מאפיות אנג'ל מטמיעה פלטפורמה למפעל חכם של מגי'ק, בפרויקט שהחל החודש וצפוי להסתיים בעוד כשלושה חודשים. מג'יק היא האינטגרטורית הראשית של הפרויקט, ובנוסף מספקת ייעוץ, טכנולוגיה והטמעה. ההיקף הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליון שקלים - לפרק זמן של שלוש שנים. הפתרון שמוטמע במאפיות אנג'ל הוא פלטפורמת FactoryEye, לצורך מעבר למפעל חכם. מהלך זה נעשה לטובת התייעלות ושיפור הביצועים העסקיים של החברה. הפתרון מוטמע בשלוש המאפיות המובילות של מאפיות אנג'ל - בירושלים, בלוד ובנתיבות. הוא כולל חיבור של האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT) ושל נתוני רצפת הייצור במפעלים עם מערכת ה-ERP ומערכות ניהול מכירות השטח. הפרויקט יביא לזיהוי בעיות וכשלים בקווי הייצור ולעדכון שוטף של כמות המלאי מול הזמנות הלקוח בזמן אמת. FactoryEye, פרי פיתוח של מג'יק, היא פלטפורמת Low Code גמישה, היברידית ובעלת ביצועים גבוהים, המבטיחה אינטגרציה חלקה בין כלל המערכות של היצרנים - מערכות ה-IT המסורתיות, המערכות שבענן ומכונות הייצור. זאת, על ידי איסוף וניתוח כמות גדולה של נתונים ממקורות שונים. באמצעות ממשק למשתמש, הפלטפורמה מציגה ליצרנים את כלל המידע והניתוחים הדרושים להם, על מנת לקבל החלטות עסקיות מהירות וחכמות יותר, בהתבסס על נתונים בזמן אמת וניתוחים עסקיים מורכבים. כך, לפי מג'יק, פלטפורמת FactoryEye תורמת להתייעלות ולשליטה מיטבית בתהליכי הייצור, ולקיצור זמני האספקה. אלה מתורגמים להגברת שביעות רצון של לקוחות הקצה ולעלייה בשיעורי הרווח. "שיפור ניהול הייצור והמלאי תורם להגדלת הרווחיות" לדברי יונתן שור, סמנכ"ל התפעול של מאפיות אנג'ל, "תעשיית הלחם מתאפיינת באחוז רווחיות נמוך ולכן, שיפור ה-OEE - ייעול הייצור וניהול המלאי - תורם משמעותית להגדלת הרווחיות. הפלטפורמה תאפשר לנו לקבל ולהציג בזמן אמת את כלל המידע והניתוחים הדרושים לנו לצורך קבלת החלטות תפעוליות מהירות וחכמות יותר". עינת עציוני, סמנכ"לית השיווק של מגי'ק, ציינה כי "אנחנו פועלים להבאת מהפכת התעשייה 4.0 לתעשייה המסורתית. הטמעת פתרונות אינטרנט תעשייתי של הדברים, בשיתוף Matics, ויחד עם תקשורת מתקדמת בין כלל מערכות המידע הקיימות של הארגון מאפשרת למאפיות אנג'ל לעבור למפעל חכם ולייצור מתקדם".

