סדרת פריצות לסוכנויות ממשלתיות רוסיות נערכה בשנים האחרונות, ובפרט בשנה שעברה, ומה שמפתיע הוא זהות התוקפים: סינים – כך לפי ממצאים שפרסמה היום (ה') חברת הגנת הסייבר הישראלית סנטינל וואן. החוקרים ציינו שהקוד הזדוני ששימש לפריצות דומה לכלי פריצה שקשורים למערך רחב של מרגלים מסין, שכוונו גם נגד ממשלות ביבשת אסיה בשנים האחרונות. חברת הסייבר הישראלית מייחסת את הפריצה לקבוצת ההאקרים הסינית ThunderCats. המחקר של סנטינל וואן מתבסס על דו"ח שפורסם בחודש שעבר על ידי FSB, שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה – אחת מסוכנויות הביון העיקריות של השלטון במוסקבה, ומי שנדמית להיות "היורשת" של הקג"ב – וזרוע הגנת הסייבר של חברת הטלקום רוסטלקום. בדו"ח נכתב כי סוכנויות ממשל רוסיות הותקפו "על ידי שכירי חרב בסייבר, שמאחוריהם עומדים האינטרסים של מדינה זרה". הדו"ח של סוכנות הביון מתאר את קמפיין הפריצה כ-"חסר תקדים", אולם הוא לא מספק כל אינדיקציה מי עומד מאחוריו. הגילוי של התוקפים הסינים הצליח לאחר שהרוסים שחררו פיסות קוד מהנוזקה שתקפה את הסוכנויות הממשלתיות הרוסיות. התוקפים אספו נתונים גנובים מספקיות הטכנולוגיה הרוסיות המובילות יאנדקס ו-Mail.Ru, על פי המחקר. סייבר: הסינים נגד הרוסים – ולהפך מומחים ציינו כי הממצאים מצביעים על מציאות שלעתים קרובות מתעלמים ממנה בדיונים בנושא אבטחת סייבר בארצות הברית: שממשלות רוסיה וסין מנהלות מתקפות ריגול בסייבר רבות – זו נגד זו. בשנה שעברה, למשל, חשפו האמריקנים קמפיין פריצה סיני לגופים ברוסיה ובמדינות סובייטיות לשעבר אחרות. הם ציינו כי גם עצם ההודאה של ה-FSB במתקפה היא לא דבר שבשגרה. "הרעיון של תקיפות הדדיות בסיבר בין ממשלות רוסיה וסין לא אמור לזעזע", ציינו החוקרים מסנטינל וואן. "היחסים בין סין לרוסיה מורכבים וכוללים נושאים בעלי פוטנציאל נפיץ, כמו גבול משותף, וכן אינטרסים דיפלומטיים וכלכליים".

מידע חדש מערוץ היוטיוב Moore’s Law is Dead חושף פרטים ראשונים על מעבדי Raptor Lake. מדובר במעבדי הדור הבא ההיברידיים של אינטל, אשר יגיעו בתצורת big.LITTLE עם עד 8 ליבות חזקות ו-16 ליבות חלשות. בנוסף, אנו מקבלים מידע על מעבדי Alder Lake ההיברידיים הקרובים של אינטל שיגיעו בתצורה של עד 8 ליבות חזקות ו-8 ליבות […]

ברנרד ארנו, שעקף באחרונה את ג'ף בזוס כאיש העשיר בעולם, נחשף היום (ה') כאחד המשקיעים הבולטים בסבב הגיוס ש-Wiz, סטארט-אפ אבטחת הסייבר של אסף רפפורט, השלים באחרונה – סבב שהובל על ידי סיילספורס ושהסכום שגויס במסגרתו עמד על יותר מ-120 מיליון דולר. החברה לא מסרה את סכום ההשקעה המדויק של המולטי-מיליארדר הצרפתי, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר בעשרות מיליוני דולרים – מה שעושה אותו למשקיע משמעותי מאוד בסבב. ארנו השקיע ב-Wiz באמצעות קרן ההשקעות שלו, Aglaé Ventures. ההיי-טק הוא אמנם לא עיקר הפעילות שלו – ארנו הוא המנכ"ל והיו"ר של חברת האופנה LVMH, שמחזיקה בזכויות על המותג לואי ויטון – אולם נראה שגם הוא מבין את הפוטנציאל הרב הגלום באבטחת הסייבר וב-Wiz, שהיא החברה הצומחת ביותר בעולם בתחום. לשם המחשה, יחד עם הסבב הנוכחי, מגיע הסכום שהחברה גייסה ל-350 מיליון דולר – בקצת יותר משנה בלבד. Wiz הוקמה במרץ אשתקד, מעט לפני הקורונה, וניצלה את המעבר המהיר לענן ולעבודה מרחוק על מנת לצמוח מאוד בתקופת המשבר. הפתרון שלה "מנתח את כלל ההיבטים של סביבת הענן באופן מידי ומייצר מיפוי מדויק של הסיכונים בסביבה. בכך הפתרון מאפשר למומחי אבטחה להתמקד בסיכונים המהותיים ביותר בסביבת הענן. הפלטפורמה של Wiz סורקת באופן רציף את כלל סביבת הענן, כולל כל סוגי המחשוב, מנתחת לעומק את מבנה הרשת וכן את הרשאות הגישה בסביבה, ובונה באופן אוטומטי תמונת סיכונים כוללת לצוות האבטחה – כל זאת ללא צורך בשינוי כלשהו של הסביבה עצמה", לפי רפפורט. כאמור, ארנו (ומשפחתו) הוא האיש העשיר ביותר בעולם, ועל פי הרשימה המתעדכנת של פורבס, הונו נאמד, נכון להיום, ב-192.7 מיליארד דולר. זאת, לאחר שהוא הפסיד ביממה האחרונה 1.6 מיליארד. ארנו עקף לפני ימים אחדים את בזוס, שעמד בראש הרשימה במשך תקופה לא קצרה. הונו של מייסד אמזון עומד על 192.1 מיליארד דולר – ואגב, הוא הרוויח מאז העדכון הקודם של הרשימה 2.1 מיליארד. אחריהם נמצאים אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, עם 152.9 מיליארד דולר, וביל גייטס, ממייסדי מיקרוסופט ומי שעמד במשך הרבה שנים בראש הדירוג, עם 126.6 מיליארד. את החמישייה הראשונה סוגר מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, שההון שלו נאמד ב-119.3 מיליארד דולר.

