זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
07/10/19 12:27
10.34% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סוכנות הביון הממשלתית שהביאה לעולם את האינטרנט לפני 50 שנים, מעוניינת כעת להגדיל באופן דרסטי את מהירות הרשת, כדי לטפל בצווארי בקבוק ונקודות חסימה, לטובת יישומים עתירי מחשוב.
DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects) - בעלת השם ה"קליט" הסוכנות למחקר פרויקטי ביטחון מתקדמים שבמשרד ההגנה - אחראית על פיתוחים טכנולוגיים רבים בצבאות ארצות הברית ומקומות נוספים בעולם, ולשימושים אזרחיים. הסוכנות, המכונה "המשוגעת", השיקה יוזמה, אחת מני רבות שלה, שתנסה לשפץ את "ערימת" הרשת והממשקים סביבה, שאינם יכולים לעבוד באותו קצב של מעבדים מהירים ומתקדמים - ולעיתים קרובות מהווים "נקודת מחנק" לתעבורת הרשת, בעיקר עבור יישומים שהם מונעי-נתונים.
היוזמה נושאת את השם כרטיסי ממשק הרשת המהירים - Fast Network Interface Cards, ובקיצור – FastNICs. היא שמה לה למטרה להגדיל את ביצועי הרשת פי 100. לדעת חוקרי הסוכנות, הדרך לעשות זאת היא על ידי "ניקוי" הרשת מכלל השכבות שלה, מהיישומים ועד לשכבות תוכנת המערכת, ותפעול של הרשת והשכבות הללו על גבי חומרה מהירה יותר. הסוכנות פנתה לספקיות הרישות לקבלת הצעות בתחום.
מהירות הרשת קפצה אך מעט קדימה ונותרה מפגרת מאחור
לדברי ד"ר ג'ונתן סמית', מנהל תכניות החדשנות למידע (I2O) בסוכנות, "צוואר הבקבוק האמיתי לתפוקה של המעבד הוא ממשק הרשת, המשמש לחיבור מכונה לרשת חיצונית, כגון את'רנט. מצב זה מגביל מאוד את יכולת צריכת הנתונים של המעבד". הוא ציין כי "כיום, תפוקת הרשת בטכנולוגיות הכי חדישות עומדת על כ-1014 ביט לשנייה (bps) וגם הנתונים באופן מצטבר מעובדים באותה מהירות. אולם ערימות הרישות הנוכחיות מסוגלות לטפל ביישומים רק במהירות של 1010-1011 ביט לשנייה".
ד"ר סמית' ציין כי "היבטים אחרים ב-IT הציגו לאורך זמן שיפור בביצועים, כמו זיכרון, רשתות NVMe-over-Fabric, או PCI Express (תקן לאפיק תקשורת בין לוח האם לרכיבים חיצוניים שמחוברים אליו - י"ה). לעומתם, מהירות הרשת קפצה אך מעט קדימה ונותרה מפגרת מאחור. העובדה היא שאנחנו עדיין משתמשים באת'רנט כפרוטוקול הרשת שלנו, 56 שנים לאחר שהוא הומצא".
לדבריו, "זה מתחיל עם החומרה. אם אתה לא יכול להשיג את זה נכון - אתה תקוע. תוכנה לא יכולה להפוך דברים מהר יותר מכפי שהשכבה הפיזית תאפשר. לכן, עלינו לשנות תחילה את השכבה הפיזית".
השלב הבא, הסביר, יהיה פיתוח תוכנת ניהול של חומרת FastNICs. זו תהיה תוכנת קוד פתוח, מבוססת על מערכת הפעלה בקוד פתוח, והיא תאפשר העברת נתונים מקבילה, מהירה יותר, בין חומרת הרשת ליישומים.
באפריל 2019 DARPA פצחה במיזם חדש, שמטרתו לפתח פלטפורמת תקשורת חדשה ומאוד מאובטחת. הסכנות השיקה יוזמה בשם RACE, ראשי תיבות של 'תקשורת חסינה ואנונימית לכל אחד', שדומה לווטסאפ. מטרת היוזמה – לענות לאתגר של הגידול העצום של רשתות ארגוניות מבוזרות, המתרחבות יותר ויותר בענן, גידול העולה על היכולת של כלי האבטחה המסחריים והעדכניים ביותר הדרושים לזיהוי האיומים בסייבר.
