היה לי העונג לארח באחרונה במאורת הנמר את עו"ד מיטל סטבינסקי, שותפה ויו"רית משותפת בפרקטיקה הישראלית של פירמת עורכי הדין הבינלאומית Holland & Knight. עו"ד סטבינסקי הגיעה לספר לי על תחומי העיסוק של החברה ועל הדרכים שבהן היא מסייעת לחברות טכנולוגיה ישראליות שמרחיבות פעילות בארצות הברית ובדרום אמריקה. Holland & Knight היא חברת עורכי דין בינלאומית, שמונה יותר מ-1,300 פרקליטים ואנשי מקצוע אחרים, שפועלים ב-28 סניפים. עורכי הדין של המשרד מספקים ייצוג בהליכי ליטיגציה ובנושאי רגולציה וממשל, ומעניקים תמיכה משפטית ולוביסטית לחברות שמעוניינות להרחיב את פעילותן בארצות הברית. לסטבינסקי ניסיון רב בתחום המשפטים. היא בוגרת תואר שני בדיני מחשבים באוניברסיטת תל אביב. בתחילת הקריירה היא שימשה ככתבת לענייני משפט במוסף הכלכלי של ידיעות אחרונות ולפני כשנתיים הצטרפה כשותפה ב-Holland & Knight. במסגרת תפקידה במשרד, סטבינסקי מתמקדת במתן ייעוץ עסקי וממשלתי לחברות טכנולוגיה ישראליות, עם דגש על תחומי האגרו-טק, הקלין-טק והתחבורה. בנוסף, היא מסייעת בהעלאת הפרופיל של חברות ישראליות בארצות הברית וקידום מטרותיהן מול הקונגרס האמריקני וסוכנויות פדרליות. בשנה שעברה היא לקחה חלק בהקמת פורום לנשים שעוסקות בתחום האגרו-טק בישראל. לדבריה, "נשים היו בחוד החנית של החקלאות והחדשנות בטכנולוגיות המזון לפני עשרות שנים, בעת הקמת מדינת ישראל, אך תפקידי המפתח שמילאו פחתו בחלוף השנים. אנחנו יכולים לשנות זאת על ידי העצמת נשים רבות יותר להצליח בתעשייה". קואליציה - לא רק בפוליטיקה אחד הנושאים שסטבינסקי ציינה אותם באוזניי ונשמע לי מעניין במיוחד הוא לובינג באמצעות הקמת קואליציות. חברות בעלות אינטרס משותף, בין אם הן מתחרות ובין אם לאו, שנתקלות באותם קשיים וחסמים רגולטוריים, או מעוניינות לקדם חקיקה שתיצור תמריצים והקלות, חוברות למהלך משותף ומעלות את הדברים בפני הגורמים הרלוונטיים בשלטון. לדבריה, "קואליציות הן דרך יעילה ואפקטיבית לקדם נושאים משותפים ולהביא לשינוי שחברה בודדת לא בהכרח יכולה לקדם, או שהדבר דורש ממנה משאבים מרובים - בעוד שבאופן זה, העלויות מתחלקות בין כל חברי הקואליציה". לסיכום, אמרה סטבינסקי כי "יש חשיבות רבה לקידום שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית בענפי התעשייה השונים, לסיוע לחברות ולסטארט-אפים ישראליים בהבנת המסגרת הרגולטורית בארצות הברית, ולמציאת מקורות מימון ושותפים אסטרטגיים הולמים להרחבת פעילותן בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".

