חברת אבטחה מאמסטרדם, העונה לשם ThreatFabric, זיהתה ברשת דוגמאות חדשות של הסוס הטרויאני "סרבראס", שגונב קודים עבור סיסמאות אימות מבוססות שני משתנים שמייצרת האפליקציה Authenticator של גוגל עבור ארגונים כמו בנקים אינטרנטיים, חשבונות דואר אלקטרוני בענן וכן חילופי מטבעות קריפטוגרפיים. הסוס הטרויאני המעודכן הזה תקף כבר וכמה פלטפורמות של ניהול והמרה של מטבעות וירטואליים, כולל בורסת המטבעות האמריקאית קווינבייס, וברשימה יש מוסדות פיננסיים חשובים נוספים סביב העולם וכן אפליקציות של רשתות חברתיות כולל היטפיי, ווירקס, קסאפו ועוד. לפי חברת האבטחה, מדובר כנראה עדיין בשלב הניסוי של הגירסה הנוכחית של תוכנת הפריצה, מכיוון שהיא לא מצאה ברשת האפלה פרסומות להפצתה. עם זאת, היא מעריכה שההפצה קרובה. הזיהוי הראשוני של סרבראס כבר התרחש ביוני שעבר, אד התברר, שמדובר במוצר שבעצם מציע שירותי רושעה-לפי-שימוש. מאז הוא עבר עדכון, שמאפשר לו, כאמור, לגנוב קודים גם אם הם מבוססים על שני משתני הגנה, וכן בעל יכולת לזהות קודים מספריים וקודים שמשורטטים על המסך. עם ההשתלטות על המכשיר הוא יכול להוריד את כל התכנים שלו ולהעניק שליטה מלאה מרחוק, כולל גישה לחשבונות בנקים ולאפליקציות המרת מטבעות. הדו"ח מציין עוד שני סוסים טרויאניים נוספים להפעלה מרחוק: "הידרה" ו-"גוסטף". השנייה תקפה, לפי הדיווח, בנקים אוסטרליים וקנדיים, אתרי ממשל וארנקי מטבעות קריפטוגרפיים, בעוד "הידרה" תקפה בעיקר בנקים טורקיים וארנקים המבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, אך החלה לאחרונה להרחיב את הפעילות שלה. אחת הדרכים היעילות למניעת התקפות תפעול מרחוק היא להשתמש במפתח אימות פיזי, כי במקרה כזה ההאקר זקוק להתקן הפיזי ברשותו כדי לבצע התקפה מוצלחת.

התפרצות נגיף הקורונה מעוררת דאגה רבה. בדיוק בשל כך כולנו מבינים שדבר משמעותי שחשוב להימנע ממנו הוא שמועות שווא ופייק ניוז אודותיו. עד כה זה נראה שהעניין גם די מצליח, לפחות יחסית, אבל במקרה המסוים הבא, מי שטרח להפיץ מידע כוזב שכזה הוא דווקא דמות מוכרת בעולם הטכנולוגי - סטיב ווזניאק, מייסד שותף של הענקית אפל. אנשים שנחשבים כ"מנהיגים" בקהילה העולמית נמנעים ברובם מלומר או לפרסם ברשתות החברתיות משהו שעלול לפתח פאניקה בכלל, ועל אחת כמה וכמה על נושא נפיץ ומבעית כמו הקורונה. זו בדיוק הסיבה לכך שמה שהעלה ווזניאק לטוויטר כציוץ אתמול (ב'), גרם לעוקביו ולגופי תקשורת להרים גבות מודאגות, וגבוה. מי שזכה לכינוי "ווז" פרסם הודעה שהבהילה את אוהדיו, ושבעצם אמרה בפשטות שאפשר שהוא וזוגתו נשאים או חולים בקורונה מאז ששבו מסין ב-4 בינואר האחרון. ווזניאק אפילו הפנה סוג של האשמה כלפי עצמו וכלפי אשתו, ג'אנט, כשכתב שאפשר שהשניים היו בעצם הראשונים (patient zero) שהביאו את הנגיף מסין לארה"ב. Checking out Janet’s bad cough. Started Jan. 4. We had just returned from China and may have both been patient zero in U.S. (@ West Coast Sports Institute in Santa Clara, CA) https://t.co/MRNHqithEU — Steve Wozniak (@stevewoz) March 2, 2020 כידוע לכל, הקורונה החלה את דרכה בעיר ווהאן, שהיא בירת מחוז חוביי, בסין, ואז