סוכנות שהולכת נגד הזרם
DARPA ידועה בדעות העצמאיות והלא קונפורמיות של אנשיה, ובכך שהעובדים שלה אוהבים לעשות דברים "מחוץ לקופסה". כך, למשל, במסגרת אחד הפרויקטים החשובים שלה – פרויקט "ולה", שהחל ב-1963, ציידו אנשי הסוכנות לוויינים באמצעי גילוי קרינה אטומית, במטרה לעלות על ניסויים בנשק גרעיני, כולל ניסויים תת-ימיים.
פרויקטים נוספים שפותחו תחתיה היו מימון מחקר שבמסגרתו נוצר עכבר המחשב הראשון; מחקרי בינה מלאכותית ומציאות מדומה; רובוטיקה; שותפות בפיתוח ה-GPS לדורותיו; ופיתוח תאי דלק קלים לשימוש, במכשירים שנישאים על גב חיילים. עוד פרויקט הוא פיתוח כלי רכב לא מאויש לשדה הקרב.
תקציב הסוכנות הוא רב, אבל ההיתכנות של הפרויקטים שלה נמוכה ביותר, ויש האומדים אותה בפחות מ-10%. ממילא, רוב התכניות שמבצעת הסוכנות חסויות ומכוונות לצאת נגד המגמות העיקריות המדוברות בשדות הטכנולוגיים השונים.
בשנות ה-60' הסוכנות מימנה את ARPANET, (ר"ת Advanced Research Projects Agency Network), שהיא בתרגום חופשי: רשת הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים. זו הייתה רשת מיתוג המנות הראשונה בעולם, וממנה התפתחה רשת האינטרנט. הרשת נועדה לשימוש פרויקטים באוניברסיטאות ובמעבדות מחקר בארצות הברית. הרשת החלה לפעול באוקטובר 1969.
07/10/19 14:42
8.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל עדכנה את פלטפורמת הקניות שלה, Google Shopping, עם ממשק חדש, שאמור להקל על המשתמשים לאתר פריטים שהם רוצים לרכוש. בנוסף מציעה הגרסה החדשה של השירות אפשרות לעקוב אחר שינויים במחיר של פריטים.
גוגל עדכנה באופן משמעותי את הממשק של האפליקציה והוא כעת צבעוני, אינפורמטיבי וקל יותר לשימוש והוא גם מציע קטגוריות שונות למוצרים שמחפשים. המעקב אחר המחיר הוא בחירה של המשתמש, והיא מופיעה ככפתור שמופיע מתחת לרשימת המחירים בכל פעם שמחפשים מוצר כלשהו - כשמדובר למעשה בתכונה אותה הציגה גוגל לראשונה ב-Google Flight, בכדי לאפשר מעקב אחר עליות ו/או ירידות במחירים של כרטיסי טיסה. גם במקרה של הקניות, האפליקציה תשלח הודעה בכל פעם שתהיה ירידת מחיר של מוצר מבוקש שעדיין נמצא במעקב.
[caption id="attachment_300780" align="alignnone" width="600"] עושה את הקניות אונליין ליותר נוחות. Google Shopping. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
גוגל אף תאפשר עבור חלק מהמוצרים קנייה ישירה דרך תוצאות החיפוש. מוצרים אלו יסומנו בציור של עגלת קניות צבעונית, ובמקרה כזה הלקוח ייהנה מהגנת מכירות נוספת של גוגל כדי להבטיח שהרכישה תתבצע לשביעות רצונו, כולל גיבוי במקרה של החזרה לצורך החלפה או לקבלת הכסף בחזרה.
החברה אף התחייבה שבכל רכישה שתתבצע באמצעות Google Shopping היא תתרום כסף לפרויקטים שמטרתם למזער את פליטת הפחמן שתיווצר כדי לספק את המוצר ללקוח.
העדכון של השירות יתבצע במהלך השבועות הקרובים באופן מתגלגל, ולא ברור עדיין אם גוגל תרחיב גם את יריעת הכיסוי שלו.