אפיק גיימז, יצרנית המשחק פורטנייט רכשה את האוספרטי, שהיא אפליקציה המשתמשת לווידאו צ'אט בקבוצות. החברות הכריזו על העסקה אתמול (ד'), והודיעו כי המיזוג יאפשר להן להתמקד בצורה יעילה יותר בבניית חוויות חברתיות. תנאי העסקה לא נמסרו אך היא מוערכת בעשרות מיליוני דולרים. אפיק לא פירטה את תכניותיה לגבי האפליקציה, ורק הבהירה שהאוספרטי תישאר מוצר עצמאי. נציג האוספרטי אמר לתקשורת כי הרכישה היא למעשה של כל חברת Life on Air שבנתה את היישום. "להביא אמפתיה לתקשורת המקוונת" אפליקציית האוספרטי נולדה מתוך האפליקציה Meerkat, שעסקה בהזרמה חיה ושכעת כבר אינה פועלת. החברה, אשר גייסה עד היום מעל 70 מיליון דולר, השיקה את היישום בשנת 2016. "האוספרטי מחברת אנשים, ויוצרת אינטראקציות חברתיות חיוביות בזמן אמת", אמר טים סוויני, מייסד ומנכ"ל Epic Games. "על ידי החיבור שלנו נוכל לבנות חוויות משותפות אפילו יותר מהנות משניתן להשיג לבד". "ההצטרפות לאפיק היא צעד גדול קדימה בהשגת המשימה שלנו להביא אמפתיה לתקשורת המקוונת", אמרה סימה סיסטאני, מייסדת ומנכ"לית האוספרטי. "יש לנו חזון משותף להפוך את האינטראקציה האנושית לקלה ומהנה יותר, ותמיד - בכבוד לפרטיות המשתמש", היא הדגישה. האוספרטי התחילה אמנם כאפליקציית ווידאו צ'אט, אך מאז התווספו לה מספר תכונות חברתיות אחרות, כולל מספר משחקים קטנים. על פי דיווח ב-The Verge, האפליקציה הותקנה על ידי כ-35 מיליון משתמשי אנדרואיד ו-iOS מכל רחבי העולם, כך בהתבסס על אומדן חדש של חברת האנליסטיקה לאפליקציות, Sensor Tower, כש-40% מהמשתמשים בה אינם תושבי ארה"ב. נתוני חברת Sensor Tower מצביעים, עם זאת, על כך שבאחרונה חלה ירידה במניין ההתקנות של האפליקציה. לעומת זאת בסיס המשתמשים של Fortnite איתן ומרשים, ועומד כרגע על יותר מ-250 מיליון שחקנים, לפי דיווחי אפיק גיימז. ובכל זאת, Houseparty יכולה להיות תוספת טובה בעבור חברת המשחקים, לא רק לפורטנייט אלא גם בעבור מנוע המשחקים, Unreal, שהיא מפתחת, ובעיקר לבטל את התלות שלה בשירותי ווידיאו צ'אט של צד שלישי. הרכישה מגיעה לאחר סבב גיוס אחרון ומוצלח של יצרנית פורטנייט, שנערך בסתיו האחרון, והסתכם ב-1.25 מיליארד דולרים.

אחד הקרבות המעניינים ביותר בשוק האמריקני הטכנולוגי כיום מתרכז סביב חוזה שירותי הענן של משרד ההגנה, הפנטגון,  שמוערך בכ-10 מיליארד דולרים לאורך עשר שנים. כל חברות הענן הגדולות ניסו לזכות בו, כולל אמזון, אורקל ומיקרוסופט. כעת אמזון ומיקרוסופט נותרו שתי החברות האחרונות במרוץ להשגת החוזה של הפנטגון שמכונה JEDI. התוצאה של המכרז אמורה להתגלות, לפי צו בית משפט, רק לאחר ה-19 ביולי הקרוב אחרי שאורקל, שהתמודדה גם היא על המכרז, טענה כי משרד ההגנה מתערב לטובתה של אמזון בזכייה במכרז. אמזון בשנים האחרונות מחזרת באופן מסיבי אחרי הרשויות הפדרליות בארצות הברית במטרה להפוך לספקית הענן שלהן, ובמהלך כנס שערכה החברה למלאת עשר שנים של פעילות במגזר הציבורי, לא היססו מנהלי החברה לשלוף ציפורניים מול אורקל ומיקרוסופט - גם אם בלי להזכיר אותן ישירות - היריבות המרות שהכריזו לאחרונה גם על שיתוף פעולה ביניהן. מתוסכלים מהפתרונות שמציעים בסיסי הנתונים הישנים "אני חושב שרוב האנשים מתוסכלים מהפתרונות שמציעים בסיסי הנתונים הישנים. הם יקרים, קנייניים ומנסים לנעול אותך בפנים. הם כל הזמן עוקבים אחריך, קונסים אותך אלא אם אתה קונה מהן עוד. זהו מודל שלאנשים נמאס ממנו. וזו הסיבה שאנשים עוברים במהירות ככל האפשר אל מנועים יותר פתוחים", אמר אנדי ג'ייסי, מנכ"ל AWS. למרות פניות של יבמ ואורקל לבית המשפט, JEDI יהיה חוזה שיוענק לספקית אחת בלבד ולא יפוזר בין כמה חברות, וג'ייסי הצדיק זאת. "גם אם יש ארגונים שמתפתלים על פני מספר עננים, הם בדרך כלל לא עושים זאת באופן שווה. הסיבה היא שאם עושים זאת, אתה צריך להגדיר סטנדרטיזציה על בסיס המכנה המשותף הנמוך ביותר, והפלטפורמות הללו נמצאות באופן עקרוני במצב שונה מאוד של יכולות ובגרות תפעולית נכון לעכשיו", אמר.  

