ההפגנות ברחבי ארצות הברית נגד הגזענות בעקבות רציחתו של ג'ורג' פלויד האפרו-אמריקני בידי שוטר לבן קיבלו חיזוק משורה של מנכ"לי חברות טק גדולות. סאטיה נאדלה ממיקרוסופט, ארווינד קרישנה מיבמ, סונדאר פיצ'אי מגוגל ואחרים צייצו או כתבו פוסטים בעד המפגינים ונגד הגזענות, ומתחו ביקורת נגד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ - גם אם בעקיפין. המסר המשותף שלהם היה שהם והחברות שהם מנהלים לא יכולים עוד לשתוק, ולמעשה אסור להם לעשות זאת. מעורבותם של מנכ"לי הטק והחברות בפוליטיקה ובוויכוחים ציבוריים בארצות הברית אינה חדשה, אם כי יש לציין שהיא לא שכיחה. שורה של מנכ"לים בכירים וחברות בענף התבטאו בעבר לטובת קמפיין MeToo#, בעד זכויות להט"בים ועוד. בדרך כלל, כאשר הם מתערבים, מיד מתפתח דיון ציבורי האם הם צריכים לעשות זאת או לא - בין היתר על רקע האקלים הפוליטי בארצות הברית, שלא אוהד את חברות הטק. שורה של מנכ"לי חברות בענף שהשתתפו בפאנל שכינס המגזין פורבס באפריל אשתקד טענו שהם צריכים לעשות זאת, כחלק מהשירות של החברות שאותן הם מנהלים לציבור וכדי שמועמדים לעבודה מרקעים שונים לא יירתעו מלהגיע אליהן. אחדים מהדוברים ציינו כי ההתערבות צריכה להיעשות בצורה שקופה. יחסי אהבה-שנאה עם ממשל טראמפ החברות הטכנולוגיות תלויות לא מעט ביחסים עם הממשל, וחלקן מנהלות אתו יחסי אהבה-שנאה. רק בשבוע שעבר יצא טראמפ נגד טוויטר, שהוא כה אוהב לצייץ בה, רק כי סימנה ציוץ שלו ככזה שכולל מידע שייתכן שאינו נכון. מיד לאחר הצעד של טוויטר הוא חתם על צו נשיאותי שמסיר הגנות משפטיות מסוימות מהרשתות החברתיות. מהצד השני, מארק צוקרברג חטף ביקורת קשה מצד עובדים ובכירים בפייסבוק, משום שסירב לעשות צעד דומה נגד [caption id="attachment_316749" align="alignnone" width="600"] מפגן מחאה נגד רצח ג'ורג' פלויד וגזענות בהפגנה ביוסטון, טקסס. צילום: BigStock[/caption] התערבות מובנת ההתערבות של מנכ"לי ענקיות ההיי-טק נגד הגזענות מובנת על רקע המאמצים שהן עושות בתחום המגוון התעסוקתי וההשתדלות שלהן למנוע כל אפליה גזעית כלפי עובדים ומועמדים לעבודה, והן מאחר שרציחתו של פלויד יצרה אי שקט בקרב עובדיהן. יצוין כי בחלק מהחברות, התסיסה תועלה להתחיל יצירה או שכלול של פיתוחים טכנולוגיים למניעת הפצת שנאה, גזענות והסתה ברשתות החברתיות. יש בהחלט צורך שמנכ"לי ובכירי ההיי-טק יביעו את דעתם בעניינים שעומדים על סדר היום בדיון הציבורי, אבל הם חייבים לסגל לעצמם מגבלות מסוימות. למשל, לקבל בארגונם החלטות ענייניות ולא על פי הנטייה הפוליטית שלהם, ולגלות מעורבות רק בנושאים לאומיים, שנוגעים לכלל החברה באותה המדינה, או בעולם. מבט על הנעשה בארצות הברית מעלה את השאלה: האם מעורבות פוליטית של בכירי ההיי-טק יכולה להיות גם בישראל? למרבה הצער, הדמוקרטיה הישראלית רחוקה מהלכיל תופעות כאלה ומנהיגי הענף לא מרבים להתערב. חריגה הייתה עתירה לבג"ץ שהוגשה בין היתר על ידי בכירים בהיי-טק הישראלי נגד מתן האפשרות לבנימין נתניהו להרכיב ממשלה, בהיותו נאשם בפלילים. הם מיד תויגו כשמאלנים, וספגו קללות, הסתה ואיומים ברשתות החברתיות. השורה התחתונה: ההפגנות בארצות הברית הן אירוע מתגלגל, שאיש לא יודע כיצד הן יסתיימו ואילו השלכות תהיה להן על החברה האמריקנית, על הדמוקרטיה במעצמה הגדולה בעולם ועל ממשל טראמפ. האם ההתערבות תזיק למנכ"לי עמק הסיליקון, או אולי תחזק את הקשר שלהם לחברה ותמזער את הביקורת הרבה שמופצת נגדם? נכון לעכשיו, אין לדעת. אבל דבר אחד בטוח: תהיה התוצאה אשר תהיה, הם יוכלו לומר - אנחנו היינו שם, ניסינו ותמכנו. וזה לא מעט.