לאחר הסערה שעורר הדו"ח של פרויקט ZERO של גוגל, שלפיו פגיעויות רציניות בפלטפורמת iOS של אפל אפשרו לאתרים להחדיר נוזקות למכשירי iPhone במשך כמה שנים ולגנוב פרטים אישיים של בעליהם, פרסמה אפל באתר שלה תגובה חריפה בניסיון להרגיע את משתמשיה. לדבריה, "ראשית", טוענת אפל, "התקיפות המתוחכמות היו ממוקדות בקבוצה מצומצמת ולא ניצול המוני של פרצה ב-iPhone כפי שתואר. התקיפות השפיעו על פחות מתריסר אתרים, שהתמקדו בתוכן הקשור לקהילת האוגרים (מיעוט מוסלמי בסין)". "שנית", מציינת אפל, "כל הראיות מעידות שאותם אתרים פוגעניים היו פעילים במשך זמן קצר בלבד – בערך חודשיים, ולא שנתיים כפי שטענה גוגל. תיקנו את הפגיעויות  בפברואר – עבדנו מהר במיוחד כדי לפתור את הנושאים הללו תוך 10 ימים לאחר שנודע לנו עליהם. כשגוגל פנתה אלינו כבר היינו בתוך תהליך התיקון של הבאגים שנוצלו לרעה". עוד מציינת אפל, כי "אבטחה היא מסע ארוך שלא נגמר... צוותי אבטחת המוצר שלנו סביב העולם מספקים באופן קבוע ושוטף הגנות וטלאים לפגיעויות ברגע שהן מתגלות. לעולם לא נפסיק את העבודה כדי לשמור על בטיחות משתמשינו". גוגל מצדה ציינה, כי היא עומדת מאחורי הדו"ח המקורי שלה. דובר החברה מסר, כי "פרויקט Zero מבצע מחקר טכני, שנועד לקדם את ההבנה של פגיעויות אבטחה, המובילה לאסטרטגיות הגנה טובות יותר. אנו עומדים מאחורי המחקר המעמיק שנכתב כדי להתמקד בהיבטים הטכניים של הכשלים הללו. נמשיך לעבוד עם אפל ועם חברות מובילות אחרות כדי לסייע בשמירה על אנשים באינטרנט".

בעוד יומיים תתרחש סערת אפל השנתית, עם השקת קו מכשירי ה-iPhone 11 החדשים, שחובביה אמנם ממתינים להם בסקרנות, אך לפי השמועות לא צפויים בהם שינויים דרמטיים לעומת קו המכשירים הקיימים כיום. לפי דיווח חדש, השינויים הגדולים באמת צפויים להגיע דווקא במכשירי 2020. הידיעות מבוססת על דיווח של מורגן סטנלי וגם על הדיווח האחרון של האנליסט הטאיווני מינג-צ'י קאו, המפורסם בזכות תחזיותיו האמינות הקשורות למכשירי אפל, ובו הוא צופה כי החברה תערוך במכשירי 2020 שדרוגים מקיפים בשלוש התכונות העיקריות שחשובות לבעלי ה-iPhone, וכי מכשיריה של אפל השנה יציגו שדרוג של טכנולוגיית רדיו אולטרה רחבת-פס כדי לשפר ניווט בתוך בניינים עם דור חדש של טכנולוגיית iBeacons. שלושת השיפורים העיקריים במכשירי 2020 לפי קאו יהיו, עיצוב חדש לחלוטין, תמיכה בדור 5 ותפקוד משופר של המצלמה. להערכתו, שינויים אלה יניעו צמיחה במכירות המכשיר. קאו לא מפרט מה בדיוק יכללו שינויי העיצוב והמצלמה במכשירי השנה הבאה, אבל בעבר הוא כבר פרסם תחזית שמצלמות המכשירים של 2020 יכללו חיישני ToF, שישפרו את איכות התמונה ויאפשרו תכונות של מציאות רבודה. עוד הוא צפה בעבר כי מכשירי 2020 יהיו בעלי מסכי OLED במידות שונות של 5.4 ו-6.7 אינץ', במקום הגדלים המוכרים של 5.8 ו-6.5 אינץ' במכשירים הנוכחיים.