"כדי לעבור את תהליך הפונדקאות, גרנו, בן זוגי ואני, שש שנים בסן פרנסיסקו. התהליך היה ארוך ויקר. רבים מחברינו עושים את דרכם במטוסים, כיוון שלא ניתן לבצע את התהליך בארץ, וחבל שזה המצב", כך אמר רפי מרגליות, בכיר בתעשיית ה-IT העולמית, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל אירועי הגאווה 2019. "כאשר הבן השלישי נולד, חזרנו ארצה", אמר מרגליות. "הילדים מאוד גאים ומבסוטים מזה שיש להם שני אבות. הם חושבים שזה דבר מאוד מיוחד להיות משפחת בנים. הם גדלו מגיל אפס בידיעה שאין להם אימא. לימדנו אותם שכשהם רצים קדימה, נופלים ומקבלים מכה - ומישהו ניגש לשאול 'איפה אימא?', הם עונים: 'אין לי אימא, יש לי שני אבות'. לשמחתנו, הסביבה ישר מחייכת ומחבקת, כאשר שומעים משפט כזה מילד קטן. בדרך זו הם למדו שזה משהו ייחודי, שמייצר אמפטיה אצל הסביבה". מרגליות, בן 45, חי בזוגיות זה 15 שנים. לו ולבן זוגו, זיו, מורה בתיכון, יש שלושה בנים, בגילאי 8, 10 ו-12. את דרכו בתעשייה החל מרגליות כשהיה סטודנט באינטל ישראל, שם שימש כמפתח תוכנה. ב-1998 הוא עבר למרקורי ביהוד. בעסקת ענק, הגדולה ביותר לשעתה (ב-2006), רכשה HP את מרקורי תמורת 4.5 מיליארד דולר. על בסיס הרכישה הקימה חברת הענק הגלובלית את עסקי התוכנה שלה בישראל ומרגליות התקדם בה. ב-2011 הוא מונה למנהל מו"פ בחטיבת התוכנה של HP העולמית, ועם פיצולה במחצית העשור הנוכחי מונה לסגן נשיא בכיר ב-HPE העולמית ולמנכ"ל מרכז הפיתוח של HPE תוכנה בישראל. החברה מכרה את עסקי התוכנה שלה למיקרופוקוס ומרגליות משמש בחברה כסגן נשיא בכיר וכמנכ"ל חטיבת Application Delivery Management. במסגרת תפקידו אחראי מרגליות על יותר מ-1,000 עובדים, מתוכם מאות בישראל. לדבריו, מרכז הפיתוח בארץ מוביל פיתוח מוצרים בתחום ה-DevOps הארגוני. בנוסף, הוא עוסק בחזית הטכנולוגית בתחומי הסייבר, ה-IT ההיברידי והאנליטיקה החיזויית. החטיבה בראשותו של מרגליות אחראית לפיתוח שירותים ומוצרי תוכנה המשקפים מחזור שנתי של יותר ממיליארד דולר. "תהליך היציאה מהארון לעולם לא נגמר" "יצאתי מהארון בגיל 24", סיפר. "לא חוויתי אירועים על רקע נטייתי המינית, גם לא כאשר התחלתי את דרכי המקצועית בתור מתכנת זוטר בארגון. אבל יש אבל: בכל פעם שעברתי שינוי ארגוני או בכל פעם שהגיע מנהל חדש הייתי צריך לצאת מהארון שוב. תהליך היציאה מהארון לעולם לא נגמר. עליך לשוב ולספר מי אתה ומה אתה, כי ההנחה של הסביבה היא שאתה סטרייט, ואתה צריך להסביר שלא כך הדבר במקרה שלך. עד שאינך מספר, זה שמולך - מנהל, עובד מקביל או לקוח - לא יודע". "האתגר בלצאת מהארון תמיד קיים, גם בעבודה - בכל סביבה: בארגון היי-טק או בארגון מכל מגזר תעשייתי אחר", ציין מרגליות. "בסופו של דבר, מדובר תמיד באנשים. כיום, בהרבה מקומות, כשאנשים פוגשים אדם שהוא הומו - אין להם בעיה עם זה. פעם המצב היה שונה. כשאנשים לא ידעו שאני הומו, עפו בדיחות הומופוביות סביבי. ברגע שסיפרתי מי אני - הבדיחות פסקו". "נעשות פעולות רבות לגיוון תעסוקתי בהיי-טק" מרגליות אמר כי "נעשות פעולות רבות לגיוון תעסוקתי בענף ההיי-טק. ארגונים מתחרים על כל עובד וחורטים על דגלם את הנושא. גיוון תעסוקתי מניב שיפור של התוצאות ותפוקה, מביא לעידוד היצירתיות ולהרחבת כמות העובדים הפוטנציאליים. אני מאמין שהענף יכול להיות מוביל דרך לעידוד גיוון תעסוקתי וקבלת האחר בארגונים שמרנים ומסורתיים יותר". באשר