אחד הדברים שהכי מרתקים את האדם המודרני זו האפשרות שפעם ניתן יהיה לבצע מסע בזמן. האפשרות הזו זכתה למגוון רחב מאוד של ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה שניסו לחזות כיצד זה יקרה, למה זה יתרחש, מתי ומה אפשר יהיה לעשות עם זה. מנסיעה אחורה בזמן לימי הדינוזאורים ועד קפיצה לעתיד, מדובר בנושא שמרתק את המחשבה, ולאורך הזמנים גם היו כאלה שחשבו שאפשר לממש את הרעיון. אל הרשימה הזו אפשר להוסיף שלושה פיזיקאים שפרסמו לאחרונה נייר עמדה המבוסס על ניסוי מחשבתי, כלומר ניסויים מושגיים ולא מבחנים אמיתיים, ואשר מציע דרך לפיה ניתן יהיה אולי לבצע "מסע יעיל בזמן" באמצעות שימוש בחלקיקים קוונטיים. ליצור מחר טוב יותר, על ידי תיקון הבעיות של אתמול כבר היום" "הניסוי שאנו מתארים נראה בלתי אפשרי לפתרון עם פיזיקה לא קוונטית, מכיוון שפיזיקה רגילה מצייתת לחץ הזמן הרגיל. משום שכך, נראה כאילו הסתבכות קוונטית יכולה ליצור מקרים שנראים למעשה כמו מסע בזמן", טען דייוויד ארווידסון-שוקור, פיזיקאי קוונטים באוניברסיטת קיימברידג' שעמד בראש המחקר. החוקרים הראו שעל ידי מניפולציה של הסתבכות קוונטית – תכונה של תורת הקוונטים שגורמת לקישור מהותי בין חלקיקים – הם יכולים לדמות מה יכול לקרות אם אפשר היה לנסוע אחורה בזמן. בתיאוריה זה אומר שבמקרים מסוימים ניתן יהיה להשתמש בקוונטים כדי לשנות פעולות באופן רטרואקטיבי, על מנת לשפר את תוצאותיהן בהווה, וזהו אחד הדברים הראשונים שרוצים לממש נוסעים בזמן פוטנציאליים. למעשה הניסוי המחשבתי הזה לא מוכיח בפועל שאפשר לבצע מסע בזמן. החוקרים רצו להראות תיאוריה למטרולוגיה קוונטית, בה משתמשים בתורת הקוונטים כדי לבצע מדידות רגישות ביותר, כך שהסתבכות של קוונטים תוכל לפתור בעיות שאחרת נראה בלי אפשרי למצוא להן פתרון. "האפקט מדהים, אך להדמיה יש סיכוי של 75% להיכשל. החדשות הטובות הן שאתה יודע אם נכשלת. אבל המקרים האחרים יהיו ברובם קרובים לפתרון המבוקש, אולם לא מדויקים, כאמור", הוסיף ארווידסון-שוקור, שיזר והדגשי: "אנחנו לא מציעים באמת מכונת מסע בזמן, אלא צלילה עמוקה לתוך היסודות של מכניקת הקוונטים. הדמיות אלו לא מאפשרות לך לחזור אחורה ולשנות את העבר שלך, אבל הן כן מאפשרות לך ליצור מחר טוב יותר, על ידי תיקון הבעיות של אתמול כבר היום".

קבוצת האקרים בשם SiegedSec פרסמה טענות כי פרצה למאגרי המידע של חברת התקשורת בזק. לטענתם, הקבוצה "פינקה" את החברה בשיתוף מסמכיה הסודיים, פרטי לקוחותיהם ושליחת מייל לעובדים

סמסונג, יותר מאשר ביצועים, תנסה במשפחת ה-Galaxy S24 להציע כלי עבודה חכמים ושימושיים

מאז ש-ChatGPT נכנס לחיינו לפני כמעט שנה, התחלנו לראות איך משתמשים ומפתחים שונים ברחבי העולם מתחילים למצוא שימושים מקוריים יותר ופחות. ואחרי שמישהי חיברה את ChatGPT ל-Furby, הגיע הזמן לאחד בין הכוכב של עולם מודלי השפה, לבין הכוכב של עולם הרובוטיקה: ספוט, הרובו-כלב. המדריך החדש שלכם בסרטון ששוחרר על ידי Boston Dynamics, החברה שפיתחה את […]

