זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
04/05/20 15:31
15.22% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ה-Apple Watch - השעון החכם של אפל - הוכיח שוב את יעילותו בניטור פעולת הלב וביכולת שלו להתריע על בעיה לבבית, והדיווח על כך אפילו הגיע למגזין רפואי מקצועי.
בתיעוד שפורסם ב-European Heart Journal בשבוע שעבר, מדווח על אישה בת 80, שהגיעה למרכז הרפואי של אוניברסיטת גוטנברג בגרמניה עם מה שתואר כ"סימנים אופייניים של אנגינה פקטוריס". האישה גם דיווחה על שני אירועים של הפרעות דופק, שעשויים לפעמים לגרום לאיבוד ההכרה בשל זרימה חלשה של דם מחומצן למוח.
למרות שסיפקה נתונים על אבחנה שניתנה לה שנתיים קודם לכן, של לחץ דם גבוה, פרפור פרוזדורים ואירוע של תסחיף ריאתי, הרופאים שביצעו לה אק"ג לא מצאו כל עדות לאיסכמיה בשריר הלב (חוסר מקומי של חמצן ברקמה, הנגרם מחסימה בכלי דם).
למרות התוצאות השליליות של האק"ג, הרופאים שוכנעו שהאישה סובלת מבעיה לאחר שהראתה להם תוצאות שנמדדו באמצעות פונקציית האק"ג של שעון אפל והעידו על אירועים של הפרעות דופק ספציפיות. האישה הועברה לצנתור - שמצא חסימות בכלי דם בלב, והוכנסו לליבה סטנטים.
בדיווח שפורסם במגזין, נכתב, כי "כדאי להשתמש בשעון של אפל לא רק לאתר פרפור פרוזדורים או הפרעות בזרימת הדם, אלא גם כדי לאתר איסכמיה בשריר הלב".
כבוד לשעון של אפל.
04/05/20 16:00
15.22% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"השימוש המתאפשר לאזרחים בתעודת הזהות החכמה, שמונפקת זה שבע שנים, מוגבל ביותר, מסיבות טכנולוגיות ומשפטיות. התעודה לא מגשימה את תכליתה בנוגע לחיזוק תהליך האימות וההזדהות... יש למשטרה אחוזי כישלון גבוהים בזיהוי עם התעודה והיא אינה יכולה להתבסס על התעודה לזיהוי אזרחים", כך קובע מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, בדו"ח שפרסם היום (ב') אחר הצהרים.
מ-2013 מונפקת בישראל תעודת זהות חכמה. הנפקתה נועדה להקשות על זיוף תעודות הזהות, לשפר את מהימנות ההזדהות בפני גורמי ממשל וגופים עסקיים, לאפשר שימושים שונים במסגרת שירותי ממשל זמין, לעודד מסחר אונליין, שיקל על עשיית עסקים, ולהביא להתייעלות ולשיפור הרווחיות. תעודת הזהות החכמה כוללת, בין היתר, שבב שבו נכללים אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים; תעודה אלקטרונית לאימות חזק של המשתמש; ותעודה אלקטרונית לחתימה, שנכללת רק בתעודת זהות חכמה של תושב שמבקש זאת. המבקר מציין כי נכון למועד הביקורת - אוגוסט אשתקד - הונפקו 2.8 מיליון תעודות זהות חכמות.
"להזדהות בטוחה כמה תועלות", הוא כתב, "ובהן היכולת לייתר את הדרישה לאימות פיזי, המחייב הגעה למשרדי ממשלה, שיפור השירות לציבור, התייעלות וחיסכון במגזרים הציבורי והפרטי, והקלה בעשיית עסקים במגזר הפרטי. למרות זאת, ניתן לקבל חלק ניכר משירותי ממשל זמין גם בלי להידרש לתעודת זהות חכמה, תוך שימוש באמצעים אחרים להזדהות. השימוש שנעשה בתעודת הזהות החכמה לקבלת שירותי ממשל זמין הינו נמוך ביותר. יוצא, אפוא, שלמרות כל היתרונות לממשלה ולתושב, טרם הושגה אחת מהתכליות שלשמן התעודה החכמה הנופקה: מתן שירותים מזוהים הדורשים רמת אבטחת אימות גבוהה מאוד".
למה קשה להשתמש בתעודת הזהות החכמה?
"קיימים כמה חסמים המעכבים את השימוש בתעודת הזהות החכמה ואת אי ביצוע תהליכי האימות הביומטרי: אי ידיעת הסיסמה והצורך בקורא כרטיסים. כמו כן, יש חסמים לשימוש באימות הביומטרי: טכנולוגי, הנובע מארכיטקטורת התעודה ומהקושי לפתוח את ההצפנה של הנתונים הביומטריים; ומשפטי, כי בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים נקבעו הוראות מגבילות שנוגעות לשימוש בנתונים הביומטריים הנשמרים בכרטיס", ציין המבקר.
הוא הוסיף כי "להעדר שימוש בתעודה יש כמה השלכות, ובהן המשך קיומם של מאגרים ביומטריים אחרים במגזרים הממשלתי והפרטי והעדר יכולת לבטלם - דבר שמעצים את הסיכונים בהיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות; חוסר יכולת להבטיח אפשרות להזדהות חזקה ואמינה; פגיעה ביכולת הממשלה להנגיש שירותים דיגיטליים הדורשים רמת אבטחת אימות גבוהה מאוד; ובזבוז משאבים".
