שאומי חשפה כי היא תשיק עם ה-Xiaomi 12S Ultra חיישן 1 מבית סוני

הממשלה מחזיקה כעת ב-1.5% ממניות ליין המסיבות היוקרתי קילינג קיטנס שייסדה חברתה לשעבר לספסל הלימודים של הדוכסית קייט מידלטון מרחבי הרשת: למה ממשלת בריטניה השקיעה בסטארט-אפ מסיבות מין?

סוני (Sony) הכריזה על מותג ה-INZONE, קו פתרונות הגיימינג החדש של החברה, שיכלול בשלב הראשון את צמד מסכי הגיימינג INZONE M3/M9, שיגיעו שניהם בגודל 27 אינץ’ ורזולוציית FHD או 4K UHD בהתאם לדגם. בנוסף למסכים, החברה תציע גם 3 אוזניות גיימינג חדשות, ה-INZONE H3 החוטיות וצמד דגמי ה-INZONE H7/H9 האלחוטיים. מסכי Sony INZONE M צמדי מסכי ה-INZONE […]

ישראל ואוסטרליה בודקות מזה כשנה וחצי את האפשרות לחתום על הסכם סחר חופשי ביניהן. האוסטרלים מעוניינים לחתום על הסכם עם ישראל, כמו גם עם שווייץ, נורבגיה, איסלנד וליכטנשטיין, ואצלנו רואים את היוזמה באופן חיובי, ומאמינים שהסכם שכזה יחזק וישדרג את יחסי הסחר שבין המדינות. תהליך הבדיקה החל בדצמבר 2020 עם הודעת הממשלה האוסטרלית שהיא פותחת בו, ובאוקטובר אשתקד התקיימה פגישה וירטואלית בין שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, למקבילה דאז – שר הסחר, התיירות וההשקעות של אוסטרליה, דן טהאן. במהלך הפגישה אישרו הצדדים את הרצון והעניין לבחון את ההיתכנות של הסכם סחר בין המדינות. הסכם שכזה יכול להיות בשורה להיי-טק הישראלי, ולהקל על החברות את הכניסה לשוק האוסטרלי ואת החיבור עם האקו-סיסטם המקומי. אמנם, פיזור הכנסת, שאמור לקרות הלילה (ד'), והבחירות שמדינת ישראל יוצאת אליהן יעכבו את התהליך, אבל אין סיבה להאמין שהממשלה הבאה שתקום, תהיה אשר תהיה, תעצור אותו. לעומת זאת, באוסטרליה התקיימו בחירות בחודש שעבר, ולדברי שי זריבץ', הנספח המסחרי של ישראל במדינה, "אנחנו ממתינים לשמוע מידידינו האוסטרלים לגבי מוכנותם להתקדם בתהליך הבדיקה, מתוך כוונה לפתוח בהמשך במשא ומתן". למה כל כך חשוב לנו הסכם סחר חופשי עם אוסטרליה? הסחר שבין שתי המדינות בקושי מגיע ל-700 מיליון דולר בשנה. "בשנים האחרונות אנחנו עדים לצמיחה חיובית ולהתפתחות משמעותית ביחסי הסחר שבין ישראל ואוסטרליה. האוסטרלים רוצים לפתח תעשיית ידע וחדשנות טכנולוגית, להתמודד עם איומים שנובעים ממתקפות סייבר והגנת גבולותיה, ולתמוך בסקטור היזמות והחדשנות, שמסתמך על אקו-סיסטם מתקדם. הם מבינים שישראל מהווה פרטנר טבעי ומיידי לשיתוף פעולה כלכלי, טכנולוגי, מדעי ומסחרי, שיסייע לה להשיג בדיוק את זה". שי זריבץ', הנספח המסחרי של ישראל באוסטרליה. צילום: שלומי אמסלם זריבץ' ציין כי "כחלק מתוכניות לבנות יכולות של חדשנות טכנולוגית, ממשלת אוסטרליה ייסדה חמישה מוקדים בינלאומיים, שנועדו לאפשר ולתמוך ביזמים מקומיים שמעוניינים להתנסות בעבודה במרכזים גלובליים שמצטיינים בחדשנות, כמו באוסטרליה, והם מצדם יתרמו לפיתוח אקו-סיסטם טכנולוגי במדינה. המרכז הראשון, שהוכרז עוד ב-2016, נמצא בחממת SoSA שבדרום תל אביב". "משלחות אוסטרליות שונות ביקרו בשנים האחרונות בישראל וקיימו פגישות וירטואליות עם גורמים ישראליים. במסגרת זו, נציגים של חברות אוסטרליות מובילות זיהו את החדשנות והפיתוחים הטכנולוגיים הישראליים כרלוונטיים וכמנועי צמיחה עסקיים להמשך פעילותם", אמר זריבץ'. "תופעה מעניינת במיוחד, שעשויה