אינטל לא הגיעה ל-IFA 2019 - תערוכה שמתקיימת בימים אלה בברלין ושהבטיחה הרבה פחות ממה שהיא מקיימת - עם מוצרים פיזיים. היא הסתפקה בהכרזות, חלקן מרשימות יותר וחלקן לא ממש, אבל לפחות אחת מהן הצליחה לעורר הרבה עניין סביבה - בדיוק ברמה שקיוו ורצו אנשי מחלקת השיווק/מדיה של החברה, או כל מישהו אחר שעמד מאחורי העניין. זו הייתה הודעה מהסוג שמוכיח שוב שאינטל, בכל מה שקשור למעבדים שלה, ממשיכה לשבור את כל החוקים שהיו נר לרגליה עד לפני מספר שנים. החוק שהלך לעולמו הפעם הוא: "אנחנו לא מתייחסים לחברות המתחרות", לפחות לא באופן ישיר והשוואתי. הבסיס להודעה הוא הכרזה על מעבד חדש, אימתני למדי בתצורה שלו, ששמו Core i9-9900KS. לפי הצהרת אינטל, זהו המעבד הכי טוב שיש בשוק לגיימרים - סליחה, יהיה בשוק, כי הוא יושק רק במהלך החודש הבא. אם לדייק, זה לא בדיוק מעבד חדש, אלא משופר. במהלך הרבעון הרביעי של 2018 היא השיקה את Core i9-9900K, שמציע, בדיוק כמו המעבד החדש, שמונה ליבות פיזיות, שהן 16 ליבות לוגיות. בניגוד לאחיו הגדול, ה-KS מציע יותר ביצועים עם מהירות בסיסית של ארבעה ג'יגה-הרץ מול 3.6 ג'יגה-הרץ, וחשוב יותר - מהירות הטורבו המרבית שלו, ללא צורך בהמרה, היא חמישה ג'יגה-הרץ לארבע ליבות בו זמנית. המעבד הקודם הצליח להגיע למהירות הזו רק עבור ליבה אחת בודדת. כשכל הארבע פעילות במצב טורבו, המהירות המרבית היא "רק" 4.7 ג'יגה-הרץ. מכאן שמדובר בהודעה רגילה, על מעבד חדש וחזק, ודי צפויה. מה אפשר ללמוד מהמצגת של אינטל? משם והלאה, המצגת ששלחה אינטל אודות ההכרזה הייתה פחות צפויה והעניינים התחילו להיות הרבה יותר מעניינים: החברה הציגה כיצד היא משתמשת בבסיס הזה כדי - אין דרך אחרת לתאר זאת - להיכנס בכל הכוח ביריבה שלה, AMD. המתחרה נוגסת בשנתיים האחרונות בנתח השוק של אינטל עם סדרות מעבדי ה-Ryzen שלה, ועם כך שהיא כבר השיקה מעבדים המיוצרים בליתוגרפיה ב-7 ננו-מטר לשולחן העבודה, בעוד שמעבדי ה-10 ננו-מטר נמצאים ממש מעבר לפינה, אבל עבור מחשבים ניידים בלבד. אחרי שניסתה לחנך את השוק שה-10 ננו-מטר שלה זה לא כמו של המתחרים, ואולי גם לא כמו ה-7 ננו-מטר, אינטל טוענת כעת שהמבחנים שעושים העיתונאים לא מביאים לידי ביטוי את השימושיות האמיתית של המעבדים, או, לדבריה, "את הביצועים בעולם האמיתי". אני לא מתכוון להיכנס כאן לטענות של אינטל ולקבוע האם היא צודקת או לא. כמו כן, לא אבקר את הדרך שבה היא הציגה את הדברים ולא אטיל ספק באמינות הנתונים שהיא הביאה. יש ברשת כמה וכמה יוטביורים ובלוגרים שלקחו את המצגת הזו של אינטל ופשוט פירקו אותה לגזרים, לצד כאלה שעשו בדיוק ההפך. מה שאני לוקח מהמצגת הזו הוא את העובדה שאינטל סוף סוף יצאה מהקונכייה הגאוותנית משהו שלה ומחזירה מלחמה שערה. אינטל עשתה שינויים רבים, שהתחילו עם זניחת תהליכי הטיק טוק המפורסמים שלה לטובת סוג של טיק טוק טוק טוק טוק, אחרי שלא הצליחה לעשות את המעבר מ-14 ל-10 ננו-מטר. אולם, היא העדיפה לספר שהכל לפי התחזיות ולוח הזמנים, ובכלל - הרי ה-10 ננו-מטר שלנו זה לא ה-10 שלהם. זה גם מצטרף לכך שבפעם הראשונה בדור אחד של