לנעשה במיקרופוקוס בהקשר זה הוא אמר כי "אנחנו פועלים לגיוון תעסוקתי במובן הרחב, ובעזרת ארגון LGBTech חתמנו על מסמך לקידום גיוון תעסוקתי עבור הקהילה הגאה. בנוסף, אנחנו פועלים רבות לקידום נשים בהיי-טק, בין השאר בפעילות עם פרלמנט 51 - ארגון שקם לסייע לקידום שוויון הזדמנויות לנשים בעבודה. חתמנו על אמנת התחייבות לעמידה בסטנדרטים ולקידום נשים. כמו כן, אנחנו פועלים רבות לשילוב חרדים וערבים בחברה". לסיכום, הוא ביקש לומר משהו על מצב הקהילה הלהט"בית במדינה. לדבריו, "ישראל הובילה במשך שנים רבות את המאבק לשוויון לקהילה הלהט"בית. צה"ל הוא אחד הצבאות המתקדמים בתחום. אני מקווה שהמדינה תמשיך בדרך חלוצית וחשובה זו, גם ולמרות גורמים פוליטיים, שמנסים להחזיר אותנו לימי התנ"ך".

מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, פנה באחרונה אל קהילת הלהט"ב+, לאחר תרעומת קשה שהושמעה מטעמה על האופן שבו יוטיוב - שנמצאת בבעלות הענקית ממאונטיין וויו - מטפלת בתכנים להט"בופוביים. פיצ'אי התראיין בלעדית באמצעות דוא"ל ל-The Verge, והתחייב כי יוטיוב תנקוט ב"בחינה נוקשה" של מדיניותה בכל הנוגע בהטרדות חברי הקהילה. לפי הדיווחים, פיצ'אי ובכירים אחרים מגוגל ויוטיוב גם נפגשו עם נציגי עובדי גוגל שהם חברי הקהילה השבוע. [caption id="attachment_235162" align="alignnone" width="600"] יוטיוב. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] קראודר - פגיעה בקהילה שיוטיוב לא חסמה מה שהצית את המשבר הנוכחי היה תגובתה של יוטיוב לערוצו של סטיבן קראודר - ימני קיצוני, אשר לו 3.8 מיליון מנויים. קרודר נוטה להשמיץ באופן קבוע את כתב Vox, קרלוס מאזה, שהוא הומו מוצהר, ומכנה אותו בתארים מזלזלים כמו Anchor baby – מושג שמכוון למי שילד שנולד לאם שאינה אזרחית במדינה וילדה בכדי להשיג אזרחות לה ולבני משפחה אחרים – או lispy queer – שמשמעותו הסלנגית היא 'מתרומם'. יוטיוב בחרה עד לאחרונה להותיר את תכני השנאה וההומופוביה של קראודר חיים ובועטים על הפלטפורמה והואשמה שעשתה זאת מטעמי רווח ומשום שהם מביאים לה ולמפרסמים טראפיק נאה. מנגד טענה החברה עד לאחרונה שסרטוניו של קרודר אינם מפרים את מדיניותה נגד בריונות ברשת, למרות שהשפה בהם "פוגעת בבירור". "כפלטפורמה פתוחה, חשוב לנו לאפשר לכל אחד – מיוצרים ועד עיתונאים למארחי תכניות לייט נייט בטלוויזיה – להביע את דעותיהם במסגרת המדיניות שלנו", צייצה יוטיוב שהמשיכה וכתבה: "חוות הדעת יכולה להיות פוגעת מאוד, אבל אם הדברים לא יפרו את המדיניות שלנו, הם יישארו באתר שלנו". בשבוע שעבר (ד'), לאחר לחץ חברתי חזק, הודיעה ממלכת סרטוני הווידאו כי תסיר לאלתר תוכן קיצוני מהפלטפורמה שלה, בלי לציין ספציפית את קראודר. אבל הנזק והפגיעה בקרב חברי הקהילה הגאה כבר היו לעובדה. שני המנכ"לים נזעקו לכיבוי שריפות ובקרת נזקים לאחר מכן, ועקב הניסיון לפייס את הפגועים, השעתה יוטיוב את היכולת של ערוצו של קראודר להרוויח כסף מפרסום, אבל כעת נזעק גם פיצ'אי ומגיב בניסיון להרגיע את הרוחות ולהבטיח עוד שינויים עתידיים. פיצ'אי הודה בפני The Verge כי "קהילת הלהט"ב+ הרגישה הרבה כאב ותסכול מהאירועים האחרונים". הוא הבטיח כי "סוזן (ווייצצקי המנכ"לית של יוטיוב - ג"פ) והצוות כבר מחויבים לבחינה נוקבת של מדיניות ההטרדה, ויעשו זאת בהתייעצות עם קבוצות רבות, כולל אנשים שחוו בעצמם הטרדה. אנחנו גם חושבים על דרכים ליותר שיתוף של קהילת הלהט"ב ברגעים חשובים, ולקבל תובנות מה-ERG (ר"ת employee resource group) שלנו ונציגיהם". עוד לפני פיצ'אי הייתה זו וויציצקי עצמה שהתנצלה על האירועים. היא עשתה זאת בכנס קוד שבו השתתפה, שם ביקשה מהקהילה לסלוח לחברה על תגובתה הלא מוצלחת לבדיחות ההומופוביות והגזעניות בסרטונים של קרודר.