אנגלמן מציע כי רשות האוכלוסין ומשרד התחבורה, בשיתוף עם הממונה על היישומים הביומטריים, "יבחנו את האפשרות לאיחוד תעודת הזהות החכמה עם רישיון הנהיגה". לדבריו, "ראוי שיושם דגש על ההתפתחות שחלה בעשור האחרון ביכולות הטכנולוגיה לזיהוי פנים ועל המגמה העולמית להמרת תעודות למכשירי הטלפון הסלולרי".
[caption id="attachment_222041" align="alignnone" width="600"] משטרת ישראל. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
מדוע השימוש בתעודה החכמה על ידי המשטרה - נכשל?
משטרת ישראל מסרה למבקר המדינה כי "איכות השוואת טביעות האצבעות בניידות המשטרה לא עומדת בדרישות, והנתונים מלמדים על אחוזי כישלון גבוהים בתהליך ההשוואה, שמשמעם העדר יכולת להתבסס על אמצעי הזיהוי". לפי המשטרה, "זיהוי חשודים בניידות מבוצע באמצעות תיעוד מסמכי בלבד ובלא שימוש בהשוואה ביומטרית, וכשיש חשש להתחזות, או שהאדם אינו נושא תיעוד, הוא מעוכב לתחנת המשטרה לאיתור זהותו האמיתית".
לדברי המשטרה, "אחוזי הכישלון הגבוהים בתהליך ההשוואה עשויים לנבוע מכמה סיבות: נתון הזיהוי על גבי התעודה לא שייך לאדם המחזיק אותה או שהוא שמור באיכות נמוכה; השבב שהנתונים מצויים עליו תקול; הסורק שבאמצעותו מתבצעת הבדיקה תקול; איכות ירודה של טביעות האצבעות; מנח האצבעות בעת ההרכשה שונה ממנח האצבעות בעת בדיקת הזהות; והעדר יכולת של המשטרה לבחון את המידע האגור על גבי השבב". במשטרה הוסיפו כי עם תחילת פרויקט הנפקת תעודות הזהות החכמות היא רכשה סורקי טביעות אצבעות שיאפשרו זיהוי אדם מול התעודה, אך בחלוף הזמן חלק מהציוד התיישן וניזוק, ואין לדעת אם אי ההתאמה נובעת מאיכות הסורק או מסיבות אחרות.
עוד הם מציינים כי לפני כשנה, באפריל אשתקד, החלה עבודה בנושא איכות השוואת טביעות אצבעות במשטרה, וכי "רק לאחר מתן מענה בסוגיית שיעור השגיאות הגבוה, ראוי יהיה לעשות שימוש בזיהוי ביומטרי באמצעות תעודת הזהות החכמה למימוש מטרות המשטרה".
לאור זאת, קבע הממונה על היישומים הביומטריים כי "רק לאחר מתן מענה בסוגיית שיעור השגיאות הגבוה, ראוי יהיה לעשות שימוש בזיהוי ביומטרי באמצעות תעודת הזהות החכמה למימוש מטרות המשטרה".
המבקר סיכם סוגיה זו בכתבו כי הוא "שב ומדגיש את הצורך בבחינת הנתונים, על מנת לתת מענה לשיעור השגיאות הגבוה. יש לקבוע תוכנית עבודה ולוחות זמנים לפתרון החסמים ויישום הבחינה כאמור".
04/05/20 16:01
8.7% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מבקר המדינה כולל ביקורת חריפה נגד המאגר הביומטרי בדו"ח שהוא מפרסם היום (ב') אחר הצהרים. המבקר, מתניהו אנגלמן, אמנם טוען כי יש ביישומים הביומטריים יתרונות, אולם לצד זה הוא כותב כי "השימוש בהם טומן בחובו סיכונים משמעותיים ובלתי הפיכים, בהם כאלה הנוגעים לשמירה על הזכות לפרטיות. הסיכונים מתעצמים כאשר מדובר במאגר של נתונים ביומטריים".
"בשימוש ביישומים ביומטריים גלומים יתרונות רבים: התייעלות, שיפור תהליכים והרחבה והנגשה של שירותים רבים", כותב המבקר. "לצד היתרונות, השימוש ביישומים אלה טומן בחובו פוטנציאל נזק. בין הסיכונים: גניבת זהות והתחזות, כך שאפשר 'לשתול' בזירת פשע טביעות אצבעות של אנשים חפים מפשע, שנגנבו ממאגר ביומטרי כלשהו; מעקב - שימוש בנתונים הביומטריים לזיהוי אנשים בלא רצונם או ידיעתם; וחשיפת מידע בריאותי ואישי".
סוגיית היישומים הביומטריים, ובמרכזם המאגר הביומטרי, שנויה במחלוקת מאז עלתה לפני כמה שנים. אלא שהמתנגדים למאגר לא הצליחו במאבקם, והכנסת אישרה את הקמתו ב-2017. לצד המאגר הביומטרי הכללי, קיימים מאגרים לאומיים שונים נוספים, בהם במשטרה.