Core יש שתי טכנולוגיות ייצור - 10 ננו-מטר וכן, עוד פעם, 14 ננו-מטר. זה גם מצטרף לכך שהיא הגיעה למצב שבו היא לא מצליחה לספק את הביקוש למעבדים שלה ולכך שמה שמוצאים בשוק, לפחות בלפטופים, זה עדיין מכשירים שמבוססים על מעבדי הדור השמיני של החברה. גם אם תחפשו היטב תמצאו בחנויות דגמים מעטים של ניידים, ברמת האולטרה-בוק ומטה, שמבוססים על מעבדי דור התשיעי, שכנראה נעלם לו אי שם במדבר. אפילו כ-50% מהמחשבים החדשים בפרויקט אתנה עדיין מבוססים על הדור השמיני של מעבדי אינטל. מדהים. אינטל חושפת את השיניים אז אינטל חושפת הפעם את השיניים, שולפת את הטפרים ומנצלת את כל מה שיש לה בארסנל השיווקי והמסחרי כדי להוכיח שהיא עדיין חזק בעניינים. היא רוצה להראות שככל ש-AMD התקדמה, היא עדיין מציעה סחורה טובה יותר ממנה ותמורה טובה יותר לכל דולר. מבחינתי, כצרכן, זה מרענן, ואם AMD תגיב בהתאם, אז אללי, יהיה פה שמח. אבל רגע - זה לא רק AMD. אינטל מנסה לסגור חשבון גם עם קוואלקום, שהצליחה לדחוק אותה החוצה משוק המעבדים לטלפונים. היא מתייחסת להרצת Windows על מחשבים המבוססים על מעבדי ARM, אבל המחשבים היחידים שכאלה הם מחשבי ה-Windragon, המבוססים על מעבדי ה-Snapdragon של קוואלקום. אינטל מציגה שקף אחר שקף עם בעיות התקנה של יישומים במחשבי ה-Windragon, כולל משחקים דרך Steam, ומראה את ביצועי המחשבים עם המעבדים שלה, שמיועדים לשוק המחשבים הדקים, הקלים ועתירי זמן העבודה מול מה שמציעים המחשבים היריבים. שיניים, טפרים ואדום בעיניים, גם במקרה הזה. בקיצור, יהיה מעניין לעקוב ולראות אם יהיו מהלומות חוזרות. אולם, מה שחשוב, בשורה התחתונה, הוא מה יקרה עם טכנולוגיית הייצור, כי גם באינטל מודעים לחשיבות של זה, וכמובן - האם יהיו מספיק מעבדים שיצאו מקו הייצור כדי לעמוד בביקושים. שהרי אחרת, מה זה ממש משנה?

שלמה שמאי הוא אחד המנמ"רים הוותיקים ביותר בתעשייה ומוביל במשך עשור את אגף המחשוב של הפניקס. שמאי הגיע לחברת הביטוח, שבה הוא משמש גם כמשנה למנכ"ל, ב-2009, לאחר 25 שנות עבודה בבנק הפועלים, שם מילא שורה של תפקידים, ביניהם מנמ"ר הבנק בניו-יורק ואחר כך מנהל אגף הפיתוח בישראל. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר על הקריירה שלו, מסביר כיצד ה-IT בחברות הביטוח הופך להיות קריטי מאי פעם ומשוכנע שבעתיד, חברות ביטוח יחפשו כמנכ"ל שלהם אדם שיבוא מעולם ה-IT או הטכנולוגיה בכלל. "פשוט אין ברירה אחרת", לדבריו. מה היו האתגרים שעמדו בפניך כשנכנסת לתפקידך? "המהפכה העיקרית שאירעה בעולם הביטוח בעשור האחרון היא המעבר למיקוד בלקוח, ביכולת להתאים אישית את המוצרים לפרופיל שלו ולא למכור מוצרים לקהילות ענקיות, שאינן הומוגניות. כאן אני חייב לציין שהמהפך הזה קרה לא מעט בעזרת הרגולציה, שעשתה מהלכים שונים שהביאו לפתיחת שוק הביטוח לתחרות, ואתגרה אותנו לפתח ולהטמיע מערכות שיאפשרו את זה". מהי המשמעות של מיקוד בלקוח מבחינה טכנולוגית? "התהליכים והתפיסה החדשנית שהובלנו, יחד עם הגורמים העסקיים, היא היכולת למקסם את ניתוח המידע העצום שהצטבר לנו על הלקוחות - מה שמאפשר להם לקבל הרבה