כתב: שהם יריב. תחום ניהול הפרויקטים הולך ומשתנה. בהתאם, בחרה PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים בישראל, לקרוא לכנס השנתי שלה "יוצאים מהקופסה, מובילים את השינוי". הכנס יתקיים ביום ג' הקרוב, ה-18 ביוני, באולם האירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס, שהוא ה-23 במספר של העמותה, מנהלת שירי בר, מנהלת פרויקטים בסיינה ישראל. היא אמרה בראיון לאנשים ומחשבים כי "השינוי יתבטא ראשית במקום חדש שבו נערך הכנס, מה שיאפשר חידוש ורענון - הן טכנולוגי והן חווייתי. שנית, יורגש שינוי באופי ההרצאות, שיכללו הן הרצאות פרונטליות והן סדנאות מעשיות. בחרנו נושאים מתחומים שונים, על מנת שכל אחד מהמגוון הגדול של מנהלי הפרויקטים שיגיעו לכנס ימצא את הנושא הרלוונטי עבורו וייחשף לתחומים נוספים, על פי בחירתו". יש לציין שלכנס מגיעים מאות מנהלי פרויקטים מכל תחומי התעשייה, מה שמאפשר לאנשי המקצוע להגדיל את מעגל הקשרים שלהם ולשמוע על פרויקטים מתחומים שונים. "מנהל פרויקטים בימינו נדרש להיות בעל כישורי ניהול, זמן ותקציב, ובעל מיומנויות נוספות כמו יכולת ניהול משא ומתן וחשיבה יצירתית ברמה גבוהה", ציינה בר. "לכן, בנינו את הכנס שיכיל גם הרצאות במיומנויות אלה. לצדן יעלו על הבמה מרצים שידברו על נושאים חמים ומעניינים, כמו Space IL והחללית בראשית, שכולנו עקבנו אחריה בשקיקה וייחלנו להצלחתה, הקמת נמל התעופה רמון ובהמשך הרצאתו הייחודית של ד"ר חיים שפירא, 'אני חושב משמע אני קיים'. יש בכנס הרצאות רבות נוספות, שאותן ליהקנו בקפידה רבה". במקביל, יהיו במתחם האירוע שתי עמדות מומחים, שיאפשרו לבאי הכנס לקבל מידע על בניית פרופיל לינקדאין בצורה המיטבית, ולקבל ייעוץ וסיוע במגוון נושאים בתחום ניהול הפרויקטים. "מועד חשוב וייחודי שאנחנו מציינים בכנס השנה הוא חגיגות היובל לעמותת PMI ישראל. לכן, נתכבד לארח אורחים מהדירקטוריון העולמי, ובסיום ההרצאות נרים כוסית ונחגוג עם אמן אורח ומסיבת בירות וקינוחים". קצת על PMI ישראל PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים בישראל , היא הסניף המקומי של ארגון ניהול הפרויקטים הגדול בעולם. העמותה שמה לעצמה כחזון להיות ארגון מוביל ובר סמכא בניהול פרויקטים בישראל, ומקדמת את המקצוע בקשת כוללת של פרקטיות מקצועיות, מחקר וחינוך בקרב בעלי עניין בכלל מגזרי המשק הישראלי. פעילות העמותה מבוצעת על ידי מתנדבים מקרב חבריה, וכוללת ארגון כנסים וימי עיון מקצועיים, קידום המקצוע במערכת החינוך ובאקדמיה, טיפוח המחקר, פעילות מול רגולטורים שונים, העמקת הקשר עם המגזר התעשייתי והעסקי ועוד. מטרות העמותה הן למצב ולמתג את ניהול הפרויקטים כמקצוע ייחודי, ואת העמותה וחבריה כגורמים מובילים בתחום, לפעול לאימוץ תקני PMI כבסיס לניהול פרויקטים מקצועי, לפעול להרחבת סל הפעילויות והשירותים המוצעים לבעלי העניין בכלל ולחברי העמותה בפרט, להרחיב את הפעילות מול PMI וסניפיו בעולם, להעמיק את ההכרה ושיתוף הפעולה עם גופים וארגונים משיקים, וכן לפעול להרחבת מספר חבריה. .