07/10/19 16:16
8.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חגי גולדשטיין התמנה למנהל חטיבת המכירות ופעילות היועצים באגף TMS (ר"ת Team Managed Services), במלם תים.
גולדשטיין - אשר עובד בחברה מזה שבע שנים, ולו תואר BSC בהנדסת תעשיה וניהול - הוא מנהל ותיק ומנוסה, אשר ניהל במשך מספר שנים את חטיבת השירות ב-TMS, ובשנה האחרונה הוביל את פרויקט הקמת מערכת CRM בחברה בהצלחה רבה.
אגף TMS מספק מגוון של שירותים לרבות: מיקור חוץ, שירותים מנוהלים, ניהול וביצוע פרויקטים, שירותי מומחה ומוקדי שירות מנוהלים. האגף פועל מתוך תפישת הלקוח במרכז, תוך מתן מענה למכלול הצרכים העסקיים מקצה לקצה של לקוחותינו.
חטיבת המכירות, אותה ינהל גולדשטיין, אחראית על מכירת כל שירותי TMS לרבות: שירותים מנוהלים, Professional services, חוזי שירות וכדומה. חטיבת היועצים מתמחה בכל עולמות ה-IT ומבצעת השמה של יועצים ומומחים בקרב לקוחות החברה.
[caption id="attachment_195118" align="alignleft" width="300"] קבוצת מלם תים[/caption]
במסגרת המינוי השני, התמנה זאב גל-צור למנהל חטיבת המוצרים של תים תוכנה במלם תים. גל-צור הצטרף לחברה לפני כשנה כמנהל פיתוח עסקי של המגזר הפיננסי, וימשיך במקביל גם בתפקידו זה.
כמנהל חטיבת המוצרים, יפעל גל-צור - מהנדס מכונות בהכשרתו, בעל תואר שני בהנדסת מחשבים והנדסת מכונות מהטכניון ושבימים אלה פוקד את ספסל הלימודים, כסטודנט ל- MBA - להעמקת שיתופי הפעולה עם יצרנים בינלאומיים, אותם מייצגת החברה בישראל, לצד הגדלת פורטפוליו הפתרונות ללקוחות.
זאב גל-צור הגיע למלם תים מחברת יבמ, בה מילא תפקידי מפתח רבים במשך 27 שנה, כך שהוא מביא עמו ניסיון רב בניהול פעילויות ומכירות מוצרים. בין השאר שימש כסמנכ"ל חטיבת התוכנה של יבמ במשך עשר שנים. בין תפקידיו הנוספים בחברה: מנהל פיתוח, חוקר במעבדות מחקר וניהול קבוצת שירותים ותוכנה.
07/10/19 17:52
8.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תעשיית התיירות היא אחת הדוגמאות הכי בולטות לענף שמאוים ואף נפגע מהחדשנות המשבשת. הטכנולוגיות והתיירות אונליין, האפשרות להזמין טיסה או מלון (ובעצם טיסה ומלון) ברשת בכל רגע נתון שינתה את פני הענף. זאת, בשילוב מדיניות השמיים הפתוחים, שהביאה לירידה דרסטית במחירי הטיסות.
כמו ענפים אחרים, גם התיירות המסורתית סובלת מהאתרים ברשת. במקרה הזה, מדובר בעיקר בפלטפורמות כמו בוקינג.קום, אקספידיה וקיאק. וכמו בכל גל של חדשנות משבשת, גם כאן היו כאלה שהספידו את השחקנים המסורתיים בענף - משרדי הנסיעות וחברות התיירות הוותיקות. אלא שבדומה למה שקרה בענפים אחרים, בשנים האחרונות הולכת ומתבררת מציאות שונה, שמותירה על כנם את השחקנים הישנים. אותם שחקנים הפנימו את העובדה שכדי לשרוד, הם חייבים להשתנות. כמו בכל ענף שחווה חדשנות, גם סוכני הנסיעות שינו את אופי עבודתם. כיום, כולם נמצאים באונליין ומבינים שההישרדות שלהם תלויה בהשקעה במערכות טכנולוגיות שיסייעו להם להתמודד מול החדשנות המשבשת ולתת מענה מתאים ללקוחות.