שירותים דרך האינטרנט ולהתנייד בקלות רבה יותר בין החברות. לדוגמה, לקח לנו חמש שנים לטייב את כל המידע העצום שהיה ברשותנו, שהיה מפוזר בעשרות דטה בייסים ולא היה עדכני. זה היה תהליך אבולוציוני, מבוסס על תשתיות שנבנו במשך שנים כדי לאפשר לחברה להתמודד עם האתגרים. אלא שהשינוי הכי גדול קרה בזכות הרגולטור - הקמת המסלקה, שבזכותה כל התקשורת בין חברות הביטוח, הבנקים, הסוכנים והלקוח נעשית אונליין. יש כיום עולם שלם של מוצרים שמותאמים ללקוח, בתחומים כמו בריאות, כושר ומזון. הוא מכניס את הפרטים האישיים שלו בתחומים אלה ואחרים, ומקבל פרמיה טובה יותר. כך, למשל, הפניקס הייתה החברה החלוצה במהפכת ביטוח נהג צעיר, בכך שמוכרים ביטוח לנהג ולא לרכב. שם המשחק הוא לבטח את הלקוח – מי נוסע וכמה - ולא את הרכב שלו. זה גם חלק ממהפכת הסמארט, שהשקנו באמצעות חברה בת שהקמנו ושעכשיו רץ קמפיין שמסביר אודותיה. דוגמה נוספת היא האפשרות שניתנת ללקוח לבצע פדיון ביטוח חיים ישירות באינטרנט. זה מהפך שחוסך תהליך שלפעמים לקח שבועות. מאחורי זה עומדת טכנולוגיה שפיתחנו, שמאפשרת זאת". איפה באה לידי הביטוי התחרות בענף הביטוח? מדובר בענף שעדיין נתפס כריכוזי ושמרני. "התחרות היא על מוצרים שונים, שגם הבנקים מתחרים עליהם. אבל צריך להדגיש שהרגולציה, שהיא זו שיצרה את התחרות, העמידה בפנינו, בכוונה או שלא בכוונה, את האתגר איך אנחנו מצד אחד ממשיכים ומרחיבים את הממשקים הדיגיטליים עם הלקוח, ומהצד השני מתמודדים עם רמת מרווחים הולכת ויורדת באופן דרמטי - דבר שמביא אותנו לביצוע דיגיטציה מלאה בתהליכי הבק אופיס". איך באמת מתמודדים עם זה? "יש תפיסה לא נכונה שלפיה טרנספורמציה דיגיטלית במגזר הפיננסי, בעיקר בבנקים, באה לידי ביטוי רק בממשק הדיגיטלי עם הלקוח, מה שקוראים בנקאות דיגיטלית. אבל זה לא מספיק. האתגר המרכזי שעומד בפנינו בשנים הקרובות הוא אוטומציה של כל התהליכים שמאחורי המוצר. בעולם כבר מדברים על זה. מאחורי כל פעולה דיגיטלית עדיין יש לא מעט תהליכים לא אוטומטיים, ידניים ומסורבלים, ולאט לאט אנחנו ממכנים אותם. זו הדרך המוכחת להגדלת הרווחיות והתייעלות של חברות הביטוח, שמתכתבת עם המגמה של הפרסונליזציה של השירות ללקוח". האם אתם משתמשים בבינה מלאכותית ובכל מה שמשתמע מכך? "כן. כיום, האנשים שלנו יכולים, תוך כדי שיחה עם לקוח שהגיש תביעה, לזהות האם היא מוצדקת או מופרזת. זה מתאפשר בהתבסס על בינה מלאכותית ומאחר שלקחנו את כל המידע שיש לנו על לקוחות, עשינו את האנליטיקה ופיתחנו יכולת להוציא את המידע הזה החוצה, לטובת האנשים בשטח. זה חיסכון ענק וזהו הכסף הגדול שמונח על הרצפה". אילו תובנות יש לך, כמנמ"ר בכיר, לטובת עמיתיך? "התפקיד של המנמ"ר הוא התפקיד הכי קריטי כיום במגזר הפיננסי בכלל ובמגזר הביטוח בפרט. הוא חייב להבין את הביזנס, לעבוד עם כל המחלקות העסקיות ולהפנים שלא הוא הסיפור, כי אם הוא צריך לאפשר לארגון לממש את היעדים העסקיים שלו ולעולם לא להוות מכשול. להערכתי, בעוד בין 3 ל-5 שנים, המנכ"לים של חברות הביטוח יהיו מנמ"רים ואם לא - יבואו מתחומי טכנולוגיה אחרים. אין ברירה אחרת".

