא שלה, ובכך מסייעת לסין לרגל אחרי אמריקנים. טראמפ ציטט "עדויות אמינות" לחששות מכך שהאפליקציה – המבוססת על סרטוני וידיאו קצרצרים, ואשר אהודה בעיקר בקרב צעירים – משתפת את בייג'ינג בנתוני משתמשיה, וטען שמדובר בסכנה אמיתית לביטחון המולדת והאזרחים. ב-24 באוגוסט הגישה בייט-דאנס כתגובה למהלך של טראמפ תביעה בארה"ב, בטענה כי הצו המנהלי שהוציא נגדה הנשיא האמריקני מבוסס על הנחות מוטעות. החברה טענה שפעילות האפליקציה אינה מהווה כל איום לביטחון הלאומי, ושהיא לא מעבירה את המידע למפלגה הקומוניסטית הסינית. נאבקות. סין וארצות הברית. אילוסטרציה: BigStock סין עושה שרירים? אלא שמה שנראה כמו מאבק עיקש, שסופו עתיד להיות התקפלות ועזיבת ארה"ב, מקבל עכשיו תפנית. הוול סטריט ג'ורנל דיווח אתמול (ד') כי בייט-דאנס למעשה עובדת כבר מזה כמה חודשים עם הממשל בארה"ב, אך שכעת קיים סיכוי גבוה לכך שהיא אמנם תצליח להימנע מהחובה למכירה מלאה של פעילותה בה. "נדמה שהדיונים סביב אפשרות כזו, שהתנהלו במשך חודשים, הגיעו לדחיפות גבוהה יותר מאחר שממשלת סין נקטה בצעדים המקשים על מכירה", כך אמרו גורמים יודעי דבר, ששוחחו עם הג'ורנל. הכוונה בהקשר ל"צעדים המקשים" החדשים בנוגע למכירה המתוכננת היא מגבלות ייצוא שסין תטיל כנראה על טכנולוגיות בינה מלאכותית. מגבלות שכאלו, אם יוטלו, יכולות לדרוש את אישורה של הממשלה הסינית לביצוע העסקה – דבר שהבית הלבן אינו מעוניין בו, מסיבות מובנות. לפי הדיווחים, בייט-דאנס – ששקלה הצעות רכישה על עסקיה בארה"ב אשר הגיעו מענקיות כמו מיקרוסופט (Microsoft), וולמארט (Walmart) ואורקל (Oracle), כמו גם חברות אחרות – כבר נראתה כאילו היא עומדת בפני עסקה קרובה. אבל אז השתנה המצב, ככל הנראה כיוון שסין הבהירה לה כי תכניותיה אלו אולי לא יהיו על דעתה. הממשלה הסינית הודיעה בשבוע שעבר לבייט-דאנס, כך לפי ההנחות הרווחות, על תקנות חדשות המעניקות לה סמכות וטו ביצוא מוצרי טכנולוגיה כולל אלגוריתמים קנייניים, כמו אלה שמפעילים את היישום TikTok. כעת, לא רק שהאפשרות של מכירת טיק-טוק בארה"ב אולי יורדת מסדר היום, אלא שלדברי מומחים, להסלמה ההולכת וגדלה במלחמת הסחר סין-ארה"ב – ובעיקר ביחס לעסקים טכנולוגיים הן בארה"ב והן בסין – המתבטאת בניסיונות להפעלת שליטה על עסקת טיק-טוק, יכולה להיות השפעה מהדהדת ונרחבת בהרבה על עתיד המסחר הטכנולוגי בין שתי המדינות.