מיקרוסופט (Microsoft) מונעת את התקנת העדכון האחרון שלה ל-Windows 10 במכשירים רבים. בעוד העדכון פורסם רק בשבוע שעבר, החברה הודתה בסוף השבוע, רק באמצעות הוספת הנושא בדף העדכון של המערכת, כי קיימות בעיות בעדכון, שמונעות את התקנתו בשלל מחשבי PC. ענקית התוכנה מונה 10 בעיות שהיא בודקת כעת. תשע מתוכן יוצרות בעיות תאימות ולכן עוצרות את פעולת העדכון באמצעות מנוע העדכון של Windows. בעיה נוספת כרוכה בשגיאות לא צפויות או באתחולים במכשירי always-on ו-always-connected ומשפיעה על מכשירים שונים, כמו דגמי Surface Pro 7 או Surface Laptop 3 של החברה. מי שמנסים לחפש את העדכון האחרון ולא מוצאים אותו – סביר שהעדכון חסום בשל  חוסר תאימות עם מכשירם. בנוסף, החברה הוסיפה בסוף השבוע אזהרה בדף העדכון על התקנים ומכשירים שהעדכון עדיין לא מתאים להם, ומציינת: "עדכון מאי 2020 של Windows 10 כבר מגיע. אנו מציעים עדכון זה להתקנים תואמים, אבל מכשירך עדיין אינו מוכן עבורו. כשיהיה מוכן – תוכל לראות את העדכון הזמין בדף זה. אינך צריך לעשות דבר". לפי הדיווחיים, העדכון האחרון חסום גם למערכות עם אפליקציות ומשחקים שמשתמשים ב-GameInput Redistributable. החברה לא פירטה אילו אפליקציות ומשחקים משתמשים בתכונה הזאת, אבל ציינה, כי "נמצא שמשחקים ואפליקציות המושפעים מכך עלולים להפסיק להגיב לעכבר בעדכון מאי 2020".

סדרת הפודקאסטים שלנו "קורונה EXIT" ממשיכה והפעם על הלמידה הרגילה שהוחלפה בלמידה מכוונת. שיחה עם זוהר עמיהוד, עוזר לעסקים להשיג תוצאות באמצעות וובינרים ו- שיחות וידאו. ועם ד"ר איתי חרל"פ, ראש מסלול טלוויזיה ויושב ראש וועדת הוראה בבית ספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר.

