כשיצא "ישראל היום" לאור, הייתי הראשון שהזדהה עם המוטיבציות שהביאו להיווסדו. תקשורת שמאלנית, אחידה, מוטה ותל אביבית שיוועה למשהו אחר. למי שהקימו אותו הייתה ביקורת קשה ומוצדקת על כל מה שקדם להם. אבל המוצר שהם הביאו על כולנו לימד שלכל נקודה נמוכה יש נקודה נמוכה הימנה. "ישראל היום" איננו מתיימר עוד להיות עיתון. גם כשאני מזדהה פעמים רבות מבחינה אידיאולוגית עם מה שנכתב בו, אני נבוך מהדרך ומשתתף בצערם של עיתונאים ותיקים ורציניים שעובדים בו ונאלצים להסכים ...

כך איבד המרכז את הקלף המנצח * המוסר האירופי-שמאלני במלוא חרפתו * ההתוכחה החשובה של אהרן ברק בעניין הסרבנות * על חנוכיה, עץ אשוח ורב-תרבותיותיריד ההבליםהטרגדיה הגדולה של הבחירות נעוצה בכך שזהו, המאבק בין הגושים הסתיים. התוצאה כבר ידועה. רוב ברור לגוש הימני-חרדי. המאבק הוא בתוך הגושים. בין נתניהו לבנט שמזנב בו, ובין שלישיית המרכז, שכבר התייאשה מהעברת קול אחד מהימין, ולכן כל מה שנותר לה הוא מריטת נוצות הדדית. במקום שמפלגות המרכז יהיו אלטרנטיבה לימין, הן הפכו לאלטרנטיבה של האחת לשנייה.בהתנהלות חכמה ...

שני הוריי נפטרו בשנתיים האחרונות ואני שהיתי בבתי החולים בסופי שבוע לבד עד צאת השבת. מדוע אנחנו כולאים ציבור שלם בבתים בשבתות ובחגים? זו צביעות לשמה