יוניקורן טכנולוגיות, שותפות המשקיעה בחברות טכנולוגיה בעלות פעילות מו"פ, דיווחה היום (ה') כי השלימה הנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה בתל אביב, בהיקף של 70 מיליון שקלים. בנוסף, היא הנפיקה שתי סדרות אופציות, שמימושן המלא יכניס לשותפות עוד 95 מיליון שקלים. בסך הכול, מדובר בגיוס של 165 מיליון שקלים. שותפות יוניקורן הוקמה על מנת לאפשר למשקיעים להיחשף להשקעות בחברות טכנולוגיה חדשניות ומבטיחות. המנכ"ל של השותפות הוא עמית גרין ובוועדת ההשקעות שלה חברים מלבדו יענקל'ה טננבוים, בעל ניסיון של 35 שנים בהשקעות, מיזוגים ורכישות ואקזיטים של חברות טכנולוגיה; מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס; יוסי בן שלום, שהוביל בשנים האחרונות השקעות ואקזיטים בחברות כגון טלדור, דנאל ופוינטר; ודן וינטראוב, מנכ"ל פרוסיד הון-סיכון, ובעבר סמנכ"ל ההחזקות הריאליות של בנק אגוד ודירקטור בחברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות. השלמת הגיוס הובטחה מראש על ידי משקיעים מוסדיים ששמותיהם לא נחשפו, בהיקף כולל של 66.5 מיליון שקלים. לאחר שהשותפות פרסמה בשבוע שעבר טיוטה לציבור של תשקיף הנפקה לגיוס של 60 מיליון שקלים, עלה היקף הגיוס הכולל ל-70 מיליון, לאור ביקושי יתר. לציבור הוצעו ניירות ערך של השותפות בהיקף 3.5 של מיליון שקלים ובמכרז הציבורי התקבלו ביקושים של 126 מיליון – פי 36, ושיעור ההקצאה עמד על 2.8%. בכוונת יוניקורן טכנולוגיות להשלים את הרישום למסחר בתל אביב בימים הקרובים. מהי אסטרטגיית ההשקעה? אסטרטגיית ההשקעה של שותפות יוניקורן מבוססת על מיקוד בחברות צעירות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה, התוכנה והאינטרנט, עם השקעה של כמיליון עד שני מיליון דולר בכל חברה, לטווח של כשלוש שנים. החברות שנבחנות כוללות הנהלות איכותיות עם פתרונות חדשניים, שפונות לשווקים איתנים ומספקות מענה לצרכים המייצרים ביקוש משמעותי בשוק היעד. נבחנת גם המידה שבה מסוגלת הנהלת השותפות לסייע באופן ניכר לקידום החברה וליישום אסטרטגיית יציאה למימוש השקעה או הנפקה בטווח הנראה לעין. ליגד רוטלוי, יו"ר יוניקורן, אמר כי "הגיוס מהווה הבעת אמון של המשקיעים בהנהלת השותפות ובוועדת ההשקעות שלה, וכן ביכולתו של הצוות לבצע מחקר מעמיק, סינון, זיהוי נכון של חברות בעלות עומק טכנולוגי וחדשנות הפונות לשווקים משמעותיים. זאת, לאור הצלחות רבות בחברות ומיזמים קודמים של חברות מקבוצת פרוסיד והון הטבע, ואקזיטים רבים משמעותיים שהוביל טננבוים".

ווייז (Waze) תפטר כ-5% מעובדי שירות הניווט והמיפוי שבבעלות גוגל (Google), שהם כ-30 עובדים מתוך 555 העובדים של ווייז בעולם – כך הודיע באימייל לעובדים נועם ברדין, מנכ"ל החברה. בנוסף, החברה תסגור כמה ממשרדיה באזורי אסיה פסיפיק ובאמריקה הלטינית במטרה למקד את עסקיה בשווקים מסוימים. בישראל יפוטרו כשישה עובדים. צעדים אלה, ציינה החברה נובעים בחלקם ממשבר הקורונה, ש"רוקן" את הכבישים ברחבי העולם ושלח תושבים רבים לבידוד וסגר. עובדים רבים בעולם גם עברו למודל עבודה מהבית, ופחות אנשים משתמשים בשירות הניווט של ווייז לנסיעות היומיום שלהם, ופחות אנשים המשתמשים בשירות משמעו פחות הכנסות לחברה. ווייז, הישראלית לשעבר, שנרכשה על ידי גוגל ב-2013 תמורת 1.1 דולר, חוותה צלילה הן במספר המשתמשים הפעילים מדי חודש והן במספר הקילומטרים שהשירות משמש, שלפיו מודדת החברה אילו מרחקים נוהגים לקוחותיה תוך שימוש בשירות. כבר באפריל השנה, ציינה ווייז בבלוג שלה, שהצניחה במספרים האלה הייתה גדולה מאוד – של 60% במספר הקילומטרים בחודש מרס לעומת פברואר, כשהחלו הסגרים. באיטליה, למשל, הצניחה הייתה של 90%, ובארצות הברית 60%. לאור התמשכות תקופת המשבר, המספרים הללו אף הורעו עוד יותר. לדברי החברה, בנקודה מסוימת במהלך הסגרים, מספר הקילומטרים השבועי העולמי צנח ב-70%. מאז חודש יוני החלה החברה לראות התאוששות, כשאנשים במדינות שההגבלות בהן הוסרו חזרו למקומות העבודה. לדברי החברה, כעת חזרו רמות הנהיגה למצב שלפני המגיפה. המנכ"ל ציין בהודעה לעובדים, כי ווייז תחשב מחדש את עדיפויותיה. "החלטנו למקד את משאבינו בשיפור מוצרים למען המשתמשים שלנו, להאיץ את ההשקעות בתשתיות טכניות ולהתמקד במאמצי מכירות ושיווק במספר קטן יותר של מדינות עם ערך גבוה", הוא כתב. מרבית המפוטרים הם ממחלקות המכירות, השיווק ושיתופי הפעולה, אך לדברי החברה, באופן כללי לא יפחת מספר העובדים שלה, שכן היא מתכננת לגייס עוד עובדים לצוותי הטכנולוגיה וההנדסה שלה בחודשים הקרובים. המשרדים של החברה שייסגרו הם במדינות מלזיה, סינגפור, קולומביה, צ'ילה וארגנטינה, והחברה תשקיע מיקוד גדול יותר במדינות שבהן העסקים צומחים, בהן ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ברזיל ומקסיקו. עוד ציינה החברה, כי היא מודעת לכך שהפיטורים במהלך המשבר הם קשים ואכזריים, והיא מחויבת לספק לעובדים שמפוטרים בונוסים, ביטוחי בריאות ודמי פרישה עד תחילת 2021.