"הבינה המלאכותית היא לא כלי לכשעצמו, אלא אמצעי שדרכו ניתן לייצר ניצחונות קלים ומהר. נדרש לחשוב על ה-AI כעל מעין מערבל בטון, שאליו ניתן לזרוק תוצאות, טובות ופחות טובות – והמערבל לומד עם הזמן מה טוב יותר ומה פחות", כך אמר דניאל גורלוביצקי, מנכ"ל TLVTech. גורלוביצקי השתתף בוובינר של אנשים ומחשבים בנושא בינה מלאכותית בעת מלחמה, שנערך היום (ב') בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי גורלוביצקי, "פרויקטים הם דבר שלוקח זמן רב. עם פרוץ המלחמה הצבנו לעצמנו יעד: לסייע לגופים שונים לבצע בדיקות היתכנות שאורכות 90 ימים – ב-20 דקות". "איך עשינו זאת?", הוא שאל והשיב: "טיפלנו בשלושה עולמות תוכן. הראשון הוא יכולות זיהוי עצמים. למשל, 'האם זו כן או לא נקניקיה?' הבינה המלאכותית מקבלת תמונה, לומדת את מאפייניה ואז קובעת מהי. עולם התוכן השני הוא OCR – יכולת קריאת טקסט מתמונה. יש המון מידע שהאנושות לא יכולה לעבור על כולו ולהפיק ממנו תובנות. בעזרת כלי שכזה ניתן לצמצם את משך הטיפול בנתונים ולקבל ערכים פנומנליים. עולם התוכן השלישי הוא NLP – עיבוד שפה טבעית. הוא מאפשר לעבור על טקסט, לזהות את החלקים הרלוונטיים ולקבל תובנות רבות". יוזמות אזרחיות במלחמה – על בסיס כלי OpenAI נאור טלמור, מנהל מוצר באקווה סקיוריטי, דיבר באירוע על סיווג ואימות יוזמות אזרחיות במלחמה – על בסיס כלי OpenAI. לדבריו, "הבינה המלאכותית חוסכת זמן, היא מטפלת בצורה יעילה ומהירה יותר בביג דאטה ויש לה יכולות דיוק גבוהות, שמביאות למזעור טעויות". כך, אמר טלמור, "עם פרוץ המלחמה הרמנו יוזמה לניהול יוזמות אזרחיות על בסיס אימות וזיהוי שלהן". הוא ציין ש-"התהליך של הכנסת יוזמה חדשה למערכת לוקח זמן רב. רצינו לייעל אותו ככל הניתן, ללא התערבות בן אנוש". נאור טלמור, מנהל מוצר באקווה סקיוריטי. צילום: יח"צ "יש לנו בוטים שמאזינים ליוזמות במדיה החברתית", הוסיף טלמור. "הכול עובר דרך מנוע, שמתחבר ל-OpenAI. המידע על אותה יוזמה חדשה נשאב, מסווג, מזוהה, ואז עושים לו אימות ותיקוף. בדרך זו הבאנו לחיסכון של 90% מהזמן הנדרש להכנסת יוזמה למערכת".

לרוב אנחנו כותבים כתבות וידיעות על פיצ'רים חדשים שאנחנו חושבים שאתם תרצו להשתמש בהם, אבל הפעם מדובר בפיצ'ר שאנחנו ממש מקווים שלא תצטרכו להשתמש בו: בעקבות הלחימה ושיגור הטילים מעזה הוסיפה גוגל ל-Google Maps שכבת מידע חדשה של מקלטים ציבוריים. חדש! כל עדכוני הטכנולוגיה וההייטק של ישראל – היישר לוואטסאפ שלכם דיווחים ראשוניים על שכבת […]