בדו"ח מציין המבקר כי "בשל ההתפתחות שחלה בעשור האחרון ביכולות הטכנולוגיה לזיהוי פנים, הסיכון בהחזקת מאגרי תמונות פנים התעצם. הסיכונים בחשיפה קשורים גם לאופן אחסונם של הנתונים, ובפרט אם הם נשמרים במאגר ביומטרי, או רק על גבי כרטיסים חכמים או על התקנים אחרים. מאחר שבמאגר מידע נשמרות רשומות רבות - הסיכון גדל. עוד סיכונים נגזרים מחוסר היכולת 'להחליף' את המידע הביומטרי, כך שאם הוא דלף ונעשה בו שימוש לא חוקי, עוצמת הנזק העלולה להיגרם לאדם גדולה מאוד, עד כדי בלתי הפיכה".
"בשימוש ביישומים ביומטריים יש לתת את הדעת להיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות, המעוגנת בחוק", ציין אנגלמן. "יש להתייחס למידע ביומטרי כמידע רגיש. כשמדובר במאגר של נתונים ביומטריים החשש מפגיעה בפרטיות מתעצם נוכח סיכוני אבטחת המידע, 'זחילת פונקציות' - הרחבת השימוש במידע מעבר לתכליתו המקורית ושימושים שניוניים, יכולת המעקב אחר אנשים ללא ידיעתם, והסיכונים לכריית המידע". [caption id="attachment_307228" align="alignnone" width="600"] מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור[/caption]
הדו"ח הנוכחי מסכם את הביקורת שביצע משרד מבקר המדינה בשנה שעברה, כשבדק היבטים הנוגעים להסדרת השימוש במאגרים ביומטריים: סמכויות היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים שבמערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, הפעלת מאגרים ביומטריים במגזר הממשלתי והפרטי והיעדר שימוש בתעודת הזהות החכמה. הוא כתב בדו"ח כי "נוכח הסיכונים שבהפעלת מאגרים ביומטריים, ובפרט מאגרים ממשלתיים וציבוריים, על מערך הסייבר הלאומי לבחון את סמכויות היחידה להזדהות והכלים שברשותה. יש למפות את הקשיים המשפטיים, הפרוצדורליים והאחרים, המקשים עליה למלא את תפקידה, ולבחון האם להרחיב את סמכויותיה ולעגנן בחוק". כמו כן, הוא ציין ש-"מצבת כוח האדם של היחידה חסרה: מתוך 11 משרות, רק שמונה מאוישות, וחלק מהמשרות אינן מאוישות יותר משנה. הפער משמעותי ועלול לפגום ביכולתה למלא את תפקידה".
מערך הסייבר הלאומי מסר כי "תהליכי הגיוס ארוכים ואינם מותאמים לעובדים מתחום הטכנולוגיה, והמערך נמצא בעיצומו של תהליך גיוס ליחידה להזדהות מול נציבות שירות המדינה, לעיצוב תהליך מותאם. תחום היישומים הביומטריים מאופיין ברב תחומיות, וגיוס ושימור עובדים קשה בו אף יותר מבתחומים טכנולוגיים אחרים"
מאגרים ביומטריים ממשלתיים נוספים
אנגלמן התייחס בדו"ח למאגרים ביומטריים נוספים שמחזיקה הממשלה, בהם מאגר רישיונות הנהיגה שבמשרד התחבורה, המכיל כ-4.5 מיליון תמונות של בעלי רישיונות. לדבריו, "אין במאגר זה הפרדה בין הנתונים הדמוגרפיים של בעלי הרישיונות לבין התמונות - הנתונים הביומטריים... אף שכבר ב-2005 הומלץ לממשלה להסדיר בחקיקה ראשית את השימוש הנעשה במאגר בתמונות, טרם אוסדר (מלשון אסדרה, רגולציה – י"ה) הנושא... המאגר מוגדר ברמת סיכון גבוהה. נרשמו פערים רבים לעומת המצב הרצוי וקיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי בהיבטי אבטחת מידע ופרטיות... משרד התחבורה לא נתן את המענה המקצועי הדרוש להפחתת הסיכון... המשרד פוגע בשקיפות כשאינו מפרסם באתר שלו את הגופים שאליהם מועבר המידע. חלק מהגופים שקיבלו מידע ממאגר התמונות לא דיווחו לרשם מאגרי מידע, כנדרש בחוק... מוצע לבחון איחודם של רישיון הנהיגה ותעודת הזהות החכמה".
משתמשי כרטיס רב קו
"איסוף המידע, לרבות תמונות הנוסעים, עלול להביא לפגיעה בפרטיות הנוסעים בתחבורה הציבורית", כתב המבקר. "למרות הניסיונות להסדיר את הנושא, לא הושלם הליך החקיקה. מספר התמונות במאגרי הרשות והמפעילים מוערך בכ-6.1 מיליון ל-4.5 מיליון נוסעים. לרשות הארצית לתחבורה ציבורית אין כל מידע בנוגע למאגרים שבידי המפעילים. היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים לא בחנה את הנושא, למרות הסיכונים הטמונים בשימוש לרעה במידע הביומטרי".
משרד התחבורה ציין כי הוא מעוניין בביטול מאגר תמונות רישיונות הנהיגה וכי מתקיימת עבודת מטה בנושא.
