חוקרת מאוניברסיטת תל אביב מצאה כי קיים קשר מובהק בין רמת ההזדהות עם התוקף לעוצמת תסמינים של טראומה ודיכאון בקרב הנפגעות. לדבריה, המנגנון מאפשר לנשים לזהות סימני אזהרה ולמנוע את התקיפה נגדן

עד כמה חשוב שהישראלים יכירו את יהודי התפוצות? תוכנית חדשה של הסוכנות היהודית, המאפשרת לצעירים מארצות הברית לעשות שנת שירות בישראל, מבקשת להפגיש את הישראלים עם יהודים מכל העולם מתוך אמונה כי החיבור לתפוצות תורם לחוסן הלאומי. "ילדים מופתעים לשמוע שיש יהודים גם מחוץ למדינת ישראל. הם לא מבינים את היקף האנטישמיות", אומרות השליחות הראשונות שחנכו לאחרונה את הפרויקט

גם בתקופה המאתגרת ביותר לענף המסעדנות, המסעדות אייבי, טאיזו, שילה, קפה נואר, ג׳ורג' וג׳ון, בר 51 ומונא הירושלמית, נרתמות ותורמות מידי שבוע, באופן קבוע, ארוחות טריות ומזינות למשפחות במצוקה. "מסעדות שנאלצו לסגור את המטבחים שלהן לימים אחדים בגלל מחסור בכוח אדם, פתחו אותם רק עבור התוכנית". צפו

תכנית החומש לחברה הערבית כוללת סעיף שמוציא את האחריות לניצול התקציבים מהרשויות, ומעביר אותה לממשלה, שצפויה להפעיל חברות פרטיות | עימאד ג'ראיסי, מרכז אינג'אז: "במקום לטפל בארגוני פשע, הממשלה משאירה את האלימות ומעבירה את התקציב לגורמים חיצוניים שמטרתם לצבור רווחים"

כבר מעל ל־30 שנה שהבית של אליס (59) ומשה (57) אביטן משמש כמעון עבור ילדים בסיכון. במשך כל התקופה הזו יותר מ־50 ילדים כאלה מצאו אצלם את הבית שאף פעם לא היה להם – ונשארו איתם בקשר הרבה אחרי שעזבו. הדר גיל-עד ביקרה אצלם ושמעה מהם על האתגרים בבית שאין בו אפילו רגע אחד של שקט ועל החיבור בין הילדים הביולוגיים שלהם לילדי המעון

המדינה התנגדה בתחילה להאחדת העתירות, אולם לבסוף נעתרה בלחץ בית המשפט. השופטת: "את הבעיה הזו צריך לפתור באופן מרוכז. לכאן או לכאן יוכרע גורלם של האנשים שיושבים פה הרבה שנים"

בארגוני הסיוע הופתעו מההתגייסות הנרחבת בציבור שרבים בו ממעמד סוציו-אקנומי נמוך. אחד ממגייסי הכספים: "אפשר להסתכל על החברה הערבית כעבריינית ואלימה ואפשר לראות גם את הצד החיובי שלה"