"יש כיום בעולם 40.3 מיליון עבדים מודרניים. אלה ילדים שנכפה עליהם להיות חיילים-רוצחים, ילדות המועסקות בזנות בכפייה, גברים שכלואים באתרי בנייה ונשים שמועסקות בעבודות דחק מחוץ לארצן. מדובר בנושא מקומם אך גם מעורר תקווה, משום שהבינה המלאכותית יכולה למנוע חלק מתהליכי העבדות המודרנית", כך אמרה קרוליין טיילור, סגנית נשיאה ומנהלת שיווק גלובלית ביבמ. טיילור דיברה בכנס השנתי שערך הסניף הישראלי של הענק הכחול, Think Summit IBM Tel Aviv. הכנס נערך היום (ה') בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות 1,500 נציגי לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. האירוע עמד בסימן פעילותה זה 70 שנים בישראל ואת המליאה המרכזית שלו הנחה איש הטלוויזיה ירון ברובינסקי.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי טיילור, "העבדות המודרנית היא ענף מסחרי לכל דבר. אף שמדובר בשוק שחור, לא חוקי ולא מוסרי, הוא מגלגל 150 מיליארד דולר בשנה". טיילור הצטרפה ל-Stop the Traffik, עמותה בינלאומית שפועלת למניעת סחר בבני אדם ועבדות מודרנית - תחילה כמתנדבת, וכיום כיו"רית חבר הנאמנים של העמותה. "אני מאמינה שידע הוא כוח", אמרה. "לאחר שנחשפים לנתונים המזעזעים של העבדות המודרנית היא אפשר לומר 'לא ידעתי'. כאשר אתה מוצא בחנות פריט לבוש שמחירו זול מדי, קשה לרכוש אותו כי ידוע שתפרו אותו ילדים עבדים באסיה". "המודעות חשובה, אך אינה מספיקה", ציינה. "צריך להכות בענף העבדות המודרנית בכלים שיכאבו - כלים כלכליים: יש להקשות על סוחרי העבדים ולהפוך את הענף הזה ללא רווחי. באחרונה הטמענו בארגון את הפלטפורמה הקוגניטיבית של יבמ. זאת, כדי לאסוף נתונים, לנתח אותם ולפעול על בסיס מידע מבוסס. בדרך זו ניתן יהיה לשנות את המצב הקיים, בו רשויות האכיפה בעולם פועלות כמגיבות. בעזרת נתונים וניתוח שלהם ניתן לשנות מצב זה: להיות יוזמים ולהקדים תרופה למכה". "בזמן הקצר שהפלטפורמה פועלת", אמרה טיילור, "כבר הצלחנו למנוע 32 משלוחים של עשרות ומאות עבדים באירופה. מדעני הנתונים של יבמ מסייעים לארגון לפלח שרשראות אספקה של עבדים ואנשים המועסקים בכפייה, לחשוף דפוסי פעילות, וכך לפגוע בפעילות סוחרי העבדים. בשלב הבא נצרף לפלטפורמה נתונים מבנקים ונכה את התעשייה הזאת דרך רשויות למניעת הלבנות הון. באוקטובר התקדמנו עוד: הקמנו את מיזם Traffic Analysis Hub, במסגרתו