[caption id="attachment_315085" align="alignnone" width="600"] כרטיס רב קו. צילום: Dzurag, BigStock[/caption]
מאגר עובדים זרים ברשות האוכלוסין, מערכת מעו"ז
ב-2019, ציין המבקר, נמצאו במערכת פרטים ביומטריים של כ-550 אלף נתינים זרים. הנתונים לא נמחקים מהמערכת. "אף שכבר ב-2003 נקבע שיש להסדיר בחקיקה את נושא נטילת טביעות אצבעות מעובדים זרים, הוא טרם אוסדר בחקיקה. רשות האוכלוסין לא השלימה את הפעולות הנדרשות לעמידת מערכת מעו"ז במדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים".
רשות האוכלוסין מסרה כי נטילת טביעות האצבעות מעובדים זרים נעשית בהתאם לתנאים שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ב-2003, לצורך הפעלת חוק הכניסה לישראל, והשימוש הנעשה בטביעות אלה לא הורחב מעבר לנקבע בתנאים הללו.
זיהוי קולי בשיחות טלפון - שירות בתי הסוהר, מערכת שחף
ב-2013, שירות בתי הסוהר הטמיע את מערכת שחף - טלפוניה ממחושבת בעלת יכולת זיהוי, ניטור ושליטה בשיחות טלפון, שכוללת זיהוי קולי של האסיר. מצויים במערכת נתונים של כ-9,600 אסירים. "כבר ב-2014 עמד בג"ץ על הצורך בקידום חקיקה בנושא. שב"ס נקט פעולות לקידום אסדרת הנושא. עם זאת, חמש שנים מאוחר יותר, לא גובשה הצעת החוק המסדירה את השימוש באמצעי זיהוי זה לכדי חקיקה, ולמרות שהתחייב, שב"ס לא הנחה את החברה המפעילה את המערכת לפעול לפי המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים".
משירות בתי הסוהר נמסר כי "הצעת החוק הייתה בשלבי הכנה לקריאות שנייה ושלישית בוועדת חוקה, חוק ומשפט והתקיים דיון אחד בעניינה טרם פיזורה של הכנסת ה-20. במסגרת ההיערכות לכנסת ה-21, ביקש שב"ס ממשרד המשפטים להחיל דין רציפות על הצעת החוק, אך בשל פיזורה של הכנסת האמורה, לא הוחל דין רציפות על הצעת החוק וככל הנראה יהיה צורך להגישה מחדש. עד השלמת החקיקה בעניין, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה הן ההנחיות התקפות להפעלת מערכת שחף".
ככלל, אנגלמן ממליץ למשרדי הממשלה "לפעול לטיוב הנתונים השמורים במאגרי המידע, לרבות מחיקת רשומות שאין צורך לשמור".
"רק מעט מהמאגרים החייבים ברישום - אכן רשומים"
במדינה קיימים מאות אלפי מאגרי מידע פרטיים על מיליוני אזרחים, ציין המבקר. למרות זאת, נכון ל-2019 היו רשומים אצל רשם מאגרי המידע רק כ-20 אלף מאגרים, מתוכם 75 המכילים מידע ביומטרי. "מכל מאגרי המידע בישראל החייבים ברישום, רק שיעור נמוך מהם אכן רשומים", קבע המבקר. "הנתון אצל רשם מאגרי מידע לא משקף את כמות המאגרים הביומטריים הקיימים בפועל. לרשות להגנת הפרטיות אין מידע על היקפם ואין לה יכולת לפקח על הפעלתם". הוא קרא לרשות "למפות את הסיכונים שבקיום המאגרים הביומטריים במגזר הפרטי, שעלולים להביא לידי פגיעה בפרטיות".
היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים מסרה כי "מבחינה חוקית הובהר לה, בין היתר על ידי משרד המשפטים, שבפועל אין לה כל סמכות אל מול המגזרים - הן הציבורי והן הפרטי, ועל כן, להמלצות שלה ולחוות דעתה אין מעמד מחייב".
לסיכום, כתב המבקר כי "המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים אושרה ב-2016. נכון לספטמבר 2019, טרם הושגו המטרות במלואן ונדרשים צעדים נוספים למימושן. יש לאסדר את המאגרים הביומטריים הממשלתיים בחקיקה; להבטיח שהם פועלים לפי המדיניות הלאומית, לצמצם את הסיכונים הטמונים בהפעלתם; לעגן את סמכויות היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים; ולמפות את הסיכונים שבקיומם של מאגרים ביומטריים במגזר הפרטי ופגיעתם בפרטיות. יש לנהל את הסיכונים ולהגן בצורה יעילה וטובה על הציבור".
במשרד המשפטים מסכימים עם עמדת המבקר בעניין החשיבות שבקידום החקיקה.
04/05/20 09:02
6.52% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ציוצים מושכי אש בטוויטר הם לא עניין חדש מבחינת אילון מאסק: הרעיון החדש שלו הוא להתקין משחקים כמו מיינקרפט ופוקימון גו ברכבי טסלה.
"למיינקרפט יש רגליים מדהימות! אתם חושבים שניתן להגיע למיינקרפט רב-משתתפים טוב שיעבוד בטסלה? אולי ליצור משחק שיתקשר וירטואלית עם המציאות תוך כדי נהיגה בטוחה, כמו פוקימון גו? או גירסה מרכבת של פק-מן או מריו קארט?"