מיקרוסופט תרחיב את שירות המשחקים בענן גם לטלוויזיות ורומזת כי תשיק מכשיר הזרמה משלה

נטפליקס ממשיכה לנסות לרכב על גלי הנוסטלגיה, ומשיקה הפעם סדרה חדשה של גיבור האקשן האולטימטיבי של שנות ה-80, הי-מן. נטפליקס שיחררה טריילר ראשון לסדרת האנימציה החדשה “שליטי היקום: הגילוי” (Masters of the Universe: Revalation) והכל נראה מאוד דומה למה שאנחנו זוכרים מילדותנו. הסדרה החדשה מגיעה מבית היוצר של הבמאי קווין סמית’ (“דוגמה”, “ג’יי ובוב השקט […]

עם מפרט משודרג, תומך דור 5, מערך מצלמות משופר ומחיר אטרקטיבי: וואן פלוס הכריזה על Nord CE

למרות שהמשטרה כמעט אינה מבצעת אכיפה על הפרות איסור פרסום נגד אזרחים פרטיים, שישה בני אדם עוכבו לחקירה בגלל שהזכירו את שמו של השוטר ברשת

ביום א' הקרוב, אם לא יהיו שינויים בלתי צפויים, תושבע הממשלה החדשה, בראשות נפתלי בנט. אחרי 12 שנים תחת בנימין נתניהו, לישראל יהיה ראש ממשלה חדש – והיי-טקיסט. בעוד שנתניהו ייח"צן את ההיי-טק הישראלי, דיבר בשבחו ועשה למענו, אבל לא הגיע מהענף, בנט עשה היי-טק: בין השאר, הוא היה מנכ"ל חברת האבטחה סאיוטה עד שהיא נמכרה ל-RSA וניהל סטארט-אפ ישראלי נוסף – סולוטו. השבוע פורסמו טיוטות ההסכמים הקואליציוניים וקווי הייסוד של הממשלה. המסמכים הסופיים צפויים להתפרסם עד כניסת השבת מחר (ו'). עיון בטיוטת קווי הייסוד יוצר את החשש שלא צפויים שינויים דרמטיים. אמנם, הממשלה רוצה להגדיל את שיעור עובדי ההיי-טק ל-15% מכלל המשק עד 2026, אבל זוהי הצהרה כללית, שצריכה להיות מתורגמת לתוכניות עבודה ולמעשים – שעדיין אין בנמצא. הגדלת מספר עובדי ההיי-טק היא יעד יפה וחשוב. יש להניח שבממשלה החדשה מעוניינים לעשות כדי שחלק ניכר מהגידול יגיע מציבורים שמיוצגים כיום בחסר בהיי-טק, כגון חרדים, ערבים ונשים. זה יעד שצריך להיכנס לתוכניות עבודה לטווח הארוך. בטווח המיידי, בנט והשרים הרלוונטיים החדשים יצטרכו להתחיל לטפל במהירות במחסור של אלפי מהנדסים בתעשייה. ההערכות המינימליסטיות הן שמדובר במחסור של 10,000 איש והמחמירים אומדים את המספר ב-15 אלף. מדובר בצרה לא חדשה, וכל הניסיונות של הממשלות האחרונות לתת לכך מענה לא צלחו. זאת, על אף שנעשו מאמצים והושקעו משאבים – אבל רק בחלק קטן של כוח האדם והתשתיות הפיזיות שאמורים לתת פתרון לבעיה. במהלך משבר הקורונה היו מי שחשבו, ולמעשה שגו באשליות, שניתן יהיה לצמצם את המחסור על ידי הסבת עובדים להיי-טק. זה לא קרה, לפחות לא בהיקפים משמעותיים. שתי סיבות בולטות לכך הן נגיף החל"ת והעדר סנכרון מלא בין צרכי התעשיה למסלולי ההכשרה שהממשלה מציעה. המחסור החמור בכוח אדם הוא בין השאר תוצאה של העדר מדיניות כוללת, שרואה את כל תמונת התעסוקה בישראל ומתעדפת באמת את אותן אוכלוסיות שיכולות למלא את המחסור ולצמצם את הפערים. נכון, לא כל אחד.ת מתאים.מה להיי-טק, כולל לא בן.