מזינים עוד נתונים מעוד מקורות מידע. בקרוב נאסוף נתונים בעוד שפות, חוץ מאנגלית". לסיכום היא ציינה כי "הטובים עדיין לא ניצחו, אבל הניתוח המעמיק והחיזוי מבוסס הנתונים יסייעו להעלות מדרגה את המאבק החשוב הזה. נראה שמצאנו את הדרך היעילה יותר למנוע את העסק המגעיל הזה: הגדלת הסיכון וצמצום הרווחים לסוחרים". דיבייט שנשען על חוכמת ההמונים ד"ר נעם סלונים וד"ר רנית אהרונוב, חוקרים ממעבדת המחקר של יבמ בחיפה, הציגו את Project Debater Speech by Crowd, שמבוסס על טכנולוגיה שפותחה בישראל. השניים הסבירו כי "מדובר במערכת בינה מלאכותית שמנהלת דיון חכם, עמוק ושנון עם בני אנוש. במהותה היא לומדת להתווכח, ולא ללמוד נושא מסוים. כשהמערכת מקבלת נושא לדיון, היא ניגשת למאגר של 400 מיליון מאמרים מעיתונים וכתבי עת, שם היא מחפשת משפטים רלוונטיים לדיון, מתוך 10 מיליארד משפטים שקיימים במאגר. על המשפטים להיות מבוססי נתונים ובעלי יכולת טיעון. בה בעת היא מכינה טיעוני נגד, כדי שהיא תוכל להגיב לטיעונים האלה ולכל טיעון אפשרי". [caption id="attachment_292926" align="alignnone" width="600"] ד"ר נעם סלונים, חוקר במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, ולידו ה-Debater. צילום: אור קפלן[/caption] המשתתפים במליאה התבקשו לשלוח טיעונים בעד או נגד לגליזציה של קנאביס. המערכת עיבדה את 1,000 הטיעונים השונים של המשתתפים ויצרה שני נאומים - האחד המסכם את הטיעונים שמחייבים את הלגליזציה של הצמח והשני את אלה שמתנגדים לכך. לדברי ד"ר סלונים וד"ר אהרונוב, "עוד חלק במערכת הוא ידע על דילמות אנושיות. על בסיס שיטות למידה חישובית, על המערכת להחליט מתי להשתמש - ובאיזה טיעון. למשל, לדיון על הנקה בפומבי, טיעון של 'שוק שחור זה רע' אינו רלוונטי". הם אמרו כי שלוש טכנולוגיות בינה מלאכותית מניעות את הפרויקט, שפיתוחו ארך שש שנים: נאום וכתיבה מונעי נתונים, הבנת הנשמע לטובת בניית נאום תגובה ומידול דילמות אנושיות. [caption id="attachment_292927" align="alignnone" width="600"] ד"ר רנית אהרונוב, חוקרת במעבדת המחקר של יבמ בחיפה. צילום: אור קפלן[/caption] "הבינה המלאכותית עשתה בשנים האחרונות צעדים גדולים", סיכמו. "החזון הוא לפתח שפה שמבינה ומייצרת טכנולוגיות שתומכות בקבלת החלטות מושכלות. זו מערכת שמסוגלת לקבל ולעבד הרבה טיעונים, ולהביא אותם בקלות למצב של בעד ונגד".