ברגע הראשון לא היה ברור אם הגעתי למשרדי חברת היי-טק או למשרדי עו"ד. את עו"ד אתי קורן אני מכירה כמעט מאז הקמנו את אנשים ומחשבים – כלומר 38 שנה. אתי (הרשו לי לכתוב בשמה הפרטי), מבינה היטב בטכנולוגיה (שירתה בממר"ם), ולכן מאז ומתמיד מלווה חברות היי-טק וחברות סטארט-אפ, ויחד עם שותפה, עו"ד אבי גרודברג, מלווים גם אותנו, את אנשים ומחשבים, במשך כל השנים. מזל טוב, אתי ואבי, על המשרדים החדשים במגדלי מידטאון ברחוב מנחם בגין, תל אביב. עברתם למגדל בלב העיר ממשרד בקומת קרקע בלב שכונת מגורים ברחוב ויסוצקי, שהיה לכם בית במשך 25 שנה. איך מחליטים לאן לעבור ואיזו סוג משרדים לעצב? אתי: "נכון, עברנו ממשרדים עם גישה נוחה למגדל בלב העיר. חששנו שהשינוי יהיה טראומטי, אך התבידנו. גם המקום החדש הוא בית, בראש ובראשונה לעובדים ולא פחות ללקוחות, שמגיעים בעיקר מתחומי ההיי-טק והמקרקעין." ספרי לי מעט על הפעילות של משרדכם. "צוות ההיי-טק של המשרד מלווה באופן קבוע עסקאות מיזוג, רכישה והשקעות רבות בתחום ההון סיכון. עם הלקוחות נמנות חברות טכנולוגיה והיי-טק מובילות, יזמים, חברות הזנק וקרנות הון סיכון, בהם: מטריקס, קרן AWZ הקנדית, שהשקיעה עשרות מיליוני דולרים בשנתיים האחרונות בחברות סייבר ישראליות, אורקם ועוד. את מטריקס אנו מלווים בעסקאות רכישה, לאחרונה בעסקה של רכישת החברות מידעטק וכן דנה הנדסה על ידי אביב מקבוצת מטריקס, עסקאות בהיקפים של עשרות מליוני שקלים כל אחת. המשרד מלווה עסקאות של חברות שנרכשות על ידי גורמים אחרים בענף בהם - נס, וואן, יעל, UCT ,GNG AI.  אבי, מומחה בדיני מקרקעין, מלווה עסקאות גדולות ומסובכות ומייצג בתחום המקרקעין יזמים כגון קבוצת רוגובין, חברת מובילאיי, ועוד". מה היה חשוב לכם במשרדים החדשים? "הבית החדש היה צריך לשקף את האופי שלנו כעו"ד עסקיים, יצירתיים, לא משרד 'סטנדרטי', אלא משרד שיתאים לנו ויעשה חשק להגיע לעבודה בבוקר. משרד שעושה עסקים, מקום של הידברות, שיח, עשייה יצירתית, מתן פתרונות, מחשבה מקורית, מקום שמאפשר לנשום (למרות שלא ניתן לפתוח את החלונות), מרחיב את הנפש ויוצר אווירת חמימות ופתיחות. בהתחלה ידענו רק להגדיר מה אנחנו לא רוצים - לא משרד קר מנוכר, לא מסדרונות ארוכים וצרים וקופסאות סגורות". נראה לי שהצלחתם במשימתכם, המשרד בנוי סביב חלל מרכזי כמו בכניסה של בית - סלון, מרפסת, בר קפטריה ומטבח. הכל נעים, מרווח, פתוח וצבעוני. פינות ישיבה, חללי עבודה משותפים וגם לכל עובד משרד משלו, פתוח לגמרי לנוף האורבני וכן לחלל