בת החברה החרדית או הערבית, אבל ענף ההיי-טק לא בנוי ממקשה אחת, ואם הממשלה תשקיע ושערי החברות ייפתחו בקלות רבה יותר, ייתכן בהחלט שמתוך אוכלוסיות אלה יבואו הטאלנטים הבאים – ולא מעט מהם. שרת החינוך המיועדת, ד"ר יפעת שאשא-ביטון. צילום: אסף בר שי חינוך, חינוך, חינוך בטווח הרחוק יותר, הגדלת כוח האדם בהיי-טק צריכה להיות מונחת לפתחה של שרת החינוך החדשה, ד"ר יפעת שאשא-ביטון. בנט, כשהיה במשרד החינוך, ביצע פרויקט להגדלת מספר התלמידים שעוברים בגרות במתמטיקה בחמש יחידות. זה היה רעיון מבורך, אבל התקציבים שהופנו למיזם מיוחצ"ן זה היו על חשבון, למשל, השקעות רבות יותר בתקשוב בתי הספר, והכשרות מורים ותלמידים למאה ה-21. העדר ההשקעות האלה והעדר התוצרים שלהן – בתי ספר ממוחשבים, מחשב לכל תלמיד ומורה, והתאמה של כל המורים לדיגיטל ולמאה ה-21 – באו לידי ביטוי בקורונה. כשהיה צורך לעבור לזום, ללמידה מרחוק, לא כל התלמידים יכולים היו להשתתף בשיעורים, כי לא לכולם היה מחשב. כך, נוצרו בעיות גם אצל המורים, שבחלקם המחשב שימש גם את בן.בת הזוג והילדים. כהרגלה, הממשלה ניסתה לכבות את השריפה, אבל לא הרבה מעבר – ורכשה מחשבים. אלא שאי אפשר לצמצם פיגור של כמעט עשור בשנה אחת. לכן, הכול חוזר לצורך לשנות את סדרי העדיפויות ולשים את החינוך הטכנולוגי במקום הראשון. כך ניתן יהיה לייצר את אותם מהנדסים שדרושים לענף ולצמצם את המחסור – מה שכאמור, הממשלה שואפת לעשות בקווי הייסוד שלה. להיות או לא להיות הממשלה החדשה תתחיל לעבוד בתקופה שבה אנחנו רואים יותר מבעבר שההיי-טק הוא לא אי בודד, ושחדשנות וטכנולוגיה הן כבר מנת חלקן של כלל התעשיות. אוטומציה וחדשנות הפכו להיות הדבר הקריטי ביותר לרבים מאוד מהארגונים, בבחינת להיות או לא להיות. וכמו שכתב וויליאם שייקספיר בהמלט, זאת השאלה. הממשלה צריכה להקצות הרבה יותר משאבים כדי שהתשובה עליה תהיה חיובית, להיות. איך? בין היתר, באמצעות סיוע לאותם ארגונים שעדיין לא החלו את הטרנספורמציה הדיגיטלית. גם בתחום התקשוב הממשלתי, קווי הייסוד וההסכמים הקואליציוניים מבשרים על המשכיות, ולא על חידושים ושינויים. הנחמה היחידה היא שלא סוגרים אף פרויקט, רשות או מטה, אלא הם עוברים "בעלים": רשות התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית יעברו למשרד הכלכלה, תחת השרה אורנה ברביבאי, ורשות החדשנות, שבממשלה הנוכחית נמצאת תחת משרד הכלכלה, תעבור למשרד המדע והטכנולוגיה, שבממשלה החדשה יצרף לשמו את החדשנות ושבראשו ת.יעמוד שר.ה מכחול לבן. השורה התחתונה: האתגרים של בנט והשרים בממשלה החדשה הם רבים – מכלכלה ועד חינוך, מחברה ועד ביטחון, וכל מה שבאמצע. ההיי-טק הוא אחד מהם, מרכזי וחשוב ככל שיהיה. אחד המסרים הבולטים של בנט ושותפו, יאיר לפיד, הוא ששרי הממשלה שהם מקימים באים כדי לעבוד. יש לקוות שזה אמנם מה שהם יעשו – בכלל, ובכל מה שקשור להיי-טק בפרט.