מהם האתגרים הטכנולוגיים שעומדים בפני חברות התיירות?
על פי נתוני התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות, הענף כולל 4,500 עסקים. נתוני דן אנד ברדסטריט לשנת 2019 מעלים ש-14 המשרדים הגדולים בתחום מגלגלים כשישה מיליארד שקלים בשנה ומעסיקים כ-4,000 עובדים. יו"רית ההתאחדות, חני סובול, אמרה ברב שיח שנערך לקראת כנס התיירות הדיגיטלית של אנשים ומחשבים, שסוכני הנסיעות אמנם יודעים שהם חייבים להשקיע בטכנולוגיה ושמדובר בהוצאות לא קטנות, אבל אפשר ליישם אותה על ידי איחודים ושיתופי פעולה בין כמה משרדים.
סובול מנתה את האתגרים הטכנולוגיים החשובים שחברות התיירות המסורתיות ניצבות בפניהם, ובמרכזם הטמעת מערכות ERP ,CRM ,BI ומערכות הגנה מפני סייבר, בפרט כאלה שמונעות זיופים והונאות. עד כמה שזה נשמע מפתיע, לחלק גדול מהחברות הגדולות המפתחות מוצרים בתחום זה אין פתרונות ייעודיים לתחום התיירות. ההיגיון הסביר מעלה שטמונה כאן הזדמנות לסטארט-אפים לעשות את מה שהספקים הגדולים לא עושים, אלא שקורית כאן תופעה מוזרה: למרות הפוטנציאל הקיים, בהינתן שמרבית משרדי התיירות עדיין לא החלו את הטרנספורמציה הדיגיטלית, ההיענות גם מצדם היא חלשה. זאת, על אף שמדובר בשוק חשוב, שמשפיע על ענפים אחרים במשק.
הסיבה לכך היא בעיקר תדמיתית - במשך שנים, ענף התיירות לא השקיע בטכנולוגיה. כך, מאחורי השמות והמותגים של המלונות הגדולים מסתתרות פעמים רבות מערכות מחשוב מדורות קודמים ומשרדי בק אופיס שעדיין עובדים עם כלים שכבר עבר זמנם. אלא שגם מנהלי הרשתות הללו מבינים שעל החברות שהם עומדים בראשן להתחדש. עובדה, הם משקיעים חלק מזמנם בפגישות עם חברות סטארט-אפ. אלא שאלה, כאמור, לא יכולות לספק את הפתרון הכולל. מה שהן כן יכולות לעשות הוא להשתלב בפרויקטים גדולים יותר.
בכנס התיירות הדיגיטלית, בארגון אנשים ומחשבים ובשיתוף התאחדות משרדי הנסיעות והתאחדות בתי המלון, יוכלו החברות הטכנולוגיות להציג את הפתרונות שלהן, במסגרת אחת של יום אחד, ומשם להתחיל ליישם את הפתרונות. מרבית משרדי הנסיעות, שרוצים להשקיע בטכנולוגיה, לא מתפנים לזה. אין להם מנמ"ר ולא יחידות IT. אולם, הם בהחלט מוכנים לפגוש את נציגי החברות שמעניקות שירותי IT, בין אם אלה חברות גדולות - נס, מטריקס, One1, אמן, טלדור ועוד הרבה אחרות, ובין אם אלה סטארט-אפים. רבים מהשחקנים בשוק התיירות מעוניינים לראות איך הם יכולים להיעזר בחברות הטכנולוגיות לקידומם. בחודש פברואר הקרוב הם יוכלו לעשות זאת ולצאת ביחד עם הספקיות למסע הארוך והנדרש של הטרנספורמציה הדיגיטלית.
07/10/19 09:01
6.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל החלה להפעיל ביום שישי האחרון תוכנית שהיא מכנה "תוכנית שירות לבעיות אי טעינה במכשירי iPhone 6s ו-iPhone 6s פלוס", לטיפול במספר מוגבל של מכשירים שיוצרו בין החודשים אוקטובר 2018 לאוגוסט 2019.