החלה להגיע לכל רחבי הארץ ואחר כך לשאר העולם. בשבוע שעבר נרשמו בארצות הברית המקרים המאושרים הראשונים של המחלה, וגם המתים הראשונים ממנה. לפיכך אפשר שתזמון הציוץ נראה לווזניאק סביר, אך מסתבר שהוא בעצם היה פשוט אזעקת שווא, לפחות לכאורה. [caption id="attachment_311178" align="alignnone" width="600"] נגיף הקורונה. אילוסטרציה: BigStock[/caption] כתבת USA Today, ג'סיקה גוין, צייצה בטוויטר עדכון מאוחר יותר ביום האתמול, אחרי ששוחחה עם אשתו של ווזניאק על מחלתה. גווין פרסמה כי ג'אנט אמרה לה שמדובר בסך הכל בזיהום בסינוסים, כך לפי האבחון של רופאה שבדק אותה. ידוע כי ווזניאק לא מחזיק בחשבון פייסבוק - באפריל 2018, בעקבות הקריאה הציבורית למחוק את פייסבוק (DeleteFacebook#), שהגיעה לאחר חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקה בישר שותפו המיתולוגי של סטיב ג'ובס שהוא מצטרף לגל המחאה וסוגר את חשבון הפייסבוק שלו. בנוסף, אפשר שהוא גם לא מבין בדיוק עד כמה פרסומים של מפורסמים כמותו הופכים בקלות לוויראליים וממהרים להיות מופצים כיום. לפי גיזמודו, הוא קישר את חשבון Swarm שלו לטוויטר, וזה מה שהביא לכך שצבר מאות אלפי עוקבים (נכון לעכשיו יש לו כ-628,300 כאלו). כאשר אדם בעל כל כך הרבה עוקבים מפרסם שהוא עלול להיות נשא של קורונה, ושאשתו אולי אפילו חולה בנגיף לאחר שהשניים שהו בסין ושבו לארה"ב, ומאות אלפים נחשפים לכך, משם השמועות פשוט עושות לעצמן כנפיים. ווז, שלבטח לא היה בעל כוונה רעה, צריך ללמוד מהמקרה הזה שלפעמים מוטב לחשוב פעם, פעמיים ושלוש, לפני ציוץ חפוז בנושאים נפיצים. ולנו נותר רק לשמוח על הדיווח שלג'אנט ולווז שלום, ולקוות שגם לעולם יגיעו בשורות טובות אודות הנגיף ובקרוב.

ביום ו' האחרון הודיע הוותיקן כי הוא משתף פעולה עם מיקרוסופט ויבמ לצורך קידום התפתחות אתית לתחום הבינה המלאכותית, וכן בקריאה לפיקוח רגולטורי על טכנולוגיית זיהוי הפנים, המכונה FRT (ר"ת Facial recognition technology), כך על פי רויטרס. שלושת הארגונים המקדמים את ההתחייבות, המכונה "קריאת רומא לאתיקה של AI", ציינו כי על הבינה המלאכותית לכבד את פרטיות האדם ולעבוד ללא משוא פנים תוך התחשבות בזכויות אדם. האפיפיור פרנציסקוס הביע חששות מהפצת הטכנולוגיות המתבססות על AI, והוותיקן הראה את תמיכתו בדברים בנאום בשמו של האפיפיור, שהוקרא באירוע בו השתתפו נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', וסגן נשיא יבמ, ג'ון קלי. [caption id="attachment_263828" align="alignnone" width="600"] תכונת זיהוי הפנים. אילוסטרציה: ליה קולטירינה, BigStock[/caption] "האסימטריה הזו, שבאמצעותה מעטים בודדים יודעים הכל עלינו בזמן שאיננו יודעים עליהם דבר, מקהה מחשבה ביקורתית ומימוש חופש מודע", נאמר בקטע ממכתב שנכתב מטעם האפיפיור. בהמשך נאמר גם כי "אי השוויון מתרחב מאוד; ידע ועושר מצטברים בידיים בודדות, עם סיכונים חמורים לחברות דמוקרטיות". המסמך המשותף התייחס באופן ספציפי לניצול פוטנציאלי של טכנולוגיית זיהוי פנים. "יש לעודד צורות רגולציה חדשות, כדי לקדם שקיפות ועמידה בעקרונות אתיים, במיוחד לטכנולוגיות מתקדמות שיש בהן סיכון גבוה יותר