גם בסוף השבוע שעבר, "בזכות" הציוץ שלו על כך ששער מניית טסלה גבוה מדי, הוא הצליח לגרום לכך ששער המניה ירד ב-10.3%.
ציוץ נוסף שלו התריס נגד צו הבידוד של קליפורניה, שלדבריו מפר זכויות חוקתיות של אמריקנים: "הבידוד, שהייתי מכנה אותו כליאה בכפייה של אנשים בבתיהם, הוא נגד ככל הזכויות החוקתיות שלהם... ומחסל את החירות של אנשים בדרכים נוראיות ושגויות וזו לא הסיבה שבגללה אנשים מגיעים לאמריקה או בונים את המדינה, מה לעז...ל", הוא התלונן, ואחר כך גם התנצל על הקללה.
"הדבר יגרום לנזק גדול לא רק לטסלה, אלא לחברות רבות, ובעוד טסלה תשרוד את הסערה, יש חברות קטנות רבות שלא יצליחו", הוא התריע. "כל מה שאנשים עבדו למענו כל חייהם נהרס עכשיו".
זכורה גם המהומה שחולל לפני כשנתיים, בעקבות ציוץ בטוויטר, שהוא מתכוון להפוך את טסלה לחברה פרטית, שהשתמע ממנו כי כל מה שהוא צריך כדי למחוק את החברה מן המסחר בבורסה הוא רק אישור של בעלי המניות. מאוחר יותר הוא טען, כי קרן הון של המשטר הסעודי ניהלה עם טסלה מגעים בנוגע למימון הצעד הזה, אך בסופו של דבר נסוגה מהרעיון. הציוצים האלה הובילו לקנס של 20 מיליון דולר שהטילה עליו רשות ניירות הערך האמריקנית, ולהסכם שבו הוא מתחייב לקבל אישור מעורכי דין לפני כל הודעה שלו בנוגע לחברה.
הרעיון של התקנת מיינקראפט במכוניות טסלה כבר צף בעבר, כאשר מאסק צייץ ושאל את עוקביו אם היו רוצים שהמשחק המכשף יותקן במכוניות החשמליות, ואחד ממשתמשי טוויטר השיב: "יהיה אפילו נהדר אם אוכל לשחק מיינקראפט בטסלה שלי (והילד שלי יאהב את זה גם)".
מאסק השיב לו: "מוסכם, חשוב מאוד".
04/05/20 12:39
6.52% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ב-19 במארס אישרה ממשלת ישראל את המלצות משרד הבריאות לתקנות לשעת חירום, שבמסגרתן, לצד סגירת מוסדות החינוך השונים חויבו תושבי המדינה להישאר בביתם, למעט מקרים מיוחדים של הצטיידות, שירותים רפואיים וכיוצא בזה. אכן, מציאות חדשה, לראשונה בתולדות המדינה, שאליה נדרשו להסתגל כולם - התושבים, עובדי המגזר הפרטי והציבורי, המשפחות ובני הגיל השלישי. שינויים דרסטיים אלו אילצו את הציבור ללמוד, בזמן קצר ומרוכז מאוד ובאופן הישרדותי משהו, כיצד להתאים את חייהם במגוון רחב של היבטים, כולל אופן התקשורת, דרכי ההצטיידות, שיטות חינוך חדשות, פעילויות קהילתיות ומשפחתיות מקוונות ועוד. אכן, תור הזהב של הדיגיטל בישראל, ואפשר לומר שבשעה טובה.
בשבוע שעבר ניהלתי שיחת וידיאו עם סבי וסבתי. העמותה לניצולי שואה התקינה בביתם את התוכנה והמצלמה, ולמרבה הפתעתי הם למדו תוך זמן קצר מאוד כיצד להפעילה כמעט באופן מוחלט. כמובן שמאמציי בשנים עברו לקרב אותם לטכנולוגיה לא נשאו פרי, אלא רק עכשיו – בעת חירום – ועם התמריץ לשמור על קשר עם הילדים והנכדים, התמונה השתנתה. שינוי זה אינו רק נחלתם של סבי וסבתי, אלא של עובדי הסקטור הציבורי והרשויות המקומיות, שנדרשים, גם במסגרת עבודתם וגם במסגרת משפחתם, להסתגל וללמוד מהר את יתרונות החדשנות הטכנולוגית של המאה ה-21. שיחות וידיאו, שיתופי מסך, ניהול משימות מרחוק ושמירה על תפקוד משרדם באמצעי הדיגיטל שהיו פופולריים במגזר הפרטי, וספציפית בהיי-טק, מצאו את דרכם אל מערכות שמרניות, מיושנות וכאלו שנרתעות מחידושים, ואולי למעשה היו חסרות מוטיבציה כלל להתחדש. מגמה זו של מתן שירות לציבור וניהול תהליכים פנימיים באמצעים דיגיטליים ובטכנולוגיות כחול-לבן שיושבות על המדף כבר תקופה ארוכה יעודדו את ראשי הרשויות ומקבלי ההחלטות לאמץ יותר במהירות ובקלות את הפרקטיקות הללו, מה שטרום משבר הקורונה נראה היה כבלתי אפשרי כמעט, בפרט ברשויות בינוניות וקטנות.