הציבורי, משרה אווירה רגועה עם רהיטים לבנים. איך אתם מרגישים אחרי כחודשיים כאן? [caption id="attachment_298974" align="alignnone" width="597"] לב המשרד - הקפטריה הפתוחה. צילום: יואב פלד[/caption] "אכן יש לנו בית חדש, אליו שתרגלנו אליו בשנייה, וכדברי העובדים: 'מה זה המשרד ה-מ-ה-מ-ם הזה'... בפינות הישיבה ובחללים הפתוחים מתקיימות שיחות התייעצות בין העובדים. בנוסף, כשהחדרים שקופים יש אווירת עבודה גם בחדר, כי העובד נראה כלפי חוץ". ספרי לי על משרד האדריכלים שלכם. "בחרנו במשרד האדריכלים הדס מקוב אדריכלות פנים. המצגת הראשונה שהציגו בפנינו הדס מקוב וקרן ליסקובסקי שידרה אווירה אורבאנית-ביתית. הייתה בה הכנסת הנוף של הבניינים בסביבה פנימה, ועם זאת, השימוש בחומרים החמימים (כמו קיר הלבנים בגוונים היותר חמים, הסלון בקפטריה) שיוו למקום את האווירה הביתית ואת תחושת ה-Welcoming. בנוסף, נעשה שימוש בגרפיקה תואמת בסגנון אורבאני בחדרי הישיבות וב'סלון' ההמתנה. החיבור עם הדס וקרן היה מיידי, הן הבינו את ה'ראש' שלנו והיטיבו לתכנן משרד שהוא לא רק מיוחד ויפה, אלא גם פרקטי, פונקציונאלי ומתאים לצרכינו". לשיחה הצטרפה האדריכלית הדס מקוב, שפירטה: "נכון מאד, אתי ואבי לא רצו לשדר משרד סטנדרטי כבר כמו מרבית משרדי עו"ד. לדוגמה, הקפטריה שמוקמה בלב החברה והוצמדה לכניסה (כקונספט היי-טקיסטי מובהק) ומעל לכל - עצם העובדה שנשארה פתוחה. בעוד שבמשרדי עו"ד טיפוסיים ממקמים את הקפיטריה בממ"ד הסגור, בין היתר כדי שהפסקות העובדים יהיו קצרות, במשרד הנעים של אתי ואבי מברכים ומקדמים שיח בין העובדים, והחלל הפתוח תורם לכך. בד בבד, המחיצות המגדירות את החדרים ואת חדרי הישיבות מייצרות אקוסטיקה ברמה גבוהה, ולכן הפתיחות של הקפיטריה לא פוגעת בעובדים או בלקוחות. הקפדנו לשלב את הנוף האורבאני כבר מהכניסה למשרדים, למעשה כבר מהיציאה מהמעליות - וזה אפקט ה-WOW". במרבית משרדי עו"ד מקובל שהחדרים סגורים ואף אחד לא יודע מה קורה בהם. אתי: "נכון, במשרדי עו"ד רבים מבקשים שיודבק על גבי מחיצות הזכוכית פילם מהרצפה ועד התקרה כדי לטשטש ולשמור על פרטיות. במשרד הזה הושם דגש על הפתיחות והשקיפות, גם בחדרי העובדים וגם בחדרי הבעלים. בחדר הישיבות הותקנו וילונות הניתנים להסטה לפי הצורך. כששומעים את תגובות העובדים והלקוחות אני מרגישה שעשינו את שלנו, וכי המשימה הושלמה בהצלחה". עיצוב – הדס מקוב אדריכלות פנים - www.hadasmakov.com. מעצבת מובילה – קרן ליסקובסקי, ואיתה בצוות אורין קרהולה-מליחי.