להשפיע על זכויות אדם, כמו זיהוי פנים", נכתב במסך. בהתייחסו לדברים אמר סמית' במפגש כי ה-AI "חייבת להיות מונחה על ידי עקרונות אתיים חזקים הבונים על מסורות זכויות אדם גלובליות". פרנצ'סקה רוסי, מדענית מחשב האמונה על תחום אתיקת ה-AI העולמית של יבמ, אמרה: "הוותיקן אינו מומחה לטכנולוגיה אלא לערכים. שיתוף הפעולה נועד לגרום לוותיקן ולחברה כולה להבין כיצד להשתמש בטכנולוגיה זו עם ערכים אלה". כרגע לא ברור האם ישנן גם חברות טכנולוגיה אחרות שעתידות לחתום על האמנה, או כיצד החותמים ייישמו את העקרונות שמופיעים בה. יכולות זיהוי פנים בידי גורמי אכיפת החוק - האם זה מוסרי? כדאי לזכור כי גורמי אכיפת החוק ברחבי העולם משתמשים במערכות זיהוי פנים בכדי לחקור פשעים. בנוסף, חברות Fortune 500 השתמשו ב-AI כדי לסנן מועמדים לעבודה בעסקיהן. מדובר על שתי דוגמאות לשימושים דרמטיים ביכולות המתקדמות, שתוכנה לא מדויקת או מוטה המשמשת לשמם עלולה להוביל לפגיעה בבני אדם ובזכויותיהם הבסיסיות. [caption id="attachment_311417" align="alignleft" width="300"] Clearview AI[/caption] אם נדרשת עוד דוגמה להשלכות של השימושים הלא אחראיים בתחום, הרי שהיא מגולמת בדיווח מהשבוע שעבר, על מאגר הלקוחות של Clearview AI – חברת זיהוי הפנים השנויה במחלוקת – שנפרץ. החברה אספה שלושה מיליארד תמונות מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות, ואלו היוו את הדטה בייס שלה, שנמכר יחד עם יכולות זיהוי פנים לרשויות אכיפת החוק בעולם. ההתרעות והחששות מכשל באבטחת הנתונים שבידי Clearview AI היו רבות והפריצה, שאמנם לא הגיעה אל הצילומים שבמאגר, הציפה את החשש מפני דליפת הנתונים האישיים הללו של מרבית תושבי כדור הארץ לידיים לא נכונות. לפי הדיווחים, מיקרוסופט ויבמ דחו בעבר שתיהן הצעות עסקיות, כאשר חשו שלא בנוח עם השימוש בטכנולוגיה זו.  ביולי 2018 פנתה מיקרוסופט מיוזמתה ובאופן חסר תקדים אל הקונגרס האמריקני בבקשה לחקור את היכולת החדשנית ולפקח אחר השימוש בה, ובכך הייתה לענקית הטכנולוגיה הראשונה לדרוש רגולציה על התחום. נשיאה כתב בפוסט שפרסם בבלוג החברה כי על הממשלה להקים ועדת מומחים דו-מפלגתית לצורך כך, ודיווח בדבריו כי מיקרוסופט, שמספקת טכנולוגיית הכרת פנים לכמה עסקים, כבר דחתה מספר בקשות של לקוחות לפרוס את הטכנולוגיה במצבים שהיוו לסברתה "סיכונים לזכויות אדם". עם זאת, הוא הגן על החוזה של החברה עם רשויות ההגירה ואכיפת המכס של ארצות הברית, באומרו כי בקשרים אלו לא נעשה שימוש ב-FRT. גם כעת, במקביל לקידום היוזמה עם הוותיקן, הענקיות מעמק הסיליקון משתדלות להציג כיצד הן פועלות לנטרול השפעה רעה של הטכנולוגיות החדשניות, וניצולן שלא באופן אתי. כך למשל, אחת היוזמות שבהן מתמקדת יבמ היא החובה, לדידה, לשילוב רופאים בעת שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית לצורך המלצות בריאות. ההליך הזה אולי יסרבל מעט את הביצוע אבל ישמור על אתיקה מקצועית. היוזמה הזו יושמה כבר במסגרת עסקה עם בית החולים לילדים מרומא, Bambino Gesù, שבבעלות הוותיקן. בשותפות הספציפית הזו ייתמקדו בפיתוח טכנולוגיות להאצת הליכי האבחונים והטיפול בחולים בעלי גידולי מוח.