רוד רוזנשטיין, שעד לפני כשנה שימש כמשנה לתובע הכללי של ארצות הברית, העניק ייעוץ בנושאי אבטחת סייבר וביטחון לאומי ל-NSO הישראלית - כך נחשף אתמול (ב'). עבודתו של רוזנשטיין עם NSO נחשפה במסמכי בית משפט, במסגרת תביעה שהגישה ווטסאפ נגד החברה. "יעצתי ל-NSO בנושאי סייבר וביטחון לאומי וסייעתי לצוות ההגנה שלה בתיק מול ווטסאפ", כתב רוזנשטיין בתצהיר חתום שהגיש. הייעוץ ניתן במסגרת עבודתו בפירמת עורכי הדין קינג אנד ספאלדינג מאטלנטה, המייצגת את חברת הסייבר ההתקפי הישראלית מאז ינואר השנה ושאליה הצטרף רוזנשטיין לאחר ששימש כסגן התובע הכללי במשך כשנתיים - עד מאי אשתקד. באפריל השנה פורסמה טענה של ווטסאפ, שנמצאת בבעלות פייסבוק, שלפיה NSO ריגלה אחרי אלפי משתמשים ברשת החברתית, תוך ניצול שרתיה. הטענה הועלתה במשפט המתנהל בין שתי החברות. על פי מסמכים שהגישה ווטסאפ לבית המשפט, NSO ניצלה שרתים של קוואדרנט, ספקית האירוח של פייסבוק, הממוקמים בלוס אנג'לס, כדי להשיק יותר מ-700 מתקפות על משתמשי אפליקציית המסרים המיידיים באפריל ובמאי 2019. עוד טענה ווטסאפ שלצורך המתקפות ניצלה NSO גם שרת מרוחק באירוח של אמזון. המסמכים והתצהירים הוגשו כדי לסתור את טענת NSO שלרוגלה שלה, פגסוס, אין יכולת לפעול על אדמת ארצות הברית. "בחדירתה לשרתי ווטסאפ ולמכשירי המשתמשים שלה, NSO עברה על החוק למניעת הונאות מחשוב", נטען בתביעה. גם בין החברה האם, פייסבוק, ל-NSO מתנהלת תביעה, שהרשת החברתית הגישה לבית המשפט המחוזי בסן פרנסיסקו באוקטובר האחרון. בתביעה נטען כי חברת הסייבר ההתקפי הישראלית ניצלה פרצה בווטסאפ לצורך מעקב אחרי לפחות 100 עיתונאים, דיפלומטים, פעילי זכויות אדם, מתנגדים פוליטיים, בכירים בממשל ואחרים. כך, התוקפים יצרו קשר בשיחת וידיאו עם הקורבנות, שכלל לא היו אמורים להשיב לשיחה, ואז שתלו את רוגלת פגסוס, שיכולה להשתלט על הטלפונים החכמים של הקורבנות. גם אם הקורבן לא השיב לשיחה, הרוגלה הותקנה במכשיר שלו ואפשרה את הגישה למידע שבמכשירו. הפרצה קושרה ל-NSO לאחר שעלה כי התוקפים השתמשו בשרתים שמקושרים לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית. ווטסאפ העריכה כי כ-1,400 משתמשים הותקפו. הייעוץ ל-NSO - בניגוד מוחלט לפעילות של רוזנשטיין בממשל התצהיר של רוזנשטיין הוגש בניסיון להפריך את טענות ווטסאפ שלפיהן יש לפירמת עורכי הדין ניגוד אינטרסים בתיק, כיוון שהיא ייצגה את NSO במקרה אחר. פייסבוק ו-ווטסאפ טוענות כי עובדה זו צריכה להביא לפסילת המשרד מלייצג את החברה בתביעה הנוכחית. הגילוי שרוזנשטיין ייעץ ל-NSO ולצוות ההגנה שלה מפני האשמות על ריגול עומד בניגוד מוחלט לכמה מפעולותיו במשרד המשפטים האמריקני. אז הוא העמיד לדין האקרים זרים ותיאר את רצח העיתונאי ופעיל זכויות האדם הסעודי ג'מאל חאשוקג'י - פרשה ש-NSO נתבעה בטענה למעורבות בה - כ-"פעולה מופקרת של פורעי חוק". מעורבותו בתיק של ווטסאפ מעלה גם תהיות לגבי הידע שיש לרוזנשטיין על חקירת ה-FBI בנושא NSO, שנפתחה ב-2017. המועמד לכהונת שופט שהמליץ על הדחת ראש ה-FBI רוזנשטיין הרפובליקני הוצע כמינוי כשופט בבית המשפט הרביעי לערעורים של ארצות הברית בידי ג'ורג' בוש הבן, כשהיה נשיא ארצות הברית, אולם עקב התנגדותם של סנטורים דמוקרטיים, מינויו לא עלה לדיון ולאישור בסנאט. הוא מונה לתפקידו כמשנה לתובע הכללי של ארצות הברית בינואר 2017, עם היכנסו לתפקיד של הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ. במסגרת תפקידו, רוזנשטיין כתב דו"ח בו המליץ על הדחת ג'יימס קומי, ראש ה-FBI, בעקבות תפקודו בחקירת שרת המייל של הילרי קלינטון, ובו האשים את קומי בהתנהגות החורגת מהנהלים. זאת, כי דיבר על החקירה במסיבת עיתונאים ביולי 2016 וכן על המכתב ששלח לקונגרס, 11 ימים לפני הבחירות לנשיאות, בו הודיע על פתיחת החקירה מחדש. לאחר פיטוריו של קומי נמסר מהבית הלבן כי הדו"ח שכתב רוזנשטיין היה המניע לכך, אך ב-11 במאי טען טראמפ בראיון ל-NBC News כי התכוון לפטר אותו ללא קשר לדו"ח, וכי חשב על הפולמוס "בנוגע לרוסיה" כששקל לעשות זאת. במאי 2017, מספר חודשים אחרי פיטורי קומי, הודיע רוזנשטיין על מינויו של רוברט מולר לתובע מיוחד ועצמאי לחקירת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 וקשרים אפשריים בין מטה טראמפ למוסקבה. בספטמבר 2018 פרסם הניו-יורק טיימס שבעקבות פיטורי קומי, שעליהם התחרט רוזנשטיין, הוא הציע לגורמים בבולשת הפדרלית ובמשרדו להקליט בסתר את הנשיא טראמפ בשיחה על המצב בבית הלבן, במטרה לכנס את בכירי הממשל לדיון על הדחתו מהתפקיד. רוזנשטיין דחה את הדיווח, שלדבריו היה מלא ב-"אי דיוקים", סירב להגיב על הטענות ואמר ש-"מדובר בסיפור המבוסס על מקורות אנונימיים, שפועלים נגד משרד המשפטים ובעד האג'נדה הפרטית שלהם". דוברת משרד המשפטים מסרה שהצעת ההקלטה נאמרה בציניות. לא התקבלה תגובת NSO לדיווח הנוכחי.

בני אדם הם יצורים משונים. אין להם קרניים מחודדות, ניבים ארוכים או ציפורניים אימתניות, והם אפילו לא גדולים במיוחד. למרות כל זאת, הם טורפי על. הם, כלומר אנחנו, נמצאים בראש שרשרת המזון והשפעתם על הסביבה עצומה. בעבר, בני אדם ידעו לשמור על עצמם מפני בני אדם אחרים באמצעות השבט, הקהילה והיצמדות לסביבה המוכרת. כל יציאה מהמרחב המוכר הייתה הרפתקה שטמנה בחובה סיכונים, ואילו הישארות באזור שהם הכירו הייתה בטוחה יותר. זה לא אומר שהסביבה המוכרת הייתה נטולת סכנות, אך היא הייתה פחות מסוכנת בהשוואה ליציאה ממנה לעולם הגדול. ואילו כיום, העולם הגדול הוא בסך הכול כפר גלובלי קטן, ועם כל האפשרויות והטוב שהוא טומן בחובו עבור כולנו, דבר אחד השתנה לרעה - כולנו חשופים כל הזמן בסביבתנו הטבעית לטורפים מבחוץ. הכוונה היא