לפי החברה, רכיב מסוים עשוי לגרום לכשל במכשירים מדגמים אלה ולגרום לתקלה שגורמת לכיבוי המכשיר כאשר מנסים להדליק אותו. אפל לא סיפקה פרטים נוספים, ומציינת שהבעיה משפיעה על טווח מאוד מסוים של מספרים סדרתיים של המכשירים.
משתמשים שחושבים שמכשירים מהדגמים הנ"ל נפגעו מן התקלה, יכולים לבדוק באתר של אפל באמצעות המספר הסידורי של מכשיריהם האם הם זכאים לשירות.
דף ההודעה על תוכנית השירות כולל גם קישור למסמך תמיכה, שמסביר כיצד המשתמשים יכולים לזהות את המספר הסידורי של מכשירם באמצעות אפליקציית ההגדרות במערכת ההפעלה, ב-iTunes או על האריזה המקורית של המכשיר שנקנה.
מי שזכאים לשירות יכולים לפנות לספק שירות מורשה של אפל או לחנויות אפל, וגם לשלוח גדואר את מכשירים לאחר יצירת קשר אם מחלקת התמיכה של החברה.
השירות שיינתן אינו מרחיב את האחריות על המכשיר, אבל בעלי מכשירים שחושבים כי שילמו מכספם על תיקון שקשור לבעיה שבגינה ניתן השירות יכולים לתבוע מהחברה החזר על עלות התיקון. החברה מציינת גם כי התוכנית מכסה מכשירים המושפעים מן התקלה למשך שנתיים לאחר הרכישה.
07/10/19 13:11
6.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יישומי מיקרוסופט, שנהגנו לחשוב עליהם כמשוייכים בעיקר לשולחן העבודה, הולכים והופכים לפופולריים יותר ויותר בניידים בכלל ובאנדרואיד בפרט. כעת הצטרפה אקסל לאפליקציות וואן דרייב ו-וורד, ורשמה מיליארד הורדות בחנות Play של גוגל.
כלי הגיליון האלקטרוני שנוצר על ידי הענקית מרדמונד מקדים בביקוש את פתרון Google Sheets באנדרואיד, כשהאפליקציה המתחרה של גוגל הגיעה השנה "רק" ל-500 מיליון התקנות.
לפי הסברה הרווחת, אחת הסיבות ליתרון הגדול היא העובדה שמכשירים מסוימים - כמו למשל Galaxy Note10 של סמסונג - מגיעים כשהיישום Excel שכבר מותקן עליהם כברירת מחדל (כמו גם מספר יישומים אחרים של מיקרוסופט), מה שבוודאי עוזר לו להשיג את הנתון המרשים.
יצויין כי ישנם כמה יישומים פופולריים אחרים של מיקרוסופט שיכולים להשיג בקרוב לתוצאה זו באנדרואיד, וביניהם OneNote ו-פאוור פוינט.
07/10/19 13:38
5.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אינטל היא החברה הרב לאומית הגדולה בישראל, לפחות מבחינת מספר עובדים, ומפעלי הייצור שלה הם בין הגדולים במדינה - ודאי אלה שבקריית גת. לכן, היה מסקרן לשמוע את שי מונזון, מנהל קשרי תעשייה בחברה, מספר על הטרנספורמציה הדיגיטלית שעברו מפעלי הייצור המקומיים שלה בשנים האחרונות.
מונזון דיבר בכנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים והתאחדות התעשיינים, שנערך באחרונה באולם לאגו בראשון לציון, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.
"אינטל השתמשה בשנות ה-80' בניירות על מנת לתעד את הייצור, בשנות ה-90' הוכנסה הרובוטיקה ובימינו היא כבר מכסה את כלל המפעל. יש כיום מערכות הרצה אוטומטיות ושילוב של מערכות בקרת תהליך, שמקדמות את הייצור תוך כדי תנועה. המערכת מנהלת את עצמה", ציין מונזון.