פרק נוסף בהתכתשות בין אפל (Apple) לאפיק גיימז (Epic Games): אפל תובעת את אפיק על נזקים שנגרמו לה על ידי חברת המשחקים, שהחליטה לערער על הכללים של אפל בחנות האפליקציות שלה ולאפשר לשחקני פורטנייט לשלם לה ישירות על רכישות בתוך המשחק, תוך עקיפת מערכת התשלומים של אפל. בתגובה לתביעה של אפיק גיימס נגד אפל על כך שהסירה את המשחק הפופולרי מחנות App Store, תובעת אפל נגדית את אפיק, וטוענת, כי צעדיה של אפיק פגעו בהכנסותיה ומייצגים "התנהלות פסולה, זדונית ו/או במטרה להונות", בלשון התביעה של אפל. הפרת החוזה, טוענת אפל בתביעתה, היא עילה שבשלה מגיעים לה פיצויים עונשיים, פיצויי נזיקין, עלויות משפטיות וריביות. "אפיק ירתה את הירייה הראשונה בעימות הזה, והתנהלותה העיקשת, החצופה והלא חוקית לא יכולה להישאר ללא מענה", מציינת אפל בתביעה. "בית המשפט הזה צריך לאלץ את אפיק למלא את התחייבויותיה החוזיות, לזכות אל אפל בפיצויים עונשיים ונזיקיים ולחייב את אפיק להימנע בעתיד משימוש בפרקטיקות עסקיות לא הוגנות". עוד מציינת אפל בתביעה, כי "בעוד אפיק והמנכ"ל שלה מתייחסים לתנאים שאפל מעניקה למפתחים בחנות ה-App Store שלה מאז 2008, אין בכך כדי לספק כיסוי לאפיק להפר חוזים מחייבים, להונות שותפה עסקית ארוכת שנים, לגזול עמלות שמגיעות על פי חוק לאפל – ואחר כך לבקש מבית המשפט להטיל מהלומה משפטית על אחת מהפלטפורמות העסקיות החדשניות ביותר במאה ה-21 רק מפני שהיא אינה מגדילה את הכנסותיה של אפיק". אפל חסמה את הכניסה למשחקי אפיק באמצעות Apple ID בתוך כך, אפל גם חסמה את הכניסה לחשבונות המשתמשים של שחקני אפיק באמצעות ה-Apple ID שלהם, ולפי הודעת החברה החסימה תהיה פעילה מיידית, החל מה-11 בספטמבר. בשל החסימה, הודיעה אפיק, משתמשי Apple ID יצטרכו לעדכן את כתובות המייל והסיסמאות שלהם כדי להבטיח שיוכלו להיכנס לחשבונם.