"מערכות שבהן הוטמעו ושולבו רכיבים ומודלים של AI כוללות יכולות של מודלי שפה גדולים (LLM) ושל בינה מלאכותית יוצרת. הן מאפשרות לשפר את ההפעלה המשולבת של יכולות צבאיות", כך אמר זיו כהן, ארכיטקט נתונים ראשי בדלויט ישראל. כהן השתתף בוובינר שנערך היום (ב') על ידי אנשים ומחשבים ועסק בבינה מלאכותית בעת מלחמה. מנחה הוובינר היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי כהן, "יישומי בינה מלאכותית תורמים משמעותית ללחימה ולשיפור האפקטיביות שלה בשדה הקרב המודרני. האתגר הוא לגבור על ארגוני טרור, שמאמצים יכולות וטקטיקות א-סימטריות, מה שמקשה עד הופך לבלתי אפשרי את היכולת להעריך ולחזות את המחירים שארגונים אלה מוכנים לשלם – אותם מחירים שמדינה לא תהיה מוכנה לשלמם". "הבינה המלאכותית לא פחות חשובה מאמצעי הלחימה האחרים" אתגר נוסף בלחימה בטרור, לדברי כהן, הוא "הצורך לתת מענה לאותה א-סימטריה, עם פתרון שיהיה משנה משחק. בבוקר שבו ביצע החמאס את הטבח בדרום, ושפתח את המלחמה הנוכחית, הופעלו בולדוזרים, מצנחי רחיפה ועשרות טנדרים – אבל יש מערכות מבוססות IT בכלל ומשולבות AI בפרט, והן מהוות חלק לא פחות חשוב מאמצעי הלחימה האחרים, ומהלחימה בכלל". "מדובר במערכות מסוגים שונים: מערכות לזיהוי פנים, לניתוח דפוסי פעילות של האויב, ניתוחי וידיאו, חילוץ תובנות בעזרת ניתוח רגש ברשתות החברתיות, היכולת לעזור בזיהוי מגמות ואיומים – אלה הוטמעו, אך לא מספיק. עוד יש מערכות לניתוח אוסף אירועים, שבידוד וניתוח המדדים שלהם מאפשר חיזוי של מגמות. ויש את ממד הסייבר, שמאפשר תקיפה, או הגנה על תשתיות קריטיות", אמר. כהן קרא "להעצים את היכולות של הגופים הביטחוניים, ושל צה"ל בראשם, עם ידע, יכולות, אנשים ותוספות אזרחיות. יש לאפשר לגופי הצבא השונים לפעול בסביבות מחשוב בעלות יכולות עיבוד גבוהות, עם ניתוח של ביג דאטה רלוונטי". כטב"מים ומערכות זיהוי פנים הוא ציין שתי דוגמאות: "את עולם כלי הטיס הבלתי מאוישים מובילות ארצות הברית, ישראל, איראן, רוסיה, סין וטורקיה. כלים אלה יכולים לפעול באופן עצמוני מלא או בשליטה והפעלה מרחוק. הגורם האנושי צריך להיות מנוסה, עם תו"ל (תורת לחימה – י"ה) ועם הכשרה מתאימה. במלחמה באוקראינה שולבו מל"טים, שערכו תקיפות מדויקות ואפקטיביות. מל"טים מבוססי AI יכולים לקבל החלטות בלי התערבות בן אנוש: הם יכולים לייצר מטרות, לשרטט מסלול תקיפה ולנתח דאטה ממקורות מודיעיניים שונים, וכך ביכולתם לתרום למערך ההתקפי בהנפקת מודיעין למתקפות". "דוגמה נוספת", אמר כהן, "היא בעולם זיהוי הפנים, עם חברות דוגמת אופטימייזר מיוקנעם, שעוסקת בפיתוח פתרונות AI לצורך כך. כשיש אסון, נדרש להתמודד עם חילוץ מושכל של נתונים מתוך כלל המידע ברשת, עם הצורך בזיהוי מהיר ועם פתרון איכותי. שילוב בין השימוש בחומרה חזקה עם אלגוריתמים של AI לטובת איתור הפנים כאובייקט בתוך המידע מביא ליותר דיוק בפחות זמן". לסיכום אמר כהן כי "צריכה להיות לישראל אסטרטגיית AI חזקה, כמו שיש למדינות לא מעטות, עם תקצוב, סיוע לסטארט-אפים והפחתת הביורוקרטיה. ברמה הבינלאומית, יש כבר שיתופי פעולה שכאלה בין ממשלת ישראל לממשלות אחרות. מדובר בהשקעה ענקית, וכמעט בטוח שהיא תחזיר את עצמה. כך ישראל תקבל עוד יכולות – דיוק, מהירות וקבלת החלטות מושכלת בשדה הקרב".

מיקרוסופט (Microsoft) יוצאת ל”מלחמה” באביזרים הלא רשמיים לקונסולת ה-Xbox של החברה, כאשר משתמשים רבים מרחבי הרשת מדווחים על קבלת הודעת התראה המזהירה אותם כי הם משתמשים בבקר שאינו מאושר לשימוש עם הקונסולה וכי עליהם ליצור קשר עם יצרן האביזר או החנות ממנה הוא נרכש מאחר שהוא יפסיק לתפקד בקרוב. משתמשים רבים ברחבי הרשת המחזיקים בקונסולת […]