האלבום החדש של סטינג, The Last Ship, מוכיח שוב שלבד הוא לא מעניין. כלומר, האיש עדיין יודע להלחין - אבל הכל נשמע כמו חליפה פלקטית, ולא חודר באמת. אולי זה המבטא האנגלי הכאילו אותנטי (פייק!) - ואולי הוא פשוט צריך את פוליס לצדו כדי להופיע במילון אוקספורד תחת הערך "מגניבות"

העיבוד הקולנועי ל"משחק של אנדר" אמנם נתקל בלא מעט בעיות - אולם באולפני סאמיט יכולים להתעודד בכך שאם זה יצליח, יש להם חומר לסדרה קולנועית ארוכת טווח של שוברי קופות. או שלא: ייתכן שמדובר בסרט שבלתי אפשרי לכתוב לו סיקוול

עם כלי לא שגרתי כמו יוקולילי, ומילים מושחזות על האקטואליה היומית בישראל, עולה הגיטריסט עופר עיני לשידור אצל "שי ודרור" ומצחיק את המאזינים. "הפוליטיקאים כאן מקלים עליי לעשות סאטירה". צפו בראיון ובביצוע המיוחד בזמן הקלטת הפינה השבועית

קל מאוד לפטור את יצירתו של הווארד פיליפס לאבקראפט כטראש גותי בלתי מזיק או כבידור שנכתב בידי סאדיסט. נדמה כי המחבר נהנה להתפלש בכל מה שרקוב ומרושע בלב הפרבר האמריקני, אך הוא עושה זאת תוך כדי מלאכת מחשבת פיגורטיבית, ובמידה לא מבוטלת של כישרון. ביקורת כפולה

ההפקה החדשה של "אמא קוראז'" בתיאטרון הקאמרי נראית כמו מתיחת פנים למחזה של ברכט, שעוסק בצד המכוער של האנושות. נראה שבניסיון לשרוד במציאות הכלכלית העגומה - היצירה הפכה למוצר