ב-The Tortured Poets Department החדש של גאונת השיווק והליריקס של הפופ, שנמשך לאורך יותר משעתיים (!), טיילור סוויפט שבה לכתיבה אוטוביוגרפית שחושפת את הרעל שספגה מהקשרים בחייה. יש בו גם פנינים, אבל הן נבלעות באנתולוגיה של 31 שירים, שכמו תמיד מיועדת בעיקר לסוויפטיז ופחות למאזינים

מצויד בכתיבה כנה וביכולת לא לשעמם, עיתונאי "ידיעות אחרונות" מפרסם את "אושר לאנשים לא מאושרים", ומייצר הזדהות אצל אנשים שהעשור הפורמטיבי של חייהם היה בשנות ה-90. כך, בפרקים קצרים שקד מסביר למה אושרנו תלוי בסיפור שאני מספרים לעצמנו, למה לא תמיד כדאי להיות מחושבים עם כסף ולמה נסיעה לאיטליה היא פתרון למועקה

אם "ירח המרד: ילדת האש" היה גרוע, אז "ירח המרד - חלק שני: המצלקת", מאת הבמאי זאק סניידר, עלוב אף ממנו. הדמויות מקרטון, מהלכי העלילה בלתי הגיוניים בעליל, והקרב האחרון הנרחב כמעט בלתי ניתן לצפייה: אפשר לגשת לסרט של סניידר כדי להבין איך לא מספרים סיפור, אבל עזבו, הנזק המוחי לא שווה את זה

הוא פרץ לפני ארבע שנים עם דמותו של אבינועם (והקיפוד צנובר) ב"שעת נעילה", ומאז עשה דרך מטאורית, כשצבר מיליוני צפיות בטיקטוק והפך לכוכב הפופ של התקופה עם אלבום בכורה והלהיט ההיסטרי "נאדי באדי". בריאיון שחר טבוך בן ה-25, הומו גאה וחוזר בתשובה גאה לא פחות, מניח את הלב על השולחן ומספר על הקשיים שחווה בדרך. "הייתי סוגר את הדלת ובוכה. התפללתי שאקום 'נורמלי'"