חברות ההיי-טק ידועות בכך שהמועסקים בהן נדרשים לשעות עבודה ארוכות, מה שהחריף אפילו בעקבות הקורונה, המחייבת אנשים לעבוד מהבית – מצב המטשטש את ההבדלים בין העבודה והחיים הפרטיים. חברה בשם פלקסיטי (Flexity) פיתחה פלטפורמה שמסייעת למנהלי כוח האדם בחברות השונות להרכיב פעילויות פנאי במקום העבודה ומחוצה לו. בשיחה עם אנשים ומחשבים, עומרי אלעד, המייסד ומנכ"ל החברה מסביר ש-"מקומות העבודה משתנים לאחרונה, בעיקר כשמדובר על חברות היי-טק. בחברות אלו העובדים מקדישים שעות עבודה רבות, לעיתים אף 12-14 שעות עבודה ביום, מה שמייצר אצל העובד מתח רב בעבודה. במציאות זו, למקום העבודה כדאי ואף מומלץ מאוד לספק להם פעילויות wellbeing, אשר יעזרו לעובדים בהפגת המתחים". "מחקרים רבים שנעשו מעידים שיש חשיבות רבה לקיים איזון בין בית לעבודה (שעות העבודה שהעובד מקדיש אל מול חייו מחוץ למקום העבודה)", הרחיב אלעד. "איזון נכון מגדיל את התפוקה ואת הרצון של העבודים לעבוד במקום העבודה. מחקר שערכה חברת פרינסיפל (Principal) בארה"ב, מצא ש-45% מהעובדים דיווחו כי ההחלטה שלהם להישאר לאורך זמן רב יותר בחברות בהן הם עובדים היא בזכות התכניות לשמירה על אורח חיים בריא ומאוזן שמציעה החברה. יש צורך לייצר אצל העובד הבדל ברור בין מקום העבודה ושעות העבודה שלו, לבין מה שהייתי מכנה 'שעות הפנאי'". כיצד הפלטפורמה פועלת מבחינה טכנולוגית? "הפלטפורמה של Flexity היא פלטפורמת SAAS, פלטפורמת WEB המותאמת למובייל, אשר יכולה להתממשק עם כל פלטפורמה שהחברות, ובייחוד מחלקות הרווחה ומשאבי האנוש של החברות, עובדות איתן. מצד החברות היא מהווה one-stop-shop עבור מנהלות הרווחה ומשאבי אנוש בארגונים, ואותן חברות יכולות למצוא ולהזמין פעילויות שמתאימות לצרכים של החברה. רוב הפתרונות שמוצעים כיום מספקים פתרון למסה העיקרית של החברה, כאשר פלקסיטי שמה לעצמה למטרה להגיע לכל אחד מעובדי החברה. מצד ספקי התוכן, הפלטפורמה מאפשרת במה המקשרת בינם לבין החברות השונות, בייחוד כאשר מספר המובטלים הולך וגדל, פלקסיטי יוצרת הכנסה עבור אותם ספקי תוכן מוכשרים, וחשיפה גדולה עבורם. מצד העובד בחברה, הפלטפורמה שלנו מאפשרת לו להירשם לפעילויות שהחברה הזמינה, בין אם מדובר בפעילויות אונליין או אוף-ליין פרונטליות. בנוסף, הוא יכול להשאיר חוות דעת על הפעילות בה השתתף, לשתף עם קולגות נוספות, ובהמשך המערכת שלנו – שמבוססת על AI בשילוב שאלונים מעולמות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והיסטוריית השימוש – תתאים את התכנים השונים לכל עובד בהתאם לתכנים הנכונים לו לטובת שמירה על איזון בית-עבודה. המערכת שלנו כוללת בתוכה גם פעילויות מוקלטות (VOD), כך שהעובדים ובני משפחותיהם יכולים להיכנס בשעות ובזמנים שנוחים להם, ולצפות בתכנים שמתאימים להם". האם אתם מחפשים פעילויות אונליין ומתאימים אותם לצרכים של כל חברה, או האם האלגוריתם של הפלטפורמה יודע לקבוע מה כל חברה צריכה? "כיום אנחנו מתאימים פעילויות אונליין לכל חברה על פי הצרכים שלה (סוג פעילות, תקציב, מספר עובדים, DNA ארגוני, וכדומה). כבר בשנה הבאה, האלגוריתם שלנו ידע לבצע התאמות, הן ברמת החברה והן ברמת העובד בחברה. בנוסף, גם מקבלי ההחלטות בחברה יוכלו לקבל החלטות לגבי הזמנת הפעילויות בחברה על בסיס דטה ולא על-פי תחושות". פרט לנו קצת על הפעילות העסקית שלכם עד כה. האם אתם כבר חברה מרוויחה, ומה התכניות שלכם לגבי העתיד? "הצמיחה של פלקסיטי השנה, ללא אנשי מכירות, עומדת על למעלה מ-86%, ובמהלך התקופה הזו סיפקנו פעילויות לעובדים מכל העולם. אנחנו עובדים עם עשרות חברות קטנות וגדולות, מחברות של 20 עובדים ועד לחברות של למעלה מ-1,000 עובדים. תוך שנתיים גייסנו את מיטב החברות הגדולות במשק הישראלי והבינלאומי, כמו: PwC, WeWork, monday.com, radware, redhat, Wix, 888, Lemonade, bizzabo ועוד. אנחנו מבינים כי במקביל לצמיחה בשוק הישראלי, הפלטפורמה שלנו מתאימה למדינות ספציפיות בשוק האירופאי וכן לשוק האמריקני, אליו אנחנו מכוונים גם. השלב הבא בהתפתחות של Flexity הוא לייצר פרסונליזציה לכל אחד מעובדי החברה, על ידי טכנולוגיה מתקדמת ומומחים מעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ולצאת עם הפלטפורמה המתקדמת מעבר לגבולות ישראל. המטרה לבסוף היא שהמערכת שלנו תוכל לספק work-life-balance לכל אדם באשר הוא, על ידי הבנה שהצרכים משתנים מאדם לאדם, ורק מערכת שיודעת להתאים את התכנים והפעילויות לאדם (ולא הפוך), תוכל לסייע למטרה זו".