הטיפול בנגיף הקורונה מייצר הזדמנויות ואתגרים לחברות ישראליות, אשר מפתחות רעיונות למאבק במחלה, הן ברמת האבחון, והן ברמת המניעה והטיפול מרחוק. כבר כעת מטפל המרכז הרפואי שיבא בשוהים המבודדים במתקן מיוחד, באמצעות טכנולוגיות של טלה-רפואה, שפותחו על ידי חברות הזנק ישראליות. עובדה זו הניעה את מנהל המרכז הרפואי, פרופ' יצחק קרייס ליזום בשבוע שעבר האקתון אד הוק של מדענים, חוקרים, יזמים וחברות סטארט-אפ, במטרה לקבל מהם רעיונות לפיתוח מוצרים ויישומים, שישרתו את הצרכים של בית החולים. ההאקתון נערך במרכז החדשנות של שיבא והמשתתפים בו חולקו לחמש קבוצות: ריפוי, דיאגנוסטיקה, בקרה ומניעת זיהומים, ניטור באמצעי בינה מלאכותית וטיפול רפואי דיגיטלי, כאשר בראש כל קבוצה עמדו מומחה ואנשי צוות מטעם שיבא. [caption id="attachment_306070" align="alignnone" width="600"] שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא תל השומר. צילום: אלעד גוטמן[/caption] שימי ארנסט, מנמ"ר המרכז, שהיה שותף למיזם ועמד גם בראש קבוצת הטלה-רפואה, יחד עם ד"ר מאיה ברקאי, אמר כי הועלו מספר רעיונות בתחום הטיפול מרחוק באלו שנפגעו מהנגיף. "באחד מהם", סיפר ארנסט, "הוצג רובוט שיודע לערוך פעולות לוגיסטיות, המאפשרות לבצע תהליכי טיפול בחולים, מרחוק, ללא כל מעורבות של אדם אנושי". "למשל", אמר עוד ארנסט, "הוצג רעיון של רובוט שיודע לקחת את הארוחות עבור החולים המבודדים, לשנע אותן עצמאית מהמרכז שבו הם מסופקות ולהגיש את זה ישירות לכל חולה בחדרו, ללא כל מערבות של אדם. כיום יש אמנם שימוש ברובוטים, אבל זה משולב בבני אנוש, ופה מדובר על תהליכים אוטומטיים לחלוטין". [caption id="attachment_311196" align="alignnone" width="600"] חדר הבקרה על המתקן המבודד בבית החולים שיבא בתל השומר. צילום: דוברות שיבא[/caption] רעיון נוסף שהועלה מבוסס על AI, והוא היכולת לאתר אנשים שעלולים להידבק מהנגיף בגלל שהיו במגע עם נשא, לפנות אליהם ישירות, ולא באופן פומבי, ולהזהיר אותם. כאמור, הרעיונות האלו ואחרים שהועלו בקבוצות האחרות נבדקים כעת על ידי הצוותים של בית החולים. "חילקנו את הפתרונות לטווח הקצר ולטווח הארוך, אנו ממיינים אותם ואת אלו שנחליט לאמץ. נמצא את הדרכים לשתף איתם פעולה", הבטיח ארנסט. מלבד ארנסט, היו בוועדת ההיגוי של ההאקתון ד"ר איל צימליכמן, פרופ' גליה רהב, פרופ' גילי רגב-יוחאי, פרופ' רוברט קלמפנר, פרופ' דרור חרץ, ד"ר עמית שרון, ד"ר גליה ברקאי, ד"ר גדי סגל, ד"ר סילבי לוריא, צוות יחידת המיחשוב - ובני בן לולו, וצוות החדשנות - ליטל שנידרמן ויעל קויאט-ליבנה. יצויין כי ההקאתון שודר בשידור חי לרשות החדשנות של ממשלת שוויץ, על ידי משרד החדשנות הפעיל בשגרירות שוויץ בישראל.

"תעשיית הנדל"ן המסחרי מפגרת מאחור בכל הקשור לטכנולוגיה. הפלטפורמה שפיתחנו, מבוססת בינה מלאכותית, מספקת לשותפים ולמשקיעים שלנו יכולות איתור וניתוח מעמיקות של הזדמנויות השקעה בנדל"ן מסחרי, בפרקי זמן קצרים ביותר", כך אמר אור הילטש, CTO ומייסד משותף, Skyline AI. החברה הוקמה בסוף 2017 על ידי ארבעה יזמים: הילטש, גיא ציפורי, המשמש מנכ"ל, עירי עמירב, סמנכ"ל פיתוח עסקי, ואמיר לייטרסדורף, יו"ר ונשיא Skyline AI. החברה מונה 40 עובדים - עשרה יושבים בניו יורק, והשאר בארץ. מאז הקמתה היא גייסה 25 מיליון דולרים בשני סבבי גיוס, בהובלת קרן סקויה קפיטל, ו-TLV פרטנס. משקיעים