"אחד הדגשים הראשונים הוא על המערכת לניהול רצפת הייצור (MES)", אמר. "הטרנספורמציה הדיגיטלית מאפשרת לנו לדעת ביתר קלות האם המכונה פועלת או לא, ואולי רק חלק ממנה פועל - ומאיזו סיבה זה קורה. אלא שזה לא היה מספיק עבורנו ונצרכנו לסטנדרטים, שמאפשרים להשוות בין המפעלים והמכונות, ולהוציא את המקסימום מהציוד. באינטל יש מערכות של עשרות מיליונים וכל צעד משמעותי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לנצל מכונה פחות מהמקסימום האפשרי. השקענו הרבה עבודה עם התעשייה על מנת ליצור את הסטנדרטים הללו. כך, יש פרוטוקול שמאפשר לעשות טלמטריה אינסופית למכונה, לקבל פקודות עבודה, לבצע אותה ולחבר את הכלי למערכות המרכזיות. הסטנדרטים מאפשרים לבנות עליהם את השלב הבא".
הוא אמר כי לאחר שביצעו זאת, הם עברו להפעלה אוטומטית של המכונות ומקומות האחסנה. מדובר במכונות עם פסי ייצור באורך כולל של עשרות קילומטרים. מונזון קרא למהלך "עושים אופטימיזציה לאופרציה".
מהתנגדויות למכונה - ל-"ריב" עליה
"לתוך המערכת נבנית כל חוכמת הייצור, ב-לבל השמיני. התחלנו ליישם את זה לפני כמה שנים ונתקלנו בהתנגדות פנים ארגונית, בטענה שמחשב לא יוכל להחליף את כל החוכמה שצברו במשך שנים. כיום הם רבים על החוכמה באמצעות מחשב", ציין.
עוד הוא אמר כי "יש הרבה התניות שלא ידעו עליהן כשבנו את הכלי, אבל מאחר שהתשתית קיימת, אפשר לשים את ההתניות האלה עליה".
"השלב הבא הוא להוציא את טכנאי ההרצה מהחדר הנקי ושהכל יהיה נשלט מרחוק. אם פעם טכנאי ניהל שתיים-שלוש מכונות, כיום הוא יכול לנהל 20 מכונות. כמו כן, יש יתרון של יעילות - מנהל המשמרת יכול לראות מה קורה", ציין מונזון. "ההוצאה מהחדר הנקי היא בעלת השלכות קריטיות, לרבות על הגורם האנושי. כיום, 80% עסוקים בלתקן את מה שדרוש במכונות, בעוד שפעם, 80% היו עסוקים בלהריץ אותן. לכן, הכישורים שלהם צריכים להשתנות".
"המסע הדיגיטלי שלנו לא נגמר. הבעיות שלנו הופכות יותר ויותר מסובכות ובכל פרויקט שאנחנו נכנסים אליו אנחנו מגלים 'יהלומים'. ברגע שאנחנו מכניסים מערכת אחת צריך להוסיף מערכת נוספת, עוד יכולות. העתיד נמצא בדטה ולשם אנחנו שואפים", סיכם מונזון.
[caption id="attachment_300762" align="alignnone" width="600"] פלורה לוין, סמנכ"לית התפעול של VPG. צילום: ניב קנטור[/caption]
דוברת נוספת בכנס הייתה פלורה לוין, סמנכ"לית התפעול של VPG. היא הציגה את החברה, שהתפצלה ב-2010 מ-וישיי ופועלת בעולם המיקרו-אלקטרוניקה. VPG מוכרת מדי שנה ב-300 מיליון דולר ומעסיקה 2,600 עובדים ב-12 מדינות, שבשמונה מהן היא מייצרת. "בלב המוצרים שלנו עומדים נגדים וחיישנים, ומעל זה מפותחים מוצרים מיקרו-אלקטרוניים בתעשיות ומפעלים שונים, למשל תעשיית הפלדה", אמרה.
"בעבר, תהליכי הייצור שלנו דרשו הרבה מאוד עובדים, כשכל אחד מהם ביצע את כל התהליך. האיכות הסופית של המוצר נבעה במידה רבה מהאיכות של העובד, מעייפות החומר שלו ומכישוריו. זה הביא לצוואר בקבוק בתהליכי הייצור והבנו שצריכים לשנות את זה", ציינה.