להביא לחיזוק משמעותי של הקשרים הכלכליים בין המדינות, היא הנפקתן של 23 חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסה האוסטרלית. זאת, לעומת 10 חברות כאלה ב-2018", ציין. "המגמה הזו מציבה את ישראל במקום השלישי בהשוואת זהותן של מספר החברות הזרות שנסחרות בבורסה המקומית. בדומה, בשנים האחרונות ניכרת עליה משמעותית בפעילות הכלכלית בין המדינות, ומעל 20 חברות טק ישראליות פתחו נציגות ומשרדים באוסטרליה או הרחיבו את מצבת העובדים שלהן בה – בעיקר בענפי הסייבר, הפינטק, הריטייל-טק, האגרו-טק והציוד הרפואי". בין חברות הטק הישראליות, או כאלה שיש להן פעילות טכנולוגית רחבה, שכבר פועלות באוסטרליה ניתן למצוא את התעשייה האווירית, אלביט, רפאל, ברמד, נייס, ורינט, צ'ק פוינט, סייבר ג'ים, מאנדיי, N-Drip ו-DSG. האם יש פוטנציאל להגדיל את הסחר הטכנולוגי שבין שתי המדינות? "כן, כי בשנים האחרונות מתפתחת באוסטרליה תעשיית יזמות וחדשנות טכנולוגית, שנועדה לחזק את כלכלת המדינה, שנמצאת בעמדת נחיתות ביחס לעולם הדיגיטלי-טכנולוגי-תחרותי של ימינו. בהתאם לכך, כלכלת אוסטרליה נמצאת בשנים האחרונות בתנופה, שכוללת השקעות והקצאות משאבים ניכרים במטרה לפתח בה תרבות ותשתיות תומכות יזמות, מו"פ ואקו-סיסטם של חדשנות טכנולוגית. ממשלות מקומיות (אוסטרליה היא פדרציה שמאגדת שש מדינות ועוד 10 טריטוריות – גב"ז), חברות, עסקים ותאגידים אוסטרליים רבים רואים בישראל שותפה מרכזית. בהינתן כל אלה, אני לא צופה שינוי (לרעה – גב"ז) ביחסים המדיניים, הכלכליים-מסחריים ובקשרי ההשקעות שבין ישראל לאוסטרליה, שנסמכים על שותפות, הערכה הדדית וקהילה יהודית ציונית, מעורבת ובעלת השפעה משמעותית על הכלכלה המקומית". איך אתה מגדיר את הפעילות של חברות אוסטרליות בישראל, מבחינת מרכזי מו"פ והשקעות? "על אף פעילות ועניין רב של קרנות ומשקיעים מאוסטרליה בחברות סטארט-אפ ובמיזמי טכנולוגיה ישראליים, לצערי אין בארץ עדיין מרכז או פעילות מו"פ של תאגיד אוסטרלי. מה שכן, ב-2018 חברה קרן ההשקעות הישראלית ויולה לקרן ההון-סיכון האוסטרלית וואן ונצ'רס, והשיקה עמה קרן פרייבט אקוויטי משותפת בהיקף של 80 מיליון דולר, להשקעות במיזמי טכנולוגיה ופרויקטים באוסטרליה". כמה כסף האוסטרלים השקיעו עד כה בחברות טק ישראליות? "בשנים 2017-2020 הושקעו מעל 250 מיליון דולר אוסטרלי, שהם כ-175 מיליון דולר אמריקני, בחברות טק ובקרנות ישראליות, ומספר ההשקעות גדל מעשרות בודדות למאות. אלה נעשו על ידי משקיעים פרטיים, קרנות, גופים וזרועות השקעה של חברות אוסטרליות מובילות. סקוור פג האוסטרלית ייסדה ב-2015 קרן ייעודית להשקעות בישראל בהיקף של כ-200 מיליון דולר, ויש לה כיום נציגות קבועה בארץ, שמשקיעה מעל 150 מיליון דולר בחברות סטארט-אפ כחול לבן. בנוסף, חברות מובילות, כגון ענקית התקשורת טלסטרה והבנק הגדול במדינה, CBA, שולחות באופן תדיר נציגים שעושים סקאוטינג לסטארט-אפים ושותפויות טכנולוגיות, לרבות השקעות בחברות חדשניות". באילו תחומים טכנולוגיים ישראל יכולה להגדיל את הייצוא שלה לאוסטרליה? "טכנולוגיות מתקדמות בעולמות החקלאות, אבטחת הסייבר, הפינטק, הריטייל והאי-קומרס, הבינה המלאכותית, הרובוטיקה, הציוד הרפואי וטכנולוגיות מים. תחומים נוספים בעלי פוטנציאל הם טכנולוגיות לענפי האנרגיה והמכרות, והספורט-טק".

מליאת הכנסת אישרה אתמול (ג') בקריאות שנייה ושלישית את חוק הסטארט-אפים בתחום התקשורת, שישים סוף לרגולציה המסורבלת והעודפת, שהקשתה מאוד על יזמים ועל חברות סטארט-אפ שיש להן פתרונות לעולם זה להיכנס אליו. זאת, עקב שורה של חסמים ותהליכים ביורוקרטיים, שהפכו את התהליך כמעט לבלתי אפשרי. מדובר בשינויים ובעדכונים בחוק התקשורת שיזם שר התקשורת, יועז הנדל, במטרה לאפשר תהליכי כניסה קלים ופשוטים, וכך לפתוח יותר את השוק לתחרות. החסמים אמנם קיימים לכל מי שרוצה להיכנס לשוק, אבל הם קשים יותר עבור חברות צעירות, ומבריחים רבים מהיזמים מהשקעות בתחום. על פי התקנות שאושרו, חלק משירותי התקשורת לא יידרשו לאסדרה כלל וחלקם יועברו למתכונת של רגולציה מהירה וקלה, במסלול הירוק. במסלול זה, החוק מחייב את הרשויות לתת לחברות שילכו בו תשובה בתוך 10 ימי עבודה, לעומת כמה חודשים כיום. "טכנולוגיית הדור הבא של האינטרנט של הדברים, שעליה עובדים כעת ברחבי העולם, תביא עוד מיליוני חיישנים וציוד תקשורת חדש לישראל. תחת הרגולציה הקיימת יהיה פקק ענק של רישוי, שעלול להשאיר את ישראל מאחור", אמר השר הנדל. "הרפורמה החדשה מחסלת את ההליכים המיותרים והארוכים ותשאיר רק את מה שקריטי. רק כך ישראל תמשיך להיות אומת סטארט-אפ ומעצמה טכנולוגית". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, ציינה כי "אחרי שנים של רגולציה מיושנת, אנחנו בדרך להפוך את שוק התקשורת הישראלי לחי ובועט. תיקון החוק הוא שער וקריאה לשחקנים חדשניים ומהירים, שלעולם לא היו נכנסים לשוק עם הנטל הרגולטורי והרישיונות במודל הקיים".

פייסבוק (Facebook) משדרגת את הקבוצות ברשת החברתית הפופולרית ומוסיפה להן ממשק משופר למעבר בין הקבוצות השונות, יחד עם פיצ’רים חדשים למנהלי הקבוצות כמו יצירה של “תתי-ערוצים” בקבוצות גדולות יותר, עם אפשרות לצ’אטים ושיחות קוליות נפרדות מהקבוצה הראשית. ואם במקרה זה מזכיר לכם את דיסקורד, אתם לא לבד. רק לפני שבועיים נחשפנו לתוכניות של פייסבוק לשנות […]

סגיב ושלושה מעמיתיו מארה"ב  זכו בפרס על תרומתם לפיתוח חומרים המרכיבים את עצמם * המחקר פותח את היסודות לבניית שבבים הרבה יותר קטנים ולפתח מוצרי איבחון רפואי מסוג חדש לחלוטין