נוספים הם DWS, זרוע הנדל"ן של דויטשה בנק, ו-JLL, חברת נדל"ן מסחרי אמריקנית. Skyline AI פיתחה פלטפורמה, האוספת נתונים מ-150 מקורות מידע שונים הקשורים לענף הנדל"ן, כגון דמי השכירות, ריחוק הנכס ממרכז העיר, קרבה לבתי ספר, התחבורה הציבורית באזור ועוד, ומנתחת נתונים אלה על מנת לקבוע האם רכישת הנכס תניב הזדמנות עסקית. "אנו נעזרים בטכנולוגיה של בינה מלאכותית של AWS (אמזון ווב סרוויס) שנים רבות לטובת השקעות בנדל"ן בארה"ב", הסביר. "לוקחים מידע ציבורי על המשכנתאות בסוג נדל"ן שאנו עוסקים בו, מולטי-פמילי, המגיע דרך סוכנויות פדרליות, שמחויבות לחשוף פרטים פיננסיים של הנכס כחלק מהתהליך. כך אנו יודעים לזהות יחסים, או קבוצות של יחסים -  שהולכות 'להכות' את השוק בכל הקשור לביצועי הנכס. לאלגוריתם שפיתחנו יש היכולת לומר כי נכס מסוים, לפי מאפיינים בסיסיים - כגון ריחוק ממרכז העיר, איכות בתי הספר באזור, פרופיל דמוגרפי של השכונה ועוד – 'יכה' את השוק בצמיחה בדמי השכירות". כך, ציין, "הכלי של AWS מספק חיזוי ומנסה להעריך ולאמת מכל מיני כיוונים. אנו משתמשים במערכת כדי לרכוש נדל"ן בארה"ב ולהוכיח את אמיתות החיזוי. יש לנו שני סוגי לקוחות: האחד, המשקיעים בנדל"ן מסחרי והשני הוא גופי נדל"ן גדולים, המעוניינים לחבור אלינו בשל הטכנולוגיה שלנו – על מנת להקנות  לעצמם יתרוןמול מתחריהם". "אנו יושבים על הענן של AWS שנים רבות", אמר  הילטש, "וצורכים ממנו שירותים רבים, כגון AWS Lambda, Amazon API Gateway, DynamoDB, Aurora, ו-SageMaker לטובת לימוד מכונה, ועוד. אנו בונים בענן גם את הפלטפורמה שלנו, שבאמצעותה האנליסטים שלנו מקבלים גישה לטכנולוגיה. הפלטפורמה שפיתחנו אוספת נתונים ממקורות מידע שונים הקשורים לענף הנדל"ן - ויודעת לשים זרקור על הזדמנויות לרכישה של נכס שיניב תשואה כדאית". הוא סיכם באומרו, כי "הפלטפורמה שפיתחנו מנצלת יישומים מתקדמים של בינה מלאכותית כדי להעריך נכסים ואת סיכויי הצמיחה שלהם ברמת דיוק רבה יותר, ומספקת ניתוחים מעמיקים של הזדמנויות השקעה בזמן קצר ביותר".

מינויו של יניב ליבוביץ' לתפקיד מנהל פעילות SUSE ישראל הפתיע רבים בתעשיית ה-IT. ליבוביץ', בעל ניסיון עשיר בשוק מערכות התוכנה והקוד הפתוח, היה מזוהה במשך שנים רבות עם מתחרתה המושבעת, חברת רד האט, כמי ששימש כמנהל פעילות החברה בישראל, יוון וקפריסין ולפני כן ניהל את פעילותה במסגרת מטריקס, נציגתה בישראל. לפני שנכנס לתפקידו הנוכחי, הוא מילא תפקידים בכירים באמדוקס, שם שימש דירקטור ניהול קשרי לקוחות ולאחר מכן דירקטור פיתוח עסקי ברקספייס. האם לאחר שנים כה רבות ברד האט הייתה לך התלבטות  כלשהי לחצות ל"צד השני" ולקבל את ניהול SUSE ישראל? "ההצטרפות שלי לחברת SUSE הגיעה בעקבות פנייה שקיבלתי מהמנכ"לית, מליסה די-דונטו, אשר עם כניסתה לתפקיד לפני כמה חודשים הציבה לעצמה את השוק הישראלי כיעד אסטרטגי של החברה בשנה הקרובה. "אין ספק, כי המעבר ל-SUSE היה מלווה בלבטים, אבל הם התפוגגו מהר מאוד. גיליתי ב-SUSE חברה משפחתית וחמה, השואפת למצוינות, לחדשנות מתמדת וממוקדת לקוח - ערכים שאני מאוד מתחבר ומאמין בהם. מבחינתי, העובדה ש-SUSE מבינה את החשיבות של השוק בישראל ומשקיעה בו משאבים, לאחר שנים רבות שבהן הפעילות של החברה בארץ הייתה סולידית, היוותה שיקול מכריע, שעודד אותי להיענות לאתגר". מה תוכל לספר על SUSE? "SUSE היא כיום חברת הקוד