לטורפי הסייבר. עבירות כלפי מחשב ועבירות באמצעות מחשב בעידן המודרני נוצר מרחב חדש, ענק ואדיר ממדים - המרחב הקיברנטי, שבו כולנו חשופים כל העת לעבירות שונות, כגון סחיטה, גניבות מידע ורכוש, הטרדה ועוד. באופן עקרוני, ניתן לחלק את עבירות הסייבר לשני סוגים: עבירות המבוצעות כלפי מחשב וכאלה המבוצעות באמצעות מחשב. בחלק הראשון, של העבירות המבוצעות כלפי מחשב, ניתן למנות מעשים שהמכנה המשותף שלהם הוא תקיפה של המחשב עצמו או חומר האגור בתוכו. בכלל זה נמצאות עבירות כמו חדירה לחומר מחשב, שיבוש או הפרעה למחשב, ייצור והפצה של נוזקות וכדומה. לעומת זאת, בחלק השני - של עבירות המבוצעות באמצעות מחשב - ניתן למנות שורה של עבירות פליליות "קלאסיות", שבאחרונה נעשות יותר ויותר באמצעים טכנולוגיים. אם בעבר התרגלנו שהבית הוא מוגן והחוץ הוא מסוכן, כיום הדברים השתנו. מספיק שיש ברשותנו סמארטפון או לפטופ, חיבור לרשת וקשר לעולם החיצון על מנת שנהיה חשופים לעבירות סייבר. מעבר לכך, עבריינים מבינים את הפוטנציאל הגלום ברשת ומנצלים אותה כדי להרחיב את עסקיהם. מדוע לרמות אדם אחד כשניתן בקלות ובזמן קצר לרמות אלפי ועשרות אלפי אנשים? למה לחשוף פרטים על עצמך כשאפשר לחדור מכל מקום ובזהות בדויה למחשב זר ולשאוב ממנו מידע רגיש? מדוע להתאמץ לפרוץ פיזית לבנק כשבלחיצת כפתור ניתן להעביר את כל הכסף שבכספת דרך מסננת של חברת קש ישר לכיס? למה להסתובב ליד גני ילדים כשאפשר להיכנס בלילה אל חדריהם של קטינים, באמצעי סייבר, ולעקוב אחריהם? הרשת מאפשרת לעבריין הבודד, וכמובן לקבוצת עבריינים, ליצור נזק גדול באמצעים מתוחכמים, שיקשו על הבאתו.ם לדין. אין ספק שהרשת פתחה הזדמנויות להאקר היחיד, כמו גם לארגוני פשיעה ישנים וחדשים, לפעול ביתר שאת במרחב הקיברנטי. לפיכך, כולנו חשופים לעבריינים כל הזמן ובכל מקום. העבירות הבולטות ברשת הן מרמה והונאה, עבירות מין ואלימות - החל מבריונות ברשת ועד להסתה והפצת תמונות אינטימיות, בעיקר של נשים. אבל עולה השאלה: האם תרחיש של רצח או אונס אפשרי ברשת? כלומר, האם ניתן לרצוח או לאנוס דרכה? על זאת ועוד במאמר הבא, שיפורסם ביום ג' הבא. הכותב הינו בעל תואר ראשון במדעי המחשב, תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפט פלילי, ועורך דין המתמחה בעבירות סייבר.

האם המאבק של ממשלות וגופי אכיפה בינלאומיים ברשת האפלה נוחל סוף סוף הצלחה? מחקר חדש של טרנד מיקרו חושף כי בתקופה האחרונה התרחשו זעזועים בדארקנט: האמון בין ההאקרים הסוחרים בה ירד ועקב כך, חלקם עברו לפעול בפלטפורמות אי-קומרס רגילות ולתקשר ב-Discord, במטרה לשמור על האנונימיות שלהם ואף להגדיל אותה. על פי חוקרי ענקית האבטחה, "מאמצים נחושים של גופי אכיפה אכן השפיעו על הפעילות המחתרתית של עברייני הסייבר בדארקנט. גופי האכיפה הצליחו לסגור כמה מהפורומים ופורומים אחרים