הערב, תשעה או אזהרה באב, תענית לבית שפעמיים הוחרב. מהאסונות ההיסטוריים ההם, בדומה ל-7 באוקטובר, נשאר הוויכוח על מי האשמה. הלוואי שנלמד מהעבר שלנו, נתפלל גם השנה/ כלומר עד סרטון הבחירות הבא

<p>נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט ברשת Truth Social שבו ערך השוואה בין מספר האבידות של כוחות ארה"ב במערכות צבאיות שונות לאורך ההיסטוריה לבין העימותים הנוכחיים של ממשלו.</p><p>בדבריו פירט טראמפ כי במלחמת אפגניסטן נהרגו 2,000 חיילים ב-20 שנה, במלחמת עיראק 4,600 הרוגים ב-9 שנים, במלחמת וייטנאם 58,220 הרוגים לאורך כ-19 וחצי שנים, ובמלחמת קוריאה 36,574 הרוגים ב-3 שנים וחודש. לעומת זאת, ציין הנשיא כי במלחמת ונצואלה נרשמו אפס הרוגים ביום אחד, ואילו בסכסוך הצבאי באיראן נהרגו 18 חיילים ב-4 חודשים.</p>

<p>כלי תקשורת באיראן דיווחו על פיצוץ עז שאירע במזרח הבירה טהרן, בבית מגורים בשכונת נארמק.</p><p>על פי דיווח של דובר שירותי הכבאות וההצלה בטהרן, האירוע נגרם כתוצאה מדליפת גז בדירה. לא היו נפגעים בפיצוץ ולא נגרם נזק.</p>

<p>גבר בן 37 נפצע קשה באירוע אלימות באיכסאל שבעמק יזרעאל. צוותי מד"א שהגיעו למקום טיפלו בו ופינו אותו לבית החולים העמק בעפולה.</p>

תמיד התקשיתי להבין איך דווקא יום הכיפורים - צום דתי וחשבון נפש מול השמיים - הפך לקונצנזוס ישראלי לאומי בעוד שתשעה באב, שכל מהותו חברתית ולאומית, הופקר לידי הדתיים בלבד. חבל

החברה שלנו זקוקה לשערי שמים פתוחים היום יותר מתמיד. אנו מוקפים באחים ואחיות נושאים משאות כבדים – משפחות המילואים הנושאות בעול המלחמה המתמשכת, פצועי המערכה בגוף ובנפש, משפחות שחייהן השתנו ללא היכר, חולים המתמודדים עם מחלות קשות, ואנשים רבים הנאבקים על פרנסתם בזמנים קשים. לבורא עולם יש שפע אינסופי של בריאות, נחמה, שמחה וברכה להמטיר עלינו

מההיכל ועד הבמה והקלעים: איך התרבות העברית המתחדשת אימצה את סמלי המקדש על מנת לצקת משמעות רלוונטית לתקומת העם בארצו

בהיעדר כללים מוסכמים לניהול מחלוקות, כל מחנה מנסה להשתמש בכוחו כדי לעצב מחדש את המציאות לטובתו – ובכך הוא חותר תחת חומת ירושלים של דורנו