הפתוח העצמאית הגדולה בעולם והיא מפתחת ותומכת במערכות מבוססות לינוקס וקוד פתוח לסביבות השונות וקריטיות בארגונים בסדרי גודל שונים ומגזרי פעילות מגוונים. אנו מסייעים ללקוחותינו לפשט, לחדש ולהאיץ תהליכים ארגוניים בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית. מבחינתנו, קוד פתוח הוא לא סיסמה אלא זוהי תפיסת עולם ומקור השראה. "זה אולי נשמע טריוויאלי, אך גם חברות שחרתו על דגלן את גישת הקוד הפתוח כבר מתחילות לנעול את התוכנות, והיכולות לבחור הולכות ומצטמצמות. אנו מציעים אלטרנטיבה עם יכולת לעבוד בסביבה פתוחה באמת. לראיה, אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם השחקנים המובילים בעולם. כך אנו מאפשרים למקבלי ההחלטות בארגון, ובראשם ה-CTO, את הליווי והגמישות הזאת לבחור את המענה והפלטפורמה הטובים ביותר באמצעות מעטפת תוכנה מלאה, תמיכה וידע מקצועי כדי לבצע מהלכים בראש שקט". מה עומד להשתנות מבחינת הנוכחות של SUSE בשוק הישראלי? "כמי שמכיר היטב את שוק הקוד הפתוח ומלווה אותו במשך שנים רבות, אני מסכים לחלוטין עם התפיסה, כי SUSE הייתה מתחת לרדאר ולא הצליחה ליצור לעצמה מעמד דומיננטי בשוק המקומי, וודאי לא בהשוואה לפעילות הגלובלית של החברה. עם זאת, אנו במהלך מואץ כדי לשנות זאת, ואת הפירות נוכל לראות כבר במחצית השנייה של 2020. "כחברה המפתחת בסביבת קוד פתוח ומובילה בתחום, יש לשוק הישראלי מבחינתנו חשיבות שהיא גדולה הרבה מעבר לגודלו העסקי, מכיוון שהשוק המקומי מקרין במובנים רבים על השוק העולמי, וכמי שנתפסת כמובילת חדשנות טכנולוגית יש לישראל השפעה גדולה. לכן לאחרונה הקמנו פה את הסניף הישראלי הרשמי הראשון ומוניתי לתפקיד עקב הניסיון וההיכרות הנרחבת של השוק המקומי בפרט ועולם התוכנה והקוד הפתוח בכלל. "חשוב לציין ,שיש לנו קהל לקוחות מבוסס בישראל, אנו נוכחים במרבית הארגונים הממשלתיים, גופים ביטחוניים ולקוחות של ארגונים גדולים - לא מעט בשל השותפות הגדולה שלנו עם סאפ והתאימות המלאה מערכות SAP HANA. כך שבהחלט יש לנו אחיזה טובה. עם זאת, כעת אנו בעיצומה של בניית תשתית חזקה של רשת שותפים וערוצי הפצה שיש להם את ה-know-how, המקצוענות והסטנדרטים הגבוהים שאנו מצפים על מנת להעמיק ולבסס את הפעילות המקומית". דיברת על שינויים בשוק הישראל, האם תוכל להרחיב על התוכניות של SUSE העולמית לשנה הקרובה? "SUSE נמצאת בתנופה משמעותית, ואנו רואים כבר שינויים הודות לכניסה של מנהלים בכירים לחברה, והעוצמה שלנו מתבטאת במספרים: שני שלישים מחברות הפורצ'ן 100 מתבססים על מערכות SUSE Linux Enterprise ויותר מחצית מהעובדים שלנו מתמקדים בפיתוח ובתמיכה. כמו כן, סיימנו את 2018 עם שנה תשיעית ברציפות של צמיחה רבעונית מתמדת בהכנסות, והחברה הצהירה כי היעד הינו  להכפיל את הכנסותיה עד 2023 ולחצות את רף מיליארד דולר. "מעבר למהלכים בעולם הטכנולוגי, החברה גם פעילה בתחום החברתי והסביבתי ומקדמת פעילויות משתלבות עם הערכים ש-SUSE דוגלת בהם. למשל, לאחרונה נתנו חסות לשחיין והפעיל הסביבתי הבריטי לואיס פו, אשר מהווה דוגמה לתעוזה אנושית. כמי שמקדם את המודעות הסביבתית לשינויי האקלים הגלובלי ולשמירה על האוקיאנוסים ועל אנטרקטיקה, הוא התפרסם כששחה בטמפרטורה מקפיאה במי הקוטב. זוהי דוגמה לערכים ולהשראה של SUSE ולפעילותה לקידום מטרות אנושיות נשגבות ולחשוב מחוץ לקופסה תחת הסלוגן 'Dare To Be Different'".