בסוף יום עבודה, עם שובינו הביתה, אנו נוהגים להתעניין בקורות היום של בן או בת הזוג שלנו. לרוב, אנו מתמקדים באתגרים ובמחלוקות  ורק לעיתים רחוקות מציינים כי היום היה יום מצוין  בעבודה. הנטיה הזאת וודאי קשורה למין האנושי בכלל אבל אולי גם לעובדה שההתנהלות היומיומית בארגון, במיוחד כאשר מדובר בארגון גדול, יכולה להיות מאד מתישה. מדוע שלא נוכל לעדכן נהלים ותהליכים באותה הקלות בה אנו מעדכנים את  רשימת הקניות שלנו בשירות המשלוחים של הסופר? מדוע שנמצא את עצמינו עומדים מחוץ לחדר הישיבות ומתווכחים עם הקולגות מי הזמין את חדר הישיבות לשעה היעודה? האמת היא שאצלנו בארגון זה לא קורה וגם בארגון שלכם ניתן להימנע מכך, אז איך עושים את זה? בשנים האחרונות כבר התרגלנו לחווית מובייל נהדרת, בכל הנוגע לקניות, קשרים חברתיים, שירותי בנקאות וכדומה אולם בעולם העבודה חווית  מובייל פשוטה, קלה ואינטואיטיבית  עדין בחיתוליה, אם בכלל.  למה בעצם? עם קצת מודעות של הארגון לנושא הרי שניתן היום לבצע אוטומציה של תהליכי עבודה מורכבים ומייגעים ולהפוך אותם לפשוטים וקלים לביצוע, מכל מקום ובכל שעה. ארגונים שיאמצו אפליקציות מובייל ידידותיות לניהול תהליכים ארגוניים יאפשרו לעובדים שלהם  להשלים את משימות היומיום בעבודה כמו למשל, לפתוח קריאות חדשות במחלקת משאבי אנוש, לחפש מידע בלוח השנה או להזמין מחשב חדש, מדפסת או סתם סט עטים - מכף היד שלהם, בזריזות ובנוחות. שימוש ביישומים המובנים במובייל כמו מצלמה, GPS, מיקרופון, סורק קוד QR וכו' רק יסייעו בביצוע המשימות וביצירת חווית משתמש בלתי נשכחת. נתחיל בגיוס אף פעם לא קל להתחיל עבודה חדשה. הימים הראשונים בעבודה כרוכים בהרבה בירוקרטיה, קבלת  מחשב מן ה- IT, בירור זכויות מול משאבי אנוש, קבלת שולחן עבודה מהרכש ועוד – כל התהליך הזה יכול לגזול זמן רב, להיות מסובך ואף לתסכל. אך כל זה יכול להימנע אם תשמשו באפליקציית מובייל לגיוס עובדים. אפליקציה כזאת תאפשר לעובד לא רק לבחור מחשב, אלא לבחור את התצורה בה הוא מעוניין לקבל את דך הבית שלו או  את גיליון השכר וכו'. האפליקציה תעבוד קשה, מאחורי הקלעים, ותייצר מימשקים בין ה-IT למשאבי אנוש, לכספים ולרכש, מבלי לערב את העובד בכך. הוא יקבל שירות מהיר, נוח והולם לצרכיו כאילו היה לקוח של הארגון ולא עובד שלו. לקצר את הדרך עם סירי באיזו תדירות אתם משתמשים בשירותיה האדיבים של סירי בחיי היומיום? האם אתם שואלים אותה גם שאלות הנוגעות לעבודה שלכם? כנראה שפחות אבל חשבו כמה יעיל זה יכול להיות.  לדוגמא, אם הבוסית מבקשת מכם דוח של  כל הקריאות שהתקבלו במחלקת התמיכה, רגע לפני שאתם נכנסים לפגישה חשובה -  פשוט הפעילו את סירי, בקשו ממנה לפתוח את  האפליקציה לניהול תהליכי עבודה וליצור  דוח אירועי תמיכה, בדרגת חשיבות יורדת,  מאז יום שני. עוד תוכלו להנחות את סירי לשלוח את  הדוח לבוסית ולדרוש בשלומה. זו תקבל את מבוקשה תוך דקות, באמצעות יישום פשוט, קל ומשנה משחק. ה-IT משרת את הארגון אפליקציה שתדע לקחת על עצמה לבצע את המשימות האוטומטיות של מחלקת ה-IT תפנה את עובדי המחלקה לעסוק במשימות מורכבות ואסטרטגיות יותר לארגון. יכולות של קול, סוכנים וירטואלים וטכנולוגיה של  הבנת שפה טבעית (NLU  ) יאפשרו לעובדים לבצע משימות בשירות עצמי מבלי להמתין לנותן שירות פנים ארגוני. מערכות לניהול הכספים בארגון תהליך סגירת חודש בארגון גדול הוא תהליך ארוך ומייגע.  מרבית מחלקות הכספים עדין מסתמכות על שיטות עבודה ידניות וכלי לגאסי שאינם מתקשרים זה עם זה. אפליקציה המותאמת למחלקת הכספים יכולה להפוך תהליכי עבודה מסורתיים לדיגיטליים וכך להפחית  את רמת הסיכונים הפיננסים, לשפר שביעות רצון של צוותי העבודה ולהאיץ את תהליך סגירת הרבעון. חברת PayPal כבר אימצה אפליקציה כזאת וביצועי המחלקה הפיננסית התייעלו פלאים. רגעים גדולים בעבודה לא חייבים להיות נדירים כל כך. החוויה שאנו חויים במהלך יום עבודה צריכה להיות זהה לזו שאנו חווים כצרכנים או כאזרחים. הטכנולוגיה כבר כאן – כך שעם קצת מודעות זה יקרה בקרוב. הכותבת היא המנהלת האזורית של ServiceNow בישראל.