ברשת האפלה, שהמשיכו לפעול, סובלים ממתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) ובעיות כניסה, שפוגעות בשימושיות שלהם". אובדן האמון בין הסוחרים הוביל, בין השאר, להקמתו של אתר חדש, בשם DarkNet Trust, שנועד לאמת את זהות הסוחרים ולהעמיק את האפשרות שלא יוכלו לזהות אותם. שווקים מחתרתיים אחרים נקטו באמצעי אבטחה חדשים, כגון תשלומים ישירים בין קונים למוכרים, דרישה למספר חתימות בטרנזקציות של מטבעות קריפטו, מעבר למסרים מוצפנים ואיסור השימוש בג'אווה סקריפט. המחירים יורדים הדו"ח חושף כי מחיריהם של מוצרים ושירותים בלתי חוקיים רבים שנמכרים בדארקנט ירדו בחדות, עקב ההיצע המתרחב. כך, לדוגמה, המחיר של שירותי הצפנה לנוזקות (Crypting services) צנח מ-1,000 דולר לחודש ל-20 דולר בלבד. המחיר של בוטנט גנרי צנח מ-200 דולר ליום לחמישה בלבד. מחיריהם של שירותים אחרים נשארו יציבים, וביניהם שירותי ביצוע מתקפות כופרה, סוסים טרויאניים השולטים מרחוק על המחשב המותקף (RATs - Remote Access Trojans), שירותי ספאם ופרטי הזיהוי של חשבונות מקוונים. עוד עולה מהמחקר כי יש ביקוש גבוה לשירותים כמו בוטנטים לסביבות אינטרנט של הדברים, עם סוגים חדשים של נוזקות בלתי מזוהות, שמחיריהן האמירו ל-5,000 דולר. בין השירותים הפופולריים האחרים הנסקרים בדו"ח: פייק ניוז, שירותי תעמולה הכוללים בסיסי נתונים של מצביעים, שנמכרים במחירים של מאות דולרים, וחשבונות של גיימרים במשחקים, כמו פורטנייט, שהמחיר הממוצע שלהם עומד על 1,000 דולר. שווקים בצמיחה חוקרי ענקית האבטחה מציינים כי כמה שווקים חדשים חווים צמיחה בדארקנט: שירותי דיפ פייק, שנועדו לסחיטת אנשים שלכאורה צולמו לסרטים פורנוגרפיים, או לעקיפת דרישות אימות של תמונות באתרים מסוימים; בוטים מבוססי בינה מלאכותית להימורים, שתוכננו לנבא דפוסים של הטלת קוביות ופיצוח מערכות קאפצ'ה מורכבות לזיהוי אנושי; גישה כשירות (AaaS - Access as a Service) - למכשירים שנפרצו ולרשתות ארגוניות, שכאשר מדובר בחברות מרשימ הפורצ'ן 500 ניתן במחיר שעשוי להגיע ל-10,000 דולר; בחלק מהמקרים, גישה עם הרשאות כתיבה וקריאה; ופריצה לחשבונות של רכיבי מחשוב לביש, המאפשרת לעברייני הסייבר לדרוש במרמה את האחריות למכשירים ולתבוע את החלפתם. [caption id="attachment_316464" align="alignnone" width="600"] יעל טרויכין, מנהלת פעילות טרנד מיקרו בישראל. צילום: שי הנסב[/caption] לדברי יעל טרויכין, מנהלת פעילות טרנד מיקרו בישראל, "סביר שהמגמות בשווקים המחתרתיים ימשיכו להשתנות בחודשים הקרובים עקב מגפת הקורונה. זאת, ככל שההזדמנויות למתקפות יתפתחו. כדי להתגונן מפני מפת האיומים המשתנה בלא הפסקה, אנחנו, בטרנד מיקרו, ממליצים על גישת אבטחה רב שכבתית, שתגן על הארגון מפני האיומים העדכניים ביותר ותקטין את סיכוני האבטחה שניצבים מול כל ארגון".

אחרי שמשבר הקורונה פגע קשות בהכנסות השפים והמסעדנים בישראל, צמח טרנד יפה בהיי-טק הישראלי של חברות שמחבקות אותם לרגל חג השבועות, והזמינו אותם להעביר סדנת חג לעובדים ויחד איתם להכין מתכונים שונים בזום. השף הבכיר מיקי שמו נתן לעובדי אורקל ישראל הצצה למטבח הפרטי שלו והעביר להם לפני ערב החג סדנה חגיגית באמצעות זום. הוא הכין איתם במשך שעה וחצי טרייפל פירות, קציפת וניל וגרנולה, והוסיף ש"חבל שאי אפשר להעביר לכם בזום את הריח". המשתתפים התעניינו ושאלו שאלות במהלך הסדנה, ושמו סיכם, ש"חג שבועות מוציא אותנו לתקופה חדשה ומרעננת". [caption id="attachment_316694" align="alignnone" width="600"] מיקי שמו בזום שבועות לעובדי אורקל. צילום: יחצ[/caption] חברת סייברארק "אירחה" את השף הקונדיטור אלון שבו לסדנה וירטואלית טעימה במיוחד, שכללה מאפי גבינה מלוחים ומתוקים. [caption id="attachment_316696" align="alignnone" width="600"] עובדי סייברארק עם התוצרים מהסדנה עם אלון שבו (אין חשש להתקהלוm... שלושתם גרים כשותפים באותו הבית ולא התכנסו במיוחד). צילום: יח"צ[/caption] גם חברת הסייבר צ'קמרקס גייסה את הקונדיטור יוני ניסים (בייק אוף) לסדנה להכנת עוגת גבינה עם העובדים, שקיבלו לביתם מבעוד מועד חבילה מפנקת של מצרכים וכלים להכנת עוגה. [caption id="attachment_316693" align="alignnone" width="600"] עובדי צ'קמרקס בסדנה הווירטואלית של השף יוני ניסים. צילום: יח"צ[/caption]

אקזיט בימי הקורונה: אופטימל פלוס, חברה מחולון שמפתחת תוכנה לאנליטיקה של ביג דטה, הודיעה היום (ג') כי נרכשה על ידי NI האמריקנית בסכום של 365 מיליון דולר. אופטימל פלוס מעסיקה 240 עובדים בחולון ובפיליפינים, וסך ההכנסות שלה ב-2019 עמד על 15 מיליון דולר. ברשימת לקוחותיה נמצאות חברות גדולות כגון אנבידיה, NXP, קוואלקום וסמסונג. התוכנה שלה מיועדת לתעשיות השבבים, הרכב והאלקטרוניקה. ב-NI אומרים כי רכישת אופטימל פלוס תרחיב את סל מוצרי התוכנה הארגונית שהיא מציעה, ותאפשר ללקוחותיה להפיק תובנות עסקיות קריטיות על מוצריהם, דרך ניתוח נתונים, לאורך כל שרשרת האספקה ובכל שלב בחיי המוצר. החברה הרוכשת פיתחה מערכות בדיקות המשמשות לתהליכי ייצור של מוליכים למחצה, בעוד אופטימל פלוס בולטת בתעשייה זו עם מוצר ניתוח הנתונים שלה. על פי החברות, עם הרכישה הן יציעו פתרון משותף, שיאפשר לארגונים לקצר את זמן ההגעה של המוצרים שלהם לשוק ולחסוך בעלויות הייצור. זאת, ללא פגיעה באיכות ובאמינות המוצרים. "תואץ אסטרטגיית הצמיחה של NI" "הוספת יכולות ניתוח הנתונים של אופטימל פלוס תאפשר לנו להאיץ את אסטרטגיית הצמיחה של NI, על ידי הגדלת הערך שנביא, ברמת התוכנה הארגונית, ללקוחות משותפים בתחומי המוליכים למחצה והרכב", אמר אריק סטארקלוף, נשיא ומנכ"ל NI. "יש לכך ערך משמעותי בעידן זה, כשלקוחות רבים נמצאים בעיצומה של טרנספורמציה דיגיטלית". "אנחנו רואים ב-NI שותף להאצת החדשנות שלנו ולהרחבת ההזדמנויות בתעשיות השבבים והרכב, באמצעות פתרונות התוכנה שלנו", ציין דן גלוטר, מנכ"ל ומייסד אופטימל פלוס. "שתי החברות רואות בחדשנות בתוכנה ובחוויית הלקוח מטרות על. רכישת אופטימל פלוס על ידי NI היא הבעת אמון בחדשנות הטכנולוגיה, שפותחה בישראל על ידי צוותי המוצר, המחקר והפיתוח ומדעני הנתונים של אופטימל פלוס. יחד עם NI, נוכל לספק פתרונות ניתוח נתונים ברמה הארגונית, שיאפשרו ללקוחות להשלים תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ולנו להגיע ללקוחות חדשים". הרכישה כפופה לאישורים רגולטוריים ואמורה להיסגר ברבעון השלישי של השנה. NI מתכוונת לבצע את הרכישה באמצעות יתרת מזומנים וחוב.