[caption id="attachment_300763" align="alignnone" width="600"] גל קול, מנהל פרויקט המפעל הטכנולוגי באלוויישן. צילום: ניב קנטור[/caption]
גל קול, מנהל פרויקט המפעל הטכנולוגי (Tech Factory) באלוויישן, דיבר על האתגר המרכזי, לדבריו, של הכלכלה הישראלית: צמצום הפער בין ההיי-טק ללואו-טק. "מחקרים מראים שאחת הדרכים לשיפור הכלכלה הישראלית, וספציפית לשיפור הפריון, הוא בניתוח המידע. הם גילו שניתוח המידע הביא לעלייה של בין 5% ל-10% בפריון במפעלים", אמר.
קול ציין כי כדי לעשות זאת, יש לבצע תהליך שכולל חמישה מרכיבים - במנהיגות של הארגון, בתרבות שלו, בדרך קבלת ההחלטות, בטכנולוגיה שבה הוא משתמש או שאותה הוא מפתח, ובטאלנטים המועסקים בו. "תעשייה מסורתית שלא תאמץ את ניתוח הנתונים תצטרך להיות בהישרדות כל הזמן", הוסיף.
"תהליך השינוי קורה, אבל לאט", אמר. "הוא מביא לשיפור רווחיות, צמצום הוצאות, שיפור תהליכים, הגדלת הכנסות ובניית אסטרטגיה שיווקית". קול ציין כי אלוויישן מציעה קורסים שמאפשרים לארגונים ולמפעלים למטב את התהליך הזה, בתחומי ניתוח הנתונים, השיווק הדיגיטלי ומשאבי האנוש.
07/10/19 15:09
5.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גיוס ענק בתחום הביטוח: הסטארט-אפ הישראלי נקסט אינשורנס, שמציע ביטוח אונליין, הודיע היום (ב') על גיוס של רבע מיליארד דולר. כל הסכום גויס מחברת הביטוח הגרמנית מיוניק-רה. בסך הכל היא גייסה עד כה 381 מיליון דולר - בשלוש שנים בלבד. הסכום הנוכחי מביא את החברה להיות חד קרן - חברה ששווייה עומד על מיליארד דולר או למעלה מכך.
נקסט אינשורנס הוקמה ב-2016 על ידי גיא גולדשטיין, אלון חורי וניסים טפירו, שהכירו כשעבדו במרקורי. זהו לא הסטארט-אפ הראשון שלהם - לפני כ-12 שנים הם הקימו את חברת התשלומים הסלולריים צ'ק, שב-2015 נמכרה לאינטואיט תמורת 360 מיליון דולר.
פרופילים של כ-1,000 סוגי עסקים קטנים
המוצר של נקסט אינשורנס הוא ביטוח ברשת לעסקים קטנים ובינוניים. היא פיתחה פרופילים של כ-1,000 סוגי עסקים קטנים - מקבלנים ועד למאמני כושר ומנקים, ומציעה להם ארבע פוליסות: חבות כללית, חבות מקצועית, ביטוח רכב מסחרי ואובדן כושר עבודה - פוליסה שאותה החלה להציע היום. כמו כן, היא פיתחה פתרון מבוסס בינה מלאכותית וביג דטה למניעת הונאות ולחישוב סיכונים - טכנולוגיה שנמצאת בינתיים בשימוש ראשוני.
החברה מעסיקה 200 עובדים - מחציתם במרכז המו"פ שלה בכפר סבא, ויש לה משרדים גם בפאלו אלטו, קליפורניה. בין המשקיעים בסבבי הגיוס הקודמים שלה היו קרן TLV פרטנרס וקרן ההשקעות של אמריקן אקספרס.
בנקסט אינשורנס אומרים כי ניהול הסיכונים הוא אתגר שעומד בפני חברות ביטוח, על מנת שידעו להימנע מהם במידת האפשר ולתמחר נכון את הפוליסה. בחברה אומרים כי הם עצמם משתמשים בפתרון, וכי אם הם באים לכלל מסקנה שהסיכון בפוליסת ביטוח ללקוח מסוים הוא נמוך - כך גם המחיר שהוא ישלם עליה יהיה נמוך.
סכום הגיוס יושקע בהתרחבות החברה, כולל בגיוס עובדים, ובהמשך הפיתוח של המוצר. יצוין כי מיוניק-רה מגלה עניין בנקסט אינשורנס מזה זמן, ושתי החברות אף עבדו על כמה פיתוחים.