הסדרה "שובר שורות" קטפה שורה של פרסים יוקרתיים בטקס האמי: היא הוכתרה כדרמה הטובה ביותר, והשחקן הראשי בריאן קרנסטון הצליח להביס את זוכה האוסקר מתיו מקונוהיי; ג'וליאנה מרגוליס נבחרה לשחקנית הטובה ביותר בדרמה, ו"משפחה מודרנית" זכתה שוב בפרס הקומדיה הטובה ביותר

"והמוח נפלט באחת אל פסגת אררט/ שברי ספינה שטו מטה לאט/ בזרעו של אביך/ מפלסים את דרכם/ אל הים הגדול". שירה מאת דנה לובינסקי

התסריטאי והסופר אסף צפור אוהב ספרים שהמבנה שלהם מפתיע ולא שגרתי. מסופרת יפנית כמעט אלמונית, דרך המידות הרעות של מאיה ערד ועד ליצירות של פיליפ ק' דיק שלטלוויזיה יש מה ללמוד מהן: ספרים על הסכין

היו בה המון סצנות לוהטות וערפדים חתיכים, אבל "דם אמיתי" היא לא רק סדרה סקסית, היא הרבה יותר מכך. לפעמים טראשית, לפעמים חתרנית וכמעט תמיד משעשעת: למרות סיום מאכזב, עוד נתגעגע לניבים

בדרמת הנעורים העדינה "אם אשאר", קלואי גרייס מורץ מגלמת צעירה שנפגעת בתאונה, ובוחנת מחדש את חייה כשהיא שרויה בתרדמת. הבעיה היא שהחיים שלה כל כך מושלמים, שקשה להבין על מה בדיוק אנחנו מהרהרים

האם הדרמה התקופתית "וילה תומא" היא יצירה אישית של פלסטינית או הפקה ישראלית בגלל מקורות התקציב? שאלה זו עומדת במרכז הדיון סביב סוהא עראף וסרטה שיוצג בחו"ל ללא שיוך לאומי. "בעת מלחמה נושא הזהות משתלט על אנשים, והפלסטיני הופך לאויב", מסבירה הבמאית ל-ynet. לטענתה, די שהצופים מיודעים על המימון הישראלי - המופיע בפתיח שלפניכם

לקובי אוז יש שטיק פשוט: מתחילים שיר עם אקורדיון, שזה הכי התרנגולים, במקצב אומצא אומצא שיובא היישר מוורשה, ועליו שותלים מילים של שכונה. שהן כמובן הרבה יותר מתוחכמות ממה שנדמה. להקת טיפקס מגדירה במדויק את המוזיקה הישראלית כפי שהיא צריכה להישמע: חאפלה מודעת לעצמה