צאתנו מהמשבר תחייב, לטעמי, את ראשי הרשויות להתכנס לצורך זיהוי וטיפול באבטלה סמויה וחוסר יעילות במחלקות השונות. ההנחיות לצמצום כוח האדם עד ל-20% בלבד והשארת החיוניים ביותר משמשות כהזדמנות ללמוד על השכבות החיוניות ברשות ואולי להתייעל ולהסיר את השכבות המיותרות, ייתכן שבאמצעות דיגיטציה של חלק גדול מהן. מהלכים אלו ישפיעו מיידית על רווחת התושבים, יפנו משאבים תקציביים לטובת תשתיות, דיגיטציה של שירותים לתושב ולעסקים, תקשור מסרים מהיר וישיר, הפעלת משלוחים ולוגיסטיקה מקוונת וכן קיצור זמנים של תהליכים בירוקרטיים, כפי שפתרונות תוכנתיים קיימים שונים כבר יודעים לעשות שנים רבות ברשויות מתקדמות וגדולות בארץ ובעולם, ובוודאי בסקטור הפרטי.
גם התושבים והקהילות בעיר, המהווים את המארג האנושי, יאמצו, לדעתי, שינוי התנהגותי. התקופה האחרונה הביאה לפתחנו אתגרים חברתיים גדולים ומחויבות לאחדות ולערבות הדדית בדמות סיוע לשכנינו בני הגיל השלישי, חלוקה הדדית בנטל, יוזמות קהילתיות מיוחדות, שיתוף פעולה עם הרשויות וסיוע בציות ובהבנת ההנחיות. המדיה הדיגיטלית היא שאפשרה להסתגל ברמה המשפחתית, הקהילתית והעסקית למצב תוך זמן קצר. על כן אני צופה שגם ציבור משלמי הארנונה יצפו ויהיו בשלים לטרנספורמציה הדיגיטלית הזאת.
משבר הקורונה הביא לשיתופי פעולה מהירים יותר בין הסקטור הפרטי והציבורי, וזאת בזכות מידת הזמישות (זריזות וגמישות) הגבוהה של חברות וחוסר הברירה בסקטור הציבורי להיעזר באמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד עם המגבלות, בעיקר לניהול תהליכים פנימיים, כדוגמת עבודה מרחוק ושיחות וידיאו. לשימוש באותם אמצעים לא נעשתה עבודת "ניהול סיכונים" טיפוסית מצידן של הרשויות, מסיבות ברורות, והמשמעויות גם בעייתיות מבחינת הרשות. הפרסום באשר לחולשת אבטחת המידע של זום וזליגת המידע הפוטנציאלית מתוכה – בטוחני כי הרעידו כמה כיסאות של עובדי רשויות, שהשתמשו בפלטפורמה זו כאמצעי התקשורת העיקרי.
על אף שאני קורא לרשויות להיערך לביצוע שינויים אלו, ויפה שעה קודם, חשוב לי להזהיר מפני הסיכונים שבביצוע מעבר זה באופן חד ובלתי מבוקר. החל בדיגיטציית-יתר ובניהול תהליכים אלו על ידי מחוסרי הניסיון, שיכול לחשוף את הציבור לבעיות אבטחת מידע, ובפוטנציה גם לפגיעה חמורה בפרטיות. נדרשת הגנה יתרה ומשנה זהירות באיסוף וניהול המידע ברשויות השונות. גם במשרדי הממשלה מבינים זאת, ועל כן בלמו את המהלך להעביר מידע על נדבקים לרשויות מחשש לזליגה. זמישות היא שם המשחק החדש. הרשות מבינה זאת אך היא גם מחויבת בזהירות גבוהה יותר מזו שבסקטור הפרטי. כולנו רוצים לרתום את הטכנולוגיה לטובתנו, באחריות הנדרשת. ממשבר זה נוכל לצאת מחוזקים ולהביא בשורה חדשה שתטיב עם כולנו. זה הרגע וזו השעה.
הכותב הוא יזם סדרתי, שותף־מייסד במרכז החדשנות היירואד לטכנולוגיות אורבניות וממייסדי סוכנות אינדיהאב.
04/05/20 13:03
6.52% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ניר מלק (43) מונה ליועץ בכיר לערך עסקי בסאפ ישראל. במסגרת תפקידו יסייע מלק ללקוחות בישראל לזהות ולכמת את הערך הכספי עבורם מפתרונות סאפ השונים. תהליך עבודת היועץ תכלול איסוף מידע בתחומי אסטרטגיה, תהליכים ונקודות לחיזוק הארגון, זיהוי פתרונות רלוונטיים, הבנת הערך הכספי שיראה הארגון במישורי החסכון, היעילות, הגדלת המכירות והרווחיות ועוד.
לניר ניסיון רב בתחום הייעוץ הטכנולוגי. בתפקידו הקודם שימש כיועץ ומנהל ב-KPMG בבוסטון, ארה"ב. למלק תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, MBA מאוניברסיטת בוסטון, ארה"ב, ותואר שני נוסף במערכות מידע, גם הוא מאוניברסיטת בוסטון.
04/05/20 16:05
6.52% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"חלק מהרשויות המקומיות בישראל אינן ערוכות להתמודד עם מתקפות סייבר. הרשות להגנת הפרטיות, מערך הסייבר ומשרד הפנים נוקטים בפעולות אך אין בכך לסייע או מענה מספק למכלול הסיכונים".
כך כותב מבקר המדינה, מתניה אנגלמן, בפרק על ערים חכמות ורשויות מקומיות בדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום. המבקר מציין, כי "האחריות להתמודד עם איומי סייבר מוטלת על הרשויות, אולם כל אחת מהן מתמודדת עם האירועים בהתאם ליכולותיה ולמודעותה בדבר חשיבות הנושא". בהמלצותיו, מציע המבקר לשכפל את המודל של מרכז בקרת סייבר שקיים במגזר הממשלתי, ומעיר שלמרות הקריטיות של הנושא ברשות המקומית הדבר לא נעשה.
המבקר מתריע גם על חשש לפגיעה בפרטיות. "הטכנולוגיות החדשות מאפשרות איסוף של סוגי מידע שלא היה אפשר לאסוף קודם, את הצלבת המידע עם מקורות מידע אחרים בתוך הרשות או מחוצה לה, את עיבודו לשם זיהוי מגמות כלליות ולשם יצירת פרופילים אישיים של תושבים ושימוש בו באופן שאינו מבוקר ואינו מוסדר", מזהיר המבקר. הוא מעיר, כי תושב הרשות חשוף לאינסוף כלים לאיסוף מידע בעיר חכמה, ואין לו כל אפשרות להימנע מכך". בדוח מצוין, כי הערות על כך היו בדו"חות של המבקר משנת 2017, אולם הן לא מיושמות במלואן. מערך הסייבר הלאומי כתב למבקר בתגובה, כי נעשים מאמצים רבים לטפל בנושא יחד עם הגורמים האחראים במשרד הפנים.
הרשות להגנת הפרטיות מסרה, כי העבירה לידי משרד מבקר המדינה דוגמאות אחדות לאירועי אבטחת מידע ברשויות המקומיות שהתרחשו בשנת 2018 ופירוט הצעדים שננקטו על ידה בנוגע להם, כגון - חשש לפרצה בפורטל של חברה שמספקת שירותים לרשויות המקומיות; באתר אינטרנט של אחת הרשויות המקומיות נחשף מידע אישי ורגיש (סיכום מידע רפואי, תעודת לידה ועוד). בשני המקרים נפתח ברשות תיק אכיפה מינהלי בנושא.
אין גורם מתכלל בניהול הערים החכמות המבקר בדק במהלך השנה שעברה את היישום של ערים חכמות ברשויות ואת תפקוד כל הגורמים הרבים שעוסקים בישראל בנושא הזה. הביקורת נעשתה במשרד לשוויון חברתי ובמטה ישראל דיגיטלית, במשרד הפנים, ובמערך הסייבר הלאומי שבמשרד ראש הממשלה. המבקר מצא, כי קיימת כפילות וחוסר תיאום בין המשרדים השונים. ההמלצה העיקרית של המבקר, שמופיעה כמה פעמים בדו"ח, מדברת על הקמת גורם מתכלל, שיתאם בין כל המשרדים והגורמים הרבים העוסקים בעיר חכמה.
מטה ישראל דיגיטלית מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2019, כי לעמדתו, "המטה ומשרד הפנים משמשים הלכה למעשה כגוף 'מתכלל', שבפועל יוצר סטנדרטים, מקדם שיתוף פעולה בין רשויות, מרכז ידע ותומך במהלכים של הרשויות". המבקר סבור אחרת, ובחלק אחר של הדו"ח הוא חוזר על מסקנתו, כי "כל הגורמים שנוגעים בנושא מצביעים על הקושי בתיאום ואף סבורים כי יש מקום להעמיד גורם מתכלל".
רק 95 מנמרים בכל השלטון המקומי
בדו"ח מובאת התייחסותה של ליאורה שכטר, יו"ר פורום המנמ"רים ברשויות. שכטר מתריעה בהתייחסותה, כי בחלק ניכר מהרשויות אין מנמ"רים. על פי נתוני משרד הפנים, מתוך 257 רשויות, רק ב-95 רשויות יש מנמ"רים, חלקם במיקור חוץ. "מחסור זה מהווה מכשול אמיתי בהכנסת טכנולוגיות לרשות המקומית", אומרת שכטר. "חשוב לציין, כי לא בכל רשות מקומית נדרש אדם במשרה מלאה, יש בהחלט רשויות קטנות שבהן ניתן להגדיר שירות משותף/אזורי. אולם הן מעמד האיש הטכנולוגי ברשות והן השכר שניתן להעניק לו מהווים מכשול אמיתי בהשגת כוח אדם איכותי", אומרת שכטר.
בהתייחסה לנושא של ערים חכמות ברשויות אמרה שכטר: "כיום כל רשות מקומית במדינת ישראל מתנהלת באופן עצמאי, ולכן ההתקדמות בתחומי הדיגיטציה והערים החכמות מושפעת בעיקר ממובילי הדעה ברשות". בהמשך היא מזהירה, כי "והיה ונמשיך במסלול זה, הערים הגדולות ימשיכו להתקדם, ובמהירות, והרשויות הקטנות, לאור העדר משאבים, ייוותרו מאחור. הפער בין הרשויות במדינת ישראל יילך ויגדל, ובטווחי זמן קצרים".