קבוצת בזק ממשיכה במאמץ שלה לאחד את שדרת ההנהלה בחברות הבנות. לאחר שרן גוראון, שהיה מנכ"ל פלאפון, קיבל על עצמו גם את מנכ"לות בזק בינלאומי ו-yes, עכשיו מגיע תורו של תפקיד המנמ"ר: עם הודעתו של דורון פלח, מנמ"ר יס, על פרישתו מהתפקיד, מסרה הקבוצה כי רונן הורוביץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בזק בינלאומי, יחליף אותו ויהיה המנמ"ר של שלוש מארבע החברות הבנות - יס, פלאפון וכאמור, בזק בינלאומי. הוא ייכנס לתפקיד מנמ"ר פלאפון בינואר הקרוב. אחת המשימות המרכזיות של הורוביץ תהיה תכנון והקמת מערכת CRM משותפת לשלוש החברות והובלת המענה המחשובי לצרכי הסינרגיה ביניהן. בהודעת יס צוין כי "מינויו של הורוביץ יאפשר ראיית מאקרו של עולם הטכנולוגיות בשלוש החברות, תוך מינוף החוזקות של כל אחת מהן". [caption id="attachment_227739" align="alignnone" width="600"] רונן הורוביץ, המנמ"ר של בזק בינלאומי - ובקרוב גם של יס ופלאפון. צילום: ישראל הדרי[/caption] דורון פלח - בדרך לכלמוביל פלח, מצידו, עובר לכלמוביל, שם הוא יתחיל בדצמבר את תפקידו כמנמ"ר החברה, במקום אורלי הוברמן, שעוברת לאמדוקס. הוא מסכם חמש שנים כמנמ"ר יס, שבמהלכן היה אחראי על ניהול טכנולוגיות המידע בחברה, תוך הובלת תהליכים ופרויקטים מורכבים וחוצי חברה, בהם תהליך הטרנספרמציה הדיגיטלית של חברת הלוויינים. קודם שהצטרף ל-yes הוא כיהן כמנהל החטיבה לטכנולוגיות מידע בבנק ישראל וכמנהל אגף מערכות מידע בסלקום. באפריל השנה קיבל פלח, יחד עם המנכ"ל, גוראון, פרס הצטיינות מטעם אנשים ומחשבים על יישום טרנספורמציה דיגיטלית ב-יס. בנימוקי הפרס נכתב כי יחד עם צוות ההנהלה של החברה, פלח הוביל עבודה איכותית ועמוקה במגוון צירים. הורוביץ מכהן בתפקידו כסמנכ"ל הטכנולוגיות בבזק בינלאומי מאז 2016. הוא הגיע לתפקיד מהבורסה, שם כיהן תקופה קצרה בלבד. לפני כן היה הורוביץ סמנכ"ל הטכנולוגיות של כאל ושימש בשני תפקידים בולטים במשרד ראש הממשלה: ראש אגף טכנולוגית מידע וראש הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, שאותה הקים. להורוביץ תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע ותואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול בטכניון.

סרוויס ווייז הודיעה היום (א') על מינויו של יגאל לבדב לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. במסגרת תפקידו, הוא יהיה אחראי על בניית, פיתוח והובלת צוות ארכיטקטורה שיספק פתרונות ללקוחות ביישום פתרונות ענן, ניתוח, אנליטיקה, אינטגרציית מידע, ניתוח צרכים כולל של מערכות מידע ופתרונות לארגון. ללבדב ניסיון רב בהובלה ובניהול של פיתוח מערכות מידע - הן עבור ארגונים גדולים והן עבור חברות סטארט-אפ. בין תפקידיו הקודמים: ארכיטקט אינטגרציה ומערכות מידע ראשי בפניקס, ומייסד ומנהל פיתוח ומנהל מוצר בנובידאה. בתפקידו האחרון הוא שימש כמנכ"ל בילדר אדג', שאותה הקים. לבדב הוא בן 38, בוגר מסלול ממר"ם ובעל תואר משולב במדעי המחשב, כלכלה וניהול מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו.