גרסת ה- RTM (הגרסה הסופית) של מערכת ההפעלה Windows 11 תשוחרר לקהל הרחב ב- 05/10/2021. החל מתאריך זה (05/10/2021) תתחיל Microsoft

ג'אברה הציגה את Elite 3, אוזניות TWS הכי זולות שלה לצד Elite 7 ו-Elite 7 Pro

היא גם תאפשר להשיב בזריזות בהודעות או למלא מידע החוזר על עצמו בטפסים

ב-Vivo רוצים להראות יכולות צילום יוצאות דופן עם סדרת X70 החדשה

אפל (Apple) צפויה להגדיל את מסכי סדרת שעוני ה-Apple Watch 7, כך עולה מטור חדש של כתב בלומברג מארק גורמן (Mark Gurman), הטוען כי אפל תציג גרסאות שעונים בגדלים של 41 ו-45 מ”מ, השדרוג הראשון בגודל מסכי השעונים מאז 2017. שעון ה-Apple Watch 7 החדש של אפל צפוי להיות מוכרז במהלך חודש ספטמבר הקרוב יחד […]

יום לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב פרסם היום (ג') מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח אודות הטיפול הממשלתי במשבר הקורונה. המבקר כולל בדו"ח התייחסויות נרחבות לשני נושאים הקשורים לתקשוב ולטכנולוגיה: האחד הוא הסייבר והשני – החינוך, ובעיקר הלמידה מרחוק. חלק גדול מהממצאים של המבקר לא מחדשים דבר לאלה שמכירים את הנושאים הללו או שהם נוגעים אליהם ישירות. העובדה שמערכת החינוך נתפסה עם תחילת הקורונה לא מוכנה מספיק כדי לספק את כל התשתיות הדרושות ללמידה מרחוק היא לא משהו שלא ידענו קודם. הנושא עלה לדיון בפורומים שונים, בהם הממשלה, הכנסת, אמצעי התקשורת ה-"ממוסדים" וגם ברשתות החברתיות, שם הביעו מורים, הורים ותלמידים את התסכולים שלהם. הכשלים היו בעיקר בתשתיות שלא היו קיימות, תשתיות אינטרנט עם רוחב פס מוגבל, שלא עמד בעומסים הרבים, ומחסור במחשבים לכחצי מיליון תלמידים ומורים ברחבי הארץ. המבקר מציין שבאופן לא מפתיע, עיקר הפגיעה הייתה בשכבות החלשות, בפריפריה ובמגזרים החרדי והערבי, ובתוכו בעיקר זה הבדואי. הבעיות היו ידועות, אבל הממשלות הקודמות לא חשבו שזה מספיק חשוב כדי לטפל בזה – עד שהגיעה הקורונה ואילצה את הממשלה להידרש לעניין. בראיון שפרסמנו היום עם מוהנא פארס, האחראי על החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, הוא מספר שהמשרד הצליח להדביק את הפערים בכל מה שקשור למחסור במחשבים ובציוד היקפי, ועד כה חולקו 300 אלף מחשבים. אלה נרכשו תוך שימוש בתקציבי הקורונה המיוחדים שהממשלה הקודמת הקצתה, כצעד של כיבוי שריפות, שנועד לחפות על מחדל של שנים. המהלך הצליח כי השריפה שהוא כיבה נישאה ללהבות גבוהים והתפשטה במהירות. המדינה הזדעזעה מכך שילדים ובני נוער ממשפחות מעוטות יכולת לא יכולות היו להרשות לעצמן ללמוד בזום, ולכן נותרו ללא מענה חינוכי בתקופת הקורונה – על כל ההשלכות והמשמעויות של זה. מוהנא פארס, מנהל אגף בכיר בתוכניות לאומיות במשרד החינוך ואחראי על החינוך הטכנולוגי. צילום: דוברות משרד החינוך הדו"ח מציין גם את המספר הרב של ימי הלימוד שהתלמידים איבדו בשנה שעברה, ומתריע על ההשלכות החמורות של זה ברמה המנטלית. משרד החינוך פרסם תגובה מתחכמת לדו"ח, וטען את מה שאנחנו כבר יודעים: שהשארת הילדים בבית היא לא טובה, והיא נעשתה בלית ברירה או משיקולים לא ענייניים של הממשלה הקודמת. טוב היה עושה המשרד אם היה מציין בתגובתו שהליקויים הלוגיסטיים ששיבשו את הלמידה מרחוק תוקנו, ושהדבר יבוא לידי ביטוי כבר מחר, עם פתיחת שנת הלימודים החדשה. מחדלי הסייבר תחום קריטי לא פחות שהממשלות הקודמות השאירו לממשלה הנוכחית את הצורך להשתפר בו הוא המוכנות לסייבר. המבקר מצייר תמונה עגומה ביותר לגבי המוכנות של משרדי הממשלה להגיב לאירועי סייבר ובכלל להגן על המידע שיש להם. מדינת ישראל חוותה גלי מתקפות סייבר בהיקפים נרחבים בשנת הקורונה, כשהביטוי הקיצוני שלהן היה מתקפות הכופרה. גופי תשתיות לאומיות, רשויות מקומיות וחברות נאלצו להילחם בכופרות ובמבצעיהן, ובמקרים מסוימים שילמו דמי כופר כדי להחזיר להם מידע רגיש. גם כאן יש פער בין השטח לבין קובעי המדיניות לבין השטח: המבקר מציין שרוב משרדי הממשלה עומדים בתקן של יחידת הסייבר הממשלתית, אבל נכשלים ביתר ההיבטים של מוכנות לסייבר. עוד הוא מציין שליותר מ-50% מהמשרדים אין מדיניות ברורה של הגנת סייבר והגנה על המידע. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה מנגד, אנגלמן מציין לטובה את הפעילות של רשות התקשוב, אבל מזכיר שהיא מוסמכת רק לתת המלצות, ולא הנחיות, כי המעמד הסטטוטורי של הרשות הוא כגוף מייעץ למשרדי הממשלה, ללא סמכויות ביצועיות. זה ליקוי ישן בחוק שאפשר את הקמת הרשות, שעד היום לא תוקן. הזדמנות למועד ב' לסיום, לו הייתה קמה ועדה לחקירת הטיפול הממשלתי בקורונה ובכל מה שמסביב, מקבלי החלטות רבים מאז שבנימין נתניהו נבחר ב-2009 ועד לחודשים האחרונים היו צריכים לתת תשובות לשאלות מטרידות: כיצד ייתכן שמדינת ישראל, שחיה בשכונה לא רגועה בעליל, לא הצליחה לייצר מערך הגנה הדוק יותר? מדוע אין מדיניות סייבר ברורה ומתכללת, ולא כזו שמורכבת מאיים של החלטות ותקנות? הדאגה צריכה להיות כלפי העתיד: האם אנחנו מוכנים טוב יותר לאיומי הסייבר, שרק ילכו ויגדלו בשנים הבאות? השורה התחתונה: דו"ח המבקר על ליקויי התקשוב בקורונה, יותר משהוא מלמד על מה שלא נעשה פה במשך שנים, הוא בבחינת שיעורי בית לממשלה החדשה והזדמנות למועד ב' כדי לתקן את הציון המביש והמדאיג – נכשל.

אף שתעשיות רבות בעולם השתנו באמצעות הטכנולוגיה, אחד המקומות שפחות מצפים למצוא בהם בינה מלאכותית הוא אומנות. הסטארט-אפ Art Ai רוצה לשנות את המצב ולהפוך את ציורי האומנות לנגישים לכל אחד, כך שבמחיר שווה לכל נפש, כל אדם יוכל לרכוש ציור מקורי לביתו. Art Ai הוקמה ב-2019 על ידי אייל פישר, המנכ"ל, גיא חיימוביץ', סגן נשיא לתכנות, ובן קובליס, סמנכ"ל השיווק. מטה החברה ממוקם בלונדון והיא מונה תשעה עובדים. "בבסיס הטכנולוגיה שלנו", אמר קובליס, "עומדת התפיסה של Generative adversarial network, או, בקיצור, GAN. התפיסה הזאת מאפשרת לשתי רשתות נוירונים שונות לעבוד האחת נגד ועם השנייה, כדי להגיע לתוצר חדש. הבה נקרא ל-AI הראשון 'מבקר אומנות', שמקבל מאיתנו דוגמאות רבות של אומנות אנושית, עובר על האומנות, לומד אותה ומקבל ממנה השראה, אולם לא מעתיק דבר. המטרה היא ללמד את המערכת לשפוט האם פריט האומנות נוצר על ידי אדם או מכונה. ל-AI השני נקרא 'אומן'. הוא יוצר פריטי אומנות ושולח אותם למבקר האומנות, במטרה לעבוד עליו שזוהי אומנות שיצר בן אדם. המבקר ייתן לו ציון: גבוה ליצירת אומנות ונמוך ליצירה של ה-AI. בכל פעם שהוא מקבל משוב, הוא ישפר את היצירה שלו, כך שהיא תהיה יותר קרובה לאומנות אנושית. כך מגיעים למקום שקשה מאוד להבחין בין אומנות אנושית לזו פרי הבינה המלאכותית". "התהליך הזה, של שני מנגנוני בינה מלאכותית שעובדים האחד עם ונגד השני, הוא לא משהו שהמצאנו", הסביר קובליס. "זוהי טכנולוגיה קיימת, שבה משתמשים בכל מיני פיתוחים, למשל זיהוי פנים. אנחנו לקחנו את זה לכיוון של יצירות אומנות. כך, אנחנו משתמשים במשובים שמגיעים ממאות אלפי המבקרים בגלריה שלנו כדי לבחון על אילו יצירות הם מתבוננים יותר זמן, את אילו הם מעדיפים או מחבבים". אבסטרקט, טבע – ובינה מלאכותית "בגלריה שלנו יש עשרות אלפי ציורים שניתן לרכוש אותם מקטגוריות רבות, כמו אבסטרקט וטבע. יש לנו כמה אלגוריתמים, שיוצרים בסגנונות שונים. באחרונה השקנו שירות שמאפשר למשתמש למלא שאלון עם ההעדפות האומנותיות שלו, ועל בסיס התשובות נציע לו פיד עם יצירות לפי טעמו, ואז נשפר את הציורים בהתאם, עד שהוא יקבל יצירה שהמערכת חושבת שתהיה מושלמת עבורו", אמר. "הטכנולוגיה שלנו לא מחליפה אומנים בני אנוש. האומנים לא ייפגעו כלל", הדגיש קובליס. "מה שאנחנו עושים הוא שכבה נוספת ליצירת האומנות האנושית, בדומה למה שהסינתיסייזר עשה לעולם המוזיקה. נכון שיש כאלה שלא אוהבים את הסינתיסייזר, אבל המוזיקה שאנחנו שומעים מלאה בכלים טכנולוגיים, שמוסיפים למורכבות שלה. הפיתוחים החדשים, שבאים בקצב כזה מהיר, דווקא מחזקים את הקשר שיש לנו לדברים מפעם". לסיכום הוא אמר כי "AWS סייעה לנו בתהליך הפיתוח. המוצר שלנו דורש כוח מחשוב רב, GPU גבוה. אנחנו מאמנים כל הזמן אלגוריתמים חדשים והם צריכים מאות אלפי אימונים. AWS נתנה לנו את האפשרות לבצע את כל התהליכים עם כוח מחשוב בלתי מוגבל מבחינתנו, ללא כל קריסות: אפשר לעשות כמה דברים במקביל וגם לאמן כמה אלגוריתמים במקביל".

הקורונה ממשיכה לעשות טוב לזום – פלטפורמת שיחות הווידיאו שנסקה במהלך המגפה והסגרים שהיא הביאה אתה. כפי שניתן היה לצפות, הדו"חות שהחברה פרסמה אמש (ב') כוללים עליות יפות בשורה התחתונה: ההכנסות זינקו ברבעון השני של שנתה הכספית ב-54% לקצת יותר ממיליארד דולר והרווח הנקי האמיר ב-70.6% ל-317.1 מיליון. עם זאת, הביצועים של החברה במהלך הרבעון השני היו טובים פחות מאלה שהיא רשמה בזה הראשון, כיוון שהשפעת הקורונה על הפעילות העסקית והחברתית פחתה, וברחבי העולם שבים בהדרגה לפגישות פנים אל פנים ולעבודה במשרדים, או היברידית. התוצאות במחצית הראשונה של השנה הכספית היו טובות יותר: במהלכה, הכנסות החברה גדלו פי שניים לכמעט שני מיליארד דולר, ההוצאות זינקו ב-80% ל-1.5 מיליארד, הרווח התפעולי צמח ב-146.3% ל-520.9 מיליון וזה הנקי שמיוחס לבעלי המניות האמיר ב-155.8% ל-544.3 מיליון. בחזרה לרבעון: ההוצאות הכלליות גדלו במהלכו ב-52.9% ל-726.9 מיליון דולר, ההוצאות הגולמיות עלו ב-35.9% ל-261.3 מיליון, הרווח הגולמי רשם עלייה דומה ל-760.2 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 74.42%. בסעיפי התפעול, ההוצאות זינקו ב-64.5% ל-465.5 מיליון דולר והרווח צמח ב-56.6% ל 294.6 מיליון. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות טיפס ב-70.7% ל-316.9 מיליון דולר והרווח למניה – ב-65.1% ל-1.04 דולר. אריק יואן, מייסד ומנכ"ל זום, סיכם את התוצאות באמרו כי "ברבעון השני הצגנו הכנסות דומות לרבעון הראשון, בסך של מיליארד דולר, תוך רווחיות חזקה ותזרים מזומנים איתן. אנחנו מותג גלובלי שסופר יותר מחצי מיליון לקוחות שלכל אחד מעל 10 עובדים".