לגבי נושא הגנת הפרטיות, אומרת שכטר, כי למרות שהוגדרו סטנדרטים בתחום הגנת הפרטיות, " אין לרשויות יכולת לממש את ההנחיות ואין כל תמיכה ממשלתית וסיוע למימוש, ומתן תקציב לרשות קטנה ובינונית שאין לה איש טכנולוגי אינה אפקטיבית".
מטה ישראל דיגיטלית השיב למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2019, כי יש לבחון לעומק את ההמלצה ואת משמעויותיה עם כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה ולראות אם יש מקום לפעולה זו. עוד צוין על ידם, כי בימים אלו מטה ישראל דיגיטלית ומשרד הפנים מגבשים תוכנית אסטרטגית מלאה ורחבה לדיגיטציה בשלטון המקומי, וכי נושא זה נמצא לפתחם במסגרת הבחינה. המטה עמד בתשובתו על השוני בין המגזר הממשלתי לשלטון המקומי, ועל כך שלרשויות שונות יש צרכים שונים, כוח אדם שונה ומערכות שונות. המטה ציין עוד בתשובתו, כי לעמדתו, "לא נכון יהיה להקים גוף ממשלתי שיפתח עבור הרשויות את השירותים באופן ריכוזי".
04/05/20 10:58
4.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: טלי ברוסטובסקי, סמנכ"לית מוצר בחברת הפינטק קוינמאמה.
ותק בתפקיד: שנה וחצי.
תפקידים קודמים: שבע שנים סמנכ"לית מוצר בפאנגו, ולפני כן מפתחת ומנהלת מוצר בפיוניר.
השכלה / שירות צבאי: תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון, ובהמשך השתתפתי בתוכנית Tapas MBA, שהעשירה לי את צד הביזנס. שירות ב-8200.
משפחה: נשואה ואמא לשתי בנות, בנות שבע וחמש.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
גדלתי עם אבא מפתח תוכנה, אז המודעות תמיד הייתה בבית. הוא אמנם לא הסכים שיהיה מחשב בבית עד גיל 12 (כדי לא להביא את העבודה הביתה), אבל זה היה נורמלי בתחילת שנות ה-90'.
אני זוכרת שבתור ילדה מאוד אהבתי ספרים של "בחר לך הרפתקה" ואפילו כתבתי כמה סיפורים כאלה. אבא שלי ראה אותם ואמר לי שזה ממש כמו העבודה שלו, אז ידעתי שזה משהו שארצה לעשות כשאהיה גדולה.
כשכבר עסקתי בפיתוח כמה שנים, ואפילו התנסיתי בניהול צוות, הבנתי שאני מעדיפה לצמוח לרוחב ולא רק למעלה, שחשוב לי להבין למה אני עושה את מה שאני עושה ולהיות חלק מהתכנון. וכך בניתי לעצמי את תפקיד המוצר הראשון. מאז אני רק לומדת ומשתכללת. היום זה נהיה מקצוע מאוד מבוקש, אני שמחה שהבנתי את זה בין הראשונים ויצרתי מזה קריירה.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
בטוח שיש, אבל אני חושבת שזה הולך ופוחת. כשאני למדתי מדעי המחשב היינו ממש מעט נשים בתואר, וצחקו על זה שכל הבנות נמצאות בתעשייה וניהול. אני רוצה להאמין שבסוף אנשים בתעשייה מתקדמים בהתאם ליכולות שלהם ולא על פי מגדר. אני באופן אישי תמיד עבדתי במקומות שהיה בהם רוב גברי מוחלט, אבל לי זה רק גרם להבליט את היכולות הייחודיות שלי. בעיניי, צוות משולב של נשים וגברים יכול לעבוד טוב יותר. לא תמיד זה פשוט, כי יש הרבה פעמים מנטליות צבאית מאצ'ואיסטית שמשתלטת, אבל פה בדיוק ההזדמנות שלנו להביא משהו אחר לשולחן.
אני כן פוגשת הרבה פעמים נשים שמפחדות מקריירה, שרוצות משפחה ולא מבינות איך אפשר גם וגם. האיזון לא פשוט, ודורש בן-זוג תומך, אבל הוא בהחלט אפשרי, וזה גם מודל טוב לילדים. למרבה המזל, אני עובדת בחברה שמאפשרת לי ליהנות משני העולמות - גם להתפתח ולעשות תפקיד משמעותי ומעניין וגם להרגיש שאני לא מפספסת את המשפחה שלי ואת הרגעים הקטנים והחשובים.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
אפליה ממש - לא. אבל היה לי מקרה לפני כמה שנים שבו הייתי צריכה להגיע לפגישה באיזו חברה שתכננו איתם שת"פ. התקשרתי למנכ"ל לקבוע פגישה והוא שאל: "זאת רק את? או שיבוא גם מישהו מהטכנולוגיות?" בביטחון מלא אמרתי שזאת רק אני, ואני מהטכנולוגיות. המשכנו לדבר עוד כמה דקות ואני חושבת שמהר מאוד הוא הבין שאני יודעת על מה אני מדברת, "למרות" שאני אישה...