אפל הסכימה לשלם פיצוי של עד כ-500 מיליון דולר כדי ליישב את התביעה נגדה על האטת מכשירי iPhone מדגמים ישנים בלי ידיעת המשתמשים בעת שהשיקה דגמים חדשים, במטרה להשפיע על בעלי המכשירים להחליף סוללות או לרכוש מכשירים חדשים. נגד החברה הוגשה בקשה להכרה בתביעה ייצוגית, וההסדר נועד לסגור את התביעה. לפי המסמכים, החברה מכחישה כי פעלה ממניעים פסולים, אבל הסכימה ליישב את התביעה כדי להימנע מנטל התביעה והעלויות הכרוכות בה. לפי הפרסומים, החברה הסכימה לשלם סכום של כ-25 דולר לכל מכשיר iPhone, שיכול להשתנות ליותר או פחות – בהתאם למספר המכשירים שיהיו זכאים לפיצוי, כשהסכום הכללי יסתכם לפחות ב-310 מיליון דולר. ההסדר כולל את בעלי המכשירים מהדגמים 6, 6S, 6Plus, 7, 7Plus, 6SPlus  ו-SE, שהריצו את מערכת ההפעלה iOS 10.2.1 או גירסה מאוחרת יותר של מערכת ההפעלה. היא כוללת גם אמריקנים בעלי המכשירים 7 ו-7 Plus, שהריצו את מערכת ההפעלה iOS 11.2 או מאוחרת יותר, ועד 21 בדצמבר 2017. כזכור, ב-2017 התלוננו בכלי מכשירי iPhone כי ביצועי המכשירים שלהם הואטו לאחר שעדכנו את גירסת מערכת ההפעלה של מכשיריהם, וכי הדבר גרם להם להניח שהמכשירים הגיעו לסוף דרכם וכי עליהם להחליפם או לפחות להחליף את הסוללה. אפל ייחסה את הבעיה לשינויי טמפרטורה, לשימוש תכוף ולסיבות נוספות, ואמרה כי מהנדסי החברה פועלים לטפל בכך. לאחר שנחשף העניין,אישרה אפל שהיא מאטה במכוון את ביצועיהם של מכשירי iPhone ישנים לאחר שדרוג של מערכת ההפעלה iOS לגירסאות מתקדמות יותר, וטענה, כי האטת מהירות המעבד הייתה מכוונת רק "לספק את חוויית המשתמש הטובה ביותר ללקוחות, שכוללת ביצועים והארכת זמן חיי המכשירים. סוללות ליתיום-יון לא תמיד מסוגלות לספק את שיאי הדרישה כשהן מתיישנות, מה שעלול לגרום לכיבוי פתאומי ולא צפוי של המכשיר במטרה להגן על רכיביו האלקטרוניים. בשנה שעברה שחררנו תכונה למכשירי iPhone מדגמי 6, 6S ו-SE, שמנעה את הכיבוי הפתאומי. עכשיו הבאנו את התכונה הזאת גם לדגם 7 עם גירסת iOS 11.2 ואנחנו מתכננים להוסיף תמיכה למכשירים נוספים בעתיד". הענקית מקופרטינו פרסמה גם התנצלות רשמית והציעה החלפה זולה יותר לסוללות לכל המשתמשים בעלי iPhone 6 ואילך, בנוסף הוציאה עדכון ל-iOS, שיספק למשתמשים "שקיפות רבה יותר לבריאות הסוללה של מכשיריהם".

"אנחנו עומדים בפתחו של הגל השלישי של האנליטיקה - שימוש במידע בזמן אמת של העסק", כך אמר אמיר רסקין, יועץ בתחום האנליטיקה וחבר הוועדה המארגנת של כנס DATA & ANALYTICS Israel 2020 של אנשים ומחשבים, שיתקיים ב-12 במאי. הוא דיבר ברב שיח שנערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים לקראת הכנס. לדבריו, "הגל הראשון היה סטנדרטיזציה של המידע וזמינות שלו. הגל השני תמך באוטומציה עסקית אופטימלית, גם בסיוע אספקת תובנות למנהלים על מה שהיה. הגל השלישי הוא הסתייעות בביג דטה ובאנליטיקה כדי לתכנן מחדש את תהליכי העבודה כך שיהיו אדפטיביים וגמישים". "החשש הציבורי כי אוטומציה של תהליכים בעזרת דטה ואנליטיקה תגרום לאנשים להיות מיותרים התבדה", הוסיף. "המגמה המסתמנת כאפקטיבית כמיוחד היא חיזוק של מרבית העובדים בחברה, ולא רק האנליסטים. הם מקבלים עוצמה (Super Powers) כדי שיוכלו לעבוד. זה משחק היחסים הנכון בין הטכנולוגיה של הבינה המלאכותית לצד העסקי של הארגון. לשם כך, על אנשי הטכנולוגיה להבין מה הביזנס עושה. יש לציין שלא כל הארגונים הם טכנולוגיים ומי שאחראים על השימוש בנתונים הם המשתמשים העסקיים". [caption id="attachment_311627" align="alignnone" width="600"] ליליאן פנחס, סמנכ"לית בליבי טכנולוגיות. צילום: יניב פאר[/caption] ליליאן פנחס, סמנכ"לית בליבי טכנולוגיות מקבוצת טלדור, מסכימה עם קביעה זו: "האתגר בעיני הספקים הוא לשנות פאזה מול מי אנחנו עובדים. עד היום נהגנו לעבוד מול אנשי IT ועכשיו זה עובר יותר לעולם העסקי. המשתמשים העסקיים נותנים את ההנחיות - הם רוצים לראות את התמונה הכוללת ואת האמת הארגונית. בכל לקוח ארגוני שלנו מוקמת יחידת מדעני מידע, שלא יושבת ב-IT". [caption id="attachment_311628" align="alignnone" width="600"] עמית יושע, האחראי על תחום הפלטפורמות והטכנולוגיה בסאפ ישראל. צילום: יניב פאר[/caption] משתתף נוסף בפאנל היה עמית יושע, האחראי על תחום הפלטפורמות והטכנולוגיה בסאפ ישראל, ומי ששימש עד לאחרונה בתפקידים בתחום האנליטיקה בבנק הפועלים. הוא אמר כי "העולם מוטה נתונים ואכן, אנחנו עומדים כיום בפתח הגל השלישי של הנתונים. אם אין נקודת ייחוס חזקה של נתונים בתוך הארגון, הוא מתקשה להצליח. נדרש כיום לשלב בין שני העולמות - המידע הפנימי וזה החיצוני, כדי להפעיל מנועים על בסיס תובנות, שעושים שימוש בכלים כגון RPA ולימוד מכונה. בנוסף, יש נושאים כגון התאמות בנקים שבינה מלאכותית יכולה לעשות טוב כמו בני אדם, שכיום יושבים עם דו"חות ומסכים ומתאימים מספר למספר". על סאפ הוא אמר כי החברה "עוברת שינוי מחברת אפליקציות לפלטפורמות וטכנולוגיות, שאליהן אנחנו מחברים את האפליקציות, עם טיפול בנתונים השוטפים אבל גם מספקים. זאת אנליטיקה מתקדמת. אנחנו נסמכים על שיתופי פעולה ונכנסים בצורה מסיבית לענן. אנחנו עושים שימוש נרחב באנליטיקה המשולבת בתהליך, וכן בתכונות מתקדמות, כגון לימוד מכונה". לדברי שרית לוי, ראשת תחום מידע ומחקר תחבורה ציבורית ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, "מערכת ה-BI המסורתית לא נותנת מענה לצרכים של היום. פעם דיברנו על רישום של כל נסיעה ואילו כיום מדברים על ספירת נוסעים בדלת. אנחנו יודעים איפה האוטובוס נמצא בכל רגע ובכל נקודה, ואילו תשלומים בוצעו. לשם כך היינו צריכים לבצע קפיצת מדרגה. בימים אלה הקמנו אגם נתונים לעולם התשלומים לתחבורה הציבורית, שעולה לענן". "במקביל", סיפרה, "הקמנו לפני שנה אגף חדש, אגף התכנון, שמופעל כולו על ידי אנליסטים, המנתחים את הנתונים במטרה לשפר את התחבורה הציבורית, בשילוב של מידע פנימי מהמערכות, נתונים מכל המפעילים ומידע חיצוני, כגון שימושי קרקע ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים ישמשו כדי לתכנן אשכולות חדשים וגם באופן שוטף, לשינוי קווים. בנוסף, אנחנו מספקים את הנתונים הגולמיים לאנליסטים שנמצאים בכל חברות התכנון, דוגמת נת"ע ונתיבי איילון, שבונים בעצמם את המודלים". [caption id="attachment_311629" align="alignnone" width="600"] אורן אריאל, מנהל לקוחות אינפורמטיקה בקבוצת אמן. צילום: יניב פאר[/caption] אורן אריאל, מנהל לקוחות אינפורמטיקה בקבוצת אמן, טען כי "אם ממנים מנהל נתונים ראשי (CDO) ושמים אותו תחת ה-IT מגיעים למצב שהפרויקטים שהוא אחראי עליהם הם יותר בעולם ה-IT מאשר בתחום העסקי של החברה. במצב כזה, אנשי התחום העסקי מציעים פתרונות ל-IT או מיישמים בעצמם, ומתחילים להיווצר איים שונים של מידע בארגון. סמנכ"ל המכירות מגיע לישיבת ההנהלה עם מידע מתוך מערכת הסיילספורס וסמנכ"ל מערכות המידע מגיע עם נתונים מהסאפ - והנתונים לא זהים. אף אחד לא יודע היכן הנתונים וכמה הם משוכפלים. אינפורמטיקה יצרה פתרון לכך". הוא ציין ש-"ה-IT צריך להיות המאפשר של הביזנס".